סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס (14 – 14) 104 – מילווקי באקס (20 – 9) 107
זה בדיוק סוג המשחקים אותם מילווקי עד כה העונה הפסידה יותר משניצחה –
משחקי חוץ מול קבוצה חלשה על הנייר, משחקים שמתקרבים לשוויון בדקות האחרונות, דקות אותן מילווקי לא הצליחו לסיים כראוי.
נראה היה שהלילה שוב מילווקי בדרכם לירות לעצמם ברגל, כאשר יתרון בן 15 נק', 3 דקות לסיום הרבע השלישי, נעלם כלא היה, והבאקס מצאו עצמם בפיגור בן 3 נק', 4 דקות לתוך הרבע האחרון.
הלילה, יאניס שיחק ברמה כזו, שהפיסטונס לא יכלו לנצל את חוסר הריכוז של הבאקס –
7 נק' רצופות שלו בשלהי הרבע האחרון, מול נק' בודדת מהעונשין של הפיסטונס, הפכו יתרון בן נקודה אחת בלבד, ליתרון בן 7 נק', יתרון אותו הפיסטונס לא יכלו למחוק.
יאניס בעוד לילה של דומיננטיות בצבע סיים את המשחק עם 32 נק', 15 מ-21 מהשדה (15 מ-18 מטווח 2 הנק'), לצד 12 רב' ו-5 אס'.
בלילה אותו גריפין ודראמונד מסיים עם 29 נק' משותפות ב-8 מ-25 מהשדה (19 נק', 10 רב', 11 אס' לגריפין. 10 נק', 14 רב' לדראמונד), לדטרויט לא באמת היה סיכוי.
מידלטון (22 נק'), ובלדסאו (17 נק', 9 אס') בלטו לצדו של יאניס הלילה.
בולוק (24 נק', 5 שלשות) וסטנלי ג'ונסון (20 נק', 4 שלשות) היו השחקנים הבולטים בדטרויט לצדו של גריפין.

 

ניו יורק ניקס (9 – 23) 110 – פיניקס סאנס (7 – 24) 128
לסאנס חסר רכז דומיננטי כמו אוויר לנשימה.
הם ניסו לפתוח עם אוקובו, אבל הוא בוסרי יותר מבננה ירוקה, קשה כמו אבן, והוא נשלח לג'י ליג להבשיל.
הם ניסו את כנען, אבל הוא שוחרר כלאחר כבוד, ואולי יתמזל מזלו למצוא קבוצה בליגת העל שבארצנו הקטנטונת.
הם ניסו את בוקר, אבל הוא, מוכשר ככל שיהיה, הוא לא רכז. בוקר אוהב, רוצה, שואף, ומחפש בכל רגע נתון, לזרוק לסל.
זה אחלה כאשר זה במסגרת כדורסל קבוצתי ובוקר לא צריך לנהל את המשחק,
זה הירו בול מעצבן כאשר לבוקר יש בלעדיות על ניהול המשחק.
אז כיום הפשרה היא שמלטון הוא הרכז הפותח. והוא עושה עבודה לא רעה. כזו ששווה מקום ארוך טווח ב-NBA כרכז מחליף (לא רע לשחקן סיבוב שני בדראפט).
הלילה מי שנכנס לנעלי הרכז, ולרגע גרם לקבוצה להיראות כמו קבוצה, זה ג'מאל קראופורד הוותיק.
קראופורד הגיע לקבוצה על תקן שחקן וותיק שייתן דקות "בוקריות" מהספסל,
אבל הוא לאחרונה הפך לחלק בלתי נפרד מניהול המשחק של הסאנס.
14 אסיסטים היו לו הלילה, אחרי שב-2 המשחקים הקודמים היו לו 7 ו-5 אס'. גם ב-2 משחקים אלו, הסאנס ניצחו.
במשך 2.5 רבעים הלילה, זה היה צמוד למדי. אף אחת מ-2 הקבוצות לא מצליחה לפתוח פער של יותר מ-10 נק'.
6 דקות לסיום הרבע השלישי, הניקס הובילו בהפרש בן 5 נק'. ריצה של הסאנס בדקות מצוינות של הספסל, הפכו את הפיגור בן 5 הנקודות ליתרון בן 17 נק' בסיומו, ואת הרבע האחרון לזמן זבל.
בוקר (38 נק'), וורן (26 נק'), ואייטון (21 נק', 13 רב'), היו הקלעים הבולטים בשורות הסאנס במשחק.
מודיאיי (32 נק', 6 רב', 6 אס') היה שחקן הניקס הבולט הלילה.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19 – 10) 121 – שיקגו בולס (7 – 24) 96
ב-2 מילים:
לא כוחות.
כאשר הת'אנדר משחקים כדורסל כזה, קשה מאוד לנצח אותם. בטוח שביום בו המשחק מתנהל באוקלהומה סיטי.
הלב של כדורסל הת'אנדר השנה זו ההגנה. זו קבוצה שגורמת להמון איבודי כדור, שמנצלת את אותם איבודים בשביל לרוץ ולהשיג סלים קלים.
הבולס, הם היו בתמונת המשחק במשך 6 דקות תמימות, והם אפילו הובילו בהפרש בן 6 נק'.
עד לסיומו של הרבע הת'אנדר כבר השתלטו על המשחק, כאשר יתרון בן 12 נק' ברבע הראשון, הופך ליתרון בן 20 נק' במחצית, שהופך את כל המחצית השנייה לזמן זבל ארוך ומתמשך (20 – 30 הפרש במשך כך המחצית השנייה).
ג'ורג' (24 נק', 8 רב', 4 אס', 3 חטיפות), אדאמס (19 נק', 8 רב', 3 חטיפות), וראסל ווסטברוק (13 נק', 16 רב', 11 אס', 5 חטיפות) הובילו את הת'אנדר לניצחון הלילה.
מרקאנן (16 נק', 15 רב'), ופורטיס (16 נק') היו קלעי הבולס הבולטים במשחק.

 

יוסטון רוקטס (15 – 14) 102 – יוטה ג'אז (14 – 17) 97
יוסטון לא משחקים טוב העונה.
אבל הארדן, כן.
דקה וחצי לסיום, והתוצאה במשחק היא שוויון 94.
8 נק' של הארדן בדקה וחצי האחרונות, הספיקו ליוסטון לנצח משחק קשה.
2 סטפ באק מהשלוש, ועוד 2 קליעות עונשין, נתנו ליוסטון מרווח נשימה מספק בשביל לנצח את המשחק הקריטי עבורם, בניסיון לתפוס מקום בפלייאוף המערבי.
2 הקבוצות שיחקו כדורסל מכוער הלילה, כאשר יוטה מסיימים את המשחק עם 39% מהשדה, העוד שיוסטון מסתפקים ה-37% "מרשימים" משלהם.
למזלם של יוסטון, יש להם את הארדן. והוא, משחק בכושר של MVP לאחרונה.
אחרי טריפל דאבל של 50 נק', ועוד טריפל דאבל של 30 נק', הלילה הוא הסתפק במשחק שיגרתי של 47 נק', 6 רב', 5 אס', 5 חטיפות, ו-2 סלי קלאצ' אדירים בדקה וחצי האחרונות.
הבא בתור אחריו ברשימת קלעי יוסטון היה טאקר עם 16 נק', כאשר מלבד ה-2, רק פול (11 נק') וגורדון (12 נק') מסיימים בדאבל פיגרס.
מיצ'ל (23 נק', 8 רב', 5 אס'), וגובר (18 נק', 13 רב', 4 אס', 3 גגות), היו קלעי יוטה הבולטים במשחק.

 

מינסוטה טימברוולבס (14 – 16) 132 – סקרמנטו קינגס (16 – 14) 105
6 דקות בתוך הרבע הראשון, כאשר הקינגס בפיגור בן 11 נק', מאמן הקינגס זיהה שהלילה זה לא המשחק שלו. העייפות מהמשחק המותח אתמול בלילה הייתה בולטת –
הוא הוציא את פוקס, בייליצה, וקאולי סטיין מהמשחק, והעלה את הספסל.
3 הפותחים של הקיגס לא חזרו לשחק עד לסיומו של המשחק, בלילה בו היה ברור שזה לא של הקינגס לקחת.
11 הפרש הפכו ל-15 בסיומו של הרבע הראשון.
15 הפרש הפכו ל-31 במהלך הרבע השני. כל שנותר מהמשחק זה זמן זבל ששוחק עד לבאזר.
9 משחקני מינסוטה סיימו את המשחק בדאבל פיגרס, כאשר וויגינס (17 נק'), ג'נג (15 נק'), וטאונס (14 נק', 14 רב') הם הבולטים ביניהם.
הילד (21 נק'. 16 מהם ברבע הראשון) היה הקלע הבולט של סקרמנטו הלילה.

 

סן אנטוניו ספרס (16 – 15) 123 – פילדלפיה סיקסרס (20 – 12) 96
באטלר חזר לשורות הסיקסרס הלילה, זה לא ממש עזר לבעיות הקבוצה במשחקי החוץ.
ברבע הראשון, הסיקסרס עדיין היו במשחק. הם הובילו ביתרון קטן במשך כל הרבע הראשון,
ובתחילת הרבע השני.
זו הייתה ההגנה של הספרס ברבעים השני והשלישי שסתמה את הגולל על המשחק.
הם השאירו את הסיקסרס על 17 נק' ברבע השני, ו-22 נק' ברבע השלישי, כאשר במהלך 2 רבעים אלו הספרס מצדם קולעים 64 נק'.
כאשר הפער צמח ל-29 נק' הפרש במהלך הרבע השלישי, זה נהיה ברור שכל מה שנותר לעשות עד לבאזר, זה לשרוף את זמן הזבל שנותר.
גיי (21 נק'), אלדרידג' (20 נק', 10 רב', 3 גגות), ודרוזן (20 נק', 6 רב', 7 אס') בלטו בשורות הספרס הלילה.
סימונס ורדיק (16 נק' כל אחד) היו קלעי הסיקסרס הבולטים במשחק.

 

גולדן סטייט ווריורס (21 – 10) 110 – ממפיס גריזליס (16 – 14) 93
לא כוחות.
אם ברבע הראשון ממפיס עוד פלרטטו עם הרעיון של "הפתעה" (30 – 22 לגולדן סטייט ברבע),
אז ברבע השני גולדן סטייט המשיכו עם המכבש ההתקפי שלהם, וממפיס נותרו מאחור.
תוצאה של 61 – 38 לגולדן סטייט במחצית סימנה 24 דקות של זמן זבל, דקות אותן הקבוצות העבירו עד לבאזר –
גולדן סטייט הורידו את הרגל מדוושת הגז, אבל בשום שלב ממפיס לא היו באמת בתמונת הסיכויים של המשחק (12 הפרש, זה הכי קרוב שממפיס הגיעו).
דוראנט (23 נק'), וקרי (20 נק'), היו קלעי גולדן סטייט הבולטים במשחק.
כספי עם 21 דקות טובות מהספסל היה הקלע המוביל בשורות ממפיס במשחק –
הוא סיים את הלילה עם 20 נק', 6 רב', 8 מ-10 מהשדה.

 

לוס אנג'לס קליפרס (17 – 13) 127 – פורטלנד טריילבלייזרס (17 – 13) 131
ליליארד, כן שיחק הלילה. אבל זה היה מקולם שנתן את הטון בתחילתו של המשחק –
מחצית ראשונה מצוינת של מקולם (15 נק' במחצית) עזרה לפורטלנד לפתוח הפרש שכבר הגיע ל-15 במהלך הרבע הראשון.
דקות מצוינות של ספסל הקליפרס בראשות הראל, לצד דקות טובות של האריס, שממשיך בקמפיין ה-"אני שווה מקס" (19 נק' במחצית הראשונה) מחקו את כל היתרון של פורטלנד, ושלחו את הקבוצות למחצית בתוצאה 60 – 58 לטובת הקליפרס.
במחצית השנייה, המטוטלת המשיכה את מהלכה. לקח ליתרון של 5 לקליפרס, 2 דקות לתוך הרבע, 4 דקות בדיוק בשביל להיעלם, ולהפוך ליתרון בן 10 נק' לזכות פורטלנד, כאשר הפעם זה לילארד שמוביל את ריצת הטריילבלייזרס.
הרבעים השלישי והרביעי התאפיינו בניסיונות של הקליפרס לחזר למשחק, כאשר פורטלנד כבר עולים ל-15 הפרש, והקליפרס מורידים ל-8, ואז שוב פורטלנד עולים להפרש דו ספרתי.
אבל אלו הקליפרס, ופורטלנד. משחק צמוד עד לסיום, זה ב-DNA שלהם.
2 קלעות עונשין מוצלחות של האריס, 45 שניות לסיום, צמצמו את ההפרש ל-2 בלבד,
מקולם עם סל קלאצ' ענקי, העלה את ההפרש ל-4, 30 שניות לסיום.
נגמר?
לא אם שואלים את גלינארי. שלשה שלו הורידה את ההפרש לנק' אחת בלבד, כאשר השעון מראה 18.8 שניות.
אותם שניות אחרונות שנותרו, נמשכו דקות ארוכות, כאשר פורטלנד צולחת את מצעד זריקות העונשין, ואחרי מאבק עיקש, מצליחה לזכות בניצחון חוץ חשוב.
לילארד סיים משחק נהדר עם 39 נק', 9 מ-11 מהשלוש, ו-6 אסיסטים, כאשר לצדו בלטו מקולם עם 27 נק', ונורקיץ' עם 20.
בשורות הקליפרס השחקנים הבולטים היו האריס (39 נק', 11 רב', 15 מ-22 מהשדה), ושיי גילג'וס אלכסנדר עם 24 נק'.
הראל (15 נק', 6 רב', 4 אסיסטים מהספסל) הורחק במהלך הרבע האחרון אחרי שנשרקה לחובתו פליגרנט 2.

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. ההארדן היומי, 15 מ-16 מהקו

  2. אם רק אנתוני טוליבר היה מצליח לשים עוד סל אחד אז הוולבס היו משווים שיא NBA מיותר של 10 שחקנים בדאבל פיגרס.

    1. מדהים שהוא כבר 10 שנים בליגה

      1. גבוה עם יד מבחוץ יכול להחזיק הרבה בליגה.

    2. או.
      עובדות כאלה אני אוהב 😉

  3. זו ציפור? זה מטוס?
    זה סיקןר משחקי הלילה של גיא רוזן.

    1. יופי של הסבר על שיטות הפעולה שלו. זה ממש הספורט במייטבו…

  4. פילדלפיה מתחילה להזכיר את מיסוטה ברכות שלה….
    בלייק גריפין עם קוואדרופל דאבל לקח שתי זריקות מ 3 להארכה והחטיא….. אני מתחיל לחבב את הבחור הזה עם כל הדרמה שהוא עובר 🙂
    אחלה סיקור זריז

  5. במביל למרדף של לברון אחרי קארים לתואר מלך הנקודות בכל הזמנים, מתפתח קרב נוסף –
    ג'יימס הארדן בעקבות קארל מלון, לתואר מלך קליעות העונשין בכל הזמנים.
    בקצב הנוכחי, של 10 פעמים למשחק ב-85%, יידרשו להארדן פחות מ-7 עונות להשיג את מאלון.
    עוד יש סיכוי שהזקן יפרוש עם תואר!!!

  6. גיא, שאלה שהעליתי בפריוויו אתמול: איפה אתה מוצא את נתוני האיזו של הארדן (או כל נתוני פליי טייפ אחרים). הליגה הורידה גם את זה מהאתר שלה מתישהו בשבועות הראשונים של העונה.

      1. נו, זה בדיוק מה שהם הורידו. איפה אתה מוצא את הנתונים העדכניים?

        1. צודק. לא שמתי לב שמדובר על מספר משחקים נמוך.

          1. אז אין? חארות לאט לאט יקחו לנו הכל.

  7. ובפינת "המהלך המלוכלך של הלילה" (שהוא לא הארדן) זוכה שוב ראסל ווסטבריק, שלא מתאים לו ששומרים אותו צמוד והוא יום שני רצוף דוחף את השומר שלו מתסכול ומראה כמה חרא בנאדם הוא.
    במקרה הזה, להבדיל ממקרה ג'מאל מוריי, דאן דוחף חזרה ומתפתחת תגרה שלמה בגלל מוח האיטונג המקפץ:

    https://www.youtube.com/watch?v=uNpTIqxj08M

    1. והנה המקרה הקודם:
      https://www.youtube.com/watch?v=0WVJQwMcJRs

      הבנאדם פירומן סדרתי, לא בא לו טוב שהקבוצה מצליחה למרות שהוא לא דומיננטי כבעבר, והוא חייב להחזיר את הפוקוס אליוף בכל דרך.

  8. סוגיה מעניינת היא הסטפ באק של הארדן –
    צעדים או לא?

    למראית עין, זה בהחלט נראה כמו צעדים. רק שמראית העין וכללי הליגה, הם 2 דברים שונים.
    ספירת הצעדים מתחילה רק מהרגע בו השחקן אסף את הכדור (שולט בכדור ב-2 ידיים, או מחזיק בכדור ביד אחת, כאשר כף היד מתחת לכדור).
    אם כאשר נאסף הכדור, יש רגל אחת על הקרקע, ורגל אחת באוויר, צרוף הרגל שבאוויר לא נספר כאחד הצעדים המותרים.
    אחרי צרוף הרגל, מותר לשחקן לעשות 2 צעדים, בדיוק כמו בצעד וחצי (במקרה של הארדן, זה צעד אחורנית ברגל אחת, וצרוף הרגל השנייה למצב הזריקה).

    בשביל להכריע האם היו צעדים, צריך מבט חד יותר ממה שיוטיוב מאפשר. וזה בשביל לבדוק האם כאשר נאסף הכדור, רגל שמאל עדיין נגעה בפרקט.

    השורה התחתונה?
    לטעמי, לנו הצופים אין מספיק מידע בשביל לקבוע ב-100%

    https://www.youtube.com/watch?v=8zpmigCh0Aw

    אבל מי שמתבונן בסרטון המדובר, יכול לראות שהשופט נמצא מטר אחד מהארדן, ומבטו מופנה לפרקט, לכיוון רגליו של הארדן
    (1:12 בסרטון).

    שאלה מכריעה בהקשר הסטאפ באק של הארדן (בחלק מהמקרים ראו שהיו צעדים בגלל שבמפורש 2 הרגליים היו על הפרקט בזמן איסוף הכדור) היא, היות וזה אירוע שמתרחש במהירות,
    האם הספק צריך להיות לטובת ההתקפה, או לטובת ההגנה?

    זו לא שאלה פשוטה, ויש לה משמעויות עמוקות על המשחק.
    לטעמי, טוב שהספק הוא לטובת ההתקפה.

    1. כמה פלפולים על השריקה הכי ברורה בענף

      1. לא פלפולים. אלו הכללים ב-NBA.

        הארדן, שזיהה את הפרצה שהכללים מאפשרים ("חוק האיסוף"), עשה מה שחקן גדול צריך לעשות –
        למד איך לעשות את הסטפ באק הכי קטלני ב-NBA.

        1. יותר טוב שילמד לרקוד דבקה…
          נקרא לזה הארדנק'ה 🙂

    2. לדעתי במהלך הספציפי הזה של שובר השוויון היו צעדים. מהלך שממש קשה לשרוק עליו בגלל עניין הgather. אם השופט עמד שם, ראה מקרוב והחליט מה שהחליט אז צריך לתת לו את הקרדיט, נראה מה ארגון השופטים יגיד על זה, בדרך כלל הם עונים מהר במקרים כאלו שמקבלים הד. עדיין עושים מזה כזה סיפור למרות שבכל משחק עושים איזה עשר צעדים הרבה יותר ברורים שלא נשרקים.

    3. אם המהלך הראשון בסרטון חוקי, אולי כדאי לשקול לשנות את החוק… הארדן פשוט מטייל אחורה, לפחות שני צעדים. ככה לא אמור להיראות כדורסל, לפחות להבנתי

      1. https://twitter.com/espn/status/1074897656802103296

        תסתכל שוב בסרטון. אפשר ממש להעביר פריים אחרי פריים.
        מהרגע בו הכדור ב-2 ידיו של הארדן,
        מה שהוא עושה זה לקרב את רגל שמאל, ואז הוא מנתר מאותה רגל אחורנית, מצרף אותה לרגל ימין, ועולה לקליעה.

        יש כללים ב-NBA. הכללים במפורש מתחילים לספור את הצעדים מהרגע בו השחקן "אסף את הכדור". אם כאשר השחקן אסף את הכדור, יש לו רק רגל אחת לרצפה, הצעד בו הוא מוריד את הרגל השנייה לרצפה, לא ניספר כצעד. ואז, כמו בצעד וחצי, מותר לו לעשות 2 צעדים –
        במקרה הנ"ל, צעד ראשון זה הניתור אחורנית, צעד שני זה קרוב הרגל המנתרת לעמדת הזריקה.

        אלו הכללים.
        אנחנו רגילים לראות את זה כל הזמן בהילוך מהיר בצעד וחצי, וזה נראה לנו בסדר.
        הארדן משתמש באותם כללים בשביל ליצור מרווח שיאפשר לו מצב קליעה.

        אם ככה הכדורסל אמור להראות?
        לא יודע. זו שאלה של העדפה.
        אבל זה לא משנה את העובדה שהסטפ באק של הארדן (בכללי) בדרך כלל חוקי.
        הדבר היחיד שבסימן שאלה זה מיקום רגל שמאל בזמן שהוא אסף את הכדור.
        מבט פריים אחרי פריים גורם לי לחשוב שכן. אני מנחש שיש מי שבודק, וייתן תשובה מיודעת יותר, אחרי שיתבונן בפריימים ברזולוציה גבוהה יותר.

        1. ובנימה אחרת –
          לא מעט מהכינויים ששמעון מצמיד לשחקנים השנים, אני ממש לא אוהב.
          אבל אחרי שמתבוננים, פריים אחרי פריים, בעבודת הרגליים של הארדן –
          אז אין בכלל שאלה,
          הוא הרוויח ביושר את התואר "לורד אוף דה דאנס…"

        2. מכיר את השיר?
          ימינה ימינה שמאלה שמאל
          לפנים אחורה….. 🙂
          זה הארדאון ואם אפשר לקפוץ על שחקן ולקבל עבירה אז מה טוב?

        3. ולכן לא התווכחתי עם החוקה, רק הערתי שלדעתי זה לא צריך להיות אפשרי. דעתי, כמובן, בעלת ערך מועט עד מאוד, אם בכלל

          1. לא ירדתי לסוף דעתך, בתגובתך המקורית.

            כמובן שדעתך בעלת ערך –
            ה-NBA, כגוף שתלוי באוהדים, בהחלט מנסה להקשיב לביקורת שמתאספת לה על המתרחש במשחקים.
            לפעמים זה טוב, לפעמים לא. לפעמים זה עובד, לפעמים לא.
            לפחות אנחנו נמצאים בתקופה בה השקיפות גדולה מאי פעם.

          2. https://twitter.com/OfficialsNBAref/status/
            איגוד השופטים מצדד בדיעה של גיא, שלא היו צעדים לפי החוק.
            בגלל שזה לאחור ולא קדימה זה נראה מוזר אבל לי אישית הgather,gather step באמת נראה כמו הגזמה. הקטע שאם משנים את זה, כמעט כל כניסה לכיוון הסל תישרק לצעדים.

          3. אין כבר צעדים בליגה, הליגה איבדה את הערכים של המשחק ומנסה להפוך למסחטת כסף התקפית . מה שהיה פעם צעד וחצי היום הוא כבר 3 וחצי צעדים.

          4. https://youtu.be/kEE7s2RIcDk
            ולאחר הערב אין יותר מתאים מהסרטון של ראסל ווסטברוק מחקה את הסטפ בק של הארדן

          5. ברוך,
            היום הכל מצולם מכל זווית, ויש מיליוני עוקבים שמגיבים על כל פיפס.
            אתה זוכר את תנועת הפוסט של פטריק יואינג?
            זו של כדרור, כדרור, היסוס, ואז כדרור צעד וחצי לסל?
            הוא עשה את אותו מהלך מיליון פעם.
            היום היו עושים לו את המוות, בגלל שאותו "היסוס", זו עצירה של הכדרור, ולכן צעדים.
            אי אז בסוף שנות ה-80', תחילת שנות ה-90', מי בכלל שם לב לדברים כאלו?
            להבדיל, אותו יואינג היה עושה סטפ באק דומה מאוד לזה של הארדן, רק מהפוסט. גם היום, וגם אז, אלו לא צעדים.

            https://www.youtube.com/watch?v=e49Df2vPQEw

            תתבונן בקלסיקה הזאת מ-94',
            יואינג מול שאקיל הצעיר.
            יש דוגמה נהדרת לסטפ באק שהוא לא צעדים, ולקפיצה כפולה שהיא כן. השדר, לא מתייחס באף אחד מהמקרים לכך שהיו צעדים.

            זמנים שונים,
            הכדורסל, במהות שלו, פחות.

        4. לא יודע מה איתך. רואים בבירור ארבע צעדים לאחר אסיפת הכדור

          1. תתבונן שוב, פריים אחר פריים. ברגע איסוף הכדור, הארדן מקרב את רגל שמאל (הקרובה לרוביו) לרגל ימין.
            הרגע בו אותה רגל שמאל עוצרת על הפרקט, זה הרגע בו מתחילים לספור צעדים (מותרים 2) –
            הצעד הראשון זו רגל ימין שנוחתת מעבר לקו ה-3, הצעד השני זו רגל שמאל שמצטרפת לרגל ימין.

            כל זה די ברור, וקל לזיהוי.
            סימן השאלה היחיד הוא האם בזמן איסוף הכדור רגל שמאל נוגעת בפרקט, או שהיא באוויר. אם היא נוגעת בפרקט (תנועת "גרירה" של הרגל), אז אלו צעדים. אם לא, אז אלו לא צעדים.
            הרזולוציה פשוט לא מאפשרת לדעת בוודאות.
            ,אפשר בקלות להשים לב שיש שופט מטר מהאירוע, כאשר מבטו מופנה ישירות לרגליו של הארדן.

  9. עד היום חשבתי שהביטוי שיא השפל הוא פרדוקס. מצד שני, להפסיד בבית לסאנס ב18 נותן פרופורציות אחרות לביטויים קטסטרופליים.
    אם יש למישהו 2.4999 מיליארד אני מוכן להקים איתו צוות ולרכוש מדולן את הניקס.

    1. תכפיל הוא לא יסתכל עליכם בפחות מ5. תמכור את האחזקות שלך במגדלי עזריאלי.

      1. אין מצב. האחזקות בגבריאלי זה העתיד של הילדים. הניקס זה תחביב.
        מקסימום אני אתכוונן לרכישה של הסאנס.

  10. אמירה מעניינת של קר על זה שעומרי כספי לא רצה לזרוק משלוש בשנה שעברה.
    (אחרי הבדיחה ב- 1:27)
    https://youtu.be/yHg0Xwa4yXw

    1. באמת לא ברור היה הקטע הזה שהוא לא זרק שלשות כל שנה שעברה,איך קר אמר זרק אולי 8 שלשות כל העונה

      1. אני חשבתי שזה עניין של הקבוצה, איך השתמשו בו, כי היה ברור שלכספי זה לא עוזר להשיג חוזה. בגלל זה האמירה של קר מעניינת, כאילו זו הייתה יוזמה של כספי ולא הנחיה של המאמן.
        אולי אחרי עונה חלשה מהשלוש ניסה לקחת רק זריקות ממש טובות, כדי לשפר אחוזים (באמת היו טובים), רק הכמות נמוכה מדי.

        1. ולפינת הנתון המוזר:
          מתוך 9 עונות, לכספי היו 4.5 עונות שבהן גם זרק כמות סבירה ומעלה של שלשות וגם קלע אותן ביותר מ-35%, הן לא היו רצופות אבל כולן היו בסקרמנטו.

    2. ענק ההסתלבטות של קר על כספי

  11. למה ליליארד ומקולם ולא לילארד ומקולום?

    1. הכל יחסי בחיים.

      אם באני היה כותב את הסיקור, אלו היו לולורד ומוקולאם…

  12. תודה רבה גיא.

  13. גיא תודה,
    לסטפבק של הארדן צריך לקרוא בעברית – צעדימשיכה

  14. זה נראה לי לפי ההרכב של פילי על המגרש שסימונס מתופקד יותר ויותר בקו הקדמי אולי אפילו כסנטר כשהוא בחמיישיה עם מוסקלה וצ'נדלר. וזה יכול להיות ניסוי מעניין של חמיישיה שלו כשהוא מוקף בקלעים סטייל לברון ועוד בצ'נדלר שייתן טיפה מסה מתחת לסל.
    היה דיון אתמול בין ברוך לעידו על ההשוואה בין סימונס ליאניס. אישית אני נוטה יותר לחשוב שסימונס הוא מוצר מוגמר ושהוא לעולם לא יפתח קליעה – ובשאר האספקטים ההתקפיים למעט יכולת מסירה עילאית הוא לא מתקרב לפריק (אני חושב שהיכולת של יאניס באחד על אחד היא הטובה ביותר בליגה כשרק לברון והארדן נותנים לו פייט אבל גם הם מאחור), אבל היה יכול להיות שצימוד סימונס עם אמביד פשוט לא נועד להיות. לדעתי גם יאניס לא היה נראה טוב כמו שהוא נראה העונה – ומילווקי בכלל, אם אמביד היה משחק במקום לופז. זה היה יכול דווקא לפגוע במרקם של הבאקס ואין מה לעשות יכול להיות שסימונס ואמביד לא נועדו לשחק ביחד. גם באטלר לדעתי לא מוסיף המון לפילי – שלושת הכוכבים שלהם יותר בנויים לסיים ליד הטבעת מה שיוצר לא פעם פקק בהתקפה (וגם מפלס האגו שם יכול ליצור דברים לא נעימים)

  15. תודה רבה גיא.
    יוטה, הנדס דאון, אכזבת העונה.

      1. בתחזית שלך הבעיה היא בהתקפה נראה שדווקא ההגנה של יוטה היא הבעיה השנה

        1. איזה ישראלי אתה. עד שמישהו הולך נגד כל הזרם ופוגע, תמצא איך להתקטנן 🙂 חוץ מזה, נאמר כבר שההגנה הכי טובה היא התקפה. הכל שלוב. וחוץ מזה2, גם גובר מוזכר שם, ומה שכולם למדו מהסדרה עם יוסטון.

      2. מי שלא זכה לראות עדיין
        ככה נראה ז' שמנסה לטפוח לעצמו על השכם
        מפספס ומכניס לעצמו מאחור
        נשבר ה ז'

  16. תודה גיא. יוסטון מתחילה לחזור לעצמה (?).
    יותר חשוב מהסטפ-באקים של הארדן, מרהיבים ככל שיהיו, וגם לרוב חוקיים כפי שגיא הראה, הוא להדק את ההגנה למה שהיה בשנה שעברה. בינתיים קאפלה נותן עונה מצוינת למרות שהוא אחרי חתימה על חוזה גדול.
    העקיצה לכספי לא נוראית כל כך, לא צריך להיעלב מכל שטות. אבל באמת לא ברור למה הוא לא זרק כמעט בשנה שעברה וגן מה קרה לסגנון הזריקה שלו. כאילו הוא מנסה לתת קשת יותר גדולה לכדור (כדי להגדיל את הטווח?). התוצאה היא שכספי התחיל לזרוק כמו שון מריון . . .

  17. הסאנס עם 3 נצחונות ברצף! שכחו שעושים טנקינג? עוד רגע סארבר שם את בוקר זמין לטריידים😀

  18. יש פה אנשים שאובססיבים להארדן תשחררו הבנאדם שחקן אדיר מכונת התקפה מושלמת לוקח קבוצה עליו כמה אפשר לשמוע שהוא שקרן והוא רמאי חלאס תשחררו

  19. תודה רבה גיא.
    דרק וייט ממש חיובי – ממה שראיתי אתמול הוא לא תמיד קולע, אבל המהלכים שלו אינטילגנטיים ויפים. נכנס יפה לצבע (מול מקונל הדרדס, אבל בכל זאת), מוסר והכל. תאמב אפ!
    מי שהכי הרשים אותי בפילי זה דווקא שאמט – צלף אגרסיבי וחסר פחד. ממש יפה לרוקי.

    1. ווייט תפס ביטחון, ובהגנה הוא הופך ללוק-דאון של ממש.
      תוצר ספרסי טיפוסי ונהדר!

  20. במזרח בוסטון, אנדיאנה, טורונטו הן קבוצות שהשלם גדול מסכום חלקיו. פילי זה אוסף שחקנים שהשלם נמוך מסכום חלקיו. הם צריכים שניים וחצי כוכבים כדי להיות טופ 5 במזרח מה שאינדי משיגה עם אולדיפו (שהי גם פצוע חלק מהזמן).
    הם יצטרכו להחליף מאמן בסוף, למרות שהוא סמפטי ובנה חדר הלבשה מגובש, וגם סימונס צריך סיטואציה אחרת. הפרוסס זה בעצם אמביד, סביבו צריך לבנות סיטואציה מתאימה לו

    1. כל מילה

    2. זה בגלל בראון המקובע והרוטציות הקבועות שלו פלוס העובדה שהוא דוחף את סימונס לאולסטאר בכל מצב גם על חשבון הקבוצה בכל מצב.
      לראות סנטר כמו אמביד שחייב לחיות בצבע משליך שלושות זה פשוט עצוב.

      לגבי סימונס כתבתי כמה פעמים אני לא מתלהב מהסטטיסטיקה מול נמושות כמו קליבלנד וברוקלין, כל עוד אין לו קליעה יותר מ2 מטר הוא שם תקרה ברורה לקבוצה שרוצה להיות קוטנדרית, המוגבלות ההתקפית שלו במשחק עומד היא פשוט אסון ושמה תקרה ברורה לפילדלפיה העונה )חצי גמר),

      1. אני כבר שנתיים טוען שפילי כולה כאירגון מעדיפה הייפ על יכולת מקצועית.

      2. הם צריכים לבנות סביב אמביד, כמו שמילווקי בונה סביב יאניס, הוא העתיד שלהם.
        כרגע הם צריכים יום אישי חזק של כוכב או שניים כדי לנצח גם את הניקס/נטס/קאבס, וזה לא תמיד קורה. הם נראים שקולים אולי קצת מעבר מול דטרויט/ממפיס/שארלוט, וקבוצות מעבר לזה זה רק בנסיבות מיוחדות, לא בסדרה

        1. הפרוסי יצליח או ייכשל דווקא על היכולת של סימונס לקבור את העור מרחוק, הפרוסי ניגמר ברגע שבאולם הגיע לקבוצה חלון הזמן של הקבוצה נהיה קצר משמעותית, כל עוד סימונס לא מסוגל לקלוע ממרחק שני מטר אפשר להגיד בבירור שהתהליך נכשל

  21. תודה גיא, סיקור נהדר כמו תמיד. שג"א עם שיא קריירה, אבל הקליפרס לא משחקים טוב לאחרונה. בקצב הזה הם לא יחזיקו בתמונת הפלייאוף הרבה זמן.

  22. איזה ערב מלא משחקים איכותיים שעל כל אחד ניתן לכתוב. ס"א מתקדמת. רודי גיי הפך לממש שחקן פתאום אחרי שנים מאכזבות. התפלאתי על ההפרש בו סקרמנטו הפסידה. דטרויט מילווקי היה משחק הלילה!

    תודה גיא

    1. אחלה מעורב וסיקור למנחם וגיא התותחים (העדה הרומנית שולטת השבוע וובחמוצים לחודש

  23. Timothy Van Patten aka dickless Timmy enjoys seeing human beings lose their head…

    PS JJ says hi

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט