ברוקלין רוצה פלייאוף ומנצחת גם את ניו אורלינס/ ניר לוין, ברקליס סנטר

ברוקלין רוצה פלייאוף ומנצחת גם את ניו אורלינס/ ניר לוין, ברקליס סנטר

ה-2.1 הוא יום של תחילת חזרה לשגרה אחרי חופשות הכריסמס וה-New Year הארוכות. נכון, חלק ממשיכים אותן לעוד סופשבוע ויחזרו לעניינים רק בתחילת השבוע הבא, והסטודנטים (כמוני) עוד מתאוששים ממבחני הפינאלס הזוועתיים ונחים לקראת סמסטר האביב, אבל לרובם של האמריקאים היום מסמל את סוף החלום המתוק של הכריסמס, כשהחופשה הבאה והקצרה תגיע רק בסוף החודש (יום מרטין לות'ר קינג).

מזג אויר קריר במידה סבירה קידם את פני הבאים הערב לברקליס סנטר. בכלל אנחנו חווים חורף רגוע בינתיים השנה בחוף המזרחי (רק יום אחד של שלג בניו יורק!), כולל פינוק בדמות אחד מימי ה-1.1 החמים בשנים האחרונות. העיר עדיין מלאה בהמוני התיירים שהגיעו לבלות את תקופת החגים בניו יורק, והם מורגשים ביציעים – כמה מהם תיסכלו את אנשי המעליות והסדרנים שניסו ללא הצלחה להסביר לאיטלקים/צרפתים/אסייאתים באיזה קומה הם צריכים לרדת. כמה עשרות חבר'ה ארגנטינאים התארגנו מאחורי אחד הסלים והשתלטו על העידוד במשחק, תוך שהם מייבאים את שירי הכדורגל ליציעי ה-NBA. וואלה זה נשמע טוב:

=================================================

שתי קבוצות עם מאזן זהה (21-17) הגיעו למשחק הערב. למרות המאזן הזהה די ברור שהסיפור של שתיהן שונה מאוד – בעוד ברוקלין מפתיעה לטובה ונראית הרבה יותר טוב ממה שהיא נראתה בתחילת השנה (כולל רצף של שבעה נצחונות), דווקא לאחר הפציעה של כריס לאברט, הפליקנס לא מצליחים לשחזר את היכולת מהריצה בפלייאוף בעונה שעברה, ועומדים בפני צומת משמעותי בכל מה שקשור לאנתוני דיוויס ובכלל לעתיד הקבוצה.

 

הפליקנס הציגו את אלפריד פייטון שחוזר מפציעה ביד בחמישייה, כשגם רנדל שבתחילת השנה עלה מהספסל פותח לצידו של החד-גבה, בעיקר בגלל הפציעה של מירוטיץ'. ברוקלין עלתה עם החמישייה הרגילה לאחרונה – כולל קורוקס הלטבי הצעיר שנראה לא רע בכלל. בברוקלין חסרו גם את אלן קראב המאכזב ואת הוליס ג'פרסון.

הפתיחה הייתה שקולה כשדווקא ניו אורלינס נראית חדה יותר. כשהמחליפים של ברוקלין עלו – בראשם ספנסר דינוודי המצויין ודמארה קארול – התמונה השתנתה לחלוטין. זו הייתה רק ברוקלין. משחק התקפה של חדירות והוצאות לשלשות פנויות וריבאונד התקפה טוב של דיוויס וג'ארט אלן בעל מראה שחקן הפורנו משנות ה-70, סחפו את הנטס להובלה של עשר בסיום הרבע הראשון (ממליץ לראות את הבלוק שהוא נתן לדיוויס ב'מעורב' של מנחם מהלילה). המומנטום נמשך כשגם שאבאז נאפייר שעלה מהספסל – ונמצא בתקופה מצוינת – תרם להתקפה עם כמה מהלכים יפים (בסיום המשחק הספסל של הנטס ניצח את מקבילו מהפליקנס 5-55!).

בין הרבעים, אגדת נטס הגיעה לביקור: זהו קרי קיטלס הצלף – הנמצא במקום השני המכובד אחרי ג'ייסון קיד בקליעות שלוש בהסטוריית הנטס. בשבילי זאת הייתה הזדמנות טובה להיזכר באלופת המזרח של 2003 עם קניון מרטין וריצ'ארד ג'פרסון.

 

חזרה למשחק. שלשות של קארול העלו ליתרון שיא של 42-66 באמצע הרבע השני. הפליקנס נראו כבויים ברגעים האלה: ההגנה לא יצאה לזורקי השלשות ורנדל והולידיי הסתבכו יותר מדיי במשחק אחד על אחד. ג'נטרי לקח שני פסקי זמן בהפרש של שלוש דקות וזה קצת ניער אותם: ריצה של 2-14 הורידה ל-12 בלבד, ובסיום המחצית זה 58-73 לברוקלין. דיוויס קלע 15 במחצית שקטה, כשבברוקלין דינווידי וקארול עם 13.

=====================================================

הפליקנס עלו אגרסיביים יותר ונגסו מעט בפער. אחרי עבירה בלתי ספורטיבית של קורוקס ההפרש ירד ל-13 בלבד אבל שני מהלכים גדולים של ג'ארט אלן המוכשר החזירו את המומנטום לברוקלין: חסימה ענקית שלו על דיוויס שהובילה לשלשה של האריס, ועוד ריבאונד התקפה החזירו ל-18. אבל ברוקלין, שבמהלך העונה הפסידה הרבה משחקים שבהם הובילה, התחילה כהרגלה להילחץ לקראת הרבע הרביעי.

פתיחת הרבע של הנטס דווקא הייתה טובה, וניו אורלינס נראתה אובדת עצות. ג'נטרי החליט לנסות לעורר את הקבוצה שלו עם טכנית. הנה הוא מציק לשופט אחרי סדרה של שריקות נגד הפליקנס עד שהוא חוטף את ה-T:

והפליקנס התעוררו. דיוויס היה נפלא מתחת לסלים ויחד עם הולידיי ופייטון ניו אורלינס חזרה למשחק. מאמן הנטס אטקינסון אמר בסיום שלפני חודשיים ברוקלין הייתה מפסידה את המשחק הזה כנראה. אבל היום זה לא קרה: דווקא שחקני החמישייה שהיו יחסית שקטים במהלך המשחק סגרו את המשחק לברוקלין. ראסל היה שקט עם הכדור, דאדלי נתן ניסיון וג'ו האריס סיפק את הנקודות החשובות במאני טיים, אחרי שניו אורלינס הורידה ל-5 בלבד, דקה וחצי לסיום. הנה מבט מקרוב על הסל הכי חשוב במשחק (אלפריד פייטון עם הגנה שערורייתית, לא בפעם הראשונה במשחק):

בסיום ניצחון חשוב ומרשים לברוקלין 121-126, לה קלעו 7 שחקנים בדאבל פיגרס. ראסל, האריס, קארול ודינווידי קלעו 22, 21, 19 ו-18 כשהספסל כולו תורם כאמור 55 נקודות. למרות שג'ארט אלן ודיוויס היו מצוינים במלחמה מול אנתוני דיוויס הוא סיים עם 34 נק', 26 ריבאונדים ו-3 בלוקים. פייטון קלע 25 באחוזים טובים, ורנדל והולידיי הוסיפו 21 ו-20. אבל הספסל של ניו אורלינס פשוט לא היה קיים. הקבוצה הזאת בבעיה רצינית ונראה שאם לא תתחזק בצורה משמעותית.

היה מעניין לשמוע את ג'ארד דאדלי מדבר בסיום. השחקן הגמלוני הזה נותן הרבה מעבר לכדורסל לברוקלין. הוא מבין את המשחק, הוא נטול אגו והוא תורם בכל הדברים הקטנים (והוא כוכב טוויטר). נכס אמיתי לברוקלין. כאן הוא מדבר על תרומת הספסל:

הקהל בסיום קרא "WE WANT PLAYOFFS" ואכן, למשך חצי שעה אמנם, ברוקלין עלתה למקום השמיני לאחר כמעט שנתיים (הניצחון של דטריוט בממפיס החזיר אותה לתשיעי). אם תמשיך ככה, ולנוכח אי יציבות מיאמי, אורלנדו ודטרויט שיתמודדו איתה על המקום לפלייאוף, נראה שאולי השנה אוהדי הנטס יקבלו את מבוקשם.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. הנטס לעומת זאת ממשיכים להראות אחלה כדורסל.
    מרקס ואטקינסון פשוט בנו קבוצה מההריסות של בילי קינג. ועוד יש להם נכסים מקום בתקרה לעשות עוד כמה מהלכים

  2. אחלה סיקור מהמשחק.
    מרגיש שהשקנאים הפנימו שתקופת הגבה נגמרת ויש ירידה חדה באנרגיה.
    דייויס מצידו מספק סטטיסטיקות לקראת החוזה הגדול הבא. השורה האישית שלו מדהימה אבל הוא לא מנהיג
    🙂

      1. הוא רומז להנהלה בעדינות I DONT WANNA BE HERE TRADE ME NOW.
        הוא עושה את זה בדרכו של אדונו, מורו ורבו LBJ שעשה דבר או שניים כאלו בעבר למי שזוכר. בתקשורת הוא אוהב את העיר ומת על החיים ורוצה להישאר. על המגרש הוא שולח רמז בדמות מקום 14.
        איפה רואים את זה? בהגנה וכנראה הוא שוחח גם עם הולידיי כי אין לי הסבר אחר לזה שהבחור הפך לאוויר בהגנה.

  3. אחלה סיקור ניר.
    ברוקלין ודאלאס המרעננות הרשמיות של הליגה.
    כיף לראות קבוצה שנלחמת לצאת מבור הביוב העמוק שהיא הייתה קבורה בו.
    במיוחד כשמדובר על צמיחה המבוססת על שחקנים צעירים ואלמונים,
    ולא בשיטת האינסטנט.

  4. אשכרה קיבלנו משחק של קבוצה מול שחקן, ואיזה פלא שהקבוצה ניצחה. ברוקלין נותנת עונה מדהימה באמת בלי שום שחקן משמעותי(לאברט נפצע בעונת שיא שלו). אני באמת מתחיל להאמין שהם יהיו יעד רציני בקיץ

    1. יעד רציני למי? טוביאס האריס? קיירי בבוסטון, קאווי בטורנטו/קליפרס, דוראנט בגולדן, קליי בגולדן. למי הם יעד? לחוזה המקס מוות לדמרקוס קאזינס?

  5. מעולה ניר! מעניין באמת לראות את הקבוצה שנבנית שם. יש גם אוהדים אמיתיים באולם או שזה רק כאלו בלי כרטיסים לניקס…?

    1. יש שם הרבה מאוד משפחות צעירות שגרות בברוקין (גם חרדיות) והקבוצה נותנת להם גאווה גדולה. יש שם בסיס לא רע של אוהדים שרק ייגגל בשנים הבאות (אל תשכח שנם עברו שנים לא פשוטות עד העונה האחרונה, לא היה פשוט למשוך צופים לאולם).

  6. את מי בדיוק באו הארגנטינאים לראות? או שסתם בא להם לראות כדורסל.
    מעניין מי מטפל בכם (עתונאי הופס ושאר העתונאים) טוב יותר, הניקס או הנטס?

להגיב על א.מנור לבטל

סגירת תפריט