הלייקרס אצל ממפיס וספיישל שירי חנוכה – משחקי שבת / יאיר זעפרני

ערב משחקים נוסף של מוצאי שבת עומד בפתח, חג חנוכה עומד בדלת החוצה ובין שניהם יש לנו תשעה משחקים שאיך נאמר בעדינות – 'לא הולכים להדיר שינה מעינינו'. אבל כמו שאמרה פעם האקסית שלי 'אם החיים נותנים לך לימונים, מה שלא תעשה, אל תכין מהם ופל לימון' ולכן, אנחנו נזרום עם מה שיש וננסה להפיק מזה את המיטב.

אז המיטב של הערב כולל לא מעט דרבים: יש לנו את דרבי העיזים ('עיזות' כלשון הדוקטור) בין ה-GOAT הכללי לברון ג'יימס ל-GOAT הישראלי עמרי כספי (בתגובות, מבקש להעיר איזה חלק מהמשפט נשמע לכם יותר שקרי ולמה); יש לנו את החלק השני של דרבי הבוגדנוביצ'ים (ממש לפני שבוע היה החלק הראשון); יש לנו דרבי טקסני בין  הקבוצה הטובה בטקסס (דאלאס מאבריקס, אני מדבר אליכם!) לקבוצה הטובה ביותר ביוסטון; יש לנו דרבי בין השחקנים הניגרים ב-NBA (יאללה, נראה אתכם אומרים מי הקבוצות בלי שאני אספר לכם) ויש לנו כמובן את הדרבי של התפוח הגדול, שבהחלט יש לו חוקים משלו והחוקים הם – הכדורסל גרוע!

בקיצור, למרות הכל יש על מה לכתוב ויש על מה לדבר ולמרות שאני יודע שאתם מחכים לסיפורים הזויים, הפעם נקדיש את הטור לספיישל שירי חנוכה, בתקווה שלא תזרקו עליי סופגניות. קריאה מהנה!

*

המשחק המרכזי

3:00: ממפיס גריזליס (9-15) – לוס אנג'לס לייקרס (10-15)

להורים לילדים קטנים שביננו, השיר 'מעשה בלביבות' הוא אחד המוכרים שבשירי חנוכה. השיר שנכתב והולחן בשנת 1971 הוא אחד השירים המוצגים ביותר במסיבות חנוכה בגנים ובבתי הספר, לרוב על ידי ילדים חסרי חוש משחק או רצון להופיע.

מעבר להיותו שיר שניתן להמחזה בקלות, מעלה השיר שנכתב על ידי תלמה אליגון רוז כעיבוד לסיפור שסיפרה לה הרבנית חווה חיה פרנקל (אשתו של הרב איסר פרנקל) כמה תהיות קיומיות. השיר שמוכר בשם 'חנה זלדה' אבל שמו הרשמי הוא 'מעשה בלביבות', מספר על בעל בעיירה יהודית כלשהי שחפץ בלביבה חמה ומתוקה לכבוד החנוכה ועל-כן הוא מבקש שאשתו תכין לו אחת. אלא שכאן מתחילות הבעיות לצוץ. חנה זלדה, אשתו של רבי קלמן (הבעל בסיפור), לא ממש מנהלת את משק הבית כראוי וחסרים לה המצרכים לאפיית הלביבה. ועל-כן היא שולחת אותו לשוק פעם אחר פעם להביא קמח, שמן וסוכר ולבסוף כשהוא חוזר מהגיחה האחרונה לקניות, אשתו מבשרת לו שנגמר לה הכוח והוא עומד וטורח כל הלילה עד שלקראת בוקר הלביבה מוכנה.

עד כאן סיפור המעשה עצמו (שעדיף כמובן לשמוע אותו בשיר החביב של צילה ועזרא דגן) ומכאן כמה השגות חשובות: ראשית, למה למען השם חנה זלדה לא שולחת אותו לקנות את כל המצרכים בבת אחת?! מילא שהיא התרשלה ובמטבח שלה כנראה אין שום דבר משמעותי (סוכר, קמח ושמן זה מצרכי יסוד! איך היא שותה את הקפה בבוקר?) אבל מרגע שהיא עלתה על זה שהמזווה שלה ריק למה היא לא מבקשת מרבי קלמן לקנות את הכל יחד? שנית, והפעם נתהה על רבי קלמן, למה הוא צריך לילה שלם בשביל להכין לביבה? נשבע לכם, שזה לוקח לא יותר מחצי שעה בלחץ וגם אם מדובר בעיירה יהודית לפני מאה שנה, עדיין מדובר בזמן מוגזם מדי בשביל להכין לביבה.

אלא ששתי התהיות האלה הן טובות ונחמדות אבל מעליהן מרחפת שאלה משמעותית הרבה יותר. לשיר, כך כבר אמרנו, קוראים מעשה בלביבה. אלא שבפעם האחרונה שבדקתי לביבות מכינים מתפוחי אדמה (וירקות אחרים), קמח וביצים ובטח ובטח שלא מוסיפים להם סוכר. ובכלל, בשיר מוזכר שרבי קלמן 'לש הבצק, יוצק ויוצק', ממתי לשים לביבה??? אם כבר, רבי קלמן הכין סופגנייה (לא תקנית אמנם, כי אין ריבה…, אבל בוודאי לא לביבה). ילדים, אם אתם קוראים את הטור זה תזכרו לא להאמין לכל מה שאתם שומעים!

בקיצור, הרבה שאלות ותשובות אין. ומכאן לעניינו, כי למרות הקושיות הרבות שנותרו ללא מענה, רבי קלמן מהשיר מזכיר לי במקצת את לברון ג'יימס ומה שעובר עליו בעונה האחרונה. קינג ג'יימס הצטרף העונה ללוס אנג'לס לייקרס. נפשו חשקה באליפות אחרונה, חמה ומתוקה. אלא שבדיוק כמו במקרה של רבי קלמן, הוא גילה ש'אשתו האהובה' (במקרה של לברון – אשתו הרביעית, לוס אנג'לס לייקרס) מתנהלת באוזלת יד וחסרים לה במטבח מצרכים רבים כגון: יכולת מסירה, קליעה מבחוץ ובאופן כללי רעיונות לפתרון בסוגיה 'איך מכניסים את הדבר הכתום הזה לסל'.

וממש כמו רבי קלמן, לברון לא אמר נואש 'לובש הסינר, מפשיל שרווליו' ועושה את העבודה בעצמו. בלי טובות מאף אחד. ואכן, בתקופה האחרונה הלייקרס נראית הרבה יותר טוב מבתחילת העונה והסיבה הראשית, אם תשאלו אותי, היא לברון ג'יימס שהבין ש'אם אין אני לי, מי לי'. הנה הבציר שלו בשבועות האחרונים: 44 נקודות נגד פורטלנד, 51 נקודות מול מיאמי, כמעט טריפל דאבל נגד קליבלנד (32 נק'), 38 נקודות נגד אינדיאנה וביום רביעי האחרון 42 נקודות נגד הספרס כולל 20 נקודות במהלך הקאמבק הגדול של הלייקרס בחצי השני. אתמול, רבי לברון עבד קשה עד אור הבוקר אבל למרות 35 נק' שלו לצד 11 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, הלייקרס שלו הפסידו לסן אנטוניו בפעם השלישית העונה ולברון, כך נראה, יצטרך כנראה לעשות עוד דברים בעצמו בשביל שהלייקרס תהיה בטופ של הטופ.

'איך אפשר להכין לביבה כשהכוח נגמר?' מסתבר שללברון אף פעם לא נגמר הכוח. גם לא כמה דקות לפני גיל 34. האם יהיה ללברון כוח גם בבק טו בק בממפיס? המשחק הכי טוב של לברון העונה (51 נק' מול מיאמי) היה בלילה השני של בק טו בק, כך שבהחלט סביר שכן. אלא שמהצד השני לא מחכה ללייקרס יריבה נעימה ונוחה כל כך אלא אחת הקבוצות המפתיעות של השנה. ממפיס, וזאת כבר הזכרנו לא אחת, חזרו השנה לגריט אנד גרינד וכשמייק קונלי בכושר התקפי נהדר (ממוצע הנקודות למשחק הגבוה בקריירה שלו עד כה), מארק גאסול מצוין בשני צידי המגרש (שחקן ההגנה של השנה עד כה לטעמי) וג'ארן ג'קסון ג'וניור משתלב נהדר אז ממפיס היא בהחלט קבוצה שחוזרת לעמדה האהובה עליה – הסוס השחור. וכמובן שמעל כל זה יש את ההגנה של הגריזליס, שמדורגת רביעית בטיבה בליגה ויחד עם הקצב האיטי בליגה שבו ממפיס משחקת הופכת את המשחקים שלה לקרבות רחוב שבסיומם יש לממפיס תמיד הזדמנות לנצח.

הגריזליס אמנם קצת נסוגו לאחרונה עם שלושה הפסדים רצופים (קליפרס, ניקס, טורונטו) אבל השבוע האחרון כבר היה יותר טוב ואחרי ניצחון אמש בניו אורלינס, ניצחון בו להט ג'מייקל גרין ששב מפציעה וגם יואקים נואה סיים אותו עם 13 נק' ו-5 ריב' ב-16 דקות, הגריזליס חזקים מאוד בתמונת הפליאוף, מציאות טובה הרבה יותר מאשר הציפיות הראשונות מהקבוצה (שאפשר לסכם אותם בגדול בשתי מילים 'הרבה פציעות'…). מול הלייקרס אנחנו צפויים למשחק הגנתי יחסית, כששתי הקבוצות מגיעות עייפות אחרי ששיחקו אמש אבל הדובים יודעים היטב, שניצחון על לברון ושות' יהיה בוסט אדיר לעונה שלהם והם בהחלט נראים כמו מועמדים טובים לעשות זאת ולגרום ללייקרס הפסד שני ברציפות אחרי ארבעה ניצחונות רצופים שהיו להם מוקדם יותר. ניסי חנוכה או לא, אני אלך הפעם על הלביבות. ממפיס.

שמחה גדולה הלילה

1:00: דאלאס מאבריקס (11-12) – יוסטון רוקטס (13-11)

(משחק שני מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 למאבריקס)

השיר 'מי ימלל', שנכתב ע"י מנשה רבינא הוא אחד השירים היותר מוכרים של חנוכה, לו רק בגלל הלחן הקליט (שגם הוא נכתב ע"י המלחין הידוע 'עממי') אלא גם בשל היותו 'קאנון' שיר שאפשר לשיר אותו בשני קולות.

הקאנון, סגנון מוזיקאלי בו שני קולות או יותר שרים בהרמוניה מושלמת, שתי מלודיות שונות שמושרות בקצב דומה ובמרווחים שווים. ההיסטוריה של הקאנונים מתחילה במאה ה-14 כשהרעיון שעמד מאחוריהם היה לנסות לחקות את המוזיקה שקיימת בגן עדן – מוזיקה הרמונית, אינסופית (תיאורטית, קאנון לא נגמר אף פעם) שיוצרת מעין שלמות. לאורך השנים הפכו הקאנונים להיות נפוצים ורבים מהמלחינים היודעים (ברהמס, באך, שוברט ועוד) הוסיפו קאנונים לרפרטואר היצירות שלהם.

אם היה אפשר להקביל את ההתקפה של יוסטון רוקטס למשהו, יש סיכוי שקאנון היה יכול להתאים. הרעיון שעומד מאחורי השיטה שבנה דריל מורי הוא שכפול מתמיד של אותו דבר. ג'יימס הארדן הוא גארד שיודע לחדור היטב ולמצוא קלעים חופשיים, אז למה שלא נביא עוד מישהו שידע לעשות אותו דבר כמו כריס פול. אריק גורדון הוא ספק נקודות שיודע גם להוביל כדור? למה שלא נביא גם את ברנדון נייט (טרם שיחק) שבנוי על אותו רעיון. יוסטון היא קבוצה קאנונית. חד-גונית לפעמים אבל כזו שהמטרה שלה היא שההתקפה שלה לא תיפסק לעולם וגם בדקות בהן השחקנים הבכירים נחים תמיד יהיה מי שיוביל את ההתקפה.

אלא שהעונה, כמו שאנו חוזים בימים אלו עין בעין, הקאנון נתקע לא אחת. זה מתחיל בהגנה של יוסטון שלא נותנת אופציה ליום רע בהתקפה (יום קליעה גרוע פרושו הפסד אצל הרוקטס. אף אחד לא יחפה מאחור) אבל ממשיך גם לכך שבימים או אפילו רבעים בהם השלשות לא נכנסות אין ליוסטון שום דבר אחר לייצר והיא ממשיכה להטיח זריקות מחוץ לקשת בחוסר יעילות מוחלט. זה קרה לה במשחק מספר 7 בגמר המערב שנה שעברה מול גולדן סטייט וזה קרה להם בחצי השני של המשחק נגד מינסוטה, חצי שהסתיים עם 29 נקודות בלבד.

הדמיון בין השחקנים של יוסטון שעושים כולם עוד מאותו דבר, בא לידי ביטוי גם בפציעות שלהם. הרוקטס לאורך כל העונה, לא משחקים עם סגל מלא ובכל רגע נתון אחד מהשחקנים הלא יציבים שלה מחסיר משחק או שניים, מה שמקשה מאוד על המאמן מייק ד'אנתוני להרים את הקבוצה. להוציא את הגבוהים אניס, קאפלה ופי.ג'י טאקר (הכל יחסי אם תהיתם מה האחרון עושה ברשימה הזו) אף שחקן של יוסטון לא שיחק את כל המשחקים העונה (והיו רק 24) והדבר בהחלט נותן את אותותיו במאזן הקבוצה. השבוע, הפצועים הכרוניים, כולל ננה ופול, חזרו לעניינים אבל יוסטון נראתה נורא בחצי השני מול מינסוטה ובמשחק יום חמישי מול יוטה שהסתיים במינוס 27 נקודות.

ואולי הבעיה הכי גדולה בקאנוניות של יוסטון היא שגם ההישגים שלה די חוזרים על עצמם. בפעם הקודמת שהיא עלתה לגמר המערב והפסידה שם לגולדן סטייט (2014/15), העונה העוקבת הייתה חלשה ויוסטון בקושי הגיעה בה לפליאוף (מקום שמיני והפסד לגולדן סטייט נטולת קארי בסיבוב הראשון). האם גם כאן נראה קאנוניות? יש מצב שיוסטון כמו שהם נראים היום חותמים על מקום שמיני…

הערב תתארח יוסטון אצל דאלאס, קבוצה שמפתיעה גם חלק מהאופטימיים ביותר בין אוהדיה. יותר מרבע עונה אחרינו ודאלאס נאבקת על מקום בפליאוף וניצחה חמישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלה. לוקה דונצ'יץ' מתחיל לקבל בעלות (ואפילו הוריד שני בלוקים על הראש של לברון לפני שבוע), הספסל מציג את הנתונים הטובים בליגה והמאבריקס לא יכלו לצפות לתקופה טובה יותר. אחרי יוסטון יש להם השבוע את אורלנדו, אטלנטה ופיניקס ואלו בהחלט אמורות להיטיב עם המאזן שלה שגם ככה חיובי ואם דירק נוביצקי יחזור מתישהו בקרוב כמו שמקווים בקבוצה, אז בכלל תהיה בדאלאס סיבה למסיבה. דניס סמית' ג'וניור בספק להערב (חבלה במרפק) ודאלאס תקווה לשחזר איתו או בלעדיו את הניצחון הנאה שהם השיגו ביוסטון רק לפני שבועיים. אם נמשיך עם הקבלת הקאנון, מה שהיה אמור לקרות שוב שזה קשור ליוסטון ולכן נהמר על הקבוצה הביתית. דאלאס.

2:00: אינדיאנה פייסרס (10-15) – סקרמנטו קינגס (11-13)

(משחק שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לקינגס)

אחד האתוסים המובהקים של חג החנוכה עוסק כמובן בנס, זה במסגרתו ניצחו החשמונאים החלשים את האימפריה הסלאוקית, מעטים ניצחו את הרבים ובית המקדש טוהר באמצעות פך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים.

האתוס הזה, שתולה את כל הצלחת מרד החשמונאים וכל מעשה חנוכה באלוהים בכבודו ובעצמו, נשחק קצת בימי תקומתה של הציונות החילונית שהאמינה שעם כל הכבוד לאל עצמו ולהמתנה לכך שיום יבוא והוא ישלח את המשיח שיגאל את עם ישראל, הגיע הזמן לעשות את ה'ניסים' בעצמנו ולהקים מדינה עברית. התיגר על האמונות הישנות (ועל שלוש השְׁבוּעוֹת שגורסות שאסור להחיש את הקץ) היה האטמוספירה בה נכתב השיר הידוע 'אנו נושאים לפידים', שיר שמעמיד את החלוצים הציוניים כמכבים מודרניים, כאלה שמסתדרים לבד.

השיר, שנכתב ע"י אהרון זאב, מחנך, משורר וסופר (לילדים ולמבוגרים) בשנת 1936, מכיל את המילים, המהפכניות ביחס לאתוס הישן – "נֵס לֹא קָרָה לָנוּ – פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ. בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם – וַיְּהִי אוֹר!". מילים שקוראות תיגר אפילו על בריאת העולם ומרמזות שאפשר להביא את האור בכוחות עצמנו מבלי התערבות זרה.

השיר עורר פולמוס רב בציבור היהודי בימים ההם ולא מעט ציונים ובוודאי אנטי ציונים ביקרו את הכותב ואת השיר על כך שהם מאמינים בכך שהכל תלוי בהם תוך שהם מצטטים את הפסוק מספר דברים, שנשכח לטענתם מהכותב  "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". עם זאת, השיר זכה להצלחה, הושר בפי רבים ועד היום, הוא מושר בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות.

באינדיאנפוליס ייפגשו הערב שתי קבוצות שעושה רושם שהפסיקו לצפות לניסים והחליטו להביא את הגאולה בכוחות עצמן. המארחת, מצליחה כבר עונה שנייה ברציפות לחצוב מים מן הסלע ובעוד כולנו ציפינו ממנה אחרי הטרייד על פול ג'ורג' לעשות טנקינג ולצפות לנס של בחירה גבוהה בלוטרי, הם בנו את עצמם מחדש תחת הנהגתו של ויקטור אולדיפו והפכו להיות בצניעות וביושר לאחת הקבוצות הטובות והיציבות במזרח. גם הפציעה של אותו אולדיפו שנעדר מזה כשלושה שבועות בשל פציעה בברך לא עצרה את הפייסרס שמחזיקים במאזן חיובי (4-5) גם בלעדיו.

בהיעדרו של אולדיפו בויאן בוגדנוביץ' הפך להיות נותן הטון בהתקפה והוא אחד השחקנים הבולטים בליגה מחוץ לקשת עם 2.1 שלשות למשחק ב-50% אחוזים מרשימים. שני הסנטרים של הקבוצה, מיילס טרנר שאולי לא שמתם לב אבל פשוט נהדר הגנתית ודמונטאס סאבוניס, שבטוח לא שמתם לב למספרים המדהימים שלו – 14.3 נק' ו-10.1 ריב' ב-24.9 דקות בלבד (בהמרה ל-36 דקות מדובר על שחקן של 20.7 נק' ו-14.6 ריב'!), מסייעים המון להצלחה של הפייסרס ולצד ספסל עמוק (10 שחקנים עם מעל 6.5 נקודות למשחק ובנוסף אליהם טי.ג'י ליף שמגלה חיוניות גדולה מאוד לעיתים) יש לנייט מקמילן בהחלט במה להתגאות.

אולדיפו לא יישחק כנראה גם הערב כשאינדיאנה תארח את סקרמנטו שגם היא, כך עושה רושם, חדלה להאמין שיום אחד מישהו יוציא אותה מהנאחס שמלווה אותה והחליטה לעשות זאת בעצמה. הקינגס השנה אמנם לא הרבה מעבר לבינוניים, אבל באופן יחסי למה שהתרגלנו לראות מהקבוצה הזו זה המון. השבוע הם ניצחו שלוש פעמים במה שהפך להיות הפעם הראשונה מאז עונת 2004-05 שלקבוצה יש מאזן חיובי בשלב כה מאוחר (…) של העונה. אחד השינויים המהותיים בסקרמנטו השנה מלבד הרביעייה המלכותית בראשות ד'ארון פוקס זו היכולת של הקבוצה ברגעי הקלאץ'. סקרמטו שיחקה 24 דקות הכרעה (שהם 2 דקות אחרונות של 12 משחקים) בהפרשים הנמוכים מ-5 נקודות העונה והנט רייטינג שלה בדקות אלה עומד על 43.1+, הטוב ביותר בליגה כשהמאזן גם כן עומד על 3-9. אי הצלחה בקלאץ' כנראה הייתה משנה את התמונה של הקינגס לחלוטין אבל המלכים של דייב ייגר לא מחכים לניסים וסוגרים עניין היטב.

הקבוצה שמדורגת שנייה במדד הזה היא אינדיאנה פייסרס, אותה תפגוש סקרמנטו הערב ובמשחק ביניהן לפני שבוע הראשונה גברה על השנייה תודות לסל ניצחון של ווילי קולי-סטיין, 16 שניות לסיום וכמה שריקות גבוליות של השופטים (110:111 בסיום). אם יהיה לנו עסק עם משחק מותח, דבר שבהחלט יכול לקרות, כדאי לראות את תפקוד שחקני שתי הקבוצות ברגעים האחרונים של המשחק.

אינדיאנה גברה אתמול על אורלנדו בקלות, סקרמנטו עשתה את אותו דבר בקליבלנד. בקרב ביניהן הערב אני אהמר כמו בשבוע שעבר, על הפייסרס. אולי הפעם אהיה צודק… אינדיאנה.

5:00: פורטלנד טרייל בלייזרס (11-14) – מינסוטה טימברוולבס (12-13)

(משחק שלישי מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 1-1)

לפני שהתפרסם בתור כוכב קומדיות הוליוודיות בדרגה ט' כגון 'זמר החתונות' או '50 דייטים ראשונים', היה אדם סנדלר סטנדאפיסט עולה שהופיע על במות רבות ברחבי ארה"ב ואף השתתף מספר שנים ב'סטארדיי נייט לייב' המוערכת. ולפני כל אלה היה אדם סנדלר נער יהודי, דבר שהשפיע עליו רבות וגרם לו, לכתוב שנים אחר-כך את 'שיר החנוכה' (Hanukkah Song) שהפך להיות מזוהה איתו כל-כך.

לפני שהוא שר את השיר בפעם הראשונה סיפר סנדלר ש'הזמן הזה בשנה תמיד גרם לו להרגיש קצת מחוץ לעניינים בגלל שבבית הספר בו למד היו כל-כך הרבה שירי חג מולד ואילו כל הילדים נתקעו עם שיר על סביבון. ודבר זה גרם לו לרצות לכתוב שיר חנוכה חדש'. ואכן, השיר הפך להיות להיט בקרב יהודים וגם כאלו שאינם, ועם השנים, כתב סנדלר עוד שלוש גרסאות המשך לשיר המצחיק הזה של שחקן שלמרות הכל גאה ביהדותו.

מהות השירים של סנדלר היא פשוטה – רשימה של סלבס אמריקאים שכמוהם, כמו סנדלר, הם יהודים (או רבע יהודים, או חצי יהודים וכו'). בעברית אנחנו קוראים לזה 'צרת רבים, חצי נחמה'. או כמו שקוראים לזה ציניקנים, כמותי – 'צרת רבים, נחמת טיפשים'.

אבל מכיוון שאנחנו בחנוכה וחנוכה כידוע הוא חג האור שמגרש את החושך, ננסה לשים את הציניות בצד ולהידבק ברוח של אדם סנדלר ובמסר החשוב העולה מן השיר – 'גם אם אתה חוגג משהו קצת פחות נחשב – עדיין יש לך במה להתגאות'.

ועם המסר הזה, אני כאוהד מינסוטה טימברוולבס, הולך בשבועות האחרונים, בוודאי ובוודאי מאז שעזב את הקבוצה ג'ימי באטלר הזכור לרע. בניגוד לתחושה של אדם סנדלר, מינסוטה (ואני) עדיין בעניינים. הטימברוולבס ניצחו שישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלהם והתקדמו במעלה טבלת המערב למקום ממנו ביום בהיר רואים את הפליאוף. השינוי המהותי קורה בהגנה שהפכה באחת להיות מהטובות בליגה (מדורגים במקום 16 בדיפנסיב רייטינג היום, 29 בליגה ביום שבאטלר עזב) אבל גם ההתקפה מגלה חיוניות רבה בלא מעט משחקים כשקארל אנתוני טאונס עם 24.3 נק' ו-11.5 ריב' בשבעת המשחקים האחרונים הוא המשתפר העיקרי וכשג'ף טיג רכז הקבוצה אומר עליו 'הוא דורש את הכדור בהתקפה!' כנראה שזה לא מקרי.

ברוח חנוכה, מינסוטה היא המקום בו ניסים קורים העונה. קארל אנתוני טאונס משחק הגנה נהדרת, רוברט קובינגטון מתאים בול לפאזל, אנדרו וויגינס קולע ביעילות לאחרונה (52.4% אחוזים מה-2 ו-53.7% מה-3 במשחקי השבוע), ת'יבודו משתמש בספסל. ויש גם את הנס הגדול מכולם, דרק רוז, המועמד מספר 1 בעיניי להיות השחקן השישי של העונה שקולע 18.3 נק' למשחק ועושה את זה, הכינו את החצוצרות ב-47.5% מחוץ לקשת, כמעט פי 3 מהעונה שעברה (!), פי 1.5 לפחות מכל עונה אחרת בקריירה שלו. והבן אדם היה MVP… אני שומע כל הזמן את הרינונים על כך שמדובר בפוקס ושהסטטיסטיקה תתיישר אבל האמת? עושה רושם שרוז פיתח כאן משהו שלא היה לו, וזה לבד סוג של נס במצבו הבריאותי והמנטאלי שראינו ממנו לפני העונה הזו. או כמו שאומרים במזמור מעוז צור – 'נעשה נס לשושנים'.

עם הגישה האופטימית הזו תפגוש מינסוטה הערב את פורטלנד טרייל בלייזרס שכבר פגשה אותה פעמיים העונה (כל קבוצה ניצחה בביתה, המשחק השני בו ניצחה מינסוטה היה אחרי עזיבת באטלר). אצל הבלייזרס אין ניסים יותר ואחרי תחילת העונה המצוינת עם מאזן 3-10 היא בצניחה חופשית שכוללת שישה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים. מעבר לקטסטרופה המכונה בפורטלנד 'הגנה' שלאחרונה חוטפת מכל הבא ליד (להוציא את קבוצת היורוקאפ מפיניקס), הבעיה עם הקבוצה של טרי סטוטס בשבועות האחרונים היא פתיחה חלשה של משחקים ואחריה ניסיון, לרוב נואל, להשלים את הפער. בצורה הזו נוצחה פורטלנד בשבוע האחרון בידי דנבר, סן אנטוניו ודאלאס וכאמור, אלמלא פיניקס נקרתה בדרכה יש סבירות שרצף ההפסדים היה נמשך. ומכיוון שהמערב צפוף מאין כמוהו ופורטלנד אט אט מתדרדרת במאזנה, ייתכן והתמונה הכללית של העונה של פורטלנד הפוכה מהמשחקים עצמם – פותחים פער גדול בהתחלה ולאט לאט מאבדים אותו…

פורטלנד חסרה את סי.ג'י מקולום שסובל מנקע בקרסול, במשחק מול פיניקס והערב הוא בספק במה שעלול לחרוץ את גורל המשחק שכמו שאני רואה אותו, די חיוני בשביל הבלייזרס. יוסטון, פעמיים ממפיס, טורונטו, הקליפרס ובהמשך פעמיים יוטה, דאלאס ופעמיים גולדן סטייט אלו היריבות הבאות של דמיאן לילארד וחבריו וכמו שאני רואה את זה הם חייבים לנצח משחקי בית מול קבוצות באזור החיוג שלהם, אחרת ההתדרדרות תהיה מהירה.

אז קבוצה אחת בדרך למעלה ואחת בדרך למטה, האם זו גם תהיה התוצאה הערב? אני חושב (או אולי חושש) שלעת עתה, המאזנים יישארו כאלה שבהם סוללי הדרכים יהיו לפני הזאבים. פורטלנד.

5:30: לוס אנג'לס קליפרס (8-16) – מיאמי היט (14-10)

חנוכה, וזאת אמת לאמיתה, הוא לא בדיוק חג מגניב במיוחד. ולא שאני, יאיר זעפרני, חובב היסטוריה, ספרות וסטטיסטיקות מתקדמות מבין משהו במגניבות אבל אני בהחלט יודע לזהות כשמשהו לא נמנה על עילית הטרנדים וחנוכה, למרות שביחס לחגים היהודיים האחרים מצבו טוב (נורא קשה פשוט לעקוף את פסח…), הוא פשוט לא חג מגניב.

בטח שכמשווים את חנוכה, שמגיע לרוב בדצמבר לכריסמס, שחופף אותו לפעמים וכולל ברזומה שלו זקן חביב שמחלק מתנות, עץ זוהר בסלון ואווירת נתינה בלתי נגמרת, מוצאים שהחג היהודי נמצא בעמדת חיסרון. אלא שאם מסתכלים על השיר שרון ג'ונס והדאפ-קינגס, להקה שמתמחה בפאנק וסול (וממשיכה להופיע גם אחרי מותה של ג'ונס מסרטן בשנת 2016) ונכנסים לקצב שלו, פתאום הדבר הלא מגניב בעליל הזה שנקרא 'חנוכה', תופס משמעות אחרת. ככה זה כשנותנים לחבורה לא יהודית במיוחד לשיר במסגרת אלבום חגים שהיא מוציאה [(It's a Holiday Soul Party 2015)] על החג שלנו, הם מביאים אותו למקום מעניין ומיוחד, גם אם המסר של השיר (שמונה ימים שמלאים באהבה) הם לא בהכרח כוונת המשורר…

אפרופו דברים שבמציאות הרבה יותר מגניבים ממה שהם אמורים להיות, אז הלוס אנג'לס קליפרס. הקבוצה של דוק ריברס היא אחת המרעננות הרשמיות של העונה עם מאזן מרשים בצמרת המערב, התקפה מהטובות בליגה (מקןם רביעי באופנסיב רייטינג), שחקן חודש נובמבר באזור המערבי של הליגה (טוביאס האריס) ותחמושת שלא נגמרת על הספסל.

מי היה מאמין שדווקא אחרי עידן כריס פול ובלייק גריפין וכשדוק ריברס המושמץ (בצדק!) עדיין על הקווים, תמצא לוס אנג'לס קליפרס את עצמה באחת העונות היותר מרגשות שהיו בהיסטוריה שלה. עם סגל שחקנים מלא בכל טוב כמו האריס שכבר הזכרנו, דנילו גלינארי שתמיד ידע לשחק כדורסל אבל הפעם הוא עושה את זה בלי להיפצע (שום-מלח-מים), מונטרז הארל בעונת פריצה, לו וויליאמס היעיל, אייברי בראדלי ופטריק בברלי הלא מוערכים מספיק ושיי גילגוס-אלכסנדר המבטיח יש למפרשיות לא מעט להפגין בתחרות על הפליאוף במערב ויתרה מזאת, הם בהחלט מספיק שווים ומספיק מגניבים בשביל שבקיץ ינוצל המקום שיש להם מתחת לתקרת השכר בשביל להחתים סופרסטאר נוסף (או שניים). ככה זה שמתרגלים להיות הקבוצה הכי טובה בלוס אנג'לס – לא מוותרים על זה בקלות.

אחרי שבוע קשה שכלל שני הפסדים וניצחון אחד בלבד וגם ערב קליעה מחפיר, הגרוע ביותר מאז המשחק הראשון בעונה, מול ממפיס, מתייצבת הערב הקבוצה של דוק ריברס מול מיאמי היט למשחק שאמור לשמש אותם בשביל לחזור לתלם. עם מה שיש להם ההיט בהחלט יכלו להיות הקליפרס של המזרח השנה. הסגל שלהם רחב וגדול ויש בו שילוב של שחקנים ותיקים ומנוסים שמפגינים יעילות עם שחקנים צעירים ומוכשרים שיכולים להתפרץ. אלא שהמציאות מלמדת אותנו שמיאמי היא קבוצה לא עקבית, שלא ניצחה העונה יותר מפעמיים רצוף, שההתקפה שלה היא אחת הגרועות בליגה ושהדבר היחיד שקונסיסטנטי אצלה הוא חוסר היכולת לממש את הפוטנציאל שיש בסגל.

מיאמי היא כרגע אפילו לא קבוצת פליאוף (אם כי היא לא רחוקה משם ותודה לשיטה הנמאסת של חלוקה לקונפרנסים שהופכת קבוצות כמו וושיגנטון ושארלוט לקבוצות פליאוף ואת יוסטון וסן אנטוניו לקבוצות תחתית) ולטעמי אולי הגיע הזמן לחכוך בדעתנו שוב בתהייה האם אריק ספולסטרה הוא באמת מאמן כל-כך טוב כמו שמיוחס לו. המאמן האמריקאי ממוצא פיליפיני לא ממש הצליח להרים את מיאמי מאז תקופת לברון (וגם קודם הוא לא הפגיז) ולטעמי ייתכן שמיאמי תוכל לחזור לעניינים אם תצא לדרך חדשה גם בגזרת המאמן.

כך או כך, אחרי שניצחה אתמול בפיניקס ועברה שבוע יחסית טוב עם שלושה ניצחונות בארבעה משחקים (אורלנדו הרסה את המאזן המושלם), מיאמי מרגישה יותר טוב לקראת המשחק הערב מול החבורה מלה-לה לאנד. אלא שפיניקס היא לא בדיוק דוגמא לקבוצה תחרותית ומיאמי בבק טו בק מול הרגליים הרעננות של הקליפרס ולכן אני אהמר בלי משים על המארחת שתמשיך להיות מגניבה גם הערב. לוס אנג'לס.

תמשיכו לחלום

2:30: ניו יורק ניקס (18-8) – ברוקלין נטס (18-9)

(משחק שלישי מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 1-1)

מתי כספי הוא איש מוזר. זמר מוכשר? כן, מוזיקאי בחסד? בוודאי. אחד האהובים עליי? לגמרי. אבל, איש מוזר. את הבדיחות שהוא מספר בהופעות (שוב ושוב ושוב, כאילו לא שמענו את זה כבר) רק הוא מבין, את הרפרטואר שלו לצד שירים אדירים ונכסי צאן ברזל בתרבות העברית, ממלאים גם דיסקים משונים כמו 'שירים במיץ עגבניות' ובאופן כללי האיש לא תמיד נותן לך תחושה שהוא איתנו לגמרי.

עכשיו לא שיש משהו רע עם זה, כי אני אוהב את האמנים שלי מעניינים ויצירתיים, אבל את הנקודה הזו חשוב להבהיר כי אם יש שיר שמתאים בשביל לתאר את מתי כספי זה השיר שכתבה לאה נאור והוא בעצמו הלחין ושמו 'הסביבון שלי'. השיר העליז הזה שהוא חלק מדיסק הילדים של מתי כספי 'בובה מתי' מספר על סביבון שבגדול 'עושה מה שבא לו' או כמילות השיר: "הוא רוקד לו סתם נהנה מן העולם. אם הוא מתעייף לו קצת הוא נופל לו על הצד. בום טרח, בום טרח הוא נח". הוא מסתובב ללא תכלית וללא מטרה, נהנה מהחיים ומרגיש נורא נורא חשוב – "הסביבון רוקד רוקד לו כל היום הוא לא עסוק לא ממהר לשום מקום, על הרצפה על הספסל על כף היד, הוא לא חושב על כלום, לו לא איכפת".

בין אם התיאור הזה מתאים למתי כספי ובין אם לאו (כי בכל זאת מדובר באחד מאנשי התרבות היותר גדולים שיש לנו כאן בארצנו הקטנטונת והוא בטח יותר עסוק מסביבון), הוא בוודאי מתאים לשתי הקבוצות שייפגשו הערב לדרבי השלישי של ניו יורק העונה ובמיוחד למארחת. הניקס השנה הם כמו סביבון איכותי – אף פעם אי אפשר לדעת היכן הם יפלו. הם יכולים לנצח את מילווקי בשבת וחמישה ימים אחר-כך לחטוף 28 הפרש מבוסטון, לנצח שלושה משחקים ברצף ואז להפסיד ארבעה מתוך חמשת המשחקים הבאים. להפתיע את הסלטיקס וניו אורלינס אבל להפסיד פעמיים לוושינגטון. וגם השחקנים שלהם כאלו – יום עסל, יום הכדור לא בסל. הניקס היא לא סביבון, היא פורפרה ואיזה מסכנים המהמרים.

גם ברוקלין נטס שתתארח הערב במדיסון סקוור גארדן היא לא בדיוק הקבוצה הכי ברורה שיש. על פניו מדובר בקבוצה שצריכה לכוון הכי נמוך שאפשר. במציאות? לכאורה הם הבינו את זה רק לאחרונה עם שמונה הפסדים רצופים. אלא שמתוך השמונה הללו, שישה היו במשחקים צמודים ולכך נוסף הניצחון המפתיע אתמול על טורונטו מסל ניצחון של ג'ארט אלן, כך שאולי בכלל מדובר בחוסר מזל ובקבוצה שמעוניינת בכלל לנצח? כמו שכתבתי, לפעמים יותר קל לנחש מה יצא בסביבון מאשר לאן מועדות פניה של הקבוצה של קני אטקינסון.

ובאקלים הזה, אני מתבקש לנחש מה יצא מהדרבי של ניו יורק הערב. אם נוסיף לקלחת שני משחקים שהשתיים שיחקו העונה והסתיימו בניצחון אחד לכל אחת (כל אחת בביתה) ואת העובדה שהניקס נחו אתמול בעוד הנטס ניצחו את טורונטו, אז אני מגיע למסקנה שאין לי מסקנה. הטלתי סביבון, יצא 'נ' – ניקס? נטס?. נלך על ניו יורק. כלשהי.

2:30: אטלנטה הוקס (20-5) – דנבר נאגטס (8-17)

(משחק שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לנאגטס)

"ניסים קורים בחנוכה", זה שמו של השיר שכתב דודו זכאי, שזכה לימי תהילתו כזמר, ככותב וכמלחין בשנות ה-70' העליזות, שיר בסופו מייחל זכאי שאולי בפרוס חג החנוכה יגיע השלום המיוחל.

אולי ברוח ימי החנוכה בהם אנו נמצאים וברוח הניסים שקורים בהם, יתרחש לנו נס הלילה והמשחק הערב בין אטלנטה הוקס לבין דנבר נאגטס יהפוך להיות מעניין. המשחק הראשון בין שתי הקבוצות הסתיים בפער של 45 נקודות לטובת הנאגטס ולאור יחסי הכוחות בין הקבוצות, שמלמדים על כך שדנבר מוליכה את המערב ונמצאת בטופ-10 של הליגה התקפית והגנתית ואילו ההוקס הם הקבוצה הגרועה במזרח ונמצאים בעשירייה הסוגרת באותם פרמטרים ממש – יש סיכוי שגם הערב נראה משהו דומה.

דנבר אמנם הופתעה אמש בשארלוט בעוד אטלנטה נחה מזה שלושה ימים אחרי שהפסידה לוושינגטון ביום רביעי, במה שהיה ההפסד הרביעי ברציפות שלה והארבעה עשר בחמישה עשר משחקים אבל קשה לראות את הנאגטס סובלים מיום קליעה חלש כמו שהיה להם אתמול, בטח מול ההגנה מכניסת האורחים (במיוחד בחנוכה) של לויד פירס.

במסגרת הניסים נקווה גם שטרה יאנג יקלע באחוזים קצת יותר טובים מה-23.9% שלו מחוץ לקשת או לחילופין לא יזרוק כמעט 6 פעמים משם בממוצע למשחק אבל מכיוון שזה כנראה לא יקרה וההגנה שלו או קבלת ההחלטות שלו לא יהפכו להיות פתאום טובות, אזי שצריך יותר מנס בשביל שאטלנטה תצא מנצחת מהמשחק מול כוכבה לשעבר, פול מילסאפ. דנבר.

2:30: קליבלנד קאבלירס (20-5) – וושינגטון וויזארדס (14-11)

(משחק שני מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לוויזארדס)

כמו כל קומדיה גרוטסקית ובוטה שמכבדת את עצמה, גם סאות'פארק לא חפה מבדיחות על יהודים ובין יתר הבדיחות הללו אפשר למצוא את שיר הסביבון האמריקאי (מדהים לראות כמה תרבות יהודית נולדה בארצות הברית מבלי ששמנו לב לכך כאן במדינת היהודים) בגרסה קצת שונה…

הרעיון הכללי של הסרטון למי שמתעצל לראות (ההפסד שלכם…) הוא שקייל ברופלובסקי, הילד היהודי, מנסה ללמד את אחיו הקטן את שיר הסביבון. אלא שמהר מאוד מופרע הלימוד בידי חבריו של קייל (וביניהם אריק קרטמן שטוען בתוקף שמשחק בסביבונים הוא ספורט יהודי טיפשי) ובידי הוריו ובסופו של השיר אפשר לראות מקהלת קולות בה קול אחד שר שיר אחד ללא שום התאמה ביניהם ובלי שום קשר הכרחי לשיר המקורי.

בסאות' פארק אמנם יוצא מזה קליפ חמוד אבל בכל מה שקשור לניסויים כאלה במציאות, בהם כל אחד מושך לכיוון אחר, התוצאה שונה לחלוטין. לראייה, אפשר לקחת את קליבלנד קאבלירס שנראית הרבה כמו הקליפ הזה, חבורת שחקנים, לא מאוד מסונכרנת, לא מגובשת שמעבירים את הזמן יחד עד לתום העונה במה שנראה בדיוק כמו מה שקרטמן מכנה את הסביבון – משחק כדורסל מטופש. הקאבלירס אחרונים בליגה באסיסטים מדורגים אחרונים בדיפנסיב רייטינג (שתי קטגוריות שדורשות תיאום קבוצתי), משחקים כדורסל לא עדכני ולא חכם (אחרונים בליגה בזריקות מ-3) ונראה שחוץ מלחכות ללוטרי אין בראש מעיניהם כלום.

אתמול המשיכו הקאבס במכירת החיסול כששלחו את ג'ורג' היל למילווקי תמורת הבן האובד מת'יו דבלדובה ועוד כל מיני תופינים לא מאוד רלבנטיים. הפרשים שהפסידו שישה משבעת משחקיהם האחרונים ממשיכים בהתדרדרות וכשלוח הזמנים של קווין לאב מלמד על כך שהוא יחזור רק בינואר, אולי, אז גם העתיד נראה כמו עוד מאותו דבר. שזה בעצם כלום…

קליבלנד הובסה אמש בבית מול סקרמנטו והיא מוכנה ומזומנה להפסד נוסף, הפעם מול וושינגטון המשתפרת. הוויזארדס שגם הם לא בדיוק מופת לכימיה קבוצתית ניצחו חמישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלהם ולמרות המאזן השלילי הם נכון להיום קבוצת סף פליאוף (כי ככה זה במזרח), חצי משחק אחרי אורלנדו שבמקום השמיני. עם זאת, אם אני אוהד המכשפים לא הייתי רותם את העגלה לפני הסוסים כי בכל זאת, לוח המשחקים של וושינגטון השבוע (כולל הערב) היה קל מהרגיל ומה גם שעד עתה ניצחה וושינגטון רק פעמיים קבוצות עם מאזן חיובי.

הוויזארדס התחזקו הלילה בסם דקר שהגיע בחלק מהטרייד המדובר על ג'ורג' היל אבל הוא וגם ג'ף גרין (שהגיע מקליבלנד מוקדם יותר השנה) לא ישחקו הערב נגד קבוצתם לשעבר וכמותם אולי גם ג'ון וול שסוחב פציעה (ו-15 קילו עודף). המארחת מצידה תחסר גם היא את דלבדובה ואת ג'ון הנסון (אותו טרייד) וייתכן שגם את רודני הוד אבל כמו שאנחנו כבר יודעים – זה רק יכול לעזור לה להפסיד. אז אמנם בא לי להמר על הפתעה אבל מכיוון שההפתעה כנראה לא בעניין של להפתיע אני אלך על הקבוצה האורחת. וושינגטון.

3:00: שיקגו בולס (20-6) – בוסטון סלטיקס (10-14)

(משחק שני מבין שלושה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לבוסטון)

איחודן של סקוטלנד ואנגליה תחת ממלכת בריטניה בראשית המאה ה-18 הביאה למרמור רב בקרב אנשי ההרים (היילנדרס, כך כונו הסקוטים) שהיו בני הדת הקתולית וראו את עצמם נתונים לשלטון פרוטסטנטי לא ראוי לטעמם. על-כן הם העמידו בראשם את צ'ארלס אדוארד סטיוארט, צאצא לבית סטיוארט ששלט זה מכבר באנגליה והורד מכיסאו בשל רצונם של ההמונים במלך פרוטסטנטי. הנסיך צ'ארלס, כך כונה צאצא המלוכה הסטיוארטי, אסף עימו צבא של 5,000 חיילים והחליט לצור על לונדון ולהילחם במלך ג'ורג' השני שמלך באותם ימים בבריטניה.

המלך ג'ורג' השני שנבהל מהאיום החדש החליט לשלוח למערכה 8,000 חיילים ובראשם העמיד את בנו הנסיך וויליאם אוגוסטוס במטרה שינצח את המורדים וידכא את המרד. הקרב ביניהם שנערך באפריל 1746 זכה לכינוי קרב קולדן בשל שטח הביצות הסקוטיות בהן הוא נערך ובסיומו הצליח וויליאם אוגוסטוס לנצח את יריביו הקתוליים-סקוטים, לבסס את שלטון אביו ולנטרל כל איום תרבותי קתולי על בריטניה הפרוטסטנטית, שתרבותה גדלה והחלה משפיעה על העולם בעקבות הקרב.

המלחין הגרמני, גיאורג פרידריך הנדל, שהיה סמוך באותם ימים על שולחנו של המלך ג'ורג' השני התרשם כל-כך מהאירוע ומהניצחון שהזכיר לו את הצלחתם של המכבים לגבור על היוונים ולהניס את התרבות ההלניסטית ששאפה למחוק את הזהות היהודית שלהם, עד שהחליט לכתוב מחזה בשם 'יהודה המכבי' לכבודו של הנסיך וויליאם אוגוסטוס ומתוך המחזה הזה, מוכר לכולנו הקטע 'הבה נרימה' אשר תורגם לעברית בידי לווין קיפינס בשנת 1936 והפך להיות מאז מזוהה עם ניצחון המכבים האורגינלי.

אז נכון, וויליאם אוגוסטוס לא ממש הזכיר את יהודה המכבי, לא בגבורה, לא בסיטואציה ובעיקר לא בעובדה שהוא עמד בראש כוח גדול יותר מאשר יריביו לעומת הגיבור החשמונאי שהגיע בנחיתות מספרית, אבל מה שחשוב לקחת מכל הסיפור הזה הוא אחד – הכמיהה למנהיגות, לגבורה ולאתוסים שאפשר לחיות לאורם, היא תמידית והעובדות לא בהכרח צריכות לעמוד בשורה אחת איתן.

ומה שנכון לגיאורג פרידריך הנדל שראה גבורה במקום שהיא לא בהכרח הייתה במאה ה-18, נכון בימינו אנו גם לבוסטון סלטיקס שמחפשת בנרות גיבור בעונה הנוכחית. הסלטיקס, וזה לא סוד, הייתה ועודנה המועמדת הבולטת לזכייה באליפות המזרח העונה, בוודאי ובוודאי אחרי הפליאוף האחרון והעובדה שלברון ג'יימס איננו עימנו בקונפרנס היום. אלא שפתיחת העונה המגומגמת משהו של הקבוצה מעידה שאולי לא כל-כך לסלטיקס להיות קונטנדרית. בטח כשהמוסכמה ב-NBA היא שבשביל ללכת הכי רחוק שאפשר צריך שיהיה לך בסגל לפחות סופרסטאר אחד.

אז הסלטיקס ניסו בכל הכוח לשלב את כל המועמדים הפוטנציאליים שלהם ל-MVP יחד. קיירי אירווינג לקח את המושכות, את גורדון היוורד ניסו לשלב בכוח וג'ייסון טייטום קיבל אור ירוק לעשות כל מה שהוא חושב לנכון. זה כמובן לא עבד ועושה רושם שבשבוע וחצי האחרונים בבוסטון הבינו משהו אחר – אולי בשביל להצליח הם לא צריכים בהכרח כוכבים גדולים אלא בעיקר משחק קבוצתי של חבורת שחקנים מאוד מוכשרת שהשלם שלה אמור להיות גדול מסכום חלקיו הלא קטנים ממילא.

אז ג'יילן בראון וגורדון היוורד הורדו לספסל ואת מקומם תפסו צמד המרקוסים – סמארט ומוריס ולפרקים גם ארון ביינס. התוצאות, יש לציין, לא איחרו לבוא ובוסטון עומדת כרגע על ארבעה ניצחונות רצופים והתקפה שהתפוצצה פעמיים השבוע עם 128 נקודות מול קליבלנד ואותו מספר מול הניקס. ויהודה המכבי של בוסטון? אם יש מישהו שמתאים לכינוי הזה זה אולי בראד סטיבנס…

הלילה החשמונאים ממסצ'וסטס מתארחים אצל שיקגו בולס שמאז שיהודה המכבי שלה פרש לפני 20 שנה, עוד לא מצאה את היורש שלו. הבולס פיטרו השבוע את מאמנם, פרד הויברג אחרי שלוש וחצי עונות וכמנהג קבוצות ישראליות מסוימות הצליחו לנצל את השינוי בשביל להשיג ניצחון מרשים על אוקלהומה סיטי ת'אנדר בליל אמש 112:114 מסל ניצחון של לאורי מרקאנן, שעם כל הכבוד לבוילן, החזרה שלו למגרשים היא הבשורה היותר משמעותית של השבוע מכיוון שיקגו.

זה היה ניצחונם הראשון של הבולס אחרי שבעה הפסדים רצופים והשני בשלושה עשר המשחקים האחרונים, שעזרו לדרדר את השוורים לתחתית החבית של הליגה. עם זאת, עושה רושם ע"פ פיטורי המאמן המוצדקים (כן, מוצדקים. הויברג פשוט לא עשה שום דבר שגורם לי להאמין שהוא מסוגל להוציא את עגלת השוורים מהבוץ) שהבולס אולי כן מנסים להיחלץ מהתחתית. והאמת עם מרקאנן שפותח את המשחק לצד וונדל קרטר הדומיננטי בצבע ועם זאק לאבין המוכשר וקריס דאן בקו האחורי יש לבולס יותר מה לתת ממה שקיבלנו מהם עד כה.

כל זה לא אומר שהם הולכים לנצח את בוסטון הערב, לא בכושר הנוכחי של הסלטיקס ולא בכלל, אבל אולי תבוסה בת 29 נקודות, כמו במפגש האחרון בין שתי הקבוצות לא תהיה כאן. וגם זה משהו בשביל המארחת, לא? בוסטון.

*

ולסיום, קטע אמנם ישן אבל כוכבי ה-NBA מאחלים לכם חנוכה שמח:

לפוסט הזה יש 151 תגובות

  1. נהדר יאיר כרגיל. מחכה כל שבת לעונג הזה

        1. אני סבור שהפעם צדקת

  2. תרשמו זה סגור אני חותם לכם
    גולדן סטייט תנגב את הפרקט עם ממפיס
    ממפיס תאכל עז לארוחת צהריים
    העז של דודה שלי הודיעה שלברון מחכה לשני אולסטארים עד הטרייד דדליין וזה סגור
    מי שרוצה לשים כסף על יוסטון בפלייאוף אני פה
    מי שלא רוצה לשים כסף על יוסטון בפלייאוף אני שם
    המספרים של קוואי העונה זה כמו שני ונילים פינגווין עומדים בחום נמסים עד שליליארד מגיע ואז הם אומרים לו ליליארד ליליארד למה פתאום כולם קוראים לך לילארד
    המספרים של קוואי העונה לא מעניינים אותי כי אני יודע את האמת
    פול פירס הכניס פעם להריון את לוקה דונצ'י'ץ הווניל של דאלאס עד שהוא נמס בשלג וכולם אמרו לו דונצ'יק דונצ'יק אה זה בעצם מנחם לס
    לס מואה טמה אני אומר לכם סגור ומי שאומר אחרת זה אני בעוד דקה

    1. פיפי ….

    2. אתה אומר סגור, אך לפי תגובתך אתה צריך להתאשפז במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש!!!

      1. אם רק אפשר היה להשתיל לך קצת חוש הומור

    3. Lol

    4. 🙂

    5. מעולה.
      לא פלא שלמגיב 'תומר' שמעלי, ברח השתן מרוב צחוק
      ומסתבר שאחרים, מלאכתם נעשית בידי צדיקים…
      תמשיך להגיב (אולי אפילו תמונה לכתב קבוע)
      🙂

  3. יש ביצוע ידוע של "מעשה בלביבות" עם יעקב בודו בתפקיד הבעל.

    בכל מקרה כל השירים האלו לא משהו, אלא שירים כמו אלו הנצחיים של חנוכה: https://www.inn.co.il/Radio/Music/4/26

    1. *"שירים כמו אלו הם…"

    2. תגיד ציפור, למה הצורך הזה לבטל משהו אחד בשביל להמליץ על משהו אחר?

  4. המשפט על לברון כ-GOAT הכללי וכספי כ-GOAT הישראלי נכון, אין שם אף חלק שקרי. יום לא גדול ומאחל לו שיגיע לרבע מהרמה של הפריוויו שלך. תענוג כמו תמיד

    1. באמת, יאיר? אתה חושב שלברון מעל מייקל? הופתעתי….

  5. ערב סביר.

    מקווה שהדובים לא יקפאו באגמים. שניהם בבק טו בק אבל יש לי הרגשה התאגיד גונב נצחון דחוק היום. הולך על הלייקרס ב-2 הפרש.

    יוסטון תנצח את הונילים אחרת היוא הולכת לשקוע במצולות.

    קינגס ינצחו את הפייסרס בלי דיפו

    פורטלנד ינצחו את מיני

    קליפארס ידרסו את ההיט

    ההוקס הגיעו הכי טוב שיש לדנבר שתרמוס אותם

    ניקס ינצחו בדרבי הלוהט

    ווש ממשיכים להתאושש מול אשפת הליגה

    בוסטון תנגב את הפרקט עם הבולס

  6. מילסאפ לא ישחק אחרי ששבר בוהן אתמול. גם וויל ברטון וגארי האריס ימשיכו להיעדר אצל הנאגטס.

  7. בתור אחד שמגדל עיזים וגם צופה במשחקי כדורסל…

    לברון הוא אולי GOAT של עשור, אבל אין מצב, ולו גם קלוש

    שהוא הטוב בכל הזמנים.. אפילו לא קרוב

    1. הוא לא הגדול בכל הזמנים אך הוא יותר מהטוב ביותר בעשור, הוא מועמד רציני להיחשב לפורוורד הגדול בכל הזמנים.

      1. 100+

  8. תודה מאסטרו.

  9. יאיר כהרגלך פשוט נפלא, כולל אווירת החנוכה שהושחלה לפוסט.
    באדיבות המקצוע (הוראה) והעובדה שלילדים הקטנים יש מערכת חינוך הזדמנות מעולה לקום לדרבי האישה – הלייקרס מול
    המאהבת- ממפיס ולהשלים בהמשך הבוקר את שעות השינה החסרות.

  10. תודה רבה על עוד סיקור מופתי!

    אגב, אהרון זאב (מחבר אנו נושאים לפידים) היה קצין חינוך ראשי בכל העשור וחצי הראשונים של המדינה, זכרתי את השם שלו (והאנקדוטה על שיר חנוכה) ממאמר מאלף שקראתי בזמנו על התפקיד של צה"ל כזרוע מעצבת בראשית המדינה, לא זוכר של מי אחרת הייתי מפנה.

  11. תודה יאיר פריוויו נפלא כרגיל חג חנוכה שמח לכולם

  12. בקשר ל'לטקס' (לביבות): כשהיינו השבוע בצ'פל היל בקרנו זוג חברים (של גייל) הנמצאים במוסד ASSISTING LIVING ואכלנו אתם ארוחת ערב. במוסד שלהם הנקרא HILLS OF HOPE נמצאים 3 זוגות יהודים בין 240 הזוגות במוסד, ובכ"ז היתה מנורה עם שמש ו-4 נרות, וכמנה עיקרית הגישו תרנגולת, אספרגוס ו…'לטקס'…

    כשהייתי בכיתה ב' המורה קווינט הכריח אותי למרות רצוני ("מקהלה זה רק ליורמים") להשתתף במקהלה ולמדנו לשיר 'מי ימלל' בשני קולות. הוא היה מנצח המקהלה (קווינט היה הכל בבית הספר שלי) אני תמיד 'נכנסתי' עם הקול השני מוקדם מדי בכוונה כדי שקווינט יוציא אותי מהמקהלה, אבל במקום קווינט העמיד אותי לבדי שלושה או ארבעה צעדים מהמקהלה כך שאם זייפתי והתחלתי 'מוקדם' מדי כולם יישמעו וייראו אותי במערומי. התביישתי לפשל לפני כולם ואמא שלי אז שרתי 'מי ימלל' בשני קולות כמו אמן מקרנגי-הול!

    תודה יאיר

  13. ASSISTED LIVING

  14. הפוסטים שלך מזהירים כאבוקות. את זה קראתי עם פחות דגש על המשחקים ויותר על השירים. תענוג יאיר אתה כותב נפלא. ולא רק מבחינת ההתנסחות אלא העומק והפרטים והרחבת הדעת.
    תודה ואל תפסיק.

  15. סי ג'יי מקולום כנראה ישחק הערב (probable).
    קריס דאן עדיין פצוע
    הניקס יסתדרו בלי טריי ברק הלילה.

  16. מעולה, תודה רבה

  17. יופי של פריוויו כהרגלך..

    עובדה פרובינציאלית- את השיר "אנו נושאים לפידים" הלחין בן אפיקים מרדכי זעירא..

    די מדהים בעיני שהמרחק בין מקום 14 במערב (יוסטון) למקום ה-1 במערב (דנבר) הוא 5.5 משחקים, בדיוק המרחק בין הסלטיקס למקום הראשון במזרח.

  18. 👏👏👏
    תודה רבה על פרוויו מצויין
    הלכת עם ממפיס אני רגוע שהלייקרס יוצאת עם W

  19. אגב דיוני GOAT, לאו מסי שמ את הכוח מהטקס הדבילי למודריץ (מי??), ונתן עכשיו מחצית שהיא יותר ממה ששחקנים עושים בכל הקריירה, עם עונשין לחיבורים, 2 בישולים מדהימים לסוארז (שהחטיא), עוד בישול לדמבלה (שהבקיע), ועוד סטנגה בנגיחה – בינתיים 3 לבארסה במחצית הדרבי –

    כדור הזהב בתחת הקטן של הפרעוש. לא היה דבר כזה והלוואי שיהיה פעם משהו דומה

  20. פריוויו מצויין כרגיל יאיר, רק תיקון קטן- הנטס ניצחו את הרפטורס אתמול

  21. פריוויו אדיר! לא האמנתי שאפשר להוציא כאלה פנינים משירי חנוכה. אתה גאון (וגם יוצרי סאות'פארק…)

  22. כדי לכתוב כל כך יפה, צריך בדרך כלל לכתוב קודם את הסיפור ולהתאים אותו למשחק. היום הרגשתי שהחיבור בין מתי כספי והקבוצות של ניו-יורק פשוט נפל עליך כמו תפוח עץ וזה מה שנתן לך את ההשראה לפריוויו בסימן שירי חנוכה. במילה אחת- מקסים.

    גם לברון וגם כספי בעלי טיעון הוגן כל אחד בתחומו. אך לעניות דעתי הם עדיין מספרי 2. במקרה של לברון הרוב כנראה יסכימו שמייקל גדול יותר. במקרה של כספי… טוב, קטש לא היה באן בי איי, אבל לעניות דעתי, טוב יותר הוא בהחלט היה

  23. פריוויו נפלא תודה רבה יאיר. אני איתך בהימורים כולל המיני הפתעות ששמת.

  24. מעולה יאיר, פשוט פינוק.

    תודה רבה

  25. החדשנות בפרוויואך מעלה התפעלות וחיוכים לכל השבוע,
    בתודה ובהערכה ובאהבה גדולה

  26. (פרוויואך = הפרוויואים של יאיר) תבורכו יאיר הנהדר וכל הכותבים המגיבים והקוראים

  27. 1+ לכל מי ששיבח את יאיר, דברי השבח לכם יפים מאד

  28. יש קישורים למשחקים?

  29. תודה רבה על הפריוויו, והסיפורים מעולים כמו תמיד.

    אתמול תפסתי את סקרמנטו עם הספרד (אפילו שזיו היה פסימי), אבל נפלתי על טורונטו – אפילו לא בספרד, הימרתי שהם ינצחו, מה שקטע לי רצף של 7 הימורים מוצלחים. טוב, כל דבר צריך להיגמר מתישהו…

    הקומבינציה שלי להיום זה נצחונות של קליפרס ובוסטון. אני לא עומד ב-100% מאחורי ההימור, כי שתיהן מול יריבות עקשניות (יחסית לנמושה יש לשיקאגו הרבה הפסדים מאוד צמודים. ועם המאמן החדש ומרקנן שחזר, הם יכולים להפתיע. ומיאמי זו מיאמי), אבל פערי הרמות בבוסטון-שיקאגו ומסדר הפצועים של מיאמי אמורים לסדר לי חזרה סולידית למסלול הניצחונות (1.57 זה היחס המשותף)

  30. דאלאס נראים הרבה יותר טוב, יוסטון נראים עייפים

  31. תענוג יאיר. לא הרשתי לעצמי לסגור את היום בלי לסיים את המאסרטפיס הזה 🙂

    1. יש לך קישור שעובד בפלאפון?

  32. גם אם יוסטון תנצח היום זה לא נראה טוב. אם אני זוכר נכון, ליוסטון יש עוד חריגת mle, הם צריכים לעשות איתה משהו

  33. אני לא זוכר שפסק זמן הוקדש לשיר עבור רוקי – מדהים

  34. לוקה עם 8 רצופות להביא את דאלאס לשיוויון דקה וחצי לסוף-הילד ענק

  35. הולי שיט לוקה 11 ברצף

  36. מתקן- 11 רצופות של לוקה

  37. יוסטון הובילו ב 8 לפני 2-3 דקות אז לוקה עשה עליהם לבד 11-0.
    3 הפרש לדאלאס 57 שניות לסיום

  38. לא בושה להיות גלינארי

  39. מה עושה לוקה!!! טירוף

  40. תקרה… רצפה… לוקה זה כל הבית

  41. מי היה המטומטם שלקח את דונצ'יץ ועשה עליו טרייד בשביל טרי יאנג?

  42. צעדים וסל של הארדן. לפני זה סחיטת זריקות מגעילה של פול.
    קבוצה שחיה על השקר והרמאות.

    1. עבד להם עונה שעברה, נראה שהשנה השקר נחשף במערומיו..

  43. מטורף לוקה

  44. אריק גורדון עושה גיי אר סמית.
    דאלאס מנצחים

  45. שש דקות עברו והבולס עוד לא קלעו נקודה. הסלטיקס דווקא קלעו. 17. אני מבקש לא לעמוד כאן, אין מה לראות, זה מעכב את התנועה

  46. הבולס קולעים נקודה ראשונה והקהל נעמד ומריע כאילו הם הבקיעו גול

  47. לוקה מדהים.
    רק פציעה יכולה לקחת לו את רוקי השנה..

    1. גם אם הוא לא ישחק עוד דקה הייתי נותן לו את רוקי השנה, היחידי שמהווה איזושהי תחורת זה ג'קסון מממפיס.

      1. מסכים ב100%
        הילד פשוט משהו מיוחד

  48. יוסטון מקוללת מאז שלקחה את כרמלו, לכל המזלזלים למינהם קללת כרמלו זוהי קללה לא פחות חזקה מקללת הקרדשיאן, וכולם יודעים כמה קללת הקרדישאן חזקה.

    1. השמועות אומרות שהוא בדרך לליקרס..
      שמועות שמדירות שינה מעיני

  49. שחיטה כשרה

  50. ממפיס כאלה חלשים, קבוצה עם מאזן שיקרי הסטטיסטיקה תתיישר בסופו של דבר

  51. ב 5 המשחקים האחרונים זו סלטיקס אחרת, סלטיקס רוצחת תרתי משמע. ההגנה עדיין מצויינת אבל ההתקפה לא מגמגמת כאילו מישהו שחרר שם את הברז עד הסוף. טייטום הרוצח השקט כמו תומפסון. צאקה פה וצאקה שם והכל בשקט ופתאום אתה רואה שלבחור כבר 17 או 18 נקודות. הכי מצחיק שאתה רואה את הצאקות האלה ולא מתלהב יותר מדיי רק אחר כך אתה תופש את המשמעות. זו לא הסלטיקס של שנה שעברה שהרביצה ולקחה משחקים בשיניים אלא קבוצה חדשה ששוחטת את היריבות הקלות בלי רחמים….

    1. אני חושב שיש לכך שתי סיבות, 1. לוח משחקים דיי נוח, והחשוב יותר 2. הוצאת היייוווארד לחמישייה השנייה והפציעה של בראון שהכניסה גם אותו לחמישייה השנייה. איכשהו הפקק יצא למרי מהקבוצה הזו ויש שיטפון. צריך לראות איך יתפקדו מול האריות.

  52. כספי לא משחק בכלל?

  53. דנבר בלי 3 שחקני חמישייה הוכרעה עי הפציעות חבל עליהם.

  54. כבר אין ערך ספורטיבי למשחק הזה בשיקאגו. הסלטיקס מובילים ב 43 נקודות עם החמישייה השנייה וסוגרים את שיקאגו שניצחה אתמול את או קיי סי על פחות מ 70 נקודות באמצע הרבע האחרון. משפיל…. סטיבנס צריך לתת לחמישייה השלישית לשחק קצת.

    1. אז "תאוריית הספורטיביות" לא באמת קיימת בסלטיקס

      1. כאדם עם ראש פתוח אני לא שולל כלום. לא אתה ולא אני יודעים מה עובר למאמנים ולמנגרים בראש. בשנה שעברה היתה תחושה שהסלטיקס מורידים הילוך בסוף משחקים גם עם לא היו לגמרי בכיס. ב 5 המשחקים האחרונים התחושה אחרת. אני לא מתלונן כרגע אבל התלונות יחזרו מתישהו, אנחנו יהודים… שבוע טוב

        1. זה לא מורידים הילוך אלא דווקא המחליפים נכנסים לשחק.
          מצד שני, זאת ההזדמנות של המחליפים להרשים כדי לקבל דקות אז הם ממשיכים לשחק חזק

          1. לא תמיד אלו היו המחליפים.
            אם כבר מדברים על מחליפים והמחליפים שלהם אז יש לסלטיקס בעיית פציעות אקוטית של גבוהים עכשיו והחוסר ברוברט וויליאמס שסובל כנראה מאיזה פגם שבו צריכים לטפל לא מאפשר לו להתנסות בהחלפה של הגבוהים. נראה שהסלטיקס יקחו אותו כפרוייקט לטווח ארוך או שיטרידו אותו כמו שעשו לזיזיץ. אני לא חושב שיהיו עליו קופצים כרגע למרות שהוא הראה פוטנציאל של סנטר לגיטימי בליגה. אף אחד לא רוצה להתעסק עם פצוע כרוני שלא מצליח להגשים פוטנציאל….

          2. ויליאמס היה חסר במחליפי הסלטיקס בגלל שנולדv לו תינוקת.

  55. -52 ביונייטד. התעללות זה לא מילה. הבולס נראים כל כך רע

  56. בראון אתלט מצויין אבל קואורדינציה? יש לו אבל, לא מספיק.

  57. רחמנות על שיקאגו אין
    התבוסה הכי גבוהה בהיסטוריה שלהם.
    האמת? ממש כואב הלב. לא מהנצחונות שאזכור לטובה.
    הסלטיקס שמו 133 נקודות, לדעתי שיא עונתי וזה בלי הורפורד. הפציעה של יאבו תוציא אותו מהמגרשים למספר חודשים, לא שהוא היה שחקן חשוב ברוסטר אבל ביום בו הורפורד ו-וויליאמס וכמובן ביינס בחוץ היה חסר מישהו שסותם את הרחבה.

  58. קובינטון רשום כפעיל בטופס אבל לא פתח, רוז עלה בחמישיה במקומו

    1. נראה איך ההגנה של מיני תסתדר בלעדיו

    2. ניחסת אותו עם זה שהתכוננת לראיין אותו

  59. איזה זריקות מוזרות של עומרי כספי. מה קרה לו???

  60. רק לי זה מרגיש שג׳ון וול עשה הלילה שביתה איטלקית?!
    26 דקות על המגרש עם נקודה אחת בודדת בלבד!

  61. בדיוק סיימתי מחצית נחמדה של פורטלנד-מיני, ואני לא יכול שלא לתהות לעצמי: מתי וושינגטון תפטר את סקוט ברוקס?

    באמת, מה נסגר שם?

  62. חתיכת פריוויו יאיר!
    מצד שני, מה חדש?

  63. וויד בהפצצה

  64. לבלייזרס יש את הדקות המתות האלה שהם פשוט לא מסוגלים לשים סל, גם אם הוא הטבעת תהיה בגודל האוקיאנוס

  65. אטלנטה על דנבר, יוקיץ סליחה קולינס עם 5-12-30
    קליבלנד על וושינגטון, טריסטן וסקסטון עם 52, וול עם נקודה
    סה"כ הגיוני

  66. כל הרשת מלאה רק בדבר אחד
    11 הנקודות הרצופות של לוקה במהפך על יוסטון
    כל סל יותר קלאצ' מהשני
    זהו
    לוקה לג'נד נולד היום

    1. מסכים… הילד ענק וכל מי שיורד על קרלייל שיאכל את הכובע צריך שחקן ענק אבל גם מאמן ענק לתת לו את הכדור ביד בסוף
      @בפיניקס_זה_לא_היה_קורה.

      1. קרלייל מאמן ענק
        לזכותו הוא לא התבייש להגיד מהרגע הראשון, לוקה הוא שחקן הפרנצ'ייז שלנו

        1. איזה מזל שהוא נפל בדאלאס. כולנו הרווחנו

      2. פיניקס??? חחחח הצחקתני.

  67. מינסוטה פוסט באטלר נראים כמו מישהו שהוציאו לו קוץ מהרגל ועכשיו הוא חופשי לנוע ומאושר

  68. איזה בלוק של נורקיץ על טאונס

    1. משחק מצויין של נורוקיץ' היום

      1. משחק מצוין של נורקיץ מתחילת העונה הזאת…

      2. יעיל. זאת המילה.

  69. רוז לוקח על עצמו יותר מידי

    1. מה, הוא חושב שהוא דונצ'יץ'?

  70. אין וויגינס בקלאץ'

    1. רוז ו-KAT עושים את העבודה עבר הטימברוולבס

    2. ממש נעלם , קודם הסתכלתי על הלוח כדי לוודא שהוא על המגרש

  71. קדימה מינסוטה, תגצרי את פורטלנד רכות מלטפת.

  72. לילארד .. וואו

    1. ועכשיו משולם והעניין סגור.

  73. פורטלנד קמים ונופלים על הקליעה מבחוץ

  74. איזו דקה אחרונה מחפירה של הטימברוולבס.

    יצאו מפסק זמן לשלה (כן, שלשה) של גיבסון ואז משאירים את לילארד ומקולום לשתי שלשות פנויות

    1. 1+

  75. כל הכבוד לפורטלנד, מתי הפעם האחרונה ששני הטקסניות יוסטון והספרה היו במקומות 13 ו14 בהתאמה?

  76. אני לא יודע מי שחקן הגנה גרוע יוצר וויגנס או לאבין, איך טעיתי עם וויגנס זה לא נורמלי, לילד הזה יש בעיה לעקוב אחרי השחקן והכדור בו זמנית.

  77. מינסוטה דווקא הצליחו לעצור טוב את הבלייזרס ברבע הרביעי עד אותה דקה וחצי לסיום שעשו שלוש טעויות.

    1. הבעיה שלילארד ומקולום מצאו את עצמם לשתי שלשות שסגרו את המשחק

  78. יכול להיות שמוטרזל הראל נתן כרגע גויאבה אללה ליאור אליהו

    1. כנראה צפה בסרטונים

  79. ווינטאג' וייד

  80. דווין וויד אוהב לתת בראש לקבוצות של דוק ריברס 🙂
    לא תמיד בנקודות אבל בטח בנצחונות עליו. בעיקר כשהוא במיאמי.

  81. יכול להיות שדוק ריברס צודק, אבל כמאמן הוא מאוד מעצבן עם כל הדיבורים והתלונות שלו לשופטים ככה שאני מבין שמתישהו כבר אין להם כוח אליו

    1. אפשר להתעלם כל עוד הוא לא מקלל. אתה לא מתעלם פה לא פעם מחלק מהכותבים בהופס? אני מתעלם פה מכמה פרובוקטורים. ריברס הוא פרובוקטור ואפשר להתעלם כל עוד הוא לא מנבל את הפה ולא מרביץ, לא יורק ולא מפצח גרעינים.

  82. דוק ווז איגקטד…..

    1. אמרתי לעצמי שלא אתלונן על השיפוט, אבל מה שהולך עכשיו בסטייפלס זו בדיחה עצובה….

  83. וואו דונצ'יץ'..
    איזה תותח. לא ייאמן שהוא רוקי בן 19.

    1. לא רוקי ולא שמוקי, הוא שיחק כמה שנים ביורוליג ויש לו כבר קרקפת של גביע היורוליג בתור בן 18. הוא שחקן מנוסה שהיה במצבים מלחיצים ויצא מהם הרבה יותר מרבים מהסופמורים באן בי איי אבל זה לא גורע מכך שמדובר בווניל נדיר, אולי נוסח מאנו ודירק. כמה יפה ונכון הוא משחק ובמיוחד בקלאץ'

    2. ומככב כבר שנים

  84. אם החיים נותנים לך לימונים , תכין מהם לימונצ'לו .

    1. כמה אחוז אלכוהול?

  85. מיאמי בחוץ בחצי הרכב, עם 8 שחקנים ברוסטר, עושה רבע אחרון של 8-30 על הקליפרס בהרכב מלא.
    סה"כ הגיוני

  86. אדיר המשפט על ופל לימון!!!
    חוזר לקרוא…

  87. תודה, יאיר. כרגיל, נהדר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט