כל מה שצריך לדעת על גולף. עונת 2019 בגולף יוצאת לדרך, PGA TOUR / יוני יצחק

כל מה שעליך לדעת בגולף כדי לעקוב בבינה: סקירה מוקדמת של עונת 2019 בגולף – PGA TOUR/ יוני יצחק

בראשית הדברים – גילוי נאות. הכתבות האחרונות שפרסמתי אודות הריידר קאפ והמשחק ראש בראש בין טייגר וודס ופיל מיקלסון היו סוג של פיילוט עבורי (ועבור מנחם) לכתיבה באתר.

לפי הערכות המבוססות על מספר החברים באיגוד הגולף הישראלי, מספר שחקני הגולף בישראל לא עולה על 1,000 שחקנים, המשחקים כיום בשני מועדונים בלבד –  בקיסריה 18 גומות , ובגעש 9 גומות. מספר השחקנים המקצוענים, למרבה הצער, זעום. במדינת שטופת שמש, שמבקשת למשוך אליה תיירים רבים במהלך כל השנה, ולאור הפופולאריות העצומה שזוכה לו ענף הגולף בכל קצוות תבל, היית מצפה שמספר המתקנים והשחקנים בארץ יהיה גבוה בהרבה. תוסיפו לכך את העובדה כי ענף הגולף הצטרף באולימפיאדת ריו למשפחת הענפים האולימפיים (ישראל יוצגה ע"י הגולפאית המקצוענית לטיסיה בק שמשחקת בשנים האחרונות בסבב LPGA TOUR ואת הדיבור עליה נרחיב בהזדמנות אחרת). אלא שלדאבוני, ענף הגולף בארץ לא זוכה כמעט לחשיפה ואפילו ניתן לומר – חבוי מהעין.

 

(המועדון בגעש)

 

מבלי להיכנס לגורמים ולסיבות של מצב הענף בארץ, אחת הדרכים לשפר את המצב היא הגברת המודעות והחשיפה למשחק ואני מודה ומתוודה כי זו אחת המטרות המרכזיות שהצבתי לעצמי עם תחילת כתיבתי באתר ואני מודה למנחם על ההזדמנות על כך. אם הכתבות והעניין התיאורטי במשחק יגרמו לאנשים לעשות את הצעד הבא להתנסות במשחק עצמו, הרי שהרווח הוא של כולם.

לקראת שנת 2019, הבאה עלינו לטובה, אסקור את העונה הצפויה בסבב הגולף המקצועני בארה"ב, הידוע גם בשם  The Pga Tour ולהלן ייקרא: "הסבב".

הסבב האמריקאי הוא למעשה ה – N.B.A של הגולף: הסבב היוקרתי והתובעני ביותר מבין הסבבים האחרים בעולם הודות לעובדה כי כמעט כל השחקנים הטובים בעולם, לא משנה ארצות מוצאם, משחקים בו דרך קבע, מדי סוף שבוע. כמובן שניתן למצוא שחקנים ברמה עולמית גם בסבבים אחרים, בוודאי בסבב האירופאי, אך מכיוון שבסבב האמריקאי מתקיימות התחרויות היוקרתיות ביותר, מחולקים הפרסים הגבוהים ביותר ומתקבלות נקודות הדירוג המרביות, זהו היעד המועדף על שחקני הטופ העולמי.

לכן, לצד עשרות שחקנים אמריקאים מצוינים בסבב, משתתפים, באופן קבוע, עשרות גולפאים נוספים בינלאומיים, רובם אירופאים, אך גם מדרום אפריקה, אוסטרליה ומהמזרח הרחוק. ורק על מנת לסבר את האוזן, מנצח תחרות בסוף שבוע יחיד זוכה בפרס ממוצע של כ- 1,300,000$ כאשר בטורניר ה – MASTERS היוקרתי ביותר, המנצח גורף פרס של שני מיליון דולר!!! ברור לכם עכשיו מדוע הטובים ביותר במשחק מרכזים את רב זמנם בסבב. שלא לדבר על שפע החסויות והפרסומות ששחקני הסבב זוכים להם, שמסתכמים במיליונים רבים נוספים במהלך הקריירה.

והכבוד – גם לו יש תפקיד מרכזי. בספורט קבוצתי, למשל כדורסל, ברור שבכל קבוצה יש שחקני החמישייה הלגיטימיים שהם לרוב גם הטובים ביותר וישנם שחקני הספסל, שחלקם אף לא יזכה לקבל דקות משחק (אולי בגרבז' טיים). בגולף, משחק אינדיבידואלי, אם השחקן אינו ברמת-על מקצוענית בדומה ליתר השחקנים בסבב, אין לו כל זכות קיום בסבב ומהר מאוד הוא יכול למצוא עצמו בחוץ. רוצה לומר, כל השחקנים בסבב ברמת-על מטורפת ולכל אחד מהם סיכוי לנצח בתחרות נתונה. הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד בתחרויות המייגו'רס – אליהן לא מספיק להחזיק רק בכרטיס הסבב ואלו הזוכים להתקבל אליהן הם השחקנים הטובים ביותר באותה תקופה או אלו שזכו בתחרויות/להישגים הטובים ביותר בשנה – שנתיים האחרונות או אלופי עבר של המייג'ור, כלומר מדובר באמת ב"שדה" של שחקנים (field) האיכותיים ביותר בעולם, שרובם מועמדים טבעיים לסיים במקומות הראשונים בתחרות. ולכן, להיות שחקן מן המניין בסבב מהווה הישג אדיר כשלעצמו וכבוד עצום בקרב השחקנים.

קבלה לסבב או הישארות בו לשנה נוספת היא לא דבר של מה בכך. רשימת הקריטריונים לקבלה ארוכה ומורכבת. למשל, שחקנים שזכו בתחרות רגילה במהלך העונה זוכים לכרטיס אוטומטי לסבב בשנתיים הבאות, זכייה במייג'ור מזכה בהטבה דומה אך של חמש שנים, או למשל קריטריון לפי דירוג הרווחים המצטברים בשנה החולפת או שחקנים שסיימו בשנה החולפת במיקום גבוה בסבב המשנה (web.com) שהקנה להם כרטיס לשנה הבאה בסבב הבכיר. אין ספק כי משאת נפשו של כל גולפאי מקצועני בעולם היא להתקבל כשחקן מן המניין בסבב, הזדמנות פז שיכולה להפוך קריירה שגרתית ואפורה של שחקן גולף לקריירה חלומית ומתגמלת ביותר. מי שמעוניין לראות את רשימת הקריטריונים המלאה (והמייגעת), מוזמן להיכנס ללינק הזה:

https://www.pgatour.com/news/2018/priority-ranking-2018-19-season.html

מעבר לזכייה כספית פר תחרות, במהלך השנה צוברים השחקנים, על פי הישגיהם בתחרויות, נקודות FEDEX CUP כשהמטרה לצבור מספיק נקודות כדי להעפיל לפלייאוף  FEDEX CUP. הפלייאוף מורכב מארבע תחרויות "אחרונות" של העונה, בדר"כ בחודשים אוגוסט/ספטמבר, עד שבתחרות האחרונה – The Tour Championship – נקבע המנצח הגדול של העונה שזוכה להמחאה של 10 מיליון דולר (!) ללא קשר ליתר התוצאות והזכיות שהגיע במהלך התחרות וכל העונה.


 (טייגר וודס בפדאקס)

בהמשך העונה אפרט לגבי צבירת הנקודות FEDEX ושיטת הפלייאוף הייחודית בשיטת האלימינציה. הזוכה בגביע FEDEX בעונה החולפת הוא הגולפאי האנגלי, Justin Rose, על אף שבתחרות האחרונה זכה טייגר וודס שחתם עונת קאמבק מופלאה (וסיים שני במיקום הכללי בניקוד FEDEX). אין ספק שגביע ה- FEDEX מספק לשחקנים ולצופים עניין לא מבוטל (מהלך שהחל לפני כעשר שנים) וניתן להכתירו כהצלחה יפה של מארגני הסבב.

הסבב מתחיל באופן רשמי עם התחרות הראשונה בחודש ינואר ומסתיים בגמר ה- FEDEX CUP. התחרויות נערכות מדי סוף שבוע (חמישי-ראשון) וכמעט כולן משוחקות במגרשים הפזורים בכל רחבי ארה"ב (למעט אליפות בריטניה הפתוחה), כך שלשחקנים ולעוזריהם הקבועים (ה- caddy) יוצא לעשות קילומטראז' לא קטן במהלך העונה, דבר הדורש תכנון מדוקדק ומראש, כדי לעמוד בהצלחה בעומס הנסיעות והמאמץ.

בשנים האחרונות, כחלק מתהליך השיווק הגלובלי, בדומה לנ.ב.א, עושה הנהלת הסבב מאמץ להרחיב את גבולות הסבב ולקיים תחרויות גם במקסיקו השכנה ואף במזרח הרחוק (אם כי התחרויות במזרח הרחוק נערכות בתקופה הפחות אטרקטיבית של השנה).

תחרויות בולטות במהלך העונה:

  1. התחרות הראשונה של הסבב (2-6 בינואר) – SENTRY TOURNAMENT OF CHAMPIONS בהוואי מרכזת את אלופי התחרויות של השנה החולפת – אם תרצו תחרות מסוג "אלוף האלופים".
  2. AT&T Pebble Beach Pro-Am (7-10 בפברואר) – תחרות פרו-אם היא תחרות המשלבת שחקנים מקצוענים עם שחקנים חובבים (שהם לרוב סלבריטיז/שחקנים מענפי ספורט אחרים/אנשים ב"תעשיות הנכונות"), המשוחקת ב – Pebble Beach, אחד המגרשים היפים ביותר בעולם ליד מונטריי שבקליפורניה. דרך אגב, מדובר ב – Public Course, כך שגם שחקנים חובבנים יכולים לשחק על המגרש המיוחד הזה במהלך השנה אם יסכימו להיפרד מ 500 דולר לסיבוב וליהנות מחוויה שלא תישכח.
  3. THE PLAYERS Championship (14-17 למרץ) – התחרות שנחשבת בין השחקנים, באופן לא פורמאלי, ל"מייג'ור החמישי" של העונה, בשל העובדה כי כל השחקנים בטופ העולמי לוקחים בה חלק וגם אודות למגרש המפורסם "TPC SAWGRASS" בפלורידה.
  4. Masters Tournament (11-14 באפריל) – תחרות המייג'ור החשובה ביותר בעולם הגולף היא גם התחרות היוקרתית ביותר של השנה – you name it. הטורניר המשוחק ב"קודש הקודשים" – AUGUSTA NATIONAL GOLF COURSE שבג'ורג'יה ומזכה את המנצח במקטורן הירוק – green jacket. למעשה, זהו המייג'ור היחיד המשוחק בכל שנה באותו המגרש, להבדיל מיתר המייג'ורס שמשוחקים כל שנה במגרשים שונים. למעשה, זוהי משימה בלתי אפשרית להשיג כרטיסים לתחרות זו – הכל sold out שנים קדימה…
  5. PGA Championship (16-19 במאי) – תחרות המייג'ור השנייה השנה (לכאורה נחשבת הפחות יוקרתית בין ארבעת טורנירי המייג'ורס). משוחקת הפעם ב – Bethpage State Park BK Course שבמדינת ניו יורק.
  6. US OPEN (13-16 ביוני) – זהו המייג'ור השני של העונה והשנה ישוחק במגרש PEBBLE BEACH המפורסם. הטורניר נחשב בשנים האחרונות לתחרות הקשה והמתסכלת ביותר עבור שחקני הסבב, הואיל והמארגנים דואגים מראש להקשות את תנאי המגרש, לפעמים ברמה על גבול ההגינות, למשל כיסוח שטח "הגרין" (הוא משטח הדשא הקצר ליד הגומה) ברמת מהירות כזו, שהכדור טס עליו כמו על רצפה וכמעט בלתי ניתן לשליטה.
  7. The Open Championship (18-21 ביולי) – המייג'ור השלישי של השנה הוא למעשה אליפות בריטניה הפתוחה, שתשוחק השנה ב- Royal Portrush Golf Club שבצפון אירלנד. עידוד מאסיבי לכוכב העולמי בן המקום, רורי מקילרוי, מובטח מראש…
  8. FEDEX PLAYOFF שמורכב למעשה מארבע התחרויות המשוחקות השנה במהלך כל חודש אוגוסט – מדובר למעשה בתחרויות המסכמות של העונה, שבסופן מוכתר הזוכה המאושר בעשרה מיליון דולר.

(PEBBLE BEACH GOLF. רק לבעלי לב חזק)

 

בכל אחת מתחרויות הסבב שצוינו לעיל, ובתחרויות נוספות אחרות, מדובר על קהל מצטבר בארבעת ימי תחרות של עשרות אלפי צופים, לעיתים גם מאות אלפים!!! אליהם מתווסף קהל טלוויזיוני של מיליונים. עם מספרים כאלו אי אפשר להתווכח שגולף אחד המשחקים הפופולאריים היותר בארה"ב ובכלל בעולם. אין גולפאי חובב אחד שלא ירצה לראות במו עיניו את שחקני הסבב מבצעים את ה- swing המושלם, כדי לחקות לפחות במשהו את אותה תנועה שהם אינם מסוגלים לעשות כל חייהם.

כמעט כל התחרויות בסבב (לרבות המייג'ורס) משוחקות בפורמט STROKE PLAY, זהו הפורמט שבו כל השחקנים במגרש נאבקים זה בזה כדי לסיים ארבעה ימים של תחרות במספר החבטות הכולל הנמוך ביותר. לאחר יומיים ראשונים, מתבצעת פעולת ה – "CUT", כלומר מחצית מהשחקנים עם התוצאות הגרועות ביותר מנופים מהמשך התחרות, ונותרים השחקנים עם התוצאות הטובות ביותר ליומיים האחרונים.

תחרות רגילה בסבב כוללת כ- 150-200 שחקנים. המשימה לנצח כמות כזו של שחקנים מדי שבוע היא משימה קשה ביותר, מאחר והשחקן צריך להתמודד בו זמנית מול כל השחקנים במגרש, שהם כזכור ברמה הגבוהה ביותר (להבדיל למשל מטניס שהתחרות היא מול יריב אחד בו זמנית לאורך מספר מקצים או להבדיל משחיה, שבדר"כ שניים – שלושה שחיינים ידועים כמהירים ביותר בכל מקצה או ענף והם הזוכים רוב הפעמים). ביום נתון בגולף, כמעט כל שחקן על המגרש יכול להוביל ולנצח בתחרות, או לכל הפחות יהיה אלו 50-60 השחקנים המדורגים בצמרת הדירוג העולמי שלהם סיכוי טוב יותר לזכות בתחרות נתונה, אך לא בהכרח.

יתר התחרויות בסבב (חלק קטן) משוחקות בפורמט MATCH PLAY, זהו הפורמט הדומה לתחרות טניס בה מתקיים בכל שלב בתחרות משחק "אחד על אחד" כאשר השחקנים מתחרים ביניהם על כל גומה בנפרד. מאחר וביום נתון בגולף, כל שחקן ברמה העולמית הגבוהה יכול לנצח את יריבו, ניצחון בטורניר MATCH PLAY הוא משימה קשה ביותר שמי שעומד בה, הוא ללא ספק בדרגה מנטאלית על פני שאר השחקנים.

וכפי שגדי, שותפי למשחק מדי סוף שבוע מזכיר לי: "גולף הוא משחק, לפני הכל, משחק של טעויות". בסופו של יום, גם השחקנים הטובים בעולם מאבדים לעיתים את הריכוז או עושים טעות בשיקול דעת, למשל בחירה לא מוצלחת של מחבט או שיקול מוטעה של עוצמת הרוח, וברור כי לא חסרות סיבות לחבטות לא מוצלחות. החכמה היא לנסות ולמזער את מספר הטעויות, ולדעת לתקן  את המכה הבאה כדי לשמור על ההזדמנות לשפר את התוצאה או לכל הפחות לשמור עליה. היסטוריית המשחק רצופה בשחקנים (והרשימה רק הולכת ומתארכת מדי שנה) שהובילו בבטחה לאחר שלושה ימי תחרות ואפילו עמוק ביום הרביעי, אך טעות טרגית כזו או אחרת, גרמה להם להפסיד תחרות יוקרתית ולתסכול עמוק.


 (גם הטובים ביותר מפשלים)

החוסן המנטאלי משחק בגולף תפקיד מרכזי גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. למשל, שחקנים רבים שנכשלו ברגע האמת והיו במרחק נגיעה מזכיה בטורניר מייג'ור ומצאו עצמם בשברון לב טוטאלי (למשל, פיל מיקלסון, רורי מקילרוי ,אדם סקוט ועוד רבים וטובים), הצליחו לגייס כוחות נפשיים ולזכות בסופו של דבר בטורניר לאחר מכן. הדוגמה הקיצונית ביותר היא סרג'יו גרסיה, שהצליח לפני שנתיים לזכות במייג'ור ראשון בקריירה (במאסטרס) לאחר רצף אי זכייה הארוך ביותר של שחקן בסבב (19 שנה, ו- 78 נסיונות מייג'ורס!), שחלקם לווה בסיום טרגי ומרגיז מבחינתו. לכן, גם זכייתו במאסטרס הייתה אחד הדברים המרגשים שחוו שחקני הגולף בעולם. לא סתם שואלים עצמם שחקני גולף, במיוחד החובבנים שבהם, שאלות נצחיות כמו: "מדוע המשחק שלי היום אינו דומה כלל ליום המשחק שלפניו"? או "איך פאטים שנכנסו אתמול היום כלל לא נכנסים?"

שחקנים ראויים לציון, לאו דווקא לפי סדר חשיבות:

  1. ברוס קופקה (ארה"ב) – למרות פציעה ביד שהשביתה אותו ממשחק בארבעת החודשים הראשונים של העונה החולפת, נבחר לשחקן השנה של הסבב, ולא בכדי: זכה בשתי תחרויות מייג'ור (ה- PGA וה- US OPEN) ובעוד טורניר. השחקן בן ה- 28 ידוע "בהפצצות" הפתיחה, אך לא רק, שכן שחקן שזוכה שנתיים ברציפות באליפות ארה"ב חייב להיות putter מעולה. זכה למעשה כבר בתחרות נוספת בפתיחת העונה הלא רשמית של 2019 (The CJ CUP@NINE BRIDGES). אם ימשיך בפורמה הטובה שלו השנה, בוודאי שיכניס לבנק המטרות שלו את גביע ה- FEDEX ומייג'ור נוסף.
  2. ג'סטין תומאס (ארה"ב) – אחד השחקנים האמריקאיים הצעירים (25) המבטיחים (והמקיימים) ביותר. זוכה גביע ה- FEDEX וטורניר המייג'ור (ה- PGA) בשנת 2017, המשיך להפגין יכולת מצוינת גם בשנת 2018 עם שלושה ניצחונות נוספים ואלמלא פציעה טורדנית בפלייאוף ה- FEDEX היה יכול לעשות Repeat  נדיר. מצטיין במיוחד בחבטות ה- iron המדויקות שלו. כבר נחשב בסבב לשחקן ווינר למרות גילו הצעיר. שמו כיכב בצמרת כמעט בכל תחרות והרי אין זה פלא כאשר אתה מסיים באופן קבוע בעשירייה הראשונה. אין ספק שהוא מועמד רציני לזכייה נוספת במייג'ור השנה.
  3. ג'סטין רוז (אנגליה) – אלוף ה- FEDEX לשנת 2018, סיים עונה אחרונה מצוינת מבחינתו ואפשר להגיד שנמצא בשיאו בשנים האחרונות. רוז בן ה- 38, שחקן ותיק ויציב בסבב אשר קוצר את הפירות לאחר שנים של סבלנות והתמדה: מדליסט הזהב באולימפיאדת ריו, זוכה אליפות ארה"ב בשנת 2013 ואף קינח את העונה בניצחון יוקרתי בריידר קאפ (ארה"ב נגד אירופה) שנערך בפאריס. נוסיף לכך את העובדה כי שהה בראש הדירוג העולמי לסירוגין במהלך 2018. ואם מישהו חושב לרגע שלבחור תיגמר המוטיבציה שיחשוב שוב – הניצחון הבא שלו יהיה העשירי בסבב, מה שיהפוך אותו לאנגלי המעוטר ביותר בסבב משנת 1945… בוודאי ישאף להמשיך במומנטום הנפלא שלו ולהוסיף עוד תואר מייג'ור לרזומה. אם לא די בכל אלה, הרי שהסיפור המרכזי של רוז יגיע בקרוב כאשר 20 שנות משחק מקצועני וחסות למחבטי TaylorMade יגיעו לסיומם וכל העיניים יופנו לחברה החדשה שתזכה לקבלת חסותו (בעיתוי מצוין מבחינתו) – השמועות שרצות מדברות על החברה היפנית HONMA ויהיה מעניין גם לראות אילו מספרים ירוצו שם.
  4. דסטין ג'ונסון (ארה"ב) – אחד השחקנים המעוטרים ביותר בשנים האחרונות שזכה לשהות הארוכה ביותר בראש הדירוג העולמי בשנת 2018. בחגורתו רשומים סה"כ 19 ניצחונות בסבב (שלושה בעונה החולפת ועשרה סה"כ רק במהלך שלוש העונות האחרונות) והיד עוד נטויה. לא רק שמדובר באחד השחקנים עם חבטות הפתיחה הארוכות ביותר, הרי שאחוזי הדיוק שלו הם בשמיים וכמעט שאין חולשות במשחקו. אם היה משפר עוד קצת את משחק ה- Putting שלו (במקום השלושים בסבב) היה משדרג את עצמו מ"תופעת טבע" ל- "מפלצת". מטרה ברורה ומיידית: גביע ה- FEDEX אשר טרם זכה בו ושחמק ממנו בצורה אכזרית בפעמים קודמות. אם קיים הימור על זכייה כלשהי בתחרות בסבב במהלך השנה – דסטין ההימור הטוב ביותר.
  5. רורי מקילרוי (צפון אירלנד) – נחשב לאחד "משחקני העל" בשנים האחרונות ואף סומן כאחד היורשים הפוטנציאליים של טייגר וודס. ובכן – כרגע הוא לא. על אף שמדובר באחד השחקנים היציבים והטובים בסבב בשנים האחרונות (למשל, זכה בארבעה מייג'ורס בשנת 2014 וזוכה גביע ה- FEDEX לשנת 2016), שנת 2018 במונחי רורי לא הייתה מהמזהירות ואותה סיים "רק" עם ניצחון אחד. כנראה שהניסיון של רורי לתמרן בין שני סבבים (האמריקאי והאירופאי) עושה את שלו, ולכן רורי הצהיר שבכוונתו להתרכז יותר בסבב האמריקאי על מנת לנסות ולהשיב עליונות. הוביל את הסבב בעונה החולפת במרחק חבטות הפתיחה (Driving Disatnce) עם 319.8 יארד בממוצע!!! יהיה מעניין לראות אם רורי יגיע העונה חדור מוטיבציה לחזור למרכז העניינים (במיוחד מול טייגר), כי אז השמיים בשבילו הם הגבול ועוד יהיה מעניין לראות את ביצועיו באליפות בריטניה הפתוחה שתשוחק הפעם במגרש הביתי שלו – בצפון אירלנד.
  6. ג'ורדן ספית' (ארה"ב) – זוכה ה- FEDEX לשנת 2015 נראה בעונה החולפת כאילו הוא סובל ממשבר אמצע החיים בגיל… 25. את העונה החולפת סיים ללא ניצחון בדירוג עונתי כללי במקום ה- 31. רק כדי להבין את גודל הסטייה, מדובר בשחקן שכבר בגיל 22 זכה בשלושה! תחרויות מייג'ורס (כולל המאסטרס), זכה ברוקי השנה בשנת 2013 וכבר מחזיק באמתחתו ב- 11 ניצחונות בסבב. ייתכן שלאחר עלייה מטאורית עם תחילת דרכו בסבב, חלה אצלו ירידת מתח טבעית וייתכן כי הסיבה עוד יותר מורכבת מכך (למשל, הירידה הדרסטית באחוזי הפאטינג שהיו סימן ההיכר והחוליה החזקה ביותר במשחקו), אך אין ספק כי עבור ג'ורדן מדובר בשנת מבחן לחזור בהקדם לקדמת הבמה, במיוחד כשחבר הילדות שלו, ג'סטין תומאס, הופך לאחד הכוכבים בצמרת העולמית.
  7. טייגר וודס (ארה"ב) – האניגמה הגדולה והמסקרנת ביותר טרם פתיחת העונה היא כמובן בהקשר של טייגר וודס, החוגג בימים אלו יום הולדתו ה- 43. העונה החולפת סימנה את שובו של הטייגר לצמרת העולמית של הגולף והחותמת הסופית על כך סופקה בגמר ה- FEDEX CUP כאשר חגג את ניצחונו ה- 80 בסבב, שניים פחות מהשיא בו מחזיק סם סניד. גם בתחרויות המייג'ורס סיפק וודס ניצוצות כאשר סיים במקום השני באליפות ה – PGA ובמקום השישי באליפות בריטניה הפתוחה. אז מה וודס היה רוצה לאחל לעצמו לרגל יום ההולדת והשנה החדשה? קודם כל, להישאר בריא ורענן כדי לנסות ולהישאר בטופ גם בשלוש-חמש שנים הקרובות, משימה שעדיין לא נראית מובנת מאליה לאור התחרותיות והרמה הגבוהה שיש למתחריו להציע.

(רורי מקלרוי האירלנדי, אחד החביבים והאהודים – וכן, הטובים ביותר – במשחק, אתמול בהוואי, מוכן להתחיל בטורניר 'סנטרי')

 

וודס הודה שסיום העונה החולפת הייתה מתישה מבחינתו וכי בכוונתו ליטול חלק במספר מצומצם יותר של תחרויות. קרוב לוודאי ששליטתו הבלתי מעורערת בענף לא תשוב על עצמה, אבל ניצחונות בהחלט יכולים לבוא בחשבון ואם אלו יושגו בתחרות מייג'ור כלשהי ויקרבו אותו לשבירת שיא 18 הניצחונות של ג'ק ניקולאס (כיום לטייגר יש ארבעה עשר ניצחונות במייג'ורס), הרי שזה התסריט המשובח ביותר מבחינתו. התסריט הפסימי: וודס נכנע שוב לכאבי הגב ותסריט של קאמבק נוסף לא נראה באופק. לטובת המתח, העניין והרייטינג שמתלווים לתחרויות של טייגר בסבב, רבים מחזיקים אצבעות שיישאר בריא.

  1. ברייסון דשמבו (ארה"ב) – נחשב לאחד השחקנים "הצבעוניים" בסבב, מן מדען שמשפץ לעצמו את המחבטים באופן ייחודי אבל עם הישגים אי אפשר להתווכח, ולברייסון היו הרבה בעונה הקודמת. שלושה ניצחונות בעונה שעברה, שניים מהם בפלייאוף ה- FEDEX, חיזקו מעמדו של ברייסון בן ה- 25. ניצחון נוסף בחודש נובמבר האחרון בתחרות נוספת בנבדה, מקנה לו למעשה ניצחון בכורה וניקוד לעונת 2019. אם ישפר את אחוזי ה- Putting שלו, הוא בהחלט מועמד רציני לזכייה בתחרויות נוספות השנה. אגב, הוא השחקן היחידי שהודיע מראש כי בכוונתו לעשות Putting כאשר הדגל נשאר בתוך הגומה (אחד משינויי בחוקה שייכנסו לתוקף בתחילת 2019).

עוד שחקנים שמומלץ לעקוב אחריהם ויש להם פוטנציאל להשאיר חותם העונה הם ריקי פאולר (ארה"ב), טומי פליטווד (אנגליה), טוני פינאו (ארה"ב), מארק לישמן (אוסטרליה), גארי וודלנד (ארה"ב), ווב סימפסון (ארה"ב), ג'ון ראהם (ספרד) ו – פול קייסי (אנגליה).

הטורניר הראשון העונה יחל ביום חמישי הקרוב, 3.1, כאשר שלושים ארבעה אלופי התחרויות בעונה הקודמת ירכיבו מקצה משתתפים תחרותי בהחלט. יבלטו בהיעדרותם: טייגר וודס ופיל מיקלסון שבחרו לדלג על התחרות. באופן מסורתי, הטורנירים הראשונים בשנה נודדים להוואי החמימה. כחלק מהתרכזותו בסבב האמריקאי, יהיה מעניין לראות את הופעת הבכורה של רורי מקילרוי בתחרות. ג'ון ראהם, שסיים את בשנה שעברה את התחרות במקום השני ונהנה מסיומת חזקה גם בסוף עונת 2018, הוא קנדידט ראוי בהחלט. דסטין ג'ונסון ינסה להגן על תוארו משנה שעברה.

שינויים בחוקה המתחילים היום!

לבסוף, לא ניתן לסיים את הסקירה מבלי להזכיר את שינויי החוקה במשחק הגולף אשר ייכנסו לתוקף ב – 1.1.2019. משחק גולף בן שמונה עשרה גומות אורך בממוצע 5 – 4.5 שעות במיוחד כאשר השחקנים מתניידים רגלית (בסבב מקצועני ממילא השחקנים לא מורשים לעשות שימוש במכוניות הגולף). בקצב החיים המהיר של היום, השבתה מחצי יום עבודה או הפסד זמן משפחה יקר אינו דבר של מה בכך והחשש של קברניטי הגולף כי הדבר יגרום, בסופו של דבר, להפחתה במספר השחקנים וירידה בפופולאריות של המשחק. המטרה הכללית של השינויים האחרונים לנסות ולפשט חלקים מסוימים במשחק באופן שיאפשר את זירוזו. גם לאחר שינויים אלו, יישאר ספר החוקים של הגולף ספר עב כרס…

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. פעם שיחקתי גולף בגעש. אחרי הגולף הלכנו ל"מעיינות החמים" בקיבוץ. היה שלט "המתחם בשיפוצים". אחרי כמה ימים התברר ש"המעיין" מניב איזה 10 גלון מים ביום ואת השאר הקיבוצניקים מוסיפים מבוילר ענק שמספר את 'מי המעיין החמים' ומשהו קרה לבוילר, אז המתחם נסגר עד שהבוילר תוקן.

    מאמר מצויין יוני. אפילו אני למדתי ממנו!

  2. יוני אני שמח לשמוע שהכתבות האלה הולכות להיות משהו קבוע. כפי שאמרת: רק חשיפה תגדיל את ההשתתפות והמעורבות של מקבלי ההחלטות. אולי בדומה למרתונים, עלייה בכמות המשתתפים החובבים תגדיל את כמות המגרשים.
    .
    אגב, אחד הסיפורים שאני אוהב לספר בהקשר של תרבות ספורט הוא על גולף. בירח הדבש שלי בניו זילנד לא היה מקום אליו הגענו – רובם שכוחי אל – שלא היה מצוין מה הוא מסלול הגולף הקרוב ביותר. במדינה של 4 מיליון נפשות יש לדעתי עשרות אם לא מאות מגרשים שקיימים קודם כל בשביל המקומיים (אם כי יש ספרים ייעודיים לתיירים היכן למצוא את מסלולי הגולף הטובים ביותר). חוויה בלתי נשכחת לכל מי שאוהב ספורט.

  3. ייקח זמן להתרגל לזה שהזיזו את אליפות ה-PGA והפליירס. ככה פתאום לקבל מייג'ור בין המאסטרס ליו אס אופן?

  4. תודה, היה לי מעניין לקרוא כמישהו בלי היכרות בכלל עם המשחק.
    .
    אגב, כל השחקנים בכתבה ממדינות דוברות אנגלית (חוץ מספרדי אחד, שגם לו קוראים ג'ון…), זה משקף את כל הענף?

  5. תודה נהדר.
    גולף משחק כיפי לחובבים להעביר שבת שלמה ובאמת שהיה מגניב אם היו יותר חובבים בארץ שהיו בעניין.
    אממה, משטחי דשא מוריקים ונרחבים זה בעיה בארצנו. זו הסיבה למחיר הגבוה שמרתיע הרבה אנשים ובעיקר בזבוז המים המשווע שמרתיע אותי כשמדובר על מדינה עם משאבי מים מוגבלים.
    לא סתם הגולף הומצא בסקוטלנד.
    בכל מקרה כתבה מרתקת ומלמדת. תודה רבה.

    1. המשחק תפס תאוצה גדולה מאד ביפאן ודרום קוריאה, ועתה בסין ומתחיל בהודו. אבל בעיקרו עדיין מאד 'אנגלו-סקסי'

  6. תודה יוני סתמת לי כמה חורים.
    אני משחק לא יותר מידי אבל גרתי ממש על מגרש גולף וזה היה החצר האחורית שלי. היום אני בית אחד מהמגרש היפה בעולם.

    מידי פעם אני מוזמן לשבת גולף שזה סיפור של שש שעות לפחות. אני דיי מחורבן עם הדרייברים אבל מלך עם המתכות. יש לי חצי סווינג קטלני. ככה שהטקאיקה שלי זה להגיע לדגלים רחוקים בכמה מכות של שישים מטר שעל זה יש לי שליטה טובה ולא להסתכן הכדור לשיחים מה שתמיד קורה לשאר השחקנים. הנדיקאפ של 18- . לא משהו להתגאות בו אבל יציב !
    השחקן החביב עליי ג'ייסון דיי.

    1. שוקי, נסה פעם ללכת 18 חורים עם שק גולף על גבך ואז נדבר. אם זה לא היה ספורט זה לא היה הדבר שרוב הספורטאים המקצוענים בעולם עושים כשהעונה ניגמרת. אם זה לא היה ספורט זה לא היה הדבר הניצפה בטיווי ברייטינג גבוהים ביותר.

  7. גם אני לא מכיר כמעט בכלל… יופי של מדריך כניסה.
    החלטתי שאני מעריץ את ברייאן דשמבו בעל הכינוי הקליט "דמבו" ומקלות הפלא שלו 🙂

  8. תודה על ההצצה לעולם הגולף.
    אני עוקב מדי פעם , ושמח שגם באתר שלנו ישולבו כתבות גולף.
    אשמח אם בהזדמנות תרחיב בנושא ההבדלים בין הגומות, (3 4 5 חורים) , וסוגי המחבטים המיועדים למרחקים השונים.

  9. חבר'ה תודה לכם על התגובות המעודדות. בהחלט עושה חשק להמשיך ולכתוב. מי שירצה להתקדם עוד צעד מעשי ולנסות קצת להכות כדורים בגעש שידבר איתי ונארגן. קלי קלות.

  10. מאמר מעמיק ומעניין.
    אשמח לדעת האם מועדון הגולף בגעש נסגר סופית למארות כל מאמצי .אין תשובה ומענה כבר למעלה מ3 שבועות.תודה לעונים

להגיב על יקי לבטל

סגירת תפריט