על יוקיץ' ונורקיץ' / ראובן בראל

מה הסיכוי ששני שחקנים אירופאיים שמשחקים באותה עמדה, בעלי אותו גובה, נולדו בהפרש של חצי שנה בערים המרוחקות 3 שעות נסיעה אחת מהשנייה, יגיעו לאותה קבוצת NBA דרך אותו דראפט?

שאלת הפתיחה נשמעת כמו אחת מתוך אין סוף סטטיסטיקות חסרות משמעות בסגנון: השחקן הראשון מתחת לגיל 20 שקולע 19 ומטה ב-18 משחקים כששיחק בכל אחד מהם לפחות 17 דקות. אבל זה הסיפור של נורקיץ' ויוקיץ'. הם נולדו משני צידי הגבול של סרביה (יוקיץ') ובוסניה (נורקיץ') במהלך מלחמת יוגוסלביה. נורקיץ' המבוגר מבין השניים החל לשחק רק בגיל 14, שיחק כנער בלאשקו הסלובנית, משם עבר לצבידטה זאגרב וזאדאר הקרואטיות. בקדנציה השנייה שלו בזאגרב קיבל הזדמנות מיסמין רפשה והחזיר עם ממוצעים נאים בליגה האדריאטית. המוקים של דראפט 2014 ניבאו לו בחירה באמצע הסיבוב הראשון. דוחות הסקאוטים שיבחו את הנתונים והכוח הפיזיים, עבודת הרגליים, הסיומת בפוסט והיכולת ההגנתית.

יוקיץ' נחשב לפרוספקט הפחות מבטיח מבין השניים, הוא שיחק במגה באסקט מבלגרד והציג מספרים פחות מרשימים בליגה האדראיטית. הוא היה צפוי להיבחר בסוף הסיבוב השני והתלבט אם להירשם לדראפט. נקודות החוזקה שלו עפ"י הדוחות היו IQ כדורסל גבוה וטאץ' טוב לשחקן בגובה שלו. החסרונות היו יכולת אתלטית נמוכה ואיטיות.

את ערב הדראפט נורקיץ' בילה בגרין רום בניו יורק ויוקיץ' במיטה בסרביה. דראפט 2014 נחשב לאיכותי במיוחד. קבוצות הפסידו על ימין ועל שמאל כדי לשים את ידן על וויגינס או פארקר. בדיעבד הוא אכזב ואפשר לקרוא לו דראפט ה-SHUFFLE הגדול. אם היה נערך שוב סדר הבחירות היה שונה לחלוטין אולי יותר מכל דראפט אחר.
קבוצה אחת שללא ספק בחרה נכון בדראפט הזה היא דנבר. העזיבה של כרמלו בשנה הקודמת ואיגודאלה בזו שאחריה הובילו אותה אל מחוץ לפלייאוף לראשונה מזה 10 שנים (עונת הרוקי של כרמלו). היא החזיקה בבחירות ה-11 וה-41. את הראשונה היא החליפה עם שיקגו תמורת הבחירות 16 ו-19 בהן נבחרו נורקיץ' וגארי האריס. בבחירה ה-41 היא השתמשה כדי לצרף את יוקיץ' – קצת גבוה מהצפוי.

אף אחד בדנבר לא ציפה שיוקיץ' יהפוך לשחקן שהוא גדל להיות. מה שיותר הפתיע באותו ערב היא הבחירה בשני סנטרים כשבסגל של הקבוצה היו:
טימופיי מוזגוב, ג'אבל מגי וג'יי ג'יי היקסון.
זה גם מה ששאל נורקיץ' את מנהלי הקבוצה בראיון הכניסה שלו, למה בחרתם אותי? הם אמרו לו שיהיה סבלני וההזדמנות תגיע. היא אכן הגיעה, בקליבלנד של עונת שבו בנים לגבולם, אנדרסון ורג'או נפצע, טימופיי מוזגוב הוטרד למלא את מקומו (ולהרוויח את חוזה חייו שנתיים אח"כ בלייקרס) ופינה מקום לנורקיץ' שהשתדרג לחמישייה. נורק נתן מספרים סולידיים של 7 נקודות ו-6 ריבאונדים ונבחר לחמישית הרוקיס השנייה. יוקיץ' נשאר לעונת פרידה בסרביה וגם הוא קיבל את ההזדמנות שלו בעונת הרוקי. נורקיץ' נפצע אחרי 30 משחקים ויוקיץ' תפס את מקומו. הוא נבחר לחמישיית הרוקיס עם 10 נקודות, 7 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים. בעונה הבאה יוקיץ' נתן עוד קפיצת מדרגה וההחלטה נפלה – ממשיכים איתו. נורקיץ' עבר לפורטלנד ונראה ששני השחקנים הרוויחו מהעסקה.

ריקוד עם סלאבי מפורסם
את הריקוד הזה הוא למד בדנבר
?Hey Joker, Can you shoot while standing on one leg
Anything you can do I can do better

יוקיץ' עלה לחימום ראשון, התאמן על קליעות ועבר לאימון אחד על אחד לא לפני שפצח בריקוד חביב עם עוזר המאמן. כשסיים נורקיץ' עלה לחימום משלו.
המפגש ביניהם הערב נראה כמו כל שני חברי קבוצה לשעבר – חיבוקים ומילים חמות.

במשחק יוקיץ' שומר דווקא על אמינו (עזר לו לקבוע שיא עונתי של 20 נקודות) ומילסאפ על נורקיץ'. כמעט כל מהלך מסודר של הקבוצות מתחיל בחסימה של אחד מהם באזור קשת השלוש. כאן נגמר הדמיון. בפורטלנד לרוב המהלך ימשיך לחדירה או זריקה של לילארד את מקולום. בפעמים שנורק כן מקבל את הכדור זה קורה כשהוא חותך לסל. שאר הנקודות שלו מגיעות מריבאונד התקפה. יוקיץ' לעומתו מקבל את הכדור כמעט בכל מהלך ואוהב לתת handoff ומיד לאחריו חסימה או להוריד את הכדור לרצפה וליצור מהלך ע"י מסירה, כניסה לחפירות בצבע או קליעה. הערב גארי האריס, הצלע השלישית מאותו דראפט, היה הנהנה העיקרי מהמסירות של יוקיץ' וסיים עם 27 נקודות. שלוש הנקודות האחרונות של האריס שהיו גם אלה שנתנו לדנבר את הנצחון הגיעו גם הן אחרי אסיסט של יוקיץ'. הוא היה פנוי לקליעה אבל בחר למסור לזריקה בטוחה יותר לאיש החם של דנבר באותו ערב. אחרי המשחק דיברתי איתו אחרי ששברתי את הקרח כשבישרתי לו על ההפסד של סרביה בישראל. ניסיתי לקחת אותו לסנריו של משחק על ההעפלה בבלגרד מול ישראל בפברואר. הוא לא התרגש ואמר שאליפות העולם עוד רחוקה והוא לא חושב על זה (אולי ידע שישראל תבעט בדלי כבר מול גיאורגיה). שאלתי אותו על המהלך האחרון והוא נתן את הזווית שלו שרק מדגישה את חכמת המשחק והייחודיות שלו (שימו לב לטכנולוגיה העילית שיושמה בוידאו, לדעתי מאז הגיר של אורי לוי וורוניקה מהערוץ הראשון לא נרשמה חדשנות כזו):

גם מהמפגש מול נורקיץ' הוא לא התרגש ואמר שבשבילו זה לשחק מול כל אחד אחר.

נורקיץ' לא שש להתראיין, נראה היה שהוא לקח קשה את ההפסד לפחות על פי הטוויט שלו שעה קלה אחר כך.

ואולי זה השוני באופי בין השניים, יוקיץ' קליל, נינוח, מתבדח כל הזמן כשנשאר לתת את הראיון קצין העיתונות של דנבר ספר לו את השניות שנותרו לו לעלות לאוטובוס והוא בשלו לוקח את הזמן לא לחינם קיבל את הכינוי JOKER. להוציא חיוך מה-Bosnian Beast? זה כבר הרבה יותר קשה.

לפוסט הזה יש 55 תגובות

    1. מסכים לגמרי. נורקיץ' נמצא תחת הצל של שני הגארדים אבל לדעתי הוא לא פחות חשוב משניהם. הוא נותן תפוקה סולידית מאוד ומה שחשוב באופן עקבי ומידי ערב. אתה יודע כמעט בדיוק למה לצפות ממנו (וזה לא מעט) ולרוב לא תתאכזב. מצד שני אין לו את ההבלחות האלה שיש ליוקיץ שהן בסדרי גודל של כוכב על. יוקיץ ' לא יציב לפעמים נעלם לחלוטין אבל אין ספק שבסופו של דבר הרף שלו יותר גבוה בשבילו השמים הם הגבול אם רק יצליח לשמור על יציבות.
      תודה ראובן על פוסט נהדר.

  1. פנטסטי! כתוב נהדר, מעניין, משולב בראיונות חיים… פשוט תענוג.
    לחשוב שכל הבלאגן שעשית מהבוקר היה בשביל משפט וחצי על מוזגוב. אני מעריץ את זה.

  2. פוסט מעולה ראובן ! יוקיץ׳ ההפך המוחלט מתדמית הסופרסטאר של הליגה, וטוב שכך .
    גם הוא וגם דונצ׳יץ׳ מוכיחים שחוגגת משחק לא פחות חשובה מאתלטיות.

    1. סתם בשביל הספורט חיפשתי בוויקיפדיה

      Rip City Edit
      The nickname Rip City is usually used in the context of the city's NBA team, the Portland Trail Blazers.[15] The term was coined by the team's play-by-play announcer Bill Schonely during a game against the Los Angeles Lakers on February 18, 1971, the Blazers' first season.[16] In the days prior to the three-point field goal, Blazers guard Jim Barnett took an ill-advised long distance shot that nonetheless went in, giving the new team hope for a victory against the powerful Lakers. Excited, Schonely exclaimed "Rip City! All right!" Schonely admits that he has no idea how he came up with the expression, but it became synonymous with the team and the city of Portland.[

    1. אני מאד מקווה שאתה לא קורא לו מוריס. זה יכול להיות מאד מבלבל…
      לצערי גם אני לא רואה סיכוי שמתי שהוא בעתיד הוא
      will be playing he's music for the suns

    2. גיף אדיר.
      בעולם מושלם זה היה הפתיח לסיטקום "כולם אוהבים את ניקו" (אבל אז היה קשה מאוד למצוא אח גבוה יותר).

  3. פשוט מעולה ראובן!
    אגב רוב הנקודות של אמינו במשחק לא הגיעו על יוקיץ' אבל הילד חייב לעבוד על ההגנה שלו כדי להפוך לגדול באמת (או לעבוד על הגוף שלו כדי לא להפוך לגדול באמת).
    בינתיים זה פשוט חוויה לראות אותו מנהל את המשחק.

  4. ממש יופי של כתבה. ובאמת נראה שדנוור לגמרי עשו את ההחלטה הנכונה, ושגם נורקיץ נותן בראש בפורטלנד. ווין ווין.

  5. בסד
    לדנבר חבל שנורקיץ לא היה מוכן לעלות מספסל.
    הוא עולה בערך כמו פלאמלי(שהוטרד מולו ועוד נתנו בחירת סיבוב שני למיטב זכרוני) ושחקן הרבה יותר טוב.

  6. תודה רבה ראובן
    דנבר שיחקו אותה ובענק עם יוקיץ
    בעונת הרוקי שלו דווקא נורקיץ נראה טוב אבל מאז הוא עומד במקום
    באופן כללי לדעתי סרבים נוטים להיות יותר נחמדים

  7. מצויין. הערך המוסף שסיקור מהמגרש צריך להביא. אהבתי מאוד. הם שונים אחד מהשני אבל יוקיץ' נראה כמו פרנצייז פלייר ואילו נורקיץ' רק שחקן משלים, אז הנאגטס בחרו היטב.

    1. אם אני זוכר נכון בתחילת שנות ה90 הערוץ הראשון הכניס מעין מרקר שאיתו היו מסמנים מהלכים של משחקי הליגה בכדורגל. הם עפו על זה בהתחלה אורי לוי היה מבקש כל רגע מורוניקה ( נראה לי שככה קראו לה ) שתסמן לו מהלכים על תמונה שהוקפאה.

  8. מצוין ראובן, תודה רבה.
    ה"ונילים" האירופאים האלה מוסיפים המון לליגה. יוקיץ' פשוט גאון כדורסל.

  9. ראובן נהדר. כמובן גם הראיון הנהדר עם יוקיץ' (ההערה על החדשנות הטכנולוגית העלתה חיוך גדול על פני). תודה רבה.
    לראות את יוקיץ' והחוכמה שלו זה תענוג צרוף, מזכיר לי את סאבוניס האבא אבל בגרסא הרבה יותר צעירה ומודרנית.

  10. פוסט מעולה, באמת מהגדולים.
    יוקיץ' הוא אחד מהשחקנים שבאמת גורמים לי עונג כשאני רואה אותם בפעולה

להגיב על המשגיח לבטל

סגירת תפריט