מחשבות כדורסל של יום שישי / רועי ויינברג

ההתקפה החמה בליגה (או: כוחו של ואקום)

מושפע בצורה משמעותית ממאמרו של קווין אוקונור ברינגר. הלינק כאן.

מאז ה-8 בדצמבר הספרס ניצחו 13 מ-17 משחקים, הקצב השני הכי טוב בליגה ליד יוסטון, ברוקלין ואינדיאנה (מילווקי ראשונה). הם קולעים ב-51.1% מהשדה, הנתון הטוב בליגה ומצליחים להיות במקום החמישי בכמות הנקודות (12 בכמות לפני המשחק של חמישי בערב), 115, למרות שהם במקום הלפני אחרון בזריקות מחוץ לקשת בערב.

איך הם עושים את זה? הם כן זורקים מהשלוש. זה לא מדויק – חלקם. פטי מילס (4.2 ניסיונות מהשלוש מ-6.1 מהשדה), דיוויס ברטנס (4.2 מ-5.3), מרקו בלינלי (5.1 מ-8.1) ובריין פורבס (5.3 מ-10.1) נותנים מספרים שדריל מורי היה מתגאה בהם. זה מכריח יריבות לשמור עליהם ולשבש את ההגנה, גם אם לא מדובר בשיא ההתקפה. זה בא לידי ביטוי בצורה די טובה בניצחון שלהם בלילה האחרון על אוקלהומה כשהם קלעו 16 שלשות ב-58 דקות, אבל מתוך 19 ניסיונות בלבד. לא הייתה מעולם קבוצה שקלעה מעל 15 שלשות בפחות מ-23 ניסיונות, עד היום.

בעצם מדובר בקבוצה שמשתמשת בשלשות, אבל לא חיה מהן. במה הם כן משתמשים? דמאר דרוזן ולמרקוס אולדריג'. השניים משחקים טוב בתקופה הזאת, כשדרוזן קולע 18 נקודות למשחק עם 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בערב ואולדריג' ספק הנקודות המרכזי עם 25 בממוצע. התפקיד של דרוזן מאוד מעניין – הוא לא קולע בכמויות של טורונטו ולא קלע בכמות כה נמוכה (22.2 למשחק לאורך כל העונה) מאז 2014/15, אבל הוא רושם שיאי קריירה בריבאונדים ואסיסטים. הוא יותר לאורי מדרוזן בכך שיותר מנהל את המשחק מבעונות הקודמות. סגנון הזריקות השתנה גם כן, כשבתקופה הזאת הוא קולע ב-31% אפקטיבי מכדרור לעומת 42.4% בטורונטו, כשהוא גם זורק פחות בדרך זאת וגם הרבה פחות מהעונשין. בדומה להרבה שחקנים אחרים בסן אנטוניו, אצלו פחות זה יותר. השילוב שלו עם בריין פורבס כמרווח מגרש ודריק וויט כמנהל משחק נוסף בקו האחורי תורם לא מעט בשני צדדי המגרש גם כן.

האיש המרכזי כאן זה אולדריג', שבדומה לפרקים נרחבים בעונה שעברה מזכיר קצת את טים דאנקן. לא היה שינוי כזה משמעותי בכמות הפוסט-אפים, למשל, שהוא מקבל במשחק בריצה הזאת לעומת העונה של ס"א לפני, אבל היעילות השתפרה – הודות לריווח. התפקוד שלו כסנטר במקום פאוור פורוורד והצבת שחקן אחר, רודי גיי או דיוויס ברטנס, כגבוה המשני לידו מוסיף לא מעט לאותה גמישות על הפרקט. למרות ההצלחה בפוסט-אפ, רוב הזריקות של ס"א כשהוא ודרוזן על הפרקט הן מחצי המרחק כי הם שניים מחמשת השחקנים הטובים בליגה בטווח זה, יחד עם הארדן, דוראנט וקליי תומפסון. אבל הריווח בדמות השלשות מהפינה של סוללת התותחים שלהם או התנועה החכמה בלי הכדור מורגש היטב.

בעצם, הכוח של הספרס מורכב מהשילוב הזה בין השלשות לחצי המרחק. הם מנצלים את זה שרוב קבוצות הליגה משחקות היום על שלשות ועל חדירות לסל (הם במקום ה-23 בליגה בכמות הזריקות אחרי חדירה ב-17 המשחקים האחרונים) וחיים על זריקות מחצי המרחק ופוסט-אפ. רוב קבוצות הליגה לא משקיעות בהגנה על כך והספרס מרוויחים מההפקר. יש להם את הכלים לחורר יריבות מחוץ לקשת או לנצח דרך חדירות, אבל הם מעדיפים לעשות את זה בדרך שלהם. זה עובד.

הקינגס מוכנה לוותר על ווילי קאולי סטיין. מה זה אומר?

השמועות הלא מעניינות במיוחד של השבוע כללו דיבור על טרייד של אנס קנטר לסקרמנטו תמורת זאק רנדולף שלא משחק העונה, כחלק מטרייד המשך על אוטו פורטר ג'וניור תמורת ווילי קאולי-סטיין ושחקנים נוספים. אפשר להבין למה הקינגס רוצים את פורטר, רצון שכלל הגשת הצעה של 108 מיליון דולר ל-4 שנים לשחקן (אותה הוויזארדס השוו) – הוא שחקן הגנה טוב שמשחק היטב בלי הכדור, יפרח ליד די'ארון פוקס ובאדי הילד וישלים קו אחורי חזק במיוחד.

הויתור על סטיין, אם זאת, מעניין. הבחירה השישית בדראפט 2015 יהיה שחקן חופשי מוגבל בסיום העונה ויש לו שוק לא רע בהתחשב בכך שמדובר בריבאונדר טוב (8.9 כדורים חוזרים במשחק), מוסר נפלא לעמדה שלו עם 2.6 אסיסטים על 1.3 איבודים והגנה סבירה – 1.1 חטיפות בממוצע זה נתון מרשים לסנטר. הוא יודע לשמור על שלשות בצורה גבולית אבל מתקשה בצבע, בין היתר בהתחשב בהגנה החלשה של ארבעת השחקנים מסביבו. הוא בן 25 ואני יכול לראות קבוצות כמו הוויזארדס, ההורנטס (אם קמבה נשאר) או אחרות לוקחות אותו.

למרות זאת סקרמנטו מוכנה להעביר אותו. אפשר להבין אותה – הוא לא קולע בכלל מבחוץ וההגנה לא מספיק טובה בשביל להשאיר אותו ליד פורוורד נוסף בלי קליעה, הוא לא רודי גובר. יש את מרווין באגלי בסגל, הבחירה השנייה בדראפט האחרון. עד לפציעתו האחרונה היה לבאגלי רצף נאה של 15.2 נקודות ו-7.5 ריבאונדים ב-10 משחקים. הוא פאוור פורוורד העתיד של הקינגס. דייב ייגר לא אוהב לשחק איתו יותר מדי כסנטר, בהתחשב בהגנה החלשה שלו בשלב הזה של הקריירה, אבל הוא השחקן המרכזי בקו הקדמי לשנים הקרובות.

השותף המתאים לו ביותר הוא מישהו בסגנון של ברוק לופז – סנטר שסוגר לריבאונד, זורק שלשות ונותן גוף בצבע. הניסיון להביא את אנס קנטר רק יזיק לבאגלי, אף על פי שעכשיו הוא משחק בעיקר כמחליף כי הקינגס עדיין במירוץ הפלייאוף. לכן הם מוכנים לוותר על ווק"ס בעתיד. אם יצליחו להביא את פורטר תמורתו, זה יתברר כמהלך חכם מאוד של ולאדה דיבאץ. מההכרות שלנו עם סקרמנטו, כנראה לא ידובר במהלך שיצא לפועל.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מצוין רועי, תודה רבה.
    מסכים שהמרכיבים שתארת הם מרכזיים בספרס של היום. אפשר להוסיף להם, גם אם לא מול כל ההגנות, גם חדירות לסל. דרוזן עושה את זה לא מעט ובדרך כלל טוב, ואם הוא נתקע מוציא החוצה לזריקה מרחוק. גם דרק וייט האליל עושה את זה מעולה, ולעתים גם פאטי ומרקו.
    מי שמוסיף גוון יפה זה גאסול עם אסיסטים חכמים. הוא פחות מורגש מאחר והוא היה פצוע ובדרך כלל משחק מעט דקות, אבל כשהוא על הפרקט זה עוד סוג של כלי.

  2. בהקשר לחלק הראשון של הטור – הספרס פשוט משחקים כדורסל נכון…. אחד המועדונים היחידים שמנסה לשחק כדורסל כמו שכתוב בספר ולא להמציא אנליטיקס בכל פעם מחדש

      1. השאלה אצל אולדריג' וגם דרוזדן האם יכולים להביא את יכולת העונה הסדירה שלהם גם לפלייאוף, הספרס יהיו תלויים בזה לא מעט מן הסתם. מעבר לזה בספרס פופ ממשיך לייצר זהב גם ממה שנראה כסתם אבן לאחרים.
        והתורנים השנה וויט שאחרי שעבר את שנת הטירונות המסורתית תחת פופ זורח השנה ולצידו שותפו לקו האחורי פורבס. (ולחשוב שבקנה נמצא מורי הפצוע והרוקי החדש ווקר)

  3. תודה רועי.
    שבת שלום!
    ניתוח מאד מעניין של התקפת הספרס.
    לגבי הקינגס
    הטריייד עם ניו יורק כנראה נפל.
    סטיין הוא לא יציב ויש לו בעיה עם סנטרים חזקים הוא נאכל מולם לילה אחרי לילה, יוקיץ , נורקיץ, אפילו הראל מהקליפרס ועוד..
    לקינגס יש גם את הארי גיילס.
    גם באגלי וגם גיילס הם שחקנים שחקנים שלא מקבלים מספיק דקות לטווח הארוך סטיין כנראה צריך ללכת,
    גיילס יותר ורסטילי(חוסם, מוסר) אבל גם עושה הרבה יותר טעויות בשלב הזה של הקריירה.
    אוטו פורטר הוא מטרה של הקינגס כבר כמה שנים, אני לא אתפלא אם הם יתנו עבורו הרבה מאד כולל אפילו בחירת סבוב ראשון עתידית.

      1. לא מסכים.
        גיילס שינה כבר כמה פעמים לבד מומנטום של משחק.
        יש לו שני דברים שהוא חייב לשפר שזה עבירות ואיבודים.
        צריך לזכור שגיילס הוא לא רוקי הוא כמו שחקן בתיכון,
        הוא החמיץ שנתיים שלמות של גדילה כשישב פצוע.
        לא הולך ברגל.

  4. תודה רועי.

    איך שהספרס משחקים, זה בדיוק איך שתמיד פיללתי לראות את יוסטון משחקים, אבל בעידן שמשלב גם את מורי וגם את דאנתוני זה כנראה לא יקרה.
    האפקטיביות של זריקה מ-3 מתמקסמת דווקא כשהזריקה. עצמה פחות כפויה וצפויה, ובשביל זה אתה לא יכול להזניח את הקליעות מחצי מרחק.
    נכון, ריבוי זריקות בצבע ומה-3 זה אולי אפקטיבי יותר מחצי מרחק בסטטיסטיקה יבשה, אבל אם אתה דואג להעניש את הגנת היריב פעם אחר פעם מחצי מרחק (מה שבהחלט קל לעשות עם אולדריג׳ ודרוזן), השלשות והצבע נפתחים לרווחה. ופופוביץ׳ פשוט קורא את המציאות ומצליח למקסם את ההתקפה של הספרס.
    דווקא הארדן וכריס פול יכולים לעשות נזק לא קטן מחצי מרחק, ואם דאנטוני היה מורה להם לנצל את זה טיפה יותר, גם יוסטון היו יכולים לנצל את זה ליותר שלשות בפחות ניסיונות.

    1. אני חושב שאתה צודק. מעניין למה הם לא עושים את מה שאמרת. את כריס פול אני זוכר עושה קצת מיד ריינג' בשנה שעברה ובאופן יעיל, את הארדן פחות. בכושר הנוכחי של הארדן אפשר לטעון שזה כמעט לא נדרש, הוא פשוט זורק סטפ בק או חודר, אבל בהנחה שירגע קצת בהמשך זה בהחלט יכול להיות רלבנטי גם עבורו. שווה לעקוב.

  5. תודה רועי,
    הספרס משחקים כמו הספרס וזה לדעת לנצל את היתרונות היחסיים שלך ולהגביל את היתרונות של היריב.
    יש להם שניים משחקני המיד ריינג' הטובים בליגה, אז הם ישחקו על המיד ריינג'. גם אינדיאנה אגב מגלה הצלחה לא מעטה בהגיון דומה. השיטה אחרת אבל אותו קונספט. כיף שיש קבוצות שמשחקות אחרת מהטרנד השולט ומצליחות.
    לגבי סטיין, אמרתי את זה מעונת הרוקי שלו, הוא אחלה שחקן מחליף לתת אנרגיה ל15-20 דקות במשחק. לא סנטר פותח בליגה. אם גיילס ימשיך בהתקדמות ובאגלי באמת יתן להם נפח בקו הקדמי (מה קורה עם הפציעה שלו?) אז להביא פורוורד 3&d זה רעיון לא רע בכלל. אישית חושב שזה טעות להביא את פורטר במחיר הזה כשיש להם את בוגדנוביץ המצויין ובטח לא לתת בחירת דראפט עליו. בסנטר לא חסרים פרוספקטים ללכת עליהם, באמת חושב ששווה להם ללכת על טריי ליילס שיצא מהרוטציה בדנבר ויכול להתאים להם מצויין.

    1. זו קצת מיסקונספציה, זה ששניהם זורקים המון מהמיד-ריינג' לא הופך אותם לשנייים משחקני המיד-ריינג הטובים בליגה. כרגע הכדורים נופלים להם, בתחילת העונה לא. זה מן הסתם יתיישר. מה שחשוב מבחינת הספרס זה שהם משחקים כקבוצה ולא כאוסף שתלוי בשניים הנ"ל.

      1. בוא נגיד שזה שניים מהכוכבים שהמשחק שלהם מבוסס הכי הרבה על המיד ריינג', זה האיזור בו הם מרגישים נוח ופופ וזו הסיבה העיקרית שהקבוצה גם זורקת המון מהמיד ריינג' ומובילה את הליגה מהטווח.
        אם הם עושים את זה ביעילות?
        לא ממש, כקבוצה הם קולעים כ40% מהמיד ריינג' אבל הם מובילים את הליגה באחוזים בצבע ובאחוזים ל3 אז הם פשוט פותחים את המשחק בצורה אחרת.
        השאלה אם היו להם כוכבים קצת יותר יעילים מטווח השלוש עד כמה הקבוצה היתה טובה יותר אם אכן היו משחקים בסגנון יותר מוריבול של שלשות וכניסות לצבע על חשבון המידריינג'.

        1. זו בדיוק הנקודה שלי. בכדורסל של היום אתה לא יכול להצליח באופן קבוע על בסיס כזה. כשהאחוזים משלוש ירדו ונחזור לספרס של תחילת העונה, מה יהיה אז?

  6. זה מה שמייחד את הספרס כבר 20 שנה העובדה שמשחקים כקבוצה ולא כאוסף … כנראה גם הדבר ששם יותר מכל את החותמת על הגדולה של פופוביץ' (וגם ביופורד בחלק מהתקופה)

  7. מה שיפה בספרס הוא שהם בוחרים כל זריקה בפינצטה, הם לא יכנסו למבול של שלשות אחת אחרי השניה והחטיאו את כולן, כמו שיכול לקרות דווקא ביוסטון.
    ווילי אולי סטיין נראה לי כמו ג׳בייל מגי משודרג . . .

  8. היה ברור בתחילת העונה שיגיע שלב הכותרות "מי העז להספיד את הספרס?"
    כמו שביבי אומר: שוחד בלי כסף זה כמו פלייאוף בלי סאן אנטוניו

להגיב על מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) לבטל

סגירת תפריט