השבוע במכללות: רדיש מראה סימני חיים וזאיון קולע שלשות / ערן שור

שבוע נהדר של משחקים, עם הרבה אקשן, יריבויות חזקות, באזר ביטרז, והתעלות של כמה מהשחקנים הטובים בליגה. אז בואו ניגש ישר לעניין.

 

משחק השבוע: גם הפעם קשה לי לבחור, אז נלך על שניים.

 

 מרקט 106 – קרייטון 104. שתי המכללות, שמשחקות בקונפרנס הביג איסט, לא בדיוק נחשבות לאריות ואף אחת מהן היא לא ממש קונטנדרית. אבל המשחק שניפקו באמצע השבוע היה לפנתיאון, עם תוצאת נבא, איכות גבוהה והמון מהלכי קלאץ'. קרייטון שיחקה בבית ותפסה יום קליעה יוצא דופן. 17 שלשות, ביותר מ-50% מהשלוש, מעל ל-50% גם מהשתיים, ובנוסף 21 קליעות עונשין במעל ל-80% (קראמפיי הסלובני עם 13 מ-14). היא הובילה רוב המשחק ונראתה בדרך הבטוחה לניצחון.

אז איך מרקט בכל זאת לקחה את המשחק הזה?

מרקוס האוורד! כתבתי על הפוינט גארד הנהדר בשבוע שעבר. כולה 1.80 ודי רזה, אבל איזה שחקן! 10 מ-14 מהשלוש, 15 מ-26 מהשדה, ו-13 מ-15 מהעונשין, בדרך ל-53 נקודות(!) ששברו בקלות את השיא הקודם העונה (שלו עצמו, פעמיים 45 נקודות). שיא חדש של נקודות בקונפרנס הביג-איסט (ועברו שם שחקנים כמו אלן אייברסון, ריי אלן, כרמלו אנתוני, קמבה ווקר, כריס מאלין, פטריק יואינג, אלונזו מורנינג, ועוד רבים וטובים) והכי הרבה נקודות לשחקן מכללות ב-6 השנים האחרונות. אז נדמה לפעמים שלגארדים בגודל הזה אין יותר מה לחפש ב-נבא של ימינו, בעיקר הגנתית. אבל האוורד חייב לקבל צ'אנס. הקלות שבה הוא מצליח להגיע לזריקות מול שומרים גדולים יותר (שימוש נהדר בסטפ-בק) והדיוק האדיר שלו, כולל מטווחי נבא, שווים הימור לקבוצה שמחפשת אינסטנס סקורינג מהספסל, בטח בסיבוב השני של הדראפט, ואולי אפילו בסוף הראשון.

חזרה למשחק עצמו. קרייטון כאמור הובילה כמעט לכל אורך הדרך וגם נראתה בדרך לניצחון בטוח כששמונה שניות לסיום קראפיי מעלה אותה ל-5 הפרש עם שתי קליעות עונשין מדוייקות. סם האוזר מחטיא שלשה, הגארד שרטוניי (עוד שחקן ממונטריאול) לוקח ריבאונד התקפה ומחטיא גם הוא, אבל מצליח לתקן 0.8 שניות לסיום. גמור, נכון? קרייטון רק צריכה להכניס כדור מתחת לסל שלה ולגמור עניין. אבל היא לא מצליחה ומרקט מקבלת כדור אחרון. האוורד מוציא לסם האוזר, שאיכשהו מצליח לשחרר זריקה שני מטר מאחורי קו השלוש, בתוך יער של ידיים. רק רשת! בהארכה, האוורד בטירוף, עם שלשות קשות על הפרצוף של שומרים, ו-14 נקודות. קרייטון ממשיכה להילחם, אבל אף אחד כבר לא יכול לקחת למרקט ולהאוורד את הניצחון ביום כזה. הנה השלשה של האוזר:

 

 

 

דיוק 80 – פלורידה סטייט 78. בדומה למשחק שלמעלה, גם כאן האנדרדוגים תפסו משחק ונראו על סף ניצחון. רק לפני שבוע פלורידה סטייט הובסה על ידי וירג'יניה הבלתי מנוצחת, כשוירג'יניה כבר מובילים בשלושים הפרש ופלורידה סוגרת את המשחק עם 0:16 בשתי הדקות האחרונות טו סמולר דה השפלה. והנה פלורידה מגיעים בשבת למשחק מול דיוק ומראים שהם אחת הקבוצות הטובות במכללות, עם קו קדמי קטלני. יש לפלורידה באמצע סנטר בגובה 2.23 (ישו קומג'י הצ'אדי), שמהווה היום אווירי רציני בשני צידי המגרש, למרות שהוא לא הכי מוכשר בעולם. לצידו בעמדת הפאוור פורוורד חזר לאחרונה מפציעה הקלע המוביל משנה שעברה, פיל קופר, שתפס משחק נהדר, בעיקר מהשלוש (5 מ-8) וסיים עם 21 נקודות. אבל כוכב המשחק אצל פלורידה היה שוב האחיין הקנדי של דיקמבה מוטומבו, מפיונדו קאבנגלה, שהשווה את שיא הקריירה שלו עם 24 נקודות (2 מ-3 מהשלוש; 8 מ-9 מהקו), והוסיף 10 ריבאונדים, ו-3 חסימות. עם השלושה הללו, פלורידה שלטה מתחת לסלים. דיוק היא בין המובילות בליגה בהטבעות, אבל במשחק הזה הייתה לה רק אחת בעוד שפלורידה סטייט מסיימת משהו כמו 6 או 7 אלי-הופס ופולו-אפס מהדהדים.

חלק גדול מהיתרון הבולט של פלורידה סטייט מתחת לסלים היה קשור ישירות לעובדה שזאיון וויליאמסון נפצע דקה למחצית בעין. למרות שנראה שהתאושש מהפציעה די מהר, דיוק העדיפה לא לסכן אותו והוא הושבת במחצית השנייה.

אז איך דיוק בכל זאת ניצחו את זה?

זוכרים שדיברנו בתחילת העונה על שלושת הרוקים המופלאים? אז במשחק הזה, בעיקר לאחר שזאיון נפצע, השניים האחרים הגיעו לעבודה. אר ג'יי בארט היה מצויין כל המשחק ודי החזיק את הבלו דבילז בתמונה עם 32 נקודות באחוזים טובים (4 מ-7 משהשלוש; 8 מ-9 מהעונשין). וקאם רדיש סוף סוף הופיע גם הוא למשחק גדול, עם הרבה יותר אסרטיביות מהרגיל ו-23 נקודות באחוזים טובים.

ולמשחק עצמו. משחק צמוד מאוד והיו הרבה מהלכים גדולים בשני הצדדים. אבל ברשותכם, נדלג ישר ל-20 השניות האחרונות. כדור של פלורידה סטייט בשוויון 76. פי ג'יי סאבוי מקבל את הכדור מעבר לקשת השלוש עם שעון כמעט גמור כשקאם רדיש הגבוה מולו והוא לא ממש רואה את הסל. אבל הוא מצליח להקפיץ את רדיש הלא מנוסה ולסחוט ממנו עבירה בקליעה. פי ג'יי מחטיא את הראשונה וקולע את השתיים הבאות. פלורידה סטייט בשתיים. אר ג'יי בארט, שהיה כאמור נהדר כל המשחק, לוקח את הכדור, נכנס לצבע, וסוחט פאול. אר ג'יי ממש לא קלעי עונשין גדול, אבל במשחק הזה הוא עמד עד אז על 7 מ-7. אז הוא ממשיך ל-8 מ-8, אבל את השנייה הוא דווקא מחטיא. אבל אף קבוצה לא מצליחה להשתלט על הריבאונד והכדור יוצא החוצה מתחת לסל עם 3 שניות לסיום. השופטים קובעים בהתחלה כדור של פלורידה סטייט, אבל הולכים למוניטור ומשנים את ההחלטה (היה קרוב, אבל החלטה מוצדקת). אוקיי, אתם בטח חושבים. 77:78 נשמע מוכר מאיפה שהוא, ובטח ככה זה גם ייגמר. אבל כשכולם (כולל שחקני פלורידה סטייט) חושבים שהכדור האחרון יילך לאר ג'יי בארט לזריקת התאבדות, טרה ג'ונס, בעקבות הוראה מפורשת של ששבסקי, רואה דווקא את קאם רדיש פנוי לגמרי מעבר לקשת השלוש. רק רשת ודיוק יוצאת מפלורידה עם ניצחון קשה.

מעניין לראות אם זה יהיה המשחק שיחזיר את רדיש למסלול. במשחק הזה הוא לגמרי נראה כמו הבחירה השלישית בדראפט שניבאו לו בהתחלת העונה. אבל אולי באמת קשה לו להתקיים ליד הדומיננטיות של זאיון ובארט והוא צריך היה שאחד מהם ייפצע כדי להראות מה הוא יודע. ימים יגידו. הנה השלשה שלו שניצחה את פלורידה סטייט:

 

שחקן השבוע: כאמור למעלה, מרקוס האוורד לוקח את התואר הזה בקלות. אחרי הצגת ה-53, הוא השלים את השבוע עם משחק בינוני בסטנדרטים שלו. "רק" 26 נקודות באחוזים לא משהו, 6 אסיסטים ו-6 ריבאונדים בעוד ניצחון צמוד של מרקט. אבל על האוורד כבר כתבתי למעלה.

שבוע נהדר היה גם לג'א מוראנט, שהראה שוב את האתלטיות הנהדרת (כמה דאנקים מהדהדים), לצד ראיית המשחק הייחודית, שיש סיכוי לא רע שיהפכו אותו לבחירה השלישית בדראפט הקרוב. בשני נצחונות קלים של מרי סטייט היו לו 22 נקודות (ב60% מהשדה), ו(שימו לב) 16 אסיסטים למשחק. בכך הוא הגדיל את ההפרש שלו מהשחקן במקום השני באסיסטים לכמעט 3. הוא ממשיך לאבד המון (גם בזה הוא ראשון במכללות), אבל בלי ספק השחקן שהכי שווה לקום בשבילו בבוקר אחרי זאיון.

גם לאר ג'יי בארט (26 נקודות למשחק) היה שבוע טוב מאוד. ולזאיון תכף נגיע.

 

חובבי ציון: במשחק מול פלורידה סטייט זאיון נפצע כאמור לפני המחצית, והראה כמה דיוק בלעדיו נראית כמו קבוצה אחרת ,אנושית ופגיעה, בעיקר מתחת לסלים (עד הפציעה, אגב, הוא היה טוב מאוד עם 11 נקודות ו-8 ריבאונדים). עוד לפני כן, בתחילת השבוע, היה גם משחק נגד ווייק פורסט (המכללה של טים דאנקן). וזה היה המשחק הכי טוב שראיתי ממנו עד עכשיו. בכל פעם שנדמה ששום דבר שזאיון יעשה כבר לא יפתיע, הוא מעלה עוד את הרמה ומראה משהו חדש. אז השבוע הוא התחיל פתאום לקלוע משלוש (4 מ-7 בשני המשחקים השבוע). במשחק מול ווייק הוא היה פשוט בלתי עציר. ב-32 דקות הוא קלע 30 נקודות (13 מ-16 מהשדה; 3 מ-4 מהשלוש), והוסיף 10 ריבאונדים, 5 אסיסטים, ו-4 חטיפות. עם האינטנסיביות שלו, האתלטיות, האינסטינקטים הנהדרים, וראיית המשחק המצויינת, אני לגמרי רואה אותו כשיגיע ל-נבא, עם יותר דקות וחופש פעולה, מאתגר לא פעם את הסטטיסטיקה של 5 על 5 (בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, וחסימות). זה הישג שרק מעט שחקנים הגיעו אליו (זכורים לי לאחרונה קירילנקו וניקולה באטום). אבל זאיון הוא בדיוק השחקן שמתאים להחזיר אותו לאופנה.

 

חובבי דראפט: קיי זי אוקפאלה. בכל שנה יש במכללות (כמו ב-נבא) כמה שחקני שנה שנייה שעושים פריצה משמעותית אחרי עונת בכורה שהשאירה סימני שאלה. בשבוע שעבר, בקטגוריית השחקן המשתפר של השנה, הזכרתי שלושה כאלו – ג'א מוראנט, ג'ארט קלבר וניקיל אלכסנדר-ווקר. אז השבוע הגיע הזמן לדבר על הרביעי, שאמנם משחק במכללה פחות טובה משני האחרונים, אבל מבחינת כישרון גולמי ונתונים פיזיים יכול אולי להגיע הכי רחוק (או לפחות שני למוראנט). KZ אוקפאלה משחק בסטאנפורד, אחת מהמכללות בפאק-12, אבל מסורתית לא אחת הטובות שבהן. ברוב אוניברסיטאות העילית בארה"ב (להוציא יחידות סגולה כמו דיוק), תכניות הספורט הן באופן מסורתי לא מקור גאווה ראשי. גם השנה סטאנפורד לא בדיוק מאיימת להגיע לריקוד הגדול, אבל כן יש לה כוכב שיהיה כנראה בשנה הבאה ב-נבא.

אוקפאלה הוא עוד לייט בלומר עם התפתחות גופנית מאוחרת (מוטיב חוזר). בתיכון הוא עוד היה שחיף באיזור ה-1.85. ועכשיו? קומבו פורוורד מודרני בגובה 2.06, שאולי עוד לא גמר לגדול. אתלטי, ארוך מאוד ונייד. עדיין קצת רזה (אבל הולך ומתמלא), ויכול לנוע בין עמדות 3 ו-4. אם פעם זו הייתה נחשבת קללה ("טווינר"), היום זה בערך הדבר הכי מבוקש ב-נבא. בשנה שעברה אוקפאלה הרוקי הראה קצת ניצוצות עם 10 נקודות למשחק והגנה לא רעה, אבל הבנת המשחק והקליעה (7 שלשות בכל העונה ב-22%) לא בישרו טובות. השנה? התקדמות אדירה. עדיין לא תמיד עושה החלטות הכי טובות לדעתי ויש הרבה מה לשפר בכדרור. אבל הקליעה? 23 שלשות ב-49%(!) בדרך ל-18 נקודות ו-6.5 ריבאונדים למשחק. וגם אינסטיקטים הגנתיים טובים. כרגע הוא נראה כמו אחד ה-3 אנד די הכי מבטיחים בדראפט שדי מלא בכאלה. וכאמור, זה ממש מה שקבוצות נבא מחפשות בימים אלו, ככה שבחירת לוטרי נראית עכשיו לגמרי ריאלית ואם ימשיך ביכולת של השבועות האחרונים, גם העשירייה הראשונה נשמעת הגיונית.

 

בשבוע הבא: סמנו את יום שבת ביומנים. דיוק (ראשונה בדירוג) מארחת את וירג'יניה הבלתי מנוצחת (רביעית). יהיה חם.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. ערן, באמת כיף לקרוא. הסל של האוסר לא יאומן. והמשחק של האוורד בלתי נתפס.

  2. מה עם קצת מייפל?
    סטנפורד היא אוניברסיטה ששמה דגש מובהק על התוכנית האתלטית שלה לצד זה שמדובר באוניברסיט מהעילית האקדמית.

    1. מה, בארט וקאבנגלה לא מספיקים? האמת שחוץ מהם לאף פרוספקט קנדי לא היה שבוע יוצא דופן. רובם היו בסדר, אבל אף אחד לא הבריק.

      1. זה בשוטף, התרגלתי כבר לשם של ילד קנדי חדש כל שבוע.

        1. הבנתי. נשתדל לחדש את האספקה בקרוב 🙂

  3. תודה, ערן. מעולה, כרגיל.
    .
    ציון עם שלשות. מחשבה מפחידה (לכל קבוצה מלבד זאת שתזכה לבחור בו).
    .
    באותה נשימה – אם הסאנס מסיימים את העונה באותו מיקום בו הם נמצאים כיום, אז הסיכוי שלהם להציג בעונה הבאה קו קדמי של ציון + אייטון הוא 12.5%
    .
    האחרון להשיג 5X5 הוא נורקיץ', שביום הראשון של 2019 נתן משחק של 24 נק', 23 רב', 7 אס', 5 חטיפות, 5 גגות.

    1. כן, יהיה כייף אם הסאנס יצליחו לשים יד על זאיון. נראה לי שהוא יתאים בהחלט ליד אייטון. ומגיע להם איזה ברייק (למרות שסביר שזה לא יקרה). ה-5X5 של נורקיץ' די עבר מתחת לרדאר לא? (שלי לפחות)

    2. ובעניין השלשות, נראה לי שהשבוע יהיה חריג. זאיון אמנם קלע 4 מ-7, אבל את מה שהחטיא הוא החטיא בגדול (לפעמים אפילו לא פגע בטבעת) והוא עדיין רחוק מלהיות קלעי יציב מבחוץ. אבל רק האיום והצורך לצאת עליו ולשים יד מספיק בשלב הזה (שים לב, בן סימונס). היד הלא רעה מהעונשין של זאיון (שוב, תשוו לסימונס) מרמזת שיש עוד לקליעה מבחוץ לאן להתפתח.

  4. פשוט תענוג ! אזכור את השם של הפורוורד בסנטפורד (שהביאה לליגה את האחים לופז)..

  5. תודה !
    כיף לקרוא

  6. מהם ממוצעי האס' והנק' ואחוזי הקליעה של מוראנט בעונה עד כה?

    1. כתבתי בשבוע שעבר. הנתונים המעודכנים: 23 נקודות, 10.7 אסיסטים, 6.3 ריבאונדים, ו-54% מהשדה (31% משלוש). וגם 5.3 איבודים למשחק.

  7. כאילו שהיכולת המתחת לפושרת של רוב הקבוצות כמו גם הפציעה מסיימת העונה של בול בול לא הספיקו אז עכשיו גם USC השעתה את קווין פורטר ללא הגבלה.
    מהיום יקרא שמו של הקונפרנס בישראל: פח-12

    1. כן באמת עונת בלהות לפח-12. אפילו אריזונה סטייט, היחידה שנראתה כמו משהו בתחילת העונה, התחילה להפסיד לכל מיני אוניברסיטאות עילית (לא בכדורסל) כמו פרינסטון וסטאנפורד. אין מי שיציל על הכבוד.

      ופורטר נראה יותר ויותר כמו מישהו שהשתן עלה לו לראש אחרי משחק וחצי מוצלחים. לא סימן טוב.

  8. ככה כותבים סקירה לעניין!!

    יפה מאוד

  9. מעולה, תודה. עושה חשק להתחיל ואשכרה לעקוב למרות שמשחקי מכללות זה לגמרי לחובבי הז׳אנר.

    1. כדאי להזדרז. זה כבר תיכף נגמר…

  10. בקשר למרקט נגד קרייטון, אולי הגיע הזמן לציין לגולשים שלא כל כך בעניינים, שאלה מכללות קתוליות קטנות (ישנן גם גדולות ועשירות כג'וראג'טאון, סיינט ג'ונס ונוטר-דאם) שמסורתית הן מצטיינות בכדורסל. להזכיר רק כמה – וילנובה, גונזגה, לויולה, אקסווייר, Immaculata, דוקיין, סיינט מרי, סיינט ג'וזף, בוסטון קולג', לה-סאל, האוניברסיטה שריק פיטינו אימן בפרובידנס, סינסינטי, הולי-קרוס, כמובן קרייטון, מרקט, פורדהאם, לויולה-מרימאונט (זוכרים?), סנטה קלרה, אונ' דטרויט (דיק ויטלי – מאמן!), דייטון, סיינט פרנציס, סיינט לואיס, ויש עוד עשרות, אבל אלה שקפצו לי לראש.

    נהדר ערן!

    1. תודה על ההשלמות מנחם. אצל חלקן אני מכיר את השייכות הקתולית (לחלק זה ברור מהשם). אחרות לא ממש (בוסטון קולג') אז נחמד ללמוד. אבל בטוח שסינסינטי מתאימה פה? עד כמה שאני זוכר, מדובר על אוניברסיטה ציבורית גדולה ללא שייכות דתית מובהקת. או שאולי התכוונת לסינסינטי אחרת?

    2. מל,
      ליגת הביג איסט החדשה הוקמה לאחר ששבע המכללות שלא משחקות פוטבול החליטו להיפרד מהיתר וליצור קונפרנס שבו תהיה שייכות גדולה יותר, בעיתנות באותה תקופה קראו להם "הקתוליק-7". היום כלל המכללות בביג איסט החדש, מלבד באטלר, הן מכללות עם שייכות דתית מובהקת לקתוליזם.
      .
      לגבי Immaculata – המכללה ידועה בעיקר בזכות השנים שלה כאימפריה הראשונה של כדורסל הנשים המודרני (שנות ה-70, אז עברו לשחק עם 5 שחקניות), כאשר זכו בשלוש אליפויות רצופות (אז עדיין לא תחת המטרייה של ה-NCAA) וניצחו מכללות גדולות מהן פי 10, אך היום אין לה משמעות מבחינה ארצית. אם אני לא טועה, הקבוצה הזאת נכנסה לפני כמה שנים להיכל התהילה.

  11. תודה רבה. טור מצויין

  12. אחלה סיכום, תודה רבה

  13. תענוג כרגיל.
    ג'ה מתחיל לגדול עלי עם כל שבוע שעובר.
    כמעט השתכנעתי לגביו, צריך לראות אותו יותר במשחקים גדולים.

  14. ערן נהדר כרגיל!
    .
    לגבי ציון – השלשות מתחילות להיכנס אך הוא צריך עדיין הרבה מאוד זמן כדי לשחרר את הזריקה, זה לא משהו שיכול לעבור ב-NBA. אחרי שאמרתי את זה, "ההתגלות" הזאת לא תאפשר למגנים לתת לו ספייס וזה יאפשר לו לחדור בקלות יותר לסל. הוא מבצר את מעמדו כבחירה הראשונה מיום ליום. לא זוכר שחקן כל כך דומיננטי במכללות מאז בלייק גריפין.
    .
    לגבי סטאנפורד – מכללה שנחשבת גדולה מאוד בכדורסל ובספורט בכלל (נבחרה לפני כמה שנים למכללה הטובה ביותר לספורט בשכלול כל הענפים המשוחקים בה). היא פשוט נמצאת בתקופה נוראית לכדורסל (ופוטבול) במערב (כבר אמרתם: פח-12).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט