סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

מאבקי מיקום, קיירי ודינווידי בתצוגות קלאץ', הארדן בתצוגות וויילט, כספי מנצל הזדמנויות, הספרס חוזרים מפיגור 19 ועוד שאר ירקות מובחרים. שמונה משחקים התקיימו הלילה – כמות לא גדולה יחסית לימי רביעי – אבל דרמות וקלאץ' היו לנו בשפע.

 

דטרויט פיסטונס (24-19, מקום 9 במזרח) 120 – אורלנדו מג'יק (25-19, מקום 10 במזרח) 115

המאזנים של שתי הקבוצות הללו הם לא משהו ללכת לספר עליו לחבר'ה, אבל במזרח עם מאזנים כאלה הכל אפשרי. דטרויט גברה על אורלנדו במאבק על המקום השמיני על הזכות להיטחן מול טורונטו/מילווקי בפלייאוף.

אורלנדו פתחה את המשחק מצוין עם אחוזים גבוהים מאוד מהשדה אבל דטרויט לא נבהלה ונשארה במשחק. הסיבה? ריבאונד התקפה. אנדרה דראמונד, הריבאונדר הטוב בליגה, שאב כדורים חוזרים בקצב מהיר כמעט כמו קצב הכותרות מכיוון לשכת אורחי המין. אם הקבוצה ממול מפגיזה אתה חייב לקלוע כמוה או פשוט ליצור יותר פוזשנים באמצעות מיעוט איבודי כדור ויתרון בריבאונד התקפה. גם ביקורים תכופים בקו לא יזיקו, וזה בדיוק מה שדטרויט עשתה.

בתום רבע הראשון המג'יק הובילו ב-8, אבל דטרויט צמצמה ל-5 במחצית ובתום ברבע השלישי כבר הובילה ב-8.

היתרון של הבוכנות כבר עלה ל-11, אבל יכולת טובה של ניקולה ווצ'ביץ' החזירה את אורלנדו למשחק ולשוויון, 2:14 דקות לסיום. סל של אוגוסטין העלה את המג'יק ליתרון 2, הקבוצות החטיאו בהתקפות הבאות ואז דראמונד השווה את התוצאה כפי שכבר עשה לפחות פעם נוספת העונה: טיפ אין בריבאונד התקפה, 20 שניות לסיום. גריפין העביר את הזמן אבל החטיא והקבוצות נכנסו להארכה.

שני סלים מהירים ושתי שלשות מהירות של רוס (מציג עונת קריירה) העלו את אורלנדו ליתרון 2 אבל דטרויט הייתה טובה יותר בהמשך ואורלנדו נתקעה.

בדטרויט גריפין עם 30, 4 ריב', 5 אס' ו-2 בלוקים, דראמונד (22 ריב', 11 בהתקפה) וקנארד עם 14 כ"א, גאלווי, ג'קסון ו(ט)בולוק (6 אס') עם 13 כ"א.

באורלנדו ווצ'ביץ' (13 ריב') ורוס עם 24 כ"א, פורניה 18 ו-5 אס', אוגוסטין 13 ו-7 אס', גורדון 12 ו-8 ריב', יונתן יצחק 10.

 

ממפיס גריזליס (25-19, מקום 14 במערב) 101 – מילווקי באקס (12-32, מקום 1 במזרח) 111

ניצחון 14 מ-17 המשחקים האחרונים לבאקס. ממפיס עוד הייתה בעניינים עד הרבע השלישי אבל אז אריק בלדסו שדרג את היכולת בכמה רמות ולהגנה של ממפיס לא היו תשובות לרבע של 41 נקודות. בלדסו הוביל ריצת 0-19 של מילווקי שסגרה עניין ושלחה את ממפיס לחדר ההלבשה עם הפסד נוסף.

במילווקי הפריקייאניס סגר ערב עם 27 נק', 11 ריב' ו-2 חסימות ב-22 דקות בלבד (בעיית עבירות), בלדסו 16 ו-3 חטיפות, די.ג'יי ווילסון תיקלט בר מצווה עם 13 נק', סטרלינג בראון (7 ריב') ומידלטון (6 ריב', 5 אס') עם 11 כ"א.

בממפיס כספי מנצל היטב את הפציעה של סלו-מו והוביל את קלעי ממפיס עם 17 נק' ו-6 ריב', ג'מייקל גרין (10 ריב', 3 בלוקים), קונלי וגאסול (5 אס') עם 14 כ"א, מאק עם 11 ו-6 אס'.

 

 

בוסטון סלטיקס (18-26, מקום 5 במזרח) 117 – טורונטו ראפטורס (13-33, מקום 2 במזרח) 108

איזה משחק מצוין היה לנו בעיר השעועית!

סטיבנס והצעירים הבינו את המסר בדרך הקלה: תמסור לקיירי בקלאץ' וזוז הצידה. עם כל הכבוד לטייטום ויש הרבה כבוד, הסיבה שהביאו את קיירי אירווינג לסלטיקס היא בראש ובראשונה להכריע משחקים והיום ראינו את זה ביג טיים.

הסלטיקס והראפטורס נפגשו למשחק שבקלות יכול להיות מפגש פלייאוף מזרחי בשלבים הגבוהים. בוסטון הגיעה הביתה אחרי שלושה הפסדים רצופים וקצת בלגאן אחרי סאגת קיירי, סטיבנס והצעירים, שם המתינה לה אחת הטוענות לכתר.

טורונטו פתחה את המשחק עם 36 נק' ברבע הראשון אבל בוסטון, שקיבלה חזרה את ביינס (ישב חודש וחצי בחוץ אחרי שבר ביד וסיים עם 9 נק' ו-5 ריב') הידקה את ההגנה במבצרה הביתי וקלעה ברבע השני כפול מטורונטו: 34 מול 17.

קוואי ואיבקה החזיקו את טורונטו בתמונה והקנדים חזרו למשחק ואף הובילו ב-4 קצת יותר מ-4 דקות לסיום. ואז הגיע קיירי שואו טיים. הרכז המחונן קלע 10 נק', חילק 6 אס' במהלך הרבע הזה והצית ריצת 4-17 בדקות האחרונות של המשחק, כולל פייד אווי מרשים ושלשה מטווח סטף קיירי. לטורונטו לא היה סיכוי להילחם בזה והם נשארו רק עם המחמאות.

בבוסטון קיירי אירווינג רשם שיא קריירה עם 18 אס' ו-5 ריב' בדרך ל-27 נק', הורפורד הזכיר נשכחות עם 24 נק', 7 ריב' ו-2 בלוקים, הייוורד 18 ו-5 אס', טייטום 16 ו-10 ריב'.

בטורונטו קוואי לאונרד עם 33 ו-4 חטיפות, איבקה עם 22 ו-10 ריב', דני גרין 15 ו-6 ריב', נורמן פאוול ומונרו (9 ריב') עם 11 כ"א, לאורי 10 ו-7 אס'.

 

 

יוסטון רוקטס (19-25, מקום 5 במערב) 142 – ברוקלין נטס (23-23, מקום 7 במזרח) 145

איזה משחק משוגע!

שיא קבוצתי במספר זריקות מחוץ לקשת (כמה נכנסו זה כבר סיפור אחר…), שחקן היסטורי, קאמבק מהסרטים, הארכה…מה עוד אפשר לבקש? אולי רפואה שלמה לקאריס לברט שאם יחזור כמו שצריך – הנטס יאמללו כל קבוצה בפלייאוף. בינתיים לברט עדיין מושבת, ראסל חווה נפילה במשחק הערב אבל מי שכן הגיע לעבודה הוא ספנסדר דינווידי (הגיע הזמן..חתם חוזה ל-3 שנים והלך לישון חודש) שהוביל קאמבק מפואר וניצחון קשה מאוד בחוץ על יוסטון. 25 מתוך 33 הנק' שקלע היו ברבע הרביעי ובהארכה. מדהים!

למרות החזרה של אריק גורדון, הארדן ממשיך לקבל רישיון חופשי לירות, כדברי האמרה הידועה: "במקום בו אין יורים – תרוקן בעצמך את כל המחסנית". הזקן רושם משחק 18 ברציפות עם מעל 30 נק' ותשיעי ב-12 האחרונים עם מעל 40 נק'. 58 נק' הוא קלע (שיא עונה), אחת יותר מהמשחק הקודם בו קלע 57 מול ממפיס. מנגד, ברוקלין נהנתה מחלוקה יפה ומאוזנת של נקודות כאשר לא מעט שחקנים (חלקם צעירים) שותפים בנטל ההתקפי: ג'ארט אלן, טרוואון גרהאם, קארול, אלן וכמובן דינווידי. תענוג!

2 וחצי דקות לסיום זה היה נראה בידיים של הטילים הביתיים עם 11 נקודות יתרון. הארדן קלע כל פעם שהתחשק לו, כולל פאול-סלים לרוב. ריצת 3-9 של ברוקלין הורידה ל-5, 30 שניות לסיום. טאקר קלע 2 מהקו, דינווידי קבר שלשה והוריד ל-3 הפרש. הארדן קלע אחת משתיים מהקו, דינווידי קלע שלשה נוספת והוריד לנקודה הפרש. טאקר החטיא שתיים מהקו, הארדן קולט ריבאונד חשוב, נשלח לקו וקולע 2. יוסטון ביתרון 3 קצת פחות מ-13 שניות לסיום. דינווידי קובר שלשה שלישית ברצף, 8.4 שניות לסיום. הארדן מחטיא ניסיון שלשה והקבוצות נכנסות להארכה.

בהארכה זו שוב יוסטון שנטלה את ההובלה בזכות זריקות עונשין של הארדן ושלשה של הרכש החדש מהג'י ליג: ג'יימס נונאלי שחתם ל-10 ימים ברוקטס. יוסטון הובילה ב-7, 1:28 לסיום ואז זה קרה שוב (עייפות של יוסטון?): גרהאם קלע שלשה (עוד שחקן לרוטציה הבלתי נגמרת של הנטס), ג'ארט אלן עם פאול וסל החטיא את זריקת הבונוס, ברוקלין לקחה את האופנסיב ריבאונד ואז דינווידי במהלך 3 מעלה את ברוקלין לנקודה. ריברס החטיא שלשה וג'ו האריס סגר עניין עם שתיים מהקו.

בברוקלין דינווידי היה מעל כולם עם 33 נק', ו-10 אס', קארול 22 ו-5 ריב', גרהאם 21 ו-5 ריב', אלן עם 20 נק', 24 ריב' ו-3 בלוקים, האריס 17, 4 ריב' ו-7 אס', קרוקס עם 14 ו-5 ריב', ראסל היה מאופק עם 10 ו-7 אס'.

יוסטון לקחה 70 (!) זריקות מ-3 וקלעה 23 מתוכן. אולי זה ההסבר לשיא קריירה בריבאונד של ג'ארט אלן. אגב, הטילים שיגרו פי 2 שלשות מזריקות ל-2. שלוש זה השתיים החדש…

הארדן כאמור עם 58 נק' (16 מ-34 מהשדה, 5 מ-19 מהשלוש, 21 מ-23 מהעונשין), 10 ריב', 6 אס' ו-4 איבודים סבירים ב- 45 דקות על הפרקט. טאקר (10 ריב', 2 חטיפות) וגורדון עם 20 כ"א, ג'ראלד גרין עשה קרלוס לישבואה עם 5 מ-15 (כולן מחוץ לקשת) בדרך ל-15 נק' ו-5 ריב' פלוס 2 בלוקים. ריברס 13 נק', 5 ריב' ו-6 אס'.

 

 

דאלאס מאבריקס (24-20, מקום 13 במערב) 101 – סן אנטוניו ספרס (20-26, מקום 6 במערב) 105

הספרס שורדים משחק קשה באחד האולמות הביתיים בליגה (משחק 700 רצוף שדאלאס בסולד-אאוט).

דאלאס, להזכירכם ללא סמית' ג'וניור ובראה היקר מכל, כבר הובילה ב-19 אבל זה לא הספיק לה מול פופ ונתיניו שפשוט צוחקים לכולם בפרצוף.

הביתיים התחילו חזק מאוד את המשחק עם 4-23. הספרס צמצמו, דאלאס מצמצו וליי אפ של בלינלי השווה את התוצאה, 11 דקות לסיום. דרוזן העלה את סן אנטוניו ליתרון ראשון כאשר בדקות הבאות היתרון מחליף צד ללא הרף. שני מיד ריינג' אופיניים של דרוזן ואסיסט שלו לדאנק של אולדריג' העלו את הספרס ליתרון 6. מהעבר השני דונצ'יץ' הגיב בצורה דומה עם שני סלים והאלי הופ לדיאנדרה ג'ורדן. שוויון. 1:41 לסיום בארטנס עם שלשה גדולה (שלישית שלו ברבע האחרון) מעלה את הספרס ליתרון 3, משם דאלאס כבר לא חזרה.

בסן אנטוניו בלינלי עם 17, דרוזן (4 ריב', 9 אס'), גיי ומילס (2 חטיפות) עם 14 כ"א, פורבס (5 ריב') ובארטנס עם 12 כ"א.

בדאלאס הפנומן הסלובני עם 25 ושמונה ריב' ואס', מתיוס 13, פיני-סמית' 12, בארנס 11 ו-8 ריב'.

 

 

פורטלנד טריילבלייזרס (19-27, מקום 4 במערב) 129 – קליבלנד קאבלירס (36-9, מקום 15 במזרח) 112

לילארד היה בספק למשחק אבל בסופו של דבר אצל לילארד אם יש ספק – אין ספק, כלומר ברור שמשחקים! וכשהוא משחק אין לקליבלנד יותר מדי מה להציע, בפרט כאשר מדובר על משחק חוץ.

שני דברים מעניינים מאוד קרו במשחק: האחד הוא טריפל דאבל ראשון בקריירה לנורקיץ' והשני הוא שיא חיובי באיבודי כדור של שתי הקבוצות יחד: 7! את הקטגוריה הזו החלו למדוד רק מעונת 1970-71.

פורטלנד ניצחה את כל הרבעים במשחק בהפרשים לא גדולים שהצטברו להפרש דו ספרתי נוח אבל זה הספיק לה מול הקבוצה הגרועה בליגה. קליבלנד מצידה אולי מתחילה רצף הפסדים נוסף אחרי ניצחון החוץ המפתיע על הלייקרס המידרדרים.

בפורטלנד לילארד עם 33 ו-6 אס', מקולום 19, ליימן 18, אמינו סיפק אמינות עם 14 ו-9 ריב', קולינס, מר עבירה ל-3 דקות ומר נקודה לדקה וחצי, סיים עם 11 ו-6 עבירות ב-17 דקות, נורקיץ' עם מיני טריפל דאבל של 10,10,10 ו-5 בלוקים.

בקליבלנד קלארקסון מהספסל עם 22, הוד 20, זיזיץ' עם 16, 8 ריב' ו-2 בלוקים, פיין 12, סקסטון 11.

 

 

לוס אנג'לס קליפרס (20-24, מקום 7 במערב) 109 – יוטה ג'אז (21-25, מקום 8 במערב) 129

משחק שהיה אמור להיות צמוד הסתיים בתבוסה ביתית של הקליפרס מול יוטה המשתפרת (5 ניצחונות רצופים) שצלחה לו"ז קשה בטירוף וכנראה שוב תעלה הילוך בחצי השני של העונה. יוטה נתנה את הטון לאורך כל המשחק. הקליפרס הצליחו לצמצם לנקודה ברבע השני אבל יוטה רצה 2-8 בדרך ל-7 נקודות יתרון במחצית שהלכו ותפחו ככל שהתקדם המשחק.

סטטיסטיקה משוגעת בקטנה: יוטה הגיעה 37 פעם לעונשין (מתוכם קלעה 30) והקליפרס היו רק 9 מ-14 מהקו.

ביוטה מיטשל ממשיך לעשות הכל בהיעדרם של הגארדים האחרים (רוביו, אקסום, נטו). הוא סיים עם 28 נק', 6 אס' ו-3 חטיפות, גובר עם דאבל דאבל מפלצתי של 23 נק', 22 ריב' ו-4 בלוקים (9 מ-10 מהקו), קראודר 23 ו-2 חטיפות, קורבר במשחק יעיל עם 19 (5 מ-8 מהשדה, 4 מ-5 משלוש, 5 מ-6 מהקו), פייבורס 11 ו-10 ריב'.

בקליפרס לו וויל עם 23 ו-6 אס', האריס 17, 6 ריב' ו-2 חטיפות, אייברי בראדלי עם 15, הראל עם 11 נק', 7 ריב' ו-3 חטיפות.

 

 

גולדן סטייט ווריורס (14-31, מקום 1 במערב) 147 – ניו אורלינס פליקנס (24-21, מקום 12 במערב) 140

עוד משחק עם תוצאת אולסטאר, הפעם ללא הארכה. מכונת ההתקפה המשומנת של גולדן סטייט מתחילה לעבוד לקראת הבכורה של בוגי שצפויה לקרות ביום שישי הקרוב.

קרי המטיר 9 שלשות אחרי שקלע כמות דומה בשני המשחקים הקודמים. אין ספק שאם הוא בכושר קליעה כזה העונה הזו גמורה.

השקנאים נהנו הפעם מתרומה של מירוטיץ' ומור המתקמבקים בנוסף לתרומה הקבועה של הטריו דייויס-רנדל-הולידיי. הרבע הסתיים ביתרון 8 לטובתם. במחצית ההפרש ירד ל-5 ואז רבע שלישי רצחני של סטף עם 23 ו-4 שלשות הפך את התוצאה, הגם שהמשחק עדיין היה צמוד יחסית. גם ברבע הרביעי הלוחמים קלעו יותר מניו אורלינס שלא הצליחה ליטול את ההובלה וממשיכה להתרחק מחלום הפלייאוף, שלא לדבר על המשך דרכו של הגבה.

שתי הקבוצות להטו מחוץ לקשת וחיברו יחד 43 שלשות, שווה ערך לשיא נבא שבטח יישבר עוד שבוע-שבועיים.

בגולדן סטייט קרי עם 41 נק' (9 מ-17 מה-3, 10 מ-10 מהקו) ו-5 ריב', דוראנט 30 (5 שלשות), 15 ריב' ו-2 חטיפות, תומפסון 19 (4 שלשות ו-7 ריב'), גרין היה גריני עם 17 נק', 6 ריב' ו-14 אס', לווינגסטון ואיגודלה (5 ריב', 4 אס') עם 13 כ"א.

בניו אורלינס הגבה עם 30 נק', 18 ריב', 7 אס' ו-3 בלוקים, מירוטיץ' 29 (6 מ-10 מה-3) ו-5 ריב', הולידיי 25, 6 ריב' ו-7 אס', רנדל עם 23 (3 מ-3 מה-3, 8 מ-8 מהקו) ו-7 ריב' ב-22 דקות, מור 17.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 129 תגובות

  1. עונה שהיתה אמורה להיות מרגשת הופכת להיות מדכאת.
    כדורסל ללא הכרה וללא שום משמעות.
    אני זוכר כמה דיברו על קובי שהוא חסר מצפון אם היה מתפלק לו 2 מ 8 לשלוש..
    היום זאת סטטיסטיקה רגילה כמעט אצל כל שחקן ואף אחד לא מתרגש.
    גם אין הגנות וגם זורקים שלשות ללא הכרה.
    כל המספרים של הארדן לא שווים כלום.
    חצי מהפאולים שהוא מקבל זה בכלל פאול תוקף ויש לו רישיון ל 20 זריקות לשלוש ובלי הגנה.
    אני אפילו לא רוצה לדמיין אלו מספרים היה עושה קובי בליגה כזאת.
    היה משכתב את ההסטוריה

    1. ממבה היה כל משחק 50 נק אי אפשר אפילו לנשום ליד שחקנים. מלא שריקות אוויר של דונהי.

      ההגנות.פחות אשמות מ2 סיבות עיקריות מטווחי השלשות פותחים את ההגנה אי אפשר יותר לצופף מולך אם אתה פוגע ל3.

      סיבה שנייה שיש פחות צפיפות היכולת האישית באה לידי ביטוי ואז קשה היום לעצור את השחקנים שטובים מאד ביכולת אישית.

      כמובן ששריקות אוויר מנטרלים את המגינים עוד יותר. הרבה פעמים שחקנים מפחדים לגעת בשחקנים אחרים ועדיין מקבלים שריקות נגדם.

    2. להארדן השנה (עד כה) 35.4 נק' למשחק (37.3 דקות).
      לקובי ב-2006 היו 35.4 נק' למשחק (40.7 דקות).
      .
      אתה באמת חושב שמישהו "עצר" את קובי מלזרוק? מנע ממנו זריקה כלשהי?
      .
      הארדן מסיג את 35.4 הנק' שלו ב-23.4 זריקות מהשדה, ו-11.6 זריקות מהעונשין (62.1% TS)
      קובי השיג את 35.4 הנק' שלו ב-27.2 זריקות מהשדה, -10.2 זריקות מהעונשין (55.9% TS)
      .
      להארדן השנה 38.8% USG
      לקובי ב-2006 היה 38.7% USG
      .
      הארדן, לצד 35.4 הנק' שלו, גם מוסר 8.5 אס' (5.6 איבודים), קוטף 6.3 רב', וחוטף 2 כדורים.
      לקובי ב-2006 היו 4.4 אס' (3.1 איבודים), 5.3 רב', ו-1.8 חטיפות.
      .
      אני צפיתי בלא מעט ממשחקי קובי ב-2006.
      אני לא רואה הבדל בין הנטל שהיה עליו באותה עונה, לבין זה שיש על הארדן העונה.
      אני גם לא רואה הבדל ב-"רסן" שיש על כל אחד מ-2 השחקנים.
      .
      ההבדל היחיד שאני רואה הוא ביעילות.
      הארדן משיג את הנק' שלו ביעילות גבוהה מזו של קובי. הוא לוקח המון שלשות קשות, וקולע אותם באחוז לא הגיוני בהתחשב ברמת הקושי (37.5% העונה מהשלוש. לקובי ב-2006 היו 34.7% מהשלוש),
      בעוד שהמהלך המועדף על קובי היה לזרוק מהמיד ריינג'.
      .
      לגבי העונשין?
      פר 100 פוזשנים, ב-2006, קובי הלך 13.2 פעמים במשחק לקו העונשין.
      הארדן העונה הולך בכל 100 פוזשנים 14.3 פעמים.

      1. קובי היה מקומם באנוכיות שלו ומן הסתם גרר את הלייקרס שלו לפסגות, ואחר כך לתהום היסטורי (והם עוד תלו שתי חולצות שלו).
        אבל –
        יש הבדל אחד בין קובי להארדן שאותו משום מה השמטת – קובי בא לשחק הגנה – כל ערב! – כמו מורו ורבו – הרבי ממייקל

        1. אין במה שכתבתי ביקורת על קובי –
          הוא היה שחקן הגנה אדיר.
          .
          "כל המספרים של הארדן לא שווים כלום.
          חצי מהפאולים שהוא מקבל זה בכלל פאול תוקף ויש לו רישיון ל 20 זריקות לשלוש ובלי הגנה.
          אני אפילו לא רוצה לדמיין אלו מספרים היה עושה קובי בליגה כזאת."
          .
          זה מה שדקסטר כתב, ולזה התייחסתי.
          .
          בכל הנוגע להגנה –
          הארדן לא גרוע כמו המוניטין שלו.
          הוא לא היה, ולא יהיה, שומר עילית. אבל הוא שומר ברמה כזו שהוא לא נטל בדקות שהוא על הפרקט.
          וכאמור –
          אני לא חושב שזה באמת רלוונטי לדיון שדקסטר העלה.

      2. גיא נגעת בדיוק בנקודה והיא שקובי זרק בעיקר מהמייד ריינג'. בכדורסל של היום קובי היה לוקח את רוב הזריקות שלו משלוש ולא מהמייד ריינג' וכאן לדעתי זאת הנקודה של ההבדל בכדורסל.זה לא שמישהו מנע מקובי איפעם לזרוק זריקה לסל אלא שבכדורסל של היום הוא היה לוקח את רוב הזריקות שלו מהשלוש וקובי כמו קובי היה זורק גם אם האחוזים לא היו משהו ואני מניח שהוא היה מסיים עם מעל 40 נקודות למשחק בממוצע

        1. זו שאלה מעניינת.
          .
          קובי בקריירה שלו קלע 32.9% מהשלוש. בתרגום לאחוז אפקטיבי זה 49.35%
          השאלה הראשונה היא –
          אם הוא היה זורק יותר שלשות, האם האחוזים היו עולים או יורדים?
          כאן נכנסת שאלת דרגת הקושי. הארדן זורק המון, אבל אלו שלשות קשות ממצבים שהוא מייצר לעצמו. מה היה האחוז של קובי אם היה זורק כל כך הרבה שלשות ברמת קושי שכזו?
          ב-2016 הוא זרק בממוצע למשחק את הכמות הגבוהה בקריירה מטווח ה-3. והוא קלע אותן ב-28.5%
          זה מתרגם ל-42.75% אפקטיבי.
          השאלה השנייה היא, מה זה היה עושה ל-TS% שלו?
          אחת המשמעויות של יותר זריקות מבחוץ היא פחות ביקורים בקו העונשין.
          .
          לטעמי, לא היו הבדלים ניכרים (אם בכלל) אם קובי היה זורק יותר מה-3.
          לפי נתוני 2006, אם תחליף 6 מהזריקות מהשדה שלו מ-2, ל-3, (בכדי שיגיע למחוזות הארדן),
          אז תקבל תוספת של קצת פחות מחצי נק' למשחק.
          וזה, כאמור, אם הוא שומר על אותו אחוז מהשלוש (34.7% באותה עונה), ואם הוא לא סובל מירידה בכמות זריקות העונשין שהוא היה מקבל.

      3. תגיד לי גיא אתה אמיתי?
        אין שום משמעות לכל המספרים שלך
        אתה לא קולט שהליגה בלי הגנה עם חוקים אך ורק לטובת ההתקפה ואף אחד לא מתאמץ לעצור אף אחד?

        1. בקרוב יהיו 2 משכורות על התקפה ועל הגנה כמו שגבארי חלם. ב-20 מיליון שהוא קיבל הוא אמר שעל הגנה לא משלמים לו 🙂

        2. זהו, הפסיקו בליגה לנסות לנצח?
          .
          אתה יודע מה ההבדלים בין 2006 להיום?
          א. הקצב.
          ב. בחירת הזריקות.
          .
          היום הקצב הרבה יותר מהיר, וזורקים הרבה יתר מה-3.
          ב-2006 זרקו במשחק 18 פעמים מהשלוש, השנה זורקים 31 פעמים.
          בכל מה שנוגע להגנה –
          האחוזים ל-2, ול-3, כמעט ולא השתנו.
          .
          השיפוט?
          ב-2006 זרקו יותר מהעונשין (26.3 פעמים בהשוואה ל-23.3 פעמים השנה), וזה למרות הקצב המהיר יותר.
          לא שאני טוען שאז נתנו יותר חופש להתקפה. פשוט כאשר זורקים פחות מה-3, יש יותר הזדמנויות לסחוט עבירות –
          ב-2006 שרקו ל1.5 עבירות יותר מהשנה. שוב, למרות העלייה הדרמטית בקצב המשחק.
          .
          השורה התחתונה –
          זה הכל בראש שלך.
          אין באמת הבדלים בהגנות, או במאמץ ההגנתי.
          יש הבדלים בשיטת המשחק.
          .

    3. + 1
      צריך חוקי הגנה של אירופה – שים עץ גבוה באמצע הרחבה, צופף את הצבע לכיוון הכוכב, שמור עליו צמוד צמוד, שלא יזרוק שלשה – אם יעבור – לאן יילך? נשארו רק השלשות במעבר. פתאום נראה כדורסל. מה שיש עכשיו זה בדיחה – הססטיסטיקה של הארדן זו בדיחה, השיפוט זה בדיחה, הזריקה של קיירי מהחצי זו בדיחה (בניגוד לסטף, אצלו זה סתם פוקס), המחוייבות בהגנה היא בדיחה (יש את מילות הקסם "הגנת חילופים", אז אין כבר מאצ'אפים אישיים), הכוכבנות של הרוקים זה בדיחה (דונצ'יץ' מתחתית המערב ראשון לאולסטאר)
      #לא_בושה_להיות_WWF

      1. שחקן שברוב הקריירה שלו קולע באזור ה-40% מהשלוש,
        כאשר רוב הזריקות שלו הן ממצבים שהוא יוצר לעצמו –
        לכתוב "פוקס" על שלשה שלו שנכנסה, זה (לדעתי) לחטוא לאמת.

        1. השלשה שזרק הערב, מחוץ לטווח שלו, עם יד בפנים – לא הייתה רק פוקס, היא גם הייתה חסרת אחריות. אצל סטף זה חלק מהמשחק. קיירי לא מוצא את מקומו בבוסטון, המשחק הערב מרמה, הוא עוד ישבור לאוהדים הירוקים את הלב.

          1. אני לא חושב שאני מסכים אתך.
            קיירי זרק לא מעט פעמים בקריירה מה-3 במשחקים צמודים,
            והוא קלע אותן באחוז מרשים:
            במשחקים בהם ההפרש (לכל קבוצה) הוא לא יותר מ-3 נק' הפרש,
            בדקה האחרונה של הרבע הרביעי, או ההארכה,
            לקיירי 16 שלשות ב-37%
            .
            לצורך השוואה,
            לקרי באותם פרמטרים יש 15 שלשות ב-27.3%

          2. יש אלופה אחת מ2016 וזריקה איתי היסטורית שמראות שזה לא פוקס, במקרה של קיירי יש יותר מ1 האיש קילר חסר רחמים מהסרט המפחיד ביותר, למה פוקס? הוא על 40 אחוז מ3

          3. האם גם השלשה מעל קליי ודריימונד הייתה פוקס ? אם אתה חושב שזה פוקס אתה כנראה לא רואה מספיק את הארדן כי כל שלשה שהוא זורק וקולע נראית כמו "פוקס" ועדיין הוא באחוזים יחסית טובים.

          4. דה שוט- קיירי זה רוצח, אין אצלו פוקסים, זה הסלים שלו עשה השתלטות בקלאץ כמו שיעשה בפלייאוף ואליו יצטרפו טייטום ומוריס שהם גם מתנקשים לא קטנים. עונה סדירה לא מעניין בפלייאוף בוסטון יעשו במזרח גולדן סטייט

          5. דה שוט,
            אתה כותב "הוא עוד ישבור לאוהדים הירוקים את הלב",
            ובאותה נשימה אתה מהסנגורים הגדולים ביותר של ווסטברוק.
            .
            ווסטברוק, קלע 19 שלשות בדקה האחרונה של רבע רביעי/הארכה במשחקים בהם ההפרש לא היה יותר מ-3 נק'.
            יותר מקיירי. יותר מקרי.
            רק מה?
            הוא קלע את אותן שלשות ב-19%

      2. נו, שוב חוקי ההגנה של אירופה? מה כי באירופה שומרים יותר טוב?
        אם תשים עליו שומר צמוד הוא ילך לקו. חסרים גבוהים שמצופפים את האמצע ב-NBA?זה לא בידוק מפריע לו לחדור
        הגנת חילופים היא לא תירוץ היא דרך להתמודד עם השלשות. וכשעושים אותה נכון היא עובדת (ראה ההגנה של גולדן סטייט לפני שנתיים שלוש או של הרוקטס בשנה שעברה. כל הדברים שאתה קורא להם בדיחה הם תולדה של כישרון שההגנות צריכות להתמודד איתו.

        1. כן שוב! עד שתפנים 🙂
          שים גבוה נייח באמצע, הכל ייראה אחרת. הגבוהים היום עסוקים בלספור עד שלוש, הם משחקים ים-יבשה במקום להגן על הטבעת

          1. לא צריך להתמרמר על לוקה. ברור שכל סלובניה ומלא אירופאים בוחרים בו, זוכר את יאו מינג? זוכר שכמעט זאזא נבחר כי כל גרוזיה הצביעו? זה בחירות של אוהדים וצריך לראות את זה ככה.

            חוק 3 שניות ההגנתי היום יהיה פחות אפקטיבי אם כי אכן יעזור להגנה. אבל פעם היו אומרים אם היה איזורית בNBA מותר אז היה יותר קשה. זה עזר?

            הכשרון היום גדול כי כולם צולפים מחוץ לקשת, גם נגרי על. קח שחקן כמו לוק קורנט בניקס, אין לו קשר לענף אבל וואלה יכול לתקוע שלשות אז הסנטר צריך לצאת אליו, זה פותח את הצבע.
            למה אדמס הולך סתם לעזור אלוהים יודע אבל הוא לא ליד הטבעת גם

            רוב הנק של הארדן זה בסטפבק וחדירה מה אתם רוצים? נכון יש לו קטע שהמגן עם הידיים למעלה והוא קופץ לתוך היד שלו שזה חייב לבטל אבל עושים עליו הרבה עבירות.

          2. אז בגלל זה ביורוליג אחוזי הקליעה גבוהים יותר? או שזה בגלל שיש שם כישרון התקפי גדול יותר? כל קבוצה ב-NBA יכולה לעשות מה שאתה אומר די בקלות כשהגבוה משחק "ים יבשה" בהתאם לצד שבו הכדור נמצא. תסתכל על מילווקי עושים את זה מצויין עם לופז.

        2. דה שוט, ההגנות היום הרבה יותר טובות מפעם, וזה אפילו לא קרוב, עם כל הבעייתיות של השיפוט, והארדן בפרט.

      3. באופן כללי לכל הבעיות שהצגת יש בעיניי מטרה אחת, לאפשר לכוכבים להיות עוד יותר מרשימים בהתקפה, כי התקפה זה שואו,
        כל גארד שמנסה להשחיל לייאפ זריז על סנטר מקבל כאפה? נחמיר את חוקי העבירה בזריקה (זה מה שהארדן מנצל)
        שומר אגרסיבי מונע תנועה ללא כדור יעילה? נחמיר את חוקי הגבלת התנועה
        שכחו שהגנה טובה זה לא פחות יפה מהתקפה טובה

        1. מתי בדיוק החמירו את חוקי העבירה בזריקה? מתי החמירו את חוקי הגבלת תנועה? הגנה טובה היא הגנה חוקית. כששחקנים מנצלים אי שריקה כדי לבצע עבירות זו לא הגנה טובה יותר בדיוק כמו ששחקן שמנצל אי שריקה לצעדים כדי לקלוע סל לא מייצר התקפה טובה יותר.

          1. אחידות, זו הבעיה, רוצים להפוך את המשחק לידידותי לסביבה סבבה, אז לכולם, נשבר לי הזין לראות את הארדן מקבל עבירות ששחקנים אחרים לא מקבלים.
            .
            אתה רוצה דוגמא לחוסר אחידות, הנה, כמה נק בקריירה לברון קלע כשהוא דוחף עם היד אוף דה בול את המגן, 16 שנה כפול 82 + פלייאוף, כל שחקן אחר מקבל על זה שריקת תוקף ביחס של כמעט אחד לאחד.

          2. מסכים איתך לגמרי שחוסר אחידות הוא בעיה רצינית בשיפוט אבל זו בעיה גורפת כמעט בכל ספורט. בפוטבול למשל זה ממש משגע.

          3. לא, לא החמירו – החוק נשאר בדיוק אותו דבר. הדגישו לשופטים לשים לזה לב. בתכלס אני ושב שזה טוב (למרות שדי מהר זה נהיה חסר משמעות ואני רואה המון מקרים במשחקים ששוב לא שורקים על הדברים האלה). אני מעדיף שאת כל משיכות החולצה ותפיסות היד ישרקו וששחקנים ילמדו לעבוד עם הרגליים כמו שצריך.

      4. לעידו

        לא, כי לפעמים אין טעם לעשות דיון כאשר אין מכנה משותף בסיסי.
        לא כולם מתווכחים כמוך רק לשם הוויכוח
        מי שלא רואה שהליגה לקחה סטייה חזקה ימינה (או שמאלה) לכיוון הקרקס ולא רק מדובר בחוקים שונים אלא בתפיסה שונה מצד הליגה ומצד השחקנים עצמם, אין טעם לדון במונחים סטטיסטיים

    4. מה שדקסטר ניסה להגיד נראה לי וקשה לשפוט את זה סטטיסטית כי השריקות היו שונות פעם, זה שקובי בימינו עם האופי שלו היה גם מייצר מספרים דומים לשל הארדן.

      וגיא דווקא הביא את עונת 2006 שהמספרים היו די דומים ( אם כי דקסטר נראה לי דיבר על הרצף האחרון של הארדן ולא על הממוצע של כל העונה עד כה).

      בכל מקרה, 2 הסנטים שלי לדיון: קובי והלייקרס באותה עונה סיימו שביעי, והפסידו לפיניקס סיבוב ראשון. אם הארדן והרוקטס ימשיכו לשחק קובי-בול הם גם לא יעברו סיבוב בפליאוף, איפה שהשריקות מתהדקות חזרה והארדן יקבל טיפול מיוחד כמו בכל שנה.

      1. הדיסונס שהכי מצחיק אותי ואף אחד לא מדבר עליו, זה כששפוטים של הנוסטלגיה מזלזלים בהווה, הם תמיד שולפים את האובייקטים מהתקופה עם על היתרונות היחסיים לכאורה של אותה תקופה ומשבצים אותם בתקופה הנוכחית להינות מכל אותם יתרונות האספקטים השונים של היום..
        .
        דוגמא
        אתן את הפן האהוב עלי – הצד המנטלי
        .
        "אם ג'ורדן היה משחק היום הוא היה קולע700 נק כי במשחק של היום עם ההגנות של היום, המנטליות שלו היתה מנצחת בלה בלה בלה"
        .
        כאילו … ג'ורדן היה נולד היום בתוך איזה ואקום, ריק, תנאי מעבדה סטריליים בלי שום השפעה סביבתית. אותו ג'ורדן הישן והטוב רק עם כל היתרונות של המילניום הנוכחי.
        .
        הפוך זה עוד יותר מצחיק-
        למשל קארי היה נולד בשנות השבעים, משחק בשנות התשעים, עדיין עם אותה מנטליות רכה לכאורה של שנות האלפים ולכן לא היה מצליח להסתגל לשנות השמונים…
        .
        בנושא אחר ראית את המסמך שדיפמיינד שחררה לציבור ְְם יתר המשחקים של A0 ?

    5. כדי לא לחנוק את השירשור עם תמונות של יקיר האתר כרמלו אנטוני – אגיב לכולם ביחד.
      מספרים לא ישנו את הרושם – בליגה הפסיקו לשמור. הבלחות פה ושם (אוק', ג"ס, מילווקי) לא יועילו. השחקנים החדשים טובים מדי, אי אפשר לשמור עליהם, הריווח הוציא את העוקץ (והחשק) מההגנה, הכוכבים נוצצים רק בצד אחד של המגרש, שדרת האצולה לא מפשילה שרוולים. באירופה עוד יש מאמנים שמפחדים מהם ועוד יש זיקה למועדון – אז מתאבדים; מעבר לכך, האפשרות להעמיד תורן בלב הרחבה פותחת אפשרויות של לחץ על הכדור על הקשת. לא בבית ספרנו! תבדקו כמה שחקנים באנ בי איי עומדים ומוסרים בלי לחץ (גרין), כמה עוברים את החצי בכדרור ללא לחץ, תוך כדי שינה (לברון, דוראנט – כל אחד נהיה חן ליפין), כמה חדירות עד הקרש מסתיימות בלי עבירה: האנ בי איי היא מקום עבודה ריכוזי, אחד, אין קבוצות, הכל זו קבוצה אחת, החלוקה היא שרירותית, גיאוגרפית ופרסונלית – החולצות הן אחיזת עיניים.
      לגבי קיירי – גם ב-2016 זה היה פוקס. חסרים פוקסים בהיסטוריה? מה הוא עשה מאז? אני מת עליו, אבל לדעתי הוא קטן מדי בכדי להשתלט – בשנה אח"כ הגיע לגמר אבל אשתקד גם אוסמן עשה את זה – קל במזרח עם לברון. בבוסטון לא הטביע חותמו והקבוצה הגיע לשיא שלה מאז האליפות – בלעדיו. אי אפשר להסתכל כל הזמן על הסל ההוא, קרי הוסיף לעצמו 2 טבעות מאז.
      לגבי הנוסטלגיה – לא כתבתי מילה על העבר, רק על אירופה, בהווה. בנימה אישית – השחקנים מדהימים בימינו, הקליעה הגיעה לרמות לא נתפסות – אבל שחקנים עם אור ירוק תמיד היו נדירים (מייקל, קובי, דומיניק, אייברסון) – והיום יש לך אחד כזה תחת כל עץ רענן.
      ומיעלה אחרונה לדקסטר – אל תסתבך עם הסטט-סקוואד! הכישלון מובטח – הם יותר חזקים מגולדן סטייט.

      1. לא ברורה לי השאלה, "מה הוא עשה מאז?"
        .
        כאשר אתה בוחן מה קיירי עושה במאני טיים, אתה מגלה שהוא עושה בדיוק את מה שהוא עושה גם כאשר יש הרבה פחות לחץ –
        הוא קולע.
        37% מהשלוש במאני טיים של המאני טיים (בחרתי קריטריונים של דקה לסיום, לא יותר מ-3 הפרש, על מנת שיהיה מצד אחד מדגם גדול מספיק, ומהצד השני שזה באמת ייצג מאני טיים).
        זה נתון נהדר, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון שהוא יוצר לעצמו מצבי קליעה, ולכן רמת הקושי גבוהה יותר.
        .
        ראית מה האחוזים של קרי תחת אותם קריטריונים, ראית מה האחוזים של ווסטברוק.
        נוסיף לרשימה:
        דוראנט: 38 שלשות ב-32.5%
        לילארד: 17 שלשות ב-26.5%
        קליי: 22 שלשות ב-35.5%
        .
        כאמור, ההשוואה מאששת את התחושה שקיירי בקלאצ' זה באמת רעיון לא רע…

        1. אין שחקן בליגה שאני רוצה שהכדור יהיה אצלו בידיים מאשר קיירי בזריקה מכרעת, לא לברון לא קרי לא דוראנט לא הארדן, קיירי הוא שחקן הקלאץ מספר אחת בליגה, יש כאלה שנולדו לרגעים הגדולים הוא אחד מאותם הנדירים האלה , קיירי קובר זריקות כאלה בקביעות כמות רגעי הקלאץ שיש לו היא מדהימה.

        2. לא אמרתי שהוא לא קלאץ׳ – גם שיבחתי אותו על כך לפני יומיים ואמרתי כאן שצריך היה לתת לו ולא לטייטום. דיברתי על הזריקה אתמול – רחוקה ולא אופיינית לו – עם הרבה מזל. קלאץ׳ זה חלק קטן מהמשחק – יש הרבה מעבר לזה – קיירי בבוסטון בינתיים לא נצץ, בלשון המעטה.

          1. והזריקה של קרי מול אוקלהומה לא חלק ממזל? מה זה לא אופיינית הוא קבר הרבה קליעות מטר מקו ה3 ממש לא בתדירות של קרי אבל זה לא חד פעמי. האיש המחסל מספר אחד בליגה ברגעים המכריעים יש לו קרח בוורידים.
            .
            לגבי החלק השני הוא בדיוק אוצו השחקן שהיה בקליבלנד אתמול הוא הוסיף גם יכולת ניהול משחק, אתה שוכח שהוא היה פצוע רוב עונה שעברה, הילד אולסטאר וסקורר מלידה אם הוא יצליח לנהל משחק כמו שהוא הראה אתמול (לא מדבר על ה18 אסיסטים אלא על יכולת המסירה), הוא יהפוך למגה נובה.
            .
            מדובר בסקורר עם יכולת קליעה פנומנלית שחזק כמו שור

      2. בקיצור הגנה קיימת / לא קיימת זה על פי הרושם של דה שוט (או דקסטר)? אני לא רואה שחקנים שלא שומרים אני לא רואה משחק חסר מגע. אני רואה קבוצות שנמצאות בדילמה מאד קשה – איך אני שומר באגרסיביות גם מתחת לסל וגם על קו השלוש?
        בירופה מתאבדים בכלל המאמנים. וואלה? אז עדיין לא הסברתי לי למה יותר קל לקלוע באירופה מאשר ב-NBA? אם ההגנות כל כך הרבה יותר קשוחות באירופה זה צריך לבוא לידי ביטוי בסוף לא?

        1. דונצ׳יץ׳ משחק 3 נגד פנא, אפריל 2018: 7 נק, 3 אס, 3/11 מהשדה 0/1 מהשלוש
          ותגובה לממזר ״ההגנות היום יותר חזקות״ סטוקטון – וזה מבוסס על מה? על ההגנה של הארדן? לברון? ווסטברוק? קרי? קיירי? כרמלו?

          1. נו דה שוט לוקה משחק 35 דק סה נראה לי ב15 דק יותר ממה ששיחק אצל לאסו ומעמיד 20 נק. זה אותו דבר אפילו יותר קשה. חיץ מזה קח בחשבון שבנוסף לזה הוא גם השתפר ונהיה טוב יותר.

            גם בליגה היו לו משחקים של 6 ו10 נק

          2. ההגנות באירופה אגב לא חזקות ייתר פשוט השחקנים נגרים יותר ולכן ההגנות נראות טוב. גם קשת ה3 קרובה יותר מה שמאפשר לצופף יותר. אין גם באירופה צלפים מי יודע מה מטווחי אן בי איי מה שמקל לצופף.

            הארדן נגד כל הונילים האלו באירופה היה קולע 70 נק על בסיס יומי.

          3. אז משחקים גרועים של לוקה דונצי'ץ' זה הטיעון שלך? מי ניצח במשחקים האלה? להזכיר לך שהגנה היא לא על שחקן אחד?

        2. גילרי, הבעיה כמו שסטוקטסון ציין הבעיה היא בחוסר אחידות, ושהחוק לא נותן פרשנות ברורה אלא נותן לשופט להחליט.
          .
          הליגה מוציאה חוקים התקפיים שנועדו לקדם את ההתקפה על חשבון ההגנה חוקים כמו עם חוק הקשת הקטנה הם אבסורדים שטנק כמו לברון דוהר ב35 מייל נכנס במגן ועוד מקבל עבירה, אותו דבר חוג הגטרינג שמחק את הצעדים בליגה, איסור הפרעה לתנועה, הטמטום הזה ששחקן קופץ על מגן באוויר במקום לעבור אותו ויוצר מגע ומקבל 3 זריקות, הנעילה עם הזרוע של הארדן (ברח לי השם של החוק )… יותר נקודות יותר כסף. לגבי כמות השריקות שלא השתנתה בשנים האחרונות, פעם לא היו שורקים על מגע מאוויר כמגע היום כן, עבירה הייתה באמת עבירה, בכל זאת כדורסל נועד להיות משחק פיזי, לראות מפלצות אדם בוכות כשהם מקבלות מכה קטנה או נשיפה מאוויר זה לא להאמין , אני לא מדבר בכלל על הנדצק.
          .

          1. ושאני אומר פיזי אני לא מדבר על שנות ה80 שהיו מפוצצים שחקנים ולא היה משמעת עבירה אלא על 2004-שלשחקנים עוד היה מותר לגעת בשחקן האחר.

          2. חוק הצעדים לא השתנה הוא תמיד היה אותו דבר. הקשת הקטנה היא חוק הגיוני – לא ייתכן לקחת ממישהו סל רק בגלל שמישהו נעמד מתחת לדאנק שלו. פעם לא היו שורקים על מגע אויר? איזו בדיחה. פעם לא היה לך שידור של כל משחק שתוכל לגשת אליו בכל רגע או טוויטר. שרקיות אויר לא היו חסרות. חוק ההנדצ'ק היה בעל משמעות אבל לא כמו זו שמייחסים לה. מפלציות אדם היו בוכות גם בזמנים ה"טובים" רק שלא היו שורקים להם טכנית כל שנייה.
            ובעם המיליון – יותר נקודות מגיעות בגלל שמשחקים יותר מהר. שנות ה-80 ה"יקרות" היו בקצב יותר גבוה ממה שאנחנו נמצאים בו עכשיו הסקור היה די דומה. אז גם אז לא שיחקו הגנה? מדהים איך אנשים בוחרים לזכור את מה שנוח להם.

          3. ברור שבגלל שקצב המשחק עלה ובחירת הזריקות יהיו יותר נקודות אבל אתה חייב להתייחס למה אפשר לזה לקרות ההרחבה של הקשת הוורטיקלי הגטרינג
            .
            הליגה ניסתה במכוון תהליך ארוך שנים להוריד את המאבק בצבע ולהפוך אותה לליגה של פווארדים וגארדים, ההרחבה של הקשת שמאפשרת ריווח וספייסינג, חוק הוורטיקלי (למען השם איך אפשר לבדוק חוק כזה), הנד צ’ק, הגטרינג שמחק את הצעדים בליגה (גם בלתי אפשרי לשיפוט) ב לגבי הקשת הקטנה מה זה נעמד מתחת לדאנק שלו, מה קורה שזה לייאפ, לא משנה מה יקרה מתחת לקשת הקטנה המתקיף יקבל עבירה, הקטע הזה שבמקום לעבור את המגן שהוא באוויר קופצים עליו ומקבלים מגע .הליגה מנסה בכוח להפוך ליותר התקפית על חשבון ההגנה כי זה מה שמוכר יותר (אותו דבר בפוטבול אגב).

          4. הליגה עושה מאמץ להפוך את המשחק לאטרקטיבי -נכון. האם זה רק אומר לאפשר יותר התקפה -לאו דווקא. חוק ההנד-צ'ק הגיע בזמן דומה מאד לביטול חוק האילגל דיפנס (והשאיר לנו את הדיפנסיב 3). ורטיקאליטי – עובדת לטובת המגן לא לטובת התוקף. אני מבין את ההגיון בקשת הקטנה. באופן אירוני מה שהביא את השינוי לטובת משחק השלשות היה דווקא ביטול האילגל דיפנס מה שאפשר יותר בקלות להתמקד בשחקני הפוסט וסלל את הדרך לשימוש בשלשה כנשק קטלני.

          5. To be considered vertical, a defender must: Be in the air to defend the shot when contact occurs. If the player is on the ground inside the restricted area, with his arms “vertical” when contact occurs, he will be assessed a blocking foul.

            Maintain a vertical trajectory by jumping straight up. If the player jumps toward or to the side of an oncoming player, he will be assessed a blocking foul. A player may, however, angle his jump backwards slightly in such a way as to absorb the impact of the oncoming player, and of course, he may land behind where he leapt from because of the force of the contact.

            Maintain vertical alignment, with his body (arms, hands, torso, legs and feet) in a nearly straight line that is perpendicular to the floor. If a player leans his arms forward or “jackknifes” his legs toward the oncoming offensive player, he will be assessed a blocking foul.

            Not turn sideways. If he does, he will be assessed a blocking foul.
            עזוב שהחוק נתון לפרשנות, איך זה בדיוק לטובת המגן?

  2. ראיתי בוואלה שאת כל ה115 נקודות שהארדן קלע בשני משחקים האחרונים הוא ייצר לעצמו ושום נקודה לא באה מאסיסט.
    יש תקדימים לנתון המשוגע הזה?

    1. לא רק שאין לזה תקדים, הוא קלע בשני המשחקים 16 ו17 סלי שדה שהוא ייצר לעצמו וגם אם תסתכל רק על אחד מהמשחקים גם להם אין תקדים, בטח שלא פעמיים ברצף. יש בespn כתבה עם כל הנתונים על הרצף של הארדן.

  3. כמות המשחקים שנגמרו השנה בתוצאה של 140 + היא בלתי נתפשת. אם זה טוב או רע, שכל אחד יחליט לבד.
    תודה רבה על הסיקור, כמובן

    1. בהמשך לדיון עם עידו מאתמול, היום ארבע קבוצות קלעו מעל 140 נקודות. על פי עידו זה חסר תקדים (אם כי מדובר בשני משחקים, אחד מהם עם הארכה)

  4. תודה רבה עמית.אין כיף גדול מהארדן קולע גזיליון נקודות ובסוף מפסיד.שחקן כל כך מוכשר וכל כך בלתי ניתן לצפייה. גם הקהל ביוסטון כנראה לא אוכל את זה, האולם שלהם תמיד נראה חצי ריק.

  5. תגובה לעידו
    התמקדתי בהגנה של הווריורס הלילה וניסיתי למצוא חוקיות בהקשר של מה שדיברנו
    נראה שצדקת ודוראנט שומר על סנטרים רק כתוצאה מחילופים בהגנה, מודה שטעיתי
    עם זאת אני מתכוון לבדוק את זה גם במשחקים הקרובים כי יכול להיות שזה קשור לעובדה שדייויס הוא האופציה הראשונה של הפלקינס מה שמצריך לשים עליו שומר גבוה וחזק עם פחות דגש על אפשרות לחילוף, במקרה הזה לוני מתאים יותר מדוראנט.
    עוד דבר שצדקת- לוני אכן שמר מצוין הלילה, גם את זה אני אבדוק בהמשך

    1. אני תמיד שמח כשבודקים דברים בפועל. היכולות של דוראנט מאפשרות לזה לקרות אבל בגדול זו השיטה של הווריורס. הוא יכול להחליף מול גבוהים הגבוהים שלהם יכולים להחליף ולהתמודד באופן סביר גם מול הגארדים הזריזים. זו החשיבות גם של לוני בהרכב.

    2. לוני שומר לא רע, אבל היום היה פירה,
      בכלל הוא יותר מדי נחמד, גומרים צריך להעביר אותו סדנת עצבים.

  6. עם כל ההאהדה של ליוסטון והחיבה להארדן, אני מןדה –
    הלילה זה היה too much.
    פאקינג 47 החטאות של שלשות. אם הם לא היו תקועים על האנליטיקס המזורגג הזה, ובכל שרת לוקחים גם זריקות ל-2, כמות ההחטאות היתה פוחתת פלאים.
    אני מבין שבלי קאפלה וכעת גם בלי האוס חסרים קצת שחקנים שיכולים לקלוע בצבע, אבל זה לא אומר שצריך להפגיז מהשלוש בלי הכרה.
    הארדן נהדר, אבל הוא עדיין לא סטף קרי ובחיים לא יהיה. יכולת דיוק הזריקה שלו עדיין לא משוייםת כמו של סטף.
    ואיפה לעזאזל ההגנה? איך אף אחד לא כיפכף את דינווידי ברגע שנהיה חם?
    .
    זהו, סיימתי לפרוק 🙂

    1. אין הגנה זה למה הפסדתם, לא בגלל הארדן (הארדן לא אמור לשמור שהוא כל ההתקפה). איפה היו הנגרים האחרים? נגר לפחות אמור לשמור

  7. אנחנו רוצים חוקים כמו בשכונה, חזק ופיזי, מתי יש עבירה? שמפריעים לנו לזריקה. מישהו בשכונה נכנס במגינים וכולם ישר נופלים לפלופינג? מישהו פעם עשה פלופינג בשכונה??? כל החרא הזה של עמד יציב או לא בריסטריקטד או לא זה חרא שהפריע לי תמיד, צריך לבטל את זה בענף. תוקף זה תוקף אמיתי כמו דחיפה מרפק או שנכנסת בו בכוח כמו טנק ולא החרא ששחקנים מתחזים ומרוחים על הפרקט כמו בכדורגל.

    מישהו בשכונה פעם קפץ לתוך המגן???

    משחקים חלק ופשוט.

    מה שקורה שהליגה מאפשרת קרקס, ממציאה חוקים מפגרים שגורמים לשחקנים לרמות, יותר מזה לשרוק לעבירות הזויות ולשריקות אוויר שזה הכי נורא. מגן רץ עם הידיים למעלה בכלל לא עושה כלום שחקן ההתקפה נכנס בו עם הגוף ומקבל אנד וואן, למה? בשביל מה הזריקת עונשין??

  8. אפרופו יונתן יצחק, הנה נבחרת הישראלים של כל הזמנים.

    יוסי קלדרון
    אהרון אפללו
    מיכאל ירדן
    יונתן יצחק
    משה מלון

      1. בן שמעון זה מעולה 🙂

        קלדרון – יש לא מעט ישראלים עם שם המשפחה הזה.
        זכור במיוחד רוני קלדרון שהיה שחקן הפועל ת"א ונבחרת ישראל בכדורגל (ואח"כ סוחר סמים ואסיר בברזיל אאל"ט).
        אומרים שהיה הישראלי הכי מוכשר אי פעם (גם נבחן באייאקס הגדולה של שנות ה-70).
        אם אני זוכר נכון, מתישהו נעלמו עקבותיו…

  9. אחלה ערב.
    קצת מפריע לי הסקור הגבוה מתחילת העונה. משהו קרה ואני לא מצליח לשים עליו את היד.
    השחקנים נהיו מהירים יותר מאשתקד ?
    השינויים בשיפוט עוצרים את המשחק יותר ושחקנים פחות "נופלים מהרגליים" ?
    הרי באחוז דיוק אין שיפור משמעותי חוץ מאולי דראמונד מהקו.
    מוזר
    🙂

    1. לא מוזר בכלל כשזורקים יותר מוקדם בכל התקפה יש יותר התקפות ויותר זריקות. התוצאה היא גם יותר נקודות בטח כשהאחוז היחסי של השלשות מתוכן עולה.

  10. ומדוע כל הטענות כלפי המשחק של הארדן באות ממעריצים של אחרים כמו קרי,קובי ווסטברוק.
    הרי שסטפן בכלל לא היה מגיע לפלייאוף עם קבוצה כזאת וגם עם האחרים אני כלל לא בטוח.

  11. גיא שלום, בהופס אנו נסמכים על עובדות ולא על מראית עין LOL

    "בכל הנוגע להגנה –
    הארדן לא גרוע כמו המוניטין שלו.
    הוא לא היה, ולא יהיה, שומר עילית. אבל הוא שומר ברמה כזו שהוא לא נטל בדקות שהוא על הפרקט."

    נא לצרף סטט' תומכת בבקשה זה לא נראה ככה בעין בלתי מזוינת

    1. סטטיסטיקות הגנה הן חלקיות ובעייתיות.
      את מה שכתבתי, כתבתי אחרי שצפיתי בלא מעט ממשחקי יוסטון העונה, בדגש על הרבע השני של העונה.
      .
      ועדיין, אלו של הארדן הן לא רעות בכלל:
      יש לו DBPM חיובי,
      והוא מוריד את אחוז יריביו ב-2.1% (הנתון השני בגובהו בקבוצה אחרי טאקר).
      .
      במקרה שלו, אני לא טוען שהוא "המגן השני בטיבו בקבוצה". ממש לא.
      אבל לטעמי הוא רחוק מלהיות נטל הגנתי על הקבוצה.
      .
      (הדיפנסיב דאשבורד, למרות שהוא רחוק מלהיות מושלם, מציג תמונה שמסתדרת לא רע עם מבחן העין –
      בגולדן סטייט, אלו דוראנט, לווינגסטון, קליי, ואיגודאלה, שמובילים בממד, וכולם מורידים את ממוצעי יריביהם.
      קרי, עליו משפרים ממוצעים ב-1.7%)

      .

      1. גיא הייתי ממליץ להפסיק להשתמש במספרים של הדיפנסיב דאשבורד הם רחוקים מלהיות משהו יציב או מייצג (למעט אם אתה רואה מישהו שבאופן קבוע הוא בפלוס או מינוס מאד גבוהים. זה מן הסתם נובע מהעובדה שמדובר במספרים מבוססי קרבה. הם בעלי משמעות רק כשמדובר בהגנה על הטבעת.

      2. גיא בתור אחד שצפה ב90% אחוז ממשחקי יוסטון השנה הארדן העונה מגן רק עם העיניים, בטח בתקופה האחרונה (ובצדק הנטל ההתקפי עליו הוא אדיר), הסטטיסטיקה ההגנתית היא זיוף אחד גדול (לברון וקרי הם דוגמאות טובות לכך העונה), הבעיה הייתה שבתחילת העונה גם השאר הפסיקו להגן (פול ןקאפלה שחזר לעצמו ) והקליעות לא נכנסו

  12. דה שוט לוקה שיחק 26 דק למשחק ביורוליג וקלע 16 נק למשחק ב57.2 אחוז מהשדה.

    בnba הואמשחק 32.2 דק וקולע 20.3 נק ב43.6 אחוז מהשדה אז איפה יותר קשה??

    בnba קשה יותר. וזה עוד לפני שהוא טעם הגנת פלייאוף

    1. מעניין, לא עקבתי אחרי העונה שלו, התרכזתי בעיקר בניגורים שלו מול פנא הקשוחה
      בכל מקרה – אף אחד לא שומר בנבא – ארחיב על כך ביום מן הימים

        1. איך הגעת למסקנה הזאת?
          חוץ מזה – באירופה השומרים הרבה פחות אתלטים – אני מדבר על להביא את השיטה האירופית לשחקנים האמריקאים.

          1. איך הגעתי למסקנה הזו? איך אתה מחליט שהגנה היא טובה? אחוזי הקליעה באירופה גבוהים באופן מובהק.
            להביא את השיטה האירופאית? בזה אתה מניח שההתפקות יהיו גם סטטיות כמו באירופה? זה בדיטק הענין המשחק בnba היום מצריך שיטת הגנה שונה ממה שהתרגלת אליה בעבר. לכן זה נראה לך שלא שומרים. פשוט שומרים אחרת.

  13. אגב הסלים של לוקה כולם על שומר אין לו סלי אוויר. אל תשאל אותי למה הוא לא מקבל דאבל טיםמשכל המאבס נגרים מי ינצח להם?

    אבל לאחרונה אני רואה יותר דאבל טים בליגה על הכוכבים אולי מישהו התעורר אפילו סטיב קר העז לעשות את זה

    1. ראיתי קצת משחקי דאלאס העונה, קשה מאוד לעשות דאבל טיים על לוקה,
      הוא מנהל משחק מהיר מאוד וכל ההתקפה שלהם מתחילה בחסימה בקו קשת השלוש בשבילו , בדרך כלל של דיאנדרה ,שנותן לו חופש תזוזה או את הסטפבק מהשלוש שהוא אוהב .

      כמעט אין הזדמנות מוצלחת לצאת עליו לדאבל עם כל החסימות וראיית המשחק שלו שהוא משחרר כדור מהיר מאוד .

      זה גם ההבדל המרכזי בינו לבין יאנג בנוגע לתקופה , על יאנג הדאבל עובד בצורה הרבה יותר מוצלחת כי הוא מתנהל איתה הרבה פחות טוב,
      כנראה שהוא למד את זה כבר בריאל שעשו עליו דאבלים והוא פשוט יוצא מן הכלל

      1. נכון אבל כרגע אם תתן למאבס זריקות פנויות זה שווה עת זה. כי האחרים די נגרים במיוחד שבריאה גם נפצע. אין לי בעיה דאחרים יזרקו כל המשחק. נראה אותם מנצחים לאורך זמן. שיהיו לצידו שחקנים טובים יותר אז אתה צודק.

      2. לא יודע איזה דאבל טים הוא קיבל בריאל לא ככ היה אפשר להביא ששיחקו לצידו יול וקארול ורייס לא בדיוק שחקנים שתוכל להשאיר לבד. אבל ברור ששלוקה יש ניסיון של שנתיים בטופ של אירופה והוא יותר מנוסה.
        לוקה גם טיפה גבוה מיאנג וגדול טיפה גם בגוף אז מן הסתם יותר קל לו.

        יאנג ילמד אני לא דואג שגם הקליעה שלו תתייצב הוא יהיה בלתי עציר. ההוקס גם יתחזקו בתקווה בשנים הקרובות. יאנג וקולינס אחלה בסיס. הם כמו מאבס מפסידים משחקים ברבעים אחרונים בעיקר כי הם רכים רצח.

        מתי בייזמור ופרינס עוברים ליוסטון? הארדן מבקש עזרה

      3. לא חושב שיאנג מנהל משחק פחות טוב מלוקה לדעתי ההיפך – לא שלוקה לא מוסר טוב – הוא מוסר מעולה אבל יאנג לדעתי הוא הדבר הבא וזה מתבטא גם בניהול משחק עילאי ויכולת למצוא נתיבי מסירה בצורה שלא נופלת מרכזי העל בליגה (לוקה לדעתי דווקא קצת יותר איטי בזה)

    2. נגד ג"ס דאלאס עשו ריצה מפיגור ליתרון כשלוקה היה בחוץ, ברבע הרביעי – אף אחד לא אמר על זה מילה
      אם אתה שואל אותי – הסטפ בק שלו קצת מוגזם, עדיין לא הרוויח אותו, אבל היי – אם הארדן יכול 1-17, אז למה לא לוקה בן ה-19? זורק עם אשראי כמו של מייקל

  14. דונציץ בשנה שעברה שיחק 61 משחקים ביורוליג ובליגה הספרדית:
    25 דקות
    14.5 נק'
    31% – 3
    46% – 2
    כמו שאמרו סבותינו – זו לא קייטנה שם באירופה…

    1. לישבואה הקדים את זמנו. היה זורק בעיקר מחוץ לקשת בעידן שקליעה ל-3 הייתה מותרות. 5 מ-15 מהשלוש הייתה שורה שגרתית בשבילו..

  15. השלשה של קיירי- וואו. ובתזמון מושלם.
    ביינס חזר לשמחת הקהל והיה אחלה.
    היווארד היה מצויין בחצי הראשון ובשני הלך לישון.
    טורונטו שיחקו לא רע, לאורי היה נוראי ולקח זריקה שטותית בסיום משלוש, במקום להרגיע (היה צמוד-צמוד).
    בגדול היה משחק טוב מאוד, הלכו הרבה פנימה, לא השתוללו מהשלוש, והשופטים היו טובים מאוד. סיום המשחק היה אדיר, JVG והשדר לצידו התמוגגו ובצדק.

להגיב על הממזר של סטוקטון לבטל

סגירת תפריט