סיקור יום רביעי / עמית טבול

סיקור יום רביעי / עמית טבול

משחקים צמודים, הארכות ודרמות היו מנת חלקנו הלילה, שהוכיח לנו שהתחרותיות עלתה מדרגה השנה. נקווה שזה יישאר גם בפלייאוף.

ברכות לאיתי קדם על פריוויו אדיר וערב הימורים מושלם עם 10 מ-10. הקליפרס כמעט הרסו לו מאזן מושלם.

אורלנדו מג'יק (19-14, מקום 10 במזרח) 120 – פיניקס סאנס (26-9, מקום 15 במערב) 122 [הארכה]

פיניקס ממשיכה להתקדם, אורלנדו שוב צוברת הפסדים בחורף אחרי פתיחה טובה.

המקומיים התחילו טוב יותר וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 6. פיניקס ניצחה את הרבע הבא 21-36 וירדה למחצית ביתרון 9. אורלנדו לא נשברה וחזרה לאט לאט למשחק והמשחק הגיע לישורת האחרונה כשהוא צמוד. בוקר השתלט על העניינים וקלע 9 נקודות בדקה האחרונה, שהעלו את הסאנס ליתרון 3. כשנראה היה שהמשחק גמור, בוצעה עבירה על די.ג'יי. אוגוסטין בניסיון שלשה מהפינה. הרכז קבר את שלושתן בקור רוח והמשחק הלך להארכה.

בתוספת הזמן ווצ'ביץ' קלע סל אחד בדקה הראשונה, אך מאותו רגע המג'יק לא הצליחו לקנות סל עד לסיום וסיימו את ההארכה עם 2 נקודות (1 מ-10 מהשדה). פיניקס לא היו הרבה יותר טובים וסיימו את ההארכה עם 4 נקודות.

בפיניקס דווין לא היה בונקר. הוא הפגיז 35 באחוזים טובים עם 7 ריב', 8 אס' ו-2 חטיפות, וורן 24 ו-2 חטיפות, אוברה 19, ג'קסון 10, 7 ריב' ו-2 חטיפות, אייטון 12 ריב', 3 בלוקים ו-8 נק'.

באורלנדו אוגוסטין 27, 6 אס' ו-3 חטיפות, ווצ'ביץ' 22, 13 ריב' ו-2 חטיפות, רוס 18 ו-2 חטיפות, גורדון (9 ריב', 2 חטיפות), אייזק (5 ריב') וסימונס (2 חטיפות) עם 11 כ"א.

דטרויט פלינסטונס (16-16, מקום 6 במזרח) 106 – וושינגטון וויזארדס (22-13, מקום 11 במזרח) 95

כצפוי, וושינגטון לא מציאה גדולה מחוץ לעיר הבירה. אם החבר'ה האלה רוצים סיכוי כלשהו בפלייאוף הם חייבים לקושש ניצחונות בחוץ.

דטרויט הגיעה עם סלאמפ רציני של 9 הפסדים ב-11 משחקים. במחצית הראשונה העסק עוד היה צמוד בעיקר בגלל איבודי כדור של דטרויט שהובילו לסלים של וושינגטון (24 איבודים, 26 נק' בצד השני). ברבע השלישי הפיסטונס רצו 2-23 בעזרת הגנה טובה של הרוקי ברוס בראון (עם שם כזה איך אפשר שלא להיות שומר קשוח?) ופתחו פער שהגיע ל-20. המקומיים שוב איבדו כדורים ואפשרו לוושינגטון לחזור ל-7 הפרש, כשדטרויט מחטיאים בלי סוף מהשלוש.

ההפרש צומצם ל- 3 משלשה של אריזה, 5 וחצי דקות לסיום. דראמונד קלע 2 מהקו בהמשך והוויזארדס איבדו את המשחק.

בדטרויט גריפין עם 23 (4 מ-4 מהקו), 9 ריב', 6 אס' ו-2 חטיפות, גאלווי 22 מהספסל, ג'קסון 19, 6 אס' ו-8 איבודים, דראמונד 16, 11 ריב', 4 אס', 2 בלוקים ו-3 חטיפות.

בוושינגטון וול (8 אס', 7 ריב') וביל (2 חטיפות ובלוקים) חלקו 42 נק', אריזה 16, 5 ריב' ו-3 חטיפות, מהימני 10, 5 ריב' ו-3 חטיפות.

ברוקלין נטס (19-17, מקום 9 במזרח) 134 – שרלוט הורנטס (17-16, מקום 7 במזרח) 132 [2 הארכות]

איזה כיף להיות אוהד של ברוקלין השנה! קבוצה לוחמת שיוצאת מתקופה חשוכה ומציגה שוויון בנטל ומלחמה על כל משחק. הנטס מנצחים 9 מתוך 10 המשחקים האחרונים ונותנים הרבה תקווה לעתיד.

הפעם קיבלנו הארכה כפולה נגד ההורנטס שהסתיימה בניצחון ביתי. ג'ו האריס, עד לפני שתי עונות שחקן די אלמוני, היה מסמר הערב עם שיא עונה וסל ניצחון בליי אפ, 3.4 שניות לסיום. היה גם בורג מרכזי בשם ספנסר דינווינדי שמציג יכולת מפלצתית במשחקים האחרונים. הרכז המחליף, שהוחתם על חוזה ל-3 שנים, סיים עם 37 נקודות ו-11 אסיסטים, כולל מהלך 4 נק' בפתיחת ההארכה השנייה.

בצד השני ווקר ולאמב החזיקו את שרלוט, אבל טעות קשה של מונק הכריעה את ההתמודדות בסיום ההארכה השנייה. מונק כדרר, איבד את הכדור, ג'ו האריס אמר תודה על מתנת הכריסמס והמשיך עד הסל ל-2 נק' שניצחו לנטס את המשחק.

בסיום הרבע הרביעי האריס קלע שלשות מאני טיים שהשוו פעמיים את התוצאה. קמבה מסר לוויליאמס שתפר שלשה, אבל לאמב עשה עבירה על דינווינדי בניסיון זריקה לשלוש. ווקר וקארול החליפו נקודה מהעונשין והמשחק הלך להארכה הראשונה, בה כל קבוצה קלעה 7 נקודות.

בנטס דינווינדי כאמור עם 37 ו-11 אס', האריס היה אש עם 27 באחוזים מעולים (11 מ-14 מהשדה, 5 מ-8 מה-3) פלוס 6 ריב', הוליס ג'פרסון (15 ריב', 6 אס', 3 בלוקים) וראסל עם 16 כ"א, קורוקס 13, 12 ריב' ו-3 חטיפות, קארול 12.

בשרלוט ווקר קלע טוב אבל בסיום הזמן הרגיל הוגבל מאוד ע"י ההגנה האיזורית של ברוקלין. הוא סיים עם 35 נק', 6 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, לאמב 31, 6 ריב' ו-2 חטיפות, מרווין וויליאמס 14, 12 ריב' ו-2 בלוקים, באטום 13, פארקר 10 ו-5 אס'.

מיאמי היט (17-16, מקום 8 במזרח) 104 – טורונטו ראפטורס (10-26, מקום 1 במזרח) 106

קצת פחות מ-23 שניות לסיום, דני גרין עשה למיאמי ריי אלן וקבר שלשה שניצחה עבור הקנדים משחק קשה שכמעט ואיבדו.

מיאמי התחילה את המשחק טוב והובילה ב-14 במחצית. ברבע השלישי שלשות של ואן וליט ונקודות של קוואי לאונרד הציתו 12-31 שהפכו את המשחק והכניסו את טורונטו לרבע הרביעי ביתרון 2.

הרבע הרביעי היה פסיכי לגמרי. מיאמי רצה 0-8, טורונטו ענתה בריצת 0-8 משלה. ואן וליט קלע עוד שלשה, סיאקם השלים מהלך 3 ולאונרד שם 2 מהקו אחרי שריקה נגד ווינסלו שמיאמי לא ממש זרמה איתה. ווייד קלע שלשה 1:04 לסיום, קוואי קלע 2, ווינסלו בלייאפ החזיר את יתרון הנקודה למארחים. ווייד הפקיר את דני גרין והאחרון כאמור תפר את השלשה שהכריעה את המשחק, 22.7 שניות לסיום. ווינסלו ווייד החטיאו 3 ניסיונות קליעה בפוזשן האחרון והניצחון נשאר אצל מובילת הליגה.

בטורונטו קוואי לאונרד עם 30, 8 ריב' ו-2 חטיפות, גרין 18 ו-6 ריב', ואן וליט 16, סיאקם 10 ו-9 ריב'.

במיאמי ווינסלו 21, ריצ'רדסון 17 ו-7 אס', ווייטסייד 16, 12 ריב' ו-3 בלוקים, ג'ונסון אנד ג'ונסון התחלקו ב-24 נק' – ג'יימס עם 6 ריב' ו-2 חטיפות וטיילר עם 6 ריב' ואס' ו-3 חטיפות, וויד 10 ו-6 אס'.

אטלנטה הוקס (24-9, מקום 12 במזרח) 121 – אינדיאנה פייסרס (12-23, מקום 3 במזרח) 129

אינדיאנה ממשיכה במסע שלה לעבר הפלייאוף עם 10 ניצחונות ב-12 משחקים, אטלנטה ממשיכה במסע לציון.

המשחק היה צמוד ברובו. אטלנטה היא קבוצה בתהליך בניה שמציגה כישרונות צעירים כמו קולינס, יורטר ויאנג בשילוב ותיקים כמו דדמון ובייזמור, שקלע שיא קריירה של 32 נק'.

אינדיאנה המשיכה להציג חלוקת נקודות מאוזנת והצליחה לברוח ליתרון דו ספרתי, אותו אטלנטה לא הצליחה לסכן יותר מדי.

באינדי יאנג עם 21, 5 ריב' ו-3 חטיפות, אוואנס (5 אס') וסאבוניס (8 ריב') עם 19 כ"א, אולדיפו (7 ריב' ואס') ובוגדנוביץ' (5 ריב', 3 חטיפות) עם 16 כ"א, טרנר 11, 6 ריב' ו-4 אס'.

באטלנטה בייזמור 32 ו-2 חטיפות, קולינס 21 ו-11 ריב', דדמון 18, 15 ריב' ו-2 חטיפות, יאנג 17 ו-9 אס', לין 12 ו-5 אס'.

שיקגו בולס (26-9, מקום 13 במזרח) 94 – מינסוטה טימברוולבס (18-16, מקום 13 במערב) 119

הדרבי של תיבודו הפגיש שתי קבוצות די מתוסבכות. שיקגו היא קרוב לוודאי אחת מ-3 הקבוצות הגרועות בליגה (וביתר שאת אם לוקחים בחשבון את השיפור של פיניקס אחרי שאוברה הגיע). השנייה מוכשרת אבל לא קרובה למיצוי הפוטנציאל שלה.

דריק רוז שיחק ביונייטד סנטר בפעם השנייה בלבד מאז עזב את שיקגו וזכה לקריאות M-V-P ציניות כשניגש לזרוק עונשין.

במשחק דנן הבדלי הרמות היו משמעותיים כבר מהפתיחה ובמחצית ההפרש הגיע ל-23 לטובת האורחים.

שיקגו, שקיבלה חזרה את זאק לאבין, לא באמת הצליחה לחזור עד לסיום המשחק.

במינסוטה רוז עם 24 נק', 8 אס' ו-2 חטיפות, טאונס 20 ריב' ונק', גיבסון 16, וויגינס 14, טיוס ג'ונס 13 ו-5 אס', סאריץ' 12.

בשיקגו לאבין עלה מהספסל וקלע 28 ב-26 דקות, מרקנן 16 ו-7 ריב', קרטר ג'וניור 12, 9 ריב' ו-2 בלוקים.

ממפיס גריזליס (16-18, מקום 10 במערב) 95 – קליבלנד קאבלירס (8-27, מקום 15 במזרח) 87

לא ציפיתי לתוצאת אולסטאר במשחק הזה, ואכן ממפיס סיפקה את הסחורה ונתנה לנו שוב סקור דו ספרתי שהספיק מול קליבלנד החלשה.

רבע ראשון והגנה חזקה של הדובים הוביל בסיומו לתוצאה 9-21, כאשר קליבלנד מחטיאה את 12 הזריקות הראשונות שלה במשחק. בהמשך הסטטוס קוו נשמר. המקומיים הובילו בהפרש דו ספרתי נוח ברבע הרביעי אבל אז הדובים נכנסו לשנת חורף. קליבלנד ניצלה את זה וחתכה עד 4 הפרש, 1:19 לסיום אבל לא מעבר לכך.

בממפיס גאסול היה מצוין עם 20 נק', 9 ריב', 6 אס' ו-4 בלוקים, קונלי (8 אס') וקייל אנדרסון (2 בלוקים, 3 חטיפות) עם 15 כ"א, ג'קסון וטמפל עם 11 כ"א.

בקליבלנד קלארקסון 24, 5 ריב' ו-3 חטיפות, סקסטון 16, 5 ריב' ו-6 אס', אוסמאן 10 ו-7 ריב'.

דאלאס מאבריקס (17-16, מקום 12 במערב) 122 – ניו אורלינס פליקנס (20-15, מקום 14 במערב) 119

דאלאס שומרת יפה על הבית במשחק ראש בראש של 2 קבוצות סף פלייאוף, ומנצחת את ניו אורלינס שהולכת ומתרחקת מהפלייאוף ואולי גם מהגבה. על הדרך המאבס עשו סוף לרצף של 6 הפסדים. ניו אורלינס מפסידה משחק חמישי ברצף.

המשחק היה צמוד במחצית הראשונה שהסתיימה ביתרון 3 לדאלאס.

ניו אורלינס שיחקה טוב יותר ברבע השלישי כשהיא ממשיכה להישען בכבדות על השלישייה המובילה שלה: דייויס, הולידיי ורנדל. בסיום הרבע השלישי האורחים מובילים ב-4.

רבע רביעי חזק של דאלאס (בעיקר לוקה, דווין האריס ובראה) הכריע את המשחק שכמעט הלך להם לאיבוד. 30 שניות לסיום האגדה הסלובנית הוכיח שבימים שלא כל כך הולך מה-3, הוא יודע להכריע משחקים מהקו. הרוקי קלע פעמיים מהקו והעלה את דאלאס ליתרון 2. אנתוני דייויס החטיא שלשה מהעבר השני. על הריבאונד היה כמובן דונצ'יץ' שנשלח שוב אל הקו. הפעם הוא קלע את הראשונה והחטיא את השנייה. דייויס החטיא שוב שלשה ודאלאס ניצחה משחק קשה.

בדאלאס לוקה עם 21 (11 מ-12 מהקו), 9 ריב' ו-10 אס', ג'ורדן 20 (7 מ-7 מהשדה, 6 מ-8 מהקו) ו-12 ריב', בראה 18, 5 ריב' ו-7 אס', האריס ובארנס 16 כ"א, קלבר 10 ו-6 בלוקים.

בניו אורלינס הגבה עם 32 ו-ח"י ריב', הולידיי 25, 5 ריב' ו-6 אס', רנדל 23, פרנק ג'קסון 10, פרייזר 7 אס' ו-9 נק'. השקנאים חייבים עוד עזרה מהשחקנים המשלימים.

סן אנטוניו ספרס (16-19, מקום 8 במערב) 111 – דנבר נאגטס (11-21, מקום 2 במערב) 103

הספרס חזק בעניינים עם 8 ניצחונות ב-10 משחקים. לך תהמר נגדם…

דנבר הפצועה חסרה את האריס, בארטון ומילסאפ וגם חסרה יכולת התקפית של יוקיץ' שהתקשה נגד ההגנה של הדורבנות, אבל היו לה את מאליק ביזלי, מונטה מוריס (שניהם מהספסל) וחואן הרננגומז שהשווה שיא קריירה, ואלה השלימו את החסר.

10 דקות לסיום זה עוד היה שקול כשדנבר הובילה בנקודה. מאותו רגע הספרס רצו 4-23 כולל 15 נק' רצופות והניצחון נשאר בטקסס.

בספרס דרוזן הוביל עם 30 נק', 7 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, אולדריג' 27, פורבס 15 ו-2 חטיפות, בלינלי 12, פואלטל 11 ריב' ו-6 נק'.

בדנבר הרננגומז עם 27 נק' ו-13 ריב', ביזלי 22 ו-7 ריב', מוריס 15 ו-3 חטיפות, קרייג 10, 8 ריב' ו-2 בלוקים.

לוס אנג'לס קליפרס (14-20, מקום 5 במערב) 127 – סקרמנטו קינגס (16-18, מקום 9 במערב) 118

הקליפרס פתחו מצוין את המשחק עם 39 נק' ברבע הראשון לעומת 27 של הקינגס. ההפרש כבר גדל ל- 27 בדרך לגארבג' טיים, אבל להזכירכם סקרמנטו מתמחה השנה בקיזוז הפרשים.

סקרמנטו שמעה שלקדם חסר הימור אחד כדי להיות מושלם והחליטו לעשות לו סבוטאז'. הם לחצו על הדוושה והצליחו להגיע ל-4 הפרש, 2:14 דקות לסיום. שלשה של פרנק מייסון השלישי צמצמה ל-3 הפרש, 1:12 לסיום ונראה היה שאנחנו הולכים לקראת מותחן, אבל סל של לו-וויל ונקודות של הקליפרס מהקו סגרו את הסיפור.

בקליפרס הספסל נתן את הטון עם 24 ו-6 אס' של לו וויליאמס ו- 22, 9 ריב', 5 בלוקים ו-2 חטיפות של הראל. החמישייה סיימה גם היא בדאבל פיגרס. האריס 17 ו-6 ריב', ברדלי 15, גלינרי 14, גילגיוס-אלכסנדר 13, בובאן 11.

עמית טבול

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל, גיטריסט ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 82 תגובות

  1. תודה עמית על סיקור נהדר וכך גם לאיתי על פריוויו עם 100% הצלחה

  2. אנחנו מתחילים לראות את עליית הכוכב
    התקווה הלבנה
    לא לוק הדונצ'יץ'
    הלבן שיציל את הליגה מאימת סטף השחור
    אלא ההר הלבן
    ההר הבלתי נראה שירסק את המטוס של גולדן סטייט
    ההר שיציל את הליגה מחוסר התחרותיות שיש עכשיו
    ויחזיר אותה לחוסר תחרותיות שלברון מרוויח ממנה
    כי מה שווה תחרותיות אם אי אפשר לדאוג שלברון ינצח בסוף?

    1. ההר היחיד שקרי ודוראנט רואים זה הראשמור. קרי בסיום העונה יהיה שם ויבעט את לברון עם 4 אליפויות. דוראנט יהיה קרוב וישלים זאת עוד שנתיים.

      1. צודק.
        קרי יהיה שם השנה עם 4 אליפויות ו4 פיינלס MV…
        …לא, רגע, 3 פיינל…
        …גם לא 3. ולא 2. אולי, רק אולי 1.
        לא, הוא לא בועט באף אחד. גם אם יזכה השנה באליפות. או אולי אפילו באיזה פיינלס MVP סמלי שכזה…
        .
        .
        .
        (למען הסר ספק –
        תגובה זו נכתבה בציניות, והיא מדגימה שימוש בגרגירי אמת לצורכי נרטיב.
        אין לי מושג מי מאכלס את הראשמור של ה-NBA, היות וזה כל כך סובייקטיבי.
        הראשמור האישי שלי מכיל 4 סצנות –
        בראשון רואים את ראסל מנסה לחסום את ווילט.
        בשני את קארים זורק סקייהוק.
        בשלישי רואים את התמונה המפורסמת של לארי, מג'יק, והגביע.
        באחרון רואים את ג'ורדן עולה לדאנק, כאשר ידו מושטת קדימה.
        מי שבוחר בקרי?
        אין לי וויכוח אתו.
        שחקן נפלא, אולי גדול הקלעים שיצא לי לראות)

        1. קרי עם 4> 3 לברון. כמו כן לברון זכה בכל 3 האליפויות עם 2 אולסטארים.

          קרי לקח אליפות אחת בלי אף אולסטאר (בשנה שלפני האליפות שום שחקן של גולדן סטייט לא היה שם למעט קרי).

          נוסיף לזה את מאזן הניגוב של קרי מול לברון בטוטאל.

          נוסיף שקרי שינה את פני המשחק ושהוא אולי השחקן המלהיב ביותר בדורו נקבל את השחקן הגדול בדורו עם האליפות השנה.

          בראשמור שלי הפרטי הוא נותן ללברון בעיטת וולה ועולה להיות מס 3 היסטורי אחרי מייקל והממבה.

          על דוראנט אפשר להתווכח כי הוא קאפקייק וזכה בכל האליפויות עם הרכב כוכבים יותר מגוחך מלברון במיוחד העונה אם יזכה.

        2. אגב השחקן הגדול בדורו חייב להיות זה עם מס האליפויות הרב ביותר. מגיק וקארים נחשבים הגדולים בדורם כי זכו ב-5 בדורם (בלי ה-1 של קארים בשנות ה70), מייקל נחשב הגדול בדורו כי זכה 6 , הכי הרבה. קובי נחשב לגדול בדורו כי זכה ב-5 הכי הרבה.
          לברון לא יוכל להיחשב לגדול בדורו שלקרי ואולי לדוראנט יהיו יותר אליפויות ממנו, זו המשוואה הפשוטה ביותר.

          1. 2 דברים –
            .
            לכתוב על האליפות ב-2016 "2 אולסטארים", זה להתעלם ממה שקרה על הפרקט.
            לאב היה נפקד באותה סדרת פיינלס.
            הוא שיחק באותה סדרה 158 דקות (6 בקאבס).
            .
            דבר שני, באליפות זוכות קבוצות.
            שחקן, גדול ככל שיהיה, לבדו לא זוכה בכלום.
            קובי הגדול בדורו?
            אולי ברשימה שלך.
            לברון זכה ב-3 אליפויות בהן הוא היה השחקן הטוב על הפרקט.
            קובי ב-2,
            קרי ב-1.
            זו המשוואה הפשוטה.
            .
            .
            .
            (ע"ע הנספח לתגובה הקודמת שלי, אודות נרטיבים, וגרגירי אמת)

          2. לאב היה אולסטאר לא משנה מה. לברון העלים אותו.

            אל תצחק אותי עם קובי בסדרות שבאמת נחשבו מול הקינגס הוא ניגב את הפרקט לא מול פחוני המזרח.

            קרי הוא השחקן הטוב של הלוחמים בכל האליפויות. MVP פיינלס לא מעיד על כלום. אם כבר תביא טיעון של MVP עונה רגילה שהרבה יותר חשוב ומהותי מ-MVP פיינלס.

            שורה תחתונה לברון לא יעמוד במבחן הראשמור של הגדולים בדורו. על הראשמור נאבקים הגדולים בכל דור (ראסל בשנות ה-60 עם 8, מגיק וקארים עם 5 מייקל עם 6 קובי עם 5 וקרי שיהיה עם 4 ואולי גם 5. זה די פשוט. ואז ביניהם נקבע הראשמור.

            קובי וקרי היו השחקנים הטובים על הפרקט תמיד. וממבה לקח אליפות רק עם אולסטאר 1 בלבד מה שנותן לו יתרון ענק על כולם.

            לברון בלי 2 כוכבים לא יכול לעשות כלום, נאדה, גורנישט למעט לקחת את המזרח. ראית איך הוא רודף אחרי דיוויס? הוא יודע שתכף לא ישאר לו אוויר וימצא עצמו אולי מחוץ לפלייאוף. זה לא המזרח פה שעם מנוחה אתה יכול ליפול למקום 4.

            אהה ואגב כל הקריירה לברון שיחק במזפח לעומת קרי ודוראנט.

          3. אל תיתן לעובדות לעמוד בינך לבין הנרטיב.
            מי שבוחר להתייחס לעובדות,
            מי שצפה במשחקים, יודע.
            אליפות 2016 היא מהגדולות שנראו.
            והיו 2 שחקנים שהאליפות על שמם –
            קיירי, ולברון. כאשר, מה לעשות, לברון היה המצטיין באותה סדרה.
            .
            אם תשים לב, רשמתי שקרי היה השחקן הטוב ביותר בפיינלס 1 –
            התכוונתי לזה של 2015.
            זה שאיגודאלה זכה, זה לא באמת מעניין.
            בשנתיים האחרונות?
            זה ממש משעשע לקרוא שאתה כותב (הפעם) שקרי היה הטוב ביותר,
            אחרי שלפני כן , כאשר הדיון סב סביב דוראנט, הטענה הייתה שונה.
            (משעשע, אבל לא מפתיע. יש נרטיב, וצריך לשרתו…)
            .
            אתה יודע מה השורה התחתונה?
            ללא כל קשר לעונה הנוכחית,
            לברון השאיר את קובי הרחק מאחור.
            כאשר עושים דיונים (היכן שלא תסתכל) על הגדולים ביותר, הרשימה היא ג'ורדן, ואז לברון.
            (אישית, אני בעד קארים)
            קרי, ברגע בו דוראנט הצטרף לגולדן סטייט, איבד סיכוי להיכנס לרשימה.
            ודוראנט?
            אין לי מושג מה הוא יעשה בהמשך הקריירה.
            אבל גם אני, גם הוא, וגם כל מי שלא עוקב אחרי תכתיב הנרטיב,
            יודע –
            כל עוד דוראנט משחק במפרץ, אין לו סיכוי להתקרב ללברון.
            .
            .
            .
            (אתה יודע מה?
            צודק!
            זה ממש כיף להטריל תוך שימוש בלתי פוסק בנרטיב!)

          4. תענוג לקרוא את הוויכוחים שלכם.
            שניכם צודקים.

          5. גיא, עדיין לא נמצאה הדרך לכלוא פלוץ.
            ואתה עוד מנסה מול שניים. חבל.

          6. טימי היה השחקן הטוב בדורו, מעל לקובי, כי 5 האליפויות שלו היו כשהוא היה הדומיננטי בהם.
            גם אחוז הגמרים שלו, טוב משל קובי, שלישי אחרי ביל ראסל (ה- GOAT האמיתי בעיני) ומייקל.

  3. עמית ואיתי אתם משלימים דואו קטלני. עבודה נהדרת

  4. יופי של סקירה. תודה.

  5. סיקור נהדר עמית ושאפו על ההימורים המוצלחים של איתי.
    השנה דריק רוז הוא הסוייטהארט שלי
    מבחינתי מועמד לשחקן המשתפר
    ולשחקן השישי
    ו MVP
    ופרס חביב הקהל כמובן 🙂

  6. אחלה סיקור!
    תודה, עמית.

    מילה על אייטון, בוקר, והסאנס.
    הלילה אייטון סיים את המשחק עם 8 נק', ו-7 זריקות מהשדה בלבד.
    השאלה המתבקשת היא האם זה בוקר "שלקח" לו את כל הזריקות?
    האם בוקר (שלקח 24 זריקות מהשדה במשחק) מייבש את אייטון?
    .
    התשובה לא כל כך פשוטה.
    נתחיל ברע –
    בוקר, יש לו נטייה לקחת על עצמו המון. בעיקר במאני טיים.
    אין ספק שההארכה, לפחות בצד ההתקפי, הייתה מחזה קשה לצפייה.
    אבל –
    אם בוחרים להוריד לרגע את העיניים מהכדור, ולהתמקד באייטון, מגלים שהלילה אייטון פשוט לא הצליח לתפוס מיקום בצבע.
    ווצ'ביץ' חזק מספיק בשביל להתמודד עם הפיזיות של אייטון, והפורוורדים של אורלנדו הצליחו פעם אחר פעם למנוע מהגארדים של הסאנס להכניס לאייטון את הכדור.
    התשובה של הסאנס הייתה להשתמש בגבוהים של הקבוצה כחוסמים קרוב יותר לקו השלוש, מה שאולי הרחיק את אייטון והולמס מהסל, אבל ניצל את החולשה של אורלנדו בכיסוי הזריקות מבחוץ, ופתח לבוקר ווורן (שיחקו יותר לצד אייטון), ולג'קסון ואוברה (שיחקו יותר לצד הולמס) את הדרך לסל.
    כתוצאה, הסאנס סיימו את המשחק עם 13 שלשות ב-54% , ו-50.5% מהשדה.
    .
    השורה התחתונה היא שלסאנס יש 5 ניצחונות ב-7 משחקי הקבוצה האחרונים. הם רחוקים עדיין מלהיות קבוצה "טובה", אבל יש שיפור עצום במשחקם,
    הן בהגנה, והן בהתקפה.
    .
    נק' קטנה לסיום –
    אני צופה בכל משחקי הסאנס (כמעט. החמצתי משחק וחצי. אחד בגלל עיסוקים קודמים, ואת החצי החמצתי בגלל שפשוט נשברתי במחצית…),
    ולי, כצופה מהצד, יש דווקא את התחושה שככל שעובר הזמן, נוצר תלכיד אמתי בין חברי הקבוצה.
    אין את התחושה שיש "כעס" כלפי בוקר, או תסכול מצדו של אייטון.
    (בו זמנית, אני לא פסיכולוג, ובעבר כבר הצגתי תסמינים של ווישפול ת'ינקינג טרמינלי…)
    לי זה היה בולט בעיקר בהארכה של המשחק הלילה. הסאנס אולי שיחקו גרוע בהתקפה,
    אבל הם השקיעו בהגנה, בדגש על אייטון שהיה אפילו טוב (לשם שינוי).

    .

    1. תגובה מחכימה 🙂 תודה

    2. או, סופסוף מישהו מאנשי פיניקס מודה שלאייטון בעיה בלתפוס מקום בצבע ושזה לא רק "שלא מוסרים לו".
      וזה ממש באנדרסטייטמנט.
      אני מודה שהמדגם שלי ממש קטן – 2 משחקים בערך (מתוך סכנה לרשתית, בהמלצת רופא המשפחה), אבל לי זה הספיק כדי להגיע למסקנה עליו, והיא לא מעודדת להמשך.

      1. הילד בן 20, יש לו חום גבוה (טוב, מה הפלא? הוא במדבר באריזונה…).
        .
        כאמור, הוא רק בן 20.
        לסנטרים, לוקח קצת יותר זמן ללמוד איך לשחק בצבע. לוקח קצת יותר זמן ללמוד לתפוס מיקום.
        בנוסף, אין לו בקבוצה רכז מהסוג שיודע למצוא גבוה בצבע.
        מספיק לראות את גבוהי הלייקרס פורחים כאשר הוא מוזנים על ידי רונדו ולברון, בשביל להבחין בהבדל.
        .
        ועדיין –
        .
        כבר היום, לאייטון יש מנעד יכולות התקפיות מהמרשימות שראינו אצל סנטר בשנים האחרונות בליגה.
        יד רכה מהמיד ריינג' (בקליעה שמזכירה מאוד את זו של האדמירל),
        פיק אנד רול שמסתיים פעם אחר פעם מעל הטבעת,
        ומשחק פוסט שכולל את היכולת (וחשוב יותר – הרצון) להוציא את הכדור בחזרה החוצה.
        כאשר מוספים לכל אלו, חוש לריבאונד, ונתונים פיזיים מרשימים, ומקבלים את הסיבה לכך שלמרות שאני שותף מלא מההתפעלות מלוקה,
        אני לא מצטער שהסאנס בחרו באייטון.

        1. יכול להיות שההיסטוריה חוזרת שוב. בתפקיד שיקגו=דאלאס ובתפקיד יוסטון=פיניקס.
          זאת באמת שאלה מעניינת האם בראי ההיסטוריה יוסטון היו מחליפים את הבחירה שלהם ובוחרים במייקל?

          1. אני לא חושב שיש איזשהו בסיס להשוואה אין אולאג'ולאן לאייטון.
            לגבי השאלה השנייה, אין קבוצה שלא הייתה מחליפה את הבחירה שלה בג'ורדן.

          2. אין לי מושג איך אייטון יתפתח אבל אני כן רואה בו פוטנציאל גבוה.(לא הייתי בוחר בו במקום לוקה אבל כן יש מצב שהוא יתפתח לאחד האולסטארים בליגה)
            אני לא בטוח.סך הכל הבחירה של יוסטון בהאקים הייתה מעבר למוצלחת,בחרו בשחקן שלמעשה הכי גדול ביוסטון מאז ומעולם,כאשר אין לדעת איך ג'ורדן היה מתפתח ביוסטון,זאת אומרת שחקן ענק וכנראה הכי טוב הוא היה גם ביוסטון אבל השאלה האם היה מביא להם 6 אליפויות זה לא בטוח בכלל

          3. יניב הילדים בני 20 ו19 להשוות את שניהם לגורדן והחלום זה יותר ממגוכח.
            אין קבוצה שלא הייתה בוחרת בגורדן בראי ההיסטוריה בבחירה ה1, הוא הבחירה הטובה מכולם.

          4. מבחינתי האקים היה השחקן הדומיננטי ביותר בשיאו אחרי ג'ורדן (מאלה שראיתי כמובן).
            ואני לא בטוח בכלל שיוסטון לא מנצחת את שיקגו במפגש ישיר ביניהם.
            אבל גם תקופת השיא שלו הייתה קצרה יחסית לעומת אלוהים, וגם אלוהים יש רק אחד.

          5. ברוך לא השוויתי בינהם רק אמרתי שיש מצב שההיסטוריה תחזור ונקבל 2 שחקנים שיהוו את העשור הבא,אחד מהם סנטר והשני גארד כאשר הטוב ביותר מבינהם יהיה כנראה הגארד.כמובן שמבחינת יכולת שניהם לא יגיעו למה שג'ורדן או האקים הגיעו. למרות שלגבי לוקה אני מאוד אופטימי שהוא בהחלט יכול להגיע למדרגה אחת מתחת

        2. שוב, המדגם שלי קטן. אבל –
          .
          יד רכה מחצי מרחק – צ'ק
          הוצאת כדור מהפוסט – צ'ק
          אופי נוח (אולי נוח מדי?) – צ'ק
          נתונים פיזיים – צ'ק.
          .
          מה חסר?
          משהו מאוד גדול שאי אפשר ללמד. את "זה".
          את הרוע של שחקני צבע לדרוס ולהשמיד את כל העומד בדרכם בדרך לסל.
          את תפיסת המקום.
          את המובים במשחק גב-לסל שאי אפשר לעצור.
          את הדרישה הבלתי ניתנת לערעור – "תנו לי את הכדור!" ותפיסת המקום שמכריחה את השחקן המוסר למסור לו.
          וכנ"ל אותם דברים בהגנה.
          .
          מה נשאר?
          לפלף נחמד עם יד טובה מחצי מרחק ונתונים פיזיים מצוינים, שמתרוצץ לכאן ולכאן, עושה את הנקודות שלו יותר או פחות, ולא משנה דבר משמעותי בקבוצה רצינית.
          גארד בגוף של סנטר. או עוד סנטר מודרני שמתפשר על ג'אמפ-שוטס. לא שחקן משנה פרנצ'ייז.
          .
          לוקה, מצד שני?
          בדיוק זה, ורק זה.
          נשבע לך שראיתי כמה מובים שלו שהיו העתק מושלם של דברים שבירד היה עושה.
          שחקן היסטורי וגאון כדורסל.

          1. לא הגבתי עד עכשיו זה היה דיון מעניין.
            להגיד על על שחקן שנותן בעונת הרוקי שלו נכון לעכשיו נתונים טובים יותר משל KAT שקולע בממוצע 16 נק למשחק עם 10 ריבאנדים וצפונה שהוא "לא יודע לתפוס מקום בצבע" זה התירוץ האחרון שנשאר לאוהד פיניקס אמיתי כמו גיא כדי להסביר באופן ראציונלי התנהגות לא רציונלית של הכוכב של הקבוצה שלו. התנהגות אגוצנטרית לחלוטין וזהו. אני ראיתי את כל המשחק אתמול . כמות הפעמים שכמעט וניפצתי את המסך שמולי מעצבים (תמסור לו כבר רבאק תמסור!!) …
            בקיצור המסך עדין שלם ואפילו אני הייתי מוצא את איטון אם הייתי צריך לחפש זה כולה ווצ'ביץ' שהוא שיחק נגדו אתמול .לא מזלזל בו אבל איטון עשה מספרים יפים מאוד נגד סנטרים טובים ממנו.
            ואשך אם אתה באמת רוצה לראות את מפגן הסוציומטיות ולהחליט האם זה "חוסר יכולת לתפוס מקום" או פשוט התעלמות מוחלטת מצד בוקר … קח את החמש דקות של האובר טיים ותצפה בהם. משימה קלה ולא מסובכת. תראה שם על הדרך תמצית של הכל. אחד כוכב שכלום לא מעניין אותו חוץ מעצמו והשני מביא שלושה בלוקים ורץ מצד לצד בתקוה שהכדור יגיע אליו אבל השני רק הוא עצמו צלמו ודמותו מעניינים אותו.
            גיא סליחה אתה אוהד אמיתי אבל אני חושב שבוקר הוא שחקן כדורסל מצוין אבל גם במילים פשוטות סוציומאט. בכל מחלקת חי"ר של 30 איש יש לפחות אחד כזה אין סיבה שגם בליגה לא יהיו כמה כאלה. בליגה זה נפל אצלכם בפיניקס. מקרה קשה במיוחד.
            הלוואי שאני טועה – אני תמיד שם איזה הסתברות בצד לכך שאשכרה אני לא מבין את מה שאני רואה ובסוף אני אצא פיתה. אבל לא נראה לי שזה יקרה במקרה הזה.

          2. מכיוון שאני ראיתי את כל המשחק בדיוק כמוך ומכיוון שמה שגיא כתב מאד מדויק אז בוא תעמוד מאחורי המילה שלך ובוא תיתן את הרגעים במשחק (לפי זמן) שבהם בוקר היה יכול למסור לו ולא מסר. אתה הייטר במסווה של "אני באמת רוצה שהוא יצליח" שלא רואה שחקן שמאד מחפש את אייטון וגם אחרים. ברגעים המכריעים יש לו באמת נטייה לקחת יותר מדי עליו אבל זה מה שמצפים מהכוכב של הקבוצה וחוץ מזה גם מזה אפשר להיגמל. אגב ההארכה – ההתקפה הראשונה הסתיימה באיבוד של בוקר כשניסה למצוא את…. כן ניחשת נכון – אייטון. אז נכון שהוא לקח את 3 הזריקות האחרונות אבל עד לשם הוא לא לקח זריקה אחת בהארכה.

          3. עוד נקודה ספציפית שמעניינת לגבי הפיק-אנד-רול בין בוקר לאייטון, תשים לב שבוקר לפני שהוא נכנס ה[או זורק כמעט בכל מהלך כזה מחפש קודם את אייטון. הלילה אייטון התגלגל לאט יותר (אולי זה מכוון אני לא יודע) ולכן גם שם היה יותר קשה למצוא אותו. חוץ מזה אם אני זוכר נכון הסל הראשון בערך של הסאנס היה במתפרצת שבוקר היה יכול לסיים בקלות לבד אבל הוא העדיף להרים לאלי-אופ קליל של אייטון.

          4. בנגו אני איתך פה. ראיתי כמה סאנס העונה זה בכלל לא קשור למיקום. אייטון הוא עוד רול פלייר וככה מתייחסים אליו גם המאמן זה הוראה מלמעלה. בוקר מוגדר כפרנצייז שלהם והיחס בהתאם. יעני רוקי אתה חדש בשכונה שב בשקט ניגר ותראה אותי את הכוכב עם חוזה המקס. בוקר גם מפחד לאבד את התהילה וזה ימשיך ככה גם עונה הבאה אל תבלבל את גיא ועידו. המספרים של האייטון לא רק טובים מקאט אלא הרבה יותר מאנתוני דיוויס וזה דהוא בסיטואציה הכי גרועה עבורו. בקלות שחקן של 25 ו10 כבר העונה במאבס למשל במקום לוקה עם מאמן כמו קרלייל.

            במאבס היה מצב דומה סמית ובארנס התקשו לקבל את לוקה וקרלייל דאג להבהיר מי הבוס וסיפסל את סמית.

            קוקושוב דואג להבהיר לאייטון אתה רול פלייר בוקר הפרנצייז שלי. שב בשקט רוקי ותלמד.

            אשך אמר אותם דברים גם על אמביד עזוב הוא סתם לא אוהב את אייטון.

            אייטון זה פוטנציאל אדמירל דיוויס.

            בוקר זה כרמלו צעיר

            מי שמבין יודע מה עושים במקרה כזה אבל פיניקס נתנו את המקס וחייבים להצדיק אותו.

          5. I rest my case

          6. לאייטון יש סוכן יותר פח מההנהלה של הסאנס והמאמן שלהם.

            אני במקומו דורש טרייד במיידי וקובר את הסאנס. הם מנסים לרצות את בוקר.

          7. שמעון,
            אתה בכלל לא ראית את המשחק של הסאנס הלילה.
            על סמך מה התאוריה (שאין לי דרך אחרת לתאר אותה, חוץ מ-"גורמת לנרטיב התאגיד להסמיק") שהנמצאת?

          8. עידו בוקר נראה לי פשוט סוציומאט. חבל שאתה יורד לרמה הזאת זה לא קשור לכלום אני ממש לא הייטר של אף אחד בטח לא של בוקר. אני באמת מת שפיניקס תנצח כולל בוקר כולל בקבוצת פאנטזי שלי שהוא שחקן חשוב בה. הוא פשוט מבאס לי את התחת!!. אין לי כח וזמן להעביר בויכוחי סרק ואני מאוד מאוד מקוה שאני טועה. נותן לך ולגיא עוד קרדיט שאולי אתם יודעים מה אתם אומרים ואני לא. אדרבא : אני מקוה שזה ככה שאני טועה. הלוואי שאני טועה ואם אני טועה אני יודע להגיד את המילה טעיתי. אבל אני לא מרגיש ככה כרגע. בכל מקרה אני העונה עם הסאנס. התחברתי ואני רוצה שהם ינצחו.

          9. אז כשאתה צריך לעמוד מאחורי הדברים שלך זה ויכוחי סרק?
            סבבה שיהיה, רק אל תתפלא שכל פעם שתמשיך לרשום דברים שלא קשורים למציאות תקבל תגובה.
            אגב לאיזה רמה אני יורד? לזה שאני קורא לך הייטר? אני מצטער אבל כשכל הטענות שלך באופן קבוע מתרכזות לשחקן אחד אז אולי הגיע הזמן להכיר בעובדות.

          10. טוב שיהיה אני הייטר .
            נ.ב. בוקר סוציומאט.

          11. זה אומר שאני צריך לזרוק אותו מהקבוצת פאנטזי שלי?
            נ.ב. אם כבר נגענו בי ברמה האישית אז אומר לך מה אני חושב עליך גילרי:
            אתה גאון.

          12. שמעון בחיים לא אמרתי את אותם הדברים על אמביד.
            על אמביד תמיד אמרתי שהוא שחקן רציני ביותר אבל ששני דברים יכולים לקטוע או לעכב את מיצוי הפוטנציאל שלו – הבריאות והראש.
            לגבי הבריאות אין מה לעשות, וכרגע הוא נראה במסלול טוב.
            לגבי הראש, בדיוק הפוך, הוא הולך והופך למקרה ראש וטרבל מייקר.

          13. לבנג'ו, לא ראיתי את המשחק.
            אני מניח שיש כאן שתי בעיות נפרדות, עם איזור חופף ביניהם.
            הבעיה של בוקר.
            והבעיה של אייטון.

          14. טוב שיהיה, אבל לפחות הוא הסוציומאט שלנו.
            אגב הבייבי שלך היה ממש טוב אתמול.

          15. גילרי היקר .. אתה צריך ללמוד להיות מסוגל לשמוע דיעה שהיא שונה משלך. ושוב אומר בנימה פחות צינית מקודם אני באמת אוהב את פיניקס ובוקר אחלה שחקן (כוכב ) אבל כנראה סוציומאט אין מה לעשות. ואכן ג'קסון היה טוב אתמול אולי בסוף עוד יצא ממנו משהו. (נ.ב. הכל ברוח טובה אנחנו לא שונאים אף אחד סתם מבלבלים את המוח על הופס. כייף).

          16. אין לי בעיה לשמוע דעה שונה אבל אל תצפה שאני אקבל אותה בלי שאתה מצדיק אותה. הנה אני שוב נותן לך את ההזדמנות לשכנע אותי (זה יכול לקרות תשאל אנשים). בוא תצביע איפה הסוצימטיות הזו באה על חשבון אייטון איפה היו המהלכים של ה"תמסור לו כבר תמסור"? אחד שניים במשחק? זה לגיטימי 5+ יש לך כבר קייס, 10 אני אהיה חייב להודות מול כל העדה כאן שצדקת.
            רק בשביל הרקורד כדי שלא רק אתה תצטרך לעבוד. אני זוכר לפחות 3 מקרים שבוקר איבד אתמול כדור כתוצאה מנסיון להפעיל את אייטון ועוד אחד שהוא ניסה והכדור נהדף אבל לא הפך לאיבוד. אז אם תתעקש אני אלך לחפש אותם.

  7. תודה על הסיקור!

  8. תדוה על הסיקור המעולה

  9. תודה על הסיקור! הנטס במקום עונת טאנקינג ימצאו את עצמם בפלייאוף במזרח…
    הספרס על אף הציפיות של מיקי (מאנו דה מאן) מסרבים לטנקק ולשבור את רצף הפלייאופים הבלתי נגמר שלהם.
    ממפיס עם עוד יום במשרד ותוצאת יורוליג

  10. אם מישהו ראה את ההגנה של הספרס הלילה ופתאום נזכר שיש בצרפתית הרבה יותר מאשר הרבה דרכים להגיד "תפסת אותי, אני נכנע. אבל עכשיו מה תעשה איתי?", הדז'ה-וו כנראה היה מוצדק.
    השיטה ההגנתית של ספרס הלילה הייתה חזרה להגנה שהביאה להם את האליפות לפני כעשור – אתה לבד לא תנצח אותנו. הם אמרו ליוקיץ' "אתה מוסר כל כך גדול, אז תמסור. היום אתה לא קולע". והוא, כמוסר גדול, וכקורא המשחק מהגדולים שיש (שחקן העבר ומעריץ של הגרייטפול דד, ביל וולטון, כל כך עף עליו שהוא השווה אותו לנלסון מנדלה ו-MLK מבחינת היכולת לקרוא את העתיד ולהגיע לשם), ידע לקרוא את ההגנה ומצא את השחקן הפנוי, סידר לחואנצ'ו (כל כך כיף לראות אותו נע מסביב למוסר טוב) ערב קריירה, אבל בסופו של דבר זה לא הספיק הפעם. פלאמלי כל פעם נתקע בפוסט, קרייג לא יודע מתי לתזמן תנועה וגם לא קלע טוב, מרי בערב נוראי. אין סיכוי.
    צרפתית גם סידרה לנו עוד ביטוי חשוב – "לספריט לסקלייה" (תסלחו לי על המבטא הגרוע, בצרפתית אני יודע רק להגיד "Fais Chier" במבטא המדויק). אז, אחרי 3 פסקי זמן באיזה 5 דקות ברבע הרביעי שלא הצליחו לעצור את הריצה של ספרס, מה יוקיץ' צריך היה לעשות כדי לשנות את המצב?
    ספרס לא היו נותנים לו לקלוע היום. כל פעם הדאבל טים הגיע עליו בשנייה שהכדור הלך לכיוון שלו. זה עבד כי יוקיץ' אוהב להרגיש את הסיטואציה, דנבר כולה אוהבת לשחק לאט יחסית. יוקיץ' היה צריך להוסיף לסל היכולות שלו איזשהו מהלך התקפי מהיר לכיוון הסל, כזה שיפתיע ויגרום למגנים לחשוב פעמיים לפני שהם הולכים להכפיל שורות עליו.
    אתם אומרים שלא היה לו זמן במשחק הזה ליצור, להמציא ולהביא לשלמות מהלך כזה? אז קודם כל, מעולם לא ראיתם את יוקיץ' משחק.
    דבר שני, זה אומר שיש לו זמן עד למשחק הבא עם פופוביץ', בו יוכל להפתיע את הדייט שנקבע עם ההגנה שלו ו-poser un lapin עליהם, אחרת שוב החרדל יעלה לאף של אוהדי דנבר.
    .
    ודרך אגב, הביטוי בצרפתית הכי טוב לעונה הזו, למיטב הבנתו של אדם שאין לו מושג בצרפתית – Être à l’ouest. להיות במערב.

    1. לדעתי, מהמעט שיצא לי לראות את הספרס לאחרונה
      (ולכן, אם בדרך כלל צריך לקחת את דברי בערבון מוגבל, בהקשר הנ"ל זה, ובכן, מה יותר מוגבל ממוגבל?
      לקחת את דברי בערבון של הבטחת חבר כנסת…),
      הם שוב עושים את מה שהם תמיד ידעו לעשות הכי טוב.
      למצוא את החולשה של היריבה, ולנצלה עד למקסימום.
      השאלה הגדולה היא האם ההצלחה תימשך גם מול לו"ז קשה יותר?
      (ב-10 המשחקים האחרונים המאזן שלהם הוא 8 – 2, כאשר באותה תקופה יש להם את ההתקפה החזקה בליגה, ואת ההגנה מס' 3 בליגה.
      סימן השאלה נובע מהלו"ז:
      רק 5 מ-10 המשחקים היו מול קבוצות של 50%+ , רק 2 מאותם 10 משחקים היו משחקי חוץ.)

      1. אז נמשיך במורד מדרון הדז'ה-וו של הספרס –
        42 סלים, 29 מתוכם מאסיסט, רוב השחקנים עשו בין 2 ל-5 אסיסטים.
        מישהו זוכר איך מאייתים "אגליטריאניזם" בצרפתית?

      2. הספרס שיחקו העונה 21 מול קבוצות חזקות הכי הרבה בליגה

        1. הספרס שיחקו 19 משחקים מול קבוצות של 50%+
          הכי הרבה משחקי 50%+ היו לג'אז (25).
          .
          נגיד והייתי בוחר להתייחס לשיטת שמעון לחישוב חוזק, זה עדיין היה מחזק את הפואנטה שלי –
          בתקופה בה הם שיחקו פחות מול קבוצות חזקות, ויותר בבית, ההגנה שלהם 3 בליגה.
          מתחילת העונה, ההגנה שלהם מדורגת 19 בליגה.

    2. היום הם העלו לי קונוטציה אחת בלבד – "המגרסה".
      גרסו וטחנו את היריב בהגנה, באיטיות אבל בשיטתיות ומתוך נחישות ברורה ורגועה.
      מהצד השני גרסו אותו בהתקפה, קלעו את הקליעות החופשיות, הקלעים שיחקו נהדר, והצמד אולדריג' את דרוזן נתן את שלו מבפנים / חצי מרחק.
      הגריסה המשולבת לא הותירה לדנבר שום אפשרות לתפוס אותם במהלך כל המשחק.
      פשוט כדורסל נהדר ותענוג לצפייה.

    3. אחלה תגובה, כרגיל

  11. הפליקנס חייבים לפטר את ג'נטרי , לא יכול להיות עם 3 שחקנים כמו דיוויס רנדל והולדי שנותנים כל ערב תפוקה של 20 + נק' ושאר הירקות והם נראים ככה.
    1. פטורים של ג'נטרי
    2. טרייד של מירוטיץ תמורת סמול ראוי ג'קסון/אוברי
    3.אם אין שינוי אז משביתים את דיוויס ועושים טנקינג כי טרייד טוב העונה לא מקבל עליו כנראה ההצעה הטובה היא שלהם והם יכולים רק בקיץ

    1. הם מנפחים סטט כי איש לא עושה הגנה אצלכם. ראיתי כמה משחקים הזדעזעתי.

      מי יותר לא שומר ממכם? סקרמנטו, לא שמעו שיש דבר שנקרא דיפנס. אולי לחוס ילמד אותם את זה בצרפתית לה דיפנסיון.

  12. הכוונה לבוסטון כמובן

  13. ראשית, יישר כוח למסקר וכל הכבוד לקדם המקדים על יום/ליל הימורים מושלם.

    ההבדל בין הרמה הכללית במערב לזה במזרח מתבטא היטב בפער בין המאזנים/אחוזי ההצלחה של קבוצות במיקום מקביל וכמו למשל בין הקבוצות במקום 13: במערב מדובר בכמעט 50% ובמזרח מדובר בקצת יותר מ-25%.

    1. אני חושב שההבדל בהתסכלות כללית לא מייוצגת היטב על ידי רק המקום ה-13.

      סך הכל יש 5 נמושות בליגה. 4 במזרח, ופיניקס במערב, מה שמשאיר במערב 14 קבוצות תחרותיות ובמזרח רק 11. סך הכל ה-5 הראשונות מול ה-5 הראשונות די שוות לדעתי, הבטן זה ההבדל הגדול בו גם הכמות וגם האיכות של המערב גדול יותר, אבל הבטן לא מייצר אליפויות והרבה פחות מעניין.

      עם קאזינס והשילוב שלו לא מתגלה כבול פגיעה, אני צופה תחרות קשה ללוחמים, שאר הקבוצות צימצמו את הפער מהמפלץ מהמפרץ. כולם למדו את הסגנון המודרני ולראיה גולדן כבר לא מהבודדות שממטירות שלשות בהצלחה, כל הליגה עושה את זה ושאר השחקנים למדו מהספלאש שלא בושה לירות בלי הכרה ויש גם אחרים שמסוגלים לקלוע.

      טורונטו ובוסטון הן קונטנדריות אמיתיות. טורונוטו השנה זה טורונטו חדשה לגמרי. זה הקבוצה הכי עמוקה בליגה (חוץ מהקליפרס, אבל לקליפרס זה בא על חשבון שחקן חוזה מקס), עם כוכבים צעירים אבל לא בתוליים, ועם קוואי במקום דרוזן, זה השידרוג הכי גדול שיכלו לקבל, משחקן שנחנק פליאוף אחרי פליאוף ולא עושה הגנה, לשחקן שהוא אולי ה two way player הכי טוב בליגה, והוא פיינלס אמ-וי-פי. טורונטו של השנה זה הריל דיל, אני לא יודע אם הם יוכלו לגבור על הלוחמים זה תלוי בשילוב של קאזינס בעיקר בשביל העומק שם, אבל במזרח הם לא יפסידו בסוויפ לאף אחד זה בטוח.

  14. תודה על סיקור מצוין!
    הספרס אמיתיים לגמרי. לקח קצת זמן לחבר ו… Here it is!

  15. תודה על הסיקור. כרגיל לא כדאי להמר על משחקים בליגה המשוגעת הזאת, יותר מדי תוצאות שלא מתיישרות עם התחזי המוקדמת.
    – מישהו ראה את בנג'ו? הוא אמר שאם הוא מפסיק להגיב אז נדע שהוא התפוצץ.
    – מישהו ראה את יונתן S.? הוא היה המגיב המפורט ביותר באתר ונעלם לגמרי.

  16. תודה אחלה סיקור.
    דונציץ מדהים אותי כל פעם מחדש במהירות ההסתגלות שלו לליגה וגם מתחיל להבין שהיכולת לסחוט עבירות לשחקן כמוהו היא חשובה מאין כמוה. כך מנצחים משחקים גם כשהקליעה לא עובדת.
    נכנס הרבה יותר במטרה ליזום מגע עם המגן וגם מתחיל לקבל כבוד מהשופטים.
    השחקן שהכי מזכיר את הארדן בליגה. רק שאחד הוא מהשנואים בליגה על ידי הראשים המדברים והאוהד הממוצע, והשני יקיר האוהדים והמדיה.
    מה ההבדל העיקרי ביניהם?
    איך אנשים עדיין לא רואים את הצביעות?

    1. אני מסכים איתך שדונציץ מאוד מזכיר את הארדן לדעתי הסיבה ששונאים את הארדן היא איך שהוא סוחט פאולים הוא מחכה שהמגן יאבד שיווי משקל ואז קופץ עליו ולא שהמגן יוצר את המגע וזה מגעיל ולדעתי הורס את המשחק לא ראיתי הרבה משחקי דאלס העונה אבל ממה שראיתי דונציץ לא קופץ על המגן הוא יוצר מגע וגם אם הוא כן עושה את זה זה לא בתדירות של הארדן

      1. ההבדל בין דונציץ והארדן הוא שלוקה מחפש כול הזמן את החברים שלו והארדן רק את הסל. אחוזי הקליעה מכול הטווחים של דונציץ הרבה יותר טובים. לבסוף בזמן הקצר שהוא ב NBA הוכיח דונציץ שהוא גם יודע לשמור ולא כמו הארדן שמזייף בהגנה.

        1. מצחיק לוקה קולע 42.9 אחוז מהשדה הארדן קולע 44.5 מהשדה. יותר מלוקה. עכשיו לגבי הגנה? השחקן היחיד שלוקה טוב ממנו בהגנה זה קוזמה😂😂 הארדן כיפי לצפייה בדיוק כמו לוקה. אתם לא אוהבים אותו כי הוא שמנמן ועושה בהיס לכולם בלתי עציר.

        2. ?
          האחוזים של הארדן טובים מכל הטווחים.
          מ-3 (37.6% להארדן, 35.4% לדונצ'יץ'), מ-2 (52.3% להארדן, 48.3% לדונצ'יץ'), ומהעונשין (85% הארדן, 77% לדונצ'יץ').
          להארדן 8.4 אס' (8.2 פר 36 דקות), לדונצ'יץ' 5.1 אס' (5.7 פר 36 דקות).
          %AS של הארדן הוא 43%, של דונצ'יץ' הוא 25.3%

          או במילים אחרות –
          לוקה רוקי. השמיים הם הגבול, והפוטנציאל באמת יוצא מן הכלל,
          אבל הוא לא הארדן, וזה לא באמת קרוב.
          אולי הוא יהיה, אולי הוא יהיה טוב יותר. הלוואי.
          עד אז?
          פרופורציות.

    2. ניב זה ממש לא אותו דבר.מה שאותי מעצבן בהארדן שהוא יכול גם בלי המשחק "המלוכלך" (מרכאות כי זה לא באמת מלוכלך זה פשוט מגעיל).ראיתי אותו מול אוקלהומה וחייב להגיד ממש נהנתי ממנו,בהתחלה שהשלות לא נכנסו הוא פשוט חדר שוב ושוב ושוב, לעומת זאת במשחק של הלייקרס שהוא קלע 50 נקודות זה פשוט היה דוחה.
      דונציץ ממש לא שם ואם הוא יעשה את זה בתידרות שהארדן עושה את זה אז יתחילו לשנוא גם אותו

      1. דונצ'יץ' חייב לעשות את זה כי הוא לא אתלט על ולא מהיר או גבוה במיוחד ביחס למגן הממוצע בעמדה שלו. זו הדרך שלו ליצור הפרדה אחרת יהיה קל מאוד להגן עליו.
        מה שיש לו זה חכמת משחק והבנה של קצב וזוויות ולכן סחיטת העבירות היא פשוט עניין של מציאת נק' החוחשה של המגן.
        רק שאצל שחקנים כמו ג'ינובילי ודונצ'יץ' (הוא יגיע לשם, גם אם עוד לא שם) זה נחשב לגאונות ואצל הארדן ל'מלוכלך'.
        שוב, אם אתה חושב שלמראה של הארדן אין קשר לזה אז אתה באמת חי בסרט.

        1. אני יכול לענות לך רק לגבי ולי המראה של הארדן לא מזיז בכלל.
          לגבי דונציץ אם הוא יעשה את זה באותה תדירות כמו הארדן ובאופן קבוע אז זה יעצבן אותי גם

        2. מישהו מהסטטיסטיקאים כמה עבירות הארדן סוחט בזריקה מחוץ לצבע וכמה דונציץ וג'ינובלי סחטו

    3. הארד און זה אגדה. רוב מה שהוא סוחט חוקי. בעיה של המגינים ששמים ידיים שישמרו עם ידיים ישרות.

      מה שלא חוקי שהוא תופס את המגן מתחת לזרוע ואז כאילו זורק, זה עבירת תוקף חד משמעית. זה החוק, הוא שידרג את זה לרמת אומנות וכל הכבוד לו. שישמרו עליו חכם, הרבה שומרים עליו בטיפשות גמורה כמו רוקים צעירים או כמו שרודר עם הידיים. מול גורג הוא בקושי הצליח אבל הוא תמיד מחפש את הסוויץ על הפראייר התורן. שיתנו לו את הסטפבק יקלע יקלע, אין מה לעשות נגד זה אבלתת לו חדירה ככ בקלות והכי גרוע להביא לו מכות על המרפק בגאמפ שוט זה מפגרים.

      אומנות המלחמה

      https://www.youtube.com/watch?v=kr4nX3FdDiE

      שימו לב איך עושים זאת

  17. תודה למסקרים ולמקדימונים.
    הספרס הם ההצגה הכי טובה בליגה כרגע.
    יש להם סוללת קלעים פסיכית – בלינלי, מילס, פורבס, ברטנס, גיי.
    החבר'ה האלה פשוט יודעים לשים את הכדור בחור בקאץ' אנד שוט (בלינלי גם במגוון שיטות אחרות, חלקן לקוחות מהקאמה-סוטרה…).
    כל מה שפורבס וברטנס היו צריכים זה ביטחון ואמון מלא מפופ.
    אני שנים על העגלה שלהם וממש שמח שהיא סוף סוף יוצאת מהבוץ.
    מאנו דה מאן – אתה נהנה כמוני? חזרת בתשובה ממחשבות הכפירה על הריבילד המלא?

    1. אני בהחלט נהנה גם מהתפתחות השחקנים הצעירים, גם מהאופי שמופגן ביציאה הזו מהבור של תחילת השנה, גם מהסגנון היפה והמשתף וגם, בפשטות, מהנצחונות.
      השאלה הנשאלת היא עד כמה רחוק אפשר להגיע, ועל כך עוד מוקדם לענות. סיכומים בנבא עושים בפלייאוף, ובשנים האחרונות בדרך כלל באורקל ארינה, אז נחכה ונראה. בכל מקרה, בינתיים, כל הכבוד לבחורים ולמערכת.

  18. לגבי הספרס, בתחילת העונה שמתי אותם כקבוצה הרביעית בטיבה במערב, אבל זה היה במחשבה שתהיה עונת פריצה למורי לצד דה רוזן שיקח אליו את תשומת הלב ההגנתית.
    חשבתי שהאבדן שלו יהיה הרבה יותר משמעותי אבל פופ שוב מוכיח שהוא מצליח להתגבר על כל מכשול והמערכת גדולה מכולם. לא חושב שהם קבוצת על אבל בהחלט קבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.

    1. כל מה שצריך לעשות עם הספרס זה לעמוד ולהצדיע!

      1. זו לא שיטה הגנתית טובה.

        1. ככה הם שומרים מול הארדן

          1. זו הדרך היחידה שהוא לא יוציא עבירה ממישהו

          2. מה פתאום. הוא יוציא מהםכל פעם פאול על המרפק. רק דום מתוח!

  19. יופי של סיקור עמית , תודה על הפרגון ותודה לכולם כמובן מעניין מה יקרה הלילה כי אני עם הניחושים סיימתי לשבוע הזה חחחח

  20. תודה על הסיקור

    לגבי הספרס, נא להרגיע את ההתלהבות. יש לוח משחקים פסיכי לפנינו.
    אם 6 המשחקים שהתחילו לאחר הכריסמס נגמור ב- 50%, זה יהיה הישג מצויין.

    לגבי מיאמי, זה ממש כואב ממש להסתכל על התלבושת שלהם. היא יותר גרועה מזאת של הספרס. זה ורוד פוקסיה?
    זה יותר כואב מ (השלימו את החסר):
    – להיות אוהד של הניקס
    – לראות את קאווי וגרין מצליחים כל כך
    – לראות את דונציץ', ולבדוק מה עשה לוני ווקר ב- G League

  21. יופי של סקירה על יום עמוס מאד.
    מסכים אתך שכיף להיות אוהד הנטס העונה. למיאמי היה הפסד אכזרי מאד. שמע, כל הכבוד לפופוביץ'!
    עונה מעניינת ביותר.

  22. מצוין עמית, תודה רבה.
    המספרים של יוקיץ' מהלילה לא ראויים למאכל אדם. מקווה שלא יקח את זה קשה מדי, זה מסוג הדברים שפופ יודע לעשות לך, וגם להנות מכל רגע, אבל זה עובר.

  23. סיקור תמציתי ולעניין עמית. תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט