סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

9 משחקים היו לנו הלילה. גורדון הייוורד התפוצץ במשחקו הטוב ביותר מזה שנה וחצי, ווסטברוק משחק סטנגה עם הטבעות אבל עדיין מנצח, דאלאס התעללה בשארלוט, אמביד עושה חיים במדבר, כספי מתרחק מהפלייאוף, ניו אורלינס מפסידה לברוקלין וממשיכה להסתבך.

 

שרלוט הורנטס (19-18, מקום 7 במזרח) 84 – דאלאס מאבריקס (19-18, מקום 11 במערב) 122

זה קצת אירוני שדאלאס קרעה את שרלוט בחוץ, מחזיקה באותו מאזן כמוה אבל מדורגת במקום ה-11 בקונפרנס שלה לעומת שארלוט שנמצאת במקום השביעי. הזוי…

זה שדאלאס קבוצה ביתית מאוד – ידענו כבר מזמן. בחוץ העניינים פחות מסתדרים לה כשהיא רושמת 9 הפסדים רצופים בשדות זרים. היום הסיפור היה שונה לגמרי. המאבס הציגו הרעשה כבדה כבר מתחילת המשחק כשהם קולעים 10 שלשות ברבע הראשון, 3 מהן של דונצ'יץ' ו-2 של סמית' ג'וניור שחזר טוב מהפציעה.

מהעבר השני כוח האש של הצרעות היה דליל עד לא קיים כשאפילו קמבה ווקר לא פוגע באף זריקה מה-3 (0 מ-5 בדרך ל-4 מ-14 מהשדה). הפער נשמר לאורך כל המשחק ואף גדל. שרלוט צריכה למחוק את המשחק הזה מדפי ההיסטוריה שלה ולהתקדם הלאה. אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

בדאלאס לוקה (10 ריב', 4 אס') וסמית' ג'וניור (7 אס', 3 חטיפות) עם 18 כ"א, בארנס 17, פאוול 15 ו-8 ריב', מתיוס 11.

בשרלוט ווקר 11 ו-5 אס', מרווין וויליאמס, גרהאם (2 חטיפות) וביומבו (7 ריב') עם 10 כ"א.

קליבלנד קאבלירס (30-8, מקום 15 במזרח) 92 – מיאמי היט (18-18, מקום 6 במזרח) 117

מפגש האקסיות של לברון שלא נראות כל כך מיתולוגיות בימים אלה. מיאמי הופיע ללא הפרנצ'ייז דוויין ווייד, אבל היו מספיק שחקנים אחרים שנשאו בנטל. ההיט קלעו 16 מ-31 מחוץ לקשת וזה בהחלט הספיק מול הקאבס, שמפסידים 7 רצוף ונופלים למאזן הגרוע בליגה. מיאמי קיבלה את ווייטרס שלא שיחק יותר משנה. הקאבס קיבלו חזרה את טריסטן תומפסון ורודני הוד הפצועים אבל זה לא עזר להם בריבאונד. הם הפסידו בקטגוריה הזו 22-47.

המשחק התחיל בצורה צמודה. ברבע השני המקומיים עוד הובילו קלות אבל אז מיאמי ברחה עם שלשות של דירק ג'ונס ג'וניור, ריצ'ארדסון המצוין וטיילר ג'ונסון. ההפרש הלך וגדל ככל שהתקדם המשחק ולא נראה שקליבלנד מהווה איום כלשהו.

מיאמי ניצחה 7 מ-9 המשחקים האחרונים ועומדת על מאזן חצוי של 50%.

במיאמי הלהיט של ההיט ג'וש ריצ'רדסון סיים עם 24 ו-5 אס', טיילר ג'ונסון 16, 4 ריב' ואס' ו-3 חטיפות, דירק ג'ונס ג'וניור 13, 7 ריב', ו-2 חטיפות, מקגרודר, ווינסלו (4 ריב', 7 אס') ואוליניק (6 ריב') 10 כ"א, ווייטסייד 12 ריב' ו-8 נקודות.

בקליבלנד תומפסון 14, רק 2 ריב' ו-2 חטיפות, הוד 13, סקסטון 12, קלארקסון 11 ו-5 אס'.

 

וושינגטון וויזארדס (23-15, מקום 11 במזרח) 114 – אטלנטה הוקס (26-11, מקום 12 במזרח) 98

וושינגטון מסתדרת מצוין בלי ג'ון וול. לא שאטלנטה היא מאריות הליגה אבל בכל זאת קשה להתעלם מניצחון ללא השחקן שהיה אמור להיות הפנים של המועדון לשנים הקרובות. בכלל אני די מתלבט איזה חוזה גרוע יותר: של וול או של פול. שחקני וושינגטון מוכיחים לנו שאין ואקום בכדורסל כאשר שחקנים כמו סטורנסקי (שחקני פנטזי: רוצו לאסוף אותו!), תומאס בראינט (כנ"ל), ג'ף גרין ואחרים ממלאים את החסר.

המשחק היה צמוד ברוב שלביו. וושינגטון הכתיבה את הקצב והובילה ביתרון קל, אולם אטלנטה הצליחה להתקרב ואף השוותה את התוצאה קצת פחות מ-7 דקות לסיום. הוויזארדס רצו 2-17, משם כבר היה ברור מי הולכת לסיים את הערב עם W ומי תנסה להשיג בדראפט את זה ששם משפחתו מתחיל ב-W.

בוויזארדס ביל עם 24, 6 אס' ו-4 ריב' פלוס 2 חטיפות, גרין עם 22 ו-6 ריב' ואס', תומאס בריאנט 16, 15 ריב' ו-2 חטיפות וחסימות, סטורנסקי 14, 11 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות, אריזה 12, 5 ריב' ו-4 אס'.

בהוקס אלכס לן נזכר שהוא יודע לשחק כדורסל וסיים עם 24, 11 ריב' ו-3 בלוקים, קולינס 21 ו-8 ריב', יורטר יכול יותר מ-12 ו-5 אס', במברי 11 ו-7 ריב'.

 

ברוקלין נטס (21-18, מקום 9 במזרח) 126 – ניו אורלינס פליקנס (22-17, מקום 14 במערב) 121

משחק שהיה מעניין על הנייר הפגיש בין שתי קבוצות במגמות הפוכות: ברוקלין ממשיכה להתקדם מאי האי רלוונטיות לעבר פלייאוף המזרח. ניו אורלינס מתרחקת מפלייאוף המערב ואולי גם מאנטוני דייויס.

ברוקלין המגוונת ניצחה את המשחק למרות חסרונם של לוורט, הוליס-ג'פרסון ואלן קראב. בחצי הראשון הם הציגו קליעה משובחת וסיימו את המחצית 73 נקודות לעומת 58 של השקנאים, אחרי שכבר הובילו ב-24 הפרש. דיאנג'לו ראסל, ספנסר דינווידי, קארול וג'ו האריס היו המוציאים העיקריים לפועל.

הגבה וחבורתו (תבחרו אם לשים דגש באות ב) לא ויתרו ונגסו בהפרש כשהם נהנים מיכולת מצוינת של פייטון עמית-קמבק מפציעה, דייויס בערב ריבאונד מפלצתי, רנדל והולידיי. הפליקנס המשיכו לצמצם את ההפרש ברבע הרביעי אבל לא הצליחו להפוך את המשחק. המצב שלהם בעייתי מאוד במרחץ הדמים של הקונפרנס המערבי.

בנטס ראסל עם 22, 13 אס', 5 ריב' ו-2 חטיפות, האריס 21, קארול 19 ו-6 ריב', דינווידי 18, נאפייר 12, ג'ארט אלן (11 ריב', 2 בלוקים) וקורוקס 10 כ"א.

בניו אורלינס דייויס היה קרוב ל-30-30 עם 34 נק', 26 ריב' (שיא קריירה), 4 אס' ו-3 בלוקים, פייטון 25 ו-7 אס', רנדל 21 ו-2 בלוקים, הולידיי 20, מור 16 ו-2 חטיפות. החמישייה שלהם קלעה 116 נק' כשאף אחד לא יורד מ-34 דקות אבל הספסל אוי הספסל… 5 נקודות עלובות לעומת 55 של ספסל הנטס.

 

 

שיקגו בולס (28-10, מקום 13 במזרח) 84 – אורלנדו מג'יק (20-17, מקום 10 במזרח) 112

שבועיים לפני המשחק שיקגו ניצחה את אורלנדו ביונייטד סנטר. הלילה הגיעה הנקמה והיא הוגשה קרה כשהמוציא לפועל העיקרי כרגיל היה ווצ'ביץ' שצועד כל הדרך להופעת אולסטאר ראשונה בקריירה.

שיקגו קלעה רק 16 נק' ברבע הראשון ו-45 במחצית. אורלנדו קלעה בפרק הזמן הזה 62 נקודות. עוד ריצה קטנה של המקומיים, ההפרש כבר מתקרב ל-30 ואוהדי שיקגו – יש להם חום גבוה.

באורלנדו ווצ'ביץ' עם בציר נאה ב-26 דקות (נח ברבע הרביעי): 22 נק', 12 ריב', 3 אס', 3 חסימות ו-2 חטיפות. גורדון עם 18, 7 ריב' ו-9 אס', רוס 15 ו-6 ריב', פורניה 13 ו-7 אס', אוגוסטין (3 אס') ובמבוש (5 ריב', 3 בלוקים) עם עשירייה לנפש.

בשיקגו לאבין 16, מרקנן (6 ריב', 2 חטיפות) ודאן (3 חטיפות) 14 כ"א, האריסון (3 חטיפות) ובלייקני 11 כ"א.

ממפיס גריזליס (19-18, מקום 10 במערב) 94 – דטרויט פיסטונס (19-17, מקום 8 במזרח) 101

שוב פעם 90 ומשהו נקודות, שוב פעם הפסד ביתי לקבוצה שלא הייתי מגדיר אותה קבוצת צמרת. ככה ממפיס וכספי (שוב) לא יראו פלייאוף. לא במערב. ההגנה שלהם היא אחת הטובות בליגה אבל ההתקפה פשוט לא מספיק טובה. יותר מדי משחקים הם מסיימים עם סקור נמוך מ-100.

ממפיס כבר סופרת הפסד שלישי רצוף ועשירי מ-13 המשחקים האחרונים. גם דטרויט לא הגיעה במצב אידיאלי לאחר הפסד חמישי בששת המשחקים האחרונים ומאזן 12-3 ב-15 המשחקים האחרונים.

המחצית הראשונה הייתה שקולה והסתיימה ביתרון 4 לממפיס על אף נפקדותו המוחלטת של קונלי בכל הקשור לקליעה. ברבע השלישי ממפיס נעצרה על 12 נקודות בלבד, דטרויט רצה 0-13 ומאותה נקודה המשחק התנהל בשליטת הבוכנות.

בדטרויט גריפין ממשיך לתת עבודה העונה עם 26 נק', 8 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות, רג'י ג'קסון עם 16, 7 ריב', 5 אס' ו-2 חסימות מפתיעות, קנארד מקבל השראה מלאונרד וממשיך להשתפר עם 13 נק' ו-5 ריב' בדומה לרג'י בולוק שקלע גם הוא 13. דראמונד (10 ריב', 2 חטיפות) וגאלוואי (2 חטיפות) 11 כ"א.

בממפיס ג'ארן ג'קסון ג'וניור היה מנקודות האור הבודדות עם 26 נק' (8 מ-11 מהשדה, 2 מ-2 מה-3, 8 מ-8 מהעונשין) ו-10 ריב', קייל אנדרסון 15 ו-5 ריב', דילון ברוקס 14, גאסול 11, 7 ריב' ו-2 בלוקים.

קונלי היה "מאופס" עם 0 מ-8 מהשדה ו- 0 מ-1 די מוזר מהעונשין, בהתחשב בעובדה שהוא לא הצליח לעשות פאול וסל.

 

 

בוסטון סלטיקס (15-22, מקום 5 במזרח) 115 – מינסוטה טימברוולבס (21-17, מקום 13 במערב) 102

תצוגת על של הייוורד נתנה לנו תזכורת איזה שחקן טוב הוא היה לפני הפציעה. נקווה מאוד בשבילו שהוא חוזר לעצמו. הייוורד הציג את משחקו הטוב ביותר בבוסטון וקלע 14 מ-18 מהשדה בדרך ל-35 נק'.

בוסטון שיחקה ללא קיירי אירווינג, התחילה טוב יותר את המשחק וכבר הובילה בהפרש נוח ברבע הראשון. מינסוטה התחילה לקלוע והצליחה לסגור את הפער ל-4 בסיומו של הרבע הראשון. הסלטיקס פתחו את הרבע השני בסערה וקלעו 16 נק' ללא מענה מצד מינסוטה. ההפרש כבר הגיע ל-20 ברבע השני, אבל לאחר הפסקת המחצית מינסוטה רצה 11-23 בהובלת טאונס (20 נק' ברבע השלישי), סמארט נפצע בצורה מבהילה והובהל ללוקר-רום ובסיום הרבע זה רק 6 לבוסטון. מינסוטה לא מצליחה להתקרב יותר, ההפרש צומח שוב למחוזות דו ספרתיים והזאבים שוב פעם מפסידים.

בבוסטון הייוורד עם 35 ו-5 אס', רוזייר 16 + 5 אס' וחטיפות, הורפורד 15, 5 ריב', 4 אס' ו- 2 בלוקים, מוריס 12, בראון 10 ו-5 ריב'.

במינסוטה וויגינס 31, קא"ט עם 28, 12 ריב' ו-7 אס'. טיוס ג'ונס ממשיך לנצל את חסרונם של טיג ורוז וסיים עם 14, 9 אס' ו-4 חטיפות.

 

פיניקס סאנס (30-9, מקום 15 במערב) 127 – פילדלפיה סיקסרס (14-25, מקום 4 במזרח) 132

משחק שהתחיל כבלואאוט של פילי על פיניקס אבל הפך לצמוד בגלל אס"ק של הסיקסרס או בקיצור: אסיקסרס.

פילי, שהופיעה ללא באטלר, פתחה את המשחק בטירוף עם שלשות של רדיק וקלעה 44 נקודות במהלך הרבע הראשון. ברבע השני אמביד התעלל בצעירי הסאנס ועשה בצבע ככל העולה על רוחו. הקבוצות ירדו למחצית ביתרון 23 לפילי. ההפרש כבר הגיע ל-30 ברבע השלישי אבל אז פיניקס ניסתה לשמור על הכבוד שלה והתחילה לצמצם אותו במהירות. עם סיום הרבע השלישי אנחנו כבר ב-17 הפרש.

הסאנס רצו 5-19, השלשות נכנסו וזה רק 6 הפרש קצת פחות מ-3 וחצי דקות לסיום. שלשה של קורקמז ואיבוד כדור של פיניקס החזירו ל-11 הפרש אבל גם מזה הסאנס הצליחו לחזור. שלשה של בוקר צמצמה ל-4 הפרש, 14.3 שניות לסיום. רדיק קלע 1 מ-2, בוקר קלע פוט-בק, אבל רדיק קלע שתיים מהקו וסגר עניין.

בפילי אמביד היה בלתי עציר עם 42 נק' (17 מ-19 מהעונשין), 18 ריב', 2 חסימות ו-3 חטיפות, סימונס 29 ו-6 אס', רדיק 27, 4 ריב' ואס' ו-2 חטיפות, קורקמז 10.

בפיניקס בוקר עם 37 (15 מ-17 מהעונשין) ו-8 אס', אייטון 18, 11 ריב' ו-2 חטיפות, ג'וש ג'קסון 16, 6 ריב' ו-4 אס', הולמס 13, מלטון 10 ו-2 חטיפות.

 

לוס אנג'לס לייקרס (17-21, מקום 8 במערב) 100 – אוקלהומה רעמים (13-24, מקום 3 במערב) 107

זה היה לא קל אבל בסופו של דבר אוקלהומה התגברה על ערב שהתחיל נורא עם החטאות בלי סוף של ווסטברוק וג'ורג' כולל 3 עבירות מהירות לאחרון.

פול ג'ורג' זכה לקבלת פנים עוינת ושריקות בוז כל אימת שנגע בכדור. הכל בגלל שהעז להישאר בקבוצה בה שיחק ולא הצטרף לתאגיד שצפה במתרחש מהספסל על אזרחי.

המשחק היה צמוד במחצית הראשונה שהסתיימה ביתרון 2 לאוקלהומה. קלדוול פופ פרח בחצי הראשון עם 18 נק' והוא מניה חמה כל עוד לברון לא משחק. הלייקרס היו טובים יותר ברבע השלישי, נחנקו ברביעי עם 6 דקות ללא סל שדה (ככה זה כשאין לברון, מה גם שקוזמה נפצע ולא שיחק בחצי השני). אוקלהומה ניצלה את זה ורצה 0-11. פול ג'ורג' נראה הרבה יותר טוב ככל שהתקדם המשחק ואוקלהומה יכולה לחזור הביתה מרוצה. ווסטברוק שוב פעם השיג טריפל דאבל אבל האחוזים… השם ירחם!

באוקלהומה ג'ורג' עם 37 ו-4 חטיפות, ווסטברוק 14 נק' (3 מ-20 מהשדה), 16 ריב', 10 אס', 2 חטיפות ובלוקים, אדאמס 14, 15 ריב' ו-2 בלוקים, גראנט 13 ו-7 ריב', נאדר ושרודר (7 ריב', 6 אס') 10 כ"א.

בלייקרס קלדוול פופ 25 ו-2 חטיפות, אינגראם 17, 11 ריב' ו-5 אס', מגי 15, 8 ריב' ו-4 גגות, הארט 13 ו-15 ריב'.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 99 תגובות

    1. כוונתי שכמו אצל רבים מכם הצד האלוהי כותב אז יוצא נהדר, וסליחה שלא הספקתי להודות בימי ד' ולכותבים נוספים מחוסר זמן. תבורך עמית וכולכם. באהבה חברית לכולכם

  1. לברון מחייך באל איי רוצה שיקראו daddy please come back.

    אמביד שואל את אייטון who is you daddy?

    היוורד מודיע daddy i am back

    כספי וטמפל daddy he hit me

    שיקאגו ומגיק daddy turn that shit off

    דיוויס daddy i dont wanna go home i want lebron

    בראדלי ביל daddy thanks for taking the wall

    דונציץ daddy they called me don luka

  2. תודה על הסיקור המעולה.
    באוק' סיטי שישה שחקנים בספרות כפולות.
    טיפ טיפה איקסים ועיגולים –
    1. בתחילת הרביעי (נדמה לי) ג'ורג' נכנס לריבאונד הגנה, הסית כדור לקרש ואז אסף אותו. כל תרומה קטנה כזאת של גארדים למאמץ על הקרשים מחממת את הלב למאמן ולאוהדים. לקראת הסוף הוא עשה את זה גם בצד השני, גנב ריבאונד שכבר נאסף על ידי הצהובים באמצע הצבע.
    2. המשחק התהפך עקרונית בתחילת הרבע הרביעי כשהחמישייה השניה של אוק' סיטי התחילה לשחק הגנה. יש לאוק' כמה מגינים טובים על הכדור – פרגוסון, דיאלו, גראנט וכמובן ג'ורג'. זה הבסיס של כל ההגנה, לנסות להישאר בין השחקן עם הכדור ובין הסל. מי שהרשים אותי (שוב) היה נואל – שמשחק הגנה מאוד אינטיליגנטית, עם ידיים מאוד פעילות גם למטה (פעמיים חטף מכידרור). בכלל – הייתי מאוד רוצה לראות את נואל משחק יותר, אבל זאת בעייה כשאדאמס בעונת קריירה.
    3. כשהלייקרס רצים הם מפחידים, יש להם שחקנים שמכדררים טוב וחודרים מצויין בתנועה – לונזו (לא הערב), אינגראם, הארט וקוזמה; יש להם גם את ג'אבל מק'גי שעולה מהר לגל השני של ההתקפה, וגם זובאק נייד ומהיר. קולדוול פופ משלים גל שני קטלני עם קליעה טובה במעבר. אני חושב שלונזו חייב להיות יותר "ווסטברוק" – הוא יותר מדי חושב, יותר מדי מאופק, יותר מדי דואג לאיך הוא ייראה. יאללה ילד, תשתולל, זה יעשה רק טוב לחבר'ה שלך.

  3. בכללי לא סובל את סטיבנסון, האיש והטראש המגוחך-לא מבין איך הלייקרס החתימה אותו עם כל הקלאסה וההוליווד שהמועדון מנסה לשדר, אבל היום הוא צבע את המשחק בצבע טוב עם המיצ'אפ מול ג'ורג,' והקטע עם הגיטרה של ראסל פרייסלס! להייליטס של העונה…אחד הרגעים היפים של העונה.

  4. עכשיו יש דיווחים שגם יואקים נואה הדייג הוותיק קשור לתקיפה על עומרי.

    איזה קבוצה מגעילה ממפיס,
    מאחל לעומרי מאמן חדש וקבוצה שיכולה להגיע לפלייאוף.

          1. עשרות אנשים צוחקים בקול ומחייכים בתרועה גדולה. אשך וגילרי אנא המשיכו לשוחח ולהצחיקנו. אוהבים אתכם. וסליחה על מאות תגובות שלכם שלא הספקנו להודות. תבורכחחחחו 🙂 🙂

    1. האבא יאניק כזכור היה מסוכסך עם השגריר שלו בטניס עמוס מנסדורף, ועכשיו הבן ג'ואקים תוקף את השגריר ב NBA עומרי כספי. משפחה אנטישמית!

  5. אחלה סיקור עמית. מעניין אם התכוונת למה שכתבת על פניקס: "…אבל אז פיניקס ניסתה לשמור על הכבוד שלה והתחילה לצמצם אותו במהירות".

  6. סיקור יפה! שארלוט לא מסוגלת לנצח כשהיא במאזן חצוי ולא מסוגלת להפסיד שהיא יורדת ממנו במשחק אחד. זה פסיכי

        1. חייב לעלות ערך, הרצת המניה עובד כמו ההרצה של נוחי דנקנר. מה יהיה? איך תשכנעו ככה את נ"א שהם יקבלו את קיד ודוראנט הבאים?

          רוצים לראות מהלך של זבל אמיתי? גולדן סטייט נותנים את קליי, דריימונד, קאזינס תמורת AD.

          תארו לכם קרי דוראנט ודיוויס, יותר מפחיד ממה שיש עכשיו. בקיץ יחתימו את מירוטיץ או מרקיף לעמדה 4.

  7. תודה רבה עמית, ממה שראיתי בסוף המשחק של הלייקרס הם מתקשים לעשות מהלכים בהתקפה – אין הרבה תנועה ומסירות חכמות.
    ראסל קלע גרוע הלילה, אפילו יחסית לעצמו, ממש נראה שאיבד את הטאץ', אולי משהו רפואי?
    מברוק לגורדון הייוארד, אשכרה חיכה שנה וחצי, מניח שאת אנקת הרווחה שלו אפשר היה לשמוע עד יוטה.

    1. הוא נתן ראיון מקיף אתמול ואמר שאין שום דבר רפואי, שהוא עושה הכל כפי שעשה בעבר, שמתאמן אותו דבר עם אותם אמונות טפלות לפני כל משחק, אותה תזונה והכל כפי שתמיד היה. הוא בחור כנה זה לא התאגיד שהיה אומר אני פצוע איי איי ואני ככ גדול שקלעתי פצוע ומחרטט אנשים תמימים.
      הוא אומר שזה סלאמפ ושהוא יצא מזה.

      הבעיה נעוצה בשיער, תספורת דחוף, ראה קיירי שהשליך אותם באלטות עם האפרו

  8. אנחנו צריכים לפתח את הענין של ה 3/20.
    אין בזה שום דבר חינני, וזה היה בקלות עלול לעלות בהפסד אם הלייקרס היו ב 3 אחוז יותר טובים.
    איך המאמן נותן לו לזרוק את הזריקות 20-8. כשכבר ברור שהוא לא בפוקוס היום.
    כלומר כדי לא להעליב את ראסל המאמן נתן לו לבזבז לפחות 10 פוזשנים ששחקנים אחרים היו מפיקים מהם 15 נק' וראס הפיק 0 נק'.
    איזו אחריות קבוצתית זאת?
    וראסל עצמו לא מבין שעדיף שימסור היום ולא יתאבד?
    יש בטח באיזה ספר לימוד של מאמנים תרופות לתופעות כאלה.

    1. כי סופרסטארים מתחממים אח"כ ואף אחד לא מבטיח שאחרים יקלעו גם. איך יוצאים ממשבר קליעה? זורקים עוד ועוד. מי שלא זורק נכנס למשבר יותר עמוק, מאד פשוט.

      1. מצד אחד אתה לגמרי צודק
        מצד שני ראסל לא כזה קלעי ממילא ואם הוא נופל לערב כזה הוא צריך לדעת לקחת צעד אחורה

        1. בפלייאוף ששם זה קובע אוק כדי להרעיד את הליגה יצטרכו ראס של 30 נק לא משנה באיזה אחוז ואת גורג בכושר של עכשיו. רק ככה ידיחו את גולדן סטייט אין נוסחה אחרת. לעשות את מה שקיירי ולברון עשו ב2016 ולתת מופע דואו ולסמוך על הקשיחות וההגנה. כל דבר אחר ראס מנהל משחק עם 15 נק ב80 אחוז טרו שוטינג עם 12 אס סה רק יביא לתבוסות והדחה בסיבוב הראשון. מישהו זוכר שלברון עשה 39 אחוז מהשדה בכל סידרת הגמר מול הלוחמים ורצו לתת לו mvp כמפסיד? בסוף צריך טירוף להפעיל לחץ להוציא מהכלים.

  9. תודה על הסיקור הנהדר.
    כספי פשוט בעונה זוועה ועכשיו גם זה על הראש שלו.
    אני מקווה מאוד שיצליחו לפתור את זה בתוך הקבוצה , אחרת אני לא רואה את כספי ממשיך שם בצורה הזו.
    מה שמוזר לי , זה שהוא רב עם טמפל שהם חברים קרובים יחסית ושיחקו במספר קבוצות יחדיו.

  10. אוה.. 4 המשחקים הקרובים של יוסטון : גולדן, פורטלנד, דנבר, מילווקי. אני מהמר שאחרי זה הארדן יחזור לקרקע הן סטטיסטית והן קבוצתית. הימור שלי? 4 הפסדים אפילו ללילי כריות.

  11. אחלה סיקור, עמית! תודה.
    .
    אני במשך שנים כותב "אם רק הוא ילמד לשחרר",
    ממתין בסבלנות ליום בו נראה שישנה מגמה של שיפור בבחירת הזריקות.
    אבל הלילה –
    הלילה נשברתי.
    ברגע בו ווסטברוק עלה לזריקה ה-6 (או שזו הייתה ה-7? לא בטוח) בפול אפ מה-3, כאשר המשחק עדיין היה צמוד,
    אז חלחלה ההבנה שזה כבר לאר יקרה.
    ווסטברוק לא יהפוך לרכז שהוא קודם כל מנהל משחק, ואחר כך כל השאר.
    הוא ימשיך לזרוק, בטוח ש-"הכל בסדר", משוכנע שהוא הרכז הטוב בעולם, ושהזריקות שלא נכנסות, זה רק מזל רע.
    .
    אולי אני אטעה.
    ובמקרה כזה, אקבל בהכנעה את קיתונות הבוז המתבקשות.
    .
    אבל לא נראה לי.
    לא נראה לי שאני טועה בנקודה זו. לא נראה לי שווסטברוק מסוגל להשתנות.
    שחקן שקולע 44.6% אפקטיבי, 23.6% מהשלוש, ועדיין זורק לסל (כמעט) בדיוק את אותה הכמות שג'ורג' זורק לסל (במשחקים בהם ה-2 שיחקו יחדיו, לווסטברוק בסך הכל 560 ניסיונות קליעה, לג'ורג' 563 ניסיונות קליעה,
    וזה למרות שלג'ורג' 53% אפקטיבי,
    שחקן שזורק 4.8 פעמים במשחק מטווח השלוש, למרות שהוא קולע רק 23.6% מאותן ניסיונות,
    למרות שכמעט וכל מי שניסה לקלוע השנה מטווח השלוש העונה במדי הת'אנדר, קולע באחוזים גבוהים משל ווסטברוק (מזל שיש את פלטון, שכנראה נמצא בקבוצה רק בשביל לגרום לווסטברוק להיראות טוב…),
    זה, לטעמי, שחקן שההגדרה "חסר תקנה", מתקרבת לתארו.

    1. זו לא רק אחריות של ראס.
      יש מאמן והנהלה שצריכים לעשות סוף לבזבוז הזה של פוזשנים .
      זה לא כל כך קשה לתקן.
      לא כל יריבה תהיה פראיירית כמו הלייקרס אתמול.

    2. וויי וויי – עיניים להם ולא יראו…
      הסטט מעוור, על העיוורון – איפה סאראמאגו?
      בכדורסל המודרני, הכוכב צריך לספק תפוקה – הגדולים ביותר – בכל תחום – נותנים תפוקה כל ערב! כ-ל ע-ר-ב!!! הם לא מפסיקים לזרוק אם הם לא קולעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את זה עושים הקטנים, המסכנים. מייקל, קובי, ראס – הם זורקים כי הם באים לעבוד, לא לקרוא דפי סטט חסרי ערך.
      וויי ווייי
      כולם עיוורים, רק אני אשת העיוור, אני אומלל…

        1. הו שלום לך פילוסוף, אתה איש רוח אז בוודאי יודע שסאראמאגו הוא חצי בלוף בעצמו (אם כי אדיר בכל קנה מידה ותענוג לקרוא אותו). אולי אתה תבין אותי? אה, אין סיכוי
          הסטט הוא בלוף, הוא קיים בשביל עצמו, יש לו השפעה על הפרט ולא פחות ממה שהוא מראה – הוא גם משפיע (למשל זריקות בסוף רבע מחצי מגרש). שחקן עם רצף כל שהוא הופך לעבד של הרצף. אבל הסטט תמיד יפסיד לאדם, המכונה תמיד תפסיד (לפחות בינתיים). תראה את האירוניה – דריל מורי, האנליטיקוס שהביא לנו את האיזו המחריד והרג את המידריינג' (הזריקה הכי יפה במשחק) "כי זה יעיל" לפי כל נייר ומספר – קיבל את ענשו בדמות 27 החטאות רצופות מהשלוש. ליקוי מאורות סטטיסטי – הוא בטח רץ לניירת האינסופית במשרד שלו (או בסרבר הסודי שגיא וגילרי מתחזקים אי שם במדבריות אריזונה) וניסה לחשב איך לעזאזל התרחיש הבלתי אפשרי הזה קרה. זה הרי לא עונה לשום כלל הסתברותי או סטטיסטי, מה הסיכוי שזה יקרה שוב?
          27, 7+2 זה תשע, מספר מעניין, מתחלק ב-3, חזקה שלישית של 3, עשרים ושבע שלשות? יש אלוהים?

          1. רוב הסטודנטים במכללות מעשנים, אז הכל בסדר
            בלי קשר, כלל ראשון שמלמדים כאשר מלמדים הסתברות הוא שההסתברות – תהא אשר תהא – לא מבטיחה לנו שהמופע אכן יתרחש. בהטלת מטבע, ההסתברות שייצא לך עץ היא 0.5 (יענו 50%); אבל אין שום מניעה שתטיל מטבע מאה פעמים – ותמיד ייצא מספר. זה לא הגיוני, אבל אפשרי. כמו להחטיא 27 שלשות רצופות במשחק 7 בבית, כשאתה מוביל ב-15 הפרש.

      1. הסטט רק מספר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים
        קרי קלעי היסטורי – צריך סטט בשביל זה?
        ראסל קלעי גרוע שנמצא במשבר נוראי – צריך סטט בשביל זה?
        לברון שיפר את הקליעה מהשלוש – צריך סטט בשבילך זה?
        הארדן הולך לקו הרבה מאוד – צריך סטט בשביל זה?
        דוראנט והארדן שחקני איזו בלתי עצירים – צריך סטט בשביל זה?
        קליי תומפסון במשבר קליעה – צריך סטט בשביל זה?
        גרין נגר
        יאניס בלתי עציר ברחבה אבל לא קולע טוב מהשלוש
        סימונס מפחד לזרוק מהשלוש
        צריך סטט בשביל זה?
        האם הסטט ייקבע מי ייקח את הזריקה בסוף המשחק? האם מישהו בכלל מתייחס לזה בעת קבלת ההחלטות במגרש? האם הכוכב יוותר על זריקה בסוף משחק בגלל סטט? האם מישהו בכלל מקשיב לעוזר השלישי עם הדף ביד? איך מחשבים את המפגן המרהיב של יוסטון במשחק 7 בשנה שעברה בדפי האנליטיקוס של דריל מורי? רצף ההחטאות מהשלוש היה בסטט?
        דו מי א-פייבר
        הסטט מרתק – אבל הוא חכמת הבדיעבד – המקום היחידי בו הוא משפיע זה הנסיונות של הכוכבים להעמיד כל מיני סטטיטיקות מוזרות כדי לשבור שיאים נחמדים אך עם חשיבות משנית – TD, רצף משחקים, רצף שלשות במשחק, הכי הרבה כאן והכי הרבה שם, אלה אנקדוטות נחמדות, לא יותר מזה. התארים חשובים יותר – MVP, FMVP, DPOY ואליפות – והדרך חשובה, המשחק עצמו.

        1. בדיוק רואים את זה מי צריך את השטויות טרו שמו רייטינג ושטויות של ניירת. זה מיועד למי שמעולם לא שיחק כדורסל.

        2. בדיוק דה שוט כדורסל זה משחק של רגש דל כל משחק וכל מהלך שונה ודינמי משלו. סטט זה ניתוח בדיעבד של חרטוטים. תשאלו את דריל מורי עם 0 27 עשה את הכל נכון עפי התבנית והופס….

          1. הרגתם אותי.
            אתם תקועים בכדורסל של שנות ה-80'.
            אתה שואבים הנאה מזה שהשחקן האהוד עליכם מנגר,
            ולא שמים לב שהעלות היא חוסר הצלחה שנה אחר שנה.
            .
            אתם מעבירים ביקורת על הקבוצה שנעזרת בסטטיסטיקות,
            ומתעלמים מהעובדה שהם היו מרחק ניצחון אחד מההדחה של גולדן סטייט.
            .
            תתקדמו, חברה. כל הקבוצות הגדולות,
            כל השחקנים המובילים,
            מנסים לשפר את הביצועים שלהם תוך מבט על הנתונים.
            לברון עשה מהפך בצורת לאורך השנים.
            גולדן סטייט נפתרו ממונטה אליס, תוך מעבר לשיטה שמתעדפת זריקות עם אחוז אפקטיבי גבוה יותר.
            .
            לעשות משהו בצורה גרועה, ולהמשיך לעשות את זה בגלל ש…
            …האמת, אין לי מושג איך אפשר להצדיק את בחירת הזריקות של ווסטברוק.
            לא ברור לי איך הוא מצדיק את משחקו. לא ברור איך הקבוצה מצדיקה זאת.
            לא ברורים האוהדים.

          2. אולי כי ההצלחה היא לא הדבר שהכי חשוב לנו? חשבת על זה פעם?
            זה לא כמו אצלכם – אוהדי ההצלחות…
            אתה חושב שאוהדי יוסטון נהנים מההצלחה של קבוצתם? אני אוהב את כולם, אבל יש לי חברים, עכברי אנ בי איי מהחולדאים ביותר, שבשום אופן לא רואים משחקים של יוסטון. הם לא כותבים תגובות נאצה באתר – הם פשוט עוברים למשחק אחר, בשקט, באותנטיות. אולי המשחק של יוסטון יעיל סטטיסטית – אבל הוא קשה לצפייה.

          3. אם התגובה הזו, אני לא יכול, ולא רוצה, להתווכח.
            אישית, אני ממש לא נהנה לראות את ווסטברוק משחק כדורסל,
            אבל אני בהחלט מבין את מי שכן.
            (גם הקבוצות שאני הכי אהבתי לצפות במשחקן, לא הצליחו לזכות. או אפילו להעפיל לפיינלס –
            הסאנס של KJ והורנאסק, סקרמנטו של וובר, והסאנס של נאש)

          4. בטוח שהבנת שאמרתי "אוהדי הצלחות" בצחוק
            מפליא אותי שבתור אוהד פיניקס, שאשכרה רואה 82 משחקים שלהם בעונה(!!!) אתה מנסה למתן את האהדה שלי בהתאם להיגיון

      2. בדיוק בייבי. מסתכלים על סטט לא מעניין. אני אוהב את ראס מופרע מתזז קופץ מטביע unchained. יאללה שיסתפר לקרחת הכוח אולי יחזור. זורק עוד ועוד קולע 10 או 50 כיף תענוג.מה אני יראה את השעממון של קאווי? נרדם באמצע את השעממון של השיקוץ?
        הכי גרוע זה לראות משחק של לברון שדוריס מפרשנת זה ליקוק חור 3 שעות.

        1. אם לונזו יתחיל לשחק כמו ראס – אל איי יהיו בלתי עצירים – אבל אין לו עשירית מהאופי הדרוש, חצי מבט מהפאסיב-אגרסיב והוא עוזב את הכדור ורץ לאבא. באמת חבל – לו אני המאמן שלו – אני אומר לו – קח קלטות, תראה מה ראס עושה – ככה תעשה!
          ד"א מי מנצח בחיובים? ראס, לונזו או סימונס? אוי האנושיות האנושיות…

          1. לונזו כישרון גדול – הוא אתלט אדיר ומוסר בחסד, נכון שהוא לא קולע, אבל גם רונדו וראסל לא, אפשר לחיות עם זה. הבעיה שלו היא רק אופי.

      3. נקודה מעניינת.
        שאלה –
        מה המשותף לקובי, ומייקל?
        לא, זה לא זה שהם כוכבים גדולים.
        הם שוטינג גארדס.
        ראסל, הוא הצהיר שהוא הרכז הטוב בליגה. אז למה הוא לא קודם כל מרכז???
        .
        יותר מכך –
        ג'ורדן. אולי גדול הסקוררים שהכדורסל ראה (בטוח גדול הסקוררים בכדורסל המודרני).
        את עונת 96/97 הוא סיים עם 37.4% מהשלוש. הוא זרק באותה עונה 3.6 פעמים למשחק מה-3.
        את עונת 97/98 הוא סיים עם 23.8% מהשלוש. מישהו זוקף את הנתון הנ"ל לחובתו?
        לא. בגלל שבאותה עונה הוא זרק רק 1.5 פעמים מהשלוש בממוצע למשחק.
        .
        ראסל זורק 4.8 פעמים למשחק מה-3. 4.8 פעמים!
        לא היה שחקן שקלע באחוזים נמוכים כל כך, וזרק הרבה כל כך.
        .
        יותר מכך 2.0
        ווסטברוק הוא לא ג'ורדן. הוא גם לא קובי.
        מה שעצוב (לפחות לדעתי) זה שהוא מנסה לשחק כמותם.
        אם היה זורק הרבה פחות, משתמש יותר ביכולת ניהול המשחק שלו, ורמנא ליצלן מנסה לנוע קצת ללא כדור –
        הוא היה יכול באמת לתפוס חזקה על התואר "הרכז הטוב ביותר".
        .
        יותר מכך 3.0
        דפי סטטיסטיקה חסרי ערך?
        אני מקווה שצוות האימון של הת'אנדר לא חושב כמוך. ווסטברוק כרגע עולה לקבוצה בכמה וכמה פוזשנים בכל משחק.
        בפלייאוף, זה ההבדל בין הצלחה לבין עוד הדחה בסיבוב הראשון.

        1. אתה נוגע בהמון נקודות בתגובה אחת – קצת קשה לעמוד בקצב.
          1. מה זה "רכז"? צריך להגדיר את התפקיד הזה. רונדו? סטף? קיירי? לברון?!! תגדיר, ואז נסווג את ראסל
          2. אני באמת אוהב את הסטטיסטיקות שלך, באמת! אתה יודע לבחור את הנתונים הכי פיקנטיים, שעל הדרך גם משרתים את הדברים שאתה רוצה לומר. אספר לך סיפור קצר – כשהייתי נער פוסטר ילד בגליל, היה לנו תרגיל טוב בחמישיה השניה – סטיב מאלוביק (עליו השלום) כבר היה זקן והיה בחמישיה הראשונה – היינו בכוונה מאבדים לו כדור כך שירוץ ללייאפ במתפרצת בתחילת כל משחקון – והוא היה גמור כל המשחקון.
          מה מוסר ההשכל ? הרי הוא קלע את הסלים במאה אחוז? אם אני צריך להקריב 5 שלשות כדי שראסל יתפרע ויהיה ראסל – ישפיע על המשחק ויטריף את החברים, הקהל, היריב ועצמו – אז אני מקריב אותם.
          מזמין אותך לחזור למשחק שמכעט הדיח את 73:9, המשחק הראשון באוקלנד. ראס הפך אותו בהתפרעות פסיכית בחצי השני (דוראנט הכריע בקלאץ' מדהים, אחחח היו ימים…). איפה זה בסטטיסטיקה? הסטטיסטיקה לא מספרת לנו מתי באו הסלים, איך הם השפיעו על כל השחקנים, על המשחק, על המומנטום, ועל ועל ועל. היא מרדדת, היא מרמה.
          3.אתה חושב שמישהו באוק' סיטי מקשיב לאיש עם הדפים? צ'יקס לא מתעניין בזה, הוא אולד סקול, הוא מעביר דאחקות עם השחקנים של היריב, בילי יכול לקרוא בהם אבל אף אחד לא מקשיב לו ממילא, פרסטי מקבל החלטות עם הבטן (הארדן, כרמלו, ג'ורג'). אם מישהו רק יתקרב עם דף סטט לראסל- ראסל ינשוך לו את היד כמו כלב משוגע
          🙂

          1. אני זוכר היטב את אותה סדרה. אני זוכר ששיחק שם אחד קווין דוראנט.
            .
            לא – הסטטיסטיקה לא מלמדת אותך מה הולך להתרחש. היא מלמדת אותך שכאשר קרי עולה לזריקה, אז סיכויי ההצלחה הם כמו של זריקת מטבע. וכאשר ווסטברוק עולה לעוד פול אפ מ-3, אז הסיכויים דומים יותר לאלו של זריקת קובייה…
            על ההתעלמות מהנתונים, איש אחד חכם אמר:
            "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."

          2. נכון! ראסל לא שפוי. מה רע בזה?
            לברון שפוי? הוא לא אדם, הוא תאגיד (באמת)
            מייקל היה שפוי? היית הולך איתו לשתות בירה?
            קובי שפוי? הוא לקח את הלייקרס אל השאול והם עוד תלו שתי חולצות שלו על התקרה.
            מאראדונה שפוי?
            שנעבור לתחומים אחרים?
            אתה יודע מה התחוור לי פתאום? שאני מדבר עם איש הסטט על שפיות, והרי "משוגע" זו בכלל תופעה סטטיסטית. נידונתי להפסד, אתה ג"ס בדיון הזה, אני הפליקנס

          3. חחח…
            +1
            ביחס לראסל אתה נורמלי
            אהבתי את המטבע של קרי מול הקוביה של ראס. לקרי היה מזל ב-2016, היה לו את השטר של קליי

        2. "מה שעצוב, זה שראסל מנסה לשחק כמו קובי ומייקל"
          הפוך גוטה – זה בדיוק מה שמדהים אצלו. בגלל זה הוא הגיע לדרגת הכוכבות שהגיע – למרות שיש לו גרזן טזמני ביד. יש לו אופי

        3. גיא צודק בכל מילה.
          ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו לעמדה של שמעון ודה-שוט הוא שהם פשוט חושבים על הסוגיה דרך משקפיי האוהד שלהם – הם פשוט נהנים מראסל ורוצים שימשיך באותה דרך. ויתכן שזו בדיוק הדילמה של ראסל – בין להמשיך להנות מלשחק כמו שהוא אוהב, לבין להשתנות, להשתפר ואולי אולי גם לזכות בטבעת. ימים יגידו, והם כנראה יגידו את מה שגיא מעריך – ראסל כבר לא ישתנה, אבל אם כן – זה יהיה סיפור אנושי נפלא. נקווה.

          1. לא קשור לאוהד זה בונוס. אנחנו לא חושבים לרגע שהבעיה היא בראס. ברור שככוכב הוא נושא באשמה.ב2016 היו נגרים עונה שעברה מלו ברואר וסילי בילי בגדול

          2. + 100
            אבל
            1. למה שראסל ייקח ריטלין? כדי להגדיל את הסיכוי לזכות בטבעת? המחיר גדול מדי.
            2. אם השנה אוק' יזכו, אז כולם יגידו שזה בגלל שראסל השתנה. המרחק בין הצלחה לכישלון הוא קטן מאוד בספורט (אולי גם בכלל). 5/27 ואולי להארדן יש טבעת. כמה שלשות-פסיכיות-הזויות פחות של קליי במשחק 6 – ואולי לראס יש טבעת.

          3. דה שוט אני קורא את התגובות ואני לא מאמין, כן הארדן הפסיד בגמר המערב במשחק 7 לקבוצה היסטורית בגלל חריגה סטטיסטית, אבל הסטטיסטיקה היא שהובילה אותם בכלל לזה (ועונה שעברה נחשבת הצלחה בכל קנה מידה ליוסטון)
            .
            .
            פעם אחר פעם ראסל עץ בסיבוב הראשון ללא דוראנט לצידו ועם סגל מסייע מצויין בגלל שהוא מזיק לקבוצה מאשר מועיל כאשר הוא מתפרע ככה, היעילות של זריקות היא סופר משמעותית בטח בכדורסל שזה משחק של פושיזונים, ראסל כשהוא זורק בלי הכרה הוא הרבה יותר מזיק ממועיל לקבוצה אני צועק את זה כבר שלוש שנים באתר, הסטטיסטיקה מוכיחה זאת התוצאות בשטח מוכיחות את זה.
            .
            כל מי שמבין כדורסל בטח ובטח מאמנים מבחינה נטו היה מוריד את ראסל לספסל אתמול בלילה, היה מדבר איתו על הבחירת זריקות הנוראית שלו שפוגעת בקבוצה על התנועה ללא כדור, אבל NBA זה הרבה יותר מזה וכוכב גדול משמעותית מאמן. כמו רבים מהמאמנים בליגה דונבון מעדיף לשתוק ולשמור על כסאו למרות שמבחינת כדורסל זה לא נכון, אין ספק שהם יודעים את משמעות הסטטיסטיקה, כן יש דברים שהסטטיסטיקה לא מצביעה (כמו אפקט קובי ברייאנט שהיה זורק והכנה הייתה מביאה שמירות כפולות וזה היה מאפשר מבטים פנויים וריבאונד התקפה, ששחקן שקולע מטר מהשלוש באחוזים יותר נמוכים עדיף על שחקן שקולע רק מ3…) פה זה לא המצב ראסל הורס בבירור לו ולקבוצתו, הסטטיסטיקה מוכיחה את זה התוצאות בשטח מראות את זה
            .
            .
            בילי דונבון יודע כדורסל יותר מכולנו ביחד, מה שהוא עשה בפלורידה חקוק באותיות קידוש לבנה בכל ספר היסטוריה, הבעיה שלו זה שהוא לא מצליח להשתלט על הכוכב שלו ולהנחיל שיטת משחק וזה מה שהופך אותו לסילי בילי .

          4. ברוך, יש לי הרבה לומר לך אך תם הזמן שלי הערב מתחת לשמש. את רובו כיליתי מול אוהד פיניקס שרוצה שאכניס היגיון לאהדה שלי, למודת האכזבות.
            עקרונית קשה להתווכח עם המשנה המסודרת שלך. המציאות, עם זאת, מתארגנת קצת אחרת. אגיב בהרחבה בהזדמנות אחרת. יאללה מכבי, אם יסגרו טוב את דונצ׳יץ׳ – ינצחו את ריאל

          5. זה תמיד מצחיק כשאתה מתחיל לדבר על המציאות. אף אחד לא מתעקש שתכניס הגיון לאהדה שלך כי זה לא דבר הגיוני מלכתחילה. מה שכן מבקשים ממך זה להסתכל ולהבין מה מנצח משחקים (רמז, זה לא אהדה או השתוללות בלתי מבוקרת של החטאות).

  12. הקינגס אגב ב-9 המשחקים הבאים פוגשים את גולדן ופורטלנד והיתר כל הזבל של המזרח, המון נמושות יכולים לרוץ יפה וגם אחרי זה קבוצות סבירות בהם יכולים לקחת משחקים.

  13. "משחק סטנגה עם הטבעות" – ענק 🙂

    ראסל ברצף של קללת טבעת. הוא ימשיך לזרוק עד שזה יעבור. הקבוצה יכולה לספוג את זה הודות לפול ג'ורג' (שאני מודה כי תרומתו עולה על כל הציפיות שלי. סברתי שיחזור מהפציעה הנוראה כבינוני פלוס והוא אולסטאר לגמרי). חבל לי שאוק' לא משחקים יותר תרגילים לאדאמס והולכים לפי הספר על שני הפרנצ'ייז חזק ובכל הכוח כשכל השאר זה "צוות מסייע".

    נראה לי שקרוב היום בו יפנה א"ד את אחוריו לעיר הסווינג, יתקע לעברה נוד אדיר ויתעופף מכוח החוק השלישי של ניוטון לקבוצה שתדע מה לעשות איתו.

    1. הקבוצה לא תוכל לספוג סגנון משחק הרסני שכזה בפלייאוף גם אם האחוזים שלו יהיו מה שהיו לפני עונה בסוף אנחנו מדברים על משחק של פושיזונים (ולא מדובר פה באפקט ברייאנט, שההגנה הייתה מתמקדת בו וזה היא מאפשר ריבאונד התקפה ומבטים חופשיים לאחרים אלא על שחקן שזורק ללא תקנה), וכל זה מוכח שנה אחר שנה (מאז שדוראנט עזב ווסטברוק לא עבר סיבוב ראשון למרות צוות מסייע מדהים),

  14. עוד שחקן שלא מדברים עליו זה בראון מבוסטון.
    שנה שעברה דברו עליו כתואם קוואי, כמועמד למקס.
    איפה הוא
    נכון שקיירי זה קיירי. ובפליאוף אתה רוצה אותו שינצח משחקים.
    אבל מה שהוא עושה לשחקנים סביבו. והסיכוי שבפליאוף יפצע… אותו הייתי מטריד על הגבה.
    גארדים מעולים יש לבוסטון וזה יסגור את הסיפור בצבע.

    1. מסכים, לא יודע אם קיירי על דיוויס אבל אולי באמת שווה להעביר את קיירי בתנאי שנקבל תמורה הוגנת.
      בעיני זה יכול לפתוח אופציות חדשות ומגוונות של הרכבים, לדוגמא הייוורד, בראון, טייטום, הורפורד וביינס לדוגמא לפי דעתי יכול להיות הרכב מאוד מגוון עם שני מוסרים מצוינים (הייוורד והורפורד) חודרים נפלאים (בראון, טייטום והייוורד) וקליעה טובה משלוש.
      הייורד יהיה מוביל הכדור הראשי ובראון ישמור על הפוינט גארד (הוא מספיק מהיר כדי לשמור עליהם).

      1. די נו, אף בנאדם שפוי לא מעביר את קיירי. השחקן הכי מלהיב בליגה וזה כולל את כולם כולל כולם.
        אפילו דני איינג' לא האמין למזלו הטוב כשנחתה עליו המתנה הזו מהשמיים. ולחשוב שפניקס סירבה, על אריק בלדסו + ג'וש גקסון…
        זו קבוצה של קיירי, זו המחלה שהוא הביא איתו מלברון, וכל היתר צריכים ללמוד להסתדר איתו.
        לברון לפחות עוד הרשה לסופרסטאר קטן להיות לידו, שני שחקני ה-ISO הכי טובים בליגה, זו היתה התוכנית, וכל היתר יעמדו מסביב על השלוש ויזרקו, כולל קווין לאב, שירד לדרגת צ'נינג פריי.
        בבוסטון אין לקיירי אפילו קיירי משלו. בינתיים. שייאבקו הצעירים על התפקיד של מס' 2, ומי שמתאים, יישאר.

        1. פתאום הוא לא נחש שמפריע לכולם כולל כולם כולל כולם לשחק איתו?
          כל שבוע הוא מחליף דעה שתתאים למה היה חסר ללברון כדי לזכות בעוד אליפות ולהכניס להייטרים

          1. לא יודע
            אבל אמא שלך הכי גמישה מכולם כולל כולם כולל כולם
            .
            .
            אתם כבר קונים שאנחנו שני אנשים שונים או שאני חייב להמשיך?

        2. אולי הוא הכי מלהיב אבל מלהיב לא מבטיח הצלחה, ובכל מקרה זה סתם הרכב שאני חושב שיהיה מעניין אפשר אפילו לנסות אותו עכשיו כשקיירי פצוע

  15. מצחיק שיש אלו המעוניינים ל הטריד את קיירי. שיגיע הפלייאוף ידברו אחרת. חברה קיירי הוא הכוכב הקבוצה מתאימה את עצמה אליו ולא להיפך. אם יש ילדים עם חלב על השפתיים שלא מסוגלים מטרידים אותם. שנה שעברה משום מה בוסטון חיים בהזייה היי חברה הילדים האלו הפסידו לל:רון אחד עם חבורת פסחים. הם לא שם. הילדים יכולים להוביל? אולי אז שיטרידו אותם. לא זורקים סופרסטאר מוכח על פוטנציאל כלשהו. אף אחד בבוסטון לא הראה שהוא קובי בריאנט. קיירי לא מנהל משחק הוא רכז סקורר שיתאימו עצמם בהתאם.

  16. כשקיירי יגיע לקצה הזרת של היכולת של לברון יהיה אפשר להצדיק אותו
    בינתיים הוא וגייוארד הרסו את הדינמיקה שהייתה בעונה שעברה ולא יצליחו לדגדג את טורונטו בפלייאוף.

  17. יש לנו טעות ברוב הניתוחים,
    השאלה החשובה היא לא מי הקבוצוה הטובה עכשיו, אלא מי תעלה הילוך בפלייאוף, והכי חשוב, מי השחקנים שישחקו טוב יותר בפייאוף ויובילו קבוצות קדימה (להבדיל מקבוצות שהפלייאוף ישפיע עליהן לרעה מגודל המעמד).
    החשודים הרגילים לתת עוד הילוך בפלייאוף: גולדן, יוסטון(יחסית למאזן עכשיו), לייקרס (לברון), בוסטון(קיירי), טורונטו(קוואי), ספרס(פופ) והכבשה השחורה – אינדיאנה.
    קבוצות טובות שישארו אותה רמה בפלייאוף – מילווקי, דנבר(בשאיפה), אוקלהומה ואולי פילדלפיה אם סימונס ואמביד ישארו מפוקסים גם במאני טיים

להגיב על חרש עץ לבטל

סגירת תפריט