מרתון טבריה 2019 – אלכס דוקורסקי

הכנרת ממעוף הציפור

תמונת השער של הכנרת היא מויקיפדיה.

מרתון טבריה, שנחשב גם כאליפות ישראל במקצוע, ייערך ביום שישי הקרוב (04/01). באופן סמלי. תהיה זאת הפעם ה-42 בה המרתון מתקיים. למעשה, מרתון טבריה או "מרתון הכנרת", כפי שנקרא בשנותיו הראשונות, הוא המירוץ השני בותיקותו במדינה (שנערך ברציפות), לאחר "הקפת התבור" שמתקיימת החל מ-1952 (לזכרו של האלוף יצחק שדה) והמרתון הותיק ביותר שמתקיים ברציפות (עד אז נערכו מספר מרתונים במדינה אבל לא הצליחו להתבסס באופן סדיר ורצוף).
המרתון הראשון התקיים ביום האחרון של שנת 1977 ויוזמיו היו אנשים שהאתלטיקה, והענף בארץ בפרט, יקרה מאוד לליבם והם תרמו רבות וגם כיום ממשיכים לסייע ולעבוד לטובת קידום ופיתוח הענף במדינה. מטבע הדברים, פעלם של האנשים הללו מסתכם בספרים עבי כרס ולא במספר שורות, אך יהיה לי הכבוד לכתוב מעט עליהם גם כאן בטרם אתייחס למסלול המרתון המעניין ומשתתפיו הבולטים.

המרתון הראשון היה פרי יוזמתם של מאמן האתלטיקה איליה בר זאב (מטובי המאמנים לריצות הבינוניות והארוכות במדינה. אימן מספר רב של אתלטים, שקבעו שיאי ישראל, השתתפו בתחרויות בין-לאומיות גדולות ונמנו על צמרת האתלטים במדינה. רשימה חלקית של חניכיו תכלול את יובל וישניצר ואחיו רפי ז"ל, שלימים הפך אף הוא למאמן יוצא מן הכלל, יחזקאל חליפה, דב קרמר, שם טוב סבג, עמית נאמן, זבדיה וודג', איתי מגידי, זהבה שמואלי ואחותה מזל שלום, נילי אברמסקי, שזכתה 9 פעמים באליפות ישראל במרתון, וסבטלנה בחמנד) שיחד עם חבריו דוד אייגר (שכיהן כמזכיר הועדה לאתלטיקה קלה בישראל, שמו דאז של איגוד האתלטיקה, ועוסק שנים רבות באיסוף ועיבוד נתונים סטטיסטיים על האתלטיקה במדינה ובעולם. כמו כן, מסייע רבות בארגון תחרויות שונות ותרגם וערך את הספר של חוקת האתלטיקה) ועו"ד עמוס ויצמן. בין היוזמים והמארגנים של מרתון הכנרת הראשון ניתן למצוא גם את בארי שור, מאמן אתלטיקה שכעבור שלוש שנים ארגן את חצי המרתון בעמק בית שאן (שלימים הפך לאליפות ישראל במקצועׂׂׂ), את אמנון גור, מאמן אתלטיקה מצוין ובעל ידע רב במקצועות מגוונים שתרם ועדיין תורם לפיתוח הענף בארץ ואת אבי שטיין, מי שכיהן כמזכיר הועדה לאתלטיקה קלה לאחר דוד אייגר. תרומה משמעותית מאוד לקידום המרתון והאתלטיקה במדינה היא תוצאת עבודתו של פרופסור אורי גולדבורט, שכיהן כיו'ר הועדה לאתלטיקה וכתב מאמרים היסטוריים מרתקים על האתלטיקה במדינה (ועוד לפני קום המדינה) ובעולם ועוסק גם הוא באיסוף נתונים סטטיסטיים על הענף. החל מתחילת שנות ה-80 הצטרף לוועדה המארגנת גם עו"ד אריק קוקס, שכיהן בתפקידים שונים באיגוד האתלטיקה, ומסייע רבות לקדם את המרתון בטבריה ואת האתלטיקה הישראלית.
עם השנים, הפך אדם נוסף להיות מזוהה עם מרתון טבריה והוא אנטוניו סנטורי ז"ל. אנטוניו הוא איטלקי שהגיע כמתנדב למדינה. מלבד תרומתו מן ההיבט הבטחוני לצבא, הוא אימן רצים רבים (סייע בקידום האתלטיקה גם במגזר הערבי ושם דגש על העלאת השתתפות הנשים מהמגזר בספורט) והיה איש אשכולות בעל ידע רב באתלטיקה ובכדורגל. אנטוניו אסף נתונים סטטיסטיים רבים על המרתון בטבריה. הנתונים הללו מפורסמים כל שנה בחוברת שמוציאה לאור הועדה המארגנת של המרתון ערב המירוץ. 

על פניו, נראה כי הרעיון של מרתון שייערך באיזור הכנרת ועמק הירדן (המקום נבחר בגלל מזג האוויר הנוח, לרוב, בתקופת החורף באיזור) היה אמור להתקבל בתמיכה רחבה של כל גורמי הספורט במדינה. אולם המצב בישראל בסוף שנות ה-70 היה מעט שונה. מוסדות הספורט היו נתונים לפוליטיזציה מאוד משמעותית והתחלקו בין מרכזי מכבי להפועל, כאשר האחרון היה דומיננטי יותר באותה התקופה. היות ואיליה בר זאב היה שייך לאגודת "איילות", מועדון ריצה שהיה חף משיקולים פוליטיים ומטרתו היתה קידום הספורט בלבד, אנשי מרכז הפועל התנגדו תחילה לקיומו של המרתון אך התרצו בסופו של דבר. איליה בר זאב עוד עסק בסימון המסלול בלילה לפני הזינוק ובבוקר ה-31 בדצמבר 1977 היה אחד מ-99 המזנקים למירוץ (שכבר בנהדורתו הראשונה היה בינלאומי) שהחל בכפר נחום והסתיים בעין גב. המנצח היה הרץ הגרמני ורנר דורנבאכר, שהצליח לרדת מ-2:20. המנצחים בין הרצים הישראלים היו שניים שהטביעו (וממשיכים בכך) חותם עמוק על האתלטיקה והספורט במדינה, יאיר קרני וזהבה שמואלי (שניהם שיפרו בהמשך משמעותית את תוצאותיהם ממרתון הכנרת הראשון).

בין מהדורתו הראשונה של המרתון ועד לאמצע שנות ה-80, המסלול שונה מספר פעמים עד שלקראת הפעם השמינית בה הוא נערך, עיריית טבריה לקחה חסות על המירוץ ושמו שונה למרתון טבריה הבין-לאומי. המסלול נקבע מטבריה לעין גב ובחזרה וכך הוא מתנהל עד היום (מלבד המרתון, ישולבו השנה מקצים לעשרה ק"מ ולחצי מרתון). זו ההזדמנות להרחיב מעט על אופי ותוואי המסלול של המרתון. המירוץ מתחיל בחלקה התחתון של העיר טבריה, צמוד למלונות. הרצים יוצאים לכיוון דרום, כשכל הריצה עוברת צמוד לחופי הכנרת. הריצה עוברת ליד כנרת המושבה, תיכון בית ירח (שלפניו יש עליה קטנה), הירדנית, דגניה א', צומת צמח, מכללת עמק הירדן וקיבוץ מעגן. בצומת מעגן פונים צפונה (שמאלה) לכיוון עין גב, שם חולפים על פני צומת תל קציר, קיבוץ האון ואנדרטת הטייסים התורכים (לזכר שני טייסים מהאימפריה העותמאנית שהתרסקו במקום ב-1914, בימי ראשית התעופה) וממשיכים בריצה עד לפאתי כפר הנופש בעין גב, שם נמצאת נקודת הסיבוב לכיוון טבריה.
המסלול בסה"כ מהיר (ויעידו על כך שיאיו, שיצוינו בהמשך) ושטוח למעט שתי עליות קצרות ומתונות. הראשונה, שצוינה, היא העליה בקטע ההלוך, ליד תיכון בית ירח ואילו השניה היא בקילומטר ה-32 בקירוב, ליד הירדנית, שם נשפך נהר הירדן לכנרת.
אחד המאפיינים הבולטים של המירוץ, שמעורר תמיד שאלות וחששות בקרב הרצים הוא עניין הרוח. הקטע בין צומת מעגן ועין גב (ובחזרה) חשוף לרוחות מזרחיות ("השרקיות"), שלעתים נושבות די מהירות ומפריעות לרצים. ישנן שנים בהן הרוחות חזקות יותר ולעתים יש שנים שהן מורגשות פחות. למרות שהאיזור, למעט טבריה, אינו מיושב בצפיפות, ניתן למצוא בו מעודדים שעומדים ליד הקיבוצים וצומת צמח ומעודדים את הרצים.

שיאי המסלול והרצים הישראלים הבולטים במרתון הקרוב –
שיא המסלול לגברים הוא של פארטקיק טוואמבה, רץ צרפתי יליד קונגו ועומד על 2:07:31, נקבע ב-2012.
שיא המסלול לנשים שייך לרצה האתיופית היווט גבריקדאן שקבעה ב-2017 תוצאה מעולה של 2:25:45. 

מועמדים לניצחון, גברים: 
איימרו עלמיה, בן 28, חבר במועדון "אתלטי אורן השרון" ומתאמן כיום תחת הדרכתו של גזצ'או יוסף (מגדולי האתלטים במדינת ישראל. אתלט רב גוני שהצטיין בכל המרחקים בין 800 מטר למרתון. שיאן ישראל ב-1,500 מטר וב-3,000). איימרו הוא שיאן ישראל בריצת 10,000 מטר (28:09.42). לפני כחודש קבע את שיאו האישי באליפות ישראל בחצי המרתון שנערכה בעמק בית שאן, 64:04 (שיא מסלול). מטרתו של איימרו היא לרדת מ-2:16 כדי לקבוע את הקריטריון לאליפות העולם באתלטיקה, שתיערך בסוף חודש ספטמבר בדוחא שבקטאר, ולהצטרף לחבריו, גירמה אמרה, שיאן ישראל הטרי וחניכו של זוהר זימרו, שקבע 2:12:37 לפני כחודש וחצי במרתון ולנסיה ולמארו טפרי, חניכו של דן סלפטר, שסיים במקום השביעי בגמר אליפות אירופה בברלין עם תוצאה נהדרת (שיא ישראלי דאז) של 2:13 בדיוק.
דניאל (אגז'ה) גואדי
, בן 29, הפועל עמק חפר. מאמנו הוא אלמהיו פאלורו. גואדי הוא בעל שיא אישי של 2:18:51 ממרתון רוטרדם ב-2016. תוצאה זו היוותה עבורו קריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים בריו באותה שנה, שבהם אכן נטל חלק.
בריהון וובה, בן 36, אתלטי לידר ירושלים. מתאמן תחת הדרכתו של זוהר זימרו. בריהון הוא רץ ותיק שמצטיין במרחקים רבים. שיאו האישי המצוין הוא 2:17:17 ונקבע ברטרדם ב-2011.
ג'מבר מלקאמו, בן 28, אתלטי אורן השרון (התאמן בעבר עם רפי וישניצר ז"ל, אך אינני יודע מי מאמנו כיום). בעל שיא אישי של 2:20:26. רץ מעולה שכבר זכה באליפות ישראל במרתון טבריה ב-2016.
אמיר רמון, בן 32, אתלטי לידר ירושלים. אמיר הוא רץ מצוין שמאמן גם רצים אחרים. שיאו האישי במרתון הוא 2:27:50 (ממרתון טבריה ב-2014) והוא הספיק גם לייצג את המדינה במרתון באליפות אירופה בציריך באותה השנה.

נשים
מינטאמר ביקאיה, בת 26, "אתלטי הסמטה דרום ת"א". רצה מעולה בעלת שיא אישי של 2:53:24 (אינני יודע מי מאמנה. ייתכן שזהו יובל כרמי, שמאמן את רצי המועדון).
ביטי דויטש, בת 29, מועדון "הרוח השניה" ומאמניה הם אתי יורם איינר. ביטי, אמא לחמישה ילדים, קבעה תוצאה נהדרת, של 1:19:53, בחצי המרתון בעמק בית שאן. היא נמצאת במגמת שיפור ויהיה מאוד מעניין לעקוב אחריה במרתון טבריה הקרוב ובשנים הבאות.

לצורך הכנת הסקירה נעזרתי במספר מקורות:
1. כתבותיו של היסטוריון הספורט, אלישע שוחט ז"ל, במגזין "עולם הריצה".
2. מאמרו של איליה בר זאב, "המרתון הבינלאומי הראשון בישראל", מתוך אתר מועדון ארוחת הבוקר, 2008.
3. כתבה של אורן בוקשטיין, דובר איגוד האתלטיקה, על המרתון, מתוך אתר איגוד האתלטיקה.
4. מאמר באתר שוונג של אבי שטיין, "מרתון טבריה – מארגון בימי בראשית למימוש", 2011.
5. ריאיון של יאיר בן עמי עם איליה בר זאב באתר שוונג, 2014.
6. חוברות המידע שמחולקות למשתתפים ערב המרתון. הפרטים הסטטיסטיים שמופיעים שם הם תוצאה של עבודה רבת שנים של אנטוניו סנטורי ז"ל ואריק קוקס.
7. ערכים בויקיפדיה של חלק מהרצים.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. נהדר אלכס . כתושב האזור שהמסלולים שבהם רץ בהחלט משתלבים עם מסלול המרתון תמיד נחמד לקרוא על ההיסטוריה של המירוץ הזה. שנה שעברה רצתי בו את
    חצי המרתון , השנה לא ממש הסתדר עם הלו"ז לצערי.
    בהחלט מסלול נוח ומהיר יחסית.

          1. אפיקים זה המכבי ת"א של מירוץ העצמאות (ניצחון הוא ברור והפסד הוא אסון) וצורי גלסמן הוא השמעון מזרחי שלה.

  2. אלכס תודה רבה על הסקירה.
    .
    ציינת את עלמיה שמכוון לאליפות העולם, גואדי לא קרוב לשם? אני שואל בגלל שבכל זאת מדובר במסלול "מהיר" שניתן לקבוע בו שיא אישי.

    1. שאלה טובה. דניאל גואדי רץ 68 דקות בחצי המרתון בעמק בית שאן לפני חודש. נראה שיתקשה להתקרב לקריטריון. בכל מקרה, אם אינני טועה, יכולים להיות עד 3 רצי מרתון מכל מדינה באליפויות הגדולות ויש כבר, כאמור, שני אתלטים שקבעו את המינימום, מארו טפרי וגירמה אמרה.
      איימרו עלמיה הוא המועמד, לפי כושרו כיום, להיות השלישי.

  3. שאלת תם (אולי לא כל כך 'תם': אני בטוח שאילו היה מגיע רץ עולמי ושובר שיא עולם היתה מיד עולה בעיית החמצן. עד עתה כל הבעיות בא"ק היו בגלל גבהים (בוב בימון באולימפיאדת מכסיקו) עם משיכת אדמה קטנה יותר, אוויר דליל יותר (התנגדות פחותה), אבל כמובן גם פחות חמצן.
    אף פעם לא נתקלו בבעייה של "עודף חמצן" שזה היתרון בטבריה, אבל מצד שני אוויר דחוס יותר – יותר התנגדות.
    מעניין.

    1. פעילות גופנית במקומות גבוהים, באוויר דליל, משפיעה לטובה על המאמצים האנאירוביים יותר כמו ספרינטים וקפיצות ואכן הדבר הורגש במשחקים האולימפיים במכסיקו סיטי. מלבד בוב בימון, נקבעו גם שיאי עולם ב-100 מטר, 200 ו-400. גם התוצאות במרחקים הבינוניים, 800 ו-1,500, היו נהדרות.
      בריצות הארוכות, מ-5,000 מטר ומעלה היתה ירידה באיכות התוצאות וחלק מהרצים סבלו מבעיות בריאותיות.

      הבנתי בעניין אינה גבוהה כלל, אך איני סבור שמאמצים ארוכים רצופים במקומות נמוכים במיוחד, כמו הכנרת וים המלח, יניבו תוצאות טובות יותר. להערכתי, ההשפעה אינה שונה מגובה פני הים.

  4. תודה אלכס, מצוין למי שלא בעניינים.
    כבן אפיקים גדלתי על זה שהיזם של מרתון העמק (היום טבריה) הוא צלי (בצלאל) אלרואי. בחור נחמד ועסקן ספורט מקומי רב פעלים.
    מעניין לברר לאשורו אם הוא קצת הגזים בתיאור תרומתו להקמת המרתון .. .

    1. בשמונה השנים הראשונות של המרתון הוא היה יותר תחת חסותה של המועצה המקומית בעמק הירדן ואין פלא שאנשיה היו שותפים לארגונו. במסגרת עבודתי בעמק הירדן אני רואה הרבה אנשים שעוסקים בענפי ספורט שונים ואין ספק שאנשי העמק אוהבים ספורט.
      שמעתי לא מעט על המורה לחינוך הגופני המצוין, צורי גלזמן מאפיקים שאימן גם אתלטיקה. אגב, באפיקים יש הרבה רצות ורצים טובים ובשנה שעברה הם זכו במירוץ העצמאות המסורתי (לדעתי, צורי מרכז שם את הנבחרת).

      1. אפיקים היתה ועודנה מעצמת הספורט של העמק. לצורי, שהיה המורה שלי ביסודי ובתיכון, ישנן מניות רבות. הוא לבד שווה טור להופס. עוד דמות מיתולוגית מאפיקים הוא שמריהו נאבל עליו בודאי שמעת.
        מרוץ העצמאות – כו, בודאי. אני חושב שלקחנו את כל 10 המרוצים הראשונים (אני כמובן השתתפתי)
        ישנם עוד מורים טובים לספורט בעמק

        1. מתבייש לכתוב זאת אבל שמעתי עליו בצורה שטחית רק לאחר שהלך לעולמו בשנה שעברה. מהקריאה עליו בויקיפדיה בהחלט עולה דמות מיתולוגית.

      2. איזה קטע.. הגבתי למעלה על צורי גלסמן ועכשיו אתה מזכיר אותו פה.
        לכל מי שראה את הסרט מבצע סבתא רק נזכיר שצורי מזמן מזמן מזמן כבר היה צועק בריצות "להתחיל בשיא המהירות ואז להגביר".

  5. תודה רבה לכולם על התגובות. מעריך זאת מאוד.
    אשתדל לעדכן מחר בשעות הצהריים לגבי המנצחים וההתפתחויות במרתון.

  6. סביר להניח שחלק מהקוראים מעודכנים בתוצאות אך אכתוב מעט בכל זאת.
    ריצה נהדרת לאיימרו עלמיה, שסיים את המרתון במקום הראשון הכללי, כאשר הוא מקדים שני רצים אורחים מאתיופיה. איימרו קבע תוצאה של 2:15:14. הישג זה, שהוא גם שיאו האישי במקצוע, טוב יותר מהקריטריון לאליפות העולם בקטאר. בכך הוא הופך לרץ המרתון הישראלי השלישי שקבע את הקריטריון לשם במקצוע המרתון.
    במקום השני בין הגברים הישראלים (ורביעי כללי) סיים מלקאם ג'מבר עם שיא אישי מצוין של 2:17:32 ובמקום השלישי (וחמישי כללי) הגיע אגז'ה גואדה (שבאחת התגובות לשחר המעטתי, שלא בצדק, מיכולתו) בשיא אישי של 2:18:14.

    ביטי דויטש הנפלאה שיפרה משמעותית את שיאה האישי וקבעה 2:42:15, תוך שהיא מנצחת גם במירוץ הנשים הכללי. התקדמות יוצאת מן הכלל לרצה הנפלאה הזאת מירושלים. שניה מבין הרצות הישראליות הגיעה ילנה דולינין בת ה-41. ילנה, שהחזיקה שנתיים בשיא הלאומי במקצוע (2:35:59) עד לשבירתו בחודש נובמבר על ידי לונה סלפטר, קבעה 2:46:08 (לפני מעט יותר מחודשיים, היא רצה 2:38:46 במרתון ורשה.
    במקום השלישי הגיעה מנטאמר ביקאיה בתוצאה של 2:56:29.
    בתוצאות שאפשר יהיה לראות בקישור ניתן לראות שנקבעו גם זמנים יפים מאוד במקצים לחצי מרתון ועשרה ק"מ.
    http://live.4sport.co.il/event/2501/?page=1&hit=6191

    1. תוצאות נהדרות לישראלים, מרשים מאוד, ובעיקר מעיד על עומק בריצות הללו. רק מראה שהסיסמא הישנה של מרכז הפועל "מאלפים לאלופים" מוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש (כמובן שההתייחסות היא לאלפי הרצים החובבים שהחלו לרוץ מרתון בשנים האחרונות, לעומת ענפים אחרים באתלטיקה).
      .
      ובנימה אישית, אני מצטער לשמוע שלא סיימת את הריצה, מרתון טבריה הוא בהחלט שונה מיתר המרתונים בארץ. כמו שכתבו מתחתי, לפעמים לא הולך, זאת רק סיבה נוספת לקום בבוקר ולצאת לרוץ שוב.

  7. אולי משהו בנימה מעט יותר אישית. רצתי גם במקצה המרתון הבוקר אך לא הצלחתי, לאכזבתי, לסיים את הריצה. החל מהקילומטר ה-17, בקירוב, הקצב החל לדעוך ולקראת הקילומטר ה-30 הריצה הפכה לחצי הליכה ופרשתי.
    מקווה לריצות מוצלחות יותר.

    1. יש גם ימים כאלה אלכס. אני רץ רק חצאים אבל מכיר את התחושה שלפעמים זה לא מסתדר.
      אגב הסיפור של ביטי דויטש הוא לא פחות ממדהים, שווה פה פוסט בפני עצמו.

      1. אסף, תודה רבה על העידוד. מעריך זאת.
        הסיפור שלה באמת מדהים. ההתקדמות שלה מאוד מרשימה. לפני כחודש קבעה 1:19:53 בחצי המרתון בעמק בית שאן. אם ממירים, בצורה גסה, את הישגה בחצי המרתון לתוצאה אפשרית במרתון, הרי שזו צריכה להיות איטית, בצורה די משמעותית, מהתוצאה שהיא קבעה היום.
        הלוואי שתמשיך להשתפר.

      1. אם נתייחס לתוצאה של 2:20 כאיזשהו גבול שמפריד בין רמה גבוהה לרמה גבוהה מאוד, הרי שכיום, ומזה כעשרים וחמש שנה, הרצים שיורדים מ-2:20 הם ממוצא אתיופי ("ביתא ישראל").
        ארבעה רצים לא מעדת יהודי אתיופיה הצליחו לרוץ מהר יותר מ-2:20. האחרון שבהם, דב קרמר, עשה זאת באליפות אירופה בהלסינקי לפני 25 שנה (תוצאה מעולה של 2:15:45). הישראלי הראשון שרץ מתחת ל-2:20 היה יאיר קרני, שקבע 2:17:34 במרתון הכנרת שנערך בסוף 1981. גם שם טוב סבג (שכיום שניים מבניו הם טובי הטריאתלטים בארץ וייתכן שיקחו חלק במשחקים האולימפיים בטוקיו) ושלמה אזולאי רצו מהר יותר משעתיים ועשרים.
        ישנו רץ צעיר ומוכשר, בן 21, בשם עומר רמון. הוא קבע היום 66:46 בחצי המרתון. ייתכן שבעתיד הוא יוכל להגיע להישגים מעולים גם במרחק הכפול (בן דודו של עומר, אמיר רמון, שגם מאמן אותו, רץ היום גם מאוד יפה במרתון וקבע 2:28).
        כאן תוכל לראות את רשימות 50 התוצאות הטובות ביותר במרתון (וגם במקצועות אחרים):

        http://www.iaa.co.il/iaa/news/11534

        1. אתקן את עצמי בעקבות קריאת מאמרו של יורם אהרוני, איש חינוך גופני ומאמן אתלטיקה בעל ידע אנציקלופדי בענף, שהופיע באתר דה באזר (נחשון שוחט אירח אותו בבלוג שלו).
          יאיר קרני היה אכן הישראלי הראשון שירד מ-2:20, אך עשה זאת לראשונה ב-1979, אז קבע 2:19:15 במרתון יוג'ין שבאורגון. בשנת 1980 קבע באותו המקום 2:18:46 וב-1981 קבע 2:17:34 במרתון הכנרת.
          המאמר של יורם אהרוני מומלץ מאוד לקריאה.
          http://debuzzer.com/shohat/73592/

כתיבת תגובה

סגירת תפריט