הם יחבקו אותך כמו כל אחד אחר – ויקטור אולדיפו / תרגום Smiley

הם יחבקו אותך כמו כל אחד אחר – ויקטור אולדיפו / תרגום Smiley

הם יחבקו אותך כמו כל אחד אחר

אפריל 16, 2018

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/en-us/articles/victor-oladipo-pacers-playoffs

ויקטור אולדיפו / אינדיאנה פייסרס

אתם יודעים שמשהו קורה כאשר אמא שלכם קוראת לכם בשמכם המלא. "ויקטור. מה בדיוק קורה?"

"אני לא יודע, אמא. אני באמת לא יודע".

זה היה ביוני שעבר. רק נחתי בבולטימור מ-OKC והטלפון שלי התחיל להשתגע כאשר הדלקתי אותו. ידעתי שהטרייד עם הפייסרס הוא אמתי, אבל לראות את זה בכל מקום ברשת גרם לזה לחלחל פנימה. אפילו התגובות החיוביות נכנסו לי מתחת לעור. ישבתי שם בערך ככה, האם הם מתכוונים ל"שחקן של חדר הלבשה" כמחמאה?

אתם יודעים, תמיד שומעים את הביטוי על כך שספורט הוא עסק. אבל גם מדובר בחיים. הייתי חלק מטרייד רק לפני פחות משנה, מאורלנדו, ולכן באותו הרגע היה קשה שלא לקחת את זה באופן אישי – שתי קבוצות שלא משנה מאיזו סיבה נראה כאילו הם וויתרו עלי. זה פוגע ברגשות, לא משנה מי אתם או כמה אתם מאמינים בעצמכם. אז כשאמי תהתה למה קבוצות ממשיכות להעביר אותי … לא ממש ידעתי מה לומר. לא יכולתי פשוט לענות לה שזה רק "החלטה בענייני כדורסל".

דומה היה בהודעה הבאה. חייב להיות. דומה הוא דומנטאס סאבוניס. הוא האיש שלי. הוא היה באמת האדם היחיד שיכול היה להבין.

עשינו זאת לפני. דומה היה באותו טרייד לפייסרס יחד אתי, אבל גם היינו ביחד פחות או יותר מהרגע שהוא נבחר בדראפט על ידי המג'יק ב-2016. עשו עלינו טרייד ביחד ל-OKC. ועכשיו לאינדיאנה. אז ידעתי שדומה לא רוצה שאני אנסה להמתיק זאת, אבל הייתי חייב לבדוק זאת איתו – לעדכן אותו במה שאני חושב. שלחתי לו הודעה על מה שאני יודע שנכון:

אני מבטיח, אם אתה מנצח פה באינדיאנה, הם יחבקו אותך כמו כל אחד אחד.

הרגשתי יותר טוב מיד. התקשרתי לאמי ואמרתי לה שהכל הולך להיות בסדר גמור. באמת האמנתי בזה. לא יכולתי לומר לכם בדיוק איך זה הולך לעבוד או איך נגיע לזה, אבל ידעתי. פשוט ידעתי. בגלל שידעתי שלא כל הטריידים הם אותו הדבר, כמו שלא כל מדינה היא אותו הדבר.

וידעתי שזה לא סתם טרייד. אלו היו הפייסרס. זאת הייתה אינדיאנה. והכרתי את אינדיאנה.

לא הלכתי לסתם קבוצה אחרת. אני חזרתי הביתה.

הגעתי לבלומינגטון, אינדיאנה ב-2010. סיימתי תיכון במרילנד, ובחרתי באינדיאנה בגלל ההיסטוריה של תכנית הכדורסל, אבל באמת שלא היה לי מושג כמה ברצינות האנשים באינדיאנה לוקחים את הכדורסל. אני חושב שאפילו עכשיו רק מעט אנשים מחוץ לאינדיאנה מבינים את המשמעות של הכדורסל למדינה הזו. יש סל כדורסל בכל חנייה. הכל מלא בדגלי ההוזיירס והפייסרס. ומשחקי התיכונים פחות או יותר משביתים את כל הקהילה.

וכשאתם במדי האוניברסיטה של אינדיאנה, הם יודעים. כאילו, הם ממש עושים מאמץ להכיר אתכם.

אבל זה היה משעשע, אף אחד לא ידע כיצב לבטא את שמי כאשר הגעתי לראשונה לאינדיאנה. אני זוכר את השבוע הראשון בשנתי הראשונה, הייתי צריך לעשות את אותה שיחה עם כל מרצה.

או-ל-דיפו, או-ל-די-פו, או-ל-פי-דו. וכל אפשרות אחרת של זה.

"אההה. או-ל-די-פו".

חוץ מזה, השם שלי לא נאמר כל כך הרבה בשנתי הראשונה. כאשר הגעתי לקמפוס בקיץ – הם רק פתחו את קוק הול – הייתי זורק עם עצמי באולם כאשר הבחור הזה, בדרכו החוצה, עצר לדבר אתי. לא ידעתי מי הוא. זה היה מאוחר בלילה ככה שחששתי שאני לא אמור להיות שם.

"מה אתה עושה כאן בשעה כזו מאוחרת?"

"אני חייב להיות פה כל לילה אם אני רוצה להגיע ל-NBA".

זה מה שעניתי לו.

"בנאדם", הוא נענע בראשו. "NBA? יש לך דרך ארוכה ללכת". ואז הוא המשיך לנענע את ראשו ופשוט יצא החוצה!

עכשיו באמת, היו לי כמה בעיות עם הביטחון מוקדם מאוד. אני זוכר שאפילו חודש לאחר מכן, כאשר התאמנתי במשך כל הקיץ, ביום הראשון של האימונים ורדל ג'ונס הגיע ונכנס בי לגמרי. הוא קלע עלי מתי שרק רצה, ואני לא יכולתי לעשות שום דבר עליו בהתקפה. התיישבתי על הספסל לאחר האימון שאני בהלם. היו לי דמעות בעיניים, פשוט כך. עבדתי קשה במשך כל הפגרה, וזה נראה כאילו הכל היה לחינם.

ואז זה שוב קרה למחרת. פשוט העתק מושלם של היום שלפני. המחשבה חלפה במוחי שאני לעולם לא הולך להיות טוב מספיק כדי לשחק כדורסל במכללות. אולי זאת תהיה הפעם האחרונה שמישהו שומע ויקטור או-לי-פי-דו.

קיבלתי לפתוח בכמה משחקים לקראת סיום שנתי הראשונה. בזמן ששנתי השנייה הגיעה, הייתי שחקן פותח. לא הייתי שם ברמה הארצית … אבל בחיי, הם זכו להכיר אותי באינדיאנה.

וזה לא היה ככה שהם רק יודעים להגות את שמי. לא, הם הכירו אותי בכל מקום בבלומינגטון. לשיעור שלי בשעה 8 בבוקר הייתי שם אוזניות בזמן שהייתי יוצא מהבית ועד שהייתי מתיישב בשולחן הכיתה, רק כדי שאני לא אאחר בגלל כל האנשים שנגשו אלי וניסו לדבר אתי. אפילו לא הייתה מוזיקה ברוב בפעמים, ככה שיכולתי לשמוע את האנשים לוחשים בשמי.

רציתי לדבר עם כולם. באמת רציתי. זה היה מרגש להיות כזה מוכר. בכל פעם שמישהו אמר את שמי או הצביע עלי, זה גרם לי לרצות לעבוד קשה יותר ולהיות טוב יותר בפעם הבאה שאני דורך על הפרקט.

השלוש שנים הללו בבלומינגטון – הן שינו אותי. כן, נהפכתי להיות שחקן כדורסל טוב יותר, אבל זאת גם הייתה הפעם הראשונה שראיתי איך קהילה שלמה כל כך נרגשת לגבי דבר אחד. לגבי משחק שבו שיחקנו. למדתי שהאינטראקציה – אפילו רק לקחת את הזמן כדי לעצור ולדבר פעם בכמה זמן עם הקהילה – באמת יכול לשנות את ההסתכלות של האנשים על החיים עצמם.

למדתי שכדורסל יכול לעזור להיות חלק ממשהו שהוא גדול יותר מעצמך.

סיימתי כשאני עוזב ל-NBA לאחר שנתי השלישית באוניברסיטת אינדיאנה אבל היה לי מספיק נקודות כדי לקבל את התואר שנה מוקדם יותר. לאחר שטקס הסיום הסתיים עבור כיתת המסיימים, הבחור הזה מהיום הראשון באולם טפח על כתפי. הוא שאל אם אני זוכר את אותו הלילה, כאשר אמרתי לו שאני הולך להגיע ל-NBA.

שמו היה דייב. דייב צדק יותר ממה שידעתי.

כיום דייב עובד ב-CAA, והוא אחד מחברי הטובים. דייב אף פעם לא היה הבנאדם שסתם ייצא בהצהרות. הוא אמר שזה דרך ארוכה, אבל הוא גם לא אמר שזה בלתי אפשרי.

אנ רואה אותך, דייב.

See the source image

נחשו היכן המשחק הראשון שלי בשנתי הראשונה ב-NBA היה? אינדיאנה. כאשר הציגו אותי, קיבלתי מחיאות כפיים.

זוהי אהבה. הרגשתי בבית.

איני יכול לספר לכם כמה מיוחד זה מרגיש כאשר חושבים על כך שתוך מספר שנים, יכולים להגיע מכך שאף אחד לא יודע כיצד לבטא את שמכם, לכך ש-20,000 אנשים עומדים ביציע ומזמרים באותו הזמן. ואני הייתי בקבוצה היריבה.

זה היה ככה בכל פעם שחזרתי. אם שיחקתי באורלנדו, אולהומה סיטי, זה לא שינה. אם הייתי יוצא בלילה באינדיאנה הייתי מתקבל בחום על ידי האנשים. כולם זכרו את השנים ששיחקתי במכללה ודברו על כך כאילו אני עדיין בקבוצה. אפילו כשהייתי רחוק, הייתי קשור לאינדיאנה.

עכשיו הנה אנחנו.

אולי מעולם לא הייתם באינדיאנה. או שאולי ביקרתם פעם או פעמיים. מעולם לא ממש חשבתי על כך. זוהי מדינה שמדלגים עליה, נכון? אחת שקל לזרוק עליה מבט חטוף במפה.

ואני בטוח שכאשר שמעתם על הטרייד בין הת'אנדר לפייסרס, אתם חשבתם על פול ג'ורג'. דומה ואני – היינו עסקת חבילה, מחליפים אותנו בפעם השנייה בפחות משנה, הולכים לקבוצה לא תחרותית במדינה זניחה.

ידענו מה ההרגשה שלא ממש סופרים אותנו.

וככה גם הרבה חברה בקבוצה שלנו. והרבה אנשים באולם שלנו. אנחנו יודעים איך זה מרגיש כאשר מישהו מוותר עליך.

Image may contain: 2 people, people smiling

כל זה נגמר עכשיו. אף אחד לא מוותר אל אף אחד השנה.

זה קשור להודעה ששלחתי לדומה ביום ששנינו היינו בטרייד. ידעתי שאינדיאנה תחבק אותו – תחבק את כולנו – בדרך שרק המדינה הזו יכולה.

ואנחנו נצטרך אתכם עכשיו, אינדיאנה. שאר הליגה אולי שכחה מאתנו, אבל אתם לא. תשכחו ממה שהדירוג אומר. תשכחו ממרוץ ה-MVP. מספיק עם כל זה. אנחנו יודעים עבור מי אנחנו משחקים. אתם יודעים מהי הקבוצה הזו. אנחנו מוכנים לתת ריצה בפלייאוף הזה. ממש עכשיו.

לכל האחרים, כן, אולי יש לנו הרבה מה להוכיח.

אבל זה מעולם לא עצר אותי לפני כן.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. נהדר. שחקן נהדר, סיפור נפלא.
    צריך לזכור תמיד במשחקי הפנטזי שבסוף מדובר באנשים, נכון זה חלק מהעסק, ביזנס קשה, והמון כסף. אבל זה שזו העבודה של מישהו, לא אומר שאי אפשר לרחם עליו.

  2. סיפור מעולה
    בכלל ההתפתחות שלו כשחקן מדהימה
    יופי של תרגום סמיילי
    🙂

  3. סיפור אדיר! גם של השחקן, גם של המדינה. תודה על התרגום

  4. מגיע עם המוח מוטיבציה אך בדומה לסוף מדובר באדם שמגיע ממשפחה אפריקאית שורשית מאד משכילה.
    אביו פרופסור שהסתובב הרבה מאד בעולם בשליחויות לו ויקטור לא היה מסיים עם תואר היו זורקים איתו מהבית ,לא פחות…
    המשפחה שלו מאד מאד תחרותיות כפי שרואים מהסיפור .
    הדברים חילחלו אליו לא במקרה הזכיר את כיתת המצטיינים הוא כזה.
    וחוץ מזה אורלנדו מטומטמים על כוכב כזה לא מותרים וכתבתי זאת מזמן עוד כשהיה שם.

  5. "הרגשתי שהגעתי הביתה" הוא כל הסיפור. ומאז שהוא הגיע לאינדיאנה – שם היה גיבור עוד לפני, כששיחק באונ' אינדיאנה – הוא הפך אותה לקבוצה רצינית ומפלצת ביתית.
    מי שלא קורא את תרגומיך מפסיד ספורים נוגעים ללב, ומחממים את הלב. תודה

  6. מעולה סמיילי תודה גדולה . מדהים כמה אהוב נהיה אולדיפו עם השנים..האמת, מגיע לו.

  7. +100

  8. שחקן שבדיוק התחיל לממש את הפוטנציאל ועכשיו פציעה והתאוששות. אני מאמין שיחזור חזק וימשיך להיות אולסטאר.

  9. תטדה לקוראים ולמגיבים

  10. יופי של פוסט. יודע לכתוב הבחור.
    בגלל זה היה לי כל כך מוזר שאינדיאנה לא עשו מאמץ יותר רציני להביא את קונלי, גם מקומי ואופי שתפור על הקבוצה הזאת.
    אני בטוח שאולדיפו יחזור לעצמו מהר מאוד, הוא נראה בחור שלא מוותר.

  11. תרגום מצוין!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט