סיקור משחקי שבת בלילה/ ניר לוין

סיקור משחקי שבת בלילה/ ניר לוין

בזמן שארה"ב כולה מתרגשת ממשחקי חצי גמר פוטבול המכללות (שקבעו גמר אלבמה – קלמזון), היו השבת גם כמה משחקי כדורסל לא רעים בכלל.

מילווקי באקס (10-25) 129 – ברוקלין נטס (21-17) 115

אחרי ההפסד המפתיע של טורונטו אמש באורלנדו, הבאקס – הקבוצה עם הנט רייטינג הטוב בליגה – עלתה למקום הראוי לה, המקום הראשון במזרח. אחרי צמד משחקים מול הניקס, מילווקי חיכתה לשכנה, ברוקלין נטס שבעצמה נמצאת בתקופה לא רעה בכלל.

הנטס הושיבו את דיאנג'לו ראסל ואד דיווויס למנוחה, ופתחו באופן חד פעמי עם דינווידי המצוין כשמילווקי משחקת עם הרוטציה הרגילה בהובלת הגריק פריק ומידלטון. אחרי רבע וחצי צמודים, מילווקי ברחה לנטס בעיקר בזכות השלשות של ברוק לופז שתפר אחת אחרי השנייה (וסיים עם 7 את המשחק מ-15 נסיונות). הבריחה הושלמה ממש בשלוש הדקות של המחצית שנגמרה ביתרון 19 מבטיח 52-71.

היתרון כבר צמח ל-25 הפרש באמצע הרבע השלישי, אבל ברוקלין לא נשברה וחזרה למשחק בעיקר בזכות שחקנים שקני אטקינסון לא ממש ספר העונה – שאבאז נאפייר וקנת פאריד. הנטס הורידו ל-7 הפרש בלבד ברבע הרביעי אבל אז יאניס התעורר ולברוקלין כבר לא היה סיכוי. יאניס היה נפלא עם טריפל דאבל של 31,10,10, מידלטון עזר לו עם 29 באחוזים טובים ולופז סיים עם 24. בברוקלין נאפייר היה מדהים עם 32 ו-7 סוכריות ופאריד הוסיף 21.

וושינגטון וויזארדס (23-14) 130 – שארלוט הורנטס (18-17) 126

הוויזארדס הגיעו למשחק עם הידיעה שג'ון וול גמר את העונה. כמו בכל עונה, ברגע שוול נפצע זה אומר רק דבר אחד – וושינגטון יכולה ליהנות מכדורסל! ולנצח!

למזלה של וושינגטון, שארלוט האנמית הגיעה לביקור ולה באמת אין כמעט כלום חוץ מקמבה, וכמו שלמדנו בשנים האחרונות, קמבה לבד לא מספיק. קמבה היה מדהים הערב, עם 47 נקודות באחוזים מצוינים מהשדה, אבל שארלוט לא שמרה ואפשרה לוושינגטון נטולת וול, מוריס ואוטו פורטר לקלוע לה 130 נקודות על הראש (קמבה טען בסיום שההגנה היא זו שפגעה בסיכוי שלהם לנצח).

המשחק היה בשליטת וושינגטון – ההורנטס הובילו רק פעם אחת במחצית השנייה – אבל שארלוט לא ויתרה, ושמרה על פער סביר לאורך כל הרבע האחרון. 26 שניות לסיום וושינגטון הובילה 116-125, אבל שארלוט הגיבה בריצה של 2-9, כשרק סל של אריזה בסיום מרגיע את וושינגטון.

בוושינגטון סאטורנסקי המשיך את מגמת האירופאים הפורחים וקלע 20 כשהוא עולה בחמישייה במקום וול, כשבריאנט הסנטר המפתיע הוסיף 21 ו-10 קרשים. ביל קלע רק 19, אבל נעזר גם בכמעט טריפל דאבל של אריזה המצוין: 24 נק', 9 אסיסטים ו-7 ריבאונדים.

ניו אורלינס פליקנס (21-16) 104 – יוסטון רוקטס (15-20) 108

בעיצומה של תקופה לא טובה, ואחרי שסופסוף ניצחה את דאלאס לפני יומיים, ניו אורלינס קיבלה דווקא את יוסטון למשחק ביתי השבת. יוסטון הגיעה אחרי ניצחון גדול ומשכנע על בוסטון המפוזרת, דווקא בלי כריס פול הפציע.

יוסטון פתחה חזק, וברחה כבר לקראת סיום הרבע הראשון ליתרון דו-ספרתי, כשהארדן ממשיך את ההפצצות מהתקופה האחרונה. הפליקנס – המדורגים, קשה להאמין, במקום הלפני אחרון במערב – חזרו לעניינים עם דיוויס והולידיי, כשסל יפה של פרייזר בשנייה האחרונה סוגר את המחצית עם 50-53 ליוסטון (זה המקום לציין שאלווין ג'נטרי החזיר את איטוואן מור לחמישייה במקום פרייזר שחזר לספסל, כנראה במטרה להזיז קצת עניינים).

ברבע השלישי רנדל שלט בסלים ושלשה של איאן קלארק בעל הטבעת מגולדן סטייט השוותה ל-70-70, כשהולידיי משלים את המהפך ומעלה את הפליקנס ליתרון 2, דקה לסיום הרבע. הרוקטס התאוששו די מהר, כשדווקא האוס המפתיע תורם נקודות חשובות שהחזירו לטקסנים את היתרון. ומה תגידו על השלשה המטורפת הזאת שלו?

מפה זה כבר היה של יוסטון, למרות שדיוויס עוד הצליח להוריד לשלוש הפרש בלבד בדקה האחרונה של המשחק. הארדן המשיך את התקופה המשוגעת שלו עם 41 נק', גורדון הוסיף 21 והאוס 15. בניו אורלינס ארבעה שחקנים קלעו מעל 20: רנדל, דיוויס, מור והולידיי קלעו 23, 22, 21 ו-20 בהתאמה.

אטלנטה הוקס (24-11) 111 – קליבלנד קאבלירס (29-8) 108

לצערנו המשחק הזה לא היה קרב של אל הורפורד מול לברון ג'יימס, כשקואץ' בודנלהוזר נואש על הקווים. במקום זה קיבלנו מצ'אפ של פויטרס מול בלוסומגיים וג'ון קולינס מול לארי נאנס ג'וניור.

שתי הקבוצות החלשות ניסו לא לנצח אבל בסוף אחת מהן הייתה צריכה וזאת הייתה אטלנטה, שהייתה טובה יותר ברוב שלבי המשחק. ההוקס הובילו בפערים של 6-10 במשך רוב המחצית השנייה אבל דאנק ועבירה של צ'די עוסמאן ועוד נקודה מהקו של סקסטון השוו, דקה לסיום 106-106. ג'ון קולינס עם ריבאונד התקפה ענק וסל המשך החזיר את היתרון לאטלנטה עד לניצחון.

יאנג היה טוב מאוד עם 21 נק' ו-9 אס', כשסבא וינס קרטר עוזר לו עם 21 נקודות, הרבה מהן בקלאצ'. קולינס קלע 14. בקליבלנד החלשה עוסמאן הוביל עם 22, ולארי נאנס ג'וניור תרם 18.

ממפיס גריזליס (17-18) 103 – בוסטון סלטיקס (14-21) 112

הסלטיקס מאוד לא יציבים לאחרונה, ועדיין מחפשים נואשות את הנוסחה המנצחת לקבוצה מאוזנת שתמקסם את הפוטנציאל. ממפיס נראים לא רע אבל מתחרים במערב חסר רחמים ותחרותי מאי פעם.

המשחק המוזר הזה התחיל עם רבע טוב של הסלטיקס. דווקא קיירי שהיה נפלא בתקופה האחרונה התחיל מאוד רגוע את המשחק, אבל שאר החברים קלעו באחוזים לא רעים משלוש כשסל על הבאזר של בראון מסיים את הרבע עם 29-26 לאורחים. אבל הרבע השני היה סיפור אחר לחלוטין – ממפיס ניצחה אותו 18-38. למעשה, היא רצה 5-20 ב-4:49 האחרונות של החצי, בהובלת ג'קסון, קונלי וברוקס (דילון, לא מרשון. זתומרת מרשון לא דילון. זתומרת דילון). שבע עשרה נק' הפרש במחצית לממפיס!

אבל הסלטיקס לימדו אותנו בשנה שעברה שהם לא נבהלים מהפרשים גדולים. קיירי התעורר ברבע השלישי ויחד עם סמארט הצליח להוריד את הסלטיקס בפיגור 8 בלבד לרבע האחרון. שם שלשות של יבוסלה ומוריס הקטינו עוד יותר, ושני קרוס אוברים יפהפים של קיירי החזירו את היתרון לבוסטון לשמחת האוהדים הרבים של הקבוצה שהגיעו למשחק בממפיס.

אחרי נדנדת סלים וחילופי הובלות, שלשת מאני טיים של הורפורד העלתה את בוסטון ל-99-103, כששתי התקפות מאוחר יותר הוא צולף עוד שלשה שסוגרת את הסיפור. הורפורד היה מצוין ברבע האחרון וסיים עם 18, כששני הבאנקרים של בוסטון העונה מככבים גם הערב: קיירי עם 26, ומוריס עם 22 וסלים חשובים במאני טיים. לממפיס קלע קונלי 26 נק', ברוקס הוסיף 19 וגאסול 15 ו-10 ריב'.

יוטה ג'אז (19-18) 129 – ניו יורק ניקס (28-9) 97

המשחק החד צדדי של הלילה. הניקס החלשים שהפסידו פעמיים רצוף למילווקי הגיעו עד לסולט לייק סיטי כדי לחטוף בראש מהפתיחה.

יוטה הוציאה את כל התסכול מהתקופה האחרונה על הניקס, ואחרי רבע ראשון של 17-39, זה כבר היה גמור. ת'אבו ספולושה סיים את המשחק עם טריפל דאבל מופלא של 10-10-10 ולפחות הוא יזכור את המשחק הזה הרבה זמן. גובר חגג מתחת לסלים עם 25 ו-16, אקסום שפתח במקום רוביו נהנה עם 13 נק' ו-13 סוכריות ומיטשל המגמגם העונה הוסיף 15. אצל ניו יורק ניליקנה ודוטסון רשמו יחס מינוס פלוס מרשים של 36-. הארדאווי ג'וניור קלע 18.

פניקס סאנס (28-9) 118 – דנבר נאגטס 122 (11-23)

הנמושה של המערב אירחה את הקבוצה הטובה ביותר באזור. כבר ברבע הראשון היה ברור מי הקבוצה העדיפה כשדנבר ברחה ליתרון 20 נוח 16-36, הרבה בזכות ג'מאל מורי.

הגארד הקנדי המצוין התרכז בתקופה האחרונה בחלוקת אסיסטים וניהול ההתקפה של הנאגטס אבל היום הוא בא חם מהפתיחה ולא הפסיק לצלוף מול ההגנה החלשה של הסאנס. הוא סיים עם 9 שלשות מ-11 ניסיונות ו-46 נק' (והיה לו זמן להוסיף 8 אסיסטים). הנה מקבץ הביצועים המרשים שלו:

דנבר שלטה במשחק לכל אורכו אבל איכשהו הצליחה להסתבך אחרי יתרון 78-100 בתוך הרבע הרביעי. פיניקס הצליחה להוריד לשלוש הפרש בלבד, לפני שמורי ויוקיץ' סגרו את הסיפור. יוקיץ' תרם 23 נק', 9 מסירות לסל ו-8 כדורים חוזרים. בפיניקס, אייטון התפוצץ עם 33 נק' ב-80% מהשדה ו-16 ריב'. בוקר הוסיף 27.

פורטלנד טרייל בלייזרס (16-20) 105 – גולדן סטייט ווריורס (13-24) 115

ביום חמישי האחרון שלשה של דמיאן לילארד ניצחה לפורטלנד את המשחק בגולדן סטייט. יומיים עברו וגולדן סטייט שקלעה בבית באחוזים מזעזעים, במיוחד מהקו, התאוששה דווקא אצל פורטלנד.

הווריורס שלטו מהפתיחה במשחק. רבע ראשון חזק של תומפסון (שסופסוף חוזר לעצמו?) ודוראנט הוריד אותם ביתרון שלוש. מהעבר השני זה היה לילארד שניסה להחזיר את פורטלנד למשחק והיה טוב מאוד (הוא סיים עם 40). אבל לפורטלנד יש בעיה עם הספסל הלא עמוק שלה, שתרם רק 14 נק' בכל המשחק.

השלישייה של גולדן סטייט הייתה מצוינת, ובכל פעם שפורטלנד התקרבה אחד מהם לחץ על הגז והקפיץ שוב את היתרון. מהלכי קלאץ' של דוראנט וסטף ברבע האחרון סגרו את הסיפור (כשלילארד וסטוטס המתוסכלים חוטפים טכניות אחרי עבירה לשלוש על קארי). שניהם סיימו עם 25 נק' כשקליי תומפסון חוזר לצלוף עם 32 ו-4-5 מהשלוש.

בפורטלנד מקולום היה חלש עם 14 נק' ונורקיץ' – אחרי משחק מצוין לפני יומיים – היה קצת פחות טוב, עם 21.

לוס אנג'לס קליפרס (15-21) 111 – סן אנטוניו ספרס (17-20) 122

לקינוח הערב הגדוש הזה קיבלנו עוד משחק מערב איכותי. לאחרונה כיף לראות את הספרס מציגים כדורסל הרבה יותר זורם, וגם הקליפרס השנה הם קבוצה שתמיד מעניין לראות.

סן אנטוניו התחילה חזק והובילה כבר ברבע הראשון. הקליפרס חזרו די מהר לעניינים, ושלשה של טוביאס האריס הורידה את השתיים למחצית בשוויון 56-56. משם זאת הייתה רק הקבוצה של פופ. כולם תרמו ברבע השלישי שבו סן אנטוניו פשוט פירקה את אל איי וגמרה את המשחק: דרוזן, גיי, מילס ואפילו דרק ווייט שלאט לאט (לאט) משתפר ומצליח להיכנס לנעליים הגדולות של מוריי הפצוע, הובילו את הריצה של סן אנטוניו.

הקליפרס לא הצליחו להתאושש והרבע האחרון לא שינה הרבה. אולדריג' היה מצוין עם 38 נק', דרוזן הוסיף 25, ועוד חמישה שחקנים קלעו לפחות 9 נק'. אצל הקליפרס גלינארי והארל קלעו 21, האריס 16.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. תודה על הסיקור המהיר!

    גם דנבר וגם יוסטון כמעט בעטו בדלי ברבע הרביעי, כשיתרון דו-ספרתי ננגס לאט על ידי הקבוצה המקומית, אך בסוף כל אחת ניצחה ב-4 הפרש.
    אין מה לעשות, עם כמות הפצועים של 2 הקבוצות, העייפות במהלך המשחק ניכרת.
    רק תחשבו על זה –
    בארטון, פול, מילסאפ, האריס, תומאס, אניס, פורטר.. תביאו רק סנטר ויש פה אחלה קבוצה 😉

    1. דד

      1. KNK

    2. מ

    3. JJ

  2. תודה רבה על הסיקור ניר,
    יופי של ניצחון על הקליפרס. הצטרפתי במחצית בשוויון, ובעודי מתמודד באומץ עם ילדים טרוטי עיניים והכנת סנדוויצ'ים הבחורים רצו בהצלחה בלעדי. כל הכבוד.

  3. סיקור משובח ללילה עמוס משחקים טובים.
    הסאנס אמנם פח מבחינת מיקום אבל הם מצליחם להישאר תחרותיים במהלך המשחקים ולא מובסים כמעט בכלל. משהו טוב קורה גם שם…
    תודה על ההשקעה
    🙂

  4. תודה על הסיקור לערב לא רע בכלל.
    אני שמח (מאוד) שקליי נתן את המשחק הטוב התקפית סוף סוף. מגיע לטוסטר לחזור לעצמו אחרי כמעט חצי עונה די גרועה.
    אני לא אוהב דירוגים אבל במירוץ שלי ל MVP כרגע זה:
    .1 יאניס והארדן משותף. יאניס התחיל מצוין ולאט לאט מגביר. הארדן בדיוק גמר לצמצם את הפערים.
    2. קוואי-לברון משותף. הורדתי לקוואי נקודות על המנוחות. הוא ולברון אול אראונד מושלם בדופק נמוך בלי להזיע.
    3. למי אכפת מי במקום השלישי? 🙂
    מה שהארדן עושה פשוט לא יאמן ואם ימשיך ככה התואר שלו ביג טיים. יפה מכוער מה זה חשוב, הצורה בה הוא מאפשר לכל שחקן בינוני שנמצא מסביבו לשים את הכדור בסל היא מדהימה. קח את הארדן ושים סביבו 3 קלעים (לא 4) ועוד גבוה שיודע להתגלגל לסל ויש לך קבוצת התקפה בטופ -5. כל כך שונה מג"ס בה יש 3 סקוררי-על (ועוד אחד שיגיע מקרוב מהספסל).

    1. הארדן הוא תופעת טבע, שלא היו כמוה בהיסטוריה ומי יודע מתי היא תחזור שוב, הכושר שהוא מציג בשבועיים האחרונים מעט מאוד יכלו לעשות את זה בהיסטוריה כולה!!! הוא העלה הילוך לרמה של השחקן הטוב בעולם בפער עצום, זה לא רק הנקודות והורו שוטינג זה הדרך שבה הוא מפרק את הגנות היריב כאילו מדובר בבוגר נגד ילדים , ומפעיל את חבריו לקבוצה. כן הסגנון שלו לא יפה לעין יש כאלה שיקראו למשחק מכוער ומגעיל אבל אתם צופים באחד הגדולים בהיסטוריה בשיאו. אני מחפש חולשה במשחקו ההתקפי ואני מחפש דרך לעוצרו ואני מרגיש בוש ונכלם שאני לא מוצא, עילוי חד פעמי.

  5. טוב שנת 2018 נגמרת ואנו כמעט באמצע עונה אוטוטו וזה הזמן לבחירות אמצע העונה

    MVP

    1. יאניס- מוביל את הבאקס למקום ה-1 בליגה, סטט מפלצתי והגנה מפלצתית. כל חבילת ה-MVP. עם כל זה שום דבר לא מובטח שמאחור רודפים 8 שחקנים נוספים אחרי התואר וגם להם סיכוי לגנוב אותו מתחת לאפו של הפריק שנמצא הכי הרבה זמן בדירוג מקום 1 העונה אצלי. נותן 26.5 נק, 12.8 ריב, 5.9 אס.

    2. פוול גורג- מוביל את אוק למקום ה-3 במערב מרחק משחק 1 מהמקום הראשון. זה הקונפרנס המהותית חזק כמעט ללא נמושות, מפיק 26.3 נק, 8.4 ריב, 4.3 אס ושחקן ההגנה של העונה שמוביל את קבוצת ההגנה. משחקי שיא של 30 ו-40 נק. גורגי שמח ב-OKC.

    3. קאווי- ירד לאחרונה בכושרו, הראפס חוזרים אט אט למציאות אבל הוא שחקן התקפה והגנה קטלני. משחקני ההגנה של העונה שמעמיד 26.7 נק עם 8.3 ריב גם בהתקפה החזיק את הראפס הרבה זמן במקום הראשון. מה שפוגע בו זה המנוחות שהוא לוקח, הקונפרנס המזרחי שכולל 5 קבוצות בלבד עם מאזן חיובי (מביך ברמות) וזה שטרם ראינו ממנו משחקים מפלצתיים של ממש.

    4. הארדן- לורד אוף דה דנס בזון של הלייף שהוא ממטיר קרוסאובר סטפבקס נון סטופ כמו מבול על כל שומר, הוציא את יוסטון לבד מהבוץ ומוריד קבוצות לבד על הברכיים עם 7 משחקים מעל 35 נק ברצף ו-3 משחקים מעל 40 נק בתצוגות על. 32.7 נק, 8.3 אס, 5.5 ריב למשחק.
    פתיחת עונה חלשה ואכזבה ביחד לציפיות אצל הרוקטס שמים אותו רק כאן כרגע. הוא גם לא שומר בכלל.

    5. קרי- מוביל את הלוחמים למקום השני במערב עם 28.6 נק, 5.2 אס, 5 ריב. אבל הגולדן מאד מאכזבים ביחס לציפיות ועם איכות הקבוצה שלהם כל דבר פרט למקום 1 בליגה הוא כשלון ולכן הוא רק פה. תוסיפו שאין הגנה גם.

    6. לברון- מוביל את אל איי לטופ 5 במערב כרגע עם סטט של 27.3 נק, 7.1 אס, 8.3 ריב.

    7. ראס- משחק השנה הגנה נהדרת, הכי טוב בקריירה. מעמיד עונת TD שלישית ברציפות עם 21 נק, 10.2 אס, 10.8 ריב ומלך האס והחט של הליגה. למה הוא רק 7? כי השנה הוא הפך לדיאנדרה גורדן, צניחה חופשית בקליעה מכל הטווחים וצניחה של 20% מהעונשין לעומת הקריירה. אולי המשחק אתמול מול השמשות והבק טו בק הקרוב מול לוקה יוציאו אותו מהמשבר או מהדעיכה? נחיה ונראה.

    8. דמיאן ליליארד- מוביל את לילי כריות לפלייאוף המערבי שזה לא טריוויאלי בכלל עם תצוגות נהדרות ומעמיד סטט של 26.7 נק, 5.8 אס, 4.7 ריב.

    9. גואל אמביד- האיש של הסיקרס מוביל אותה בבטחה ורחוק 3 משחקים מראשות הליגה. מנפק הגנה נהדרת (לא טובה כמו שנה שעברה) עם 26.5 נק, 13.3 ריב, 3.5 אס.

    10. דוראנט- התלבטתי אם להכניס במקומו את קיירי אבל הסטט לא מספיק טוב ודוראנט באזור קשה יותר עם מאזן טוב יותר. כמובן שהוא משחק גם בקבוצת כוכבים וגולדן לא עומדים בציפיות מפילה אותו למקום ה-10 למרות סטט יפה של 28.7 נק, 7.8 ריב, 6.3 אס. הוא גם שומר חלש מאד העונה.

    שחקן ההגנה

    1. פול גורג
    2. יאניס
    3. קאווי
    4. אמביד
    5. דני גרין
    6. מורי
    7. סמארט
    8. אולדיפו
    9. הורפורד
    10. גאסול

    חמישיית העונה 1: קרי, הארדן, גורג, יאניס, אמביד

    חמישיית עונה 2: ראס, ליליארד, קאווי, לברון, יוקיץ'

    חמישיית עונה 3: קיירי, דרוזן, דוראנט, בלייק, דיוויס.

    חמישיית הגנה 1: ג'אמל מורי, דני גרין, גורג', יאניס, אמביד

    חמישיית הגנה 2: סמארט, אולדיפו, קאווי, הורפורד, גאסול.

    כדאי לשים לב שהולידדי שנבחר לגארד הגנה בכיר עונה שעברה הפך לאוויר בשבועות האחרונים והפסיק לשמור לגמרי כאילו הוא זה שצריך לעבור ללייקרס. דיוויס יחד איתו בזה.

    מאמן העונה:

    1. מייק מלון- מוביל את הקונפרנס המערבי הרצחני עם חצי קבוצה פצועה ושינה שיטה לגמרי לעומת עונה שעברה.
    2. מייק בודנהולצר- מוביל את הבטקס למקום 1 בליגה, שינה שיטה. לרעתו עומדת שהוא בקונפרנס חלש יותר.
    3. נייט מקמילן- עושה נפלאות עם סגל מוגבל של אינדי ומקום 3 במזרח כרגע.
    4. דוק ריברס- הקליפרס נראים נהדר.
    5. נרס-מככב עם טורנטו.

    שחקן שישי: לוו וויל בלי תחרות

    משתפר: קוזמה בלי תחרות כרגע הפך למפלצת התקפה ומס 2 בלייקרס. מורי אם ימשיך אולי יפגע בהימור שלי מתחילת העונה.

    אכזבות העונה: יוטה (אותי הם לא אכזבו אבל מניח שאת הרוב פה), ווש (כנ"ל), מיניסוטה, נ"א

    רוקי העונה

    1. דונציץ
    2. אייטון
    3. יאנג
    4. גארן גקסון
    5. שי אלכסנדר
    6. וונדל קרטר
    7. סקסטון
    8. נוקס
    9. באגלי (הפסיד משחקים)
    10. מיילס ברידג'ס

    1. נראה לי שפופ צריך להיות ברשימה.
      הפער בין איך שהספרס נראים לעומת איך שכולם ציפו שייראו – בוודאי בהתייחס לכל הפציעות – הוא בלתי נתפס.

      1. לא יודע אני שמתי את הספרס מקום 4 בהימורי העונה. אחרי שהבנו שיש להם פציעות לפני שהעונה נפתחה הורדתי אותם למקום 6. הם די בציפיות לא יודע למעט מילווקי אין קבוצה שלא סבלה מפציעות.

        אוק הייתה 9 משחקים בלי ראס ועכשיו גורג. גולדן קרי דוראנט קאזינס וכולם, כנל יוסטון, דנבר טורנטו לייקרס. רק מילווקי עדיין לא סבלה מפציעה מהותית כל שאר הליגה פצועי מלחמה. אז הספרס לא חריגים בזה השנה ולכן זה לא תירוץ.

  6. 1.אין שום מצב שהארדן לא מקום ראשון, ההפרשים של המקומות זניחים בשלב הזה הארדן 2.5 מקומות מאוקלהומה במקום ב3, 3.5 מקומות מהמקום הראשון. הוא מציג יכולת שמעט מאוד שחקנים בהיסטוריה הציגו ושלא ראינו בשנים האחרונות.

    2. ראסל 7? באיזה עולם ויותר גרוע באיזה עולם אמביד אחריו אמביד משחק כמה רמות מעליו השנה הגנתית והתקפית (האחוזים של ראסל נוראיים), המאזנים דומים (למרות שאין חשיבות בשלב הזה) .בכללי אני לא בטוח אם ללא גורג (הכוכב הראשי העונה), אוקלהומה עושים פלייאוף. אני לא מדבר על כך שהמאזנים של פילי ואוקלוהמה שקריים, פרט מהניצחון על רוקטס והלוחמים בתחילת העונה איזה נצחון על גדולות היה להם?אותו דבר לגבי פילי עם הטריפל דאבלים המגוכחים של סימונס נגד ברוקלין וניקס, אבל מול הגדולות בנתיים הוא יותר מזיק מיעיל.

    3. לגבי פול גורג הוא בהחלט יכול להיות שלישי במאבק , קוואי ירד כמה מקומות הקבוצה נראית נפלא גם בלעדיו.

    1. מה זה זניח? אלו ההפרשים הוא יותר קרוב להיות מחוץ לפלייאוף מאשר מקום 3. מה עם תחילת העונה שכחת? הארדן לא ראשון בחיים. גם לא שני.

      ראס לא עושה פלייאוף? LOL. שכחת איזה חבורת פסחים הוא הוביל ב-2016 לבד. ראס=פלייאוף בכל מצב בכל קבוצה.

      1. איזה פחים בדיוק , זה עלבון לאינטליגנציה שמעון כתבתי עשרות פעמים באותה עונה שהסגל שלו לא פיות טוב מזה של יוסטון והוא שיתק אותם, רק לראות מה קרה להם עונה אחרי.

        1. אני די בטוח שגילאי הציג לך את הסטטיסטיקה שלהם להראות שראסל שיתק אותם, יש סיבה שראסל לעולם לא עבר סיבוב ראשון ללא דוראנט.

    2. אגב כל העשירריה עם צאנס לזכות אגב. הפערים די קטנים בין כולם. פתאום אם מישהו דופק 10 משחקים טובים הוא יכול להמריא

  7. מרי היה בספק אחרי שסובב את הקרסול במשחק הקודם.
    ביסלי גם נפגע, וכשהוא ענה לשאלה אם הוא ישחק מול פיניקס ב-"אני מוטנט", כולם חייכו לתעוזה שלו כנגד האובדן הקטן.
    אז ויתרתי על המשחק הלילה. רשמתי את זה ההפסד מפתיע לפיניקס והמשך הנפילה במשחקי החוץ מאז שהפציעות נערמו יותר מדי גבוה.
    ועכשיו אני רואה שלא רק שמרי שיחק וכיכב, לא רק שהמוטנט חזר במהירות וולברין, אלא אפילו מילסאפ חזר לכמה דקות כדי לעצור את הדימום?
    אני עוד עלול להתחיל להאמין בקארמה. מה שהולך – חוזר.

  8. לגבי ראסל ווסטברוק על פניו הוא עונה שלישית עם טריפל דאבל אבל כשמסתכלים לעומק הקורה הוא רחוק מלהרשים העונה . 21 ב46.4 אחוז אפקטיבי (6 אחוז מתחת לממוצע בליגה , 10.2 אסיסטים ו10.8 ריבאונדים ו per של 20.8, הוא לפחות ירד מהייסאג המגןכח שהיה לו והשנה הוא לומד יותר לשחרר אבל הוא כבר התחיל בירידה (אני ידעתי וכתבתי שיתפוצץ על פיניקס), הוא מרשים נגדם כל עונה ובאריזונה המילה הגנה היא אסורה.

    1. גם בירידה הוא בעילית של הליגה חביבי.

    2. הוא לא בשום ירידה, תרגיעו קצת חברה. הוא בתקופה גרועה מבחינה התקפית, משהו הצחרבש שם (פצוע? לא יודע). מה גם קליי היה בדעיכה של הקריירה ופתאום אתמול נהיה צעיר?
      ישנן תקופות כאלה. הירידה של ראסל תחכה עוד שנתיים, הוא עוד יחזור כמו גדול.
      למרות שעדיף שימשיך עם המוד energy saver או יותר נכון, "מחלק האחריות" אליו הוא נכנס.

  9. אחלה סיקור. תודה, ניר.
    .
    30 נק', 8 אס', 50% אפקטיבי. זה רף שרק 2 שחקנים בתולדות הליגה חצו אותו אחרי עונה מלאה –
    מייקל ג'ורדן ב-88/89 , והארדן בעונה שעברה.
    אז בעונה שעברה הארדן זכה ב-MVP מוצדק לחלוטין,
    והעונה, הוא עושה את הלא סביר, ומעלה את רמתו.
    הקבוצה היא הקבוצה שסבלה מהכי הרבה פציעות בליגה (בחישוב אבדן WS),
    ועדיין הארדן, הוא רק מעלה את רמת משחקו.
    33 נק', 8.2 אס', 54.6% אפקטיבי
    (ג'ורדן, דרך אגב, סיים את 88/89 עם 32.5 נק', 8 אס', 54.6% אפקטיבי).
    לטעמי, נכון להיום, הוא ה-MVP.

    1. גיא במקרה של הארדן חייב להסתכל על הTRUE Shooting, בטח שחקן שהולך כל כך הרבה לקו הוא הMVP וזה אפילו לא קרוב, הוא מציג יכולת היסטורית בשבועיים וחצי האחרונים , הוא קבר את כל הטופ של הליגה

      1. כאשר אני כותב על הארדן, אני מעדיף להתייחס לאחוז האפקטיבי.
        זה מבטל את תירוץ ה-"רמאי".
        .

  10. היות שכבר כתבת על אוהדי סלטיקס הרבים בניו אורלינס אז אני חייב להגיד שזה תמיד מפעים אותי לראות את האהבה שהקבוצה שלי זוכה לה בארה"ב ובעולם כולו. יש שתי קבוצות שלהן יש בעצם הכי הרבה אוהדים שלא גרים בעיר בה נמצאת הקבוצה. האחת היא לייקרס וברור מדוע. זה השוק השני בגודלו בארה"ב ושחקנים טובים אוהבים לשחק באל איי. בוסטון זה סיפור אחר כי מדובר בשוק קטן יחסית ל LA, ניו ניורק או שיקאגו ובכל זאת יש המון כבוד ואהדה לקבוצות של העיר. תענוג להיות שייך לצבא הירוק גם כשלא כל כך הולך.
    הסלטיקס צריכים לפרק עוד מוקש מחר בלילה אבל לא נראה לי שיצליחו להתגבר על להקת הפופ מסאן אנטוניו. לא כשהחבורה הזו מוסרת כל כך הרבה מסירות במשחק.

    1. אחרי כן הסלטיקס חוזרים לינואר שכולו בית, עם 11 משחקי בית ו 4 משחקי חוץ,
      כאוהד אני מקווה שבבית הסלטיקס יחזרו למוג'ו משנה שעברה ויתקרבו מאד למילוקי, אינדי וטורונטו.

      1. הם כבר קרובים חח אתם 3 משחקים מראשות הליגה

  11. הסאנס הפסידו הלילה לדנבר, בעיקר בגלל פתיחת משחק מזעזעת (לא בפעם הראשונה).
    אבל הלילה, התחלנו לראות סימנים של תקווה במשחקם.
    .
    יש היגיון בשיגעון, בשיטת קוקושקוב.
    המטרה של הסאנס היא לגרום ליריבה לבחור את הרעל שלה –
    תסגור את אייטון/הולמס, תקבל את שחקני הכנף על הראש. תסגור את שחקני הכנף ואת בוקר, תקבל את אייטון על הראש.
    .
    זה עדיין רחוק מלהיות מתכון לקבוצת פלייאוף, היות וכמות הקלפים שהסאנס מחזיקים ביד, היא פשוט קטנה מדי. ברגע בו מצליחים למנוע את המסירה פנימה, ולהישאר צמודים לשחקני הכנף,
    נוצר מצב בו זה בדרך כלל בוקר שתקוע עם הכדור ביד (אם לא היה איבוד כדור קודם), כאשר השעון מתקתק, ואין אופציה נוספת שנראית לעין.
    בדרך כלל מצב שכזה מסתיים בפול אפ לזריקה קשה.
    .
    הפתרון, זה להביא עושה משחק נוסף, כזה שידע להפעיל את אייטון גם במסירות לפוסט, ולא רק בפיק אנד רול.
    כזה שיגרום לקבוצה שממול לנחש מהיכן תגיע הצרה –
    האם זה פיק אנד רול של נמוך/גבוה,
    של מנהל משחק/שחקן כנף,
    או שזה מהלך לאייטון בפוסט.
    מצב שכזה ייתן לבוקר הזדמנות לזרוק זריקות קצת יותר קלות (יוכל למצוא את עצמו פנוי למסירות מאייטון, שיודע למסור היטב מהפוסט),
    ויוריד ממנו המון לחץ של ניהול משחק (לא שהוא צריך להפסיק לחלוטין. הוא צריך שחקן דומיננטי נוסף לצדו).
    .
    יאללה, סאנס, המניות של וורן אף פעם לא יהיה גבוהות יותר –
    203 סנטימטרים שקולע 18.6 נק' ב- 57% אפקטיבי, 43.8% מהשלוש?
    זה התבנית של הסקורר המודרני מעמדת הכנף
    .
    כמובן שגם יכול להיות שהעונה היא חריגה סטטיסטית.
    אבל צריך רק אחד –
    את ה-GM שיחשוב שוורן הוא החוליה החסרה, ויאפשר לנו להשיג את הרכז שאנחנו כל כך צריכים.

    1. אני מזליל ריר מהמחשבה לראות את יאנג בסאנס עם אייטון איזה פינוקים אייטון היה מקבל יאללה סוכריות

    2. בוא נחליף וורן-גורדון.

    3. תאוריה מעניינת לא חשבתי על זה ככה.
      השחקן שכרגע נמצא במוקד הפוקוס שלי זה מיקל ברידג'ס מציין שהוא מתחיל להזכיר יותר ויותר את טייטום ביכולת הקליעה שלו בחמש המשחקים האחרונים הוא באפקיטב 64 ו ts 67. מדהים והוא לא שחקן שכופה על עצמו. גם טייטום לאט לאט העלה בשנה שעברה את המעורבות שלו במשחק. Ts של ברידג'ס עולה בעקביות וזינק באופן דרמטי ב 5 משחקים אחרונים. הוא בחירה מצויינת בעייני (עזוב את זה שלא לקחו פוינטגארד ).
      בויכוח הבלתי נגמר על בוקר איטון חייב להגיד לך שמצפיה קפדנית במשחק הערב . בוקר מוסר בעיקר לוורן אחר כך לברידג'ס . לאיטון הוא כמעט ולא מסר הערב. איטון קלע: 1 נק ברבע הראשון. 24 נק ברבע השני (2 אסיסטים של קרופורד ואחד של ברידג'ס ג'קסון בוקר וורן). היתר זה היה איסוף זבל בעיקר מהחטאות של קרופורד ומלטון. 2 נק ברבע השלישי ועוד 6 בשלישי שהיו גם איסוף זבל בעיקר.
      מה מעניין ? שהפקק השתחרר כשבוקר ווורן היו על הספסל. (בוקר שיחק (נורא) כל הרבע הראשון לדעתי תוצאה של הטיסה מאוק בלילה הקודם צריך לסכור שזה היה בק טו בק) . ברבע השני שיחק מעט דקות יחסית . כשהוא על הספסל הקבוצה בגדול משחקת יותר קבוצתי.
      אני שוב לא מנסה לאמר האם ולמה בוקר לא מוסר לו הרבה . בוקר משחק בעיקר עם וורן וברידג'ס. וורן משחק בגדול עם עצמו . כדור אצלו זה או לסל או לגארד. אסיסט זה לא מילה שקיימת בלקסיקון שלו.
      ג'קסון ובוקר אין אהבה גדולה . הפתרון של קוקושקוב? ג'קסון מנהיג את הסקנד יוניט . בוקר והוא לא נמצאים הרבה ביחד על הפרקט. ויש הרבה רגעים וריצות יפות של היחידה השניה. ג'קסון משחק קבוצתי הוא השחקן שאני הכי אוהב לראות בקבוצה הזאת אני מקוה שיעשו עליו טרייד.
      זאת קבוצה צעירה ומפוצצת בפונציאל ואין בכלל ספק סהם חייבים פוינט גארד מהשורה הראשונה ודחוף.
      המספרים של איטון מטורפים אתמול כבר חשבתי שאני מוותר עליו בקרב על רוקי העונה הלילה הוא חזר. מעניין.

      1. מה שאתה כותב נכון בהחלט לגבי המשחק האחרון. זה נבע ממה שדנבר אפשרו בפיק אנד רול ולהלן יצר המון שלשות פנויות לברידג'ס. אבל בכללי אין שחקן שמפעיל את אייטון יותר מבוקר וזה אפילו לא תחרות קרובה.
        אם אתה כבר משקיע את תשומת הלב תקדיש זמן להסתכל על מה שאייטון עושה כשהוא מקבל כדור עמוק בצבע. כשמקיפים אותו שניים או יותר הוא המון פעמים משחרר כדור החוצה בזריזות. זה קרה גם במשחק הזה אבל הרבה יותר מול okc לדוגמא. אז דבר ראשון זה מאד חיובי בעיני ודבר שני כנראה שהוא לא מרגיש דומיננטי עדיין כמו שכמה כאן חושבים.

        1. מסכים שאיטון לא מרגיש דומיננטי . הוא עדין עושה הרבה כבוד לסביבה (יש לי תחושה שזה מתחיל עכשיו להשתנות). אבל המספרים שלו מאוד דומיננטיים. אני רואה אותו הרבה פעמים קולע מתוך הצבע באחוזים גבוהים ממצבים שנראים קשים מאוד. הריבאונד אופנסיב שלו מדהים זה נותן לקבוצה הרבה פעמים הזדמנות שניה. מצד שני אני גם מאוד אוהב את זה שהוא מסתכל החוצה ומחפש איש פנוי בדרך כלל לשלשה זה עוד מרכיב מצוין בסט היכולות המעולה שלו.
          לגבי העובדה שבוקר מסר בעיקר לאיטון – משחק קודם הוא מסר לו 3 או 4 אסיסטים ברבע הראשון (מתוך 10 במשחק כולו) ובזה זה הסתיים. לא מרשימה אותי העובדה שהוא מוסר הכי הרבה אסיסטים זה תוצאה של ה usge המטורף שלו אין התקפה שהכדור לא ביד שלו.
          מצד שני מה שברור לגביו שהוא סקורר הוא לא אמור לחפש מסירה הוא אמור לקלוע . וורן הוא מקרה קיצוני של הדבר הזה הוא פשוט הולך ולא מחפש רבע הזדמנות למסירה . בוקר זה אותו טיפוס למרות שמוסר הרבה יחסית ולכן הם חייבים פוינט גארד.

          1. האמת שאייטון מתגלה כחיית ריבאונד וזה אותי קצת הפתיע לטובה. בוקר מסר לו במשחק שעבר גם אחרי הרבע הראשון ובאופן כללי הוא מוסר לו את הכדור משהו כמו 9-10 פעמים במשחק. אם כבר דיברת על הכדור בידיים שלו אז היית צריך לשים לב שמול דנבר בוקר שיחק הרבה יותר אוף בול וזו אחת הסיבות שהמסירות לאייטון הגיעו ממקומות אחרים. אגב היוסג' של בוקר לא מטורף. הוא גבוה אבל לא באופן חריג.

          2. לגבי איטון חוץ מהריבאונד היתה סטטיסטיקה שהציגו במשחק שהוא הרוקי שיש לו את האחוזים מהשדה הכי גבוהים בכל תולדות הליגה. לדעתי הוא בחירה טובה למרות דונצ'יץ.' אני לא יודע כמה הוא היה מסתדר עם בוקר שלדעתי לא היה מוכן לפנות לו את המקום. אבל זה תאוריה שורה תחתונה איטון בחירה טובה.לגבי ה usge בוקר שלישי בליגה עם 31 ומקדים שחקנים כמו לברון ודוראנט . העניין הוא שמדד ה PIE הוא רק במקום ה 93 וכל העשיריה הראשונה במדד ה usg מקדימה אותו.זה מעלה תהיות האם הכדור לא יותר מידי זמן אצלו אבל שוב העניין הוא שאין פוינטגארד אז יתכן שזה מוצדק כרגע.

  12. תודה רבה על אחלה סיקור!
    בדנבר מילסאפ חזר מוקדם מהצפוי. בארטון וגארי האריס אמורים לחזור בשבועיים הקרובים מפציעות ממושכות. בינתיים הנאגטס הרוויחו שחקני ספסל מצוינים כמו הרננגומז, מוריס וביזלי. אחלה קבוצה.

  13. מה שהארדן עושה בשבועיים-שלושה האחרונים פשוט מדהים.סוחב לבדו את יוסטון עם תצוגות התקפיות מרהיבות.
    כרגע זה הוא מול יאניס ראש בראש על ה mvp.
    עד לפני פחות משנה הייתי די אדיש להארדן מבחינה זו שהוא לא היה אחד השחקנים האהובים או השנואים עליי.הוא לא עורר בי רגשות הן לחיוב והן לשלילה.
    חייב לציין שכל זה השתנה והצטברות של מלא רגעים קטנים הפכו אותי לאחד האוהבים שלו.אני ממש מחבב אותו גם בתור בן אדם וממש רוצה בהצלחתו

  14. Jj

  15. וואו, איזה יום עמוס משחקים תפסת ניר. קראתי הכל בשקיקה ממש. הסקירה מדוייקת והכתיבה שלך נעימה מאד לקריאה.
    אני חושב שזה היה סיפתח שלך בסקירת משחקים, ועשית זאת כאחד שעושה זאת כבר שנים.
    כל הכבוד ותודה גדולה!

  16. יוסטון שוגרה לחלל באיחור של חודשיים. בקצב הזה היא טופ 4, עם סיכוי מצויין להגיע לגמר.
    אבל אני בטוח אבל שהיא תדפוק איכשהו את הסיכוי לקחת טבעת. שילוב של DNA של מועדון, רכז פריך וחרא של מאמן.
    OKC בעונת שיא. למרות ואולי בגלל היכולות הירודות של ראס יחסית. 20% ירידה בקליעה מהעונשין מעיד על פציעה או משבר נפשי קשה. אני מת לדעת מה האמת הסיבה. הנציג של משפחת אדאמס אנדרייטד ברמות.
    דנוור סיימה את תפקידה כהפועל חדרה של הסיבוב הראשון. מכאן היא תתחיל לרדת. לא בטוח שהיא תעבור סיבוב.
    פופ היה שווה בשנה שעברה מקום 7. הוא הביא קלע על, סנטר מחליף סולידי. איבד את מוריי, יצר יש מאיין אצל וייט ומקבל את גאי בריא. כרגע זה שווה מקומות 7 -9 במערב. אני המשוגע היחידי שלא מבין מה ההתלהבות. אני גם לא מבין מה השמחה הגדולה להגיע לפליאוף. ממתי היעד הוא לא אליפות?
    ולמה לוני לא רואה מגרש, הנטייה של פופ לבנות אותו כשחקן חמישייה ב2022 מוציאה אותי מדעתי.

  17. תודה על הסיקור

    החזקתי את עצמי מספיק זמן אבל enough is enough: מה לעזעזל קוואן לוני עושה בגולדן סטייט? יכול להיות שהוא בחור טוב, יכול להיות שיש לו מפעם לפעם הבלחה התקפית כזו או אחרת, או ריבאונד יפה, או חסימה מקרית – אבל רבאק!! השחקן הוא אנטי כדורסל, אנטי הגנה, אנאי הבנה. לא הגיע הזמן לומר את זה???

    אז כתבתי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט