סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

 

 

קליבלנד קאבלירס (19-5, מקום 13 במזרח) 105 – גולדן סטייט ווריורס (9-17, מקום 4 במערב) 129

פעם, לפני לא הרבה שנים, זו הייתה סדרת הגמר הקלאסית. היום זה מפגש קצוות, בעיקר לאור העובדה שסטף קרי חזר מפציעה בת חודש כשהוא עם הסכין בין השיניים.

הקלעי הגדול בהיסטוריה (אחרי דוד המלך) קיבל השראה מקלעי היסטורי אחר, רג'י מילר, וקלע 9 נקודות בפחות מדקה במהלך הרביעי. 9 שלשות היו לקרי במשחק הזה. מבלי לבדוק את המספרים, יש לי הרגשה שאם ננטרל את הפציעה שלו, יש לנו כאן עונה היסטורית של פנומן.

המחצית הראשונה לא בישרה על מה שעומד להתרחש בשנייה. במהלך הרבע הראשון הווריורס הובילו בחד ספרתי, ברבע השני קליבלנד חזרה בקול תרועה רמה כשהיא קולעת 39 נק' מול 27 של האלופה. הקבוצות ירדו למחצית ביתרון 6 לקאבס. קרי סיים את החצי הראשון עם 25 נק' (6 שלשות).

ג"ס חזרה למשחק ברבע השלישי בעזרת יכולת טובה של קרי ובהמשך של דוראנט, והרבע הסתיים ביתרון 9 ללוחמים. קליבלנד עוד הייתה במשחק ברבע הרביעי אבל סטף עשה Curry time והמשחק ברח לקליבלנד.

בגולדן סטייט קרי עם 42 נק', (קרמר/הציפור הנדירה, במיוחד בשבילך: 9 מ-14 מהשלוש), 9 ריב' ו-7 אס', דוראנט 25, 9 אס' ו-2 חסימות, קליי 16, ירבקו 11 ו-5 אס', קוק בישל 10 נק'.

בקליבלנד לברון הוביל עם.. אופס, סליחה, אין לברון..

סקסטון 21, קלארקסון 17, אוסמן 16 ו-2 חטיפות, הוד 15, תומפסון שאב ריבאונד ושליש על כל נקודה, כלומר 14 נק' ו-19 ריב'.

 

 

אורלנדו מג'יק (13-12, מקום 7 במזרח) 118 – דנבר נאגטס (7-17, מקום 1 במערב) 124

המשחק הזה סידר לנו דרבי ניקולות – ווצ'ביץ' VS יוקיץ'. שני החבר'ה האלה מובילים את קבוצותיהן למאזנים הנוכחיים (סבירים פלוס), כשווצ'ביץ' ביצע קפיצת מדרגה ומציג את הכדורסל הטוב בחייו ויוקיץ' מציג טאץ' מדהים לכדור אבל עדיין מרגיש כאילו הוא לא בהילוך חמישי.

ברמה הקבוצתית אורלנדו הופיעה למשחק הזה ללא רגשי נחיתות. יושבי הרי הקולורדו, שמציגים את אחת הקבוצות החמות בליגה בתקופה זו, לא ליקקו דבש בפלורידה שטופת השמש אבל הצליחו לנצח את השביעי ברצף.

פורניה הציג משחק מצוין אבל הורחק בהארכה לאחר 2 טכניות לאחר שהתלונן על חוסר איזון בשריקות (8-37 בזריקות עונשין לטובת דנבר).

דנבר פתחה חזק את המשחק עם אחוזי קליעה שנושקים לאחוזי הבחירה של בשאר/חאפז אל אסד והובילה 10-22. שלוש שלשות של ארון גורדון שהיו חלק מ-13 נקודות רצופות שלו, הבהירו לנאגטס שהמג'יק לא הולכים להיות בשר תותחים. מאותה נקודה גורדון התקרר ופורניה את ווצ'ביץ' נטלו את המושכות בכל הקשור ליצירת סלים, אבל דנבר פשוט קלעה מצוין בשלושת הרבעים הראשונים.

עד השלבים המכריעים של המשחק אף קבוצה לא הצליחה ליצור יתרון משמעותי. ג'מאל מוריי היה המוציא העיקרי לפועל, מילסאפ עזר לו ויוקיץ' ניהל את העניינים.

2 דקות לסיום היתרון של דנבר עמד על 5, אבל אורלנדו חזרה למשחק והצליחה להשוות עם שלשה של טרנס רוס המצוין, 6.1 שניות לסיום. מוריי החטיא ניסיון קליעה והקבוצות נכנסו להארכה.

בהארכה הסיפור היה חד צדדי. אורלנדו קלעה רק 1 מ-9 מהשדה והמשחק ברח לה מהידיים. השופטים פספסו דריכה על הקו של מוריי 21 שניות לסיום.

בדנבר, ששיחקה ללא גארי האריס, מוריי עם 31 ו-8 אס', מילסאפ 18 ו-8 ריב', הרננגומז 14, מוריס 13, יוקיץ' (8 ריב', 13 אס') וליילס 12 כ"א, פלאמלי 11 חיצים ו-7 שזיפים פלוס 4 חלוקות.

באורלנדו פורניה עם 26 (6 מ-10 מדאון טאון), 8 ריב' ו-4 אס', ווצ'ביץ' החתים כרטיס במשרד עם 24, 15 ריב' ו-4 אס', גורדון 19, 6 ריב' ו-5 אס', רוס 17, במבה 11 ו-7 ריב'.

 

 

 

 

ברוקלין נטס (18-8, מקום 12 במזרח) 112 – אוקלהומה רעמים (7-16, מקום 2 במערב) 114

תצוגת פנתרון, סליחה, פנתיאון של פול ג'ורג' ברבע הרביעי הובילה סופר קאמבק של אוקלהומה בברקליס סנטר. 25 נק' היו לו ברבע הרביעי. הבן אדם חרך את הרשתות (תרתי משמע). השמועה אומרת שאנשי התחזוקה באולם של הנטס נכנסו לכוננות ספיגה והכינו רשת רזרבית. הוא פשוט היה ב- Zone!

איזה תסכול לנטס… בתחילת הרבע הרביעי הם הובילו ב-18 הפרש על אחת הקבוצות החמות בליגה (3-16 מאז ה-4-0 בתחילת העונה) אחרי 7 הפסדים רצופים, ואיכשהו דווקא עליהם פול ג'ורג' נפל כרעם ביום בהיר והנחיל להם הפסד שמיני רצוף.

המשחק התחיל בצורה שקולה. אלן קראב חימם את הידית וקלע 3 שלשות ברבע הראשון (מתוך 7 במשחק כולו). ג'ו האריס המתקמבק מפציעה הציג גם הוא יכולת קליעה מצוינת.

ווסטברוק וג'ורג' החטיאו בלי סוף, אדאמס כרגיל זרק מעט מדי וברוקלין שייטה בנינוחות עד פתיחת הרבע הרביעי כשיתרונה נע סביב 20 הפרש.

ברבע הרביעי (19-39 לאוקלהומה) כאמור פול ג'ורג' פתח מבערים של F-15 ואוקלהומה חזרה למשחק לקראת סיום צמוד. ברוקלין לא נבהלה. דיאנג'לו ראסל קלע שלשה שהעלתה את הנטס ליתרון 5, 2:52 לסיום. אלא שמאותה נקודה והלאה ברוקלין לא קלעה סל אחד לרפואה וג'ורג' ניצל את זה וצמצם את ההפרש.

כדקה לסיום ג'ורג' החטיא פעמיים אבל בזריקה המכרעת הוא לא פישל. 3.1 שניות לסיום הוא קבר שלשה שהעלתה את אוקלהומה ליתרון 2, וזו גם הייתה תוצאת הסיום.

באוקלהומה פול ג'ורג' הפגיז 47 (15 מ-27 מהשדה, 6 מ-13 מה-3, 11 מ-14 מהקו) – נקודה פחות משיא הקריירה שלו. על זה הוא הוסיף 15 ריב', 4 אס' ובלוק אחד. ווסטברוק לא קלע טוב אבל ניפק עוד טריפל דאבל עם 21 נק', 15 ריב' ו-17 אס'. אדאמס 15, 8 ריב' ו-2 חטיפות, שרודר 12.

בברוקלין קראב 22 (7 מ-13 מחוץ לקשת), האריס 19 ו-7 ריב', ראסל 17 ו-2 חטיפות אבל גם 4 אס' מול 6 איבודים, דינווידי 17 ו-2 בלוקים, אלן 15, 8 ריב' ו-4 אס', קארול 12.

 

 

אטלנטה הופס לס (20-5, מקום 15 במזרח) 117 – וושינגטון וויזארס (14-11, מקום 9 במזרח) 131

וושינגטון התחילה גרוע את העונה. במקום עונת פריצה קיבלנו עונת פריצות. כל אחד שם אומר מה שבא לו וטריידים הם כנראה עניין של זמן. השמועה האחרונה היא וול על בול. בכל אופן מזלם שהם בקונפרנס המזרחי בו על טעויות משלמים בשוטף פלוס 120. לעומת זאת אצל אחיו המשודרג כל טעות גוררת כיסא חשמלי.

הפעם וושינגטון התארחה באטלנטה, קבוצה שמפנקת את שחקני הפנטזי במציאות למכביר. בעולם האמיתי היא בעיקר מפסידה ונותנת לצעירים קילומטראז' בתקווה שיום יבוא והחבר'ה יתחברו לבחירה גבוהה איכותית ואולי לאיזה כוכב שיצטרף משוק השחקנים החופשיים.

המשחק עצמו היה חד צדדי במחצית הראשונה. הוויזארדס, שהופיעו ללא וול (סיבות אישיות), הובילו כבר ב-23 במחצית.

אטלנטה לא ויתרה על המשחק והציגה רבע שלישי התקפי יוצא מן הכלל (45 נק') והמשחק נפתח מחדש. ההוקס צמצמו ל-7 בתחילת הרבע הרביעי, אבל כשלו בצמצום נוסף של ההפרש.

בוושינגטון, שמסרה 35 אס', ביל הפגיז 36 עם 6 ריב' ו-9 אס' ובאופן די מקורי ניפק בראיון את הפנינים:

."Just being confident, just being aggressive"

פורטר עזר לו עם 20, 11 ריב', 5 אס' ו-6 אס' ליריב, אוברה 19, 5 ריב' ו-3 חטיפות, תומאס בראינט תפס את משבצת הסנטר עם 16 ו-9 ריב', סטורנסקי 12, 7 אס' ו-3 חטיפות, מוריס 12 ו-2 בלוקים.

באטלנטה קולינס עם שיא קריירה של 26 נק' ו-14 ריב', בייזמור 22, 6 אס' ו-4 חטיפות, יאנג 14, 5 אס' ו-2 חטיפות (נפצע במהלך המשחק אבל המשיך לשחק), קרטר 13, דורסי 11, דדמון 10, 8 ריב' ו-2 חטיפות.

 

 

מילווקי באקס (7-16, מקום 2 במזרח) 115 – דטרויט פיסטונס (9-13, מקום 4 במזרח) 92

26 דקות. זו כמות הדקות המקסימלית ששיחק הלילה שחקן כלשהו מהבאקס, למרות שהופיעו ללא מידלטון (סיבות אישיות) והורידו לחץ התקפי מהגריק פריק.

משחק ביתי לאחר מנוחה של 5 ימים מול קבוצה ששיחקה 4 משחקים ב-6 ימים (למי שפספס, אתם חייבים לקרוא את הפוסט המצוין של קרע בפיסטונס, סליחה, קרע במיניסקוס, שביקר בדטרויט במשחקה מול אוקלהומה), זה מתכון למשחק קליל כשמדובר על מילווקי באקס. ואכן המשחק היה קליל. אריק בלדסו המשיך את הכושר המצוין שלו ויחד עם צוות הסיוע הוביל את הצבאים ברוב שלבי המשחק.

הרבע הראשון נגמר ביתרון 9 לבאקס. השני היה צמוד בעיקר בזכות גריפין שקלע במחצית 22 נק' וההפרש עמד על 11 לביתיים.

מילווקי פתחה את הרבע השלישי בריצת 4-19 שסגרה עניין.

במילווקי בלדסו 27 באחוזים טובים, הפריק 15, 8 ריב' ו-5 אס', ברוגדון 14 ו-6 ריב', סנל (7 ריב', 2 חטיפות), סטרלינג בראון ותון שלא היה טרבל מייקר עם 11 כ"א.

בדטרויט גריפין עם 31 ו-7 ריב', ג'קסון 15, 7 ריב' ו-5 אס', דראמונד 10 ו-8 ריב'.

 

 

מינסוטה טימברוולבס (12-13, מקום 10 במערב) 121 – שארלוט הורנטס (13-11, מקום 8 במזרח) 104

משחק הפכפך היה לנו במיניאפוליס הקרירה, שלא לומר קפואה.

לאחר שלב הגישושים ורבע ראשון צמוד, המחליפים של ההורנטס הובילו את הקבוצה לריצת 6-20 שיצרה פער בן 15 נקודות. עד המחצית הפער נסגר וברבע הרביעי טאונס וקובינגטון סגרו ריצה משלהם (2-22) ופתחו פער של 17 נק' ממנו שארלוט לא חזרה. טאונס קלע 11 נק' במהלך הריצה הזו בדרך ל-17 נק' ברבע המכריע.

במינסוטה קא"ט הוביל עם 35 נק', 12 ריב', 6 בלוקים ו-2 חטיפות, וויגינס התאפס עם 26, 6 ריב' ו-5 אס', קובינגטון 17, 6 ריב' ו-2 חטיפות, גיבסון 11 ו-10 ריב', סאריץ' רק עם 8 ו-7 ריב' ב-21 דקות. נראה שבינתיים הוא הנפגע העיקרי מטרייד ה-win win של פילי ומיני.

בשארלוט לאמב (11 ריב') ובאטום (7 ריב', 8 אס') תרמו ח"י נקודות, ווקר 15 ו-5 אס', קמינסקי, מונק וברידג'ס חלקו 30.

 

 

 

 

ממפיס גריזליס (9-14, מקום 6 במערב) 96 – לוס אנג'לס קליפרס (8-16, מקום 3 במערב ובינתיים מקום 1 בלוס אנג'לס) 86

מפגש הגנתי בין שתיים מהפתעות העונה. כמה סמלי שביום בו נואה עורך הופעת בכורה אנחנו זוכים למופע נגרות משובח.

ערב מחריד מהשדה של גאסול התאזן אל מול ערב גרוע של טוביאס האריס והביתיים ניצחו משחק פלייאוף טיפוסי עם הרבה הגנה והחטאות, הודות לשני רבעים חזקים: הראשון והאחרון.

בממפיס אין דבר כזה יום רע בהגנה והקליפרס הרגישו את זה על בשרם. הם הוגבלו ל-37 אחוז מהשדה (27 אחוז בחצי הראשון) והתקשו מאוד. מי שכן עזר להם הוא בובאן מריאנוביץ' שהיה ענק תרתי משמע והציג את משחקו הטוב ביותר העונה. גם בצד השני היה חיפוי העונה לשם ג'מייקל גרין שקצת נשכח העונה בגלל פציעה והוכיח בפעם המיליון שיש לו הרבה מה לתרום.

למרות ערב קליעה רע הקליפרס היו חזק בתמונה, שכן הקבוצה שמולם התקשתה גם היא בהתקפה. 9 דקות לסיום העסק היה צמוד ואז ממפיס רצה ל- 74-83, שבמשחק כזה מרגיש כמו 30 הפרש.

בממפיס קונלי עם 22, 7 ריב', 4 אס', 2 חטיפות וחסימות, ג'מייקל גרין 19, 11 ריב' ו-2 חטיפות, ג'קסון 13 ו-6 ריב'. גאסול קטף 8 ריב' ומסר 4 אס' אבל החטיא בערך באותה תדירות בה גיא מזכיר לנו שהוא אוהד פיניקס אומלל. הספרדי סיים עם 4 נק' בלבד ב-1 מ-13 מהשדה.

בקליפרס בובאן מריאנוביץ' הציג יעילות נדירה עם 19 נק' (4 מ-5 מהשדה, 11 מ-12 מהעונשין) ו-8 ריב' ב-13 דקות בלבד. בואו ננרמל את זה ל-36 דקות: 53 נק', 22 ריב', 30 מ-33 מהעונשין. נייס פליי, בובאן צ'מברליין!

גלינרי 17 ו-5 ריב', וויליאמס (7 אס') ואלכסנדר (3 חטיפות) עם 12 כ"א. האריס קלט 12 ריב' אבל היה רק 2 מ-13 מהשדה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טורונטו ראפטורס (5-21, מקום 1 במזרח) 113 – פילדלפיה סיקסרס (9-17, מקום 3 במזרח) 102

פילדלפיה התבשרה שסוף סוף אובחנה הבעיה הרפואית של מרקל פולץ. מדובר ככל הנראה בבעיה עצבית באיזור הצוואר/כתף. הבחירה הראשונה של דראפט 2017 צפוי להתחיל פיזיותרפיה וככל הנראה ייעדר כ-3 עד 6 שבועות.

אומרים שאין שמחה כהתרת ספקות. אני בהחלט רואה את זה כבשורה טובה לפילי שאולי סוף סוף תסגור את הגולל על אחד הסיפורים היותר מוזרים שהסתובבו בליגה, והיו הרבה כאלה..

מה שבטוח – עם או בלי פולץ, טאנקינג כבר לא יהיה השנה, כך שכנראה לא נזכה לשנן את הפסוק "ובא לציון ג'ואל".

משחק צמרת מזרחי כן היה לנו פה, בסופו קבוצה אחת הצהירה כוונות וליטאי אחד ירה חופשי בין כוונות. פילי ממשיכה להתקשות בחוץ וזו סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת. ממש כמו העניין הזה שאמביד מטייל יותר מדי על קשת השלוש במקום למקסם את הנזק בצבע. קוואי לאונרד נותן בראש בזמן האחרון. נתונים מעניינים: קוואי מעולם לא הפסיד לפילדלפיה, פילדלפיה כבר עם 13 הפסדים רצופים בקנדה.

פתיחת המשחק דווקא הייתה של פילי שנהנתה מיכולת טובה של באטלר, סימונס ורדיק. ברבע השני פילי יצאה מאיפוס, מקצועית ומנטלית. באטלר חטף טכנית, טורונטו חזרה למשחק ברבע הזה עם 10 נק' של לאונרד המעולה ו-8 של איבקה.

הרבע השלישי היה צמוד והסתיים בתוצאה האלמותית 77-78 לראפטורס. במצב כזה אתם כבר יודעים את זהות המנצחת…

גם יונאס ולנצ'יונאס ידע את זה. הליטאי עב הבשר שחווה עונה לא פשוטה, קלע 18 נק' ברבע האחרון מתוך 26 בסה"כ. טורונטו נעלה את הצבע ופילי נותרה ללא מענה.

בטורונטו קוואי לאונרד 36 נק' (13 מ-24 מהשדה, 5 מ-6 מהשלוש – שאר הקבוצה 3 מ-23 מחוץ לקשת), 8 ריב' ו-5 חטיפות, ולנצ'יונאס 26 (9 מ-13 מהשדה, 8 מ-9 מהקו) ו-8 ריב', איבקה 18 ו-8 ריב'.

בפילי באטלר עם 38 ו-10 ריב', רדיק 25 ואמביד עם 10 נק', 12 ריב', 5 אס' ו-2 בלוקים.

 

 

 

 

 

 

ניו אורלינס פליקנס (13-13, מקום 11 במערב) 132 – דאלאס מאבריקס (11-12, מקום 8 במערב) 106

בלו אאוט של ניו אורלינס על חשבונה של דאלאס העייפה אך מרוצה.

רבע ראשון שקול לא העיד על ההמשך שכלל רבע שני ורביעי חזקים של השקנאים. מירוטיץ' עדיין לא חזר וזה השאיר את הבמה לרנדל שחגג בריבאונד וגם קלע למכביר.

בניו אורלינס הגבה מסר אסיסטים במקום לשאוב ריבאונדים. הוא סיים עם 27 נק', 9 אס', 4 ריב' ו-5 בלוקים. רנדל גם הוא הצטרף למועדון ה-27. נאחל לו אריכות ימים בזכות ח"י ריב'.

הולידיי (8 אס', 4 חטיפות) ומור (6 אס') עם 17 כ"א, דריוס מילר 12, צ'אק ניהל דיאלו(ג) מוצלח עם הטבעת וגם עם הלוח וסיים עם 10 נק' וריב' בתוספת 3 חטיפות. פרייזר 8 אס' ו-7 נק'.

דאלאס סבלה מיום חלש של דונצ'יץ'. הסנסציה הסלובנית סיים עם 8 נק' ו-6 אס'.

בארנס 16, מתיוס 15, בראה 14 ו-2 חטיפות, פיני-סמית (5 ריב') ופאוול (10 ריב', 2 בלוקים) עם 12 כ"א, ברונסון 11 ו-7 אס'.

 

 

 

 

 

לוס אנג'לס לייקרס (9-15, מקום 5 במערב) 121 – סן אנטוניו ספרס (14-11, מקום 14 במערב) 113

הלייקרס תופסים כיוון (חיובי) וגם הספרס תופסים כיוון (שלילי). זה לא היה שונה הפעם למרות שהספרס שוב הקשו מאוד על הלייקרס (בל נשכח שהם גברו עליהם בשני המשחקים הקודמים).

הרבע הראשון הסתיים ביתרון 8 של הצהובים. ברבע השלישי הספרס חזרו לעצמם בזכות יכולת מצוינת של דרוזן וגיי. הדורבנות הובילו ב-8 במהלך הרבע הרביעי אבל אז הגיע לברון והשתלט על העניינים. הפנומן קלע 20 נק' ברבע האחרון ופשוט ניצח את סן אנטוניו. הארט סייע לו עם 2 שלשות קלאץ' והלייקרס סגרו רבע אחרון של 43 נק' לעומת 31 של הספרס.

בלייקרס לברון עם 42 נק', 5 ריב', 6 אס' ו-2 חטיפות, קוזמה 22, 9 ריב' ו-5 אס', בול 14, 9 אס' ו-2 חטיפות, קלדוול פופ 12 ו-7 ריב'.

בספרס, שניסו הכל אך ללא הועיל, דרוזן עם 32, 7 ריב' ו-2 חטיפות, גיי 31, 7 ריב' ו-2 חטיפות, אולדריג' 21 ו-9 ריב'.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. האם זה שסטף היה ביכולת מטורפת ואז נפצע ואז חזר שוב בסערה מוריד מהעונה שלו (כי מנוחה) או מוסיף לה (כי הוא תותח)?

  2. סיקור מהמם באיכות ובהיקף.
    מזכיר שלדוד המלך אמנם היה 100%, אבל באחד מאחד מזריקה חופשית למטרת דמות. לא בטוח שזה הופך אותו לקלעי הגדול בהיסטוריה.
    מה גם שקארי כנראה עם איזה 20 ס"מ יתרון גובה עליו.

        1. לגמרי נגר דוד המלך בטח היה עם יכולת של סקלבריני.

          בכלל גינגים נגרי על. תראו את הורטר בהוקס שאמור להיות קלעי יותר נגר מכל הסנטרים יחד

  3. סיקור ענק, תודה. ללייקרס יש בעיה גדולה עם הספסל, בייחוד בעמדה 4 שם לאנס וביסלי לא מצליחים להועיל לקבוצה. קוואי היה מדהים הלילה ופשוט כיף לראות אותו משחק בכזו יעילות, ללא ספק מועמד מוביל לאמ וי פי נכון לעכשיו.
    לברון זה לברון..

      1. אני פתחתי פה את הקמפיין😂.
        הלייקרס מנצחים לא מעט בזכות ההגנה שלהם, הנתון המדהים של העונה עד כה מבחינתי …ניקולה יוקיץ' ,סנטר להזכיר לכולנו עומד על ממוצע של כמעט 8 אסיסטים העונה. הזוי לגמרי

    1. גם גאסול לא רע בכלל על אף תצוגת הנגרות ההתקפית הלילה, טריפל J בלי ששמים לב מקבע מקומו כרוקי השלישי בטיבו במחזור הנוכחי אחרי לוקה ואיטון. הוא בניקוד לאיטון בינתיים גם נהנה מקבוצה שממקסמת את יכולותיו הטובות מעלה.

  4. אחלה סיקור!
    תודה, עמית.

    כמה מילים על משחקי הלילה –

    טורונטו. מגוון האפשרויות שיש לקבוצה הזו בהגנה,
    זה מעורר התפעלות (אם אתה אוהד כדורסל)/קנאה (אם אתה אוהד קבוצה יריבה).
    הלילה הם החליטו שהם משתקים את התקפת פילי דרך ההתמקדות בסימונס. זה עבד נהדר, כאשר גם סימונס וגם אמביד, "מחוץ לעניינים".
    מה שמדהים זה שאחרי ששולחים מאסטר הגנתי כמו קאוויי על סימונס,
    זה עדיין משאיר לקבוצה את היכולת להקצות שחקני הגנה נפלאים על שאר שחקני היריבה.
    מה שעוד יותר מדהים זה שהם עדיין רחוקים ממיצוי הפוטנציאל שלהם.
    ההגנה הקבוצתית עדיין לא שם, והרוטציה (בדגש על הספסל) רחוקה מלהיות מה שהיא הייתה בעונה שעברה.
    זה לא משהו שעוד קצת זמן לא פותר.

    ראסל ניצח משחק בו זרק יותר מ-20 זריקות.
    כל מה שאפשר לומר על כך זה "יותר מזל משכל" –
    לא בכל יום ג'ורג' ישחק ברמה שכזו ברבע האחרון. לא כל יום ברוקלין.

    לונזו בול, ממשחק למשחק, מתחיל לתפוס תפקיד גדול יותר ויותר בניהול המשחק של הלייקרס.
    הלייקרס לא זקוקים שהוא יקלע 20+ נק'.
    מה שהם צריכים זה שהוא יהיה מנהל משחק חלופי ללברון,
    שיקלע באחוזים סבירים את השלשות הפנויות בקאצ' אנד שוט.
    שייתן הגנה.
    הלילה הוא היה בדיוק כל אלו. 3 מ-6 מהשלוש, כולל שלשות במאני טיים. 9 אס', כאשר הוא מנהל המשחק העיקרי בקבוצה ברוב שלבי המשחק.
    הגנה מצוינת על כי מי שהוא הוצב מולו.

    ההתקפה של הלייקרס, עדיין רחוקה מלהרשים. זה לא באמת מפתיע, לאור חסרונו של רונדו, ולאור חוסר היכולת של הקבוצה ליצור בדקות בהן בול ולברון על הספסל (במחצית הראשונה זה בלט אחרי שלחובתו של בול נשרקו 3 עבירות מהירות, והלייקרס "נתקעו" בדקות בהן לא בול, לא רונדו, ולא אינגראם שעזב אחרי פציעה, שיחקו).

    מה שכן מרשים, זו ההגנה של הלייקרס.
    הלייקרס בעקביות מרשימה שומרים כבר כמה שבועות את היריבות על 103 – 102 נק' ל-100 פוזשנים.
    הלילה הם התקשו בדקות של הספסל,
    כאשר הסיבה המרכזית היא השלוב של עבירות לחובת בול, ופציעה של אינגראם.
    אחרי שרונדו יחזור, הלייקרס, לטעמי, צפויים להעלות הילוך. הן בהגנה, והן בהתקפה.

    1. טורנטו רק הוכיחו לי כמה אנחנו מוגבלים לפלייאוף עם סימונס. סיבוב שני והביתה. גימי זה שחקן של פלייאוף עם ביצים, גם רדיק.

      אמביד כל הזמן שקשה לא מול קבוצה רכה בורח מהצבע וזורק סלעים, רבאק דפוק אותם בצבע ואל תזוז משם, מה אתה מסתובב על קשת ה-3???

      1. אמרתי לך את זה כמה פעמים, סימונס ללא קליעה כל התקפה עומדת זה 4 מול 5, בפלייאוף אין שום סיבה שלא ישתקו אותו באותה קלות, כל עוד הוא ללא קליעה כל התהליך נכשל, הוא שם תקרה ברורה לקבוצה. הוא יכול לעשות טריפל דאבל עם 20 נקודות על נמושות בליגה כמו ברוקלין…אבל בפלייאוף מול קבוצות רציניות הו חיסרון רציני.
        שמעון באמת חשבת שמישהו ייתן את לילארד תמורתו?

        1. ו"התקווה הלבנה "של אוהדי האתר, ראתה אתמול מה קורה שהגנה מתמקדת בו, אני רק מנסה לדמיין מה היה קורה אם הוא מקבל חצי מהגנה שמפנים לייאנג, יהיה שחקן טוב אולי אפילו אולסטאר אבל אף אחד לא היה מזכיר אותו כ"שחקן של פעם בעשור"

  5. סיקור מצוין, מקיף ושופע חידודים ללילה עתיר אירועים. תודה רבה עמית!
    רק עוד 6.5 משחקים לסגור על פיניקס – לא לוותר. זה בידיים שלנו.

  6. ערב של תצוגות אישיות נפלאות, תוך כדי משחקי קבוצתי. גם לברון ולהקתו, גם פול ג'ורג' וראס, גם קאוואי, גם בטלר, גם קא"ט, גם רנדל וAD, גם קארי ודוראנט ובנוסף הצגה קבוצתית של ממפיס מול הקליפרס הלא פחות קבוצתית. חתיכת ערב NBA משובח!

  7. לציפור הנדירה –
    האם עולה מרשימותיך ומהתרשמויותך שניתן להגיד שלוקה דונצ'יץ בדרך להיות "בירד הלבן"?

    1. כמו שזה נראה, יש לו פוטנציאל להיות כזה שמזכיר את בירד, אך גם בירד לבן כידוע. או בעצם, לא לבן אלא בהיר!!!
      גם יוקיץ' נראה כפוטנציאל כזה.

  8. לאן יעבור ג'ון וול? הוא גמור בוושינגטון.
    מי ייקח אותו?
    אולי רק פיניקס.
    איזה נפילה מהירה תוך עונותיים.

    1. יוסטון יכולה לקחת אותו תמורת פול כי הוא 5 שנים צעיר יותר מפול ויושב על חוזה קצת יתר יקר. אבל זהו פיניקס לא יגעו בו גם.

      1. יש לי. לפיניקס תמורת ג'וש ג'קסון ואריזה. אפשרי מה-15 לינואר.
        גיא תתחיל להתכונן לעוד 5 שנים של סבל…

        1. תגיד לי אתה בסדר? מה אוהדי הסאנס המסכנים עשו לך ,מספיק שיש להם קבוצה מסריחה כבר עשור, אתה רוצה לקבור אותם ולהפיל עליהם קיר (באנגלית נשמע יותר טוב)? בחלק מהמדינות בעולם הייתי עומד למשפט על התעללות בחסרי ישע

  9. בואו נשרטט מסלול. אנחנו מתחילים את המסע בצפון מערב ארצות הברית, בפורטלנד, מולדת הקפה וזקני חוטבי עצים לא אופנתיים. משם, נקפוץ לטיול קצר למטיבי לכת בקצה השני של היבשת, במובלעת האמריקאית בקנדה. כמעט ללא מנוחה, נקפוץ מיד לקצה הדרומי של ארצות הברית, לראש של דריימונד של אמריקה, לסיור בדיסני וורלד, מקום שנראה תמים וידידותי למראית עין, אבל יכול להיות ברוטאלי כמעט כמו לעבוד באמזון. כמובן שחייבים להישאר עד הסוף בפארק כדי לראות את מופע הסגירה הלילי.

    מי שסידר את רצף המשחקים הזה היה אותו אחד ששלח את השופטים לאיזון?

  10. לא ברור אם האמויפי צריך להתחלק בין דוראנט לקרי, או שגם לברון יש לו עדיין שליש בשלב הזה של הקריירה, והאמת נראה שכן.

    לגבי פילדלפיה, היא עדיין בבניה, עוד שנה שנתיים הם יהיו יותר טובים, כרגע הם עוד לא מלוכדים וקשוחים כקבוצה כמו טורונטו, בוסטון, אוק' דנבר וכו'. יש גם עוד הבשלה לגבי אמביד ובוודאי סימונס, וצריך גם לגבש 5-7 שחקנים מובילים שברור מי בחמישיה ומה כל אחד מסוגל לתת.

    גולדן זה פוסטר אחד גדול, לספר לנכדים

  11. איזה סיקור תותחי!

    העונה החלטתי שאני על העגלה של דנבר, אוקלהומה, קליפרס, ממפיס, דאלאס, טורונטו, מילווקי, פילי, אינדיאנה, סקרמנטו ומינסוטה.
    בקטנה.

      1. אני אגיד לך מה יותר טוב מזה-
        אפיקופניק מנ-מניאק שהולך לשבת בשורה 11 בדנבר במשחק בין הקבוצה המקומית לאוקלהומה סיטי באמצע דצמבר..

          1. אבל דנבר ינצחו אוק מתקשה מולם ועוד בפפסי סנטר. אבל ייתכן ואוק תחפש נקמה על ההשפלה שספגה ממנה. יהיה אש.

  12. באיחור רב תודה רבה וגדולה על סיקור המשלב שנינות ועומק.
    פילי בבעיה ואם הם בונים על באטלר לפתור להם אותה אז הם בבעיה עוד יותר גדולה. זה בקלות היה יכול להיגמר בתבוסה – פילי נתנו לטורנטו כל כך הרבה מבטים פנויים מהשלוש ואיכשהו טורנטו בפחות מ30% לשלוש היום. באטלר תפס וואחד יום ובכלל השתלב מצוין בפילי אבל הם נראים לא טוב מול קבוצות גדולות (שמעון לטיפולך)

    1. זה בגלל סימונס. באטלר הוא ווינר מניאק לא יצא לו שום משחק ככה הוא שחקן מעולה ונענה לאתגר של קאווי אני מאד רגוע ומבסוט מגימי. אמביד רך מידי מול הקבוצות הקשות שמטרתן להוציאו מחוץ לצבע הוא צריך להיות כל הזמן בצבע וראש בקיר להפעיל לחץ על ההגנה. על קשת ה3 הוא מקל את החיים מעצבן אותי שהוא אוהב להעיף שלשות יותר מידי לפעמים. תטחן בצבע אין מי יכול לעוצרו. המגבלה זה סימונס שצפוי מאד ידוע מה יעשה ואין איום וזה הולך ל4 נגד 5 בהתקפה שההגנת היריב נכנסת למוד. כמו שציינתי הוא התקרה שלנו.

להגיב על אסף לבטל

סגירת תפריט