סיכום מחזור 16 בNFL/ צוות הופס פוטבול

סיכום מחזור 16 בNFL/ צוות הופס פוטבול

מאת יניב שושני, עידו יצחקי ורביב פייג

פילדלפיה איגלס 32 (7-8) – יוסטון טקסנס 30 (5-10)

"Don't ever underestimate the heart of a champion!"

המשפט האלמותי של רודי טומג'נוביץ' נכון לכל תחומי החיים, ואתמול האיגלס היוו דוגמא נוספת לכך.

כשתי דקות לסיום, מצא דשון ווטסון את הרוקי ווינסנט סמית באנד זון לט"ד (בסך הכל תפיסתו השניה השנה, וט"ד ראשון בקריירה), ועם שער הבונוס הטקסנס עולים ליתרון 29-30, במצב הנוכחי האלופה פילדלפיה מחוץ לפלייאוף.

אבל לפילדלפיה יש את ניק פולס. הק"ב המחליף מוביל את הקבוצה לקו ה-17 יארדים של יוסטון, ומשם משלים הבועט ג'ייק אליוט את המהפך, האיגלס עדיין עם סיכוי לפלייאוף.

למרות הגנות חזקות, שני הק"ב מסיימים את המשחק עם מספרים מרשימים. ווטסון עם 339 יארדים, שני ט"ד ופאמבל אחד, אליהם הוא מוסיף 49 יארדים ושני ט"ד על הקרקע. פולס השיג 471 יארדים (שיא מועדון לאיגלס), 4 ט"ד, פאמבל ואינטרספשן.

ומה נאמר על הטייט אנד המדהים של האיגלס, זאק ארץ, שרושם 110 יארדים ושני ט"ד, וקובע שיא ליגה של 113 תפיסות, הכי הרבה בעונה לטייט אנד.

למרות שהיא כבר הבטיחה מקום בפלייאוף, יוסטון פספסה הזדמנות להבטיח את ראשות הבית הדרומי ב– AFC, ורושמת הפסד שני בשלושת המשחקים האחרונים, לא מומנטום טוב לקראת הפלייאוף.

פילדלפיה נשארת עם סיכוי לפלייאוף, אבל היא לא תלויה רק בעצמה, ותייחל למעידה של הויקינס במחזור האחרון.

דטריוט ליאונס 9 (10-5) – מינסוטה ויקינגס 27 (1-6-8)

4 דקות לסיום המחצית, שער שדה שלישי במספר העלה את הליאונס ליתרון 0-9, וריח של הפתעה נוספת עלה בדום של דטרויט. אבל אלו היו הנקודות האחרונות שהשיגה דטריוט, הויקינגס משיגים 27 נקודות ללא מענה, כולל הייל מרי של 44 יארדים, והקבוצה הטובה יותר מנצחת את המשחק.

קירק קאזינס מסיים משחק מעולה עם 253 יארדים, 3 ט"ד ורייטינג של 137.9, ואיתו מתעלה הטייט אנד קייל רודולף, שתופס את כל 9 המסירות שנזרקות אליו, בדרך ל-122 יארדים ושני ט"ד, כולל אותו הייל מרי עם סיום המחצית הראשונה.

בדטרויט כבר מצפים לסיום העונה, הק"ב מאט סטנפורד עם עוד משחק גרוע של 116 יארדים ללא ט"ד, והוא אפילו הוחלף ברבע הרביעי על ידי מאט קאסל, שלא ממש הצליח יותר עם 45 יארדים.

מינסוטה כרגע עם כרטיס הווילד קארד השני, אבל היא חייבת ניצחון במחזור האחרון, במשחק קשה מול שיקאגו, חתיכת משחק מצפה לנו.

אינדיאנפוליס קולטס 28 (6-9) – ניו יורק ג'יאנטס 27 (10-5)

במשך רוב דקות המשחק, הקולטס רדפו אחרי הג'יאנטס, לאחר רבע ראשון שהסתיים ביתרון 0-14 לניו יורק. רק כאשר נשארו 55 שניות לסיום המשחק, עלו הקולטס ליתרון ראשון במשחק כולו, אבל זאת הייתה גם תוצאת הסיום, ואינדיאנפוליס מנצחת בשיניים משחק חשוב, ועוברת מכשול לא קל בכלל בדמות הענקים מניו יורק.

ניו יורק הפסידה בפעם הרביעית העונה בפער של שער שדה או פחות, ועם קצת יותר עזרה מאלילת המזל, הקבוצה אולי הייתה נאבקת על מקום בפלייאוף. במשחק מול הקולטס ראינו את השיפור המתמשך בקו ההתקפה, שלא הרשה אפילו סאק אחד מול קבוצת הגנה טובה.

בלי אודל בקאהם הפצוע זה לא היה קל לאיליי מאנינג, אבל הוא סיים עם 309 יארדים באחוזים טובים, ושני ט"ד (אחד על הקרקע), לדאבונו הוא גם נחטף בדרייב האחרון, מה שסתם את הגולל לניסיון הקמבאק של ניו יורק בדקה האחרונה של המשחק.

גם אנדרו לאק התקשה, ולמרות שסיים עם 357 יארדים ושני ט"ד, אחוזי ההשלמה לא היו טובים, והוא גם נחטף פעם אחת. זה עדיין הספיק לניצחון שמיני בתשעת המשחקים האחרונים, וכרגע הקולטס עדיין מחזיקים בכרטיס הווילד קארד השני. בשבוע הבא משחק על כל הקופה מול הטייטנס בטנסי, האם הפתעת העונה תשלים את המשימה ותעלה לפלייאוף לאחר 3 שנות היעדרות?

דאלאס קאובויס 27 (6-9) – טמפה ביי באקנירס 20 (10-5)

הניצחון שהבטיח לדאלאס את ראשות הבית המזרחי, הושג הרבה בזכות ההגנה שרשמה ט"ד כתוצאה מפאמבל ברבע הראשון, והשתלטות על פאמבל נוסף ברבע השלישי על קו ה-4 יארד של טמפה ביי, מה שהפך לט"ד נוסף לקאובויס בחלוף שני מהלכים בלבד.

דאג פרסקוט אומנם השיג רק 161 יארדים וט"ד, אבל באחוזים טובים, וגם הוסיף עוד ט"ד על הקרקע. גם איזיקאל אליוט היה סולידי, עם 85 יארדים על הקרקע, ועוד 24 באוויר.

ג'יימיס ווינסטון רשם 336 יארדים וט"ד, אבל גם היה אחראי לשני הפאמבלים הנ"ל, שחיסלו למעשה את סיכויי הניצחון לבאקנירס.

אז גם השנה יש אלופה חדשה בבית המזרחי של ה-NFC, זאת השנה ה-14 ברציפות. דאלאס מצידה חוזרת לפלייאוף לאחר היעדרות של שנה אחת, ותנסה להשיג את ניצחונה הראשון בפלייאוף מאז 2014.

 

ניו אינגלנד פטריוטס (5-10) 24 – בפאלו בילס (10-5) 12

הפטריוטס, אחרי שני הפסדים רצופים מארחים את הבילס בידיעה שניצחון יבטיח להם את ראשות הבית. העונה של בפאלו נגמרה כבר מזמן אף על פי שהקבוצה ניצחה יותר משחקים מהצפוי.

אם אתם אוהדים של אחת מהקבוצות הללו, אין ספק שהמשחק היה קשה לצפייה. על אף התוצאה, ולמרות שהפאטס שהובילו לאורך כל המשחק ביתרון משמעותי, לאוהדים שלהם יש הרבה סיבות לדאוג.

בצד של האורחים, כל העונה הזו היא סימן שאלה גדול. מצד אחד, כמו כל קבוצה שהולכת לתהליך של בניה מחדש, יש תקווה להפסיד כמה שיותר משחקים על מנת לזכות בבחירה גבוהה יותר בדראפט. מאידך, יש את האימרה שקובעת ״בNFL אין טאנקינג״, ותמיד כיף לנצח כאנדרדוג. לבילס אין אופק. ההגנה הטובה (יחסית) שלהם הצליחה לנצח עבורם משחקים, ולהרחיק את הקבוצה מעתיד טוב יותר. ג׳וש אלן הראה לפרקים יכולת טובה מאוד בריצה ומסירות עומק, אך יותר מדי פעמים הוא לוקה בקבלת החלטות שגויה ומרבה למסור ליריביו. היכולת החלשה הייתה זו שאפיינה אמש את התקפת הבילס, כשאלן מוסר ל240 יארד וט״ד בגרבייג׳ טיים לצד שני איבודים.

תם עידן בריידי? זאת השאלה שחייבת להישאל אחרי מופע אימים של הכוכב בן ה41. בריידי מסר רק ל126 יארד (כשלתופסיו מגיע קרדיט נכבד על ההישג המפוקפק), עם ט״ד אחד בלבד (שכל כולו ג׳וליאן אדלמן) ושני איבודים. הצרות של הפאטס לא מסתיימות פה, שכן ג׳וש גורדון הודיע שהוא לוקח הפסקה מפוטבול, ורוב גרונקובסקי נראה כמו צל של עצמו במשחקים האחרונים (אפס תפיסות אתמול!). מה בכל זאת עבד ? משחק הריצה לפתע היה נראה כנשק המרכזי בהתקפה, כשלראשונה מזה שנים הקבוצה רצה למרחק של 273 יארד. נתון נדיר בעידן בריידי&בליצ׳ק. החולייה שכוללת את סוני מישל, ג’יימס וויט ורקס ברקהד עשויה להוביל את התקפת הפטריוס בחודש הקרוב.

אז ניו אינגלנד הבטיחה את ראשות הבית, ובשילוב עם שאר תוצאות הערב הסיכוי להגיע לseed 1 נראה סביר גם בעונה חלשה שכזו.

הקבוצה, עושה זאת בפעם העשירית ברציפות (!!!!!!) והיא הראשונה לעשות זאת אי פעם בNFL.

קליבלנד בראונס (1-7-7) 26 – סינסינטי בנגלס (9-6) 18

מי היה מאמין? לראשונה מזה 16 שנים קליבלנד עושה סוויפ בדרבי של אוהיו, ומנצחת את היריבה השנואה בפעם השניה העונה. קשה לומר שמדובר בהפתעה לאור היכולת המצוינת שמגלה קליבנלנד ובייקר מייפילד בפרט מאז שיו ג׳קסון פוטר. היום ניתן רק לחלום מה היה קורה אילולא ג’קסון היה המאמן שפותח את העונה.

יחסי הכוחות הובהרו שכבווגאס הליין היה מינוס 9 לבראונס. מי זוכר יחס כזה לטובתם?

בגלל ניצחונותיהם של הטייטאנס והקולטס בשבת, אזלו סיכוייהם הקלושים ממילא של הבראונס להעפיל לפלייאוף ובמשחק שנערך לפרוטוקול בלבד בייקר מייפילד כיכב עם 284 יארד ו3 ט״ד באחוזים טובים (27/37). רוקי נוסף של קליבלנד היה נהדר גם הוא כשניק צ׳אב רץ ל112 יארדים.

סינסי האומללים, שאמנם פתחו את העונה נפלא אך מאז התרסקו, ואל צרותיהם התווספה פציעתו הקשה של אנדי דלתון.

מחליפו, ג׳ף דריקסל לא מצליח להביא תוצאות טובות כשאמש סיים עם 133 יארדים לצד שני ט״ד.

שתי הקבוצות כמובן ייאלצו לעשות בדק בית בפרה סיזן. אני בטוח כי אם הבראונס ימשיכו באותה הדרך, אני צופה להם עתיד ורוד במיוחד יחד עם בייקר. פרנצ׳ייז אמיתי.

מיאמי דולפינס (8-7) 7 – ג׳אקסונוויל יאגוארס (10-5) 17

כיאה לשבוע 16, הצופה הממוצע סובל ממשחקים רבים שנערכים לפרוטוקול בלבד, חסרי משמעות וחסרי כל רצון לשחק מצד שתי הקבוצות. כזה משחק קיבלנו אתמול בפלורידה. שתי קבוצות שבפתיחת העונה הגעה לפלייאוף הייתה נראית הגיונית וריאלית, אך חלומם התפוצץ להם בפנים במהלך העונה.

הג׳אגס המשיכו להריץ את קודי קסלר על חשבון בורטלס הנורא, כשלכולם ברור כי לא הוא יהיה קווטרבק העתיד של המועדון. קסלר, שוב לא הצליח להשיג כמעט פירסט דאונס, אך לפחות לא איבד וסיים עם 106 יארד בלבד. ההגנה של היאגוארס הייתה ההבדל במשחק, כשברבע האחרון אינטרספשן של טנהיל הוביל לט״ד הגנתי שנעץ את המסמר האחרון במשחק חלש מאוד.

גם אצל מיאמי המצב לא משמח במיוחד כשטנהיל המשיך את העונה המאכזבת מבחינתו והעלה שוב ספקות האם הוא קווטרבק פותח לגיטימי. ההתקפה של מיאמי העונה היא אחת הגרועות בליגה, והקבוצה נעצרה רק על קצת יותר מ200 יארדים התקפיים במשחק אתמול. טנהיל מסר ט״ד לבולדן ברבע הראשון ומאז מיאמי לא הצליחה לרשום נקודות על הלוח, והספיקה אף להחטיא בעיטת שדה.

ניו יורק ג׳טס (11-4) 38 – גרין ביי פקרס (1-8-6) 44

במשחק נוסף שנערך לפרוטוקול בלבד, אירחו הג׳טס את הפקרס, כשכל אחת מהקבוצות רוצה ניצחון על מנת להמתיק את הגלולה המרה של העונה החולפת.

ההגנות בשתי הקבוצות לא ממש תפקדו אמש, מה שהעניק לקהל במטלייף סטאדיום חגיגת טאצ׳דאונים בניצוחם של סאם דארנולד וארון רוג’רס הענק. זה התחיל טוב דווקא עבור המארחים, שעלו ליתרון מוקדם והצליחו לשמור עליו עד ההפסקה. רוג’רס עוד סיפק מסירה נהדרת לט״ד של 49 יארד לפני המחצית, עליה ענו הג׳טס עם ט״ד בהחזרת הבעיטה של רוברטס. החצי הראשון הסתיים בתוצאה 21-17 לטובת הג׳טס.

סאם דארנולד (341 יארד, 24/35, 3 ט״ד) לקח את העניינים בידיים ברבע השלישי, ואחרי בעיטה מוצלחת של קרוסבי, הרוקי מקליפורניה הוביל את קבוצתו לשני טאצ׳דאונים מהירים וליתרון 15 נקודות עוד לפני הרבע האחרון.

ואז הגיע זמן רוג׳רס. הקווטרבק האגדי החזיר את היתרון לקבוצתו כשנותר על השעון קצת יותר מדקה לסיום, אחרי שהשלים שני טאצ׳דאונים בריצה במהלך הרבע. מהלך 2 הנק שלאחריו היה מוצלח אף הוא, אך דרייב סיום מצויין של דארנולד והחזרת בעיטה שמיקמה את הג׳טס במיקום נוח, הובילו לבעיטת שדה שגררה את הקבוצות להארכה.

בהארכה, דרייב טוב של גרין ביי הסתיים בט״ד מנצח של רוג’רס (442 יארד, 37/55, 2 ט״ד מסירה, 2 ט״ד ריצה) לכיוון דבונטה אדאמס והפקרס יצאו עם ידם על העליונה.

סיאטל סיהוקס (6-9) 38 – קנזס סיטי צ'יפס (4-11) 31

אז התגלה סדק בשיריון של קנזס סיטי ומסתבר שהם מתקשים במשחקים שמתרחשים אחרי 8 בערב. ארבעת ההפסדים היחידים העונה של הצ'יפס הגיעו במשחקי פריים טיים. וזו הולכת להיות בעיה, כי משחקי הפלייאוף המתקדמים מתרחשים אחרי שעת השינה של פטריק מהומס וחבריו.
לצ'יפס אין בעיה להגיע לרקורד מנצח מאז שאנדי ריד לקח את המושכות ב2103 והם הגיעו לפלייאוף בכל אחת משנותיו שם מלבד אחת. הבעיה שלהם היא לצלוח את הפלייאוף בשלום והם מקווים שההתקפתה אוקטן הגבוהה שמהומס מספק, תספיק כדי להעביר אותם את המכשול הזה.
אבל בשביל זה הצ'יפס חייבים להתעלות במשחקים גדולים.
אבל מגיע גם קודוס גדול לסיאטל, הקבוצה שרבים הספידו וניבאו לה עונת פירוק ובניה מחדש, על כל המשתמע מכך, הראתה הרבה אופי ונחישות, התגברה על התחלה צולעת והבטיחה אמש במשחק גדול את מקומה בפלייאוף.
זה היה דו קרב ק"ב צמוד ברובו (ווילסון 271 יארד ו3 ט"ד, מהומס, 273 יארד ו-3 ט"ד) וחלופת המהלומות בין הקבוצות שהובילה לסקור גבוהה, נטתה לזכות סיאטל הרבה בזכות משחק מושלם בו כל ניקוד היה לט”ד לעומת קנזס שנאלצה להסתפק בשני שערי שדה בסופם של שני דרייבים. וכמובן לא עזרו שני איבדי הכדור בפאמבלים שאחד מהם סידר לסיהוקס ט”ד נוח.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (11-4) 9 – שיקגו ברס (4-11) 14
שיקגו הבטיחה לעצמה את ראשות בית הNFC צפון כבר בשבוע שעבר והגיעה לסן פרנסיסקו לא בשביל להתאמץ יותר מדי. במיוחד לא על הטרף הנוראי של מגרש ליווויס הידוע לשמצה בגרימת פציעות.
רובי גולד, הבועט המיתולוגי של הברס שעכשיו משרת את הנייינרס, העלה את הקבוצה מהמפרץ ליתרון של שני שערי שדה, אבל שיקגו לא הסתפקו בפילד גולס וט”ד בודד בכל מחצית היה מספיק כדי לנצח את סן פרנסיסקו שהראו הרבה רוח לחימה, אבל לא יכלו להמיר טיולים לרד זון לט”ד והסתפקו רק בשלושה שערי שדה.
החטיפה של מולנס ברבע הרביעי, דיי חתמה את המשחק אבל הניינרס יכולים להתנחם במשחק הגנתי טוב שהניב שלושה סאקים על טרוביסקי וטרן אובר מפאמבל, הטייקאווי הראשון שלהם מזה חודשיים.

אריזונה קארדינלס (12-3) 9 – לוס אנג'לס ראמס (3-12) 31

טוד גארלי מי? הראמס לא התקשו מול אריזונה כש סי ג'יי אנדרסון במשחקו הראשון במדי הראס אחרי שהגיע מקרוליינה, החליף את גארלי בעמדת הרץ האחורי ודילג ל 167 יארד וט”ד.
הקארדינלס שוב לא מצליחים לייצר כלום בהתקפה כשג'וש רוזן ומייק גלנון חולקים זמן וביחד מייצרים 3 נקודות בלבד.
מזל שיש את לארי פיצ'ג'רלד הסופרמן שצריך לעשות הכל בקבוצה וגם לזרוק לט”ד של 32 יארד לדיוויד ג'ונסון. המסירה הראושנה שלו בקריירה רבת המעללים לט”ד.
אהרון דונלד המפלצת עם שלושה סאקים נוספים ל19.5 העונה. מטורף ושווה כל גרוש ששילמו לו.

קרוליינה פאנתרס (9-6) 10 – אטלנטה פאלקונס (9-6) 24
קרולינה ממשיכה בהתפרקות המפוארת שלה עם הפסד שישי ברציפות לאחר שהתחילה את העונה עם שישה נצחונות.
המשחק היה צמוד במחצית הראשונה אבל הפאנתרס, כהרגלם, התפרקו במחצית השניה וספגו 14 נקודות ללא מענה.
מאט ראיין נתן משחק טוב עם שלושה ט”ד למרות פאמבל אחד. וטיילור הינקי שהחליף את קאם ניטון הפצוע, התחיל טוב, אבל סיים עם שלושה חטיפות, שניים במחצית השניה שחיסלו כל סיכוי להצמד לפלקונס.
קריסטיאן מקקפרי ממשיך להיות מכונה עם 21 ריצות ל101 יארד ו12 תפיסות ל77 יארד שהספיקו לשבור שיא קבוצתי של מספר תפיסות בעונה ושיא NFL של מספר תפיסות לרץ אחורי בעונה.

ניו אורלינס סיינטס (2-13) 31 – פיטסבורג סטילרס (1-6-8) 28
מייק טומלין אמר לאחר ההפסד לסיינטס שפוגע מאוד בסיכוים למקום בפלייאוף שהסטילרס הציעו את המיטה לעצמם ועכשיו יאלצו לישון בה.
זה היה משחק צמוד ומותח שבו הסטילרס הצליחו להשיג יתרון ברבע השלישי אחרי שפיגרו כל המחצית הראשונה, רק כדי לאבד אותו דקה וחצי לסיום ואז לג'ו ג'ו איבד כדור בפאמבל בנסיון הקאמבק שחתם את המשחק.
בקרב האווירי רותליסברגר זרק 50 פעם ל380 יארד ו3 ט”ד ובריס “הסתפק” ב39 נסיונות מסירה ל326 יארד ו3 ט”ד.
הנהנים העיקריים ממקרב האוויר היו שניים מהתופסים הטובים במשחק, אנטוניו בראון המפלצת עם 14 תפיסות ל185 יארד ומהצד השני מייקל תומאס עם 11 תפיסות ל109 יארד וט”ד.

 

 

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף לפטס יש שבוע ביי.

    תודה, חברים. סיקור נהדר.

    1. לכל ביי יש מוצאי ביי(לטימור).

  2. נשבר הלב איך פיטסבורג הפסידו. בשבוע הבא הם חייבים לנצח בבית!

    1. אם הקולטס והרייבנס מנצחים, גם ניצחון לא יעזור לסטילרס

      1. אפשר בכיף לסמוך על הרייבנס שיפשלו ברגע האחרון כמו בעונה שעברה

      2. אם הרייבנס לא מפסידים, פיטסבורג עולים לפלייאוף רק אם הקולטס וטנסי יוצאים תיקו, כלומר גם אם הקולטס מפסידים, פיטסבורג בחוץ

  3. מעולה תודה חברים.
    לא חושב שאפילו האוהדים המסורים של הבראונס האמינו שהקבוצה שלהם תהיה עם 7 נצחונות ותיקו אחרי עונה עם 0 (?) נצחונות.
    הצ'יפס שוב מפשלים בסיום העונה כמו כל שנה.

    1. עוד ניצחון אחד על היריבה השנואה (בולטימור) והם במאזן חיובי. מדהים מה אפשר לעשות כשיו ג'קסון לא מאמן אותך…

  4. ממש מבסוט על הנצחון של סיאטל.
    מבין 6 הפסדים 4 היו לקבוצות פלייאוף (ראמס*2, שיקגו וצ'ארג'רס) גם אם היו הפסדים צמודים.
    לעומת זאת מבין 8 הנצחונות הקודמים רק 2 על קבוצות פלייאוף (דאלאס כשהיו בסלאמפ, ומינסוטה לפני הפיטורים של מתאם ההתקפה) אז הנצחון הזה על אחת הקבוצות הטובות העונה חשוב מאד למוראל ולמומנטום.
    ברור שהפלייאוף הוא עניין אחר לגמרי, במיוחד בלי יתרון ביתיות, אבל אפשר רק לקוות!
    לעומת קנזס, בנוסף למה שנאמר על הפריים טיים בטור, מאז שבוע 2 ניצחו רק קבוצת פלייאוף (?) אחת – בולטימור, עם הפסדים לפאטס (טפו), ראמס, ניו אורלינס ועכשיו סיאטל.

    ברכות על האתר החדש ותודה רבה על כל ההשקעה והטור הנפלא!

    1. היה אחלה משחק.
      מהומס די דומה לוילסון במשחק שלו, רץ פחות מהר אולי אבל אוהב למסור גם מחוץ לפוקט (אגב, וילסון התחיל למסור השנה גם מתוך הפוקט, תוהה אם זה כי האופנסיב המושמץ השתפר סופסוף).

  5. זה היה סיכום מחזור 15!!!
    מחזור 16 הוא האחרון ולפי המאזנים אפשר לראות שמדובר במחזור 15…

    1. קרמר, אם אין לך מושג אז עדיף שלא תעיר. זה אכן היה מחזור המשחקים ה 16 בעונה.

    2. בפוטבול, לכל קבוצה יש מחזור אחד בו היא מקבלת שבוע חופש. כך יוצא שמשחקים אמנם 17 שבועות, אך כל קבוצה משחקת בפועל 16 משחקים

  6. הסטילרס מגלים בדרך הקשה שההתקמצנות על ליביון בל מביאה לחיים קשים על המגרש. מגיע להם עונש להישאר בבית בפלייאוף

  7. לא רואה את קאזינס מנצח בשיקגו….אי אפשר להרוג את פילי עדיין, הפציעות של וונץ זה הדבר הכי טוב שקורה לאיגלס כבר שנתיים רצוף

  8. בוקר אור חברים, תיקון חשוב, הוייקניגס מארחים את הברס במיניסוטה.. מצד שני אולי זה לא ממש תיקון חשוב. גם ב'בנק אוף אמריקה סטאדיום"(שם לא קפיטלסטי בכלל..) אני לא רואה את מינסוטה מנצחים. ביילי בטח ייכנס לרשינה המופלאה והמתארכת עם החמצת צ'יפ-שוט 27 יארד פילד גולד..

    1. אתה אכן צודק, יתוקן.
      גם מינסוטה מצליחה להפתיע לפעמים, ראה את "נס מינסוטה" של השנה שעברה.

  9. כן, במאזן הקוסמי אנחנו עדיין במינוס-1 נס.. סטפן דיגס החזיר על החמצת הפילד-גול במשחק הדיוויז'ון נגד הסיהוקס מלפני שנתיים (נראה לי שזה היה ממרחק של 4.7 יארד..) אבל הצלקת הנפשית שהותיר גארי אנדרסון בהחמצה מחרידה בגמר הNFC 98 (או 99) נגד הפלקונס והותיר אותי ואת אחת הקבוצות הגדולות והמרהיבות בהסטוריה (16-1, קריס קרטר, רנדי מוס ושות') מרוסקים לא מרפה..
    אז כן, אני לא אופטימי, אבל אולי המאזן הנשגב שבשמיים מתכנן דברים אחרים..

  10. 1. הלב יוצא לקנזס. מאיפה נחתה עליהם הצרה הזאת של האנט. אוף. יאללה, לפחות שיעשה את ה-50…
    2. הניצחון הבוקר של אוקלנד הבוקר נוראי. לא שיש להם ברירה, כי הם תקועים עם גרודן, אבל ככה הם אפילו לא ילחיצו אותו.
    3. בריידי-גרונק: כמה הייתי נותן לדעת כמה מזה זה הזדקנות וכמה פציעות (אצל בריידי יש בעיית ברך, וגרונק איפה לא). בכל מקרה הביי יכול להיות משמעותי עבורם. אני עדיין מסרב לראות כאן הזדקנות גרידא, כי במחצית הראשונה של העונה שניהם עבדו יפה. מדהים איך דברים מתהפכים תוך כדי העונה. בהתחלה הבעיה הגדולה שלהם הייתה הסקונדרי, שמה דווקא התייצבו (ג'קסון הרוקי נרה ממש גניבה), אז הגנת הריצה הפכה ללא קיימת. בתחילת העונה התקפה זרמה והגנה לא עבדה, עכשיו ההתקפה הרבה יותר בעייתית. מספיק להסתכל על מספרי הפרו-בול כדי להבין שלסופר בול הם לא יגיעו השנה, ואז לך תדע אם נראה עוד את בריידי (אני לא רואה אותו עושה עונת סיום מביכה כמו פייטון). מישהו רואה כאן סרט שהם כן יצליחו בפלייאוף?
    4. חייבים לפענח את הסיפור של ניק פולס.
    5. אני רק 4 שנים בעסקי הפוטבול. אני חייב לומר שככל שאני יותר מכיר ומתמצא, נושא הפאס-אינטפרנס יותר מציק. ככל שאתה יותר מכיר מה מותר ומה אסור, אתה מבין שיש כל כך הרבה שריקות בעייתיות שזה ממש מתסכל. יותר מדי שטח אפור, ויותר מדי השפעה קריטית. נדמה לי שהמקבילה היחידה היא שריקת הפנדל שנתונה מאוד לשיקול דעת, אבל שם יש כעת ריוויו, ובנוסף, זו שריקה הרבה פחות נפוצה. לי אישית זה מפריע מאוד. אשמח לשמוע איך מנוסים יותר רואים את זה.
    6. אולי כרעיון לאוף סיזון, אני אשמח לשמוע על אופן תהליך הערכת שחקנים ובחירת דראפט בפוטבול, בגלל ההשפעה הכל-כך קריטית שיש לזה. הרי יש המון נפילות של בחירות סיבוב ראשון, ומנגד הפתעות עצומות של סיבובים 3-4. אתה רואה שקבוצות רוכבות על דראפטים מוצלחים שנתיים שלוש רצוף כשלפני או אחרי הם לא הצליחו באופן מיוחד. כלומר שעל פניו אין באמת איזו מומחיות או מתכון מנצח לאורך זמן, ולכאורה היית חושב שדווקא אולי כן יהיה.
    7. תודה על כל הסיקורים, כיף גדול.

    1. אכן PI זו שריקה חסרת כל קונסיסטטנטיות בליגה וזה די מטריף. השבוע היו כמה שריקות PI אויר נוראיות.

  11. תודה רבה.
    עם כל כמה שאני לא מסמפט את פיטסבורג, הם לדעתי נשדדו לא פעם במשחק הזה עם השיפוט שנותן לניו אורלינס PI מאוד גבולי בכמה מקרים קריטיים (דאונים שלישי ורביעי, אנדזוון וכו'…), ומתעלם מאותו דבר בצד השני.

    1. לגמרי, אבל הם ירו לעצמם ברגל בסוף.

  12. אם שיקאגו ייקחו את הסופרבול (או אפילו את אליפות ה NFC, עזבו אליפות, אפילו יגיעו לגמר ה NFC), האם טרוביסקי הוא הקווטרבק הגרוע ביותר אי פעם שהגיע למעמד? הכוונה היא למישהו ברמה של כל מיני קווטרבקים איזוטריים שאיכשהו הגיעו למעמד, סטאן האמפריז כאלה (כן, גיגלתי, sue me) ולא מצליח להחליט.
    זה לא שהוא קווטרבק אפור, יכול להיות אפילו שה QBR שלו לא נוראי, סתם גרוע כלומר איפושהו במקום ה 20 בליגה. העניין הוא שכשרואים משחק הוא פשוט משדר בינוניות במקרה הטוב, נקודת תורפה לקבוצה.

    1. אההה לא צריך ללכת רחוק – רקס גרוסמן?

      1. חוץ מזה, טרוביסקי עדיין צעיר וקשה לדעת מה הרמה הסופית שאליה יגיע.

      2. לדעתי לא
        גרוסמן היה למלמ כזה, אחד מחבורה אפורה שמרכיבה את הבאלק של הקווטרבקים בליגה
        טרוביסקי מלחך את התחתית מלמטה.

        1. גרוסמן היה מלמ… טרוביסקי כבר עכשיו בהרבה יותר טוב ממנו.

    2. טרוביסקי כבר עכשיו משמעותית טוב יותר מכל קווטרבק שהיה לברס מאז האיחוד, וכפועל יוצא הוא טוב יותר מגרוסמן (אדון ג'ייקל ומיסטר הייד המודרני). אגב, הקווטרבק הגרוע בהיסטוריה של הסופרבול – ללא תחרות – הוא טרנט דילפר, ששוחרר לאחר שזכה עם בולטימור באליפות (מי שראה יודע).

      לגבי טרוביסקי – לא הוגן לשפוט אותו לפי משחק אחד ובטח לא בכזה שהוא ביצע נהדר את תכנית המשחק שלו (רק תסתכל על אחוזי ההשלמה). אני מסכים שהמשחק לא היה יפה, אבל בדרייב האחרון (שנגמר בפאמבל) ששרף את השעון והיית יכול לראות כמה הוא טוב ברגעי האמת (אגב, החטיפה שבוטלה נזרקה אחרי הדגל ולכן זה היה הימור מושכל).

  13. נושא חדש: האם זה רק אני או שבעונה הזו יש הרבה הרבה פחות פאמבלים? למעט הזה בסופ'ש האחרון, אני כמעט לא זוכר פאמבלים השנה (באופן יחסי לעונות קודמות) וכאלה משמעותיים..אנחנו הרי יודעים שהמשחק דינאמי ומשתנה כל הזמן. אני מזמין לבירה (אם אי פעם חברי הפורום הזה ייפגשו. אגב מה שקרה בעבר בקרב חברי פורום וואלה, ויש פה כמה מהחבורה ההיא, שנפגשנו לצפייה משותפת ואז משחק פוטבול שיכורי בחנייה) את מי שיש לו את החשק והידע להשוות סטטיסטיקות ולהפריך/לאשש את טענתי..

    1. אתה צודק.

      1. בשנה שעברה הקבוצות איבדו 276 כדורים בפאמבלים וזה היה הכי מעט בהיסטוריה השנה בינתיים זה עומד על 255 עם מחזור אחד לשחק. בהנחה שהיחס בין פאמבלים לפאמבלים שהפכו לאיבוד לא השתנה סביר שהשנה היו הכי מעט פאמבלים בהיסטוריה.

        1. וואלה…אז כנראה שיש פה מגמה עם הסטטיסטיקה של השנה מצטרפת לזו של הקודמת. מעניין מה השינוי – טכנולוגיה חדשה של כפפות? דגש חדש באימונים? חיזוק שרירי האמה? הורידו את לחץ האוויר בכדור ?… מעניין..
          בכל אופן סחתיין, תודה, בירה עליי בהזדמנות..

          1. אם אתה שואל אותי זה העובדה שאסור לגעת בק"ב. רוב האיבודים מגיעים משם.

          2. גם אינטרספשנס בשפל של כל הזמנים מסיבות דומות (שכוללות את זה שאסור לגעת ברסיברים).

          3. עידו כנראה צודק.
            אם מסתכלים על השחקנים שמובילים בקטגוריה הזאת (FF) לאורך ההיסטוריה, אז רואים בעיקר שחקני קו הגנה ראשון (DT או DE) כשרק שחקני סקנדרי בודדים משתחלים לצמרת. אז תוריד את היכולת "להמר" על פגיעה בקווטרבק ואת מספר מהלכי הריצה שיורדים ופחות פאמבלים ויותר שבירות של ניסיונות מסירה (PD).

  14. ייתכן, וסביר להניח שהחוקים החדשים שנועדו להגן על הQB וגם ואולי בעיקר מסיבות פוליטיות (זו הזדמנות להמליץ על סרט מופלא ומרתק לכל מי שנמצא כאן – קונקשן עם וויל סמית), משפיעים על המשחק בכלכך הרבה מימדים שאתם חלקם בטח לא צפו. (דוגמא קלאסית ל'לרכב על נמר'), ועדיין, גם הראנינגבאקס והרסיברים כמעט ולא מפבלים יותר..

להגיב על דניאל דרבי לבטל

סגירת תפריט