חטיבת הפיקוד- סיקור יום שני של הסיבוב החטיבתי בNFL/ רביב פייג

חטיבת הפיקוד- סיקור יום שני של הסיבוב החטיבתי בNFL/ רביב פייג

ביום השני של סיבוב החטיבות קיבלנו משחק אחד חד צדדי למדי ומשחק אחד עם קאמבק (השני בגודלו בהיסטורית הפלייאוף) שהדיח את האלופה, שאפשר כבר להוסיף לתואר שלה, היוצאת.

ניו אינגלנד פטריוטס (5-11) 41 – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (4-12) 28
זה עוד נראה מאוזן משהו בהתחלה כאשר ניו אינגלנד בדרייב ארוך ויפיפה שמנצל את ג'יימס וויט וסוני מישל עלו ליתרון ט"ד ונענו בדרייב זריז ומסריה עמוקה של ריברס לט"ד משווה. אבל אז הפטריוטס העלו הילוךוהוסיפו עוד ארבעה !! ט"ד במחצית הראשונה, שנים מתוכם של סוני מישל שהוסיף ט"ד שלישי ביום העבודה שלו שכלל 129 יארד ושלושה ט"ד.
עם יתרון 35-7 במחצית, השדרנים עוד ניסו לתת לנו להאמין שהצ'ארג'רס יכולים לחזור, אבל המשחק היה גמור כבר שם.
זה נכון לרוב המאמנים הליגה, אבל על אחת כמה וכמה לביל בליצ'ק, שאם תתנו לו זמן להתכונן למשחק, הוא ימצא את החולשות שלכם וימצא דרכים יצירתיות להוריד עליכם גשם של נקודות.
לוס אנג'לס הצליחו לצמצם משהו עם שלושה ט”ד במחצית השניה לעומת רק שני שערי שדה של הפטריוטס, אבל זה לא היה מספיק להתגבר על הבור העומק שלתוכו נקלעו.
ניו אינגלנד ממשיכה לאליפות החטיבה ה14 שלה בתקופת בליצ'קבריידי ותתמודד מול ההתקפה הקטלנית של פטריק מהומס וקנזס סיטי צ'יפס.

תלת שער, סוני מישל.

ניו אורלינס סיינטס (3-13) 20 –פילדלפיה איגלס (7-9) 14
זה התחיל לא טוב עבור המארחת בסופר דום כשבמהלך הראשון של המשחק דרו בריס חיפש את טד גין בעומק בנסיון להפתיע את האלופה, אבל הזריקה הייתה קצרה מדיי ויורטה על ידי קרביון לבלאנק.
לקח לסיינטס רבע שלם בו נפלו לפיגור של 14 נקודות להתאושש ולהכניס לגיר, לצמצם את הפער עד הפסקת המחצית, ובעזרת 20 נקודות ללא מענה לעלות ליתרון שהשאיר אותם בחיים במרוץ לסופרבול.

פילדלפיה, שקיוותה להמשיך את החלום של אליפות שניה רצופה, למרות התחלה חזקה, סבלה משיתוק של שלושה רבעים ונתנה לסיינטס לטפס חזרה מהבור ולעבור אותם.
לאחר החטיפה בתחילת המשחק, ניק פולס מצא את ג'ורדן מת'יוס שהשתחרר מהמגן המבולבל שלו ל37 יארד וט"ד, דקות לאחר מכן פולס הוביל שוב דרייב שהסתיים בזינוק שלו מעל הקו לט"ד נוסף.
אבל פה נגמר ירח הדבש כשניק פולס מסר את הכדור ליריבה, חטיפה אחת מתוך שניים (על השניה בהמשך).
הסיינטס, בפיגור 14 נקודות, היו זקוקים לשינוי מומנטום, והוא בא בדמות פאנט מזוייף שהם הצליחו להמיר לדאון ראשון. מפה נראה שהסיינטס חזרו לתלם כשבריס מוצא את מיקל תומאס הבלתי עציר לנתחים גדולים של קרקע (12 תפיסות ל171 יארד וט"ד) הסיינטס צימצמו בעזרת ט"ד ופילד גול עד המחצית ולקראת סוף הרבע השלישי עלו לראשונה ליתרון שעליו הוסיפו עוד שער שדה.
עם קצת יותר מ2 דקות על השעון, ולאחר שער שדה מפוספס של ניו אורלינס, ניק פולס ניסה להנהיג דרייב קאמבק, אבל מסירה שלו ניתזה מהידיים של אלשון גפרי והחטיפה השניה חרצה את גורל האלופה.
הסיינטס עולים לאליפות החטיבה ויארחו את לוס אנג'לס ראמס. והם צריכים להראות משחק הרבה יותר אקספלוסיבי ממה שהראו אמש כדי להמודד בהצלחה עם האוקטן הגבוהה של היריבה מקליפורניה.

בלתי עציר, מייקל תומאס.

 

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. אין מצב שהניצחון של הסיינטס הוא הקאמבק השני בהיסטוריה של הפלייאוף. אולי ביחס לאיזושהיא נקודת זמן במשחק.
    בפאטס אני מרגיש חובה לציין את JEWlian Edelman שהיה מצויין וקיבל כאן יח"צ ממנחם.

  2. אני לא יודע כיצד אדלמן עושה זאת. זה נראה כל כך פשוט וקל איתו, ועם תום בריידי, כאילו כל אחד מאיתנו היה יכול לעשות מה שהוא עושה.
    תום בריידי נגד פטריק מהומס. מה יכול להיות טוב יותר? הקוורטרבק הגדול מכולם של העבר וההווה נגד הקוורטרבק הטוב ביותר של ההווה, ואולי העתיד.

    כמובן שמבריידי אי אפשר להוריד מאומה ממה שכבר עשה. הוא הגדול מכולם. קראתי שגסנובסקי עומד להודיע על פרישה בסיום העונה

    1. ביליצ'ק בטח ימצא איזה תפקיד אחר לגרונק כדי להוריד ממנו עומס ולמשוך את הקריירה שלו לעוד איזה 2-3 עונות…

  3. ליבי ליבי עם ריברס והצ'ארג'רס, אבל ניו אינגלנד זאת מפלצת פלייאוף, עלתה לגמר ה-AFC בפעם השמינית ברציפות!!

  4. הביתיות תשחק תפקיד חשוב, מחוץ לפוקסבורו, הפאטס הרבה יותר אנושיים ופגיעים. לצערי אני לא רואה את הסיינטס עוברים את הראמס ביכולת הזו.

  5. קיבלנו את הגמרים האולטימטיבים, 4 הקבוצות הטובות יפגשו. לא משנה מה יהיו התוצאות יהיה סופרבול נהדר. לא נהמר עכשיו אבל אני מקווה שיהיה ציפס סיינטס בסוף

  6. ניצחון מאוד מרשים של הסיינטס לדעתי. כרו לעצמם בור ברבע הראשון, מול אלופה עם מומנטום, והגיבו עם שאט-אאוט בשלושת הרבעים האחרים. מהרגע שהם המירו את הפייק פאנט, היתה הרגשה של נינוחות במשחק שלהם, למרות שרק קצת לפני סוף הרבע השלישי הם עלו ליתרון ראשון (אחרי דרייב של יותר ממאה יארד בגלל פנלטיס)

  7. כתבתי עוד לפני אתמול שהתוצאה המיטבית עבורי תהיה ניצחון של שני הקבוצות החדשות (יעני "ניו"), ואכן כך היה. ארבע הטובות בדרך לסופרבול מצוין.
    אצבעות לבריידי כמובן.

  8. Playoff Edelman activated

  9. סוני מישל תותח (והוא רק רוקי). גם בג׳ורגיה נתן משחקי ענק בקלץ׳. הוא פותח לברידי שלוש אפשרויות בהתקפה, ריצה, פייק של ריצה ומסירה, ופיק של ריצה ומסירה קצרה לסוני. זה יותר מדי אפשרויות להגנה לסגור. כשסיני מישל משחק טוב פשוט אי אפשר לעצור את ניו אינגלנד.
    אבל יכול להיות ששבוע הבא הם יפגשו התקפה יותר טובה מהם. ממש ללקק את האצבעות

  10. אני כל הזמן מציין את זה שאף עוזר של ביליצ'ק לא הצליח, אך תמיד משמיט את ניק סייבן – ההעתק המושלם שלו בעולם המכללות.
    .
    הגדולה של שניהם היא היכולת להתעלות על עונות לא טובות ובמידה והם מגיעים למשחקי הכרעה הם תמיד יהיו מוכנים יותר מהקבוצה היריבה. המשחק בין הצ'יפס לפטס בעונה הסדירה היה אחד המשחקים הטובים של העונה, יהיה קשה לחכות למפגש החוזר…

  11. אגב, אנקדוטה מעניינת: המשחק בין הפטס לצ'ארג'רס היה הראשון בו שפטה שופטת במשחק פלייאוף ב-NFL

    1. באמת כשראיתי את זה תוך כדי משחק, תהיתי איך עד היום זה לא קרה…

  12. ורק לחשוב, שהביתיות היתה מובטחת לניו-אינגלנד אלמלא ה"נס" במיאמי או למעשה כל אחד מההפסדים המיותרים לקבוצות לא-פלייאוף…
    שאלה למומחים:
    הפטס שיחקו בדיוק, אבל בדיוק, כמו בתוכנית שכולם ציפו שישחקו (התקפית. הגנתית, לדעתי כולם מעריכים בחסר את ההגנה שלהם בגלל שסטטיסטית היא לא מראה מספרים טובים, אבל הסטטיסטיקה למשל גם לא מביאה בחשבון את ההתפתחות של ג'קסון לאורך העונה): מישל ו-וויט, עיבוי קו ההתקפה ע"י גרונק ולעיתים גם דבלין המעולה (שהשנה השימוש בו הוגבר וגוון מאוד). אני לא מספיק מבין בנבכי המשחק, אבל בסוף זה משחק ריצה/תפיסות קצרות חזויות מראש של וויט. בטח לא צריך להיות גאון כדי ליצור תכנית הגנתית שתשים על זה את הדגש, ותכריח את הפטס ללכת על מסירות לחבורת התופסים הבינונית שלהם.
    1. אני טועה?
    2. מה הדרך המקובלת לעצור את זה?
    3. אם הסיבה שהצ'רג'רס לא עשו זאת היא כי ספציפית הכלים שלהם לדרך המקובלת להגנה כזאת מוגבלים (מיס מאצ' נקודתי לסוג התקפה כזה) האם לקנזס יש את הכלים האלה?

    ד.א לגבי הסיינטס: עדיין בעיניי הם פייבוריטים לעלות בדום שלהם, אבל אם באמצע העונה הם נראו בספירה אחרת, אז ברור שזה לא המצב. על הרקע הזה, הקאמבק (הזמני) של הראמס מולם במשחק שהיה באמצע העונה, נראה לי קריטי מאוד לאמונה של הראמס בעצמם, ולביטחון הדרוש לספק משחק טוב

    1. הצ'ארג'רס בעצם הלכו "הפוך על הפוך". הם שיחקו (מעשית) עם 7 שחקני סקנדרי, מה שאיפשר להתקפת הריצה של הפטס לככב. היה ברור שביליצ'ק הריח דם ותקף, קצת פחות מובן זה למה בלוס אנג'לס לא עשו את ההתאמות אחרי שני הדרייבים הראשונים (מראה על חוסר היכולת שלהם להגיב בזמן אמת, משהו שהיה מיוחס עד עכשיו, ברמות האלו, בעיקר לאנדי ריד)

  13. איך לא הייתה התייחסות לאדלמן שנתן מדחק מעולה?!

    1. *משחק

    2. כי הוא לא יהודי

      1. הוא דווקא כן יהודי ובכל מקרה יש להתייחס לכל המצטיינים בכל משחק שמסוקר.

        1. אז פתאום ההלכה לא משנה?

          1. אם הוא לא יהודי לפי ההלכה, אז מבחינתי הוא לא יהודי, ולא כולם חייבים להיות יהודים ולכל העמים יש מקום, בתנאי שעונים באמת על הגדרה של עם.

          2. כמובן שחעמים נזיים שעים שפועלים להשמדת עמים אחרים בניצול חולשתם, רמן מקום בעולם, ואף אם באים לפגוע בחלק מעם מסוים ולא בכולו.

          3. הודעה מצוינת, ציפור. אם אפשר לתרגם מארמית זה יהיה מעולה.

      2. עידו, הציפור מוציאה ממך את המיטב 🙂

  14. ג'וליאן אדלמן עם 9 תפיסות ל-151 יארדים אצל הפאטריוטים.

    1. רגע אז למה אתה פתאום דואג רק לאדלמן? מה עם בריידי? ווייט? או בריס וקאמרה?

      1. אם בריידי ווייט היה צריך להזכיר גם אותם וכל המצטיינים משתי הקבוצות.

        1. ועדיין אתה קפצת רק לגבי אדלמן. הםםם מעניין למה? אולי רק אולי זה בגלל שחשבת שהוא יהודי?

          1. מה השתתקת פתאום? אין לך תשובה? מה אתה לא יודע שגם בריידי היה טוב? כי הנתונים של אדלמן באו אליך בחלום הלילה?

          2. כי מנחם הזכיר אותו במעורב של ראשון. אם היה מזכיר אחרים שלא הוזכרו בסיקור, הייתי שואל גם עליהם.

        2. *אם בריידי ווייט מהמצטיינים.

  15. אם יש משהו שמפתיע בארבעת המשחקים הוא החדצדדיות של הנצחון של הפטריוטס (שסיימו את העונה במאזן חלש משל הצ'ארג'רס) ובמידה פחותה גם של הצ'יפס.
    בכל אופן, כל ארבע המדורגות ראשונות עלו, כנראה שבכל זאת יש משהו בשבוע ביי.

    1. במאזן חלש במשחק אחד בלבד ופער כזה לא אומר הרבה.

      1. שים לב שלא התייחסתי לנצחון עצמו אלא לחדצדדיות שלו.
        ההערה על ההפרש הזניח בפער נכונה, ובכל זאת לוח המשחקים של הפטריוטס היה קל בהרבה מזה של הצ'ארג'רס (כמו כל שנה כמעט)

        1. לא מדויק. לצ'רג'רס לא היה לוח משחקים כל כך קשה.

        2. בטוח שיותר קשה משל הפטריוטס (לא אמרתי שבהרבה)
          הפטריוטס משחקים שני משחקים כ"א עם הג'טס ועם הבילס, קשה להתחרות עם זה

          1. תחשוב איך אתה רוצה לכמת את (ואז תבדוק) זה אני נעלם לכמה שעות.

          2. קלי קלוטו, נחשב כמו שעשינו ב48:
            סכום המאזנים שפגשו הפטריוטס: 122:131 (שלילי), סכום המאזנים של הקבוצות שהצ'רג'רס פגשו: 121:133 (שלילי). בסך הכל מסתבר באמת שהלו"ז של שתי הקבוצות היה די דומה.
            אם מחשבים גם את הביתיות (תוספת של 10% למאזן במשחק חוץ, הפחתה של 10% במשחק בית) התמונה לא משתנה בהרבה: 121.7:130.7 לפטס לעומת 121.7:133.8 לצ'רג'רס (שלילי לשתיהן כמובן).
            אם מפחיתים מהמאזנים את המשחקים נגד הפטס והצ'רג'רס התוצאה תיטה טיפטיפונת לטובת הפטס (הגיוני בסך הכל כי היה להם מאזן קצת פחות טוב) – 111:136 לפטס לעומת 109:137 לצ'רג'רס.

            בסך הכל אין הבדל משמעותי, לו"ז מעט קל יותר לפטס.
            מודה שהופתעתי.

          3. אתה מדכא את רוח הקרב שלי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט