מעורב הופס ליום ראשון: הלייקרס נפלו כגיבורים, אבל זה 'L' / מנחם לס

מעורב הופס ליום ראשון: הלייקרס נפלו כגיבורים, אבל זה 'L' / מנחם לס

1.0. הטובים ניצחו בשתי הארכות

השלשה של הארדן בהארכה, אבל הסל של גורדון היה יותר מרשים!

1.1. בסוף זה היה הכל ג'ורג'!

*

*

2. זה קורה כל פעם כשווסטברוק ואמביד נפגשים

 

3. כשזה ניגמר, ווסטברוק דאג לנפנף GOODBYE לאמביד. צוחק זה שצוחק אחרון

 

4. הווריורס עלתה עם 5 אול סטארים. לא קרה כבר 38 שנה!

 

מאז שהלייקרס עלו במשחק ב-1981 עם מג'יק, נורם ניקסון, ג'מל וילקס, בוב מקדו, וקרים עבדול ג'אבר (יארדברקר), אף קבוצת NBA לא עלתה עם 5 שחקני אול סטאר, עד שהווריורס עלתה שלשום כך נגד הקליפרס:

STARTERS MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
D. GreenPF 29 3-7 0-4 1-2 0 8 8 9 2 1 1 1 +24 7
K. DurantSF 35 8-13 2-7 6-9 0 7 7 5 2 2 5 4 +9 24
D. CousinsC 15 5-11 3-4 1-2 1 5 6 3 1 1 1 6 +21 14
S. CurryPG 33 10-19 3-11 5-5 0 5 5 4 1 1 1 2 +9 28
K. ThompsonSG 34 5-12 0-4 2-2 0 4 4 2 2 1 1 2 +21 1

 

5. ומה היה הפליי הראשון של קאזינס כשחקן גולדן סטייט? ניחשתם נכון:

6. ואז באו השלשות והאסיסטים. TOO GOOD!

7. הנה שוב, למי שלא ראה את ה-ROUTINE של מתעמלת UCLA לראשונה בתולדות ההתעמלות: היו צריכים להכניס את התרגיל לספר החוקים כי הוא לא נראה אף פעם קודם לכן בתולדות ההתעמלות:

ה-ROUTINE הזה עדיין לא נראה ולגן לא היה לו ציון. השופטים – מחוסר ברירה – נתנו לה 10. מעתה הרוטינה תיכנס לספר החוקים לפני האולימפיאדה הבאה.

 

 

8. לפי סטפן סמית, קיירי אירוינג "בלייקרס"

הכל ממקורות מוסמכים.

לך תדע.

אני לא מאמין אבל סמית' נמצא ממש ליעד הצלחת.

9. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל זה צרוף מקרים לא רגיל, לא בלוף!

לברון מנסה לאלף את אירוינג כשהיה צעיר…

על הצלצול המתוקשר של קיירי אירוינג ללברון ג'יימס עם התנצלות על הביקורת שלו 'כשהיה צעיר וחסר נסיון', ועתה 'אני (הוא) עצמו עושה אותו דבר עם שחקני הסלטיקס הצעירים' כולנו כבר יודעים.

מה שלא היה ידוע היא העובדה שקווין לאב היה שם כשהצלצול הראשון נעשה.

ג'ו וורדון מה'אתלטיק' מדווח (https://theathletic.com/772785/2019/01/17/guess-who-was-with-lebron-james-when-kyrie-irving-called-to-apologize-scenes-from-an-italian-restaurant/) שכשהסלולרי של לברון ג'יימס צילצל, הוא ישב ואכל פיצה  עם כמה אנשי כדורסל בפיציארה בלוס אנג'לס. אחד מהם היה קווין לאב, ששם מתגוררת משפחתו.

קווין מספר ל'אתלטיק' שלברון לא ענה לצלצול, אבל כעבור כמה דקות הוא הסתכל  לראות מי צלצל וראה שזה היה קיירי אירוינג. "הוא (לברון) הסתכל על מסך האייפון ואמר, 'הוםםם…זה קיירי אירוינג…הוא לא צלצל אלי מאז שהיינו בקליבלנד…מעניין מה הוא רוצה…".

לברון החליט לחכות עד שיהיה לבדו לפני שצלצל חזרה לקיירי..

לפי הפוסט באתלטיק – –

. A source close to James declined to share what was said on the call but said LeBron was very appreciative that Irving called him. If their relationship was frayed, which the manner of their breakup in Cleveland says that it was, then some repairs are obviously underway.

לאב הגיב: "כמו כולנו, גם אירוינג התבגר. אני הייתי פעם בן 22 בעצמי". הוא המשיך:

“I think Kyrie went through some of the same struggles that I did,” said Love, who was 26 in 2014, when he and James and Irving joined forces. “There were some bad habits and maybe not knowing what it means to sacrifice and take a back seat to someone like a LeBron, who was trying to teach us how to win. I think I’m a much better player now, a much better teammate from having gone through it.”

10. צ'ארלס בארקלי לא אהב את צלצול אירוינג ללברון!

 

 

למה בארקלי 'לא אהב' את הצלצול?

"I didn't like it at all," Barkley said. "It seemed like he was saying, 'We're losing because of these guys, they're young, they don't know how to win'. They made it to the Eastern Conference Finals last year without him. You don't have to tell people you're a leader — just be a leader.

"That kid played great last night. That's one of the few games I've seen where he really made a conscious effort to make everyone around him better. But this thing like, 'I called LeBron because he taught me to be a leader' — then be a leader. You don't have to tell us you're a leader."

לצ'ארלס בארקלי אין מושג. הוא לא מבין עדיין מדוע קיירי צלצל ולי אין זמן – או חשק – להסביר לו.

11. האם למישהו ישנו ספק שגודל כוכב חדש? ככה זה כשמתחילים הופס כשאתה בן שנה!

JR. 12  בארט וזאין ויליאמסון מככבים עבור דוק במשחק נצחון לפנתאון על וירג'יניה 70-72

30 נק' לבארט הקנדי. 27 לזאין ויליאמסון הניכנס כטנק שאין לעוצרו!

13. ג'ים בוהיים , מאמן סירקיוז, על זאין ויליאמסון:

"צ'ראלס בארקלי עם שרירים במקום  שומן"

14. שאקיל אונ'יל על יאו מינג: הוא חיסל אותי פעם. חסם 3 רצופים. אבל הוא היה בגובה 2.48 מ' אז אני סולח לו!"

15. תמונות של חיות

כריש שמאכלו העיקרי הוא שרימפ, שהוא 'שופך' אותם לפיו ע"י אפו הארוך:

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. לא מפחד לזרוק זריקות אבודות? משטטח על הפרקט? יש עתיד במשפחת ווסטברוק. וראסל אבא הרבה יותר חמוד משהוא שחקן.

    דיוק חתיכת קבוצה, יהיה מעניין לראות אותם הפלייאוף. שחקני שנה ראשונה ומאמן שלא מצליח לעבור רבע גמר כבר כמה שנים.

    הווריירס ממש טובים לא היה כדבר הזה בלב בלה בלה פיהוק. קבוצה שצריכה להשתמש בטקטיקת המשבר באמצע העונה רק בשביל הקהל, השחקנים שם בסדר יותר מידי בסדר.

  2. וויליאסון הוא טנק. הוא קולע סלים אחרי העבירה כמו שרק טנקים אחרים ידעו/יודעים לעשות (בארקלי ולברון, הם הדוגמאות הטובות ביותר).
    .
    בחירת הזריקות של ווסטברוק במאני טיים ממשיכה להפעים. למזלם של הת'אנדר, ג'ורג'.
    .
    כאשר מתבוננים בלייקרס בלי בול (לדוגמה – המחצית השנייה הלילה), ניתן להבחין ביתר שאת בחשיבותו.
    בהיעדרם של רונדו ולברון, בול הוא הדבר הכי קרוב ל-"מנהל משחק" שיש ללייקרס.
    .
    לא מככבים במעורב, ובצדק:
    הסאנס.

  3. אם ג’יימס הארדן לא יקח את הMVP זה יהיה השוד הגדול בהיסטוריה הוא מציג מספרים ויכולת שלא הייתה מביישת את וילט צמבלרליין. זה מספרים ויכולת שלא נראו בהיסטוריה המודרנית ומי ידע אם יראו בעתיד, לא ג’ורדן לא קובי לא שאקיל ולא לברון הראו כזאת יכולת, מטורף מדהים חד פעמי גרדניוזי.

    1. כרגע הוא הMVP אבל זה ממש לא מובטח לו. תלוי במיקום שהוא יסיים ותלוי איזה יכולת יראה סטפן האיום כי הוא נראה רק מעט פחות טוב. ריצה של גולדן לעבר המקום ה1 בליגה+קרי ממשיך ביכולת הזו=קרי MVP

      1. זה בכלל לא משנה עד כמה טוב קרי ישחק,
        כל עוד נרטיב ה- "מצליח לצד דוראנט" חי וקיים (0 MVP פיינלס לא תורמים לסיכויים שלו להשתחרר מאותו נרטיב),
        הסיכוי שלו שואף ל-0.
        הצלחה של קאזינס, גם היא עוזרת לשמור על אותם סיכויים על "0" יציב.
        (מה לעשות, אלו התקשורת שבוחרים ב-MVP)
        .
        2016 הייתה, ולא תשוב.
        דוראנט הצטרף לגולדן סטייט. בשביל שקרי יזכה ב-MVP, גולדן צריכים להציג עונה של 70+ ניצחונות, ו-10+ הפרש ניצחונות מהקבוצה שבמקום השני.
        השנה, אפילו המאזן הטוב בליגה לא מובטח (אם כי הוא בהחלט אפשרי, ואפילו סביר).

        1. אם גולדן עכשיו רצים 20 0 שסטפן רוקד הוא יקבל mvp חכה תראה. הארדן גם לא ימשיך לקלוע 44 נק ממוצע

          מספיק לסטפן מקום 1 בליגה פלוס מעל 30 נק למשחק ואין להארדן מה לעשות בנדון עם דוראנט או בלעדיו

          1. כתבתי לי בעבר כמה וכמה פעמים "חכה ותראה". זה לא הלך לך מי יודע מה…
            .
            את מי אתה, או אני, מעדיפים לראות זוכה, זה לא באמת משנה.
            מה שמשנה זה איך התקשורת הארה"ב תופסת את ה-MVP.
            תעקוב אחרי התקשורת, ותגלה שאלו יאניס והארדן. כל השאר הרחק מאחור.

          2. בדרך כלל זה הלך די מצויין כמדומני.

            התקשורת תחליף דעה מהר אם גולדן תרוץ וסטפן ינפק הצגות, מי כמוך יודע

          1. אם קרי היה מגלה "עליונות" סטטיסטית כמו זו של לברון ב-12' וב-13', אז הדוגמה מתאימה.
            .
            כאשר אני מנסה לראות איך התקשורת שופטת MVPים,
            אני מגלה שיש שכלול של:
            נתונים, התפיסה של הנתונים, המאזן, והנרטיב.
            .
            לפי שכלול זה, קרי (נכון להיום) עדיין רחוק מהמובילים במירוץ.
            יוקיץ'?
            לצערו, הוא לא מצליח "למשוך" מספיק תשומת לב (גם תשומת לב שלילית הייתה מקדמת אותו),
            בגלל שמשום מה, דנבר לא מצליחים לגרום לאף אחד להאמין שהם "על באמת".

          2. ב-2012 לברון הוביל קבוצת כוכבים למקום השני במזרח והרביעי בליגה. אז כל עליונות סטטיסטית שלא תהיה, בסופו של דבר הייתה שווה פחות ממה שקבוצות אחרות עשו עם יותר חומר (רק בעונה הרגילה, כן?). כלומר, מאזן ונראטיב הלכו. אלא אם כן הסיפור הוא "לדרק רוז הגיע בעונה הקודמת, אבל לברון מרגיש שלא, אז ניתן לו אחד במקום".
            אני לא רוצה להתחיל דיון לגבי ה-צהפ של לברון, אלא להראות שאפשר לזכות בתואר גם בקבוצות כוכבים, וגם כשהן לא ממש מצליחות בעונה הסדירה. שזה מה שהתחלת איתו כשכתבת שזה לא משנה כמה טוב קרי משחק.
            .
            ויאניס עשה את זה? אני חייב לציין ש"תראו, הידיים שלו ממש ממש ארוכות. כאילו ממש ממש ממש ארוכות" זה לא באמת תשומת לב.

          3. ב-2012 היו את הבולס והספרס עם 50 ניצחונות,
            את הת'אנדר עם 47, ואת מיאמי עם 46.
            הבאה התור היא אינדיאנה עם 42.
            .
            ברמת הסטטיסטיקה האישית, לברון היה מעל כולם, ובהפרש (30.8 PER, כאשר הבא בתור הוא פול עם 27 PER, ואחריו ווייד ודוראנט (26.3, 26.2).
            .
            אחד הסיפורים הבולטים בעונה היה מאבקו של לברון להשתחרר מתווית ה-"לוזר", ושינוי סגנון המשחק שלו (התחיל, לראשונה בקריירה לשחק בפוסט).
            רוז, השחקן המצטיין בבולס, לא היה יכול לזכות אחרי ההדחה מול מיאמי, ולאור העובדה שלברון באותה עונה היה טוב בהרבה.
            לספרס לא היה נציג ש-"שווה" MVP,
            וזה משאיר את דוראנט.
            דוראנט נתן מאבק ראוי על התואר, וסיים שני את ההצבעה ל-MVP.
            בעוכריו הייתה העובדה שלברון היה ברמה אחרת, לא רק בצד ההתקפי, אלא גם בצד ההגנתי.
            .
            מהצד השני –
            צודק.
            זה לא נכון היה לכתוב "לא משנה כמה טוב קרי ישחק".
            הכוונה שלי הייתה שיכולתו האדירה של קרי העונה, היא עדיין רמה מתחת למה שהארדן מציג,
            וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את ה-"נרטיב".
            .
            אחרון –
            ההשוואה בין יאניס ויוקיץ'.
            אני מצטער. חוץ מזאק לואו, רוב מכריע בתקשורת האמריקאית "חולים" על הפריק, ופוסחים מעל יוקיץ'.
            למה זה?
            כאלו הם האמריקאים. הטבעה כוחנית "עושה" להם "את זה".
            .
            (אישית?
            אני חותם כרגע על פיינלס באקס – נאגטס. הלוואי)

          4. לחוס- היכולת להשמיד את דנבר היא בידיו של ד"ר לס, סר צארלס הוא זוטות. ככל שהוא ירבה בפוסטים עליהם הם יושמדו באיטיות, אתה תלוי לחלוטין בחסדו. 2 פוסטים העונה עליהם ישר הפסדים מיד. עכשיו הם נגד ככ פחים שגם אם יתאמצו להפסיד לא יוכלו לבולס ולקאבס אז זה לא נחשב.

            אם הוא יעלה פוסט נפרד על יוקיץ, הוא גומר את העונה. אז במקרה של הדוק על דנבר לס איז מור.

      1. יאניס חמוד והכל אבל אין לו את המספרים של הארדן וסטפן, הוא לא מלהיב כמו הארדן וסטפן והוא לא יכול להמטיר 40 ו50 נק בעקביות כמו הארדן וסטפן. נכון הוא ב20 רמות מעליהם בהגנה ואם הבאקס יסיימו 1 בליגה כנראה שהוא יקבל וסבבה ולגיטימי.

        אבל אם גולדן תסיים ראשונה וסטפן עושה 30+ בנק הארדן יכול גם לקלוע 50 למשחק ואם לא יסיים טופ 4 במערב הוא פשוט לא יקבל את הפרס.

        מה שכן קרי יאניס והארדן פתחו קצת פער מהאחרים ומהשלישייה השנייה של קאווי גורג ואמביד.

        יוקיץ עם כל הכבוד אין לו סטט ובליגה של מפלצות סטט הוא לעולם לא יהיה MVP, אין לו גם הגנה. כאילו הוא נחמד והכל אבל לא קרוב לשם הסרבי החמוד.

        1. אני לא יודע על אילו מספרים את מתבונן,
          אני כן יודע מה הם המספרים שהתקשורת שמצביעה אוהבת.
          ומספרים אלו, שמים את יאניס לפני קרי בסטטיסטיקה האישית
          (לפניו ב-PER, VA, WS, ו-VORP).
          .
          הארדן, דרך אגב, שלא במפתיע –
          ראשון ברוב המדדים.
          .
          מה שמחזיר אותי לשורה התחתונה –
          כרגע, אלו יאניס והארדן שמובילים במירוץ, ובפער גדול מהשאר.
          להארדן יתרון בסטטיסטיקה האישית.
          ליאניס יש שלוב של סטטיסטיקה אישית נהדרת, הצלחה קבוצתית, וסיפור טוב.
          קרי?
          הוא מאחור בכל החזיתות.

    2. חלאס לפמפם את הארדן…לינאיס יש פר יותר גבוה למרות שמשחק הרבה פחות . הקבוצה שלו יותר מצליחה והוא אחד משךושת שחקני ההגנה הטובים ביותר בניגוד להארדן. זה שהכל עובר דרכו והוא זורק 200 פעם במשחק כאשר יאניס יוצא לנוח לפעמים באמצע משחק כשהכל גמור ,לא נופך אותו ליותר טוב

  4. המשחק של יוסטון והלייקרס זה כל מה שטוב או רע בכדורסל היום.
    צריך לזרוק שלשות ולסחוט עבירות.
    הלייקרס קלעו הרבה יותר טוב מהשדה, 52% מול 42%.
    ללייקרס יותר סלי שדה, 50 (מ-96), מול 42 (מ-100).
    ללייקרס יתרון עצום בריבאונד, 39-56.
    ללייקרס יתרון גם באסיסטים, 23-27.
    אז איך יוסטון מנצחת?
    יודעת ללכת טוב יותר לקו. יוסטון מקבלת יותר זריקות מהקו, על אותו מספר עבירות:
    27 עבירות לשתי הקבוצות, יוסטון הלכה 36 פעם לקו, הלייקרס רק 30.
    והעיקר – יוסטון זורקת כמו משוגעת לשלוש.
    יוסטון עם 68 זריקות לשלוש מתוך 100.
    הלייקרס עם 37 זריקות לשלוש מתוך 96.
    יוסטון ניסתה כמעט פי 2 זריקות השלוש מול הלייקרס.
    צריך אחוזים סבירים כדי שהזריקות לשלוש יטו את הכף – יוסטון קלעה ב-36 אחוז מהשלוש, וזה הספיק.
    כל האלמנטים האחרים במשחק פחות חשובים. פשוט לזרוק הרבה מהשלוש.

      1. צודק, אבל זה בקטנה.
        זה מדהים – כל נתון שאתה לא בודק –
        הלייקרס קלעו 40 מ-67 -2, זה 66% אדיר. ועדיין מפסידים. תתקשה למצוא תקדימים לזה.
        האסטרטגיה של מורי עובדת, אפילו יותר מדי טוב. פשוט לא כדאי לקלוע מ-2.

    1. 68 זריקות מהשלוש של יוסטון הערב הם המקום ה-2 בכל הזמנים ב-NBA.
      המקום הראשון בכל הזמנים – 70 זריקות מהשלוש, יוסטון, במשחק הקודם…

      1. קפלה פצוע. פול פצוע (הראשון הוא המטרה המרכזית לזריקות מתחת לסל, השני הוא קלע המיד ריינג' המוביל).
        לא נשאר ליוסטון הרבה מה לעשות חוץ מלתת להארדן את הכדור, ולהפציץ.
        הלילה זה הספיק.

        1. "מה מנצח" זה ברור, לא צריך דעה על זה, אין דעה. מספר הנקודות קובע.
          השאלה אם זה כדורסל. גם להישאר בתוך הצבע ולקלוע מאה דאנקים במשחק, כמו ווילט, היה פעם מנצח משחקים.

  5. א) כבר לפני חודש כתבתי שקיירי בדרך ללייקרס. חבל שסטפן סמית לא מפרגן למקורות שלו.

    ב) הארדן הוא לא הMVP, לברון שיכול כל משחק לבחור לקלוע 50 וממעיט מאורו הזורח כדי לתת לכוכבים הזעירים לצידו לנצנץ – הוא הגיבור הכובש את יצרו, שגדול מגיבור בלצעוד לפני שלשות.

    ג) חמישיית אולסטאר מ89 – בירד, מקהייל, פאריש, איינג', דניס ג'ונסון

  6. תודה רבה מנחם, אחלה מעורב.
    עבירה גסה של אמביד. ממש לא לעניין. ראסל התעצבן בצדק.
    ממש חמוד ראסל ג'וניור, רק שיעבוד על המשחק שלו עם דונציץ ולא עם אבא ויהיה שחקן מצוין.
    לא מאמין שקיירי יגמור בלייקרס, זה יתייג אותו כקאפקייק 2, ויעמיד את העזיבה שלו את קליבלנד באור מגוחך.

    1. לא חושב שאני מסכים.
      שני השחקנים דוהרים לעבר הסל. ראס עושה הטעייה קטנה שמקפיצה את אמביד. עד כה הולך מעולה לראס, אמביד חומר גלם בידיו והוא שולט במה שקורה. אבל אז מיד הוא מאבד את הכדור. תוך כדי הניסיון להחזיר את הכדור הוא זז הישר אל תוך קו התנועה של אמביד שלא ממש יכול לעצור. אני חושב שהדחיפה של אמביד תוך כדי הנפילה לא הייתה בהכרח מודעת, אבל בכל מקרה היא הצילה את ווסטברוק מלספוג את כל המשקל של אמביד.
      זו לא בדיוק הפעם ראשונה בקריירה של ראס שהוא נכנס בלי לחשוב, ראש קדימה לסיטואציה, רק כדי לגלות באמצע שאין לו ברקסים והוא נאלץ לעשות שטויות.
      מה שכן, כל הצגת ההתעצבנות נוסח "אאוץ', איי, שברתי את הברך. עכשיו ארוץ ואקום, תחזיקו אותי, אני הולך להרביץ לו, אני אגמור אותו, אקרקף אותו, אבל רק אחרי שאראה שהוא התרחק מספיק. כי, פאק, יש לו איזה 50 סנטים עלי, ללוחם באריות" שווה טכנית בעיניי. הוא עושה את התרגיל הזה כל הזמן ומישהו צריך להצליח להרגיע אותו, לטובתו. למזלו, בפעם הקודמת האחים של יוקיץ' נראים כאילו הם יודעים מה זה איום אמיתי, והם לא רואים בראסל אחד כזה. אם יש משפחה אחת שאתה לא רוצה להתעסק איתה (https://twitter.com/HarrisonWind/status/872574630946590723 ).

      1. לא אוהב את ווסטברוק אבל התגובה שלו לגיטימית לגמרי..
        אבמיד הכניס לו ברך בראש, דחף אותו, עשה עליו שק קמח ומה לא… כמעט רצח אותו

        1. התגובה שלו מהונדסת לחלוטין והגיעה אחרי שהוא נכנס אל תוך התנועה של אמביד אחרי שהצליח להטעות אותו. לאמביד לא היה מה לעשות מרגע שקנה את ההטעייה.
          בליגה שבה שחקן שמסתכל לא נכון אחרי דאנק יכול לקבל טכנית, הייתי חושב שיהיה איזה סעיף על טכנית לשחקן שמאיים ללכת מכות (ואכן, על פי ויקיפדיה, יש), גם אם הוא סתם גיבור צעצוע.

        2. הצצתי עכשיו. אמביד בא לעלות לחסימה ואז ווסטברוק איבד ולכן לא עלה אלא המשיך בתנועה ולאמביד לא נותרה ברירה.
          מהלך שכולו טעות ומקרה.
          התגובה של ווסטברוק טיפוסית, הוא בכיין בלתי נלאה לשופטים ומחרחר ריב ידוע.
          שחקן אחר היה מבין ישר שזה קרה בטעות, קם וממשיך כרגיל.

      2. בהחלט יתכן שאתה צודק אובייקטיבית, אבל אני לא בטוח שראסל יכול היה לדעת את זה בזמן אמת, יכול בהחלט להיות שהוא פשוט הרגיש שאמביד קפץ עליו כמו בפוטבול, ועוד מאחורה, ואז התגובה שלו טבעית. אני חושב שבסיטואציה כזו, השחקן התוקף יכול לצפות לקבל גג מאחורה, בטח משחקן כל כך גבוה, אבל שמישהו פשוט מתרסק עליך מאחור זה בהחלט עלול להפתיע ולעצבן.

  7. קיירי בחיים לא יגיע ללייקרס.
    אבל הוא יצא קטן – ברח מלברון רק כדי לעשות לברון.
    בארקלי צודק.

  8. הייתי בהלם מהידיעה שלך על אירווינג, קשה לי להאמין שהוא רוצה לשחק שוב עם לברון אבל בוא נחכה ונראה איך זה יתגלגל.
    הוידאו של ראסל עם בנו היה נהדר. אילו ראסל היה קולע באחוזים כמו הבן שלו 🙂

  9. אפילו האגו של לברון יודע, שמתישהו הוא יצטרך להעביר את הלפיד למישהו אחר.
    זה הדיל – תבוא ללייקרס, תבוא ל-LA והוליווד, תקבל את המפתחות להיות מס' 1 של הקבוצה מס' 1 (סליחה ניקס), עם כל הצעירים מסביב (או מי שיישאר). ואני לברון בתור חונך, שכנראה יישאר בקבוצה בתור איזה קארל מאלון המבוגר, שנותן מיכסה קבועה ויפה כל משחק.
    עם כל האגו של לברון – עדיין זו הצעה מפתה מאוד, ומתישהו יימצא הסופר-סטאר שיילך על זה. קיירי, AD – שניהם מועמדים מצוינים. ויש רק מקום אחד פנוי.

  10. אין לי מושג מה קיירי מתכנן.
    אם הייתי צריך להמר, אז הניחוש שלי הוא שקיירי ממשיך בבוסטון.
    .
    דבר אחד שאפשר ללמוד מסיפור קיירי, זה שאין לנו מושג מכלום.
    אנחנו לוקחים רסיסי מידע, ובונים מהם תאוריות, מציירים סיפורים
    (כמו סיפור העם הידוע, "לברון הבריח את קיירי").
    .
    השורה התחתונה?
    אני מבין שזה כיף לכתוב נרטיבים. אני מבין שזה משעמם בלי קצת "נרטיבים תאגידיים".
    אבל צריך לזכור שבסופו של יום –
    גם אם לפעמים הפנטזיה נושקת למציאות, זה לא יותר ממקרה "הגרגר של התרנגול העיוור שעונד שעון מקולקל…"

    1. קיירי ברח מקליבלנד בגלל דן גילברט, והטרייד שהיה אמור להביא במקומו את פול ג'ורג' + אריק בלדסו. מאותו רגע הוא נעלב עד עמקי נשמתו ולא רצה לחזור יותר, עד כדי איום בשביתה/ להיכנס ל"ניתוח" של עונה שלמה. דווקא לברון, ואת זה גם קיירי יודע, התנגד בחריפות לכל טרייד על קיירי, מה שהתחיל את הפירוק של קליבלנד.

    2. לברון הבריח את קיירי. זאת עובדה.
      אם אתה מנסה לספר סיפור אחר, זה כבר הרבה יותר מנרטיב, זאת שלילת המציאות.

      1. טמיר, משעשע השימוש שלך במילה "עובדה".
        .
        על מנת שהצהרה תהפוך לעובדה, צריך ש-
        א. היא תהיה אובייקטיבית.
        ב. אפשר יהיה לאמת אותה.
        .
        ב-2 הסעיפים את נכשל כישלון חרוץ.
        .
        אבל סחתיין על שינון דף המסרים…

        1. מה חשבתי לעצמי… לנסות לעורר למציאות אוהד פיניקס… התכחשות למציאות היא התפתחות אבולוציונית אצלכם לצורך שרידה.

  11. אין סיכוי לדעתי שקיירי ילך ללייקרס, מה הקטע בזה? עם בוסטון אתה מתחרה על תארים כל שנה, לברון יגמר עוד שנתיים ואז מה?
    אהבתי את התמונה של הכריש, עדיין פחות מכוער מלונזו

  12. מסכן ווסטברוק, נתקע בלי בייביסיטר לפני האימון. הילד מקסים, ועושה רושם שיש לו כפות ידיים של כדורסלן (ראבאק, בן שנה ואוחז ככה בכדור?). אבל נראה שהוא עובד באימונים לא רק עם אבא, ליפול הוא כנראה למד מניימאר.
    ותודה רבה על המעורב

  13. המתעמלת מ-UCLA, קייטלין אוהיישי, מאוד חמודה, אבל קצת פרופורציות: זו תחרות קולג'ים, ועוד 5 מתעמלות קיבלו שם 10. בכל מקרה התרגיל שלה נופח בטוויטר מעבר לכל פרופורציה, כי מבחינת דרגת קושי, הוא לא היה מעלה אותה אפילו לגמר האולימפי. רחוקה מאוד מהסטנדרטים העולמיים הגבוהים.

      1. כי זה UCLA… הסטודנטים מתים עליה ועשו ממנה אייטם ויראלי בכל אמריקה.
        וכי יש לה סיפור חיים ספורטיבי מאלף ומעורר הערצה. היא היתה אפילו בלוול של סימון ביילס בתחילת הדרך, עד שחטפה מכל הכיוונים. בהארץ יש על זה כתבה מצוינת:
        https://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.6846618

  14. דווקא הפעם אני מסכים עם בארקלי על הביקורת שמעביר על קיירי.
    מנהיגות לוקחים ולא מדברים עליה. כמו שנאמר, שנה שעברה ה"צעירים" האלו הגיעו עד למשחק 7 בגמר המזרח (בלי שני הכוכבים שהיו אמורים להיות שם, קיירי והייוורד). קיירי קצת התבלבל (בכל זאת… העולם שטוח, לא…).
    קיירי שחקן מדהים, יכולות התקפיות יוצאות דופן אבל כנראה שמנהיג הוא לא (וזה עדיין לא גורע מיכלתיו הכדורסלניות). קיירי היה צריך את לברון כדי להתפתח כשחקן. לפני זה הוא היה שחקן סופר מוכשר, אבל יותר קרוב להיות מונטה אליס מאשר איפה שהוא היום (אולי אפשר לומר שלברון הציל את הקריירה שלו… אם כי אני חושב שקיירי מוכשר מדי ובסופו של דבר היה מצליח לסחוב קבוצה לבדו).
    בקשר לקיץ… קיירי לדעתי יודע שהסיכוי הכי טוב שלו זה בוסטון. אין עוד קבוצה עם כל כך הרבה כישרון וסגל כזה שהם מועמדים לאליפות. לאיפה שהוא לא ילך (ניקס, נטס, קליפרס, לייקרס…) זה הכל לבחור במעמד על חשבון סגל מוכן (אלא אם כן דוראנט והוא נוחתים באותה הקבוצה).
    כל המקרה הזה לימד את קיירי צניעות מהי

    1. נכון, אבל קיירי יודע שהוא השחקן הכי מלהיב בליגה (או סטף – שאלה פתוחה). קיירי זה האיש שאוהדים יבואו לראות, לפני כל אחד אחר, ואחרי שתיגמר תקופת לברון, סטף ודוראנט, הוא יישאר שם לבד בפיסגה (אולי גם לוקה, אבל קיירי לוקח, עם כל הכבוד). זה שווה המון.

  15. תודה מנחם
    מעורב פגז
    נהניתי מאוד מההיי לייטס של ווילאמסון בהחלט נראה כמו שחקן שיהיה בינגו לכל קבוצה שתבחר בו

  16. תודה מנחם מעורב משובח . לגבי קיירי אני חושב שאם לא ישאר בבוסטון אז הקבוצה היא הניקס ולא הלייקרס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט