סיינט ניק: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

זהו. כהרף עין חלפה לנו עוד עונה ב-NFL. 20 קבוצות יסיימו את דרכן ביום ראשון ואוהדיהן יצטרכו למצוא משהו אחר להתמכר אליו עד אוגוסט הבא (או לפחות עד אפריל, אז ייערך הדראפט). זאת היתה עונה נהדרת ונקווה שהמשחקים המשמעותיים שעוד נותרו לנו לא יאכזבו. אם לשפוט לפי מה שראינו עד עכשיו, יש לנו למה לצפות.

החידה

ככל שאני חושב על זה יותר, העונה הנוכחית של פילדלפיה מזכירה לי את זאת של ניו אינגלד, מיד לאחר הזכייה הראשונה בסופרבול. קבוצה שזכתה באליפות עם קווטרבק מחליף, עם מאמן בשנתו השלישית בליגה שנראה כאילו הוא הולך לשנות את דרך בה אנחנו חושבים על המשחק, ובעיקר כזאת שההצלחה הגיעה אליה מהר מידי והיא עדיין לא בטוח מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה.

אבל שם פחות או יותר נגמרים נקודות הדמיון, משום שניק פולס הוא לא טום בריידי. אפילו לא קרוב. הקווטרבק שמחזיק את העונה כולה של אלופת ה-NFL בידיו לעולם לא יגיע להיכל התהילה ואפילו פריחה בסוף הקריירה כמו ריץ' גאנון או ג'ורג' בלנדה לא בטוח שנראה.

בריידי. יש דמיון?

כבר ברור לכולם שזאת העונה האחרונה שלו בליגה ובקיץ הוא יחתום על חוזה אטרקטיבי בקבוצה שמחפשת קווטרבק, אך אם לשפוט לפי ההיסטוריה שלו בליגה, לא בטוח שיש לנו הרבה למה לצפות. נראה שפולס שמח להיות בתפקיד הסופר-סאב, זה שעולה ומשנה את המשחק, ולא זה שכל העונה תלויה בו.

זה לא שפולס לא הוכיח לאורך הקריירה שיש לו כישרון, סט הכישורים שלו מתעלה על יותר מ-50% מהשחקנים ששיחקו באותה עמדה מאז הגיע אל הליגה, אבל פשוט משהו לא מתחבר. את עונתו השניה בליגה, בפילדלפיה, הוא אפילו סיים במאזן חיובי (2-8) שהובילה לבחירה לפרובול, אך משם ראינו צניחה חופשית ולמרות חוזה יפה שחתם עליו בסנט לואיס, הוא לא באמת נראה כפתרון לטווח הארוך.

העונה היתה מיקרוקוסמוס לקריירה שלו. הוא קיבל את המפתחות בעוד קרסון וונץ' התאושש מפציעה והתקשה להוביל את התקפת האיגלס שעשה שמות ביריבותיה לפלייאוף 2017. היכולת שלו היתה כל כך בינונית עד שרבים תהו אם תהיה קבוצה שתרצה להחתים אותו בקיץ. אבל פציעה נוספת של וונץ החזירה אותו לעניינים, ולאחר שכבר היו בקבר לאיגלס יש סיכוי אחרון להבטיח את המקום השישי ב-NFC.

פולס. מחלק מתנות

פילדלפיה צריכה שהרבה דברים יילכו בכיוון שלה במחזור האחרון כדי לשמור על סיכוי להגן על התואר, אך ממש כמו הכינוי שלו – סיינט ניק – יגיע כמו סנטה קלאוס ויחלק מתנות לחבריו להתקפה. אם הוא יהיה מספיק נדיב, כנראה נמשיך לראות אותו רוכב על הכרכרה שלו עמוק לתוך חודש ינואר.

בוטנים

כשאנחנו חושבים על שחקני היכל התהילה אנחנו בדרך כלל חושבים על השחקנים שהכדור נמצא בידיים שלהם. הקווטרבקים כמובן עולים לנו לראש ראשונים, אבל מיד לאחריהם מגיעים הרצים ובשנים האחרונות אפילו התופסים קיבלו מקום משלהם בשולחן של הגדולים.

אבל למרות מה שלימדו אותנו לחשוב, שחקנים שמשנים את המשחק יכולים להגיע מכל העמדות, הצבעים והגדלים. כזה היה ביל ג'ורג' שיצר את עמדת הלייבקר המרכזי במשחק מול פילדלפיה, כזה היה לורנס טיילור שבזכות ההצלחה שלו אנחנו רואים מעבר להגנת 3-4 וכזה היה גם ריי גאי, שגרם לאנשים להבין שפאנטרים הם גם אנשים. את דווין הסטר והחזרת הבעיטות נשאיר לדיון אחר.

גאיי. שינה את המשחק

שם נוסף שאפשר להכניס לרשימה הוא צ'ארלס "פינט" טילמן, שרבים זוכרים אותו מההגנות האימתניות של שיקאגו מהעשור הקודם, אך מעטים הם אלה שחושבים שהיה מבין אלה ששינו את המשחק כמו שאנחנו מכירים אותו.

דניאל דרבי העלה נקודה מעניינת מאוד בתגובות לסיכום המחזור: מספרי הפאמבלים בליגה בירידה. זה לא נתון מפתיע אם נסתכל עמוק יותר במספרים ונראה מי השחקנים שמובילים את קטגוריה ההפוכה (גרימת פאמבל, או FF) – שחקני קו ההתקפה הראשון (DT, DE או EDGE). זה לא מפתיע, כי הם לעולם יהיו קרובים יותר לכדור בכל מהלך, ועם החמרת השיפוט בנוגע לתיקול הקווטרבק והירידה במספר הריצות למשחק, המספרים האלה חייבים לרדת.

עם זאת, יש עדיין מהלך אחד שמשנה את כל התמונה: הפינאט פאנץ', ששב והופיע לא אחת במהלך המחזור החולף. היכולת שלו לתת את המכה ברגע שהשחקן הכי לא מצפה לה היתה אגדית ושינתה את הדרך בה מאמנים מלמדים את המשחק. אם בעבר הדרך היחידה להגן היתה רק לפני התפיסה ולאחריה נותר רק לבצע תיקול, אחריו גם לשחקני הקו האחורי יש כלי נוסף בשרוול.

טילמן. צריך לקבל יותר כבוד

בעשור הקודם הפינאט פאנץ' היה סוד גמור שנלמד רק במסדרונות סולדג'ר פילד, אך עם מעבר חבריו לקבוצה למועדונים אחרים בליגה הסוד הפך לנשק מסוכן. רק ראוי שהליגה, שמתעלמת בדרך כלל מהסטטיסטיקה הזאת, תלמד לכבד אותו ולקבל אותו בעתיד להיכל התהילה.

Monday Bloody Monday

גם השנה, כמו כל שנה, המחזור האחרון יהיה רק הקדימון לקראת יום שני השחור, אז נפטרות הקבוצות שכשלו מהמאמנים שהובילו אותם למצב הזה. זה לא משנה אם המאמן הוביל אותך לפלייאוף או הוסיף לך את גביע לומברדי לארון, בליגה בה אתה חייב להיות תמיד בתנועה אין מקום להעלות זיכרונות.

השנה יש כאלה שמדברים אפילו על עשר משרות שיתפנו (קליבלנד, גרין ביי, אריזונה, מיאמי, ג'טס, טמפה ביי, סינסנטי, דנבר ואולי דאלאס ו/או בולטמור), שרבים מהמנהלים הבכירים יחפשו מוחות צעירים שדומים לשון מקווי מהראמס או דאג פדרסון מהאיגלס, הבעיה? לא בטוח שיש כאלה.

דה-פליפו. פספס את ההזדמנות שלו

השם החם ביותר בקיץ האחרון היה ג'ון דה-פליפו שהיה מאמן הקווטרבקים של פילדלפיה ונראה שהמעבר שלו למתאם התקפה במינסוטה הוא רק עוד צעד בדרך למשרת המאמן הראשי, אבל הפיטורים המפתיעים שלו לפני כשבועיים סתמו את הגולל על המועמדות שלו הקיץ.

גם מהמכללות לא נראה שתבוא הישועה. השמות החמים ביותר הם של מאמן אוקלהומה לינקולן ריילי, אך כנראה שיבחר להישאר במכללות (אלא אם כן הפיתוי לחזור ולאמן את בייקר מייפילד יהיה גדול מידי). איתו ברשימה יש גם את פאט פיצ'רלאד מנורת'ווסטרן ומאט קמפבל מאייווה סטייט שלא נראים כרגע ככאלה שמוכנים לעשות את הקפיצה למקצוענים.

אז מי נשאר לנו? רק שאריות משנים קודמות. מייק מקארת'י יהיה שם חם מאוד בקיץ הקרוב כשכבר קושר לאריזונה, קליבלנד וניו יורק ג'טס. גם ג'ים קאלדוול שהצליח להוביל את דטרויט לשתי הופעות בפלייאוף בוודאי ימצא קבוצה חדשה.

ג'וש מקדניאלס אולי יסכים לעזוב סוף סוף את הסינר של ביל בליצ'ק לאחר החוויה הלא נעימה בדנבר (כנראה אך ורק עבור הפאקרס), אליהם אפשר לצרף גם את ג'ון וג'ים הארבו שעשויים לרצות למצוא בית חדש ואת אדם גייס שלא בטוח שימשיך במיאמי אם יגיע ג'נרל מנג'ר חדש. שם נוסף שמשום מה חוזר לכותרות הוא יו ג'קסון שעשוי לקבל את המשרה בסינסנטי במידה ומרווין לואיס יחליט לעבור לתפקיד ניהולי.

קרמייקל ג'וניור. השם הגדול הבא?

אם להמר על שמות חדשים אז כנראה שהייתי שם את הכסף שלי על פיט קרמייקל ג'וניור מתאם ההתקפה של ניו אורליס, אך בדומה לבחירות הצפויות בישראל, כנראה שנקבל עוד מאותו הדבר.

*

הסטטיסטיקה השבועית: לאחר שפתחו את העונה במאזן 5-1 הסיכוי של הקולטס להעלות לפלייאוף היה 1% בלבד. הסיכוי של יוסטון אחרי שלושת ההפסדים הרצופים בפתיחה? 2.2%. במידה ואינדיאנפוליס תצליח לנצח השבוע את טנסי (לא פשוט בכלל), כנראה שנזכה למפגש בין שתי הקבוצות הללו, מה שאומר שהסיכוי למפגש בין השתיים עמד בשלב מסוים על 0.00027% – מה שיהפוך כנראה את המשחק הזה למפגש הפלייאוף הכי לא צפוי בכל הזמנים.

לאק. יעשה את הבלתי יאומן?

 

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. הנקודה על הקולטס והטקסנס מלמדת עד כמה ה-NFL היא באמת הליגה הכי לא צפויה שיש.
    וזה די מדהים, לאור העובדה שב-MLB, האקראיות שמובנית בענף, גדולה בהרבה.

    עונה נהדרת של סיכומים. נתת זוויות מיוחדות למשחק, והפכת את המעקב אחרי ה-NFL העונה לכיף במיוחד.
    תודה, שחר.

    1. הליגה היא כל כך לא צפויה כי כשיש כל כך מעט משחקים, כל מעידה משפיעה.
      בכל הליגות האחרות, תקופה רעה של שבועיים וחצי שבמהלכה הפסדת עשרה משחקים באמצע העונה יכולה להיות לא יותר מתקופה לא טובה שמתאוששים ממנה. ב NFL, אם הפסדת שלושה משחקים ברצף אתה יכול להתחיל לתכנן את העונה הבאה.

      בנוסף לזה, קצת כמו בכדורגל אבל להבדיל מכדורסל, בפוטבול יש משמעות גדולה למהלכים בודדים. קבוצה יכולה ללחוץ על הקבוצה השניה שלושה רבעים ולהוציא מזה 12:0 שיימחק בשלוש דקות. זה לא בדיוק אלמנט מקריות אבל זה מאוד משפיע על חוסר היכולת לצפות את התוצאות.

    2. זה לא קשור . האקראיות ב-MLB מתאזנת על ידי 162 משחקים שמאפשרים לבסס את ההבדלים באיכות בין הקבוצות. כאן פשוט יש עונה קצרה ולכן כל משחק הוא קריטי. בנוסף אין עוד ליגה שללוח המשחקים יש בה השפעה כל כך מכרעת (מאותה סיבה בדיוק).

      1. שתי הערות תומר,
        ראשית, אם אני מצטרף למשחק NFL במחציתו, ברור שאתייחס לתוצאה, אבל בעיקר אביט על הסטטיסטיקות, הן המנבא הטוב ביותר (דבר שהוא ייחודי, לפי דעתי לפוטבול). לדוגמא, קבוצה נמצאת בפיגור, נאמר 9:0 אבל בכל המדדים (יארדים פירס דאונס וכו') היא מובילה בפער, סביר להניח שהסטטיסטיקה תתישר עם לוח התוצאות ועלייה אניח את הז'יטונים שלי.
        שנית, מסכים לגביי קביעתך הראשונה בכל הנוגע לNBA, MLB, אבל בליגה האנגלית בכדורגל למשל, שלושה הפסדים בכל העונה ותוכל להגיד שלום לתואר.

        1. לתואר כן אבל לא לפלייאוף (לא יודע אם יש שם)
          כשיש כל כך מעט משחקים (וגם שיטה מעט עקומה אם יותר לי), יכול להיות מצב כמו לפיטסבורג שמשחק אחד קובע את ההבדל בין ראשות הבית לאי עלייה לפלייאוף

      2. האקראיות בבייסבול מתאזנת בעונה שלמה אך הופכת לכיאוס מוחלט בפלייאוף, שם אתה יכול להיות מודח במשחק אחד (הוויילד קארד) שמהווה רק 0.6% מהמשחקים שלך באותה עונה.

  2. מצטרף לברכות. לא מובן מאליו שיש מקום לקרוא סקירות איכותיות על פוטבול.
    אישית, אני עדיין בהתאוששות מעונת הקרוסלה של פיטסבורג – אלופת העולם בבעיטות בדלי ממרחק בינוני

  3. וצוות הפוטבול של הופס יכול לרשום לעצמו עונת בכורה מעולה!
    הצלחתם לתת תמהיל מעולה של פריוויו + סיקור מפורט של כל המשחקים, יחד עם סיכומי מחזורים וכתבות מגזיניות ברמה גבוהה.

    כל הכבוד לכולכם

  4. מצטרף למברכים. נהנה מכם כל שבוע.
    לא בטוח שהבנתי את הפיסקה על פולס ובריידי. יש משפטים שלא ברור למי מהם אתה מתכוון.
    בכל מקרה – אתה לא חושב שעוד ריצה מטורפת עמוק בפלייאוף תשים את פולס לפחות בדיון על ההיכל? זה לא שהוא רוכב על ההגנה שלו – יש שם תצוגות התקפיות נפלאות

    1. הכוונה היתה שהוא שחקן מצוין שנהנה מחוסר האחריות ומתקשה כששמים אותה על הכתפיים שלו. גם העונה וגם בעונה שעברה הוא מגיע כמושיע ומציג פוטבול מעולה שהוא מאוד מתקשה להראות כשכל האחריות עליו.
      לגבי היכל התהילה – גם אם יוביל לאליפות נוספת יהיה רחוק משם מאוד. רק תסתכל על הדיונים בהקשר של ביג בן או איליי.

  5. סיכום מצוין על כמה זוויות של הענף שבד"כ פחות מסוקרות בעברית, בהחלט אהבתי! בנוגע לניק פולס היה לו בעייה שנשלח לשחק בסט. לואיס ראמס תחת המאמן ג'ף פישר שהיום כבר די ברור שעשה עבודת אימון גרועה מאוד. גם קייס קינום השתפר מאוד אחרי שעזב, וכמובן גם ג'ארד גוף תחת המאמן החדש. לפולס יש סיכוי להצליח בארגון יעיל עם מאמן טוב (מה שאומר אולי להתרחק מהג'איינטס?)

  6. אחח צ'ארלס טילמן, איזה שחקן, כמה חבל שהוא התבזבז בברס.
    עד כמה שזכור לי היה גם עם מספר לא מבוטל של יירוטים והיה לצידו עוד קורנר די מוצלח.

    עוד נקודה שיש לציין היא העובדה שבהרבה מהלכים גדולים חלק משחקני ההגנה מתמקדים בניסיון לאגרף את הכדור במקום להתרכז בתיקון וכך מפסידים עוד כמה יארדס.

    הצעה לגבי האוף סיזון, לעשות סדרת כתבות על שחקני עבר (לאו דווקא המוכרים למרות שגם זאת אופציה לגולשים שהתחילו לעקוב רק בשנים האחרונות) או עונות עבר משמעותיות

  7. אחלה סקירה. מחכה כבר לפלייאוף, ואם אפשר בפריוויו הקרוב לתת את התסריטים הסבירים שנדע לאיזה משחקים להתכונן

  8. הגיגי מאמנים:
    1. עד היום אני לא מבדיל בין ההארבויים, אבל בולטימור כבר הודיעו שזה שלהם ישאר המאמן אז אפשר להוריד משרה פנויה פוטנציאלית אחת.
    2. ואנס ג'וזף עומד להיות מפוטר מדנבר ולחזור ככל הנראה למתאם הגנתי בסינסי. רואה יותר סיכוי שהוא זה ש"ירש" את לואיס (מה יש לרשת שם בדיוק? לא ברור).
    3. נתנו שם חרא של עונה אבל לדעתי אריזונה יעשו טעות לפטר את ווילקס אחרי עונה אחת בלבד שבה הוא בקושי בנה סגל.

    1. הקארדס יעשו טעות לדעתי להשאיר את ווילקס. הוא הראה בעונה הזו חוסר התאמה מוחלט לתפקיד. נכון שבדרך כלל עדיף לחכות אבל במקרה הספציפי הזה נראה לי שהצעד החכם יהיה לחתוך מוקדם.

  9. ג'ים הרבאו חוזר ואומר שלא יעזוב, ולמה לו?ץ אני לא רואה סרט בזמן הקרוב שהוא יעזוב את הוולברינס לפני שישאיר חותם.
    למה שבולטימור תרצה לפטר את ג'ון?
    ולגבי מקדניאלס: הסיפור שדובר שנה שעברה לא היה שהוא קיבל הבטחות ליום שאחרי בליצ'ק?
    ועוד שאלת פטס: ראיתי בימים האחרונים דיבורים על פציעה משוערת של בריידי בברך שמאל. אלו ספקולציות? יש לזה בסיס? ואיך זה הולך בכלל, הרי לכאורה אם יש פציעה חייבים לדווח, לא? או שזה יותר גמיש?

  10. אחלה פוסט!! רק תיקון קטן, ג׳ון הארבו חתם לפחות לעוד עונה כמאמן בולטימור אז הוא ירד מרשימת המאמנים המבוקשים שנה הבאה, לעומת זאת קראתי בכמה מקומות שג׳ים הארבו הוא שם די חם בליגה כרגע וגם שהוא לא כל כך אוהב את כל עניין הריקרוטינג בקולג׳ ולכן יש סיכוי דהוא גם מחפש לעזוב את מישגן

  11. אחלה פוסט!! רק תיקון קטן, ג׳ון הארבו חתם לפחות לעוד עונה כמאמן בולטימור אז הוא ירד מרשימת המאמנים המבוקשים שנה הבאה, לעומת זאת קראתי בכמה מקומות שג׳ים הארבו הוא שם די חם בליגה כרגע וגם שהוא לא כל כך אוהב את כל עניין הריקרוטינג בקולג׳ ולכן יש סיכוי דהוא גם מחפש לעזוב את מישגן

  12. אני אוהב את זה שאתה גומר את פולס ובסוף מהלל את הק"ב הכי אוברייטד בליגה.
    האיגלס היו סגורים בפלייאוף עכשיו אם לא היו מספסלים אותו.

    סופרבול אמויפי זה הישג שרוב הכוכבים בליגה יכולים רק לחלום=

    1. חושב שהוא שחקן נהדר אבל כזה שמצליח רק כשהוא מגיע מעמדה שאין לו מה להפסיד. ככה הוא גבר על ויק והגיע לפרובול, ככה הוא זכה ב-mvp של הסופרבול. כשנתנו לו את המושכות מההתחלה הוא פישל ולכן לעולם לא יהיה בריידי (שגם התחיל את הקריירה שלו – במישיגן ובליגה – כסופר סאב)

    2. אל תתרגש מכתיבה חובבנית. החברה פה החזיקו מקרוליינה למען השם עד לפני חודש, הרבה הבנה אמיתית אין, רק מחזור של העיקר במדיה האמריקאית

  13. תודה לכל המברכים, כיף מאוד לקרוא את התגובות שלכם.
    .
    לגבי קרוסלת המאמנים:
    – ג'ון הארבו עדיין לא חתם על הארכת חוזה, למרות שקיבל הצעה מההנהלה. הוא חתום לעוד עונה אך יש יותר מידי התלחשושויות באיזור שלו (או שירצה לעזוב או שההנהלה תשלח אותו בטרייד סטייל גרודן בתחילת שנות ה-2000), הג'טס כרגע היא המועמדת המובילה לקלוט אותו במידה ולא ימשיך.
    – דיווח מעניין שהתפרסם הלילה (שעון ארה"ב), קאלדוול הגיע לראיון עבודה בגרין ביי, מה שאומר שכנראה יש להם טדם מועדף שיחתום בשניה הראשונה שתתאפשר, שההנחה היא שלא ייקחו לתפקיד את מאמן דטרויט לשעבר (כל קבוצה חייבת לראיין לפחות בן מיעוטים אחד לתפקיד – חוק רוני, אך רובן רק מסמנות וי ומקיימות את הראיון מוקדם ככל האפשר כדי שיוכלו לסגור עם המועמד המתאים ברגע בייבחרו) .

  14. תודה חברים גם על הסיקור הנהדר הזה וגם על כל העונה שפינקתם בתופינים ופוסטים מרתקים, גם למי שקצת פחות בעניינים.
    עכשיו שהקאובויז יעברו סיבוב סוףסוף ונוכל לקרוא לזה עונה מוצלחת

  15. אני נמצא כאן עם אוהד איגלס מטורף עם קבלות – חותני ג'ייסון, בן פילדלפיה שהיה פעם עורך הספורט של CNN. שנינו יוןדעים: כדי שהאיגלס יעשו את הפלייאוף, זה לא תלוי רק בהם כי הברס חייבים לנצח את הוייקינגס (והאיגלס לעשות את שלהם ולנצח את הרדסקינס). טוב שדשני המשחקים באותו זמן כדי שלא יהיו MONKEY BUSINESS. אני יודע למפרע שיהיו לי 3 שעות עם אוהד מופרע.

    תודה שחר. עשית מהמדור הזה ביום חמישי MUST READING

להגיב על עידו גילרי לבטל

סגירת תפריט