44 דקות צמודות ו.. Lillard Time / ראובן בראל

אדריכלי הניצחון

היכולת לחזות את הבלתי צפוי מעידה על אינטלקט מודרני, אמר אוסקר ווילד. לצערי לא יישמתי את האמרה הזו כשהתכוננתי למשחק הערב בין מינסוטה לפורטלנד. היה לי סיפור אחד בלבד בראש, השינוי שחל בקבוצה אחרי הטרייד של באטלר לפילי תמורת קובינטון וסאריץ'. משתתפי הפודקאסט של HOOPS, הציעו לשאול את קובינטון על התחושות שלו לגבי המעבר שקטע עבורו את ה-process בפילי, אחרי שהיה שם מתחילתו ועד כמה הוא אחראי לשיפור ההגנתי במינסוטה. על סאריץ' ערכתי מחקר, וגיליתי שהוא נולד באותה עיר שבה דראזן פטרוביץ נולד. אבא של סאריץ' אף שיחק עם פטרוביץ בעיר הולדתו. עוד גיליתי שסאריץ' ואביו היוו נושא לסרט דוקומנטרי בשם Always the same שהוקרן לראשונה בפסטיבל סרטים קרואטי לפני שלושה חודשים.

הנה ה-Trailer:

האבא פדרארג, נראה כמו טיפוס חביב והטריילר רק חיזק את הרצון שלי לראיין את סאריץ'. רצון לחוד ומציאות לחוד. קובינגטון פצוע, לא ישחק ולא היה נגיש לעיתונאים. נשאר סאריץ', הדינמיקה בסיום משחק מצריכה בחירה בין אחד מחדרי ההלבשה כדי להשיג ראיון של אחד על אחד, חיכית ולא השגת? חדר ההלבשה השני יהיה ריק כשתגיע אליו. בכניסה לחדר ההלבשה של מינסוטה קצין העיתונות שלהם מודיע לנו שיהיו רק ראיונות קבוצתיים. גם אל סאריץ' לא אגיע, לפחות הוא חסך לי המתנה חסרת תועלת. עם מי דיברתי בחדר ההלבשה של הבלייזרס? הפתעה!!!, כדי לגלות תצטרכו לגלול לסוף הפוסט. כדי שלא תדלגו על שאר הכתבה אתן לכם רמז, השם שלו מופיע בכותרת.

הטרייד האמור נתן תקווה למינסוטה, לפניו היא הייתה קבוצה לא מתפקדת בדרך ללוטרי. אחריו הם מכוונים לפלייאוף. התוספת נותנת להם עומק ובעיקר נראה שהפיחה חיים בטאונס שנראה שהתעורר לחיים.

גם שאר הקבוצה נראית שמחה ומאוחדת

במערב הצפוף כל ניצחון במפגש ישיר חשוב, במיוחד כשמדובר בקבוצות מאותו בית. עד כה כל קבוצה ניצחה משחק אחד בביתה. בשני הצדדים דיברו על הרצון לנצח ולקחת את ההובלה במאזן הפנימי. הרצון ניכר במשחק שהיה צמוד לכל אורכו. את ההפרש הכי גדול של הוולבס (6) הם השיגו 4 דקות לסיום המשחק. ואז הגיע זמן לילארד. סל ועבירה שלו הורידו את ההפרש ל-3. חסימה אדירה של נורקיץ', שנתן משחק נהדר, על טאונס וסל אחריה הורידו לנקודה.

דריק רוז שפתח במקום קובינגטון לקח את המשחק על עצמו. אצל הבלייזרס זה היה כאמור לילארד:
כך זה נראה:

דקה לסיום, שוויון 105, לילארד עם שלשה אדירה סגר את המשחק:

אחזיר אתכם כמה פסקאות אחורה, קובינגטון וסאריץ' לא זמינים, אצל הבלייזרס כל הכתבים עטים על נורקיץ' ולילארד. בכלל, לדבר בלעדית עם אחד הכוכבים של הקבוצה הביתית זו משימה כמעט בלתי אפשרית. כולם רוצים קצת אבק כוכבים, סקופ או זווית לסיפור שלהם. החלטתי לנסות בכל זאת לדבר עם לילארד ו… הצלחתי, אולי זה בגלל המשחק הטוב שלו או סתם כי הוא נחמד. שאלתי אותו על היכולת שלו בקלאץ', הוא לא אהב שהגדרתי את המהלכים שלו ושל רוז כ-duel אבל התרצה כשהוספתי שבסופו של דבר העובדה שהוא שם את הכדור ברשת השיגה את הניצחון.
מעז יצא מתוק, שווה לצפות:

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. הבלייזרס יצאו פה עם ניצחון אחרי שברבע הרביעי הוולבס הצליחו לעצור אותם הגנתית.
    הבלייזרס פשוט מסוגלים לשים הרבה נקודות על הלוח בזמן קצר ושתי שלשות של לילארד ומקולום סגרו את הסיפור (ובשתיהן היה כיסוי הגנתי מחפיר עליהם בנוסף לפסק הזמן שהוולבס יצאו משם עם שלשה מהפינה של גיבסון).

    הבעיה של הבלייזרס כרגע זה הדקות המתות שיש להם כמה פעמים במשחק שאז הם פשוט זורקים יתרון או נכנסים לבור לא מובן.
    עוד דבר הוא שנראה שסת' קארי קצת יצא מרוטציה והבלייזרס חוזרים לרוטציות הישנות שלהם של ספסל קצר

    1. אני חושב שהערב קארי לראשונה העונה היה כשיר ולא קיבל דקות. מול פיניקס הוא קיבל הזדמנות ,פתח ולא פגע . הערב סטוטס נתן לליימן הרבה דקות אחרי שיא הקריירה במשחק הקודם . לא כל יום פיניקס – הוא היה חלש עם 2-10 ו 6 נקודות

  2. "a duel????"
    נקרעתי מצחוק.
    יצאת מזה מעולה…
    איזה סיקור גדול, לא בתבנית, מה שחשוב מודגש, צילומים מהמגרש וריאיון עם הכוכב הגדול – פשוט תענוג.

  3. זה בטח יהיה מה זה מעניין לתפוס אחד על אחד כזה עם CJ. הבן אדם סופר רהוט ורואה בעצמו גם עיתונאי לעתיד.

  4. כיף. שיחקת אותה עם דילארד.

    מציע לך ולשאר כתבי חו"ל להשתמש בישראל כמקור שיפתח לכם עולמות חדשים עם המרואיינים.

    למשל: "היי. אני מישראל. חג המולד מתקרב. אין לך מושג מה האווירה בירושלים ובנצרת בחג המולד. היית פעם בישראל? שמעת על שחקנים אמריקאים בישראל?"

    זה יפתח לכם ברוב המקרים במה חדשה לחלוטין.

    תודה ראובן. אתה ואור מתחילים לעשות מהבלייזרס 'הקבוצה של ישראל'…

  5. תודה ראובן
    הבלייזרס תמיד יושבים לי טוב גם בזכות קלייד וגם בגלל שהיתי באולם הזה בפורטלנד שנקרא פעם גן השושנים בתרגום לעברית 🙂

להגיב על ולדי קוגן לבטל

סגירת תפריט