המערב ניגף במזרח, הווריירס מעבירים שיעור לנאגטס – שיטפון נקודות בסיקור משחקי יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪young trae‬‏

במחזור הלילה בNBA התארחו שלוש קבוצות מערביות במזרח, שתי מערביות התנגשו על ראשות המערב, האקסיות של פיל ג'קסון נפגשו בל.א., ומיאמי במילווקי. זה נגמר עם שליטה מזרחית ברורה, וניצחון אחד ענק בדנבר, שם הסבירה האלופה למקומיים איך דברים עובדים בחלק המכריע של העונה. הלייקרס בבית מול שיקגו שמרו קצת על כבוד המערב.

אבל לפני כן, מא בארקר.

היום לפני 83 שנים, ב16 בינואר 1935, פשט הFBI על בקתה מבודדת לחופי אגם וואיר בפלורידה. בפשיטה נהרגו שניים, פרד בארקר ואמו הקשישה, קייט, שכונתה בפי כל אמא (ma). על פי טענות הבולשת הפדרלית הייתה אמא בארקר מנהיגתה של כנופיית פשע שפעלה באזור בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.

האם הייתה מא בארקר סנדקית מקומית מסוכנת והמוח מאחורי כנופיית פשע אכזרית, או שמא היה זה מיתוס שעזר איכשהו לפעילות הפלילית הענפה ושימש תירוץ בידי ג'יי אדגר הובר, ראש הFBI חובב בגדי הנשים, להסתערות כושלת? להיסטוריונים הפתרונים. כל שנותר לנו לומר הוא שהיום לפני 83 שנים נהרגה קשישה אחת בפלורידה והשאירה אחריה סיפור מגניב ושיר של בוני אם המספר את קורותיה. את השיר אתם כנראה מכירים. עכשיו שמעתם את הסיפור שמאחוריו.

 

אינדיאנה פייסרס (14-29) 131 – פיניקס סאנס (34-11) 97

הפייסרס קיבלו חזרה את מיילס טרנר אחרי שהסנטר נח ארבעה משחקים עקב כתף כואבת, אבל בתחילת המשחק היו אלה דווקא האנשים הקטנים של המשחק שהובילו. עשר נקודות של בוגדנוביץ' ושמונה של קורי ג'וזף היו רק חלק מ38 הנקודות שקלעו המארחים ברבע הראשון, בדרך ליתרון מבטיח אחרי 12 דקות, 19-38. ברבע השני הסאנס גירדו קצת כבוד עצמי, ואפילו צימקו לשבע, 43-50 3:30 למחצית, אבל מכאן ועד לסיום היו בבחינת לא נודע מקום הימצאם. הפייסרס לחצו על הכפתור האדום, וטסו כל הדרך לניצחון גדול על קבוצה קטנה. אפילו כשהאורחים המסכנים צמצמו ל17 ברבע האחרון התרגזו עליהם המארחים כל כך, שמיד יצאו לריצת 2-22 מעליבה, עלו ל84-121 וקיבעו בזיכרון את המשחק כתבוסה. 97-131 לטובת הפייסרס בסיום, ופיניקס ממשיכים מכאן היישר ליעד הנחשק הבא, טורונטו. בהצלחה למנחשים.

באינדיאנה בוגדנוביץ' סגר את הספירה על 20, בדיוק כמו אוואנס שעלה מהספסל. טרנר המתאושש חזר היטב עם 18, ודארן קוליסון עם 15 ו7 אס' ניווט את הסירה במים הכל כך לא גועשים.

את הסאנס הוביל וורן עם 18, כשהרכש קלי אוברה עולה מהספסל עם 16 ושואל את עצמו מה עדיף, לחיות תחת שלטון עריץ בוושינגטון, או לשחק בקבוצה הליצנית מאריזונה. דווין בוקר היה חושך מצרים עם 8 ב12-4 מהשדה.

פילדלפיה 76'  (16-29) 149 – מינסוטה טימברוולבס (22-22) 107

הבטיחו לנו קרב סנטרים בין אמביד לטאונס, דיברו על ג'ימי באטלר מארח את האקסית השנואה, ובסופו של דבר זה היה הסיקסרס כולה במחצית ראשונה אדירה של 83, עם 20-10 מחוץ לקשת, שעשו לאורחים המסכנים שפוך חמתך ולא השאירו יותר מדי מקום לעניין במחצית השנייה. את שיא הנקודות של המועדון במחצית, 86, הם לא שברו, ואפילו לא השוו את 92 הנקודות של הווריירס במחצית הראשונה ההיא מול שיקגו. אבל בשורה התחתונה קלעו המארחים 149 וניצחו ב42 הפרש. פייר, מספק.

במחצית הראשונה זה היה הרבה מאוד משלישיית באטלר – סימונס – אמביד, שמצאו את הקצב הנכון וחתכו, חדרו, קלעו משלוש (לא סימונס) והטביעו על הראש של האורחים האומללים (כן סימונס). 58-83 לטובת הסיקסרס הסתיימו 24 הדקות הראשונות, ואת המחצית השנייה העבירו הזאבים בעיקר בנעיצת מבטים בשופט וציפייה לשריקה שתשלח אותם לחדרי ההלבשה ולמקלחות החמימות של הוולס פארגו סנטר. הרבע השלישי דווקא היה שקול, אבל באחרון טאטאו הסיקסרס את כיסי ההתנגדות האחרונים, ובסיום 107-142 חד משמעי לטובת הסיקסרס, שישחקו כבר מחר באינדיאנה, מיודעתנו מקודם.

אמביד עם 31 ו13 ריב' הוביל את המארחים, סימונס דגדג את הטריפל דאבל עם 20, 11 ריב' ו9 אס', ובאטלר הוסיף 19 סולידיות מול האקסית. "רציתי לנצח אותם, הוא הודה, "אבל אני רוצה לנצח כל קבוצה". יופי נחמה. עכשיו קח את הווינריות ושים לה גבולות ותעצב אותה בצורה שגם תהיה נסבלת, ותראה שאנשים יתחילו אשכרה לחבב אותך. הסיקסרס, אגב, סיימו עם 21 שלשות ב49% מטורפים. מול תיבודו זה לא היה קורה (?)

דריק רוז הגיע למספרים שלו מהספסל עם 15, וטאונס עם 13 נקודות חיוורות היה כל שנותר מעימות הסנטרים המדובר. וויגינס, הצלע הכוכבית השנייה של הוולבס, הסתפק ב12 ב14-4 מהשדה לטובת האורחים, שייצאו לחפש ניצחון בבית מול סן אנטוניו ביום שישי.

אטלנטה הוקס (30-14) 142 – אוקלהומה סיטי ת'אנדרס (17-26) 126

עוד קבוצה מערבית הגיעה מזרחה, והיא דווקא באה עם מלוא הכוונות לנצח. אחרי הניצחון הנאה על הספרס, לא ציפו האורחים להיתקל ביותר מדי קושי מול הניצים המתקשים. אבל אלה, מה אתם יודעים, לא באו להפסיד.

הרוקי טריי יאנג, ששומע ללא הרף את השמועות על תואר רוקי העונה שמובטח כבר בכיסו של סלובני אחד מטקסס, קיבל מולו לא רק את ראסל ווסטברוק כאתגר, אלא גם את קודמו בתפקיד, דניס שרודר. הילד לא נבהל, ואחרי רבע ראשון צמוד הוביל את המקומיים לרבע שני מצוין ויתרון גדול ומפתיע במחצית, 59-70.

ברבע השלישי שרודר התאפס מחדש על הסלים המוכרים, קלע את 11 הנקודות האחרונות של הת'אנדרס ברבע, ויחד עם ווסטברוק הוביל את האורחים ליתרון לקראת הרבע המכריע, 97-100.

אבל היי, אמרנו יאנג. הינוקא עלה מההפסקה עם שלשה, ויחד עם ג'ון קולינס ועומארי ספלמן הוליך את המארחים הצעירים לרבע רביעי ענק של 26-45, כל הדרך לניצחון פנטסטי, 126-145 על הת'אנדרס מצמרת המערב. עוד כמה ניצחונות כאלה, וביום בהיר יראו באטלנטה את הפלייאוף.

באטלנטה יאנג סגר משחק פנטסטי של 24 נק', 11 אס' ו6 ריב', כשקולינס עם 26 עושה הרבה יותר מסתם לסייע. אלכס לן עלה מהספסל מוכן היטב להתמודדות מול אדאמס וסיים עם 24 נק' מרשימות ו11 ריב'. הוארטר הוסיף 17 משלו, כולל 8-5 מעבר לקשת, ו-וינס קרטר קשישא המשיך לצבור נקודות זכות לפנסיה עם 11, כולל 6-3 מחוץ לקשת.

בצד השני ווסטברוק דפק כרטיס עם עוד משחק ענק סטטיסטית של 31 נק', 11 אס', 6 ריב' ו5 חטיפות. פול ג'ורג' סיים עם 24 ושרודר חגג את החזרה הביתה עם 21, בדיוק כמו גראנט.

 

מילווקי באקס (12-31) 124 – מיאמי היט (22-20) 86

במשחק בין מילווקי ומיאמי לא תמצאו שום מפגשים מרגשים בין אקסים מיתולוגיים, ולא עימותים מסעירים ורוויי יצרים. במשחק הזה הייתה קבוצה אחת שבאה להתארח, משחקת היטב במשך עשר דקות, ואז הקבוצה השנייה לוחצת "פאניק", משליכה עומסים מיותרים, פותחת מבערים ונעלמת בענן של אבק. 21-22 הייתה התוצאה אחרי עשר דקות. באמצע הרבע השני 30-46, ובסוף הרבע השלישי 63-93. ברביעי, כמו שאומרים, ישחקו הספסלים לפנינו.

איך זה קרה? קבוצה אחת קולעת, והשנייה לא. אחת שומרת, והשנייה לא. פשוט וקל. לא ברור למה לא כולם מבינים.

במילווקי אנטטוקומפו השקיע את המינימום לטריפל דאבל עם 12, 10, 10, והוסיף 3 חטיפות בשביל הכיף. בלדסו עם 17 הוביל שבעה באקס בספרות כפולות, ונעזר ב16 של ברוגדון, שהחטיא מהקו בפעם השלישית בלבד העונה, מתוך 88 זריקות. המקומיים דייקו ב39-17 מעבר לקשת בדרך ל44% נאים, וימריאו לממפיס, שם לא ניצחו כבר עשר שנים.

ווינסלו ו-ווייטסייד עם 19 לראש היו היחידים במיאמי שראויים לתגובה. ההיט איבדו במשחק 17 כדורים וימשיכו מכאן לשלושה משחקי חוץ נוספים. לא נעים.

דנבר נאגטס (14-29) 111 – גולדן סטייט ווריירס (14-30) 142

במשחק המרכזי של הלילה אירחו הנאגטס את הווריירס במה שאמור היה להיות קרב ראש בראש על הובלת האזור המערבי. מהר מאוד הסתבר שקבוצה אחת בלבד התייצבה למשחק.

ועוד איך התייצבה. לא פחות מ51 נקודות, שיא NBA, קלעו האלופים ברבע הראשון. 17 מתוכן של קווין דוראנט, 30 מהן בשלשות. וכשהדברים מתחברים לגולדן בויז בצורה כזאת, אין הרבה דברים שאפשר לעשות חוץ מלהתרווח ולהנות מאחת מקבוצות ההתקפה הגדולות בהיסטוריה, אם לא הגדולה שבהן. ביום שבת מול הקליפרס צפוי להצטרף לחגיגה גם דמרקוס קאזינס. אצלי בבית יש ילד אחד שמאושר מהמצב. שאר הליגה תמשיך לחכות לפציעה.

הנאגטס האומללים דווקא קלעו מנה סבירה של 60 ברבע השני, ועדיין פיגרו ב19.. האורחים לא עצרו וניצחו את הרבע השלישי 23-33, בדרך ליתרון 29 בלתי מחיק בתחילת הרבע הרביעי, 83-112. 12 הדקות האחרונות היו לפרוטוקול, ובסיום 111-142 לטובת הווריירס, שמשתלטים בסטייל על הפסגה.

בגולדן סטייט קארי ותומפסון נתנו תצוגת ספלאש בראת'רס כמו בימים הטובים, עם 31 כ"א. קארי 13-8 מחוץ לקשת, תומפסון 8-5. דוראנט צלף 7-5 משלוש, בדרך ל27, וגרין הסתפק ב4 נקודות, אבל מסר 13 אס' ובדקות שהיה על המגרש הובילו הווריירס ב41. 39-21 קלעו האלופים מחוץ לקשת. 54% שלא השאירו לנאגטס שום סיכוי.

ביזלי, מאליק, הוביל את המארחים עם 22, כשמארי עם 21 מנסה לסייע, ללא הועיל.

ל.א. לייקרס (23-22) 107 – שיקגו בולס (34-10) 100

הכלל הוא שקבוצה של לברון מתקשה בלי לברון, אבל יש סייג. בבית, מול הבולס, הרבה יותר קל.

הלייקרס עלו למשחק ה11 ברציפות ללא הכוכב מתוח המפשעה כשמולם אחת הקבוצות החלשות בליגה, וזה עבד. אחרי שני הפסדים, וחמישה בשבעה משחקים, פגשו המקומיים יריב קל, וניצלו זאת.

ריצת 0-14 ברבע הרביעי פתחה עבור המארחים פער בטוח של 18, 76-94, ובדקות שנותרו עד לסיום הצליחו הבולס רק לצמצם. עד אותו רגע נרשמו בצד הצהוב של הדברים לא מעט רגעי מתח, כשלאורך כל המחצית הראשונה נצמדים האורחים כספחת ומסרבים להישאר מאחור. 37-38 הסתיימה המחצית, כשגם ברבע השלישי פותחים הלייקרס יתרון מינימלי בלבד מול האורחים העקשנים. יתרון של 8 באמצע הרבע צומק לארבע בלבד, לפני שנפתח מחדש לשמונה. ואז, ברבע האחרון, אותה ריצה שהוזכרה מקודם, והלייקרס מנצחים בסיום 100-107. קצת אורך נשימה לקראת הבדיקה הרפואית שיעבור היום לברון, בתקווה לחדשות טובות.

לונזו בול הוביל את המקומיים עם 19, בנוסף ל8 ריב' ו6 אס', ולצידו קולדוול פופ עם 17 ואינגראם וקוזמה עם 16 לראש. אינגראם הוסיף גם 9 ריב' ו7 אס', וקוזמה נלחם היטב עם 12 ריב'.

את שיקגו הוביל פרקר עם 18 מהספסל, כשמרקאנן עם 17 מנסה לסייע. הבולס הסתפקו ב31-9 מחוץ לקשת.

 

 

בשבוע שעבר לא נפגשנו כאן, במקום הרגיל, וזאת לאור הצעתו של ידידי טחן שאי אפשר לסרב לה, וכללה ראש סוס והחלפה מלאה של בוקר סיקורים שלם. ומכאן שנשארתי בעל חוב בכל הנוגע לתשיעי בינואר. וזה, ידידיי, חתיכת חור בהשכלה. כי בדיוק היום לפני 75 שנים ושבוע, בפרבר לונדוני אחד מיני רבים, הגיח לאוויר העולם תינוק מצווח בשם ג'יימס פטריק, בן זכר למשפחת פייג'. כשהיה ג'ימי, בשמו המפורש, בן שמונה עברה המשפחה להתגורר בעיירה סוריי, לבית שבו הושארה גיטרה, ככל הנראה בידי הגורל. ג'ימי פייג' לקח ליד את הגיטר, התחיל לפרוט על המיתר, ובאותו רגע נולד אחד הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה.

ג'ימי פייג' גדל, צמח והתמקצע בתחום, ניגן עם הענקים קלפטון וג'ף בק, וב1969, כשהיה בן 25,  ליקט מפה ומשם בסיסט, מתופף ואחד צווחני רוברט פלאנט והקים את לד זפלין. השאר היה היסטוריה והיסטריה של אש, צרחות וטונות של רוקנרול.

לרגל יום הולדתו ה75 של ג'ימי פייג' נשמע היום שני שירים. נתחיל באחד שהוא בלוז, והוא רוק, והוא הכי רוברט פלאנט עושה דברים עם המיקרופון והלב שלנו, והכי ג'ימי פייג' בלוזי והכי הכי הכי לד זפלין שאפשר. קחו לכם כמה דקות עם since I've been loving you, ונחזור לעוד משהו מיוחד.

לקינוח הבאתי לכם את אחת היצירות הלעוסות ביותר בז'אנר, בביצוע אחר. ג'ימי פייג' מבצע את stairway to heaven כשצמד טיטאני הגיטרה, ג'ף בק ואריק קלפטון, עושים לו קולות. ההקלטה, אם לשפוט לפי האיכות, התבצעה מתוך אסלה עם מכשיר נוקיה 2120. ועדיין, הארדקור קלאסיקה של רוק.

HAPPY BIRTHDAY JIMMY PAGE!

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 77 תגובות

  1. ככה, ממעמקי הבונקר בערד, הפך דובי עופר לאחד מהמסקרים וכותבי הקדימונים המובחרים-מדהימים באתר הזה. הנאה צרופה, שאפו ענק!

  2. חייב לציין שמינואר עד סוף מרץ חובבי כדורסל יכולים לוותר על "הליגה הטובה בעולם" לטובת המכללות. איזה משחקים הולכים שם כל יום עכשיו, ובלי האגו והכסף.

    1. בלי הכסף לשחקנים, אתה מתכוון. כל התאגידים שם מרוויחים יופי. אם לברון כבר מזכיר מדיניות של בעלי עבדים…

  3. אחלה לילה, תודה רבה דובי.
    דנבר צריכה להבין את הרמז אבל לא לקחת ללב.
    ההגנה המפורסמת של אוקלהומה ושל מיאמי לקחה יום חופש.

  4. אני לא יודע אם יש נתון להפרש ממוצע של הלילה .
    אם יש נתון כזה למחזור של 5 משחקים ומעלה מעניין אותי מאד מתי היה ההפרש יותר גבוה
    משחקי הלילה הסתיימו
    ב 3 הפרש (משחק אחרון )
    ב16
    ואז 31 ,34,38 ו 42 הפרש .
    הפרש ממוצע של 27.33 נקודות
    אלמלא המשחק האחרון ההפרש של 32.667 .

    בכלל מתי 4/6 משחקים הסתיימו מעל 30 ?

  5. סיקור משובח דובי
    אהבתי את הסייפא על ג'ימי פייג' שידוע בעיקר בזכות הוירטואוזיות שהפגין בשיר הנושא האלמותי של הסרט "גודזילה".
    אם יש מישהו שיכל להתלוות לפאף דאדי ביצירה הזו זה ג'ימי פייג'.
    אני גם מאד אוהב את השיר הזה אם זה לא היה ברור
    https://youtu.be/MvA26p6wMYc
    ואם כבר הזכרת את זה, שמת לב פעם שיש stairway to heaven אבל highway to hell ? נכון שזה מסביר את הקיום האנושי ?
    🙂

  6. שלוש קבוצות שקלעו מעל 140 נקודות בערב אחד (ועוד שלוש שקלעו מעל 120), זה חייב להיות איזשהו שיא NBA אני חושב.

      1. לא יודע, לא אבדוק את כל העשור אבל ניקח לדוגמא את עונת 60/61 בה נקלעו מעל 140 נקודות על ידי קבוצה אחת בסך הכל 15 פעמים.
        באותה עונה קלעו שתי קבוצות מעל 140 נקודות בערב אחד (הלייקרס על הניקס 144:107 והסירקוז נשיונלס על פילדלפיה ווריורס 149:128 בראשון במרץ אם אתה כבר שואל).
        בעונת 64/65 קלעו רק 10 קבוצות מעל 140 נקודות (אפילו לא ערב אחד עם יותר מקבוצה אחת). בעונת 68/69 16 פעמים, שוב – קבוצה אחת כל פעם.
        הנתונים האלו כוללים גם משחקים שנגמרו בהארכה אחת או יותר, הערב לא היו הארכות אם אני לא טועה.
        מה שנכון הוא שמספר הקבוצות אז היה נמוך יותר.
        .
        בעונה הנוכחית לשם השוואה קלעו כבר 21 קבוצות מעל 140 נקודות (ובשני משחקים עברו שתי הקבוצות את ה 140), לא כולל אתמול. לפני ארבעה ימים קלעו גם הווריורס וגם הרוקטס מעל 140 נקודות.
        .
        חשוב לציין שמסיבות טכניות לא בדקתי כמה קבוצות סיימו משחק עם מעל 150 נקודות, הדעת נותנת שלא מדובר במספרים משמעותיים.

        1. טוב האמת שחשבתי שזה יהיה הרבה פחות נדיר ויהיו גם לילות של ארבע קבוצות. אז לא היו. בסך הכל זה קרה 7 פעמים נוספות שבחצי מהן היו מעורבות קבוצות מאותו משחק שהגיע להארכה/ות. שלוש פעמים בשנות ה-60. פעמיים שנות ה-70 המוקדמות ופעמיים שנות ה-80.

  7. הרחקת קשת ה-3 מעולם לא היתה קרובה יותר, הפרימטר אמור להפריד בין כדורסל לקרקס וכרגע הוא נוטה לצד של כלבי הים ובוזו המוקיון
    + לאפשר יותר פיזיות, ולמנוע את הפטנטים לסחיטת עבירות ע"ש הקדוש ג' הארדן

      1. אלוהים יישמור…
        קח בבקשה את שגיאת הכתיב מלמעלה וזרוק אותה לזבל…

        ואגב, תודה רבה דובי על עוד סיקור מעולה עם תוספות

  8. תודה על סיקור מעולה דובי!
    מדהים מה שהווריורס עשו לדנבר הלילה.. יש קבוצות במכללות ובאירופה שבמשחק שלם לא מגיעות ל-51 נק׳ 😳

  9. גולדן סטייט לא צריכה להיבחן בפרמטרים של הליגה, אלא בפרמטרים של הדרים-טים, כי זה מה שהם
    וכמו שהדרים-טים מגיעה למשחק אחד קובע באולימפיאדה, וזה קורה בכל שלבי הנוק-אאוט, ככה הם הגיעו הערב במטרה לא להפסיד
    כמו שהגיעו למשחקים 6-7 נגד יוסטון, משחק על כל הקופה
    point proven

  10. סקירה יפה , יחד עם נוסטלגיה .
    כפי שאמרו מעלי , מא בייקר , לא בארקר .
    וג'ימי פייג' והגיטרה שלו הם ליווי מצויין לקונצרט שנוגן הלילה במייל-היי-סיטי .

    1. קטע מצחיק. אומרים בייקר, השיר הוא מא בייקר, אבל בכל מקור שראיתי כתוב בארקר, ובאנגלית barker. ברשותכם אשאיר את הכתוב כפי שהוא.

      1. דובי – אתה צודק שהאישה מהכנופיה נקראה מא בארקר . השיר נכתב על מא בייקר , כי זה פשוט נשמע והתחרז טוב יותר.

  11. דנבר יכולה להוביל את המערב… OKC יכולה לעשות קולות של כישרון… הראפטורס והאקס יכולים לריב במזרח על המקום הראשון… הסלטיקס ופילי יכולים להראות צעירים מבטיחים…
    אבל בסוף שהתותחים רועמים (והם בדרך כלל רועמים כשצריך)… הווריורס נשארים אחרונים לעמוד

    1. זה אף פעם לא היה יותר מפייק-ניוז כדי לייצר אקשן מלאכותי במדיה. הווריורס נשארים לעמוד אחרונים, ראשונים ובודדים בליגה שלהם.

  12. כאילו הרוקטס לא חטפו מספיק מכות – דנואל האוס חושב שהאודישן שלו היה מוצלח והוא יוכל למצוא עסקה טובה יותר ממה שהרוקטס מסוגלים להציע לו (מינימום לשלוש שנים). שיהיה לדרל מורי בהצלחה…
    http://www.espn.com/nba/story/_/id/25772795/danuel-house-turns-houston-rockets-offer-play-g-league

    1. איך אומרים? במדבר, כל דרדר חושב שהוא פרח.
      מתי מעלים את גל גדות בחמישייה?
      הארדן במוד אוונג'רס אול דה וויי

  13. תודה דובי. אתה יכול לסקר גם את הליגה המחוזית בדמקה בקמבודיה וזה יהיה תענוג לקריאה.

    הצגה של הווריורס וברור שבמשחקים שהם תופסים יום זה ייגמר בהצגה אבל לא הייתי ממהר לצאת בהכרזות כאילו שהם באו להוכיח מול מובילת המערב וזאת התוצאה.
    רק לפני שבועיים בבית בשידור מחוף לחוף הם אכלו אותה מול הארדן והרוקטס במשחק עם סיבה טובה לתת הכרזה. ביטחון זה בוודאי אמור לתת להם אבל לא נראה שזאת הבעיה שם.

  14. ענק דובי, גם הסיקור וגם השירים.
    הרבע הראשון של הלוחמים היה מטורף, אבל זה בעיקר על דנבר.
    נתנו לקרי ולקליי להתחמם חופשי, אחרי ששניים נכנסו לכל אחד זה כבר לא משנה הם בזון משלהם.
    ומורי מחלק כיפים לאוהדים בסיום הרבע אחרי שחטפו 50 נק'. קבוצה שתעוף בסיבוב הראשון בפלייאוף, זה כתוב בכוכבים.

    1. לא ברור לי הזלזול הזה גם בדנבר וגם במילווקי – כל פעם שישנה קבוצה שהיא כוח עולה נוטים לזלזל בה ולהגיד שהיא כלום בפלייאוף ותעוף בסיבוב ראשון או שני. הם נפלו על יום מדהים של שלושת הכוכבים שכנראה גם באו להבהיר היום נקודה. מה לעשות ככה זה מול הקבוצה הטובה בהיסטוריה.

      1. לא מזלזל בקבוצות אלא מעריך נסיון ו'שכר לימוד' בפלייאוף.
        קבוצה שמסתמכת על שחקנים צעירים ולא עקביים כמו דנבר היא קבוצה שתתקשה למצוא את המקום שלה מול קבוצות כמו יוטה ואפילו לייקרס עם לברון.
        אבל כן, טעיתי גם אז עם גולדן סטייט כשהם הדיחו את… דנבר בסיבוב הראשון (כשדנבר היו במקום ה3 במערב). בכל מקרה גם לגולדן סטייט הגדולה לקח שנתיים של שכר לימוד לעוף בסיבוב הראשון, ואז בשני.
        גם אם דנבר תתקרב לרמה של גולדן סטייט הצעירה, עדיין הם צריכים כמה שנים כדי להתפתח.
        ולגבי מילווקי אני קצת יותר אופטימי בגלל נסיון הפלייאוף שלהם והעובדה שיש להם כוכב על שיקח אותם על הכתפיים בכל משחק, שזה משמעותי בקרבות פלייאוף.

        1. אפשר לייחס את ההצלחה של ג"ס ההיא בניסיון אבל לדעתי זה לא פחות המאמן אגב גם בלוחמים מודל 2015 לא האמינו כאשר שיחקו מול ממפיס (תעבור על התגובות של הסידרה הזו אחרי שממפיס השוו ל1-1 ועלו ל2-1)
          – בכל מקרה דנבר הפלייאוף עוד רחוק אבל אם אני צריך לשים את כספי אז אני שם אותו על דנבר למעט מפגשים עם הלוחמים או אולי יוסטון (צריך לראות איך פול יחזור) אבל לגבי השאר די ברור לי שדנבר יקחו – הם מצאו את ההגנה שלהם ויש להם שחקנים סופר מוכשרים.

      2. רק עיוור לא רואה שזאת הליגה הכי לא שוויונית בהיסטוריה. גולדן סטיט משחקת בשביל לשבור שיאים ולא כדי לנצח את הקבוצות החלשות האלה.

        מה יש לדנבר להציע חוץ מיוקיץ'? שגם הוא עוד כישרון מפומפם והתגלמות של הרמה החלשה של הגבוהים בליגה הזאת.
        שום דבר אל תשווה את זה לסופרטים.

        1. היה באתר פעם מגיב שקראו לו סומסום היה לו גאווטר של רודמן והאמת שמאוד מאוד נהניתי להתדיין איתו ואפשר לומר שאני מתגעגע לבחור הזה על אף שכמעט תמיד היו לי דעות שונות משלו. אם יוצא לך לדבר איתו אשמח אם תעביר לו את המסר

          1. עדיף מכל המגיבים בעלי אות אחת שמנסים ליצור פרובוקציות אבל אף אחד לא מתייחס אליהם (וזה לא משנה אם זה סומסום או לא)

  15. תודה דובי. כל הכבוד שזכית לבשר לנו על ניצחון הלייקרס. אתה כבר מקוטלג לחיוב (ולא חשוב שאתה רק השליח…).
    הייתי בעירך בסופש האחרון, ירדנו את נחל חימר הנהדר. ממש כיף ויפהפה – מומלץ מאוד.

      1. באמת הרבה זמן לא הייתי בו. הארוע לפני כמה שנים קצת מרתיע (בעיקר את אשתי, אבל מה לעשות – זה מה שחשוב…)

  16. לכל המשחקים סקור שהיה שמור פעם רק למשחקי האול סטאר ..חסרי הגנות.
    עצוב .
    זה לא כדורסל.
    למה הליגה החליטה שיותר נקודות זה יותר טוב לליגה ??
    לדעתי טעות קשה !

  17. דובי תודה.
    זה היה ערב כדורסל מטורף אבל זה לא חשוב.
    אני אוהב את מייקל ג'ורדן אני חושב שהוא הכדורסלן הכי גדול בהיסטוריה.
    אני אוהב את ג'ימי פייג' אני חושב שהוא הגיטריסט הכי גדול בהיסטוריה (יותר מהנדריקס שבדרך כלל שמים לפניו ובטח יותר מקלפטון).
    ג'ימי פייג' מנגן על הגיטרה עם זויות במוח שלא היה לאף אחד לפניו ולא יהיו לאף אחד אחריו..
    מנסיון אישי כשמנסים לנגן סולו שלו תו תו אתה שומע לאורך תיבות שלמות קקפוניה מוחלטת שאין לך מושג איך זה קשור למוזיקה ואיך זה בכלל קשור לסולו שאתה כל כך אוהב. זה נשמע כמו חינטרוש אחד גדול ומשתמשך. אבל כשהכל מתחבר ביחד אחרי שאתה עובד שעות על גבי ימים אתה פתאום שומע מה הבן אדם רצה להגיד. והוא אומר דברים פסיכיים והכי יפים שיש . הגיטרה שלו זו רק הגיטרה שלו. אף אחד לא יכול לנגן כמוהו באמת ובטח ובטח שלא ליצור את הרגעים והמשפטים שהוא יצר על הגיטרה.
    תודה על הקטע השני ששמת בסוף זה היה מצחיק לראות אותו מלווה את שניהם אחרי הסולו שלו. ירידה מהשמים לאדמה. ולא שאני מזלזל בשניהם . טיטאני גיטרה כמו שאמרת אבל ג'ימי פייג' יש רק אחד ולעולם לא יהיה עוד ואין אף אחד שמסוגל לנגן לא כמוהו אלא בכלל באיזור חיוג שהוא ניגן. תודה דובי אתה אלוף.

      1. קלפטון slowhand אבל נגן אדיר. בעשיריה בטוח. אבל ג'ימי פייג' והפראזות המוסיקליות השבורות שלו , חסרות ההגיון , המוזרות אבל הנפלאות האלה תמיד יהיה הראשון. לפחות בשבילי.

        1. אתה יודע מה יריריתי קודם מהמותן .. שאלה כבדה אז נעשה סדר אם אנחנו בתחום של הרוק אז קלפטון בחמישיה לא בעשיריה. מה שהוא הוציא מהגיטרה ב still my guitar gently wipes (מדהים שג'ורג' האריסון ויתר על הסולו הסה ונתן לו לנגן אותו) זה דברים שהגיטרה לא ידעה שיש בה ורק על הסולו הזה הוא בחמישיה. בשבילי העשיריה הם 1. פייג' 2. בראיין מיי – זו בחירה מוזרה אבל אני משוכנע שאם אין את פייג' הוא מספר אחד גם הצליל גם המלודיה גם הדברים שעשה (וזה לא בגלל הסרט עכשיו. תמיד חשבתי כך) 3. הנדריקס – אני פחות מתחבר אליו אבל באמת הוא עשה דברים מדהימים הוא חייב להיות לפחות פה. 4. קלפטון 5. אני שם פה עוד בחירה מוזרה – ריצ'י בלקמור. לא הרבה מעריכים אותו רואים בו סוג של טייס /טכנאי על ותו לא אני ממש לא מקבל את זה בעייני הוא אלוף האלופים. 6. גילמור – באמת לא ברור לי איך הוא הגיע כל כך נמוך. טוב התעייפתי נמשיך בהזדמנות אחרת

  18. עבור שלושת האנשים שקיוו (או שיודעים להעמיד פנים) לקבל את פינת הא-תרבות הקבועה שלי, עמכם הסליחה.
    זמני הופקר ממני לטובת שי חי, גילי מוסינזון ונטלי דדון, ולא נשאר זמן לחפירות הארוכות שאני ממטיר עליכם בזמן שאתם גוללים לאנשים שבאמת יודעים על מה הם מדברים.
    אפילו זמן לנתח למוות ואז לעייפה את הטיזר של משחקי הכס לא היה לי. נגיד שמתם לב לגילאים של הדמויות בפסלים (אריה וסנסה בדרך לילה על מעיין הנעורים)? או על העין העצומה של הפסל של ג'ון, שרומזת לנו שהסדרה תיגמר בו עושה עיניים למצלמה? או על הנוצה מפורסט גאמפ שנוחתת והקור החודר שנכנס לקבר שאומר לנו בוודאות, שבראן בעתיד הקרוב ינסה לחזור בזמן כדי למנוע את היווצרותם של המהלכים הלבנים ואז ייתקע בגוף של יוקיץ' ויוביל אותם לאליפות? אם אתם חושבים שזו כזו תיאוריה שטותית, תנסו אתם להסביר את יכולת ראיית הנולד של ניקולה.

להגיב על ח לבטל

סגירת תפריט