כל הקדושים: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

קשה לי קצת להעריך כמה מהקוראים של הטור הזה הם אוהדים ותיקים או כאלה שהתחילו לעקוב אחרי הליגה רק השנה. לקבוצה השניה רק אגיד שהם זכו לטעום את המשחק הנפלא הזה כשהוא נמצא בשיאו והליגה מספקת לנו תצוגות נהדרות בכל מחזור. אני עוקב באדיקות אחרי הליגה מאז 1998 (בערך עם פריחת האינטרנט, לפני זה רק בשידורי המזרח התיכון) ואני לא זוכר כזאת עונה, בה אין לנו מועמדת מובילה לזכייה ויותר מחצי ליגה עדיין נאבקת על מקום בפלייאוף. זכינו השנה לחוויה נהדרת, רק חבל שזה הולך להסתיים.

 

יש על מי לסמוך

למרות ההקדמה שלי, אם יש קבוצה אחת שרבים רואים בה את ברירת המחדל לזוכת הסופרבול היא ניו אורלינס. המחשבה הראשונית שעולה לנו לראש כשאנחנו חושבים על הסיינטס היא ההתקפה האווירית האין סופית ו-117 הניצחונות שיש לדרו בריס את שון פייטון, אבל בשבועות אנחנו חוזים בקבוצה אחרת לגמרי.

ההתקפה היא עדיין אותה ההתקפה (כמעט 30 נקודות למשחק בששת המחזורים האחרונים) אך באותה תקופה אנחנו מגלים צד נוסף של הקבוצה שלא ידענו שקיים. מאז השבוע העשירי הסיינטס מציגים את ההגנה הטובה בליגה, כאשר היריבות מצליחות להשיג רק 12.3 נקודות בממוצע למשחק – נתון שמזכיר ימים אחרים ב-NFL ובטח לא מתאים למספרים שאנחנו רואים השנה.

דיטקה. אין הגנה

ניו אורלינס מעולם לא היתה ידועה בהגנה שלה, גם לא בימים של מייק דיטקה ואפילו לא בימי הזכייה באליפות ו"פרשיית הבאונטי גייט" שהוביל מתאם ההגנה גרג וויליאמס (שמאמן היום את קליבלנד). תמיד ציפו מדור בריס שיידע לשים יותר נקודות מהקבוצה היריבה, אבל גם בעונה אישית שוברת שיאים, אנחנו לעיתים רואים אצלו את סימני הגיל.

הרבה אנשים כבר סימנו את הסיינטס כמועמדים לירידה לאחר ההפסד לקאובויס, ולא מעט ראשים מדברים הרימו את קולם אחרי הניצחון הדחוק מול קרוליינה, אך בלואיזיאנה יכולים להיות רגועים.

המשחקים האלה רק מוכיחים שיש לפייטון על מי לסמוך כשהדברים לא הולכים כמו שהתכוון, וכאשר יש לך בסגל שחקנים כמו קמרון ג'ורדן, מרשון לאטימור ומרכוס וויליאמס, אתה יודע שתמיד תהיה במשחק, גם אם דברים לא הולכים בצד השני.

וויליאמס. אין חכם כבעל ניסיון

אז נכון, בעונה שעברה ניו אורלינס סיימה את דרכה רק בגלל טעות לא מחויבת של ההגנה (וויליאמס), אך השנה נראה שהסקנדרי הצעיר שלהם עבר את ההתחשלות בהצלחה, כשהפעם יעמוד לצידם גם יתרון הביתיות. וכשהשילוש הקדוש (התקפה, הגנה ויתרון הביתיות) נמצא בצד שלך, כנראה גם קבוצה שקמה מהמתים יכולה להגיע לסופרבול.

 

להוריד את הקוף

שבע שנים שלמות עברו מאז ניצחו הסטילרס את יריבתם המושבעת ניו אינגלד פטריוטס. בין הקבוצות יש המון קווי דימיון – שני קווטרבקים שיגיעו בעתיד להיכל התהילה, הצלחה לא מבוטלת (פיטסבורג הקבוצה הטובה ביותר מאז האיחוד, הפטס מאז תחילת המאה) ושלטון חסר עוררין בדוויזיה שלהן. אבל במפגשים ישירים? בדרך כלל יש רק קבוצה אחת שמסיימת עם ידה על העליונה.

קשה להכריז על המשחק הזה כהעברת השרביט. נכון, ניו אינגלד מגלה סימני עייפות ניכרים ולראשונה מאז 2009 היא תסיים גם עונה עם יותר מארבעה הפסדים, אך את עייפות החומר אפשר לראות גם בפנסילבניה אצל עובדי הברזל.

בריידי. עייפות החומר?

בניגוד לפטס , שכבר הבטיחו מעשית את ראשון הבית, הניצחון הזה היה חשוב מאוד עבור הסטילרס שעדיין נאבקים עם בולטימור על ראשות ה-AFC צפון. אך יותר מהכל היה זה משחק אולד סקול, של שתי יריבות גדולות, בדמדומי הקריירה, שבו כל אחת רוצה להראות מה נשאר לה בקנה.

פיטסבורג הצליחה להוריד את הקוף מהגב, אך הניצחון הזה שייך בעיקר לבועט שלה – כריס בוזוול – שנותן עונה מהסיוטים. הבועט שנמצא בשנתו הרביעית בליגה הצליח לעמיד שורה סטטיסטית נהדרת בתקופה שלו באחד האיצטדיונים הקשים בליגה לבועט וזכה לחוזה עתק במונחי העמדה כשקיבל 20 מיליון דולר לארבע שנים.

אך לצערו (או שמחתו) דווקא אז נכנס לתקופה הגרועה ביותר בקריירה, כאשר ערב המחזור הצליח להחטיא כבר שבע בעיטות מתוך ה-18 שלקח העונה ובשנה בעייתית מאוד בעמדה, נחשב לבועט הגרוע בליגה מבחינה סטטיסטית. למזלו החוזה הגדול השאיר אותו בקבוצה ונתן לו אפשרות לגאולה. עכשיו רק נשאר לראות אם שער השדה הזה יחזיר אותו לכושר. הסטילרס בהחלט יצטרכו אותו כדי להגיע רחוק בפלייאוף.

בוסוול. טעות של 20 מיליון דולר?

 

ירידת מסך

52 שנים עברו מאז שוחק משחק הפוטבול הראשון בקוליסיאום של אוקלנד, אז עוד בליגת ה-AFL. בזמנו היה זה אחד האיצטדיונים החדישים בליגה שאיפשר לשתי הקבוצות של העיר – הריידרס והאייס מהבייסבול – לחלוק את אותה פיסת אדמה. ככה אמורים לעשות את זה בעתיד.

השנים עברו, האיצטדיון אומנם התיישן, אבל עדיין נחשב בעיני רבים לאיצטדיון שהכי קשה לשחק בו ושאף מאמן לא רוצה להגיע לשם למשחק משמעותי. החור השחור הם קראו לו, גם בגלל האוהדים וגם בגלל התנאים המרגיזים בזמן עונת הבייסבול.

אז העתיד כבר כאן, היום קבוצות כבר לא חולקות מגרש עם האחיות הקטנות מהבייסבול, וגם דרכו של אחד האצטדיונים האיקונים שידע המשחק יגיע לסיומו. הריידרס היו אמורים לשחק שם שנה נוספת, בה תוכננו אירועים מרגשים מההיסטוריה. אבל המציאות החליטה להתערב וביום שני ישוחק שם המשחק האחרון אי פעם בליגת ה-NFL.

החור השחור. למה זה מגיע להם?

הקוליסאום עדיין יעמוד על תילו, אין תוכניות להרוס אותו, אבל הריידרס לא יחזרו אליו יותר לאחר שמשכו את הצעתם לחוזה לעונה נוספת. המאבק בין העיר לקבוצה, שעוברת ללאס וגאס, רק התחיל אבל כבר יש לנו נפגע ראשון ואלה האוהדים, כאשר בשלב זה לא בטוח היכן ישחקו הריידרס בעונה הבאה.

המפגש מול דנבר יהיה שירת הברבור של האיצטדיון הזה, אחריו לא נזכה יותר לראות את החול במגרש ליד המפרץ, אלא רק דשא ירוק עד. נכון, צריך להתקדם ובטיחות השחקנים חשובה יותר מכל דבר אחר, אך היה בקוליסיאום משהו רומנטי שלא יחזור יותר לליגה. רק חבל שהחבר'ה שיופיעו למשחק ביום שני לא ראויים לכבות את האור על חמישים שנות היסטוריה.

*

הסטטיסטיקה השבועית #1: 16,384. זה מספר האופציות האפשריות למיקום הקבוצות בפלייאוף ה-AFC, ולא זאת לא טעות. בשלב זה רק שתי קבוצות הבטיחו את מקומן בינואר – קנזס סיטי והצ'ארג'רס, שעדיין נאבקות על הבכורה כאשר השניה תדרדר למקום החמישי. שמונה קבוצות אחרות עדיין נאבקות להטיח את המקום שלהן ולנו צפוייה הנאה רבה בשבועיים שעוד נותרו לעונה הסדירה.

הסטטיסטיקה השבועית #2: שבע בדיקות סמים ביצע אריק ריד מאז חזר לליגה במחזור הרביעי, מספר יוצא דופן לכל הדעות. ל-NFL בהחלט יש דרך משונה להראות שהם לא מרוצים ממך.

*

משחקי יום שבת:

23:30: וושינגטון רדסקינס (7-7) אצל טנסי טייטנס (6-8)

משחק עם משמעויות פלייאוף רציניות עבר שתי הקבוצות. הקבוצה מהבירה הצליחה לעצור את מפולת ההפסדים לאחר הפציעה של אלכס סמית' וחזרה לתמונת האליפות בבית ה-NFC מזרח לאחר ההפסד של דאלאס. מהצד השני, הקבוצה מנאשוויל ממשיכה את העונה הנפלאה שלה ומגיעה אחרי שהביסה 0:17 את הג'יינטס, כאשר ניצחון יקרב אותם בעוד צעד לעבר פלייאוף שני ברציפות.

הימור שלי: טנסי הוכיחו הרבה מאוד בגרות עד כה, אין סיבה שזה ישתנה הפעם. ניצחון למארחים.

 

03:20: בולטימור רייבנס (6-8) אצל לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-11)

עוד משחק נהדר של שתי קבוצות שיש להן הרבה על מה להרוויח. המארחת עדיין לא איבדה את התקווה להשיג את קנזס סיטי במאבק על ראשות בית ה-AFC  מערב, כאשר למרות המאזן הנהדר שלה היא נמצאת רק במקום החמישי בחטיבה, בשל שיקולי דירוג בין אלופות הבתים.

בצד השני, בולטימור רוכבת על כוכב השביט שנקרא למאר ג'קסון בדרך לארבעה ניצחונות מחמשת המשחקים האחרונים. זוכה ההייזמן לשנת 2016 אומנם מחזיק בתואר"קווטרבק" אך את עיקר הנזק שלו הוא עושה דווקא על הקרקע, במה שגורם לחששות רבים אצל ג'ון הארבו.

הימור שלי: רק חיסרון הביתיות בפלייאוף יכול לעצור את הצ'ארג'רס מודל 2018. עוד ניצחון לקבוצה הביתית.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. נפלא כרגיל שחר. מעניין שב-NBA קורה דבר דומה: אולחי הווריורס קצת מעל כולן כמו ניו אורלינס, אבל אין יותר הפתעות. כל קבוצה – בכל יום ראשון (או שני או חמישי – יכולה לנצח כל קבוצה. אין יותר הפתעות. אולי הבראונס הם דוגמה טובה.

  2. מעולה!!!

  3. לפי ווגאס, הסיינטס מקום ראשון ביחס ההימורים לזכיה בסופרבול עם יחס של 3-2.
    יש עדיין 20 קבוצות עם סיכוי ניצחון בסופרבול, סוגרת את הרשימה קליבלנד בראונס עם יחס של 5000-1 🙂

  4. זה באמת מרגיש שהשנה זה של הסיינטס לקחת. קארים האנט חסר לקנזס, וההגנה שלהם בעייתית כל השנה. הצ'רג'רס גם נראים די שלמים, פשוט קשה לגלגל את המחשבה הזו. סופר בול של צ'רג'רס סיינטס יכול להיות נהדר, ואם ריברס ייקח אז בכלל…
    מה שכן, נדמה לי במחזורים האחרונים מהומס חיזק את המועמדות שלו ל-mvp, לא?

    1. לדעתי יש בדיוק שני מועמדים ל MVP, מהומס ובריס.
      לשניהם מגיע ונראה לי שההחלטה תהיה לתת לבריס אבל יותר מטעמים אמוציונליים מאשר מקצועיים.

      1. 1. לדעתי מהומס יותר סוחב את הקבוצה על כתפיו, בעיקר בהתחשב בהבדלי רמות ההגנה.
        2. אני לא בטוח שכדאי לבריז לזכות. קללת ה-mvp תעבוד לרעתו…

  5. וכאוהד פטס, אני מתחיל לחשוב שהסוף של בריידי, ואולי גם בליצ'ק הולך ומתקרב, והוא כנראה לא ייגמר בסוף מהאגדות. כל כך הרבה חורים, גרונק נראה גמור (שזה ברור מאז הידיעות שבליצ'ק רצה להטריד אותו לדטרויט), אדלמן משמיט כבר כל משחק, הייטאואר מהיום שקיבל את החוזה לא סיפק תוצרת, ומעל הכל, קשה לי להאמין שבריידי ישחק כשהוא לא בשיאו כמו מנינג בעונתו האחרונה, אז בהחלט רואה סיכוי שיפרוש לאחר העונה, עם כל הדיבורים על 45 וכו', אי אפשר שלא לראות את הירידה. מבאס, אבל זה מה יש. מרגיש קצת פספוס פשוט שלא המליחו להעמיד שם קבוצה ראויה ותחרותית למה שמסתמן כשירת הברבור של בריידי. כמובן, שעוד הכל יכול לקרות, אבל לפחות על הנייר זה לא אמור לקרות השנה.
    אולי לבריז יהיה דווקא סיום מהאגדות, יקח את הלומבארדי ויפרוש…

  6. עוד טור מעולה, תודה.

    לא הבנתי מה שכתבת בפרק של הסטטיסטיקה השבועית, יש חמש קבוצות שהבטיחו את הפלייאוף, שלוש מתוכן (שיקאגו, ראמס, סיינטס) הבטיחו את ראשות הבית.

    למשחקי השבת: למאר ג'קסון הוא פציעה שממתינה להתרחש. קבוצה ששמה את יהבה על קווטרבק שברירת המחדל שלו (או השניה) היא ריצת RB, עושה טעות. הצ'רג'רס נראים נהדר לאחרונה וההגנה שלהם שגם ככה הייתה די סולידית, נראית ממש טוב במחזורים האחרונים (למעט הבלואאוט מול קנזס).
    למרות שהם עד עכשיו נראו לי קצת אנדראצ'יברים, הרדסקינס הולכים להיפרד השבוע מחלומות הפלייאוף שלהם, לקבוצה עם הגנת ריצה כזו אין באמת כלים לעצור את הרנינג בק הכי יעיל בליגה.

    1. אה, אוקיי, פספסתי את ה AFC…

      בכל אופן, גם אם לוקחים בחשבון את הכמעט בטוחות (סיאטל, ניו אינגלנד, יוסטון, דאלאס), אין באמת הבדל משמעותי בין ה AFC ל NFC

      מתוך 538:
      https://projects.fivethirtyeight.com/2018-nfl-predictions/

      1. אלה מספר האופציות הקיימות לסיום במקומות אחד עד שש.
        אף קבוצה עדיין לא הבטיחה את המיקום הסופי שלה (כרגע רק הצ'יפס והצ'ארג'רס בפנים בוודאות) ובגלל שיש כ"כ הרבה קבוצות שנאבקות על כניסה יש כ"כ הרבה אפשרויות.

    2. הארבו התייחס לסוגיית הריצה של ג'קסון וכנראה שנראה ממנו קצת יותר מסירות. הבעיה שסגנון משחק אתה לא משנה באמצע העונה, ואחרי שהשתמשו בו כל העונה רק למהלכי וויילדקאט יהיה קשה לחייב אותו להישאר בפוקט. מקווה שהוא ישרוד את העונה הזאת בריא ושלם ויגיע מוכן יותר לעונה הבאה.

  7. מה הקטע עם משחקי שבת? יש כלל מתי עושים? זכרתי לתומי שיש בשבוע של כריסמס ובפלייאוף (נדמה לי בדוויז'נלס) אבל שבוע שעבר גם היה…

    1. תמיד יש בשבועות 15-16.

  8. אחלה עונת פוטבול ותודה ענקית על כל הסיקור.
    עד המקרה עם קרים האנט הייתה לי תקוה שאולי אלו יהיו הצ’יפס השנה אבל כנראה שלא.
    את פטריק מהומס לא הכרתי עד השנה(שנה שלישית שלי בפוטבול אבל רק השנה אני מרגיש שעשיתי קפיצת מדרגה מהעונה הראשונה מבחינת הכרת שחקנים) וברגע שראיתי אותו קרה לי מה שקרה לי בזמנו עם סטף קרי.אוהב את המשחק הפרוע של מהומס גם אם לפעמים זה נגמר באינטרספשיין ומצאתי לי מישהו ל15 שנים הבאות(בתקווה שישאר בריא).
    ראיתי הרבה צ’יפס השנה.
    ארון רודגרס שהיה הראשון שחיבבתי שנכנסתי לפוטבול גם בגלל חוסר הכרה של שחקנים(כשנכנסתי 2 השמות הראשונים שהכרתי הם בריידי ו רודגרס ) די ירד לי ממנו.הוא מקבל הייפ מוגזם גם שלא מגיע לו.

    1. פרוע זו לא בדיוק ההגדרה המתאימה למשחק של מהומס, אולי התכוונת למבריק…

      1. כן

      2. לא יודע איך לנסח את זה בז’רגון של הפוטבול אבל המשחק של מהומס וראיתי הרבה השנה גורם לי לריגוש כמו סטף בכדורסל

        1. גם אני לא… הוא עשה השנה דברים שאתה פשוט נשאר עם פה פתוח. במיוחד כשמדובר בשחקן שנה שנייה שלמעשה רק התחיל לשחק העונה. יש סיבות להתרגש.

    2. ארון רוג'רס כנראה הק"ב המוכשר ביותר שראתה הליגה (לפחות עד מהומס, אבל זה עוד טעון הוכחה). רק חבל שהוא הפך בשנים האחרונות לבובת החרסינה של התקשורת, זאת שכולם פוחדים לשבור אם יגידו כליו דברי ביקורת…

  9. אחלה סיקור ופריוויו. המשחק השני בשבת לא רע בכלל, לדעתי יהיה צמוד והצארגרס שוב ינצחו על הקשקש. בכלל נראה שזו קבוצה שיש לה הכל כדי ללכת רחוק ובעיקר לא נשברים גם כשהמצב בעייתי, עיין ערך המשחק מול קנזס. אם כבר מדברים על הריידרס וקבוצות שעוזבות את הבית בצורה לא משהו, לא שהריידרס יהיו משהו רציני ב-5 שנים הקרובות.

    1. אין ספק שהמעבר של הצ'ארג'רס נעשה בחטא. אבל שם לדעתי יש סיכוי לראות את המצב מתהפך, אם שאר הבעלים יצליחו להוביל למכירת הקבוצה שסן דייגו יתעוררו ויבינו שהם צריכים לבנות מגרש חדש – הרי הם כבר עשו את זה עבור קבוצת הבייסבול.
      אני בהחלט רואה דמיון גם בהקשר הזה עם הריידרס והמעבר ללוס אנג'לס.

  10. תודה שחר. מעניין מאוד.
    אני מחכה לנפילה של פיט או בולטימור כדי שהקולטס יעשו את הבלתי ייאמן

    1. פרנק רייך הוא מבחינתי מאמן העונה בצוותא עם אנתוני לין של הצ'ארג'רס. אני לא חושב שיש אדם אחד (כולל אירסיי) שהיה מהמר שזה מה שיקרה שם אחרי הבריחה של מקדניאלס.

  11. לא הבנתי שחר. הצ׳ארג׳רס לא אמורים לחלוק את איצטדיון ה-5 מיליארד דולר באינגלווד יחד עם הראמס החל מ-2020?

    1. כתבתי על זה בעבר, בכלל לא בטוח שזה יקרה. מסתבר שהעיר לא בשלה עדיין להחזיק שתי קבוצות וכנראה שגם לעולם לא תהיה.
      http://www.hoops.co.il/?p=138584

      כרגע אין דיבור על חזרה לסן דייגו, אבל האופציות האחרות (מלבד לונדון) אפילו פחות רלוונטיות.

  12. לטעמי גם לאליוט מדאלאס, עם 1892 יארדים מצטברים מתחילת העונה, מגיעה מועמדות ל mvp

  13. אין מה להשוות את אליוט למהומס ובריז שמספקים את אחת העונות הטובות בעמדה שלהם ברמה היסטורית. מהומס בדרך לעומת שיא של מספר 2 בTD וטופ 10 ביארדים לעונה, בריז עם פאסר רטינג מצוין ברמות היסטוריות (גם מהומס) והולך לשבור את השיא של עצמו באחוזי השלמה ב3%!!!

    לאליוט יש עונה טובה אבל לא שוברת שיאים, במקרה הטוב יסיים טופ 50 בראשינג יארדס, טופ 25 יארדס פרוס סקימדג'.

    לגבי התלות של דאלאס באליוט אני מסכים, בלי אליוט הם היו עם מאזן כמו של הג'איינטס ולא חולמים בכלל על הפלייאוף. גם צ'יפס תלויים במהומס אבל כמו שראינו שנה שעברה הם יכלו להסתדר עם QB טוב ולא מצוין ועדיין להגיע לפלייאוף. לדעתי המצב דומה בלואיזיאנה עם בריז והסיינטס.

  14. רואה שבכל זאת עוד יש כאן מישהו, אז מרשה לעצמי לפרוק… העונה של הפטס הסתיימה רשמית עם העזיבה של גורדון. כנראה שהפטס ידעו משהו ולכן טרגדו אותו פחות בשני המשחקים האחרונים. בכל מקרה בלעדיו ההתקפה כבר באמת פגומה, ואין סרט שהם יגיעו לסופר בול השנה.

  15. רשמים מהרדסקינס-טיטאנס (למי שמתעניין/למיטיבי לכת).

    אז ישבתי לראות את המשחק (מתוך אינטרס שהסקינס יפסידו ויישפרו את סיכויי הויקינגס לעלות).
    תבונה מרכזית: שתי קבוצות בינוניות להחריד שלא יישרדו יותר מרבע במשחקי הפלייאוף שלהן אם תגענה (וכן, הרדסיקנס, בשילוב של שני הפסדים של מינסוטה וניצחון שלהם על האיגלס במחזור הנועל, יכולה עדיין להשתחל). המשחק עצמו היה צמוד, אל תתנו לתוצאנ לבלבל: הרדסקינס הובילו עד 5 דקות לסיום.
    מה שבהיה מדהים מבחינת הטיטנס הוא הקלות הפושעת שהם נתנו לליין של הסקינס להגיע למריוטה, זה היה מפחיד! בכל מהלך התקפה זה נראה כאילו שעוד רגע הם הולכים לערוף לו את הראש. וזה אכן קרה. בליין גאברט (שפתח פעמיים העונה וניצח פעמיים) עשה עבודה סולידית ויציבה.

להגיב על דניאל דרבי לבטל

סגירת תפריט