יוקיץ' ונורקיץ' נותנים הצגות, הניקס כמעט לא מפסידים בדנבר – סיקור משחקי יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪jusuf nurkic‬‏

בסיקור משחקי הלילה נחצה את היבשת לאורכה ולרוחבה. מטורונטו שבקנדה, שם התארחו הג'אז המותשים מיוטה, נמשיך למילווקי שבוויסקונסין, שם אירחה מובילת הליגה (!!!!) את הבוכנות מדטרויט. נעלה לגובה מייל, לדנבר, המקום בו התארח קרקס הפשפשים הנודד מניו יורק, ונסיים בקליפורניה, בה התקיימו שני משחקים. בסקרמנטו אירחו הקינגס הצעירים את הטריילבלייזרס מפורטלנד, ובלוס אנג'לס אירחו הקליפרס את הסיקסרס, שחצו את היבשת מפילדלפיה. ניצחונות, הפסדים, הופעות אדירות וסיומים צמודים… על כל אלה נשמע מיד, אבל לפני כן, מבט לאחור.

את פינת הנוסטלגיה אנו מקדישים בדרך כלל לציון זכרם של אלה שאינם עמנו עוד, אבל לא היום. כי היום, השני בינואר, קובה גודינג ג'וניור חוגג חמישים עגול, יפה ונוצץ. נוצץ, אהה, כמו כסף. ואיזו מחווה יכולה להיות נאה יותר מהעלאת הקטע המפורסם בהשתתפותו. בקטע הבא קובה (cuba כמו המדינה ולא kobe כמו נתח הבקר המפורסם והנימוח. כאילו מישהו יחשוב לקרוא לבן שלו kobe. פפפפ), בקיצור קובה, רוד טידוול בשבילכם, דורש מסוכנו ג'רי, AKA טום קרוז, להראות לו את הכסף. בפוטבולית זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב, ורלוונטי. שומע פט מקאו?

ועכשיו, כדורסל.

טורונטו רפטורס (11-28) 122 – יוטה ג'אז (20-18) 116

עדיין ללא קייל לאורי הסובל מכאבי גב, קיבלו הרפטורס הלא יציבים בחשש מה את פניה של הקבוצה המוכשרת מיוטה. הג'אז האומללים התמודדו עם לוח משחקים אימתני עליו ללא ספק חתום האינקוויזיטור אוהב הפרפרים, הצבע הוורוד והעינויים תומס טורקמדה. הכוונה היא לאכזרי ורצחני ואז אתה מגיע לקבל מכות בטורונטו מאחד בשם קוואי, שהחליט לקלוע שיא קריירה, וכך עשה.

משחק הלילה דווקא נפתח לא רע עבור האורחים. אחרי עשר נקודות של לאונרד ברבע הראשון והובלה של המקומיים 24-26 ברבע הראשון, חזרו הג'אז למשחק ברבע השני, ואחרי 12 דקות צמודות מצאו את עצמם ביתרון קטן, 51-53. הכל נראה פתוח בשלב זה, וקוואי בסך הכל היה צריך לא לקלוע 19 במאה אחוז כדי שהרפטורס לא יחזרו למשחק.

ותארו לעצמכם מה, ברבע השלישי קוואי קלע 19 במאה אחוז, והרפטורס, שפתחו את המחצית עם שלוש שלשות שנכנסו, ניצחו 32-44, בדרך ליתרון שמונה לקראת הרבע האחרון. לצד קוואי נצץ פסקאל סיאקם, עם שלוש צליפות משלו מעבר לקשת בדרך ל- 13 נקודות אישיות ברבע. ב- 12 הדקות האחרונות שמרו המקומיים על היתרון, ובסיום 116-122 לטובת הרפטורס, שמנצחים בפעם הרביעית ברצף בבית לפני שייצאו למשחק חוץ בסן אנטוניו. שם, בטקסס, יחזור לאונרד למכורתו הכדורסלנית. יהיה אש.

לא פחות מ- 45 נקודות המטיר הקוואי על האורחים, למרות שהחטיא את שלושת ניסיונותיו מעבר לקשת. סיאקם לצידו תרם אף הוא שיא קריירה של 28, אליהן צירף בונוס 10 קרשים במבצע פתיחת שנה. נורמן פאוול עלה מהספסל לסייע עם 14.

ביוטה עלה קראודר היטב מהספסל עם שיא קריירה משלו, 30 נקודות. קראודר פגע היטב מבחוץ, עם 7-5 משלוש, אבל היה היחיד המאופס בג'אז, שבסך הכל קלעו משם 32-9. תורידו את קראודר וזה הופך ל- 25-4. בררר… פייבורס עם 21 ומיטשל 19 לא הועילו עבור הג'אז, שיטוסו לקליבלנד בחיפוש אחר ניצחון חוץ.

מילווקי באקס (10-26) 121 – דטרויט פיסטונס (19-16) 98

הפיסטונס האומללים כרונית כי הם משחקים בעיר גוססת ומלאה חלודה ותולעים הגיעו לעיר בה גדלה גולדה מאיר (כן כן), וקיבלו שיעור באירוח לפי מיטב המסורת בוויסקונסין, שם נהוג להגיש מכוניות צלויות על הגריל בערב השנה החדשה. ואם עד היום לא הייתה זאת מסורת במילווקי, הנה מהיום היא כן. אחרי עשר דקות שקולות החליטו המארחים שדי להם עם משחקים, ועברו להובלה. עד כאן הכל נורמלי. מה שלא היה נורמלי, כי הוא פריק, היה הקטע הבא:

ג'ון לואר בצד השני של הפוסטר, אם זה ממש מעניין אתכם.

הבאקס המשיכו מאותה נקודה שבא השאיר להם הפריק את העניין, ופתחו את הפער, ופתחו ופתחו ופתחו, עד שבסוף הרבע השלישי זה היה 19, 73-92, ובאמצע הרביעי 28. זה נגמר 98-121 לטובת מילווקי, ניצחון ביתי נאה ובראשו דובדבן. יפה לכם ירוק.

אנטטוקמפו הסתפק ב- 15, ודאנק, והשאיר את הקליעה ללופז עם 27, כולל 12-7 משלוש, ובלדסו עם 22. הבאקס מתכוננים בדריכות לקראת המשחק הבא ביום שישי. לא כל כך בגלל שאטלנטה מעניינת, כמו העובדה שזה יהיה משחקו הראשון של בודנהולצר מול קבוצתו לשעבר.

בצד השני זה היה בעיקר גריפין עם 29 ורג'י ג'קסון עם 19 עבור הפיסטונס, שימשיכו מכאן לממפיס, לפגישה עם הנציג הישראלי בליגה.

דנבר נאגטס (11-24) 115 – ניו יורק ניקס (29-9) 108

חצי דקה לסיום, בפיגור חמש, חטפו הניקס את הכדור. ניליקינה הגיש את הכדור למודיאיי, שכדרר פעם אחת, עלה לשלוש, והחטיא. וונלה הסתער על הכדור החוזר, ובדרכו החוצה מצא את קורנט במסירה ארוכה מעבר לקשת. האיש במסכה עלה עם יד של נאגט בפרצוף, והחטיא. דנבר השתלטו על הכדור החוזר, עבירה, גיים אובר.

כמה דברים התבהרו באותן שניות. הראשון, צדק מי שאמר, אני, שפעם בכמה משחקים הניקס יתחברו למשהו אפשרי לצפייה. השני, טעה מי שאמר, אני, שקווין נוקס לא שחקן. לילד אמנם יש משחק הגנה שמזכיר קונוס פיסח אחרי ניתוח קטראקט, אבל תנועות ההתקפה המגוחכות שהביא איתו בליגה עברו התאמות, והיום הוא שחקן התקפה ראוי בהחלט, גם אם משעשע לפעמים. והדבר האחרון שהתברר הוא שלי, בגילי עם ההיסטוריה הקרדיאלית המשפחתית, אין שום סיכוי לשרוד עונה תחרותית של קבוצתי היקרה.

אתם מבינים, 4:27 למחצית קלע טימי הארדוויי ג'וניור שלשה והעמיד את ההפרש על דו ספרתי, לניקס! 46-56 הובילו הניו יורקים ברגע זה, ופתאום ניצחון בדנבר, באחד המגרשים הקשים בליגה, מול אחת הקבוצות הטובות בליגה, נראה כמו אפשרות שעשויה להתממש. ברגעים האלה התחלתי להרגיש את מלוא כובדה של הציפייה, ושאלתי את עצמי שוב על שאלת כדאיותה של ההצלחה.

אבל, כידוע לכל בר דעת, אלה הניקס, and that was new york, כמו ששר ליאונרד כהן. למי שהשורה מצלצלת מוכרת, היא מכאן:

ג'אניס ג'ופלין, אגב, היא זו עליה נכתב השיר. תקשיבו לו בהזדמנות.

בכל מקרה, הניקס ניצחו את המחצית הראשונה 55-56, כי הנאגטס רצו 0-9 מנקודת שיא היתרון ההיא. בכל זאת, אתם יודעים…

הרבע השלישי המשיך להיות צמוד עם יתרון קל לניקס, מדי פעם. 3:11 לסיומו עדר קנטר את דרכו בדרך לעוד 2 והעלה את האורחים ליתרון 5, 75-80. לחץ נרשם בצד הדנבר של המשחק, ובערד דפיקות לב מואצות. ואז ברבע הרביעי, האסימונים התחילו ליפול למקומם הנכון.

מילסאפ העלה את הנאגטס ליתרון 2, 84-86, קצת פחות מדקה מתחילת הרבע, נוקס קלט את הוויברציות החיוביות שהעברתי לו מעבר לים, והחטיא שלשה, ביזלי, מאליק, הזכיר לניו יורקים שיש דבר כזה גם ביזלי וגם קולע, וצלף אחת מעבר לקשת ליתרון חמש של המקומיים, ומשם נפרדו דרכיהן. ביזלי הספיק עוד שלשה, קצת לפני קו האמצע של הרבע, לפני שמודיאיי במשחק טוב קלע 4 וצימק לשלוש, 100-103, אבל הנאגטס ידעו לשמור על היתרון הקטן ו- 2:55 לסיום ג'וקיץ' צולף שלשה ומכבה את האור על תקוות האורחים. הפסאודו דרמה שתיארתי בפתיחת הדברים גם היא לא הועילה, ודנבר מנצחים 108-115. הניקס נמצאים ניצחון אחד בלבד מעל קליבלנד שבמרתף הליגה, הנאגטס ממשיכים להוביל את המערב. פערים חברתיים זה כאן…

בדנבר ביזלי עלה נפלא מהספסל עם שיא קריירה 23 נקודות, כולל 9-5 מהשלוש, 5 אס' ו- 6 ריב'. אבל הכוכב האמיתי בצד המארח היה ניקולה יוקיץ' עם טריפל דאבל מהסוג העליון – 19 נק', 14 ריב', מהם שישה בהתקפה, ו- 15 אסיסטים. סנטר, אנחנו זוכרים. 3 חסימות סגרו ערב סטטיסטי אדיר של הג'וקר, או יוקר, אם אתם מקפידים על עברית. מילסאפ עלה מהספסל עם 16 לסייע לנאגטס לנצח שוב את הניקס, שלא ניצחו בדנבר כבר 12 שנים.

בניו יורק בעיקר אופטימיות. קורנט עם 19, כולל 7-4 משלוש, בראש, ואחריו הילד נוקס עם 18. מודיאיי עם 15 ו- 9 אס' נהג, ומהספסל עלה קנטר עם דאבל דאבל של 17 ו- 12. וונלה לא ויתר לאף אחד עם 14 ריב'. ביום בהיר, אומרים, אפשר לראות תקווה מפציעה מהאוקיינוס האטלנטי. או שזאת רכבת בקצה המנהרה.

סקרמנטו קינגס (18-19) 108 – פורטלנד טריילבלייזרס (16-22) 113

הזכרנו קודם מתח ודרמה, אז קבלו משחק שהיו בו כאלה באמת, ואפילו הארכה…

אז לילארד הוביל את פורטלנד עם 25, ולילארד השווה ל- 103 וכפה הארכה 15.5 שניות לסיום המועד החוקי, ולילארד קלע חמש מעשר הנקודות של האורחים בתוספת הזמן, אבל המשחק הזה ייזכר בזכות יוסוף נורקיץ'.

הבוסני, שעבר מדנבר עקב בעיות גישה וכדי למנוע בדיחות על חשבון משחק המילים יוקיץ'-נורקיץ', הצטרף כחבר התריסר למועדון המכובד, שחבריו השיגו 5 לפחות בכל המדדים החיוביים של הסטטיסטיקה והאמת, החבר יוסוף עשה את זה בסטייל. סופר סטייל. 24 נקודות, 23 ריבאונדים אדירים, 7 אס', 5 בחט' וחס', ולו היה מוסיף עוד עבירה ואיבוד היינו חוזים בשורה שכולה חמש ומעלה… פנטסטי, אדיר ונפלא. שאפו.

מכירים שממש בא לכם לשמוע שיר ופתאום יש לכם הזדמנות שאי אפשר לפספס לעשות את זה? אז נורקיץ' גבוה כמו ג'ירפה והוא על גג העולם הבוקר.

במשחק עצמו, אתם יודעים, היו כל האלמנטים הרגילים בסיפור מתח. צמוד לגמרי עד אמצע הרבע השני, הבלייזרס בורחים ליתרון 14 במחצית, 50-64, הקינגס הצעירים לא מוותרים, נלחמים לחזור לאורך כל הרבע השלישי, ושתיים וחצי דקות בתוך הרבע הרביעי אך לא אחרון בוגדנוביץ' משווה ל- 85. הבלייזרס לא מוצאים את הקצב מחדש, וארבע דקות לסיום החוקי הילד כבר עושה את זה 9 לבייבי קינגס, 90-99.

ואז בא נורקיץ', ואז בא מקולום, ופתאום זה רק מינוס 4 אחרי שלשה של לילארד, ואז שתיים אחרי עוד כניסה של אותו אחד, ו- 15.5 שניות לסיום הלילארד משווה, ושם כבר היינו.

בהארכה זה 5-10 לטובת האורחים, ובסיום הבלייזרס עם הניצחון, 108-113 שכולו לילארד קלאץ' ונורקיץ' סטאטס.

בפורטלנד, לצד לילארד עם 25 ונורקיץ' עם השורה המטורפת, סת' קארי עלה מהספסל עם שיא עונתי של 18. הבלייזרס קלעו רע מבחוץ, כשמגדילים לעשות לילארד את מקולום עם 14-1 עלובות מחוץ לקשת. לילארד, כבר אמרנו, כיפה בסיום.

את הקינגס הוביל הילד עם 27, כשבוגדנוביץ' עם 19 מסייע מהספסל. 13 של פוקס ודאבל דאבל מצוין של בייליצ'ה עם 14 ו- 16 ריב', פשוט לא הספיקו.

ל.א. קליפרס (16-21) 113 – פילדלפיה 76' (14-24) 119

הסיקסרס בהרכב מלא, כולל אמביד ובאטלר יחדיו, הגיעו לל.א. ומיד נתנו בראש עם רבע ראשון חזק של 28-41. אמביד חזר נחוש אחרי השבתה של משחק, פתח את המשחק עם שלשה, ואת הרבע כולו סיים עם 15 נקודות ואמירה נחרצת, הקבוצה זה אני. ברבע השני הקליפרס עדיין בהלם, האורחים לא עוצרים, ואת חגיגות האמצע של הרבע השני מוסקלה מציין בשלשה שקובעת יתרון 21 לטובת הסיקסרס, 38-59. דממה בהיכל והלם ביציעים. אמביד, טוב ששאלתם, כבר עם 19.

ואז הגיעה המחצית השנייה, ולכאורה שום דבר לא השתנה. אלה קולעים, אלה מחזירים, ולכאורה היתרון הפילדלפי בטוח לחלוטין. רק חדי העין הבחינו שהקליפרס ניצחו את הרבע 30-35, ובמוחם כבר החלה מתרקמת מזימה… מוזיקה של דרמה.

והנה הרבע הרביעי… זוכרים שפעם מזמן לפני שנים רבות הסיקסרס היו בדרכם לנפץ ולרמוס, ואמביד סופרסטאר?

הקמרוני התעייף, והמקומיים חפרו בשקט מנהרה, ואט אט התקרבו. ועדיין, 7 דקות לסיום זה היה פלוס 15 לטובת האורחים. האיש למשימות מיוחדות, פטריק בוורלי, נשלח למשימה מיוחדת מתחת לעור של אמביד ומרתיח את האיש הגדול. המתח עולה, המשחק מתחמם…

ואז, הקליפרס התחילו לרוץ!!! סוויט לו קולע, וגלינארי, והראל דוחק מקרוב, ושוב וויליאמס, ופתאום הראל מוסיף עוד שתיים, והיי! 3:34 לסיום זה רק מינוס 5! 105-110…

אמביד אוסף כוחות אחרונים, וקולע שתיים. הראל נלחם ומחזיר, אמביד בכוחותיו האחרונים מעלה שוב לשש, 108-114… וארבעים שניות לסיום, "זה" קורה. בן סימונס קולע ג'אמפ שוט מכריע. נכון, זה פלואטר. כמובן, הוא מעלה לפלוס 7 ולא מכריע משחק. ועדיין… הפסיכולוג של האיש מוחא כפיים אי שם בקליניקה.

14 שניות לסיום סימונס מפנק את עצמו בדאנק וקובע את התוצאה הסופית. 113-119 לטובת הסיקסרס, עם הרבה עצבים, מתח וטקס בישבן.

אמביד מסיים עם 28 ולא פחות מ- 19 ריב', רדיק ובאטלר עושים את המוטל עליהם עם 18 ו- 16 בהתאמה, וסימונס מסיים עם 14, 9 ריב' ו- 8 אס', וזריקה אחת מעודדת ממרחק שהוא לא ס"מ.

בקליפרס סוויט לו עולה מהספסל עם 22, גלינארי והאריס חולקים בדיוק 42, והראל מהספסל עם 20 משלים רביעייה מובילה חזקה, שחוץ ממנה הקליפרס הציעו מעט מדי.

 

 

לפני מספר שנים הפציע בשמי האתר דוקטור חליל. חליל היה פסיכולוג בדואי סוטה למדיי אך פיקח, שנהג לארח מטופלים ממגזר הכדורסל על ספת הטיפולים. עכשיו כבר אפשר לספר שהדוקטור, ומטופליו ההזויים, היו פרי דמיונם הקודח של שניים. עדו מוריה ממקום שבתו באוסטרליה היה האחד, ואנוכי הקט הייתי השני. הדוקטור נעלם כלעומת שבא. אם תחפשו בלשונית היכל התהילה של האתר תמצאו את פרויקט שחקנים שאסור לשכוח, שבו אני גאה עד בלי די, אבל לא תמצאו זכר לטוריו של דוקטור חליל. ולא בכדי.

ולמה אני מעלה באוב את דמותו של פסיכולוג בדואי שהוא הטרונים של גמל על אקסטה? כי בשבוע שעבר זרק מוריה ידידי לחלל האוויר את השם ג'ורג' מייקל, ואני, שחש עדיין בעל חוב מסוים לעדו על המתתו בטרם עת של חליל, הבטחתי שיופיע כאן השבוע. אנחנו עושים הפוגה ברצף האיכות כדי להיזכר בג'ורג' מייקל, האיש, האגדה והוואם. אם אנחנו סבלנו את זה עשור שלם, אתם תשרדו ארבע דקות.

יאללה, שיר השכמה שנוצר בעקבות פתק ששוכפלה בו בטעות. הא הא.

בשבוע הבא נחזור לפלייליסט כאן88 הרגיל. בינתיים, עדו, בשבילך.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. לזכותם של "Whan!" צריך לציין שהם אחראים ליצירת המופת הנ"ל:
    .
    https://www.youtube.com/watch?v=wMykYSQaG_c
    .
    (או לפחות כך האגדה מספרת…)
    .
    מה צריך יותר?
    בדיחה על פיוז'ו יפני-קליפורני, יש.
    שיר של כהן, יש.
    וגם קצת כדורסל..
    .
    סחתיין גדול על ההשקעה,
    סחתיין ענק על התוצאה.
    תודה, דובי.

      1. מוריסי שמע דיווח על אסון צ'רנוביל ברדיו ומייד אחריו שמו של שיר של וואהם. הוא כל כך התעצבן מזה שהלך וכתב את פאניק

  2. תודה רבה.
    תפסיק להפיץ שמועות זדוניות ביחס לד"ר חליל.
    האיש אמיתי, טופלתי אצלו והוא פתר לי את כל הבעיות, כולל הבעיה ב"סיומי משחקים" והתסביך האדיפלי לאמא של חבר טוב.

  3. -איזה פוסטר של יאניס על בלייק יא בה דה בה דו- בטח חשב על מריו הזוניה

    -קווין נוקס יכול להיות לגמרי כרמלו אנתוני (לא יודע אם זה בשורות טובות או רעות לדובי) חסרונות: אייקיו:0, הגנה:0, יכולת מסירה: 1
    יתרונות: יכול להיות סקורר רצחני, טווח 3 מפתיע לטובה, מבנה גוף אתלטי חלומי המזכיר את דוראנטולה. כרמלו כבר אמרנו.
    תכלס יש שחקנים שהם "טיפוליים" לא כולם לברון. הם צריכים מאמן ומערכת טובה שתוציא מהם את כל היתרונות ותעלים הרגלים רעים. למשל כרמלו תחת מאמן טוב יכל להגיע להרבה יותר בצעירותו (לא היום). נוקס הוא בדיוק כזה. הוא צריך איזה שנתיים לעבוד על עצמו וזה מפלצת, אולסטאר בקלות מבחינת הפוטנציאל. הוא חייב לשפר פוסט עם הגוף הארוך שלו ולקבל כדורים במיקומים טובים (בניקס מהמעט שראיתי הוא מקבל כדורים על קשת ה-3 ועושה אחד על אחד). הבן אדם אמור להיות סקורר רצחני בקלות תוך עונה 2. מקווה שבניקס יתנו לו את המפתחות אבל היי זה הניקס לקח להם שליש עונה בכלל לעלות אותו בחמישייה שלפניו יש כוכבי על ניקיטה, ונילה, מודיאיי ועוד כל מיני אסופת אשפה. אבל איך אומרים חבריו של מנחם? מותר מאוחר מאשר אף פעם.

    -רק שלשום כתבתי שקאווי לא מנפק הצגות של 40 נק והופ. אם הוא חומד ב-MVP הצגות זה חלק מהדיל.

    -יוטה במאזן מחריד מול קבוצות חזקות אבל ממש מחריד, מזל שיש נמושות שהם יכולים לקושש נצחונות מולם. הם כנראה בונים על ריצה ברבעון האחרון של העונה בו יש להם כמעט רק מפגש עם פחונים שיהיו בטנקינג עמוק. חייבים להזיז שם דברים, טריידים, חייבים אם יש להם שאיפות מעבר להידחף לפלייאוף ולעוף סיבוב 1 אלא אם כן יפגשו את לילי כריות.

    -דנבר שייטו על ניוטרל, עשו בליץ איזה 2 דק בהגנה שהספיק אבל קיבלו את האריס ואת מיילסאפ אז יכולים להתעודד. העיקר ה-W. הגוקר עם עוד TD.

    -פילי שלטה לחלוטין בקליפרס ואז ירידת מתח+ברט בראון+הרחקה של גימי שמחקה את הגנת הסיקרס+נגרות סימונס בע"מ נתנו תחושה שזה צמוד.
    פילי חייבת שינויים שלא תעשה כמו יוטה ותגמור כצפוי בסיבוב השני בפלייאוף.

    -היום אוק לייקרס חבל שהשיקוץ לא משחק, רציתי לראות משחק טוב, לא נורא נראה את לונזו איירבול מול ראס "חרש עץ" ווסטברוק בתחרות השלכת לבנים.

    1. לונזו כבר הרבה יותר מאיירבול ויש לו פוטנציאל להיות רכז מעולה עם ראיית משחק ויכולת מסירה נהדרות וגם יכולת קליעה טובה והוא משתפר בתחום זה.

  4. כיף לקרוא. הקטע עם טום קרוז נהדר. סקרמנטו פשוט הפסידו בגלל המאמן. לא לקח פסק-זמן בסוף בשביל להריץ מהלך ראוי בדקות האחרונות. תמוה.

  5. “I asked Russ at the start of this year if he had an all-Defensive Team (selection) yet, and he said, ‘No,’” George said. “And of
    course, my answer to that was, ‘Why not?’”

    There was a punchline hidden in his personal challenge, of course: Westbrook’s personal mantra, his favorite saying/marketing slogan that denotes fearlessness and a willingness to dream, is ‘Why not?’ It was a light moment, to be sure, but a message had been sent.

    .

    “I think (the defensive improvement is) Russ understanding and knowing what he has behind him has given him an aggression to play defensively,” George told The Athletic.

    “He’s just so gifted naturally, and he’s one of the best athletes this game has seen, so we’re a different team when he’s dialled in and he’s on another level defensively.

    “There’s no team that can score on us.”

    And this isn’t just hyperbole from George.

    https://basketballforever.com/2019/01/01/paul-george-challenged-russell-westbrook-to-become-a-better-defender

    https://theathletic.com/741877/2018/12/31/im-in-a-good-flow-paul-george-reaching-his-career-peak-and-with-it-raising-the-ceiling-on-just-how-far-this-thunder-team-can-go/

  6. ערב עם הארכות, שיאים אישיים והניקס כמעט ניצחו.
    נראה שהכוכבים הסתדרו היטב אתמול בלילה.
    זה היה הלילה שהאדס שיחרר את הטיטאנים 🙂

  7. הספור של המשחק של הקינגס, הוא לדעתי החלטה מעולה של ייגר וגרועה.
    הארי גיילס.
    גיילס שלא מקבל דקות אפילו בקושי דקות זבל, הועלה הערב.
    כשהכניס אותו כל המונטום השתנה לטובת הקינגס כי הוא נתן פייט אדיר לגבוהים המחליפים של פורטלנד.
    ברגע שנורקיץ חזר גם סטיין חזר.
    ייגר מקובע ומקובע על החזרת החמישיה בקלאץ, סטיין ביום חלש היה צריך לשבת וגיילס הצעיר יכול היה להמשיך במומנטום גם מול נורקיץ.
    לקינגס קו אחורי נהדר, בקו הקדמי הם יצטרכו למצוא סמול בשוק החופשי,
    מבחינת קו הפנים זה העת לתת לגיילס ובאגלי כשיחזור זמן על חשבון סטיין.

  8. תודה דובי על אחלה סיקור. כרגיל.
    מי יכול בבקשה לשים פה לינק למהלך האחרון של סימונס נגד הקליפרס ? הבחור גאון

  9. תודה רבה על הסיקור המעולה דובי!

    הרבה אנשים מדברים על כך שהיום מעמד הסנטר פוחת, אבל שימו לב לנבחרי 2014 –
    אמביד, יוקיץ׳ ונורקיץ׳ שנתנו הלילה, ובכלל לאורך העונה, תצוגות מעולות ובלעדיהם הקבוצות שלהם היו בבעיה.
    כנ״ל קאפלה ויוסטון.

  10. דובי – הלכתי לרשימות שלי ויצא שאת חליל עשינו ב 2014 … תקופה אחרת לגמרי באתר. מומי היה צעיר. ירידות 1 VS 1 עם הדוקטור. וחליל המלעון. אצלי במחשב יש רק את הטור ששלחנו את אינדיאנה לטיפול. (ווגל היה אז המאמן והבעייה הנפשית שלו היתה שהוא אפליקציה של לארי בירד המאמן..)אבל אם אני זוכר טוב היו בטיפול כם לברון המלך. המאמן החננה של אורלוהומה, מי שמאמן היום את הנמושה מוושינגטון. לברון קיבל אצלנו 2 פרקים. פרק א ופרק ב. ועומרי כספי קיבל טיפול VIP והליקופטר צמוד מראש הממשלה.
    אם היו עוד מטוםפלים אני לא זוכר וכם הכל הלך לאיבוד עם החלפת השרת.

    ולג'ורג' מייקל שלקח את עצמותיו מאיתנו לפני שנתיים. לאנשים אין מושג כמה פורץ דרכים היה ג'ורג'. אני טייכתי אותו ככוסון בשנת 84 ודי התעלמתי ממנו, כמו שגם נראה לי שדובי עשה. אבל! אז הגיע הקונצרט לפרדי והוא עשה ביצוע שלדעתי היה יותר טוב מהמקורי למשהו לאהוב, ואז התחלתי להתעניין והבחור הוא תותח על!!!
    אחרי וואם הוא היה נעול בחוזה שהוא צריך לשיר שירי פופ ולקבל משכורת חודשית מסוני (דבר מקובל מאד בשוק העבדות של המוסיקה). בתמורה הוא יכול להראות מצויין וללכת לפתיחות. אולי גם לעשות כמה ג'ובות מהצד אם לוקחים אותו לפרסומות. הוא יכול לשמור 50% לעצמו.
    ג'ורג' שהוא מוסיקאי אחלה ונגן פסנתר מעולה. הוציא תקליט שנקרא הקשיבו ללא דעות קדומות (מומלץ ) בו הוא לקח צעד לכיוון מוסיקת ההאוס. סוני תבעו לו את הצורה והוא סירב לעשות עבורם שום תקליט נוסף. הוא ניצח. ואז הוא הציא את FREEDOM.

    עכשיו גיא סיפא לנו איך זימברו את דיוויד בואי בשנת 73. המצב בשנות ה-80 היה הרבה יותר גרוע. מייקך ג'סון איבד את דעתו. ליינול ריצ'י הפסיק ליצור. . ומשנות ה-90 ריבלנו רק פורמולות מאוסות ומוסיקה של להקות בנות שנכתבות ע"י תוכנת מחשב .
    אבל היו רק עוד 2 שנלחמו בשיטה ונצחו.

    פרינס שהיה הדבר השני הכי גדול בשנת 84 עם גשם סגול. עשה עוד תקליט ואז רצה לעשות פאנק ויצירות של שעה עם מיילס דיוויס. לא הרשו לו והוא הלך והפך להיות אייקון שך זכר נקבה והוציא על האייקון 5 שנים מוסיקה עד ששיחררו אותו (CBS??) .

    האחרונה שיצאה לחופשי ועושה את המוסיקה שבא לה היא מדונה. אחרת היינו מקבלים את כמו בתולה עד עצם היום הזה! (מדונה בראש שלה היא כוכבת מחזות זמר ופסגת היצירה של זה אוויטה)

    השאר שאתם שומעים גסטין או מארון-5 או אפילו ריאנה. הם לא באמת עושים את המוסיקה שבא להם לעשות…

    1. תודה על התוספת ידידי..
      כל הקטע בהפחתה של של חליל היה לגרום לך להעריך את מה שעשיתי בשבילך, לא כדי לזלזל בדוקטור או בג'ורג' מייקל כמובן. שניהם ענקים, איש איש בתחומו.

    2. בהחלט מעניין.
      באותה נשימה אפשר להוסיף גם את ניל יאנג, שב-89' כתב את freedom אחרי שהשתחרר מהחוזה הדרקוני שהיה לו עם חברת התקליטים.
      לא צריך להרחיב הרבה מעבר לשם האלבום…

  11. נורוקיץ' בעונה נהדרת שעוברת טיפה מתחת לרדאר. דווקא הוא הגיע מצויין לעונה ונותן מספרים יפים, אבל מקולום החליט להיות הפעם נוכח-נפקד

  12. תודה על הסיקור המעולה, דובי.
    צ'לסי הוטל של כהן הוא שיר נהדר לכל הדעות, אבל מי שלא אהב אותו, למרבה ההפתעה, היה כהן עצמו. שנים לאחר מכן הוא אמר שזה שיר שלא היה צריך להיכתב, שהמוות של ג'ופלין לא משחרר אותו מהצורך לשמור על פרטיותה (הניסוח הקלוקל שלי, הרעיון מאחוריו אמור להיות מדוייק…)

    1. giving me head on the unmade bed לגמרי מכניס אותנו לחדר המיטות,
      אבל השיר בכלל מלא בהרבה אהבה והערכה אמיתית כלפיה וכלפי האדם המיוחד שהייתה

      1. למען הסר ספק, אישית אני חושב שהרווחנו פה שיר מעולה. אם הייתי צריך לנחש, בטח ג'ופלין ניגשה אל כהן כשהוא הגיע למעלה, ואמר לו שהכל בסדר (ושאם בא לו עוד סיבוב, הפעם מבלי שהלימוזינה מחכה ברחוב, so lats rock)

  13. תודה על הסיקור המצוין דובי.
    בשנה הבאה, הניקס עם החד קרן, ובחירת דראפט טובה,
    תתמודד על מקומות 7-8 בפלייאוף.
    (שרלוט, מיאמי, דטרויט ווושינגטון יילכו לפירוק והרכבה מחדש).

    הקינגס והמבריקס צריכים עוד שנת התחשלות בלוטרי, ובחירת דראפט טובה,
    וב-5 השנים העוקבות הם יעשו את הפלייאוף על בסיס קבוע.

  14. תודה רבה דובי.
    לא ברור האם שנה שעברה או השנה הם החריגים במשחק של מיצ'ל – הוא משחק די דומה לשנה שעברה והכדורים לא ממש נכנסים – אישית אני לא מקבל את הטיעון שלמדו אותו אני לא חושב שאפשר ללמוד את צורת המשחק שלו.
    הקינגס פשוט תאווה לעיניים איזה כיף לראות אותם – נלחמים כל משחק גם כשהם בפיגור ומגיע שאפו גדול לייגר שעם אותו סגל אך שינוי בסגנון מוציא מהקבוצה הזו כמעט את המקסימום שלה. (אולי גם הוא צריך לעשות מילווקי ולסתום את הצבע במחיר של שלשות)

    1. ברור שהם לא, וברור שההעברה הייתה מוצדקת.
      אבל לכתוב משפט כמו, נורקיץ', שהגיע מדנבר עקב בעיות בציוות עם יוקיץ', נשמע כל כך הרבה פחות טוב ממה שכתבתי.
      אל תדאג לאמת, היא ילדה גדולה ותסתדר גם בלי שאני אזעיק אותה כל רגע לעזרה.

  15. מ ע ו ל ה !!!! תודה רבה דובי. ההברקות של ימי רביעי בבוקר משאירות אותי מחויך עד סוף השבוע.
    אפשר להניח שאחרי תצוגה כזו קוואי יצטרך לנוח במשחק הבא? נקווה…

  16. לא יודע כמה מכם באופן קבוע לוקחים את מנת הקריאה היומית המומלצת על חיי מין של מלכים. אז למי שחסר לו, שכח בבית או "תרם במשרד", הנה היא, בחסות יורקיץ':
    בעבר, מין בין מלכים למלכות היה ספורט עם צופים. מכיוון שלא כולם יכלו להידחק לחדר הקטנטן ולהשיג זווית טובה (ולצייר הרשמי בדרך כלל לקח יותר זמן מאשר לזוג המלכותי לסיים) מי שלא הצליח לראות, כן זכה לקבל ניתוחים ואנליטיקה מיד שנייה. עכשיו פתאום חבל לי שסטיבן א. סמית' חי עכשיו ולא לפני 400 שנים. פספס את ייעודו.
    מערכת היחסים הקרירה בין לואי ה-16 ומארי-אנטואנט היו מקור להרבה ניתוחים לאורך השנים. בהתחלה דיברו על איזשהו פגם מולד אצל לואי, בעיקר על ידי אנשים שניסו להציג אותו כמלך חלש כדי לעודד את המהפיכה. אבל מכתבים שונים של אנשים קרובים יותר מספרת סיפור אחר. במכתב שיגרום לקנאה אצל משפחת לאניסטר, אחיה של מארי אנטואנט, יוזף ה-II, מראה שדווקא הבעיה היא ש…אהמ, ללואי היה כנראה יותר מדי לחם לתבנית העוגות קטנה של מארי. הוא ממשיך ומספר שכמו נורקיץ' בזמנו בדנבר (מילים שלו, לא שלי), לואי בעיקר חנה בצבע, תקע את המשחק ההתקפי ללא תנועה, לא הצליח לסיים יותר מדי ואז הסתובב והלך לישון. יוזף המליץ לתקן את המצב על ידי הצלפה בו כמו בחמור. אבל בדנבר החליטו להוציא ישר את הגיליוטינה.
    וזו, ילדים, הסיבה שיוקיץ' מעולם לא הכניס את מודיאיי להיריון.
    .
    (סליחה שהסיפור לא קשור. עידו כתב נפלא על וואם!, על ג'רי מגווייר בעיקר יש לי להגיד שהוא סרט ספורט מעולה, גם אם הוא לא "סלאם דאנק ארנסט")

  17. וואו…קובה וליאונרד כהן באותו פריוויו…
    הקשבתי לכל הסרטון של כהן. מעניין שהוא אף פעם לא הפך לפופולרי בארה"ב. אומרים בגלל שהיה סושיאליסט ליברלי. אבל גם בוב דילון היה.

    חתיכת יום של משחקים, ובקשר ל"ניקס כמעט לא מפסידים ליוטה", אתה רוצה שאתן לך כמה מספרים?

    פריוויו שהוא ממש מסטר פיס

    1. מנחם הכוונה בכמעט לא מפסידים היא לא מפסידים במעט משחקים, אלא הביטוי הניקסי לכמעט ניצחון.
      אנחנו לא מפסידים או מנצחים, אלא כמעט לא מפסידים, כלומר כמעט ניצחנו.
      צריך לתפוס את זה אינטואיטיבית ואז זה זורם.

  18. Even though Italo Calvino and Joel Cohen promised the rest of the members in there secret society to "take this Hair and mix it with some «common house dirt»" in truth they just mixed it with plain old dungen dirt.

    Check me; Italo Calvino risiede a La Verna

להגיב על Smiley לבטל

סגירת תפריט