לוקה דונצ'יץ' חי כדי לתת הצגה – רוב מהוני / תרגום Smiley

לוקה דונצ'יץ' חי כדי לתת הצגה – רוב מהוני / תרגום Smiley

לוקה דונצ'יץ' חי כדי לתת הצגה

נובמבר 29, 2018

רוב מהוני / SI.com

מאמר מקורי: https://www.si.com/nba/2018/11/29/luka-doncic-mavericks-real-madrid-dirk-nowizki-rick-carlisle

לוקה דונצ'יץ' שמע את שמו בתהליך ההדחה. הוא היה חלוץ בהתחלה, אבל אז המשיך הלאה כאשר אהבתו לכדורגל לא הייתה הדדית. היו גם ניסיונות עם כדוריד, כדורעף ואפילו עם שחייה. "בכל הדברים האלה, לא הייתי כזה טוב", דונצ'יץ' אומר. "אז, בחרתי בכדורסל". או שאולי, הכדורסל בחר אותו. כוח הבחירה הוא כלום לעומת עקשנותו של ילד פלא. לא משנה מה דונצ'יץ' אמר כאשר הוא התבגר, הכישרון שלו דיבר חזק יותר – צועק לכל מאמן שצפה בו שהוא צריך לשחק ברמה גבוהה יותר מול תחרות גדולה יותר. בגיל שמונה דונצ'יץ' שיחק מול ילדים בני 11 בארץ מולדתו סלובניה. בגיל 13 הוא כבר חתם עם המועדון הספרדי המפואר ריאל מדריד. ובגיל 14 הוא תפס לראשונה את תשומת הלב וההתעניינות של דאלאס מאבריקס, ששמו לב למשחקו ממרחק של חצי עולם.

זה כמעט ולא היה מעשה של גילוי. ריאל מדריד זה אחד המועדונים הכי טובים באחת מליגות הכדורסל הטובות ביותר בעולם. "זהו מסע רציני, בהיבטים של גילוי כישרונות", אומר הג'נרל מנג'ר של המאבריקס, דוני נלסון, שהצוות שלו היה בין הראשונים עם מערך חיפוש כישרונות בסצינה הבינלאומית של שחקני כדורסל. לא היה שום רגע של התגלות של מגלה כישרונות ערמומי באולם ספורט צחיח בליגה השלישית. דונצ'יץ' התחיל לשחק באולמות מלאים מול מקצוענים אמיתיים כשהיה בן 16. עד שהכריז על מועמדותו לדראפט 2018 כשהוא בן 19, הוא צבר יותר שעות עבודה מול תחרות ברמה גבוהה יותר מאשר כל מועמד אחר בכיתת הדראפט שלו – ואולי אי פעם. לא משנה איזה מסתוריות ישנה מסביב ל-MVP בן העשרה של היורוליג, זה יכול להיפטר ע"י חיפוש פשוט ביוטיוב.

דניס סמית ג'וניור ודוריאן פיני-סמית נפלו גם הם לחור הארנב. עונת ה-NBA היא  ארוכה, ועונת הפסדים על אחת כמה וכמה. תודות לתחילת עונה של 2-14 בשנה שעברה, דאלאס גילתה במהרה שהיא תהווה תחרות אחר מקום בפלייאוף, מה שהביא לכמה מחברי הקבוצה הצעירים לתהות איזו עזרה תגיע בדראפט. שני חברי המאבריקס קראו על דונצ'יץ', וראו הרבה מהסרטונים הזמינים בתהליך אליו הכניסו את עצמם כמגלי כישרונות לא רשמיים. "יש לו הרבה גודל", סמית נזכר כשהוא חושב. "אפשר היה לראות מכמה מהמהלכים שהוא עושה שיש לו הרבה אינטליגנציית משחק". הם ידעו מעט על כך שההנהלה הראשית כבר החליטה. שנה לפני שדונצ'יץ' הפך להיות חבר המאבריקס, נלסון אמר למאמן הראשי, ריק קרלייל, שהוא מחשיב את הצעיר הסלובני לשחקן הכי טוב בדראפט. "דוני הרגיש שהוא לחלוטין שחקן בעל סגנון ייחודי, משהו שאי אפשר להשוות לאף אחד אחר", קרלייל אומר. "הבנתי שזה נכון".

השוואות לשחקנים אחרים נראות כמו נקודה מעניינת כאשר זה נוגע לדונצ'יץ', בהתחשב לכך שדרכו ל-NBA היא ללא תקדים. לפני שנבחר תשיעי בדראפט 1998, דירק נוביצקי היה פרוספקט שלא ממש ידוע ששיחק בעיר הולדתו בוורזבורג, בגרמניה, עבור מועדון שכבר לא מחזיק יותר קבוצה מקצוענית. פאו ומארק גאסול, בעלי תארים כאשר שיחקו באירופה, ללא השוואה לקצב השבחים שדונצ'יץ' גורף למרות שהם מבוגרים במספר שנים. השחקן האירופאי האחרון שנבחר בעשירייה הראשונה, שחקן הניקס פרנק נטיליקינה ב-2017, היה השחקן השמיני ברוטציה עבור קבוצתו בצרפת. אף שחקן צעיר כמו דונצ'יץ' מעולם לא היה כה דומיננטי ביורוליג ובליגת ה-ACB הספרדית בדרך בה הוא היה, כשהוא זוכה בשני תארי MVP ובארבע אליפויות כשהוא בן עשרה.

זאת אולי תהיה עונתו הראשונה של דונצ'יץ' ב-NBA, אבל היא למעשה הרביעית שלו כמקצוען. להעריך אץ דונצ'יץ' זה לקבל סוג של סתירה. יש כל כך הרבה שעדיין יש לו ללמוד, ועדיין יש סוג של עידון במשחקו שלא טיפוסי עבור בחור בן 19. "כמו שחקן ותיק שנמצא בליגה כבר 10 שנים", נוביצקי אומר. "זאת הדרך שבה הוא מתנהל עם עצמו".

זה גם נכון לרשימת הקלעים. רק שמונה שחקנים אחרים בליגה השוו את הממוצעים של דונצ'יץ' בנקודות (19.1), ריבאונדים (6.5) ואסיסטים (4.2) העונה. שבעה מתוך השמונה נבחרו לחמישיות העונה ב-NBA בעונה שעברה (השמיני, בלייק גריפין, היה פצוע במשך רוב העונה). דונצ'יץ' הוא לא רק העתיד של המאבריקס, אלא גם ההווה שלא מוטל בספק. כאשר הגיעו לדקות ההכרעה בנובמבר במשחק מול האלופים המכהנים, הווריורס, ההתקפה כולה סבבה סביבו. תחילה, ה-2.01 גברו על ג'ונאס ג'ברקו, שוודי בגובה 2.10 ובמשל 105 קילו, בדרך לסל. מספר רגעים לאחר מכן, הוא רדף אחרי כדור חוזר שעף רחוק, וזכה בטיול לקו העונשין, שם בקור רוח הבטיח את הניצחון, אחד מתוך שמונה מרצף של 10 משחקים שהפכו את דאלאס לקבוצה עם מאזן של 50% הכי מפתיעה בליגה. למרות זאת דונצ'יץ' נראה לא מופתע. "אני חי עם הלחץ מאז שאני בן 15", הוא אומר. "אני מכיר את הלחץ". בהתקהלות בין הראיונות לאחר המשחק, דונצ'יץ' מדפדף באינסטגרם, הקולות של מהלכיו ההרואיים נשמעים מהטלפון שלו.

בהגנה, החלק הכי מבלבל במשחקו של דונצ'יץ' זה כיצד הוא מנווט בחופשיות על המגרש. רבים מיריביו ששומרים עליו מהירים יותר, בעלי מוטת ידיים ארוכה יותר ולא אמורים להיתקל בבעיה לשמור עליו, צעד אחר צעד, ועדיין הם מתבוננים בדונצ'יץ' קולע ברכות, מפלס את דרכו בין השחקנים, גודלו והחוזק שלו מאפשרים לו לנוע בקצב שלו. שימו אותו בפיק-נ-רול, ואין מה להמר כנגדו. "אני חושב שזה הקטע שלי", דונצ'יץ' אומר. תעברו מתחת לחסימה והוא יתן צעד לאחור ולזריקה משלוש. תרדפו אחריו והוא יגלוש לאזור החצי מרחק כדי לבחון את האפשרויות שלו, כאשר הוא צופה על כל המגרש.

כבר עכשיו הוא פותר בעיות ללא לחץ, עושה זאת כאשר הוא נע בכבדות. זוהי הטעיית המשחק המהותית שלו. מה שנראה לעיתים נדירות כמו תנועה. כל מה שדונצ'יץ' מחפש הוא זווית, והוא ישתמש בכל הטריקים שבאמתחתו כדי להשיג אותה. "אני מתכוון, כדורסל הוא לא רק מהירות", הוא אומר. הרבה מהחדירות שלו מגיעות כאשר המגן נמצא בגבו – נראה כאילו הוא מגיע אליו אבל דונצ'יץ' נועל אותו מחוץ למהלך בעזרת גופו. זה נקרא להיות בכלא במונחי כדורסל, ודונצ'יץ' משחק כאילו הוא השריף עם המפתח לחופש.

זהו סגנון של וודאות מדהימה. למרות כל מה שדונצ'יץ' השיג מעבר לים, מגלי הכישרונות סחטו ממשחקו במשך שנים דאגה כיצד הוא יתרגל למהירות ולאורך של ה-NBA. התשובה האולטימטיבית היא לשלוט במשחק לפי תנאיו. כל יריב המחפש לשים את שחקן השנה הראשונה במקומו או להוכיח נקודה מול ההייפ האירופאי המיובא עלול למצוא את עצמו נכשל מול אחת מההטעיות שלו. אחד הדברים הכי מהפכניים שהשחקן הצעיר יכול לעשות זה להמתין. כמה מהמהלכים הטובים ביותר שדונצ'יץ' עשה היה כאשר הוא לקח עוד שנייה היכן שאחרים כנראה ימהרו, מפתה את היריבים לנוע עם הרגליים שלהם ולזוז מעמדתם. כל המתנה כזו היא ביטוי לביטחון במכניקה שלו שהופכת את משחקו להצלחה.

"כאשר הגעתי לראשונה, הייתי מאוד מודאג", נוביצקי אומר. "האם אני אתקבל לליגה? הילדים האלה בימינו, הם פשוט מתנהלים בצורה אחרת. הם יודעים שהם הולכים לעשות את זה. הם יודעים שהם הולכים להצליח".

אם היה איזשהו ספק בדונצ'יץ', אתם לעולם לא תדאו כאשר הוא פורח עם הכדור. "אני פשוט לא אוהב לתת מסירות רגילות", הוא אומר. אז במקום זאת, המסירות שלו הולכות בין הרגליים, עפות מאחורי הגב, מתרוממת בקשת להטבעות האלי-הופ. בזמן שהוא עמוד מתחת לטבעת, דונצ'יץ' ההרים על סנטר הג'אז, רודי גובר, בכך שהטעה מסירה מאחורי הגב של מי שמכהן כשחקן ההגנה של השנה. גובר הסתובב, ודונצ'יץ' גיחך בדרכו לסל קל.

"מעולם לא ראיתי בחור שנהנה כל כך במהלך המשחק", אומר גארד המאבס, ג'י ג'י בראה. "אם הוא עושה משהו טוב, הוא לא יכול שלא לחייך. אפילו באימון". באימון שנערך לאחרונה, דונצ'יץ' קיבל את פיני-סמית, מגן מרשים בדרכו שלו. "זה היה מלוכלך", פיני-סמית אומר. "אבל הוא החטיא". לדונצ'יץ' לא היה אכפת. בכל פעם שהוא נתקל בחברו לקבוצה בימים הבאים, דונצ'יץ' הזכיר את מהלך ההטעיה שלו.

דונצ'יץ' אולי נולד לשחק כדורסל, אבל הוא חי כדי לתת הצגה. "אמרנו זאת מהיום הראשון, הוא כמעט כמו מטאדור", נוביצקי אומר. "הוא אוהב לשחק עם הקהל, אוהב לעשות מהלכים מרהיבים". מנסה לפי התעוזה האישית שלו. דונצ'יץ' יעשה מהלכים של צעד לאחור לשלשה מול קווין דוראנט כאשר המשחק על כף המאזניים וינסה להרים מסירות מעל כמה מהשחקנים הגבוהים בליגה. ואז, אם הוא נכשל, הוא ימשוך בכתפיו וינסה שוב. קרלייל, אחד מהמאמנים הכי קפדניים בליגה, אפילו מעודד זאת. "העניין עם שחקן כמו לוקה: אם מתנגדים אליו יותר מדי, אפשר לקחת כמה מהתכונות הכי גדולות שלו", קרלייל אומר. "אני לא יכול לעשות זאת. אנחנו לא יכולים לעשות זאת".

חגיגת חג ההודייה הראשונה שלו, דונצ'יץ' הולך לטעום מהברביקיו המשובח ביותר בטקסס. הגשת הבופה ביום שישי הזה לפני שהחג מתגנב למשרדי המאבריקס, מערבב שחקנים ומאמנים עם נציגי מכירות. לוקה לקח צלחת – נקניק, סלט, מקרוני עם גבינה, הוואיין רול – והתיישב עם עוזרת המאמן, ג'ני בוצ'ק, יחד עם שחקן השנה הראשונה ראיין ברוקהוף (שהוא, עם משקפיו, יכול להיכנס בקלות לדמות של ראיין ממחלקת השיווק) ועם איש צוות ג'ינג'י אותו נוביצקי מכנה בחיבה "אד שירן". ליד שולחן הקינוחים שם ניצבים כל פשטידה שאפשר לעלות על הדעת. מקסי קלבר ודוויט פאוול מוחזקים כקהל שבוי. עוזר מאמן מראה את ילדיו, דרך פייסטיים, כדי להתרפס כלפי עובדי הקבוצה. גופיה חתומה על ידי שחקן המאבריקס לשעבר, צ'אנדלר פארסונס, מעטרת את קיר החדר.

ישנן תמונות של דירק בכל מקום, כולל לפחות 19 דוגמיות של בובות ראש. הבנאדם עומד בראש השולחן של חג ההודייה, בדיוק כפי שהדוד שלכם נוהג לעשות.

זה מה, שבתסריט הטוב ביותר, דונצ'יץ' אולי ירש יום אחד. המאבס בכוונה מצביעים על ההשוואה בין דונצ'יץ' לנוביצקי, כאילו בגלל האכזריות הרגילה של להשוות כל שחקן שנה ראשונה לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים. ישנו חדר ישיבות במשרדי המאבס שנקרא סוויש 41, המעוטר בתמונות חתומות המציינות כל נקודת ציון של 5,000 נקודות  בקריירה של נוביצקי, עד לציון הדרך של 30,000 נקודות אותו הוא חצה ב-2017. דונצ'יץ', בינתיים, סוגר לקראת 500 הנקודות שלו. דירק נהפך לדירק בגלל שהוא קיבל מרחב לגדול בעצמו. הוא היה פעם הילד המהגר הביישן, שהנחיתו בדאלאס ונותר שם כדי למצוא את דרכו. דונצ'יץ' מקדים את עקומת הלימוד שלו: כבר מרגיש נוח בעורו שלו, כבר רגיל לחיות מחוץ למדינת הולדתו וכבר עבר מבחנים על הפרקט. "הוא בעיקרון גדל כדי להצליח כאן", נוביצקי אומר, "וככה הוא משחק".

המאבריקס מבינים שזאת יכולה להיות הזדמנות נהדרת. הם אותתו על כך כאשר הם עשו טרייד על הבחירה החמישית ובחירת סיבוב ראשון עתידית עם ההוקס כדי להנחית את דונצ'יץ' בליל הדראפט. "אטלנטה קיבלו שחקן נהדר כטרה יאנג", קרלייל אמר אז. "אנחנו השגנו את הבחור שאנחנו חושבים שהוא היסוד לכל הארגון". רוב המשחקים מאז תמכו ברעיון זה. דונצ'יץ' לא רק בעל הפוטנציאל להפוך לכוכב אלא יש ברשותו את כל המרכיבים שקרלייל תיאר. "כאשר אמרתי את הדברים האלה, האם ידעתי זאת ב-100%?" קרלייל שואל עכשיו. "לא. אבל האמנתי בזה".

אחרים במאבריקס מצאו את האמונה הזו כאשר הם צפו לראשונה בדונצ'יץ' בפעולה. מאימוני טרום העונה של הקבוצה בספטמבר הגיחו ביקורות אוהדות. דונצ'יץ', סמית ופיני-סמית – שלושה מהגארדים הצעירים של הקבוצה – התקבצו לשחק יחדיו ביום הראשון."רצנו בכל האולם", פיני-סמית זוכר. היופי של משחקו של דונצ'יץ' הוא שהוא יכול לשחק כמעט עם כל אחד. קרלייל רואה אותו כשחקן שיכול לשחק בארבע עמדות – פורוורד עם גודל ובעל רגש של רכז, עם משחק ללא הכדור וכוח כדי להתגבר על מיס-מאצ'ים. כל חמישייה שתורכב, יתן למאבריקס דרך אורגנית לשלוט במאצ-אפ של דונצ'יץ' בהגנה כאשר הוא לומד את הניואנסים של הכיסוי ב-NBA. "הגנה", נלסון אומר, "זה לחלוטין למידה".

חלק נוסף מתהליך הלמידה: כוח ותנאים. במהלך השנה האחרונה דונצ'יץ' שיחק, לפי ספירתו, 97 משחקי ליגה, טורניר ומשחק בינלאומי. ליגת הקיץ לא הייתה כזו חשובה כדי שדונצ'יץ' יקבל קצת זמן מנוחה. "רק רצינו שהוא לא ישחק, ינוח ויטעין את עצמו מחדש כדי שיגיע טרי", נלסון אומר. "כך הוא עשה. הוא נח, והוא לא החמיץ שום ארוחות. האימא דאגה לזה". המאבריקס העריכו כי דונצ'יץ', הרשום במשקל של 99 קילו, כבר איבד בין 4 ל-6 קילו מאז תחילת מחנה האימונים, ודברים רק יהפכו לקשים מפה והלאה. לוח הזמנים של ה-NBA אינו מאפשר בקלות דיאטות בריאות ולדפוסי שינה. הם צריכים להפוך להיות בעדיפות. "זאת אחת הסיבות שאני אוהב את השילוב שלנו עם צעירים וותיקים, זה גורם לחברה האלה לקבל את ההודעות האלה על בסיס קבוע", קרלייל אומר. דונצ'יץ' כבר חזק כפי שהוא, עם האיזון לספוג מגע. תוך כמה שנים ב-NBA של תזונה נכונה ואימון משקולות יכולות להפוך את חלקי גופו לחזקים במיוחד וכוח בלתי עציר שאי אפשר להזיזו.

המאבריקס יכולים לקחת את ההתפתחות של דונצ'יץ' לכל כיוון. "אנחנו עובדים בכל יום", דונצ'יץ' אומר, "על זריקות פלוטר". אין זריקה במשחק שהיא טובה יותר מזו כדי למדוד שליטה בגוף. הזריקה משלבת עבודת רגליים בחדירה, יציבות של משחק פוסט ורגש של זריקת ניתור. בעיקרון לוקח שנים להתמחות בזריקה הזו, אבל דונצ'יץ', שלא במפתיע, יש כישרון לכך. "ה-NBA הולך מאוד לכיוון של ליי-אפים ושלשות", קרלייל אומר. "אם אתה עושה זאת, יש משחק ביניים. עם הגודל שלו וההרגשה למשחק, הפלוטר פשוט נראה כפתרון אידיאלי". בינתיים, דונצ'יץ' כבר זרק אלפי זריקות פלוטר באימונים שלו עם המאבס, משנה מהירויות כדי לדמות כמה שיותר את חוסר הוודאות של משחק בפועל.

דונצ'יץ' מעולם לא יהיה שחקן החודר בקן ישר, אבל דרכים חלופיות וקיצורי דרך יקחו אותו למקומות רחוקים יותר. ככל שהוא מתפתל, ככה המשחק מסביבו פחות צפוי. קווי מסירה מתעוותים. רוטציות הגנתיות מתחילות להתבלבל. אף אחד, עכשיו או אי פעם לפני, נע באותו הקצב כפי שדונצ'יץ' נע. "הוא מקור אותנטי לחלוטין", אומר קרלייל. "הוא לחלוטין לא דומה לאף שחקן שראיתי אי פעם". נראה כי ההגנה המבולבלת, אשר אבדה בתרגום, נוטה להסכים.

 

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. מעולה סמיילי. אותי הוא הפתיע בגדול לעונת רוקי

  2. מעולה סמיילי. למרות שבשנתיים האחרונות ראיתי אותו משחק בהצלחה המעידים הבכירים של אירופה גם אותי המעבר הכל כך חלק לליגה די הדהים.

  3. מצוין. זכינו לראות התחלה של שחקן היסטורי.
    יותר מכל מזכיר את בירד, כמו שנכתב פה הרבה פעמים בעבר, הן במשחקו והן במנטליות.

    1. לי הוא מזכיר את ג׳ינובילי, רק יותר טוב. אין לו פחד.

      1. גם אני עם ההשוואה לג'ינו.

  4. הוא טוב מדיוק כמו שחשבנו שיהיה. מי שהראה כזאת שליטה באירופה, ובסייז שלו, ברור שיצליח בנבא. כך היה גם עם קוקוץ ופטרוביץ.

    1. ופאו גאסול וקירילנקו שאני מחשיב כאירופי הטוב בכל הזמנים בעמדה 3 לפני קוקוץ' והאירופי הטוב בכל הזמנים בהגנה. כשהוא מגוון יותר מקוקוץ' וברמה טובה+ עד גבוהה בכל חמשת הנתונים העיקריים, ושחקן הגנה טוב יותר. הוא לא זכה לשחק לצד שני כוכבי כל כמייקל וסקוטי ולא זכה באליפויות.
      הוא החוסם הטוב בכל הזמנים בעמדה 3, אף יותר מד"ר ג'יי!

  5. הוא פוטנציאל לכוכב על לא פחות מנוביצקי ולחמישייה האירופית הטובה ביותר בכל הזמנים והרכז האירופי הטוב בכל הזמנים, דרגה לפחות מעל טוני פארקר.
    רק שיישאר בריא ולא ייפגע באופן משמעותי מפציעות.

    1. זה נכון גם לגבי יוקיץ' בעמדת הציר אך בעמדה זו יהיה קשה יותר לעבור את סאבוניס.

  6. הוא יכול להיות רכז נהדר לחמישיית השמנמנים והאיטיים
    לוקה בפוינט
    הארדן בשוטינג
    מי בסמול ??
    ראנדולף בפאוור
    בובאן בסנטר

    אחלה תרגום
    🙂

    1. 🙂
      יוקיץ' בסנטר.
      אפשר לשים את לוקה כסמול ואת פלטון כפוינט?

      1. יפ זכית חח

        פלטון, הארדן, לוקה, רנדולף, יוקיץ. יהיה מצחיק לראות חמישייה בהגנה חח אף אחד לא שומר שם

        אגב לוקה לא כזה שמנמן, רק נראה כזה

        1. זורם עם זה
          🙂

    2. ממתי הארדן איטי?

  7. אחלה פוסט, אחלה שחקן, תודה רבה סמיילי.
    .
    המעקב המוקדם אחריו, והטרייד שהיו מוכנים לעשות עם אטלנטה, מעלים את האפשרות שלא במקרה דאלאס ויתרה על העונה הקודמת – יתכן שרצו להבטיח מקום טוב בדראפט כמעט בכל מחיר, ולדעתי בצדק – טנקינג חד שנתי שמביא לך שחקן פרנצייז הוא החלטה הגיונית מאד בעיני.

  8. מעולה סמיילי. רואים כאן בהחלט את החשיבה לטווח הארוך של דאלאס (בלי יותר מדי פרוססים).

  9. לוקה יסיים כאלוף מובהק הוא חיית מאני טיים שזה אחת התכונות הכי נדירות בספורט
    הוא קרוץ מהחומר של ג'ורדן זידאן טום בריידי או שאראס לעניים

    1. בין ג'ורדן לבריידי צ"ל מג'יק ובירד ואחריהם לפני בריידי צ"ל מונטנה וצריך להוסיף מהבייסבול את רות' וקופאקס למשל ו הכדורגל את פלה ומאראדונה ומסי ורונאלדו.

  10. לידיעתך דה שוט

    לוקה: “יותר קל לקלוע פה מאשר באירופה ויותר קל להגיע לכמות נקודות גבוהה. המגרשים באירופה קטנים יותר, המשחק צפוף יותר. גם חוק ה-3 שניות ההגנתי עוזר”

    1. אף פעם לא חשבתי על זה….
      באמת
      הוא בטח גם אמר שבאירופה המשחק גם נגמר מהר מדי…..

