הקאבס מפתיעים את הפייסרס, הנאגטס לא עוצרים מול המאבס – סיקור משחקי יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪nikola jokic‬‏

משחקי ליל שלישי לוקחים אותנו השבוע אל אינדיאנפוליס, משכנם של הפייסרס, הקבוצה החמה בליגה, ומשם לברוקלין, לאטלנטה ועד לגבהים של דנבר. בסיכומו של בוקר נגיע אפילו עד יורקשייר הרחוקה, אי שם באנגליה. עוד לפני שנתחיל לדבר על כדורסל, ספרים, אהבה ומה שביניהם נאחל יום הולדת 61 שמח לקווין מקהייל, מגדולי שחקני הפוסט אפ אי פעם. בעשר הדקות הקרובות תוכלו לצפות ברביעיית הסלטיקס הגדולה, בירד, מקהייל, פאריש ואיינג', בהנחייתו של רד אאורבך, המאמן האגדי לא הבובה הרטננית, מדגימים את האומנות שכמעט חלפה מהעולם כפי שמעט, אם בכלל, יכולים. לצפות ולהתמוגג מהקלאסיקה. מזל טוב קווין מקהייל.

אינדיאנה פייסרס (11-20) 91 – קליבלנד קאבלירס (23-8) 92

הפייסרס קידמו בשמחה את פני הקאבס, בציפייה להאריך בקלות את רצף שבעת הניצחונות. אבל האורחים, אסקופה נדרסת בימים כתיקונם, החליטו דווקא הלילה להיות סינדרלה. דווקא הלילה, בלי קלארקסון, בלי טריסטן תומפסון הפצועים, עדיין בלי קווין לאב… הכל מוכן לכניעה. אבל לא הלילה. זה לא יהיה היום! היום אנחנו נלחמים! ואתם עומדים בשביל המערב! כלומר המזרח… כלומר… לא משנה, עלו ושחקו. יאללה.

המארחים אמנם היו הראשונים לפתוח פער קטן ברבע הראשון, כשנקודות של ליילס קובעות 11-19 צהוב, אבל הקאבס, סינדרלה ללילה לא ויתרו, צמצמו ושניות לסיום נאנס ג'וניור מוצא את ליילס, שצולף שלשה וקובע 19-21 לטובת האורחים. סיום דרמטי לרבע, ולא בפעם האחרונה. רבע שני אף לאף, ושוב, שניות לסיום, הוד על הקו, שם שתיים מתוך שלוש, וגם להפסקה האורחים העקשנים יורדים ביתרון, 44-45. מפתיע, אבל הרי לפייסרס יש מחצית שלמה לתקן…

הם רצים, הם מנסים, הם קולעים, ושתיים ורבע דקות לסיום הרבע טייריק אוואנס נכנס לסל והמארחים ביתרון 7, 59-66. במשחק הזה, כבר ראיתם, זו נחשבת בריחה. האם עכשיו תצא הרוח ממפרשי הפרשים? לא הלילה. דלוואדובה צולף שלשה מייד אין דאון אנדר אוסטרליה, ברקס מוסיף סל ועבירה, וזיזיץ עושה את זה הכי צמוד שאפשר לקראת הרבע האחרון, 67-68, אדום ביתי לשם שינוי.

רבע רביעי, 4:10 לסיום, טיפ של בייבי סבוניס חותם עוד "בריחה" מקומית, 82-88. הקאבס בתגובה:

תמונה קשורה

ומה זה בק, חבל לכם על הזמן.

סקססטון נכנס ומצמק, נאנס מוסיף שתיים, טרנר מגדיל חזרה, ו8.9 שניות לסיום אולדיפו על הקו, קולע אחת, מחטיא את השנייה, וקליבלנד יוצאים להתקפה אחרונה במינוס אחת.

הוד ונאנס בסוויץ', נאנס מתגלגל פנימה על מגן נמוך, הוד לוקח את טרנר לטיול אל הסל, טרנר בולם, הוד עולה לזריקה קשה מאזור העונשין, החטאה. זוכרים שבתחילת המהלך היה סוויץ'? אז נאנס, ענק בין ננסים, ארוך בין נמוכים, עם ריבאונד 16 במשחק, שולח יד ארוכה ארוכה, דוחק מקרוב, 91-92, באזר. גיים אובר, cavs win!. דרמהההה!

הוד עם 17 הוביל את האורחים, ולצידו נאנס המכריע עם 15 ו16 ריב' ענקיים שהשכיחו את היעדרו של הטריסטן. ברקס הוסיף 14 מהספסל לטובת האורחים, שניסו 31 פעם מעבר לקשת ופגעו בשש בלבד. בסוף, כאמור, זאת הייתה נגיחה ממטר שהכריעה את העסק.

סבוניס עלה מהספסל עם 17 לטובת הפייסרס, כשבוגדנוביץ' עם 14 מנסה לעזור. המארחים היו עוד יותר מזעזעים מחוץ לקשת, עם 22-4. ובוקס אאוט כושל אחד…

https://www.youtube.com/watch?v=dxEALjKNykQ

 

ברוקלין נטס (18-14) 115 – לוס אנג'לס לייקרס (13-18) 110

הלייקרס, אחרי הפסד לג'ון וול בוושינגטון, הגיעו לברוקלין כדי לנסות לקטוע את רצף חמישה הניצחונות של הנטס. ומה אתם יודעים, they didn't. אחרי שהכניעו את הרפטורס, הניקס, הסיקסרס, הוויזארדס וההוקס, הוסיפו הנטס חריץ שישי לחגורה, צהוב.

אתם בטח שואלים איך הכל התחיל. מה קרה שם, דקה מפתיחת המשחק, כשלברון עדיין זוכר את המשחק החלש מול וושינגטון ומנסה להכניס את עצמו למשחק עם קלאס, ועוצמה, ודאנק בפרצוף של האיש והאפרו, ג'ארט אלן. אז אלן אמר…

ואז המשחק התחיל באמת.

הנטס הצליחו לפתוח פער 7 במהלך הרבע השני, הלייקרס השוו ושתיים של דינווידי קובעות יתרון 5 למקומיים, 57-62 בירידה למחצית.

המחצית השנייה נפתחת בגווני שחור, והנטס מצליחים לברוח עד פלוס 14, 65-79, ארבע וחצי דקות בתוך הרבע. מכאן, למעשה, זה ברוקלין כמעט כל הדרך… ארבע דקות בתוך הרבע הרביעי האריס עושה את זה פלוס 13 לטובת הנטס, 85-98. ןאז קוזמה צלף שלשה. ואז לונזו. ואז לברון עושה כמו רכבת ונכנס לסל בלי ששום אלן יוכל להגיד משהו בנידון, ופתאום זה רק שלוש, 97-100, 5:50 לסיום.

המשחק ממשיך, הנטס מתעקשים, אבל דקה ורבע לסיום לונזו עם עוד שלשה מצמק שוב לשלוש, 105-108.

הפעם זה דאדלי שמחזיר את הסדר על כנו, ו22.4 שניות לסיום דיאנג'לו ראסל עולה לשלשה מול האקסית, על הפרצוף של קוזמה, על הפרצוף של כל מי שאז השליכו אותו, לנוכח פניו של קהל מקומי מחבק, הוא תוקע את הפגיון ישר למקום הנכון. 107-113. גיים אובר.

לברון מעלה למקומיים את הדופק עם שלשה, אבל הוליס ג'פרסון מהקו סוגר סופית את העסק. ברוקלין מנצחת שישי ברצף, 110-115 על הלייקרס, שיטוסו קרוס קאנטרי חזרה לל.א., שם יתארחו ביום שישי השקנאים.

ראסל עם 22 ו13 אסיסטים הוביל את הנטס, ונעזר ב19 של האריס. דינווידי עלה מהספסל עם 18 כשדאדלי וקארול לצידו עם 13 לראש נותנים כוח אש מרשים של המחליפים.

לברון התאושש מהנפילה מול וושינגטון עם 36 נק', 13 ריב' ו8 אסיסטים. בול עם 23, כולל 9-5 מהשלוש, וקוזמה 22 ניסו לסייע עבור הלייקרס, ששיחקו שוב ללא מגי הפצוע וקיבלו 12 נק' בלבד מהספסל. חזרתם המתקרבת של רונדו ואינגראם, לצד שובו בקרוב של מגי, בהחלט תתקבל בברכה.

אטלנטה הוקס (23-7) 118 – וושינגטון וויזארדס (19-12) 110

ההוקס החבוטים כמו אופל קורטינה של קשישה עיוורת אך עקשנית אירחו את הוויזארדס, שהגיעו לאטלנטה מבוסמים מאדי הניצחון על הלייקרס. ותאמינו או לא, הניצים מנצחים. נדיר, אבל קורה. כמעט כמו הופעה משובחת של ג'רמי לין.

הגארד נתן רבע אחרון של 12 נקודות והרבה דברים יפים שהזכירו ימים נשכחים, כולל הדבר החביב הבא, על חשבונו של תומאס הקטר סאטורנסקי:

https://www.youtube.com/watch?v=0RiBKaSJM4Q

ההוקס פתחו עם הצהרה של 0-12, לפני שהאורחים התאוששו וחזרו. מחצית ראשונה בשליטת המקומיים הסתיימה דווקא עם ריצה של הוויזארדס, שצמצמו לארבע בהפסקה, 54-58, ולא הפסיקו גם אחריה. עד סיום הרבע השלישי השתיים רצות אף לאף ולקראת הרבע האחרון זה צמוד לחלוטין על 82.

שלשה של בייזמור מפרידה בין השתיים, ומשם המקומיים רצים בלי להסתכל לאחור. 12 הנקודות המדוברות של לין, בסיוע אדיב של חברים, ו3:39 לסיום הוארטר עושה את זה 15, 98-113. והעסק גמור. הוויזארדס עוד מצמצמים לשם הכבוד, ובסיום 110-118.

קולינס עם 20 ו13 ריב' מרשימים הוביל את ההוקס, ולצידו יאנג עם 19, כול 6-3 מחוץ לקשת. דדמון, בייזמור והוארטר השתעשעו באריתמטיקה וחלקו בדיוק 39, כשדדמון מוסיף 10 ריב' כדי להרגיש מיוחד. לין ולן, צמד חמד, עלו מהספסל עם 16 ו15 בהתאמה.

בצד המפסיד ברדלי ביל הפגין נוכחות עם 29 ו10 ריב', ולצידו הבן האובד ששב הביתה, טרבור אריזה שחזר כאילו מעולם לא הלך עם תפוקה שהיא בדיוק הנדרש ממנו, ועוד טיפה – 19 נקודות, 8 ריב' ולא פחות משש חטיפות. ג'ון וול הסתפק ב15 באחוזים חלשים.

דנבר נאגטס (9-21) 126 – דאלאס מאבריקס (14-15) 118

אחרי שהכניעו את הרפטורס מובילי המזרח אירחו הלילה הנאגטס את המאבס המפתיעים מדאלאס, שהצטננו מעט לאחרונה עם שני הפסדים רצופים. ומה אתם יודעים, חורף בדנבר והצננת נמשכת. הקבוצה הטובה במערב נכון להיום מנצחת את האורחים המתקשים מדאלאס ומתבססת בראשות הקונפרנס. כי כשהעסק מסתבך, והקלפים הולכים ומתמעטים, אתם יודעים מה צריך לעשות.

נכון מאוד. לשלוף ג'וקר.

ניקולה ג'וקיץ', הסנטר בכושר הטוב בליגה, נתן הופעה שכולה אומרת אולסטאר בדרך, עם 32 נקודות, 16 ריבאונדים ארבעה אסיסטים ושלוש חטיפות, ועם שש נקודות רצופות לקראת סיום הרבע השלישי היה הזה שלקח אחריות והסיר את המאבס העקשנים מגב היד של דנבר, בדרך ליתרון עשר בפתיחת הרבע האחרון, אחרי משחק צמוד לחלוטין עד אז. דיאנדרה ג'ורדן עוד צימק לשלוש, 104-107, שלוש דקות בתוך הרבע הרביעי, אבל המקומיים מצליחים לשמור על היתרון ובסיום מוסיפים ניצחון מספר 21 למאזן, 118-126 על המאבריקס, שיילכו לחפש ניצחון במקום אחר.

לצד ה32 של ג'וקיץ' הציגו הנאגטס גם רכז. 22 נק', 15 אס' ו7 ריב' היו לג'מאל מוריי שעל ההגה. מוריס עלה מהספסל לעזרה עם 16, בנוסף לחמישה אסיסטים, חלק מ33 בונבונים קבוצתיים מרשימים.

בצד השני האריסון בארנס הרשים עם 30, ולוקה דונצ'יץ' הוסיף עוד כמה אסימונים לקופת ההצבעות לרוקי השנה, עם 23 נק', 12 אסיסטים ו6 ריב'. הילדים של היום, בחיי… קבלו אותו…

מגובה המייל של דנבר נטוס היישר אל רמות ההרים הפראיים של חבל יורקשייר. שם, בין הגבעות הנישאות, מתרחש סיפור אהבתם הבלתי אפשרי של קאתי העשירה המפונקת, והית'קליף, הצועני המחוספס, גיבורי "אנקת גבהים" של אמילי ברונטה. מאחר ואמילי היקרה נאספה אל אבותיה היום לפני 170 שנים, ומאחר ולאף אחד מכם אין באמת חשק לקרוא את מלוא שלוש מאות ומשהו עמודי הרומן העתיק, ביקשתי מקייט בוש לסכם עבורנו את הספר בכמה משפטים ממצים, וללוות את השיר במעין ריקוד. התוצאה לפניכם.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 88 תגובות

  1. איזה תענוג על הבוקר דובי, תודה רבה.

    נראה שבברוקלין נבנה משהו טוב העונה.

  2. תודה דובי על ההשכמה. גיא, שלח מייל לסארבר שילך בכל הכח על הלינסיניטי. הוא היה גדול

  3. אחלה סיקור מוקדם
    רק דנבר שמרה על כבודם של המהמרים בלילה מלא הפתעות 🙂

    1. אין לי כ"כ מה לכתוב מלבד תודה דובי, פשוט רציתי לשמור על רצף הבארקליז.

    1. לא ממש התעמקת בסיקור

    2. רצה פוסטר קיבל פוסטר בהפוך 🙂

  4. סיקור אדיר. תודה רבה

  5. צריך לחזור ולהזכיר – הלייקרס קבוצה אובר-רייטד עד עכשיו. המיקום הריאלי שלה הוא מחוץ לפלייאוף במערב, כניסה לשמיניה תהיה הישג. לקבוצה יש את לברון כמובן ועכשיו גם את קוזמה המצוין, כשחקני חמישיה ועוגן לעתיד. 2 חמישיות בלבד סגורות.

    כל היתר הוא חלקי חילוף שאמורים להתפתח או ללכת למקום אחר. על זה בדיוק מדובר ב"עונה של פיתוח שחקנים". לונזו בול יצטרך להוכיח העונה שיש לו קליעה ולכן הוא יכול להיות PG פותח בליגה. ברנדון אינגרם יצטרך להחליט איפה הוא בכלל, אולי בסגל הזה עם לברון פשוט אין לו מקום. התקרה של ג'וש הארט היא להיות גארד מחליף סביר. יתר הצעירים רק מתחילים להוריד את הניילון מקופסת הסניקרס שלהם ועוד מוקדם להגיד משהו.

    שאר הווטרנים הם תותב כדי שהצעירים ישחקו, כולם מסיימים חוזה בסוף העונה, ונראה שג'אבל מגי הוא היחיד שיקבל הצעה גם להמשך, האיש גם מעיד שזה חדר ההלבשה הכי שמח שהוא היה בו עד היום. כל היתר יחפשו את מזלם במקומות אחרים בליגה או אפילו ביורוליג (kcp)

  6. תודה דובי, נהדר, כרגיל.

    שאפו ענק מגיע לדנבר. איך שהם שומרים על יכולת גבוהה למרות מכת הפציעות, זה מעורר התפעלות.

  7. טוב חברים אמשיך את הגיגי מהבלוג החי לגבי המאבס.

    התפקיד האידיאלי של לוקה הוא רכז, הוא הכי טוב בזה ומוציא את המקסימום. עזבו אתכם שוטינג/סמול.

    דניס סמית כבר גמור במאבס וזה הזמן לטרייד.

    הנה טרייד טוב לכולם

    http://www.espn.com/nba/tradeMachine?tradeId=y845nmt6

    וושינגטון מרוויחים חוזים נגמרים ועוד שני בחירות סיבוב 1.

    המאבס מכינים את הקרקע לקיץ לחתימה של טוביאס האריס והופכים קבוצת טופ 5 במערב עם לוקה, ביל, האריס, מירוטיץ וגורדן/סנטר אחר שיחתום אם לא בא להם עליו.

    נ"א מקבלים סוף סוף רכז וחוכמה ומאמץ של וניל

    יוטה משתדרגת ומזרימה דם חדש

    אני חושב זה טרייד טוב לכל הצדדים, דעתכם

      1. טוב בתוכנה דפוקה

        יוטה מקבלים- הריסון בארנס, מרקיף מוריס

        נ"א מקבלים- דניס סמית, גו אינגלס

        מאבס מקבלים- בראדלי ביל, מירוטיץ

        ווש מקבלים- ווסלי מתיוס חוזה נגמר, קראודר חוזה נגמר, ספאלושה, טוני בראדלי+2 בחירות סיבוב 1

  8. סיקור לפרצוף דובי תודה

  9. תודה רבה דובי, על הסיקור המשובח והזריז.
    היילייטס של יוקיץ' הם התוכן המועדף עלי בימים אלו, ממש ללקק את האצבעות, איזה שחקן מיוחד.

  10. שיט! שמעתי את השיר הזה מתנגן ברדיו לפחות 100 פעמים ופשוט לא קישרתי עד עכשיו 🙂

    1. mee too

    2. שיר נהדר על ספר נהדר ומפתיע. ממש לא ספרות "נשית" כמו שעלולים לחשוב.
      קייט בוש בשיאה, גם מוזיקלית וגם בטרלול הכוריאוגראפי.

      1. לגמרי! אחד הריקודים ההזויים.

          1. מושלם!

  11. דוב מדהים, נהניתי מכל רגע, הספיץ מסר הטבעות פנטסטי,

    1.דנבר קבוצה מצויינת בטח בבית עם האוויר הדליל (בחוץ המאזן שלהם חלש משמעותית) , יוקיץ הוא תופעת טבע בעיני איך סנטר שמנמן שבקפיצה לא מגיע לגרב של דיאנדרה ג’ורדן לוקח 16 ריבאונדים, השליטה שלו בכדור והיכולת מסירה זה משהו לא מעולם הזה לסנטר, הוא נראה לפעמים כל כך מגושם אבל הזריקה נכנסת באחוזים נפלאים.

    עם זאת חלק גדול מהסיפור של הלילה היה בכלל מורי שאני מוכן לשים עכשיו עם כל אדם 5 ל1 שיש לו קרח במקום דם בעורקים, הילד הזה רוצח בדם קר מהסרט המפחיד ביותר, הוא קבר את דאלאס בסדנת זריקות ברבע האחרון ובהגנה נפלאה, ואני מחכה שיעשה כבר את הקפיצה לאולסטאר.

    לגבי דונציץ הוא קיבל הלילה טיפול בהגנה, כמו שייאנג מקבל על בסיס לילי, אני עדיין לא מחזיק ממנו בכלל הרצפה שלו מאוד גבוהה אבל אני לא רואה קפיצה גבוהה כל כך, יתרה מכך אני רואה תקרה די ברורה.

    1. איך אתה רואה תקרה לילד בן 19? הילד הזה גאון כדורסל ורואים את זה בכל מהלך שלו. מה שיש לו מבחינת קריאת המשחק והבנה של זוויות וקצב אלו דברים שאי אפשר ללמד, כמו אצל הארדן, היתרון שלו הוא קודם כל באיך שהוא רואה את המשחק.
      מבחינת דברים שהוא עוד יכול לשפר זה אינסופי. בעיקר כושר משחק וסיבולת, סחיטת פאולים, שהוא כבר מצוין בזה אבל לא מקבל מספיק כבוד מהשופטים וקצת מפחד ממגע, ויצירת ספייס לזריקה.
      אחד השחקנים המיוחדים שראיתי מבחינת גיל ומה שהוא נותן לקבוצה. כמה שיחזיק יותר בכדור, ככה עדיף לקבוצה שלו.

      1. עזוב, הוא זורק מנטרות לאויר על טיפולים ותקרות. אין לזה קשר למה שקורה במגרש.

        1. טיעון התקרה של דונציץ זה פשוט מגוחך, והגיע הזמן לשים לו סוף כי זה מתחיל לכאוב לי בעיניים לקרוא את המנטרה הזו באמת.

          קודם כל כל מה שאפלטון אמר.

          תוסיף לכך שיפור אפשרי באחוזים שלו, אם (נכון ללפני כמה ימים) הוא עמד על 45 37 ו80, הוא בהחלט יכול לשפר את האחוזים שלו ולשאוף ל90-50-40, ואם היוסג שלו יעלה בעוד 5-10 אחוז אז גם הממוצעים שלו ביחד עם השיפור באחוזים יטפסו גבוה עוד יותר.

          והדבר הכי חשוב זו ההגנה שלו, שיכולה להשתפר פלאים. אז אם מישהו קורה לתקרה כזו תקרה נמוכה, במיוחד כשרואים את הדברים שהוא עושה בגיל 19 באן בי איי, הוא נמצא בהכחשה לא מוסברת.

          לדעתי התקרה הכי נמוכה שלו זה להתפתח לשחקן כמו גיימס הארדן. התקרה הגבוהה כוללת משחק הגנה משובח ושחקן שיכול לשמור על 4 עמדות, ומשחק התקפה יותר שלם משל הארדן שכבר עכשיו רואים שיש לו את הכישורים לכך.

    2. ברוך אתה באמת קצת נמהר עם הקביעות – קח דוגמה מיוקיץ' שאף אחד לא ידע מה הגג שלו (ועדיין לא ברור האם הוא הגיע לתקרה שלו)
      אני כן חושב שללוקה הולך להיות אתגר די גדול ככל שהזמן שלו יתקדם – יש משהו ששמתי לב שהוא משתמש המון בהטעיות פאמפ וזה נשק די מרכזי שלו. אני חושב שזה יחסית קל ללמוד הטעיה שכזו. מצד שני לוקה נראה לי בדיוק מהזן שלומד ומתפתח אז באמת שלדבר על תקרה על שחקן כל כך מגוון יכול להאכיל אותך הרבה מאוד כובעים

      1. מה שיש לו שמאד הופך אותו לקשה לשמירה (וקצת מזכיר את הארדן בקונטקסט הזה) זה את היכולת לשנות מהירות.

        1. מעניין לא שמתי לב לזה לא שמתי לב לזה..

    3. תסתכל מה אתה כותב על יוקיץ'. ואז תסתכל על דונצ'יץ'.

    4. עמדות שונות שחקנים שונים בעמדה הסנטר אתה לא חייב אתלטיות בשביל להצליח, אני רואה בדיוק מה אני כותב, אנחנו נצטרך לחיות ולראות, אני שוב חוזר ואומר אני באמת מקווה שאני טועה אבל דונציץ נראה לי כמו ילד בגוף של גבר, הוא כבר עבר את הקפיצה הפיזית שלו ולכן התקרה שלו נראית לי נמוכה בהרבה (רוב השחקנים בליגה עושים את הקפיצה הפיזית שלהם בליגה לא לפניה). עונה ראשונה שהגנה לא מתמקדת בך כל כך זה מצויין אני מחכה לראות מה יקרה אחרי עונה שנייה ושלישית אני רואה אולסטאר במקרה הטוב מקווה מאוד שאני טועה

      1. למה אתה מתכוון שאתה אומר קפיצה פיזית ? ולמה אתה כל כך בטוח שהוא כבר עבר אותה בעוד ששאר השחקנים עוברים אותה מאוחר ?

        תסתכל עליו, אין לו קימור אחד של שריר בגוף כמעט, מבחינת קפיצה פיזית תסתכל על תמונות של גורדון הייוורד מעונת הרוקי ואחרי כמה שנים, אם לזה אתה מתכוון קפיצה פיזית, אז לוקה עדיין לא עבר אותה.

      2. תסתכל בתמונות שלו מלפני שנתיים ושלוש ותבין, תראה איך אמביד וסימונס הגיעו לליגה לעומת היום, ג’ורדן היווארד הוא דוגמה מצויינת למי שעשה את הקפיצה הפיזית בליגה, או גי מאיו הוא שחקן שעבר את הקפיצה לפניה (הרצפה של דונציץ הרבה יותר גבוהה מזו של או גי מאיו ואני לא משווה ביניהם). השאלה עד כמה יהיה לו להתפתח. נצטרך לחכות עוד 3-4 שנים ולהבין

  12. רק אם אני לא טועה קורטינה זה פורד לא אופל, ויופי של סיקור

    1. פאק, צודק. נשאיר את זה ככה, נראה מי קורא באמת.

      1. זה לא מי קורא
        זה מי נולד משנת 79 ומטה
        הקשישות נהגו באופל קאדט
        הקורטינה הייתה של ניידות סמיות או של פושעים שגנבו אותן
        עם ישראל נהג בפורד אסקורט ואז הגיעה הסובורו בדגמי 1400 סמ״ק וסוברו פשע

        1. ומי בכלל זוכר שקראו לה ליאונה

          1. הליאונה אלו דגמים יותר מתקדמים
            בגלל שהיא קיבלה את השם סוברו פשע החליטו בהנהלת החברה לאמץ את שם ליאונה
            במשחטות הרכב בשטחים היו מכליאים קורטינות עם ליאונות להשבחת אפקט הפשע
            הרכב יותר ידוע בשמו – קורליאונה

          2. 🙂

    2. מה שרציתי לומר. בטח התכוונת לרקורד או קאדט.
      וסיקור משובח כרגיל דובי.
      ותזמון טוב עם קייט בוש: האלבום הראשון והמופלא שלה, the kick inside, שאותו הוציאה לפני 40 שנה בדיוק (בגיל 19) זכה השנה ל-remaster.

      1. הרקורד הבלתי נשברת הייתה תואם קורטינה למתחכמים

        1. כן, חוץ מזה שהגרמנים האלה שהיו כותבים את השם שלה עם K היו גורמים פה לשגיאות כתיב באנגלית אצל התיכוניסטים.

          1. עזוב
            אין על בז׳ו 205

          2. ג'י טי פאקינג אייי!

          3. 205? אתה ממש קיד. לנו במשפחה היו את כל אלה שנגמרו בספרה 4 (חוץ מה-404 האלמותית). ה-504 הייתה אחת המכוניות הטובות בזמנה. זכתה בכמה תחרויות שטח.

          4. אל תשמיץ
            הרכב הראשון של אבא שלי היה בג׳ו 304
            ה 404 עדין בשימוש של צי הרכב אילת-ראס אל שטאן

  13. תודה דובילה סיקור שהוא כולו היי לייט אחד גדול.
    משחקים מפתיעים היו לנו הלילה אבל נראה שהליגה מתחילה להתאזן כשהקבוצות המפתיעות של תחילת העונה מאבדות אוויר. מאמין שיוסטון והספרס יתפסו את מקומם בצמרת המערב בקרוב. דנבר מצד שני באמת מפתיעה בענק, וזו לא קבוצת דנבר ג׳ורג׳ קרלית טיפוסית. יוקיץ באמת מיוחד אבל את השיפור הגדול הוא עשה בהגנה וזה מה שהופך אותו ממכונת היי לייטס לגבוה שבאמת עוזר לקבוצה לנצח. ממש מעניין איך ייראו בהמשך העונה.

  14. מת על צורת ההקדמה והסיכום של ליל המשחקים שלך ירשע,תודה
    "אופל קורטינה " בחלומות שלך ,רשע,זה פורד קורטינה,לקח לי 2 דקות להיזכר

    1. שלושים שנה לך תזכור…

  15. סיקור מצויין, ליווי מעולה לפקקים של הבוקר. תודה רבה

  16. סיקור מענג

  17. ראיתם את 2 קבוצות הטנקינג אטלנטה וקליבלנד שמוכרות משחקים כדי לקבל את ציון?
    אתמול הן כנראה שכחו שצריך להפסיד.
    היריבות בשוק. לא עודכנו מראש.
    מוקדש לחובבי מיתוס התחמון.

  18. הוקס לא בטנקינג זה פשוט הרמה המקסימלית שלהם. דבר שני טנקינג זה הנהלות ומאמנים שחקנים תמיד מתאמצים או לפחות לא פותחים רגליים כי רובם צריכים חוזה.

    1. ולמה זו הרמה המקסימלית שלהם? אולי כי הם ב….טנקינג!

  19. תודה דובי על הסיקור.

    מילה אחת על ברוקלין.
    הפער בין ההתקפה להגנה שלה הוא -0.7
    מיאמי עם חצי משחק מעליה עם -0.9
    ודטרויט עם מאזן חצוי עם -0.9. וממוקמת במקום ה-6.

    טיפה יותר בגרות של ברוקלין,
    הידוק של ההגנה,
    ומזל (היו להם מספר הפסדי קלאץ'),
    והם עמוק בתוך הפלייאוף של המזרח.

    כמו שהם מתפתחים הם יכולים להיות יעד אטרקטיבי לשחקנים חופשיים בקיץ.
    הם במרחק אול סטאר ממאבק על יתרון ביתיות בפלייאוף.

  20. מתי מתחילים לדבר על יוקיץ כמועמד לmvp?

    1. לא השנה

      1. מדוע לא?
        אמנם המספרים לא צועקים אמויפי (למרות שהם עדיין נהדרים) ((18/10/7))
        אבל הבחור מוביל את דנבר למקום הראשון במערב אחרי יותר משליש עונה
        וזה עוד בלי לדבר על הדבר הכי חשוב – הוא בטופ 5 של השחקנים המרגשים שווה לקום בשבילם בלילה

        1. מרגש לא שווה MVP . בעונה שעברה חשבת שהוא שווה MVP?
          הוא בגדול עושה את אותם הדברים. הוא לא מספיק דומיננטי בשביל להיות מועמד.

          1. ההבדל זאת ההצלחה הקבוצתית

          2. וממה היא נובעת (בעיקר)?

          3. השעון המעורר שלי צלצל פתאום. חשבתי שזרקתי את הדבר הארור. אה, לחצתי על הבאזר בטעות? מה השאלה?
            אה, או, או, אני יודע את התשובה לזה –
            הפציעות! והיכולת, בעיקר שלו, להמשיך להחזיק את הקבוצה בדרך למעלה למרות החיסורים.
            אה, התכוונת להגנה. שחלק משמעותי ממנה זה, לדעתי, השינוי בתפקוד שלו בלחץ על שחקני היריבה ולא כמגן סל לא אתלטי שלא יודע להגן על הסל.

          4. נכון. אבל האם זה שהוא הפך מנטל הגנתי לחלק אינטגרלי הופך אותו למועמד לmvp?

          5. מצטער להרוס יוקיץ לא קרוב לאמויפי בשביל אמויפי צריך גם מספרים מפלצתיים. זה לא ימי נאש. חמישיית עונה שנייה כן. ראשונה אפשר לקבל גם אבל אמויפי לא קרוב למרות שהוא מהונילים הבודדים האהובים עליי. אם היה קולע עוד 7 8 נק בממוצע היה ניתן לדבר.

          6. סורי – לא השתכנעתי.

          7. ואם אזכיר שארבעת הזוכים האחרונים הם הארדן, ראסל וקרי?

          8. איך זה אמור לעזור?

          9. שחקנים שהם שיטה התקפית (שניים מהם ברמות היסטוריות) ובמקסימום חלק אינטגרלי בהגנה. ההתקפה של יוקיץ' העונה ובשנה שעברה קרובה לדעתי לטווח שלהם. אז השנה, כשאין אף הופעה היסטורית מסדר הגודל של שניים מהזוכים האחרונים, ההתקפה של יוקיץ' תופסת את המקום לצד הצמרת.
            אבל אם לא השתכנעת, לא השתכנעת. בארץ עדיין מתעקשים להעמיד פנים שאנחנו דמוקרטיה.

            מהצד השני, אני צריך שישכנעו אותי לגבי יאניס.

          10. אני מבין את הביאס אבל יוקיץ' עדיין לא "השיטה" כמו שאתה קורא לזה בדנבר. הוא החלק המרכזי בהתקפה אבל לא השיטה.

          11. מבין את הביאס ועדיין בא לבאס?

          12. בא לבאס זה שם עט.

          13. מקובל, סר קאזם.

          14. וואי – אימצתי.

          15. פנינים מה שאתם חורזים כאן

          16. אני חושב שג'וקיץ הוכיח את עצמו כהקבוצה, ברגע שדנבר מנצחים ללא קשר למי פותח כל עוד הוא משחק. אולי מארי גם חייב לפתוח אבל חוץ מזה כולם פצועים. הוא הגורם לכך שהם מנצחים גם עם הפציעות.
            אבל, המספרים שלו באמת לא מספיק טובים לאמויפי יהיה קשה לבנות לו קייס, כרגע

  21. מלאכת מחשבת

    תודה!!

  22. סיקור פשוט מעולה … איך נזכרת שהיה רכב כזה פעם פורד קורטינה?? ענק… ואין על קייט בוש.פרייסלס – Thanks דובי.

  23. סיקור נפלא , איזה כיף לקרוא

  24. לילה של הפתעות

  25. לא מצליח להגיב בהמשך ל21:
    השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה(?) (שלא מפוצצת בשחקנים בקליבר אמויפי)
    בתכלס חוץ ממנו אלה השמות הרגילים:
    אני אישית אנטי לתת את הפרס לקבוצה שהיא כלכך stacked אז גולדן נפסלת למרות שסטף וגם דוראנט מפגיזים בלי הכרה
    ולברון צריך להתעלות מעבר לרף היחודי שהוא הציב בשביל עוד פרס
    וקוואי אני שם לב שטורונטו מסתדרת יפה גם בחיסוריו (הרבים מאוד)
    אז לא יודע מה עוד לומר לדעתי מגיע ליוקיץ מאוד (או לפחות שיתחילו לשתף אותו בשיחות האקסלוסיביות האלה)

    1. הקבוצה הכי טובה במערב? לפני כמה משחקים זה היה הקליפרס לפני זה ממפיס. ההבדלים כל כך קטנים שזה יהיה מצחיק לתת לדירוג הנוכחי להיות פקטור. בתכלס הוא נותן פחות או יותר מה שהוא נתן בעונה שעברה כשההבדל העיקרי שהוא לא נטל הגנתי (הבדל חשוב מאד). שחקן נהדר ששוה לראות משחקים רק בשבילו אבל עדיין לא קליבר MVP לטעמי.

      1. לגיטימי.
        נשאר רק לקוות שדנבר יישארו למעלה עד סוף העונה.

      2. זה לא שהוא ממש שידרג הגנה יתר הקבוצה עוזרת ומצופפת את הצבע חזק. דנבר מהמרים הרבה פעמים על השלשות וסוגרים צבע. השחקנים הצעירים והאתלטים עם הרגליים הטריות עוזר בהחלט. מה שטוב אצלם שרמת ההגנה וביצועיה תואמים ליריב. הם לא מקובעים ויודעים לדמור על קשת ה3 אם צריך. אז הוא נראה יותר טוב יחד עם כל הקבוצה. פלאמלי גם מחפה עליו נהדר.

  26. תודה על הסיקור דובי. ג'מאל מרי נתן אתמול, בפעם השנייה ברציפות, רבע רביעי גדול עם קליעות קלאץ'. אבל מה שיותר מרשים אותי זה השיפור שלו בשני תחומים אחרים — הגנה וניהול משחק, בעיקר בגלל שהשנה השלשות לא נכנסות.

    בשנה שעברה הוא היה חור הגנתי. השנה רואים שהוא משתדל הרבה יותר וגם מצליח לשחק הגנה טובה בחלקים גדולים של המשחק (אתמול חסימה גדולה בדקות הסיום על מתיוס).

    בעניין ניהול המשחק, ג'וקיץ' הוא הרבה פעמים הרכז בפועל של דנבר, כך שאי אפשר לצפות מג'מאל למספרים של ווסטברוק. אבל מספר האסיסטים שלו נמצא בקו עלייה. ועדיין, עד אתמול לא היה לו אף משחק בקריירה עם דאבל פיגרס באסיסטים. אתמול הוא מסר 13 אסיסטים במחצית הראשונה…

    1. מורי יותר סקורר. הוא יותר קיירי מאשר ראס או הארדן. הוא קומבו ואמור לשים יותר נקודות אם הוא רוצה להיות סופרסטאר. אני גם מאמין שזה יקרה ומקווה לראות אותו מתפוצץ כבר העונה. אני ממשיך ואומר הוא פוינט טופ 5 היום כבר בליגה. לפניו היום אני לוקח רק את קרי ראס קיירי וליליארד. אם הארדן נחשב פוינט אז גם אותו. אבל זהו מעדיף את מורי על כל אחד אחר בליגה.

  27. מבסוט לאללה מנצחון הקאבס, ושימו לב לג'ון קולינס מההאוקס!
    תודה דובי

  28. החיידק הצואתי המתהדר בעין מזכוכית ע.פר ש.לח מפיק הנאה חולנית מלהראות לקורבנותיו את הידיעה החדשותית בדבר מותם בעודם בחיים, רק כדי לחסל אותם בעינויים לאחר מכן.

    שיחה שהייתה באמת;
    ר: "מה תעשה לי? תרצח אותי כמו שרצחת את א' ואת א'?"
    ע: "כן"

להגיב על ערן לבטל

סגירת תפריט