PPM / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור ‪rate‬‏

חלפה עברה לה שליש עונה, ובמהלך המשחקים, הבחנתי בכך שהכוכבים הגדולים ביותר בליגה קולעים כמות נקודות גדולה יותר מבעבר ביחס לזמן שלהם על הפרקט.

כדרכי בקודש, אני משתדל לא להסתמך על מראה עיניים בלבד, שהוא, כידוע, מדגמי, מוטה ונותן לנו רק חלק מהתמונה. לפיכך, שמתי פעמי לנבור בנתונים.

לצורך נוחות בלבד, הגדרתי ככוכבים הגדולים ביותר רק ענקים אדומים. סליחה, זה ממקום אחר. ככוכבים הגדולים ביותר הגדרתי רק כשחקנים טופ 10 בליגה. איך החלטתי מי טופ 10? שוב, רק לשם נוחות, הכנסתי פנימה את כל מי שהופיע בטופ 10 של דירוג ESPN לעונה הנוכחית או מי שהופיע בטופ 10 של דירוג SI לעונה הנוכחית או מי שנבחר לאחת משתי החמישיות הראשונות של העונה בעונה שעברה.

בואו נציג את הנתונים, בטבלה להלן.

שם השחקןשיא קריירה (נקודות לדקה)נקודות לדקה 2018/19עונת השיאמספר עונות בליגה
לברון ג'יימס0.810.81 (1)2018/1916
סטפן קרי0.890.89 (1)2018/1910
ג'יימס הארדן0.860.83 (2)2017/1810
קווין דוראנט0.830.81 (2)2013/1412
יאניס אדטקומבו0.780.78 (1)2018/196
אנטוני דיוויס0.780.73 (3)2016/17, 2017/187
ראסל ווסטברוק0.910.68 (6)2016/1711
קוואי לנארד0.750.75 (1)2018/198
ג'ואל אמביד0.800.77 (2)2016/17*3
דמיאן לילארד0.770.77 (1)2018/197
כריס פול0.600.49 (10)2015/1614
ג'ימי באטלר0.650.63 (2)2016/179
דמאר דרוזן0.770.69 (2)2016/1710
למרקוס אולדריג'0.690.55 (8)2017/1813

* בעונת השיא של ג'ואל אמביד הוא שותף ב-31 משחקים ושיחק בממוצע 25.4 דקות למשחק.

* הנתונים נכונים אחרי יום המשחקים של התשעה בדצמבר 2018.

(בסוגריים, מיקום העונה הנוכחית מבין עונות הקריירה).

עבור 10 מתוך 14 (71%) שחקנים שעמדו בקריטריונים מדובר על אחת משתי העונות עם ממוצע הנקודות לדקה הגבוה בקריירה. מדובר על 10 מתוך 101 עונות של עשרת השחקנים הללו במצטבר. עבור 5 מתוכם מדובר על העונה עם הממוצע הגבוה ביותר לדקה. אנחנו מדברים פה על 5 שחקנים עם 47 עונות מצטברות. כמובן שחלק מהנדגמים בעייתיים. ג'ואל אמביד שזוהי עונתו השלישית בלבד. כריס פול שכבר עבר את שיא הקריירה מזמן ובלאו הכי מעולם לא הצטיין במלאכת יצור הנקודות. למרקוס אולדריג' שהפך מהמוציא לפועל העיקרי של קבוצתו למספר 2 והדבר היה רלוונטי עבורו בעונה שעברה.

ולמרות כל זאת, אני כן חושב שאפשר להגיע למסקנה שיש פה משהו חריג. אפילו מאד חריג.

האם מדובר על תופעה מקרית חסרת כל הסבר? לדידי, וודאי שלאו. אם הייתי חושב כך, ככל הנראה שלא הייתי ניגש לכתוב את הטור.

אז למה התופעה כן מתרחשת? מדוע הכוכבים קולעים יותר נקודות לכל דקת משחק?

לתופעה יש שתי סיבות מרכזיות. הבא נציגן.

*

עליית בקצב צבירת הנקודות

הסיבה הראשונה והמהותית ביותר, היא עלייה בקצב צבירת הנקודות של הקבוצות עצמן ואגב כך גם של הכוכבים. העונה נקלעות בממוצע 110.3 נקודות עבור כל קבוצה. מדובר על הנתון הגבוה ביותר מאז 1984/1985 וודאי שהכי גבוה בקריירה של כל אחד משחקני הליגה בכלל והכוכבים הגדולים ביותר בפרט. זו העונה הרביעית ברציפות בה הקצב עולה, ובכלל, מדובר על קפיצה של 4 נקודות למשחק, דבר שקרה לאחרונה רק בעונת 1999/2000 וגם אז זו רק היתה חזרה לסטנדרט אחרי העונה עם קצב צבירת הנקודות האטי ביותר מאז כניסתו לתפקיד של שעון הזריקות.

סבבה, אז הבנו שהעונה צוברים יותר נקודות מאשר בעונות עברו. ברם, טרם הבנו מדוע מייצרים יותר נקודות מאשר בעונות עברו. גם לתופעה הזו ישנן שתי סיבות:

  1. עלייה בקצב המשחק: די פשוט למען האמת. משחקים מהר יותר, יותר התקפות, ולפיכך גם יותר נקודות. העונה, בממוצע, לכל קבוצה ישנן 99.9 התקפות במשחק (או עבור 48 דקות, אם להיות מדויקים). עד כמה הנותן הזה חריג? כדי לאתר את הפעם האחרונה בה היה קצב גבוה מזה נאלץ לצאת לנסיעה בדלוריאן הישר אל עונת 1988/1989.

אבל זוהי, כאמור, לא הסיבה היחידה.

  1. עלייה ביעילות יצור הנקודות: לא רק שקצב המשחק עלה, אלא שעבור כל התקפה נקלעות יותר נקודות. הדירוג ההתקפי (מספר הנקודות הנקלע עבור כל 100 התקפות) העונתי עומד על 109.7 נקודות. הכי גבוה בהיסטוריה! מעולם לא נקלעו נקודות ביעילות כה גבוהה. העניין דורש הסבר ואנחנו נספק אותו (או לפחות את חלקו):
  • קצב המשחק: כן, נכון, שוב קצב המשחק. קצב גבוה יותר משמעו יותר התקפות מעבר, יותר מצבים של יתרון מספרי ו/או הגנה דלילה (קל יותר לייצר נקודות במצב של 3 על 3 מאשר במצב של 5 על 5) ו/או שומרים שאינם מתאימים לשחקן המתקיף ו/או הגנה לא מסודרת שלא מגיבה היטב.
  • אנליטיקס: הקדמה תפסה גם את ענף הכדורסל. כל מהלך מנותח מלפני ומלפנים וקבוצות מתכננות את ההתקפות בצורה שסטטיסטית תגרום להן להשיא את יעילותן.
  • מהפכת השלשות: כהמשך של הנקודה הקודמת, כיום שחקנים כבר גדלים על השלשות. בראיון לערוץ הספורט לא מזמן אמר דיקמבה מוטמבו שהמאמן שלו אסר עליו לזרוק מחצי מרחק שלא לדבר על שלשות. היום שחקן פנים שקולע שלשות רבות באחוז מרשים אינו דבר נדיר ביותר. אולם, הדבר רלוונטי גם עבור שחקני חוץ. אותם שחקנים שנכנסים עכשיו לליגה כבר חוו את העליה בקרנה של הזריקה מבחוץ בתור ילדים ויכלו להתאמן על המיומנות הזו כבר מגיל צעיר.
  • פתרונות הגנתיים: אנחנו רואים זאת גם בכדורגל שלרוב מי שמובילה את המהלך החדשני היא ההתקפה וההגנה נדרשת למצוא פתרונות. אמנם הענף מאד שונה במבנה שלו, אבל העיקרון הזה נשמר. טרם נמצא הפתרון איך שומרים ביעילות על קבוצה שיודעת לקלוע ביעילות גבוהה מבחוץ ובו בזמן לתקוף את הטבעת גם כן ביעילות גבוהה. קבוצות טרם הצליחו למצוא את ההגנה שתדע לנטרל הן את הקליעה מבחוץ והן את הקליעה מבפנים בו זמנית, כשהקליעה מטווחי הביניים נהייתה הרבה פחות מאיימת.
  • חוקים/שיפוט: כן, גם אני מהנודניקים שמתפעלים מהגנה טובה שמקשה על זריקות לא פחות מאשר הרמוניה התקפית. בלי ציניות. תנו לי משחק של ממפיס דובים בשיאם מול נבחרת יוון המיתולוגית ואני מבסוט. בטח אם עדי גורדון יפתח לצדו של מייק קונלי. בוסטון 2008 היתה קבוצה שפשוט התמוגגתי לצפות בה. אבל אנחנו, הנודניקים, לא כמו רוב האנשים. ובכל הקשור לשיווק, הרוב קבוע. בניגוד לדמוקרטיה, מבלי להתחשב במיעוט. מה שמוכר זה נקודות. מתי ראיתם ילד שמבקש מאביו לרכוש עבורו את גופייתו של שחקן ההגנה של העונה? מתי ראיתם ילדה שמבקשת מאמה את נעלי המותג של מלך הכדורים החוזרים? לא תראו ילד בשכונה צועק "הנה בה מרקוס" לפני זינוק לכדור אבוד או סחיטת עבירת תוקף. החוקים והשיפוט, בצדק מבחינת הליגה, פשוט מיישרים קו. זה אומר שהשיפוט הולך עם ההתקפות ועם הכוכבים.

*

ירידה בדקות הכוכבים

הסיבה השניה, והפחות מהותית מבין השתיים, היא ירידה בכמות הדקות של הכוכבים.

השחקן שהוביל את הליגה בממוצע דקות למשחק בעונה שעברה היה לברון ג'יימס. הוא גם הוביל את הליגה בממוצע דקות למשחק בעונת 2004/2005. אז מה ההבדל? ההבדל הוא שבעונת 2004/2005 הוא עשה זאת עם 42.4 דקות למשחק ואילו בעונה שעברה הוא שיחק "רק" 36.9 דקות למשחק. מי שמוביל העונה את הליגה בדקות למשחק הוא אנתוני דיוויס עם 36.8, קרי עוד פחות מלברון בעונה שעברה. הפעם האחרונה בה המוביל של הליגה שיחק למעלה מ-40 דקות ממוצע למשחק היתה מונטה אליס אי שם בעונת 2010/2011, כלומר תחילת העשור הנוכחי.

אני סולד מאד מהשוואה על בסיס ביצועים לדקה. יש בזה ערך כשמשווים שחקן ששיחק 15 דקות לשחקן ששיחק 17 דקות. אין לזה משמעות כשמדובר על פי 2 מכך. מעל רף מסוים של דקות – מן הסתם משתנה בין שחקן לשחקן וממשחק למשחק – ישנה תפוקה שולית פוחתת. הרבה יותר קל לקלוע 25 נקודות ב-30 דקות מאשר 33 נקודות ב-40 דקות. הכוכבים היום יכולים לקלוע יותר לכל דקת משחק פשוט כי הם משחקים פחות. זה כמובן מתחייב מקצב המשחק, מהעליה ביכולות האנאירוביות ומהאינטנסיביות המטורפת. עם זאת, זה עדיין תורם לכך שהם מסוגלים לתת תקופה גדולה יותר בכל דקה.

*

לסיכום, השילוב בין העלייה בקצב צבירת הנקודות, אשר נובעת הן מעלייה בקצב המשחק והן מעלייה ביעילות צבירת הנקודות, וכן הירידה בדקות המשחק של הכוכבים, הביאו לתופעה שהעונה הנוכחית חריגה ברמה היסטורית עבור הכוכבים הגדולים ביותר בכל הקשור לקצב צבירת הנקודות שלהם.

11

לפוסט הזה יש 51 תגובות

    1. מעולה מכל הבחינות, ברור, וקל להבנה.
      מצויין מתן.
      באנגלית טובה כל אתר בארה"ב היה מפרסם את המאמר.

      (לדעתי השיפוט הוא הגורם החשוב ביותר ביעילות ההתקפה, וכמובן השיפור האדיר מה-3)

  1. לעניו דעתי פשוט זורקים יותר שלשות וההגנה לא באמת קיימת (כי השופטים מחמירים על כל מגע ופלופים הפכו לכלי מקצועי).

    1. גרף נהדר. מעניין מאוד מה הסיבה לכך. לגבי סוף שעון זה ברור. ברוב המקרים התרגיל מתפרק ואז שחקן זורק זריקה מרחוק לרוב עם יד על הפנים, בנוסף אתה רוצה לפעמים להגיע עד השנייה האחרונה לפני שאתה משחרר כדור ואז הרבה יותר קל לזרוק ג'אמפ שוט בבידוד על פני הליכה פנימה. לגבי המגמה הכללית של הגרף היא יותר קשה להסבר לדעתי. יהיה מעניין לסנן מהגרף משחקים בהם נוצר פער מוקדם ואז הקבוצה השנייה מנסה לצמצם באמצעות יידוי שלשות.

  2. עוד שתי עובדות רלבנטיות:
    1. עונות ה-MVP של ווסטברוק וקרי הן 4 ו-9 בהתאמה בכל הזמנים מבחינת נקודות לדקה (מה שמראה שיעילות היא לא הכרח כאן).
    2. העונה הנוכחית של סטף עומדת כרגע על המקום ה-6 בהיסטוריה מבחינת נקודות לדקה.

    1. קרי היה מאד יעיל בעונת ה-MVP שלו. ועדיין, העונה הוא קולע יותר נקודות לדקה.
      ראסל (וזו משפט נכון קטגורית גם בלי קשר לעניין הספציפי) הוא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. 🙂

  3. טור נהדר , אני גם שם לב שהשנה יש הרבה יותר שימוש בשחקני ספסל וזה לא רע בהכרח. אני חושב שסופרסטארים לא צריכים לשחק כל לילה מעל 40 דקות , אנחנו לא בפליאוף ולכן אין סיבה לגמור אותם. מה שכן זה גרם לכוכבים להיות פחות עייפים ולייצר זריקות טובות יותר.

  4. לגבי הכוכבים, אולי היה כדאי לבדוק מה סך הנקודות שלהם מכלל הנקודות שקולעת הקבוצה, בעונה נתונה, כדי לבדוק מי מהם אכן ממריא העונה.

    בכל היתר,העובדות מדברות בעד עצמן.

    הליגה רוצה Scoring, הליגה רוצה אירועים, הליגה רוצה היי-לייטס, וזה מה שהיא מקבלת. השאלה אם מתישהו למישהו יימאס והמטוטלת תחזור לצד השני, ואם כן – איזה אמצעים יינקטו כדי לחזור למשחק שגם הנודניקים אוהבים.

    החשודה העיקרית (בעצם לא חשודה, אשמה) היא הזריקה משלוש, שהפכה מתגמלת מדי, על חשבון אלמנטים אחרים במשחק. התנ"ך של יוסטון כדוגמת קיצון.

    הרחקת הקשת נשמעת כמו צעד מתחייב, שישאיר את הקליעה הסיטונית רק לאנשים בספירות של סטף. כמו שזה נראה עכשיו, המשחק חד ממדי מדי, אפילו מתחיל לשעמם. כמו כדוריד ארכאי, מחפשים מישהו פנוי על הקשת, ואודרוב.

    1. בהקשר הזה, יש עכשיו פרומו של ה-NBA שרץ בלי הפסקה, "קליעות שלוש או דאנק?", שואלים כל מיני אנשים וסלבז.

      בפירוש נעשה מאמץ לשווק את השלשה בתור הדאנק החדש. בתור ההיילייט שעבורו באים למשחק ואותו מחפשים בתקציר בבוקר.

    2. כתבתי על זה פעם שצריך למצוא את נקודת האיזון בה היעילות של הזריקה משלוש תהיה שווה ליעילות של הזריקה משתיים ולפי זה כל פרק זמן שיקבע (עונה, 3 עונות, לא באמת משנה) להגדיל או להקטין את הקשת. ברור שככל שמתקרבים לפינות יש גבול כמה (אם בכלל) אפשר לשנות.

    3. אולי דווקא לקרב את הקשת למה שהיום נחשב "2 רחוק", מה שיוציא לחלוטין את העוקץ מהשלשה (וגם יעלה כת הסקור . . .)

  5. אחלה מתן.

    אבל פול גורג התקשר אליי ונעלב שדרוזן ואולדריג' ופול נחשבים לפניו.
    הוא אמר שהתאגיד הוריד אותו כמה מקומות ב-ESPN כי הבריז לו וחתם באוק.

  6. פוסט נהדר.
    אני מייחס את העלייה ההתקפית והשינוי בצורת המשחק לדריל מורי וד'אנתוני. השניים ייצרו התקפה מפחידה בעונה שעברה שהתרכזה כמעט כולה בזריקות מבחוץ ובדודים לפיק אנדרול\אחד על אחד. מבחינה מתמטית יותר משתלם לזרוק שלשה אם אתה קולע מעל 35%, ועל כן הרוקטס בעונה שעברה היו הקבוצה שזרקה הכי הרבה שלשות למשחק בהיסטוריה.
    היעילות ההתקפית הזו (שנולדה בעקבות הטכנולוגיה המתקדמת – כפי שציינת) גורמת לקבוצות לקלוע יותר, ומאלצת שחקנים לקלוע שלשות. נדמה כי במקרים אלו תפקידם של הסנטרים בהגנה קריטי בעיקר לנושא הריבאונד.

    דבר מעניין – לסן אנטוניו בראשותו של פופוביץ' הייתה הגנה נפלאה ב20 שנה האחרונות שהוכיחה את עליונותה בחסימת הצבע לחדירות קלות. המון רוטציה בהגנה, ועזרה מהגבוהים בחדירות של גארדים לצבע.
    העונה הDEF RTG של הספרס הוא השני הכי גרוע בליגה. להאשים את לכתו של קוואי לא בא בחשבון מכיוון שגם בעונה שעברה קוואי לא שיחק, ורייטינג ההגנתי של הספרס היה הרביעי בטיבו.
    לדעתי, ההתרסקות של הקבוצה העונה (יחסית) נובע מחוסר הסתגלות למצב החדש של גרג פופוביץ', שנותר תקוע אי שם בשלהי שנות ה2000.

    1. אני די מסכים איתך שמורי ודאנטוני ותוסיף את קרי גם שינו את המשחק.

      לגבי הספרס לא ראיתי מהם מספיק העונה אבל ממה שראיתי הבעיה שם זה הגיל של השחקנים והפציעות בעיקר ופחות הגנה על הפרימיטר. חסרים שם שחנים אתלטים קשוחים ועם רגליים צעירות ואם יש כאלו הם נגרי על בהתקפה.

      1. הסגל של העונה שעברה של הספרס לא היה שונה בהרבה מזה של היום.
        אם תסתכל בנתונים ההגנתיים הסטנדרטים תראה שההגנה שלהם לא כל כך גרועה – הם לא סופגים המון במתפרצות או ריבאונד התקפה. בעיקר בסט גיים. ההגנה בצבע נשארה סבירה יחסית שאפילו גולדן סטייט סופגת יותר נקודות בצבע מהספרס. בעיקר הקליעות מבחוץ, שכנראה לא נמצאה שם הנוסחה כיצד לשמור על הזריקות האלו

        1. קולעים עליהם ב-55% אפקטיבי לעומת 51% בעונה שעברה הייתם אומר שזה הבדל די מהותי, וזה לא רק כתוצאה משלשות.

  7. אחלה טור, אין לי שום הערה, ומסכים עם עידו יצחקי שחלק מהקרדיט מגיע לרוקטס (למרות שבנוגע לקצב הם דווקא בצד השני של הסקאלה), וגם ללוחמים וצליפותיהם.

  8. אחלה טור
    גם לדעתי מהפכת השלשות בשיתוף עם הקשחת השיפוט על ההגנה גורמים לקצב המהיר ולשאר ההתופעות שהזכרת פה.
    בכל מקרה שאפו על ההשקעה 🙂

  9. מעולה מתן, לא ציפיתי לפחות מזה.
    צריך להזכיר בהקשר של השחקנים שנבחרו שרובם הגדול בשיאם והצעירים מביניהם עדיין משתפרים, לכן ברור שהעונה תהיה הטובה ביותר שלהם. למעט לברון, אולדרידג ופול כל השאר עוד לפני ראש הגבעה.
    חוץ מזה, מסכים לגמרי עם הסיבות לתופעה.

  10. תודה מתן על פוסט ממש מעולה. גם כמותי וגם איכותי.
    נגעת בכל הנקודות החשובות לדעתי.
    המורי בול הוא האשם בכל.
    מעניין לראות שווסטברוק מוליך בגאון את טבלת הסקוררים פר דקה (אם כי ברור וביעילות נמוכה)

  11. יופי של פוסט, תודה רבה.

    הווריורס זרקו אתמול 43 שלשות, סטף זרק 14 מתוכן.
    לשם השוואה, לארי בירד בכל הקריירה עם ממוצע של פחות מ-2 זריקות לשלוש למשחק (עונה רגילה. 897 משחקים, 1727 נסיונות).

  12. נהדר מתן. קצב ועייפות בהחלט משפיעים אבל אני לא בטוח שאלה כל הסיבות. לפי התחושה שלי יש גם עלייה ביוסג' של הכוכבים כשהם על המגרש. יהיה מעניין לראות את היוסג' של השחקן הטוב ביותר של הקבוצה כשהוא על המגרש בהשוואה לשנה שעברה.

        1. מן הסתם יוסג' זה חלק מהסיפור אבל הרבה פחות משמעותי משאר הגורמים. רק עבור אחד מהם זה העונה עם אחוז השימוש הגבוה ביותר ורק עבור עוד 3 זו העונה עם אחוז השימוש השני בקריירה.

  13. חושב שעם כל הכבוד לשלשות והקצב הגבוה הסיבה האמיתית היא ההגנה הנוראית כל העונה הזאת(גם בעונות שעברות זה היה כך כל העונה ביתר שאת) נראית כמו אולסטאר אחד גדול פשוט מזעזע לראות הייתי מציע לקצר את הליגה ל58 משחקים ואת הפלייאוף לטוב מ5 עם רווחים יותר גדולים(אין ספק שבפלייאוף ההגנות מתהדקות אך עדיין רואים את העצלות שבמשחק) ושישחקו כמו בני אדם לאחרונה לצערי הטרנד חדר קצת גם לאירופה

        1. עקרונית ברור שאם אחוזי הקליעה מכל טווח נשארים קבועים ויש עלייה בשלשות אז האחוז האפקטיבי והטרושוטינג יעלו. זו המגמה שראינו בשנים האחרונות אבל היא ממש לא קשורה לירידה בהגנה. מצד שני העונה למרות המשך העליה בקצב זריקת השלשות והעלייה בעבירות אין כל עלייה בשניהם.

  14. מאמר מעולה, תודה רבה
    לדעתי הנקודה הקריטית היא קצב השלשות, והאחוז שלהן מכלל הזריקות. לא יודע אם זו תחילה של התופעה או כבר שיאה, אבל האבולוציה של המשחק תטפל גם בה. בינתיים אפשר להינות מכמה קבוצות התקפה גדולות, ובלא מעט משחקי התקפה מרתקים (יוקיץ' הוא החשוד המיידי כמובן)

  15. תודה מתן יופי של פוסט
    יש לי הערה ,יכול להיות שקצב הנתונים ירד עד לסיום העונה
    יתכן ששליש עונה הוא לא מגדם מספיק רחב.
    לגביי סטף קארי – אנחנו צופים בעונה הכי טובה של קלעי אי פעם
    אני בהלם ממה שהוא מיייצר העונה
    50-50-93
    0.9 נקודות לדקה
    זה פשוט מרהיב

    1. בהחלט ייתכן, בעיקר ברמת שחקן זה או אחר, שהנתונים ישתנו, כיוון שחלפה רק שליש עונה. לגבי כלל הליגה – ייתכן ויהיה תיקון מסוים, אבל קשה לי להאמין שהוא יהיה מהותי כבר העונה.

להגיב על אסף לבטל

סגירת תפריט