העונה הגיעה לנקודת החצי ויש תחרות צמודה על הפלייאוף במערב – הקבוצה במקום התשיעי מרחק שני משחקים מהמקום השלישי. בואו נדבר על 9 הקבוצות האלה ואיפה אנחנו יכולים לראות אותן בסיום העונה.

דנבר. גם האנשים שהאמינו בדנבר בתחילת העונה, כולל הח"מ, לא ציפו שהיא תהיה כל כך טובה. ניקולה יוקיץ' זה סטיב נאש בגובה 2.16 מ', ג'מאל מארי בעונת פריצה והמחליפים נהדרים. החזרה של גארי האריס ופול מילסאפ עושה טוב לקבוצה כשהראשון אחד השחקנים הפחות מוערכים בליגה והשני בונה הגנה איכותית סביבו. הם לאט לאט חוזרים לכושר מלא – יש את וויל בארטון שנכנס לחמישייה ומוסיף עוד להתקפה. הם השתפרו במאני טיים וקשה לראות מה יעצור את הנעת הכדור שלהם. הם יהיו בפלייאוף, השאלה באיזה מקום – יתרון של 4 משחקים על המקום השלישי זה דבר שלא מובן מאליו כלל ואני מאמין שתהיה להם ביתיות לפחות בסיבוב הראשון. יוקיץ' בשנתיים האחרונות השתפר משמעותית לקראת השליש האחרון של העונה ואין מניעה שזה יקרה שוב העונה.

גולדן סטייט. האחוזים של קליי תומפסון חזרו לעצמם והקבוצה ניצחה 8 מ-9 המשחקים האחרונים כשההפסד היחיד בנקודה לג'יימס הארדן. בתקופה הזאת הם משחקים את הכדורסל הטוב ביותר שהם הציגו מאז ה-16-1 של פלייאוף 2017 כשסטפן קרי נראה כמו השחקן הבלתי ניתן לעצירה מ-2016 עם 34 נקודות למשחק ב-50-47-90, דוראנט קולע 26 נקודות באחוזים הזויים ודריימונד גרין עושה הכל חוץ מלקלוע. עכשיו מצטרף אליהם דמרקוס קאזינס. זה יכול לעכב אותם (הזדמנות טובה לקרוא את התחזית שלי מיד אחרי המעבר), אבל הופך אותם לקבוצה הרסנית עוד יותר. בכל מקרה, אני לא רואה סיטואציה שבה הם לא מסיימים את העונה במקום הראשון בקונפרנס. פשוט משחקים טוב מדי כרגע.

אוקלהומה סיטי. פתחו את העונה נהדר, אבל מתחילים להראות חוסר יציבות. 138 נקודות מהלייקרס חסרי לברון, 142 מאטלנטה המשתפרת, 154 מהספרס ו-112 בבית מאותה קבוצה, 119 ממינסוטה ו-116 מוושינגטון בששת המשחקים האחרונים, מהם ניצחו רק אחד. ההגנה נחלשה בענק. יכול להיות שמדובר בעייפות אמצע העונה או בהורדת הילוך לקראת האול-סטאר, אבל הם יכולים למצוא את עצמם בלי ביתיות בפלייאוף. הספסל פשוט מזעזע ושינוי הכרחי. החזרה של אנדרה רוברסון, שעדיין מתעכבת, תהיה שיפור עצום בהגנה. הם יכולים לשמור יותר טוב ולקוות שהזריקה של ראסל ווסטברוק תהפוך מנוראית לסבילה, או שהם לא יהיו עם ביתיות בסופו של דבר. אני מאמין שכן יהיה להם את יתרון הביתיות, אבל רק לסיבוב אחד.

פורטלנד. כולנו מתעלמים מהם, אבל הם משחקים כדורסל נהדר וניצחו 7 משחקים מעשרת האחרונים (אמנם מול יריבות חלשות). יוסוף נורקיץ' מעולה, אבל ראינו לא מעט תקופות שבהן נורקיץ' נהדר ל-12-14 משחקים ואז נעלם עד לשאר העונה. מלבדו לילארד פשוט עצום ומקולום לא רע גם הוא, אבל שאר הקבוצה לא פקטור בהתקפה. בדומה ליוקיץ' גם הבלייזרס משתפרים משמעותית לקראת סיום השנה בכל עונה והם עברו את החלק הכי קשה שנשאר להם בלוח המשחקים. אני לא חושב שהם שווים ביתיות, אבל הם בהחלט יאיימו עליה עד הסוף. קבוצה שלא מוערכת מספיק.

יוסטון. אף אחד לא ציפה שהרצף של ג'יימס הארדן ימשיך ככה. הוא כבר לא מבטיח ניצחונות – הארדן נותן משחקי 2K בחיים האמיתיים כל ערב, אבל יוסטון ניצחה 4 מ-8 המשחקים האחרונים. הפציעות של אריק גורדון, כריס פול וקלינט קפלה קריטיות ובהעדר טרייד על סנטר הגנתי סביר (דווין דדמון? רובין לופז? גיורגי ז'נג?) אין להם אף גבוה. הוא לא יקלע 40 למשחק לאורך עונה שלמה ונשאר להם לוח משחקים די קשה. אני לא יכול לדמיין פלייאוף בלי יוסטון, אבל אני בהחלט יכול לדמיין אותם במקום 6-8.

סן אנטוניו. החזרה של מרקו בלינלי ורודי גיי מבשרת טובות. ההתקפה שלהם חכמה מאוד וההגנה יעילה, אבל הם במקום השישי ונשארו להם משחקים לא קלים. קבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש בפלייאוף, למרות שיש סיכוי לא רע שהם אחרי השיא – מילס, פורבס, ברטנס ובלינלי לא יקלעו באחוזים כאלה כל העונה. רק 2 מ-9 היריבות הבאות שלהן בתמונת הפלייאוף כרגע (פילדלפיה והקליפרס), ככה שזה יכול לאפשר להם להמשיך את המומנטום. עוד קבוצה שיכולה להלחם על הביתיות ושייכת לדרג של מקומות 3-6 בקונפרנס. שם הם יסיימו.

קליפרס. רציתי לשמור אותם לסוף, אבל בגלל שאני כותב על הקבוצות לפי הסדר שלהן כרגע אתייחס לקבוצה החביבה הזאת פה – הם לא עושים פלייאוף. ארבעה הפסדים ברצף, כולל שניים לקבוצות חלשות מהם על הנייר (דטרויט וניו אורלינס) מדאיגים. כשמוסיפים לזה מפגשים מול גולדן סטייט וסן אנטוניו בשני המשחקים הבאים כדור השלג ימשיך להתגלגל והוא יכול לדחוף אותם החוצה. טוביאס האריס ודניאלו גלינארי אחלה, אבל שאר השחקנים פשוט לא טובים מספיק. גם אם לו וויליאמס יכנס לרצף פסיכי בדומה לעונה הקודמת, ההגנה שנחלשה והנטייה של חלק מהסגל לפציעות הופכים אותם לקבוצה שהכי נוח להמר נגדה כאן. מקום תשיעי, אבל עם הבסיס הנכון בשביל להחתים סופר-סטאר בקיץ ולהפוך לקונטנדרית בשנה הבאה.

לייקרס. לברון ג'יימס לא יהיה מחוץ לפלייאוף. השאלה היא מתי הוא חוזר. הלייקרס לא יציבה במיוחד עד עכשיו – ההגנה טובה, אבל ההתקפה בעייתית. קייל קוזמה נותן מספרים אבל ברנדון אינגרם ולונזו בול לא מרשימים יותר מדי בצד השני של המגרש. הם יכולים להגיע לזריקות יותר טובות אבל לא מדוייקים במיוחד, משהו שאמור להשתפר עם הזמן. המצב של ג'יימס הוא השאלה הגדולה ביותר, אבל אני חושב שברגע שיהיה ספק בקשר להשתתפותם בפלייאוף הוא יחזור ופשוט יביא אותם לפוסט-סיזן, כי הוא כזה טוב. אין קבוצה שרוצה לפגוש אותו (ואת ראז'ון רונדו) כשהכסף על השולחן. בהתחשב בתקופה הקשה שמחכה להם עד האול-סטאר, החזרה שלו אולי תהיה קרובה יותר מהמתוכנן.

יוטה. היה להם את לוח המשחקים הקשה בליגה עד לתקופה האחרונה בה הם ניצחו 7 משחקים מ-8. דונובן מיטשל קולע 28 נקודות למשחק בתקופה הזאת ומגיע לשיאים של השנה שעברה, ההגנה סביב רודי גובר נראית טוב מאוד וג'ו אינגלס נהדר גם הוא. נראה שהמשחקים החלשים בתקופה זאת עזרו להם לצבור ביטחון וזה משהו שימשיך עד לסיום העונה – יש להם את לוח המשחקים השני הכי חלש בליגה עד לסיום העונה. ESPN נותנים להם 49 ניצחונות ואת המקום השלישי בליגה, הם לא יהיו כזה רחוקים משם.

התחזית שלי למערב בסיום העונה:

1.גולדן סטייט ווריורס.
2.דנבר נאגטס.
3.סן אנטוניו ספרס.
4.יוטה ג'אז.
5.אוקלהומה סיטי ת'אנדר.
6.פורטלנד טרייל בלייזרס.
7.לוס אנג'לס לייקרס.
8.יוסטון רוקטס.

מבחינת שאר הקבוצות – לדאלאס נשאר לוח המשחקים השלישי הכי קשה בליגה ולמינסוטה הרביעי, לפי האתר "האקתון". ניו אורלינס במקום השביעי באותה רשימה ומועדת לפציעות. סקרמנטו וממפיס בכושר מזעזע, כך שאני לא מאמין שאף אחת מהן תהיה בתמונת הפלייאוף.