הדרבי הקמרוני הגדול –  חנוכה בטורונטו / הלל הורוויץ

הדרבי הקמרוני הגדול – חנוכה בטורונטו / הלל הורוויץ

בואו נעצור שנייה ונחשוב על כך שאמביד משחק כדורסל רק מגיל 15. ג'ואל אמביד שיחק כדורעף ביואנדה העיר השנייה בגודלה בקמרון. המאמן שלו שרצה לתת לו עוד מושג על אתלטיות וטכניקות שונות נתן לו את הסרטון של האקים אליג'וואן אותו הוא הריץ אחורה שוב ושוב מחדש כל פעם.

שחקן נ.ב.א נוסף מאותה עיר בקמרון הוא לוק מבה א מוטה שכבר באותה שנה היה רול פלייר יציב בליגה. אמביד הגיע למחנה של לוק כחלק מתכנית הכדורסל ללא גבולות של הנ.ב.א רק שישה חודשים לאחר שהחל לשחק.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏‏מגרש כדורסל‏, ‏נעליים‏‏‏ ו‏קהל‏‏‏‏

אמביד מתאר כי המחנה היה לו קשה, לא הייתה לו מכניקה טובה של זריקה, הוא לא שלט בכדור כמו שצריך ואפילו לא נכנס לנבחרת של המחנה. בשנה שלאחר מכן הוא כבר הראה קפיצה רצינית ולוק מבה א מוטה כבר הציע לו לנסות ולעשות קפיצת מדרגה ולחפש מלגת כדורסל בארצות הברית.

מי שעוד התגלה במחנה של לוק מבה א מוטה הוא פסקל סיאקם שב-2011 השתתף במחנה של לוק בקמרון. מסאי יוג'ירי מספר שהדבר שניכר אצלו מהרגע הראשון הוא בעיקר המאמץ והאתלטיות. פסקל נבחר להשתתף במחנה של כדורסל ללא גבולות ובגיל 16 הוא עבר לארצות הברית לתיכון ולהמשך בקולג'.
תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏נעליים‏ ו‏מגרש כדורסל‏‏‏‏
הגעתי הערב למגרש אחרי הדלקת נרות עם הילדים בבית. חשבתי על כך שיכול להיות שיהיה משהו שקשור לחנוכה במגרש, הרי בדולרמה יש קישוטים וצעצועים לחנוכה ובתחנות הרדיו מספרים על הפעלות לחנוכה ויש גם מדי פעם שיר לחנוכה. בכניסה לאולם שני אנשים שונים איחלו לי חנוכה שמח ובגדול יש הרבה רגישות תרבותית בטורונטו. עם ההגעה גיליתי שיש משהו אחר מתוכנן להערב. ציון 100 שנים לנלסון מנדלה ופועלו.
תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏מחייך‏, ‏‏טקסט‏‏‏‏
הערב כלל סרטון, אוכל אפריקאי שחולק לחלק מהקהל והרבה סלבס שבאו לבקר ולעשות כבוד למנדלה ופועלו (מוזמנים להסתכל בתמונות).
תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏מחייך‏, ‏‏טקסט‏‏‏‏תמונה יכולה לכלול: ‏‏2‏ אנשים‏
על המגרש מהרגע הראשון בולטים שני דברים במשחק של טורונטו. קוואי מרגיש כבר בבית ובא לעבוד ערב ערב. את הרבע הראשון הוא פותח חזק ויודע לאן הוא רוצה להגיע. מי שפותח הערב בצורה קצת יותר מגומגמת הוא קייל לאורי שמתקשה לייצר נקודות או אסיסטים. לאורי עשה את שתי הנקודות היחידות שלו במחצית הראשונה מהקו ומהשלוש הוא היה עם 5-0. הרגע המגדיר ביותר היה עם השריקה למחצית שם היה נראה שהוא פשוט מפחד לזרוק משלוש ועצר את עצמו באמצע הזריקה. עד כמה זה קריטי? בכל חמשת ההפסדים של טורונטו העונה קייל קלע שלשה אחת או פחות. בניצחונות של טורונטו הוא קלע יותר משלשה ב-16 מתוך 19 המשחקים בהם שיחק. השלשות של לאורי הן לא רק הנקודות עצמן אלא המרווח שהן יוצרות בהתקפה. באופן כללי השלשות בטורונטו היו נוראיות בכל המחצית הראשונה כשקוואי עם 3-3 וכל השאר עם 12-0.
במחצית עלה אומן שמצייר ציורים מהירים לצייר ציור של נלסון מנדלה. המשחק התפתח לכיוון בו דווקא אמביד וסיאקם ממש לא היו במרכז הבמה אלא ג'ימי באטלר וקוואי שעשו שניהם ככל העולה על רוחם בשני צידי המגרש. ואני? ישבתי לי עם עוגיית סביבון ומגן דוד וצפיתי בריקוד של הבן שלי מהגן הבוקר.
אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.
הרבע השלישי המשיך באותו כיוון כאשר קוואי משחק היטב עבור טורונטו ובאטלר עבור פילי. בסוף הרבע השלישי כשקוואי כבר עם 33 נקודות והוא על הקו הקהל צועק M-V-P שזה בעצם תרגום של הרגשות שלהם ל: "בבקשה אל תעזוב ותשאיר אותנו עם פרנצ'ייז שבור ל-20 שנה". קוואי מחטיא את הזריקה השנייה, האם הוא מסמן משהו לקהל?
החמישייה שפתחה את הרבע הרביעי דווקא עשתה עבודה טובה כשקוואי ולאורי על הספסל ורצו 0-9 ממצב של 81-81 תשע דקות לסיום. מי שהיה משמעותי מאוד בדקות הללו היה JV שנתן אנרגיות ונקודות חשובות מהספסל. בטורונטו היה שילוב מעניין של לא מספיק שחקנים ששיחקו טוב מצד אחד ומצד שני נקודות מכל שחקן שעלה לשחק. אתמול בלילה לכל 13 השחקנים של יוטה שעלו לשחק היו לפחות נקודה, ריבאונד ואסיסט, זו הייתה הפעם השנייה בהיסטוריה סך הכל שזה קורה עם 13+ שחקנים. הלילה הרפטורס לא היו רחוקים מזה (לורנזו בראון ששיחק דקה, מונרו בלי אסיסט, דילון רייט בלי ריבאונד ומיילס בלי נקודות. טוב אולי הם היו רחוקים אבל קיבלתם נתון מגניב 😉 ).
תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏טקסט‏‏‏
הרגעים המכוננים בדרבי שלנו הגיעו כחמש דקות לסיום כשפסקל מסיים מתפרצת בדאנק מהדהד שאמביד לא מצליח לעצור בזמן שהוא מתגלגל על הרצפה. בצד השני אמביד סופג עבירת תוקף ומיד לאחר מכן עבירה חמישית בהגנה וטכנית על העצבים. זה לא הערב של הקמרוני הגדול.
ארבע דקות לסיום קוואי מוריד ריבאונד בהגנה והולך מחוף לחוף ומסיים בדאנק יפיפה. כמות העידוד שהוא קיבל הייתה שווה רק לזו שקייל לאורי קיבל כשהוא קלע שלשה 1:36 לסיום המשחק כשהקהל כבר מחכה לקבל חזרה את לאורי בכושר קליעה סביר. ולנצ'ונאס המשיך לשחק היטב עד סוף הרבע ומסיים את המשחק כקלע המוביל השני של טורונטו עם 26 נקודות. סיאקם נתן גם הוא משחק טוב עם שש נקודות בלבד אך 8 ריבאונדים ושישה אסיסטים. בסופו של יום זהו ניצחון חשוב על קבוצה טובה במזרח.

במסיבת העיתונאים ניק נורס משתף שבמחצית כשאף אחד לא קולע שלשה הוא כבר פנה לכריס בוש שהיה בקהל שיעלה לשחק. הוא מוסיף שבסופו של יום אלו זריקות טובות שהוא רוצה שהחבר'ה יקחו ופעם הבאה הן גם יצללו פנימה. הוא מספר שקוואי שמר בעיקר על סימונס כי זה עבד במשחק הקודם בין השתיים ושמי שהרוויח מכך היה ג'ימי באטלר אבל בסופו של יום זה שיבש לפילי את המשחק מספיק בכדי לייצר מרווח ניצחון. שאר הדברים שהוא דיבר עליהם נמצאים בסרטון שכאן:

נורס נשאל אם קוואי קלע 36 הערב ו-37 מול גולדן סטייט מסיבה מסויימת לדעתו. "תראו, ככל שהמשחק יותר חשוב והמאצ' אפ מעניין יותר הוא מעלה את המשחק שלו ברמה אחת למעלה. זה הגיוני לכל השחקנים בליגה". וזו אולי השורה התחתונה של הערב, למרות משחק לא מזהיר של הרבה משחקני טורונטו ולאורי בראשם יש לרפטורס go to guy וקוראים לו קוואי. יש גם שחקנים אחרים שייתנו תפוקה כאשר רק שלושה שחקנים קולעים בדאבל פיגרס והקבוצה בכללותה מתגברת על ערב חלש מהשלוש. זה מסוג המשחקים שהם כמו ה-0-1 בדקה ה-90 בכדורגל, ניצחון של אופי, המון דברים שלא הלכו כמו שרצית ועדיין ניצחת.
אחרי המשחק אני שואל את סיאקם איך היה לו לשחק מול אמביד ובמיוחד להטביע עליו בסוף המשחק. סיאקם מחייך ומסביר עד כמה הוא ואמביד מסתדרים (אפשר לראות בסרטון):

ומה הפך את המשחק הזה לבלתי נשכח? לראות את כריס בוש, להיות במשחק ש-ESPN נמצאים בו ולראות בלייב איך השחקנים מגיבים לכתבים שהם מכירים בערכם וחשיבותם דוגמת רייצ'ל ניקולס. חוץ מזה נרשמה נפילה אחת בלתי נשכחת שלי בדרך למסיבת העיתונאים שכללה נעל שעפה באוויר, רגליים שממוקמות גבוה יותר מהראש שלי וקהל של לפחות עשרה אנשים שראו את זה. יש גם ימים כאלו. מזל שאין את זה מתועד בשום מקום.
אז נר נוסף ורביעי של חנוכה בוער לקראת סופו, אני לא בטוח מי היו היוונים ומי היו המכבים של המשחק שלנו הערב ובוודאי לא הדליקו נרות במחצית אך בסופו של יום מה יותר מתאים ללילה של חנוכה מאשר לחגוג את מורשתו של נלסון מנדלה, מאבק של תרבות, של אור וחושך ושינוי שמוביל להוספת אור בעולם. אולי חגגו פה את חנוכה אחרי הכל. חג אורים שמח לכל אחד באשר הוא!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. יופי של סיקור הלל.

    הדרך של טורונטו לסדרת הגמר תלויה (לצערי) בקייל לאורי,
    ובהמשך ההתבגרות של השחקנים הצעירים.
    קוואי בכל מקרה כבר יעשה את שלו.

    1. לאורי זה חד משמעית נכון. החידוש הוא שזה לאו דווקא ביכולת הקליעה שלו ויש יותר שחקנים שיכולים לשים את הנקודות על הלוח. משחק של 15 נקודות ו-9 אסיסטים יכול להספיק בניגוד לשנים קודמות. גם הצעירים שצריכים להתקדם לא צריכים לתת קפיצה כמו שהם צריכים להיות יציבים.

    1. קשה להגיד עליו שהוא נהנה כמו שקשה להבין אם הוא צוחק. הוא בהחלט מראה לכולם שהפציעה לא השכיחה ממנו את הכדורסל ושהוא עדיין אחד השחקנים הכי טובים בליגה בשני צידי המגרש.

      1. הייתי אומר שקל לדעת מתי הוא צוחק. האם הרגשת צמרמורת כאילו אדון סקראץ' בכבודו ובעצמו, טום ת'יבודו, עומד לידך?

  2. סיאקם פשוט ההפתעה הנעימה של העונה. שיפור מדהים הוא עשה.

    ככל שעובר הזמן אני מתחיל לחשוב שהכל בסופו של דבר תלוי בקוואי. מתחיל להרגיש לי שהוא באמת יכול לבדו לקחת את החבורה (המצויינת) הזו של הראפטורס מאוד רחוק.

    1. סיאקם גם מוכיח שהשמירה עליו כנכס בטרייד על קוואי הייתה חכמה. בעונה שעברה הוא לא היה נראה כמו שחקן שחובה לשמור עליו בטריידים. קוואי יכול לקחת אותם רחוק אך כמות המרחק היא פונקציה של כמה לבד הוא יצטרך לסחוב אותם. העובדה שיש אבל מישהו כזה משנה מאוד בפלייאוף.

  3. אחלה סיקור, תודה רבה הלל.
    בפאראפראזה לgoz – כנראה שעכשיו באמת
    There's a new King in the east.
    מעניין אם הוא יתלהב מהתואר הזה ויחליט להשאר. התלהבות זה לא הצד החזק שלו… אז קשה לדעת.

  4. מעולה!
    יופי של עונה, יצא לך לתפוס בטורונטו.
    אני מאחל לך (ולנו) סיקורים מטורונטו גם במסגרת משחקי הפיינלס.

  5. מצוין הלל תודה!
    אתמול באמת היה ניכר כמה קוואי הופך לבעל הבית בקבוצה. צריך לראות כמה זה עוד יחזיק, אבל ככה יוג'ירי דמיין שהוא יראה כשביצע עליו את הטרייד.

  6. שחקן שמרגיש טוב בקבוצה נוטה להשאר, אלא אם יש סיבה ממש טובה לעבור. ללייקרס קוואי לא נראה לי שהוא ילך, אז מה נשאר? אולי רק הקליפרס, וזה הימור, למה שהקליפרס איתו יהיו יותר טובים מטורונטו? מי שירצה אותו יצטרך לייצר סיבות מאד טובות למעבר

  7. תודה על הלל יופי של סיקור. פשוט לא ייאמן איזה סיקורים צבעוניים מרימים פה החבר'ה של הדוק. שאפו.

    תגיד הלל, האם התקשורת בטורונטו מתייחסת לרפטורס או שזה רק הוקי-הוקי-הוקי?

    1. חד משמעית כן. הנוער אפילו יותר ברפטורס מאשר בליפס. המבוגרים והאווירה הכללית של העיר יותר בהוקי. העובדה שהקבוצה מצליחה בעונות האחרונות כמובן תורמת לעובדה אבל כרגע בהחלט אפשר להגיד שבתקשורת זה 60-40 להוקי שזה הכי קרוב שהיה פה אי פעם כנראה

  8. יופי של סיקור הלל. מאוד אהבתי את המינונים של הכדורסל והאווירה.

    תודה רבה לך ותמשיך להנות מהקבוצה

להגיב על גיא רוזן לבטל

סגירת תפריט