      1. ככה לוקה מרגיש גם אם גיא וגילרי יוכיחו בסטט שהוא טועה 🙂

        1. לוקה יכול להרגיש מה שהוא רוצה. בוא לא נשכח שהוא גם גדל בשנה וזה מאד משמעותי לגבי איך הוא מרגיש מול שחקנים אחרים אבל הנה העובדות היבשות:
          לוקה ביורוליג בשנה שעברה – 57% ל-2 נקודות, 33% ל-3 נקודות וסה"כ 53% אפקטיבי, 0.62 נקודות לדקה.
          לוקה העונה בדאלאס -49% ל-2 נקודות, 35% ל-3 נקודות וסה"כ 51% אפקטיבי, 0.64 נקודות לדקה.
          אז הוא די צריך לבוא לעצמו בטענות שהוא לא מצליח יותר אם כל כך הרבה יותר קל לקלוע ב-NBA. או שהוא רוצה להגיד שיותר קל לקלוע שלשות מרחוק? כי אף אחד לא הפריע לו להתרחק בשנה שעברה.

          1. כן, הוא יכול חהגיד מה שהוא רוצה, מה הוא מבין בכלל… אחי אתה עלוב נפש אמיתי להתווכח מהספה עם מישהו שאשכרה נמצא שם… אחי מתי קלעת סל לאחרונה בוא שתף אותנו

          2. אני באמת עלוב נפש וככזה לא מאשרים לי את הספה רק שטיח קטן על הרצפה הקרה. האמת שקלעתי סל לפני איזה שבוע אבל אני לא חושב שהשמירה של בת ה-12 שלי ממש נחשבת ואני גם די בטוח שזה היה אחרי איזה שני ריבאונד התקפה.
            לענייננו אני לא מתווכח אם ההרגשה שלו אלא עם הנכונות שלה. אם באמת יותר קל היה לו לקלוע זה היה צריך לבוא לידי ביטוי ומה לעשות זה לא אלא להיפך. מכאן אפשר לנתח עד מחר את הסיבות למה שהוא מרגיש.

          3. ל"אחד שזוכר":
            עידו לא המציא את הנתונים ונתוני הקליעה של לוקה לא מסתדרים עם הרגשתו!!!

      2. גילרי אלוף נפש, שפועל על פי הרגש הטהור (לא רגשנות והיסטריה כמו של המבקר שלא זוכר איך להנות), (סהכ כמה מילים לא הוגנות מתוך לגבי הרגשתו הפנימית הרעה) לילדה יש קרמה טובה עם אבא כזה. עידו רב אומן בשיחות, בהומור, בחכמה, ובעומק אלוהי.

    2. שלא לדבר על השיפוט המגוחך שנועד לשואו ולא לספורט ונותן יתרונות עצומים להתקפה

    3. וגם המשחק ארוך יותר, אך ההגנות חזקות יותר ושחקני ההגנה הגדולים בנב"א יותר גדולים משמעותית ממקביליהם באירופה.

  11. אחלה כתבה , תודה
    הללוקה

  12. מאמר מעולה, השחקן עוד יותר. תודה רבה סמיילי.!

  13. תודה לקוראים ולמגיבים

  14. תודה לסמיילי ולמגיבים

  15. התלבטתי אם להגיב או לא ?

  16. תודה סמיילי.
    מת על התרגומים שלך. אין ספק שדונציץ זה הצעיר הכי מעניין שנחת בליגה בשנים האחרונות. אהבתי את העבודה על הפלואטרים, הוא באמת אלוף בזה, ולא ידעתי שזו נחשבת לזריקה כזו קשה

  17. מאמר מעולה, תודה.
    מעודד לגלות במאמר את ההשקעה שלו באימונים. כישרון, בגרות ונתונים פיזיים יקחו אותך למרחק מוגבל, ויפה לראות שכבר בגיל צעיר הוא מבין את זה

  18. אולי עכשיו יותר יידעו על התרגומים המצויינים שלך!

  19. מאמר מצוין.מאד נהינתי לקרוא אותו.
    לוקה שחקן נהדר.כייף גדול לראות אותו
    משחק בליגה הטובה בעולם,ולראות
    אותו מצטין בכל משחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט