מותק, הם צימקו את הגבוהים! – סירט סוהי / תרגום Smiley

מותק, הם צימקו את הגבוהים! – סירט סוהי / תרגום Smiley

מותק, הם צימקו את הגבוהים!

אוקטובר 2018

סירט סוהי / SBNation

מאמר מקורי: https://www.sbnation.com/a/nba-tv-season-preview-2018/anthony-davis-modern-nba-big-man

שחקנים: אנטוני דייוויס

מרווין באגלי ה-III

מיטשל רובינסון

אריק ליידרסדורף

טוד קמפבל

ג'ייסון סומרלין

מיסטי סורי

כותב: סירט סוהי

עורך הסיפור: מייק פראדה

מנהל אומנותי: קארים קררה

זהו ליל כל הקדושים ב-2015, וה-NBA עומדת להסתובב על צירה.

סטפן קארי תופס את הכדור באמצע המגרש בסמוטי קינג סנטר וה-2.11 של אנטוני דייוויס, מסתובבים לאחור, מותחים את פלג גופם העליון לצד כמו חלק עליון של צעצוע לגו מסתובב. השניים נפגשים 8.5 מטרים מהטבעת.

דייוויס נראה אקטיבי, זריז, אפילו קטלני. הוא פולש לתוך הבועה של קארי ומסיט את הכדור משם, נוזף ב-1.91 של הגארד עם קריאה שהכדורסל עדיין נמצא בשליטתם של הענקים.

קארי אוסף את הכדור במרחק 9 מטר ודייוויס, המאמין ש-227 הסנטימטרים של מוטת הידיים שלו משמשות כשמיכת ביטחון, לא עוקב אחריו. הוא כבר על קצות האצבעות שלו, מוכן להמריא עם הקלעי הכי טוב בעולם יחליט לשגר כשהוא נמצא מספר צעדים מהלוגו הנמצא במרכז המגרש. בשבריר שנייה, קארי פשוט עושה זאת. דיוויס מזנק, אבל קשת הכדור מעבר להישג זרועותיו והזריקה צוללת בתוך הסל.

זה המפץ הגדול ב-NBA. קארי הוכיח כי הגיאומטריה עדיפה על גודל, והם מנהלים מלחמה מאז.

התמקצעות גורמת לרוב האתלטים בענפי ספורט אחרים להיות גדולים או מהירים יותר, אבל ב-NBA לא יכולים להחליט אם הם מעדיפים מהירות או גודל, אז הם מבקשים מהגבוהים לעשות את שניהם. האבולוציה של המשחק דוחפת את בעלי הגוף הכי אתלטי אל מעבר לגבולות הלוגיים שלהם.

"כאשר אתה שחקן גבוה, בהרבה מובנים קשה לשלוט היכן כל חוליה נמצאת", אומר אריק ליידרסדורף, מנהל ביומכניקה בפיק פרפורמנס פרוג'קט, או P3. "החברה האלה יש מנופים כל כך ארוכים – עצמות הירך שלהם, הירכיים, השוקיים. קשה עבורם לשלוט במה שקורה בקצה המנוף, שם נמצאות הברכיים, שם נמצאים הקרסוליים. הכוחות האלה הרבה יותר גדולים מעצם היותם ארוכים יותר".

"עמדת השחקנים הגבוהים לא מתה. זה פשוט, אתה יודע, משתנה". – ארל ראמזי

מספר שחקנים גדולים יכולים לעמוד בקצב. קריסטאפס פורזינגיס יכול היה רק להיות גדול, מהיר, ומדויק מטווח קשת השלוש הרבה לפני שהוא קרע את הרצועה הצולבת שלו בעונה שעברה. דריק פייבורס סובל מבעיות ברכיים במשך כל הקריירה שלו. ג'ואל אמביד עדיין גורם לחרדות בכל פעם שהוא נופל על הפרקט. דיוויס בעצמו החמיץ 68 משחקים במהלך ארבע העונות הראשונות שלו. אז הדבר מעלה את השאלה: האם אנחנו קוראים להם חדי-קרן בגלל שהם אף פעם לא היו אמורים להיות קיימים?

דייוויס, לדוגמא, נלחם חזרה. הוא התאים את הדיאטה שלו ואת משטר האימונים לפני שנתיים והחמיץ רק 10 משחקים מאז. והליגה לא וויתרה על הקסם של הגבוהים, בנוסף. חמש מתוך שבע הבחירות הראשונות בדראפט ה-NBA השנה היו גבוהים.

היבול החדש זריז יותר מקודמיו. הם נוצרו וגופם עוצב לפי הבנה טכנולוגית, התאמנו עם הידע שיש להם לפי הדרישות העכשוויות של הליגה מהם, והם מוכנים להילחם מול ההכחדה.

"עמדת השחקנים הגבוהים לא מתה", אומר ארל ראמזי, שמאמן את שחקן השנה הראשונה של הקינגס, מרווין באגלי ה-III. "זה פשוט, אתה יודע, משתנה".

***

הגנת פיק-נ'-רול ב-NBA היום דורשת חילוף בלתי נמנע. הגנה שמרנית משמעותה הגנה על קשת ה-3, אבל לקיחת סיכון בסלים מבידודים ולסלים קלים ממבצעי החסימות המסתובבים פנימה. הגנה אגרסיבית משמעותה להביא מלכודת אגרסיבית המהלכים הללו, אבל להביא רוטציות מהקלעים.

מיטשל רובינסון, בחירת הדראפט בסיבוב השני של הניקס, יש מחשבות אחרות בראש.

ב-10 ביולי, 2018, לקראת סיום הרבע הראשון במשחק ליגת הקיץ בלאס וגאס, הפרוספקט הדקיק בגובה 2.16 יוצא באגרסיביות בשמירה על הפיק-נ'-רול של הלייקרס וכמעט חוטף את הכדור במסירה החוצה. רץ חזרה אל ג'ף איירס בצבע. כאשר איירס מוציא את הכדור במסירה לפינה, רובינסון דוהר במהירות עם תנועת הכדור וחוסם את ניסיון זריקת השלוש של דמרקוס הולנד.

מאוחר יותר, הוא מזנק ממרחק וחוסם את ניסיון זריקת הסטפ-בק לשלוש של ג'וש הארט.

תנועת צעדיו וניתורו הקופצני בתוספת ידיו המושטות של רובינסון פותרות את סוגיית החילופים שדנו בה לפני עשור. המשחק מושתת על ריווח, ורובינסון מצמצם את המגרש. אורך גפיו והיציאה המהירה שלו מהמקום גורמות לעונג אצל אוהדי הניקס, הנזכרים בפורזינגיס.

רובינסון סיים את הקיץ עם ממוצע של ארבע חסימות למשחק, שיא בלאס וגאס. בזמן שטרה יאנג, בחירת הדראפט במקום השלישי ומי שבעל פוטנציאל לרשת את קארי, מתקשה, רובינסון נראה כמו העתיד.

אבל הוא חייב ללמוד מעברו של דייוויס.

***

עד עונת 2015-16, דייוויס כבר צבר מספר הישגים מרשימים עבור ילד בן 23: תואר שחקן השנה הראשונה, שתי הופעות באול-סטאר, ובחירה לחמישיית העונה ולחמישיית ההגנה. הוא הפך להיות מועמד לתואר ה-MVP, אבל פציעות איימו ממימוש מלוא הפוטנציאל שלו.

ואכן, עונתו של דייוויס הסתיימה בסוף מרץ 2016 כאשר הוא עבר על שולחן הניתוחים עקב טיפול בברכו.

מה שגרם להרעת המצב, וספקות החלו בצוות הפליקנס, שכמה מהם הוצבו גם בסיינטס וזאת מכיוון ששני הארגונים תחת אותה קבוצת בעלות. הפליקנס הובילו את הליגה במשחקים ומשכורות שאבדו בגלל פציעות או בריאות לקויה באותה העונה. כתבת ESPN מאפריל 2016 הדגישה את הגישה המיושנת שלהם למניעת פציעות, בהובלתו של מי שהיה אז ראש צוות מאמני האתלטיקה, דיון ברוקס, שקודם לעבודה בפליקנס לאחר שעבד עבור הסיינטס במשך 12 שנים. (הוא עזב את הפליקנס בפגרה האחרונה ועכשיו עובד עבור קבוצת ה-NFL, בולטימור רייבנס).

במהלך הזמן, הפליקנס ערכו שינויים לשיקום צוות המאמנים שלהם ושיטות העבודה שלהם. הקבוצה השקיעה בטכנולוגיה חדשה, כולל תוכנת מעקב אחר נתוני השחקנים, תא קירור, ומכונת עיסוי רוטטת. הם שכרו את טוד קמפבל, עוזר פיזיותרפיסט, בתחילת עונת 2015-16 ומאוחר יותר קידמו את ג'ייסון סומרלין, שעבד חמש שנים אצל הספרס – שהם חלוצים במניעת פציעות – לראש צוות מאמני הכושר.

ד"ר מיסטי סורי, שגם הוא עבד עם הסיינטס, הובא לקבוצה כרופא הראשי ומנהל השירותים הרפואיים לאחר האסון ב-2015-16 (הסיינטס לבסוף פיטרו אותו כאשר אחד מהשחקנים שלהם לא אובחן כראוי, אבל הוא נשאר אצל הפליקנס).

"החברה שהיו להם לפני ג'ייסון, הם היו יותר אנשי פוטבול", אומר מרקל סקוט, מאמנו האישי של דייוויס. "אי אפשר לאמן את כולם באותה הצורה. אלו שני מקצועות ספורט שונים. יש לך שחקנים שהם 1.60 ומצד שני יש לך שחקנים שהם 2.20 ב-NBA. זאת הייתה הבעיה שהייתה להם בעבר. אבל הבחור שיש להם עכשיו בתפקיד, הוא ממש מתרכז בתנועת הגוף שלהם, ככה הוא יודע כיצד לטפל בזה טוב יותר. הם השתפרו".

דייוויס תמיד היה חזק, אבל הכוח הזה לא תמיד היה מתורגם לעמדות הדינמיות והמוזרות שהשחקנים מוצאים את עצמם במהלך המשחק.

לאחר הניתוח בברכו, התכנס צוות המוחות של דייוויס לפתרון שאלת 100 מיליון הדולר: כיצד לייצב את המפרקים הארוכים שלו כדי שיוכלו לעמוד מול המכות של יריביו הכבדים ממנו ב-10 קילוגרמים, מבלי לפגוע בזריזות האלוהית שלו.

שנים של דחיפת משקולות כדי להדביק את פרץ הצמיחה של 20 סנטימטרים בתיכון השאירה את דייוויס עם חוסר איזון בתנועות ביומכניות. היה לו מומנט, תנועה רחבה ואורך, אבל השרירים הקטנים שתמכו בגודל ובהתפתחות שלו היו חלשים. וככה גם שרירי הליבה.

"חשבתי שאולי אנחנו יכולים לשפר את המכניקה שלו, היכולת שלו לספוג זעזועים, היעילות שלו בריצה", אומר ד"ר סורי.

המשקולות הונחו על המדף, והוחלפו בשיטות יוגה ואימוני רצועות. ההליכון פינה את מקומו לקרדיו בעל השפעה נמוכה: אגרוף, אופניים, כדורעף חופים, ואימונים בבריכה.

אימון אחד במיוחד כלל את דייוויס מבצע תרגיל סקוואט על רגל אחת כשהוא יורד ממש נמוך. סומרלין שם מוט עם משקל של 100 קילו על גבו ודייוויס מתרומם ב-2 סנטימטר ומחזיק למשך 20 שניות.

"התחלנו להתרכז באיזון וניסיון לשמור על הבסיס החזק", סקוט אומר. "זאת הייתה הבעיה. כאשר הוא קיבל מכה באוויר, הוא  תמיד יצא מאיזון ונפל לרצפה ונפצע".

דייוויס תמיד היה חזק, אבל הכוח הזה לא תמיד היה מתורגם לעמדות הדינמיות והמוזרות שהשחקנים מוצאים את עצמם במהלך המשחק.

"אנחנו מחזקים את קצה הטווח", סומרלין אומר. "אנחנו מנסים לגרום לו לרדת נמוך ככל האפשר, כמו שהוא משחק הגנה או שהוא בפוסט והוא עושה צעד נגדי לפעולות המגן על מנת לתפוס את העמדה ".

יציבות וכוח הירכיים הן הגביע הקדוש עבור השחקנים הגבוהים. הם המפתח לתנועות מהירות לצדדים ומה שקובע את יעילות הנתיב של הברכיים בריצה, על פי חברת P3 של ליידרסדורף. עמדת הסקוואט מרחיבה את ירכיו של דייוויס עד לסוף טווח התנועה שלהם, תהליך עליו הם חוזרים עבור מפרקים אחרים.

"הוא מחוץ לתרשימים, הוא נייד ביותר", סומרלין אומר. "עכשיו אנחנו מנסים להתחזק שם. אתם לא הולכים לראות פציעות בכתפיים, בבהונות, בירכיים, בקרסוליים, דברים כאלה – נקישה על עץ".

***

עכשיו ה-10 בפברואר, 2018, והפליקנס במשחק של הארכה כפולה מול ברוקלין נטס, לאחר שהפסידו בפילדלפיה 24 שעות מוקדם יותר. דייוויס מסתדר במרכז המגרש, מכין את עצמו לשחק את הדקה ה-46 שלו באותו הלילה. הפליקנס הפסידו בחמשת מתוך ששת המשחקים שלהם לאחר שדמרקוס קאזינס קרע את גיד האכילס שלו, והם נמצאים בסכנה ליפול מחוץ למירוץ הפלייאוף.

דייוויס זוכה בכדור הביניים ומעביר להילוך נוסף. הוא קולע שש נקודות, לוקח ארבעה ריבאונדים, ועוצר את ספנסר דינווידי בהארכה האחרונה כדי להוביל את ניו אורלינס לניצחון. הוא מסיים עם 44 נקודות, 17 ריבאונדים, שש חטיפות, ושלוש חסימות באותו הלילה.

בשני המשחקים לפני הפסקת האול-סטאר, דייוויס הוריד 38 ו-42 נקודות, בהתאמה, במשחקי באק-טו-באק אשר אותם הפליקנס ניצחו. ההתפוצצות הזו לא יכולה הייתה להגיע מוקדם יוצר. כאשר קאזינס נפצע, הצוות הרפואי חווה "הגעה לרגע ישועי", כפי שסומרלין מכנה זאת, עם דייוויס וג'רו הולידיי, שבילה את העונה כשהוא נכנס ויוצא מרשימת השחקנים המשחקים הכי הרבה דקות.

הפליקנס נשענו בכבדות על רצועת ה-WHOOP – ביגוד כושר המדמה שעון אפל. הוא מודד חוסר איזון בין מערכת העצבים הסימפתטית – תחשבו על תגובת קרב או טיסה – והמערכת הפאראסימפתטית, אשר מרגיעה את הגוף.

זמן השינה, עבודה ודקות האימון של דייוויס – במיוחד כל פעילות שהוא מבצע במהלך היום – מדווחות ונשלחות לצוות הרפואי, שקובע כמה זמן הוא צריך לשהות במצב של פאראסימפתטי. זה יכול להיות מספר דברים: יותר זמן בג'קוזי, יותר זמן בתא הקור או יוגה, פחות אימוני משקולות, פחות דקות.

"ניהלנו את דקות המשחק שלהם שהם שיחקו בסיום העונה וכל הדרך במהלך הפלייאוף", סומרלין אומר. "ידענו שזה יגיע. פשוט היינו צריכים להתכונן לזה בדרך הכי טובה שיכולנו".

באותו הרגע, הפליקנס היו צריכים את דייוויס כל הזמן כדי להציל את העונה שלהם. זה היה מהלך מסוכן בליגה שמגדילה את תשומת הלב לניהול הדקות, אבל הפליקנס האמינו שדייוויס החדש והמשופר יכול להתמודד עם זה, במיוחד אם הם יעלו את זמני ההתאוששות שלו.

דייוויס סיים את העונה כשהוא משחק 36.4 דקות למשחק – השמיני בדקות משחק בליגה – אבל האיזון הזה היה מקובל עליו ועל הצוות הרפואי של הפליקנס.

המשמעות הייתה לא לרמות בארוחות או להתחמק לאחר הפסדים בגלל שהוא היה כועס מדי כדי לשבת באמבטיית קרח. עם נתוני ה-WHOOP אמרו שדייוויס לא ישן מספיק, המשמעות הייתה שהוא צריך ללכת לנמנם. לקראת הסוף, גם דייוויס וגם הולידיי לא הורשו להשתתף בהרבה מאימוני הקבוצה.

חששות הפרטיות עולות כאשר מדובר במכשירי ה-WHOOP והן בלתי נמנעות כמו התפשטותן. לברון ג'יימס, שהוביל את הליגה בדקות משחק בעונה שעברה בזמן ששיחק את כל 82 המשחקים, השתמש באחד. כמו גם כמה משחקני הקליפרס. הולידיי החל להשתמש באחד עם המאמן האישי שלו, מייק גואוורה, שעכשיו גם משמש כיועץ לפליקנס. לבסוף, הולידיי קנה רצועות עבור הקבוצה.

ההשתתפות היא מרצון. כמה מהשחקנים בפליקנס החליטו שלא להשתמש בזה, ולמאמני הפליקנס ולאנשי ההנהלה אין גישה לנתונים. הם לא יודעים מי ישן רק שעתיים, ומי שתה במשך כל סוף השבוע.

העבודה של הצוות הרפואי היא לא להרצות לשחקנים על סגנון חייהם. זה עבור מדידת המתח והתאמת עומס העבודה ולקבל החלטות על פי זה.

"אם אני יודע שהוא ישן רק שלוש שעות, אני הולך לשנות את תוכנית האימונים שלי", סומרלין אומר. "אם הוא זכה לשינה הגונה ואיכותית, הוא כנראה יכול לעמוד ביום עמוס יותר בחדר המשקולות".

דייוויס החזיק מעמד, והוביל את הפליקנס ל-48 ניצחונות ולסוויפ מפתיע מול המדורגת גבוה יותר, הבלייזרס, בסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA. הם בסופו של דבר הודחו על ידי הווריורס בחמישה משחקים בסיבוב השני.

הוא סיים את העונה כשהוא משחק 36.4 דקות למשחק – השמיני בדקות משחק ב-NBA – אבל זה היה מוסכם על ידי דייוויס ועל הצוות הרפואי. הוא בנוסף שיחק כמות שיא בקריירה של 75 משחקים, כפי שעשה בעונה הקודמת, והמטרה שלו היא לשחק את כל 82 המשחקים העונה.

כאשר זה בראשו, שבעה חודשים לאחר שהעונה הסתיימה, דייוויס נמצא באולם בניו אורלינס, שם סקוט מפתח תרגיל שדוחס אימון של שעתיים לתוך 25 דקות: שני סיבובים של 25 תרגילי סקוואט על רגל אחת, כל רגל בנפרד, 100 כפיפות בטן, לחיצות כתפיים, שכיבות סמיכה, וכך הלאה – תרגיל אחד לכל קבוצת שרירים.

"אם אתה מתאמן לאט, אתה תשחק לאט", סקוט אומר. "אם תתאמן מהר, אתה תשחק מהר. זה עוזר להתאושש מהעייפות מהר יותר. אנחנו תמיד מתאמנים עבור הרבע הרביעי".

לאחר מכן, ברכיו של דייוויס חלשות. הוא נע באיטיות מחוץ לאולם, נואש לאוויר צח, ספוג זיעה ועל גבול ההקאה, הוא מחוייב למשימה המחמירה כדי להוציא את הישן על מנת לפנות מקום לחדש.

***

כאשר הוא שומר על פרופיל נמוך באולם ההתעמלות בתיכון סיירה קניון בשכונת צאטסוורת' בלוס אנג'לס, מרווין באגלי ה-III נוצץ. הוא תופס את הכדור בכנף, נעמד מול מאמנו, ארל ראמזי, ומוריד את הכדור על הקו לחדירה שמסתיימת בהטבעה. מאוחר יותר, הבחירה ה-2 בדראפט 2018 מכדרר בין רגליו, חולף בקרוסאובר על פני הסימון של ראמזי לזריקות ניתור לאחר סטפ-בק.

נגמרו הימים בהם היו מתקשרים להאקים אולג'וואן כדי ללמוד את ה-Dream Shake. שחקן השנה הראשונה בגובה 2.11 של סקרמנטו קינגס בילה את הקיץ כשהוא שומר בחילוף לאחר פיק-נ'-רול, מבצע תרגילי כדרור, ולוקח מהלכים עם הפנים לסל מפול ג'ורג'. הוא התאמן על הזריקה לאחר שני כדרורים של קווין דוראנט וצפה בקלטות ישנות של דני גריינג'ר ורודי גיי.

הוא גם אחד הראשונים לאמץ את המהפכה הביומכנית עבור הגבוהים: באגלי היה בעל פרופיל ביומכני קפדני כשהוא היה בן 17 – הרבה לפני שהוא בכלל הלך למכללה.

"בחורים כמו מרווין מרגשים אותנו בגלל שהם לקחו את ההתפתחות שלהם בגיל צעיר", ליידרסדורף אומר. "ישנם הרבה משתנים אשר מזיקים וגורמים לאתלטים לפציעה, אבל הם נתנו לעצמם כלים טובים מוקדם כדי לעזור להם לפתח קריירה מצליחה, שתהיה שווה הרבה. אני חושב שראינו את השינוי הזה מתרחש לאט בכדורסל במהלך השנים האחרונות".

ראמזי אומר כי באגלי הוא "שרירי וחזק" ולא צריך להתנפח. הוא מדגיש כי בניית כוח הליבה במהלך דיאטה יציבה וביצוע אימוני התנגדות ברצועה, יוגה ואימון פליאומטרי. פרשנים שראו את באגלי כמישהו שבנוי למשחק הגנה שהיה נפוץ לתקופה בעבר נחרדו כאשר הקינגס בחרו בו בבחירה 2, אבל ראמזי מחשיב את באגלי כחסר עמדות והוא מאמין שיש ברשותו את הכלים להישאר מול גארדים מהירים.

"חילוף על מרווין כנראה יהיה רעיון רע עבור רוב האנשים", ראמזי אומר. "הוא יכול לרדת נמוך. הוא באמת יכול לשחק הגנה".

באגלי יצטרך להוכיח זאת. הליגה זרקה מתוכה שחקנים גבוהים שהיו איטיים מדי להתאים את עצמם למשחק המודרני, והכישורים של באגלי על המגרש הם לא טבעיים עבור המשחק המודרני ב-NBA. אבל שלא כמו האבות הקדמונים שלו, באגלי קיבל עזרה, הוא צויד מוקדם בתוכנית אב ובטכנולוגיה כדי להתפתח.

"באופן כללי אנחנו רומזים כי לשחקנים גבוהים, במיוחד כאלה הנכנסים כיום ל-NBA, הם בעלי יותר מוכנות פיזית מעמיתיהם לפניהם שנכנסו לליגה לפני מספר שנים", ליידרסדורף אומר.

***

מאוחר ביולי, באולם תיכון אחר – הפעם זה בצאלמת', מערבית לניו אורלינס – מיטשל רובינסון מבלה את הבוקר בחדר המשקולות.

שחקן השנה הראשונה בן ה-20 של הניקס צועד בכבדות בחוויה המעודנת של להיות גבוה, מהיר, ובריא באותו הזמן. הוא עובד על הכתפיים שלו כדי שיוכל לספוג את המגע בזמן שהוא נע, ותוך כדי לא לאבד את הניתור שלו.

לאחר מכן, מרקל סקוט, המאמן שגרם למהפך של דייוויס, מוביל אותו אל הבריכה.

"זוהי מתנת האל שאני למעשה יכול לעבוד עם [דייוויס] ולהבין כיצד הגוף שלו מסתובב ונע לרוחב, בגלל שאני מאמן את מיטשל באותה הדרך עכשיו", סקוט אומר.

רובינסון צועד לתוך הבריכה ורץ אחורה וקדימה, ואז לצדדים. הוא מחקה תנועות כדורסל, מבצע גלישות בהגנה ותרגילי סקוואט.

המים בגובה הירכיים שלו, הוא דוחף חזרה כנגד ההתנגדות, מתקדם לאט לאט לעבר העתיד ששייך לו.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. אחלה טור סמיילי.
    אני עדיין לא מבין איך בובאן האליל נשאר בריא…. כנראה שבשיטה המטרית הנהוגה באירופה הדברים פועלים אחרת.
    🙂

    1. משחק קצת דקות ומתקשה בהגנה.

  2. תודה סמיילי תרגום מצויין למאמר מעניין מאוד

  3. תודה סמיילי. מאמר מרתק. בכלל כל סיפור שילוב הכלים הטכנולוגיים כעזר לשחקנים ולשמירה על בריאותם שווה דיון עמוק.

  4. Drew Carey from "The Drew Carey Show" is going to hell

  5. המוסד, בשיתוף ה-סי איי איי "רצחו" את אריק שרון המסכן

  6. תודה סמיילי, מאמר מצוין ותרגום מצוין

  7. "כשאני חושב על מהפכנים, אני חושב על אנשים כמו צ'ה גווארה ו-ולדימיר לנין. לא על ניקולה יוקיץ' למרות שהוא שחקן מצויין" – גרג פופוביץ'. הגבוהים לא הצטמקו כמו שהכותרת טוענת, אבל המאמר פוגע במטרה – הם משחקים כדורסל שונה לגמרי. יוקיץ' רכז מעמדת הסנטר, דיוויס גם לא הפאור פורוורד המסורתי ויש שיגידו שברוק לופז וקארל אנטוני טאונס הם שוטינג גארדים מהעמדה הזאת. הפירמידה התהפכה לגמרי, משהו שקרה גם בכדורגל לחלוצים אגב, והיום לגבוהים יש סט כישורים שונה לגמרי. יש סנטרים מסורתיים כמו קפלה ואדאמס, אבל ברוב הקבוצות הטובות יש גם גבוה יוצר משמעותי.

  8. תודה לקוראים ולמגיבים

  9. תודה סמיילי. אני דווקא חושב שהמציאות מראה לנו שלפעמים שחקנים שעל פניו לא אמורים להסתדר בעידן הגארדים הזריזים דווקא יכולים להפתיע. קחו לדוגמא שחקן כמו ג׳ו אינגלס. ווניל אוסטרלי איטי וחסר כל אתלטיות שאפילו במכבי היה חור בהגנה עם קליעה חשודה. שנים של אבולוציה בג׳אז והפלא ופלא הבחור אחלה שומר (ועוד ברמת נבא) ועל הדרך גם ההתקפה השתפרה מאוד. הסוד לדעתי טמון בראש ולא, הכוונה היא לא ל״הכל בראש״ צבאי אלא להבנת המשחק יוצאת הדופן של ג׳ו ג׳ו שהבין שמיקום נכון בהגנה וסגירת קווי מסירה חשובים יותר מיכולת אתלטית. אפילו קונוס כמו יוקיץ השתפר ומי שזוכר איך גאסול ג׳וניור נראה במשחקים של בארסה נגד מכבי בוודאי זוכר אקליפטוס שמן ושומר חלש. המסקנה שלי היא שמעבר לעבודה הפיזית צריך גם להטמיע בשחקנים יסודות נכונים. השילוב יכול להיות מושלם

  10. יופי של מאמר לשבת בבוקר תודה רבה למדי לא מעט!

  11. תרגום מצוין למאמר מעניין מאוד.
    תודה רבה סמיילי!

  12. . תודה, אחלה מאמר

  13. מעניין מאוד. תודה רבה סמיילי

  14. תודה רבה סמיילי. תותח אתה

  15. מאמר מעולה סמיילי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט