הארדן מספר גורג מנצח סיקור משחקי שבת \ איל רדושקוביץ'

 

עייף משבוע ללא הרבה שינה (תודה לך קורפורייט אמריקה), חמוש בקפה שחור (נספרסו לא עושים משלוחים לניו גרזי) ושבע ממרק עדשים (הרבה שום, כתוש דק) נעניתי לאתגר הבינוני של הופס: אתגר סיקור עשרת המשחקים. לא קשה מדי, לא פשוט מדי, בדיוק בשביל חבר צוות צייתן, אחד מהחבר'ה.

אז יאללה חברים:

 פילדלפיה 76' (17-30) 115– אוקלהומה סיטי ת'אנדר (17-28) 117

על דלתות מועדון חמישה השחקנים הטובים בליגה (לברון, דוראנט, קרי, לאנרד, גיאניס, דיוויס, הארדן) מתדפק החיפושית פול גורג. לזכותו ייאמר שהוא כבר הנהיג קונטנדרית דלת כשרון (דרישת שלום לרוי היברט שפיענח את הקפיצה למעלה) להתמודדות מרשימה מול מיאמי קינג. פול מממש את כל מה שחשבנו עליו לפני הפציעה (לא הסתכלתי על הסרטון, לא מתחרט) העונה ומוביל ביחד עם ווסט את אוק למקום השלישי במערב.

לעומתו הניסיון של באטלר להיות חלק ממועדון מתדפקי הדלתות נראה כבר די גמור, בין אם זאת התנהגות, או מספרים או בעיית אבא, ג'ימי נראה פחות מאיים הלילה ופספס הזדמנות להצדיק את קיומו הפיליאי.

הלילה גורג כיכב עם 31 נק' (6 ריב 6 אס 3 חט) וניצח את המשחק בשלשה+אחד 5.1 שניות לסיום. לפני זה אמביד קיבל את המבט "אני %$%%$ אותך" מווסט אחרי ניסיון חסימה ופאול, והספיק להוציא את ווסט בשש עבירות 14.9 שניות לסיום תוך כדי זריקת שלשה, אמביד קלע שלוש משלוש, פילי מובילה 115-113, רק כדי להיכנע למתדפק. באטלר עשה דהרוזן פלייאוף והחטיא שלשת בשנייה האחרונה.

פילי פיגרה ב-16 נק' ברבע הראשון, כדי לחזור למשחק ברבע השני וירדה למחצית בפיגור 3, שאר המשחק היה צמוד עד לסוף המותח.

פילי: אמביד 31 נק' 8 ריב' 6 אס', רדיק 22 נק' (4 מ10 לשלוש, יום רגיל במשרד), סימונס 20 נק' (0 מ0 לשלוש 8 מ-12 מהשדה) 15 ריב' 9 אס', באטלר 18 נק' (5 מ 18 מהשדה, 1 מ-6 לשלוש, אכן עונת חוזה), עוד מישו חושב שהטרייד לא היטיב עם פילי? ספסל קצר וכאלה?

אוק: סייעו: ראס 21 נק' 10 ריב' 6 אס', שרודר 21 נק' אדאמס 16 נק' 9 ריב'

עוד חבר במועדון מתדפקי הדלתות:

And the winner is:

From <https://twitter.com/okcthunder>

שארלוט הורנטס (23-22) 135  – פיניקס סאנס  (36-11) 115

הקפה השחור נגמר מהר, עברתי ל נס בלי חלב בכוס של רות ביידר גינזבורג,  the notorious RBG (הסרט שיצא עכשיו מומלץ, הדוקמונטרי בנטפליקס יותר)

הצרעות ניצחו, שומרים על סיכויי הפלייאוף שלהם משחק אחורה מברוקלין, 2 משחקים מדטריוט במקום התשיעי.

ההורנטס הובילו מההתחלה, "הרביצו לנו ישר בפה" א.קושקוב, מאמן ואישיות מתוסכלת ולא שמטו את ההובלה עד הסיום.

16-34 לשלוש, 31 אס', ושני שחקנים ששיחקו מעל 30 דק' – קמבה וניק באטום

לצרעות (9 שחקנים קלעו 10 ומעלה): קמבה 21 נק ו8 ריב לאמב בסוג של משחק קריירה (מאז הפעם ההיא שכל אוק היתה פצועה והוא סחב אותם איזה שני רבעים) 18 נק' ב5 מ-7 לשלוש

לסאנס: בוקר 32 נק' 11 אס' אייטון 10 נק' אוברה 24 נק' קווינסי אייסי (זן הולך ונעלם) הוביל את הקבוצה עם 5 ריב'!!

עשה להם ווילי:

שמחת עניים:

אורלנדו מג'יק (27-19) 108 – מילווקי באקס  (12-33) 118

הצבאים כבר הובילו ב-19 באמצע הרבע השני עד שהקוסמים הורידו את ההפרש לפחות לחמש נק' באמצע הרביעי. החבורה היוונית השמחה חגגה משם כל הדרך לניצחון 11 מ-13 האחרונים. (זה רק אני או שלבאקס ולפילי אין באמת ספסל להתמודד עם טורונטו\בוסטון? כאילו סטרלינג בראון? סיריוסלי?)

לפלורידה: ניקולה "אם הייתי אצל מורי או פרסטי כבר הייתי עף תמורת 2 בחירות ראשון" 27 נק' 6 ריב' 4 אס' 2 חס' רוס 16 נק' אוגוסטין 14 נק'

ליוונים: בלדסו 30 נק' (12 מ-14 מהשדה) 7 ריב', גיאניס 25 נק' 13 ריב' 5 אס', ברוגדון 18 נק', מידלטון 15 נק'

משהו רנדומלי:

ליווניס:

דטרויט פיסטונס (25-20)  סקרמנטו קינגס  (22-24)

הקינגס, הקינגס הקינגס!!! האם בוגי קאזינס יהיה הרודי גיי של אמצע העשור הזה? מי ניצח בטרייד ההוא? הקינגס, הקינגס!! באדי הילד, הנמוך הזה עם כל שק האכזבות ההוא בא איתו לליגה, קלע 35 נק' ושלשת ניצחון בזיונית משום מקום, תראו תראו:

איזה סיום. לפני זה דטרויט עוד הובילה ב-12 באמצע הרביעי, לפני שהילד עם שלשה החזיר את היתרון למלכים (לא ראו אחד כזה מאז אמצע הרבע הראשון) דקה ו11 שניות לסיום.

עיר המכוניות נשארת מוכה מאז המשבר (2008, אין פיקוח על סחר בנגזרים וכאלה) ,בלייק סוחב סגל נוראי עם דראמונד פצוע לעוד אכזבה.  סקרמנטו עם  קצת מזל ושקט עדיין בתמונת הפלייאוף (משחק וחצי מיוטה במקום השביעי)

למכוניות: בלייק 38 נק' ו6 ריב', לוק קנארד עם 19 נק'.

למלכים: הילד הוסיף 9 ריב' סייעו: פוקס 14 נק' 10 אס' באגלי 14 נק' ווילי 12 נק'

דומארס מתהפך:

פייסרס (15-30) 111  – דאלאס מאבריקס  (25-20) 99

לוקה נתקע בקירון, כזה קטן כמו בטירונות, 3-14 מהשדה, 8 נק'. לא נורא, עד המסכמים זה יעבור.

הפייסרס ניצחו את הרבע השני 34-19 ומאז לא הסתכלו לאחור.

לפייסרס (יש ספסל במזרח!!) טייריק 19 נק', סאבוניס וקוליסון עם 16 נק', אולדיפו וטרנר עם 12 נק'

ללוקות: בארנס עם 20 נק' גורדן עם 15 נק' ו 16 ריב'

רבאק הילדה התעוררה, יותר מדי עוגיות. הולך להרדים (22:15) אחרי 3 ד"ר סוס, אחד מתורגם גרוע על נשים מופלאות ואחד כתוב נהדר "בדרך למכולת" של דן הלפרט הפשושה נרדמה (00:30)

זה למשל:

הילד, אין קיר:

אטלנטה הוקס (31-14) 105 – בוסטון סלטיקס  113 (18-28)

ההוקס היא הקבוצה הזאת שתמיד נראית מובילה בשלב כלשהוא של המשחק רק כדי להיות מוכרעת ע"י חוסר הכשרון שלה או הנאיביות של הילדים שלה.

היום אחרי שהובילה כל המשחק (יתרון שיא – 16 נק' באמצע השני) ההוקס נכנסו לפיגור ראשון מאז הרבע הראשון ומאז קיירי ושות' ניצחו את המשחק שלהם, השני בבקטובק.

סמארט ודיאנדרה במבי רבו. סמארט בפוזת תחזיקו אותי הצליח להשתחרר מאחיזת חבריו רק כדי להיות מרוסן שנית.

להוקס: הרוקים: הוארטר  18 נק' יאנג 16 נק' כ"א עם 7 אס', הוסיפו לן וקולינס עם 15 נק'

לסלטס: קיירי ממשיך את התקופה המצוינת שלו 32 נק' ב5 מ-8 מהשלוש ו 5 אס', טייטום, בראון והורפורד עם 19, 14, 13 נק' בהתאמה

יפ, עדיין עימנו:

דוד דרו:

טורונטו ראפטורס (13-35) 119 – ממפיס גריזליס  (27-19) 90

הגריזליס יימח שמם, (לקחו לספרס משחק אחד על שיפוט קלוש עד מביך ומשחק שני על שנת חורף דורבנית, הפתרונות לפופ), ישנו היום במשך רבע שלישי אחד ויחיד: 14-45 לרפטורס (ניצחו את שאר הרבעים  ב4 נק'). רבאק, לא יכולתם לשחק ככה לפני עשרה ימים בפדקס?

דני גרין, אייסי הוט, נקם את נקמת הפופ עם 7 שלשות ברבע השלישי, כשהקנדים החלו לצעוק "גרין גרין", בסוף המשחק הוא אמר שהוא לא זוכר שעודדו אותו ככה מאז שהיה ילד (מפריזן, בצפון קרוליינה הוא היה אליל).

מס' 2 מהקנדים נח הערב.

לרפטורס: גרין 24 נק' 7 ריב' 3 אס' 3 חס+חט, איבקה 18 נק' 5 ריב' סיאקם 17 נק' 8 ריב' לאורי 12 נק' 7 אס', אף שחקן קנדי לא עבר את ה-29 דק'

לדובים: גקסון 16 נק' 9 ריב', שלבין מאק 14 נק' אף שחקן דובי לא עבר את ה-29 דק'

The tar hill triple!!!

דוב רוקי:

שיקגו בולס (36-10) 103 – מיאמי היט  (22-22) 117

וויד שיחק את משחקו האחרון בעיר שיקגו. הוא אפילו התרגש קמעה מהוידאו שהוקדש לו לזכר העונה המופלאה שעבר שם עד שפלייאוף רונדו נפצע והם לא עברו סיבוב נגד הסלטס. ההליכה בשביל הזכרונות עודדה את הינוקא (בן 37, ילד!!) להופעה של 14 נק' ו10 ריב'.

מיאמי לקחה את המושכות באמצע השלישי. שיקגו המשיכה את מסע האסקופות הנדרסות שלה וצעדה בבטחה להפסד עשירי ברציפות.

לשיקגו: לאבין פורטיס ומארקנן קלעו 20,21,22 נק' בהתאמה

למיאמי: ריצרדסון 26 נק' וויטרס 21 נק' ב21 דק ו13 זריקות מהשדה

כשאתה מעלה סרטון של ווין שלדן עם סימני קריאה!!!

זקן השבט:

 יוסטון רוקטס  (19-26) 138 – לוס אנג'לס לייקרס  (22-25) 134 (הארכה)

יש משו ביוסטון שמעצבן. אני לא לבד בזה או מחדש. המספרים. המוריאיזם. ההארדניזם. הפאולים הלא באמת, הצעדים הגבוליים. השיח המתפלא סביב מה שהארדן משיג צריך לעניות דעתי להיות מושווה לתקופה. והשנה, שכל לילה אנחנו פותחים את הסלולר ומגלים קבוצה שקלעה מיליון נק' אחרי שלא קלעה ככה מאז 1984, לא יכולה להיות מושווית לתקופה אחרת. המספרים האלה הם אנומליה, אנומליה שתמשך ותהיה מורת-דרך לעתיד אבל אלא אם יחזירו חוקים שיתנו להגנה לשמור, אני לא רואה דרך חזרה מבחינת ההתקפות היעילות האלה ולא רואה דרך השוואה לפעם. כי לא, דרקסלר ובירד, מגיק וגורדן, ברנרד קינג וכריס מאלין, רגי ואייברסון ועוד שאר ושאר היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה כדי להגיע לערבים האלה. רק אתמול המלאך ראסל קלע 40 נק' אצל הנטס, ומשיכת כתפיים אגבית נרשמה ברחבי הליגה, כי 40 נק' הם לא דבר, הם לא מאורע, הם יום רביעי רגיל.

אז הארדן פירק, כי זה מה שהארדן עושה לאחרונה, 48 נק', והלייקרס שהובילו כל המשחק לפני ההארכה (הובילו כבר ב 21 נק' לפני המחצית) נכנעו לקאמבק של הטילים ברבע השלישי והרביעי.

יוסטון עשתה מורי וזרקה 68 שלשות. קלעה 25.

דקה 12 שניות לסיום המשחק הלייקרס מובילים ב-7. הארדן קולע שתי שלשות ושתי זריקות עונשין ומצמצם ל118-117 5.7 שניות לסיום, זובאק קולע שתיים מהעונשין ואז שלשה של גורדון השוויתה את המשחק, שתי שניות לסיום. בהארכה הרוקטס קלעו היטב מהעונשין וגורדון הבטיח את הניצחון עם 4 מ-4 בדקה האחרונה.

ליוסטון: הארדן עם 48 נק' (8 מ-19 לשלוש), גורדון 30 נק' והסנטר טאקר עם 9 נק'ץ

ללייקרס: קוזמה 32 נק' 8 ריב', אינגראם 21 נק' 6 איב'

מר מספר:

א.גורדון:

קוזמה:

דנבר נאגטס (14-31) 124 – קליבלנד קאבלירס  (38-9) 102

אוי הקאבס. יצא לי לראות בלייב חלק מהראשון ואת כל השני. מדהים שדלבדובה ופריי שם באיזה איחוד מעוות של עונות לברוניות, יחד עם הבחור היפה על הספסל. הם מה נקרא, לא כ"כ טובים בדבר הזה. כל הקטע הזה של הגנה ובכלל התקפה לא ממש בשבילם. סקסטון הוא קצת מכמה דברים אבל לא הרבה משום דבר וקלרקסון? לא תודה.

אחרי כמה דק' צמודות, דנבר פתחו מבערים (ניקולה האיום עם 3 מ-3 לשלוש ברבע הראשון) וסיימו את הרבע הראשון ב37-25 ואת המחצית ב 70-46.

לדנברים:יוקיץ עם 19 נק 11 ריב' ו 12 אס' מוריי עם 26 נק' וליילס עם 16 נק'

לקאבסים: זיזיץ עם 23 נק' הוד עם 18 נק' ועוסמן עם 17 נק'

הילד חוגג

כן, זה קרה:

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. מספיק מילים נכתבו על ההבדלים בהגנות בין הכדורסל של ימינו, לזה של תקופות קודמות
    (הסיכום הקצר – אין באמת הבדל)
    .
    אבל בכל זאת –
    רוצה השוואה לתקופתנו?
    בבקשה:
    .
    הארדן, הוא ב-19 המשחקים האחרונים (כולם עם 30+ נק') קולע 42.5 נק' למשחק ב-54% אפקטיבי, 38% מהשלוש.
    לצד כמות נאה זו של נקודות, הוא גם מוסר 8.9 אס', וקוטף 7.6 רב'.
    הפער בינו לבין כל שאר הליגה בתקופה המדוברת?
    בתקופה המדוברת הוא קולע 30% יותר מדייויס (לדייויס 32.2 נק' מכובדות למשחק באותו זמן. לא קוטל קנים…) שבמקום השני ברשימת הקלעים.
    לעונה כולה, יש פער של כמעט 20% בינו לבין המקום השני (הארדן מוביל את הליגה עם 35.7 נק' למשחק. קרי במקום השני עם 29.8 נק' למשחק).
    .
    במילים אחרות (ללא מבול מספרים משעמם) –
    מה שהארדן עושה העונה זה מרשים. מאוד.

    1. אכן מרשים. יותר מתכוון להארדן כמגלם הצייטגיסט. כל הזריקות עונשין שעברו כל גבול כל המקסום דאטה ומיליון הנק פר משחק. בעצם משחקו הוא מגלם את האידאל המורי ולטעמי הורס את המשחק ( בצורה יפיפייה אבל הורס )

      1. על טעם ועל ריח.
        .
        חשוב יותר –
        איזה כיף לקרוא את כל מה שאתה כותב. סיקור, סיקור מהמגרש, לא משנה.
        חבל שאין יותר כאלו
        (damn קורפורייט אמריקה).

    2. אין למספרים של הארדן שום משמעות….ראינו אותו כבר בפלייאוף איזה בושות הוא עושה (מישהו אמר ג'ינובילי ?)

      1. יוסטון לא העפילו בעונה שעברה לגמר המערב?
        וסדרת גמר המערב, לא הסתיימה רק אחרי 7 משחקים?
        אני די בטוח שלהארדן יש חלק בהצלחת יוסטון. אני גם משוכנע שהאוהד האובייקטיבי לא חושב שלהפסיד לאימפריה מהמפרץ אחרי 7 משחקים זה "לעשות בושות".

  2. סיקור משובח
    מעניין אם מגמת השיפור של הארדן תעצר או שתמשיך כמו סדרה הנדסית עולה…..
    היש סיכוי לעוד משחק של 100 ?
    🙂

  3. אמביד הוא ממועדון השחקנים הטובים ביותר כמו דייוויס.

    הערת קפה: קפה נמס בלי חלב הוא כגוף בלי נשמה, כמו תולדות הסלטיקס בלי ראסל ובירד, הלייקרס בלי מג'יק, הבולס בלי ג'ורדן, אתר הופס בלי הפרופדוק הבלתי נלאה, מנחם לס!!!

  4. תודה אייל. קראתי בשקיקה. מבאס שהלייקרס לא מצליחים להחזיק יתרון כבר פעם שניה רצוף ונגררים להארכה (לפחות את אוק ניצחנו). אבל 7 הפרש דקה ובוטנים לסוף?!? יאללה תתבגרו.

  5. איפה הימים שהיינו צוחקים על היורוליג..
    הלוואי וה NBA תחזור להיות קשוחה כמו היורוליג.
    זה קרקס

    בליגה כזו לזוסמן ואבדיה יהיו חיים יותר קלים מאשר במכבי נגד זלגיריס

          1. מי שאל אותי? אף אחד. אבל לא ידעתי שצריך לבקש רשות כדי להגיב לדברים שנאמרים כאן. אולי כדאי שתוציא פוסט מיוחד בנידון.
            לגבי השלשות, כתבת שהnba הפכה לתחרות שלשות אז לדעתי זה רלבנטי שהיורוליג הוא לא פחות תחרות שלשות והחלק של השלשות מהסך הכללי הוא לא פחות גדול.

          2. תזכיר לי מי ביקש ממי בזמנו שלא לפנות אליו ?
            אם אתה רוצה ללמד אותי על היורליג אז וולקם
            ביורליג משחקים עם סטרץ 4 לפני ה NBA
            חלק מהמשחק האירופי מיושם היום ב NBA
            אין אח ורע לקבוצה כמו יוסטון ביורליג
            ביורליג יש עדין משחק פוסט אפ
            המשחק ביורליג הרבה יותר קבוצתי ללא תלות אבסולוטית בכוכבים
            מבחינת השלשות אירופה הקדימה את ה NBA
            בעיקר כי הקשת קרובה יותר וזה היה כלי לפני ה NBA .
            אבל כיום חלק מהקבוצות משחקות ללא רסן וללא שיטה
            אין שחקני יורליג שיזרקו יותר מ 10 פעם מ 3 במשחק אחד

          3. לא ביקשתי ממך לא לפנות אליי מעולם. אני אזכיר לך שביקשתי ממך לפנות אלי בתור אתה עצמך ולא איזה זהות דמיונית שהמצאת. אל תסובב את הדברים. נכון גם פעם אחת לא שמתי לב ותקשרתי עם האלטר-אגו שלך והתנצלתי על חוסר תשומת הלב.
            לא בא ללמד אותך כלום רק מציין עובדות. אין אח ורע ליסטון בשום מקום – זו באמת תופעה שמתאפשרת בזכות ג'יימס הארדן. המשחק הרבה יותר קבוצתי? ממש לא בטוח. יש הרבה יותר מקרים ששחקנים לוקחים כדור אחד על אחד אפילו אם היכולת שלהם לא ממש מצדיקה את זה. הייתי שמח לראות נתוני פול-אפס לעומת קאץ' אנד שוט אם מישהו יודע איפה למצוא.
            ברור שאין שחקני יורוליג שזורקים מעל 10 שלשות למשחק כי הקצב נמוך יותר וגם זמן המשחק הכולל. כל הסטטיסטיקות של ה-NBA יהיו מנופחות ביחס ליורוליג מהבחינה הזו.

    1. איזה קשיחות יש ביורוליג דקסטר? יוסטון ממטירה על כל קבוצת יורוליג 180 נק במשחק רגיל (לא הכנה לעונה ואימון ושטויות).

      יש להבדיל בין קשיחות לנגרות. ביורוליג יש מלא נגרים בלי יכולת אישית ולכן ההגנות נראות "חזקות". בפועל מדובר בנכים איטיים שלא יכולים לעצור קונוס בהגנה. שחקנים כמו פארגו שוברים להם קרסוליים, על מה אתם מדברים?

      קשת ה3 שם גם יותר קרובה שזה עוד יותר מגוחך.

      אתם מאשימים לחינם את השיפוט למרות שהשיופט תורם. הסקור הגבוה נובע מסגנון משחק מהיר, התקפות 7 שניות, קצב רצחני, מעט פוזשנים, עלייה ביכולות של שחקנים, יש היום מעט נגרים בעוד לפני 20 שנה 80% מהליגה היו נגרים. כולם מעיפים שלשות וקולעים יפה אז זה מחייב לשמור צמוד וההגנה נפתחת ואז יותר קל לחדור ביכולת אישית.
      אלו הסיבות העיקריות.

      ברור שגם למדיניות כדורסל ללא מגע יש תרומה לעניין אבל זה מעט לעומת הדברים הגדולים.

      הבעיה זה שריקות האוויר שזה ממש מציק. שאם שחקן נופל תמיד שורקים למישהו, למגן או למתקיף ואני אף פעם לא הבנתי את זה, שלא ישרקו לאף אחד, יש המון מקרים שפשוט לא צריך לשרוק כלום, לשום צד, לא כל התנגשות זה עבירה של מישהו רבאק. שהשחקנים ימשיכו לעשות את ההצגות. אבל יש הנחייה של הליגה לשרוק לזה אז הם חייבים, זה מקום העבודה שלהם.

      https://youtu.be/VE_XrfVPRa0?t=8m34s

      המהלך הזה לא יכול להיות פאול, פשוט לא יכול להיות. הגנה עילאית של באטלר. לזה הכוונה כדורסל בלי מגע, מה רוצים? שבאטלר יחכה לו ליד הסל וינסה לחסום בלי מגע? אין פה שום עבירה

  6. גם בשלשה האחרונה של גורדון הוא עשה סלפי …. הבנאדם ממש גייס חמישי ועכשיו אני מבין איך הארדן סיים באחוזים כאלו…. הארדן זרק כמו באימון קליעות (זוסמן כבר היה מסיים את הערב בשלושה חטיפות ו 2 בלוקים על הזקן)

  7. איזה כיף לראות את השמחה של הקינגס הצעירים. קוקושקוב צריך לקחת את הסיום של המשחק שלהם ולשדר לשחקנים שלו בלופ.

  8. בזמן האחרון משום מה משלמים לי כדי לצפות במשהו אחר חוץ מכדורסל (החלום של ההורים שלי התגשם). סוף סוף הלילה יצא לי לצפות בטורונטו במאבק אימתנים מול ממפיס. דינוזאורים מול דובים. דני גרין מול כל ממפיס ברבע השלישי.
    אז התחלתי לחשוב על קוואי. ועל שאומרים שהוא יעבור ללייקרס כדי לשחק בספייס ג'אם 3. ועל איך אין באמת ספייס ג'אם 2, אז מאיפה הקרצתם 3?
    הפעם האחרונה שהיו הכי קרובים לספייס ג'אם 2, הייתה בפרסומת (https://www.youtube.com/watch?v=xmPJlMajVi4) עם בלייק גריפין בתחרות הטבעות מול מרווין, ששבר לחלוטין את הקנון של ספייס ג'אם. מרווין סירב לקחת צד במאבק בין החייזרים ללוני טונס וכוכב הכדורסל שלהם. מה פתאום הוא שובר את הנייטרליות פתאום? איך לאף אחד לא אכפת כשהם במודע מרסקים את היקום הקולנועי של הלוני טונס, שקיים כבר מאה שנים? מה לעזאזל קורה לעולם?
    אניהו, הפעם הראשונה שבה הם ניסו לעשות ספייס ג'אם 2 הייתה מיד לפני יציאת הסרט "לוני טונס חוזרים לאקשן", שמלבד הסצנה המגניבה בלובר, נכשל טוטאלית. האחים וורנר (וואקו, יאקו וזיפו) פנו לטוני הוק פרו סקייטר, כדי לצלם סרט שקראו לו "סקייט ג'אם". אבל רגע, טוני הוק פרו סקייטר הוא לא שחקן כדורסל, אתם אומרים. זה בשם שלו. בדיוק.
    בשנות ה-90 כדורסל היה הדבר הגדול בקרב הצעירים. הספורט הכי גדול והכי משפיע בתרבות האמריקאית. והאחים וורנר לא מעל ללכת לרדוף אחרי הטרנד הגדול בשביל כסף. בשנות ה-2000, אופנת האקסטרים השתלטה והם קיוו לפדות אותה בעזרת סרט על הסק8ר. רק שאז הכישלון של חוזרים לאקשן הוציא את הסרט מפרודקשן, והרעיון נזרק לפח כשהטרנד נעלם.
    אז אם ללכת לפי תרשים הזרימה הזה, מה הוא טרנד הספורט הגדול בעולם כיום שאליו ילכו הוורנרים? לדעתי, אחד משניים.
    או פורטנייט, לצעירים.
    או נוסטלגיה, למבוגרים.
    ואם לסמוך על התוצאה הרנדומלית של המשחק שראיתי במקרה בזמן שחשבתי את המחשבה הזו, פורטנייט ראפטורס לוקח בקלילות את הנוסטלגיה של ממפיס. אז תתכוננו להתאכזב ולקבל את "Pure Salt Jam: AFK" כוכב היוטיוב מרקיפלייר נלחם בפיודיפיי בעזרת באגס באני וחברים.

  9. תודה אייל. כתיבה מצויינת. מסכים איתך לגמרי לגבי מה שכתבת על הספסלים של הבאקס ופילי. לא רואה את שתיהן מתמודדות עם הסלטיקס והראפטורס בסדרה בעיקר בגלל הספסל הקצר (בעיקר פילי) ולמרות סופרסטארים כמו הפריק ואמביד. אם שתי הקבוצות האלה לא יתחזקו בשחקני רוטציה שבאמת מסוגלים לתרום בעמדות הנכונות (פילי חייבתתת PF) אז אני לא רואה סיכוי שלהם ללכת all the way במזרח ובטח שלא נגד הקאפקייקס.

  10. כיף מאוד לקרוא.

    לגבי דיון היורוליג בתגובות, שני האמיתות נכונות ואינן סותרות. ביורוליג יש כישרון פחות המאפשר לשחקנים שהם ממוצעים אתלטית ביחס ל-NBA לשלוט. זה לעיתים מאפשר להגנות להראות כאילו קשוחות יותר. אבל מה שבאמת עושה את ההבדל זה החוקים והנסיבות ולא השיפוט. למשל: אין שום איסור אזורית. אין בעיה של 3 שניות הגנתיות וכל אחד יכול לחנות היכן שהוא רוצה. ב-NBA לגבוהים אסור לחנות בהגנה בצבע ולכן הם באים לעזרה רק ברגע האחרון כשלעיתים נותר רק נסיון לחסום. בנוסף אפשר להוריד לאחר זריקה את הכדור מהצילינדר של הטבעת (ב-NBA זה גולטנד). לא רק שגבוה מה-NBA לא יכול לחנות בצבע, המרחק מהקשת גדול יותר ומצריך ממנו ניידות ואתלטיות גבוהה שלא נדרשת מגבוה יורוליג. לסיכום: הצבע צפוף יותר, קו השלוש קרוב יותר ואין הגנה על כדור שמקפץ על הטבעת.
    .
    אבל בעיני ההבדל הגדול ביותר זה האינטנסיביות הנובעת מכך שכל משחק רגיל מחזיק משקל גבוה יותר בהקשר של הסיכוי לעלות לשלב הבא. ולא רק זה גם ההפרש. ב-NBA קבוצה שהיא במינוס 25 ברבע האחרון מפנה את העסק ושולחת את הספסל להוריד חלודה. ביורוליג כפי שקרה למכבי השבוע מול ברצלונה, היה למפסידה הבטוחה יעד של הפרש לעמוד בו: מינוס 16. כך שבמינוס 33 הפרש נותר על מה לשחק וראינו רבע אחרון פנטסטי של לחימה. הפלייאוף ב-NBA נתן דוגמאות לא מעטות בשנים האחרונות של אינטנסיביות גבוהה מאוד. במיוחד בין קבוצות שוות יחסית.

    1. אני חושב שאתה מוטעה על ידי קסמי הבדלי האתלטיות. אם ההגנה והאינטנסביות ביורוליג משמעותיים יותר ובהינתן שהכישרון ההתקפי בודאי יותר קטן אז איך זה שיותר קל לעשות שם נקודות (ואני לא מדבר רק על אחוזי השלוש שמן הסתם מאד מושפעים מהקרבה של הקשת).
      אל תיקח את המשחק של מכבי בתור דוגמא זה בהרבה מובנים תולדה של מטר השלשות שמאשר לסגור הפרשים מהר. באותו זמן במקביל מכבי הניקס נכנסו להלם קרב דומה רק שהתחילו עם הפרש קטן בהרבה מה שהוביל להפסד. בכל מקרה אה רואה הפרשים גדלים ונמחקים במהירות לא פחות גדולה גם ב-NBA. מכיוון שזמן המשחק הוא 20% יותר אין ברירה אלא לתת למחליפים דקות משמעותיות.

  11. מי כמוני יודע מה זה להתחיל לכתוב על עשרה משחקים, כשכמה מהם מסתיימום אחרי חצות אצלנו. רציתי שכולם יידעו שאייל, וכל 'מזרחי' אחר מאיתנו מתיישב לכתוב ב11 בערב ולא מסיים עד 2 לפנות בוקר.
    אז תודה לאייל ושאר העוסקים במלאכה.

  12. סיקור מעולה.
    כבוד לבלוג החי מהלילה עם הומור, צחוקים, עצבים על השופטים ועקיצות ברוח טובה. עברתי עליו עכשיו- מצוין ממש.
    ראיתי מחצית של פילי-okc ואז נרדמתי. מה שכן ראיתי- משחק לואו פוסט* אולד סקול, כל התקפה כמעט מתחילה ממסירה לסנטר על האותיות.
    .
    * בניקוי "ווסטברוק עושה ווסטברוק".

להגיב על Zivke לבטל

סגירת תפריט