סיכום מחזור 13 בNFL/ צוות הופס פוטבול

מאת יניב שושני, עידו יצחקי ורביב פייג

אטלנטה פלקונס (8-4) 16 – בולטימור רייבנס (5-7) 26

מאז עונת 2016 ההיסטורית ההתקפה של אטלנטה לא עברה שינויים מרחיקי לכת, ונותרה עם חומר שחקנים מהטובים בליגה. נדמה כי השינוי הגדול ביותר נעשה דווקא בעמדת המתאם ההתקפי אחרי ששאנהאן עבר לאמן בסן פרנסיסקו וסטיב סרקיסיאן מאלאבאמה הגיע לאייש את המשרה. על אף האיכות על הנייר בעונה האחרונה הפלקונס לא מצליחים לייצר ניצחונות, ואיבדו את הסיכוי להגיע לפלייאוף.

הרייבנס הצליחו לסגל לעצמם את אחת ההגנות הטובות בליגה העונה, כשהם מצליחים לנצח מספר משחקים הודות להגנה המופלאה שלהם. פלאקו עדיין פצוע, והרוקי המבטיח לאמאר ג’קסון עלה כקווטרבק הפותח של בולטימור, שעדיין שואפת להגיע העונה לפלייאוף.

כל הנסיונות ההתקפיים של הפלקונס להשיג יארדים ודאונים ראשונים עלו בתוהו. נסיונות הריצה של איטו סמית׳ וטבין קולמן לא צלחו, וראיין בעצמו היה חלש מאוד. למעשה, זה היה המשחק החלש ביותר של הקווטרבק מאז 2011(!!). הוא הצליח להשיג רק 131 יארד במסירה, נתון נמוך מאוד למי שהוביל ערב המחזור את טבלת הפאסינג יארדס. ראיין גם הוסיף איבוד בפאמבל שהוביל לט״ד הגנתי בערב שהוא כמובן ירצה לשכוח.

הרייבנס מצדם, ידעו שהם חלשים מאוד במשחק המסירה, וודאי עם לאמאר ג’קסון מאחורי הסנטר, והבינו שעל מנת לנצח הם צריכים לרוץ. השיטה עבדה, כשמשחק הריצה שלהם הניב למעלה מ200 יארד בכמעט 50 ניסיונות (82 יארד לאדוארדס, 75 לג׳קסון) וט״ד על הקרקע של הקווטרבק. משחק הריצה כמובן גם הריץ את השעון עבור בולטימור וגרם לכך שהקבוצה החזיקה בכדור בכמעט 70 אחוז מזמן המשחק. באוויר, כפי שכבר ציינתי ג’קסון לא הבריק עם 125 יארד באחוז השלמה לא גבוה (12/21) ללא ט״ד ואיבודים. ג’סטין טאקר הנפלא סיים עם ארבע בעיטות שדה מוצלחות.

בזכות הניצחון ושאר התוצאות של קבוצות הAFC, הרייבנס קיבעו את מקומם במקום השישי המוביל למשחקי הוולד קארד ותלויים כעת רק בעצמם. באטלנטה שכל כך רצו לשחק בסופרבול הביתי העונה, ייאלצו לעשות ניקוי אורוות בסיום העונה, כשפרידה מהצוות ההתקפי היא שינוי מתבקש.

תנו לו לרוץ ולנצח. לאמאר ג'קסון.

מיאמי דולפינס (6-6)21 –בפאלו בילס (8-4) 17

לאחר ההפסד בשבוע שעבר בשניה האחרונה לקולטס הגיעו הדולפינס למפגש עם הבילס בידיעה שהפסד יחסל את סיכוייהם האחרונים להגיע לויילד קארד מהבית אולי הכי לא שיוויוני בליגה. באפלו לעומת זאת, מתעסקת בעיקר בבניה מחדש ושתי הניצחונות האחרונים נתנו סיבות לאופטימיות לקראת העתיד.

מיאמי דולפינס בהנהגת טנהיל החוזר מפציעה פתחה את המשחק טוב, עם ט״ד כבר בדרייב הפתיחה אך מאז ההתקפה שלהם נחלשה להחריד. משחק הריצה של דרייק ופרנק גור הבלתי נגמר לא היה מוצלח במיוחד והקבוצה נאלצה להעביר את הכדור פעם אחר פעם. למזלם, באפלו לא ידעה לנצל הזדמנויות ולמרות שהשיגו הרבה יארדים, הקבוצה כשלה בהשגת נקודות כשבשישה דרייברים הצליחה לעשות רק ט״ד אחד. פאמבל אחרי פאנט של הדולפינס העניק ט״ד חשוב עבור המארחת.

את המחצית השניה פתח אלן מצוין עם משחק ריצה נפלא (135 יארד ב9 נשיאות בלבד), בעוד הדולפינס לא משיגים פירסט דאונס כשבשלושה דרייבים ברבע השיגו רק 17 יארד (!). למרות איבוד ברבע הזה, באפלו השכילה לנצל את ההזדמנות ולעלות ליתרון בפתח הרבע האחרון. הדולפינס נזקקו למזל רב כשהתקדמו כמעט 30 יארד בזכות פאס אינטרפרנס, מה שהקל על טנהיל (137 יארד, 16/24, 3 ט״ד ואיבוד) להחזיר את היתרון למיאמי. משם כבר בפאלו לא הצליחה לחזור כשהיא מחטיאה בעיטת שדה, ומפספסת הזדמנות מדהימה כשמסירת הייל מארי של אלן מוצאת את קלאי פנוי לגמרי באנדזון, אך קלאי לא תפס את הפוטבול ולמזלם הרב של הדולפינס הם יצאו משם עם ניצחון חשוב ושמרו על סיכוי לפלייאוף העונה.

טנסי טייטאנס (6-6) 26 – ניו יורק ג׳טס (9-3) 22

הג׳טס נראים רע מאוד בשבועות האחרונים, ונמצאים כבר מזמן בעיצומו של הגרבייג׳ עיקר מטרתה של העונה הזו עבור הסילונים הייתה פיתוח סאם דארנולד אך דארנולד פצוע בשבועות האחרונים ואפילו מטרה זו הולכת לפח. בעוד אצל טנסי, זקוקה נואשות לכל ניצחון בשביל להישאר בחיים ולהיות בתמונת הפלייאוף. חשוב לציין כי כיום המצב של הטייטאנס בדיוויז׳ן לא טוב, והם יהיו חייבים לנצח את המשחקים בתוך הבית בשבועות הקרובים.

אז למרות שלכאורה אין לג׳טס על מה לשחק זה לא מנע מהם לפתוח בצורה נהדרת ומוחצת את המשחק. ג׳וש מקאון לא הפך לגיבור על כמובן, ומי שהיה אחראי לפתיחה הנהדרת היה הקיקר ג׳ייסון מאיירס שנותן עונה נפלאה, והגנת הג׳טס שבהחלט נראית טוב. התקפת טנסי כשלה כמעט לאורך כל החצי הראשון ונקלעה לפיגור של 16-0. ממש בסמוך למחצית מרכוס מאריוטה התעורר ורשם ט״ד ראשון על הלוח.

גם הרבע השלישי נפתח בצורה דומה כשמקאון (128 יארד,17/30, איבוד) ואייזיאה קרוול (98 יארד) מובילים את הג׳טס לחצי השני של המגרש אך נאלצים להסתפק בבעיטות של מאיירס (5/5 בבעיטות שדה). כשהיתרון עמד על 9 נקודות בעיצומו של הרבע האחרון, התחיל מאריוטה (282 יארד,20/35, שני ט״ד ואיבוד) להתעורר. הוא הוביל לשני דרייבים מצוינים יחד עם יכולת שיא של התופס שלו טוויאן טיילור (104 יארד בתפיסה, שיא קריירה) שהסתיימו בבעיטות מוצלחות שצימקו את הפער ל3 נקודות בלבד. הקבוצה מהתפוח הגדול קיבלה חמישה דרייבים ברבע האחרון אך פשוט קרסה ברגע האמת עם 45 יארדים בלבד ברבע (!). 42 שניות לסיום המשחק מאריוטה מסר ט״ד לדיווחי שהשלים מהפך והעניק ניצחון חשוב מאוד עבור טנסי.

בעקבות ההפסד של אינדי, הטייטאנס נצמדו אליהם בדיוויז׳ן ושמרו על סיכוייהם להגיע לווילד קארד.

ניו אינגלנד פטריוטס (3-9) 24 – מינסוטה וייקינגס (5-6-1) 10

עוד בפתיחת העונה סומן המשחק של הוייקינגס בג׳ילט סטאדיום בשבוע 13 כפריוויו עתידי לסופרבול הקרוב. פרשנים רבים העריכו כי מינסוטה היא הפייבוריטית לזכות באליפות, כשמנגד לא הייתה יריבה חזקה הנראית לעין בAFC שתעצור את ניו אינגלנד מהגעה לסופרבול שלישי ברציפות.

אלא שמאז עברו הרבה מים בנהר, ובזמן שהפאטס הוכיחו כי הם פגיעים אך עדיין יציבים בחלק העליון של הטבלה, הוייקינגס הסתבכו עם הפסדים לקבוצות חלשות ונראו מבולבלים מאוד בהגנה, שהייתה אמורה להיות נקודת החוזק של הקבוצה.

סיפור המשחק המרכזי מתרכז אל עבר העמדה הכי פרימיטיבית בפוטבול עמדת הפולבק. כיום, כבר כמעט אף קבוצה לא משתמשת יותר מדי בשחקני הפולבק כשהרצים האחוריים הם אלו ששולטים בבק פילד. אלא שבליצ׳ק החליט כנראה להחזיר אמש את הפולבק לאופנה כשהוא נותן לג׳יימס דוולין הוותיק נשיאות באנדזון. דוולין החזיר עם שני ט״ד נדירים לשחקן בעמדה זו, כשלהזכירכם גם בשבוע שעבר הוא רץ לט״ד.

קו ההתקפה הנוראי של מינסוטה פוגע בקבוצה אנושות, שאפילו הגנה בינונית ואפורה כמו זו של הפאטס הצליחה לייצר משחק לחץ טוב על קאזינס. קאזינס נותן עונה נהדרת עם תופסים מעולים, וניתן רק לדמיין לאן הוא עוד יכל לטפס אילו היה לו קו התקפי נורמלי

בסופו של דבר הוא סיים עם 201 יארד ב32/44 עם ט״ד ושני איבודים ברבע האחרון. נראה היה כי סוף סוף דלווין קוק חזר לכושר עם 84 יארד על הקרקע ב9 נשיאות בלבד, וייתכן כי הוא חייב לקבל הרבה יותר נשיאות בהתקפה שמתבססת על משחק מסירה בלבד.

וכמובן, איך אפשר בלי שיאים של טום בריידי הגדול מכולם. אמש הוא חצה את רף האלף יארדים בריצה, ובנוסף השתווה לפייטון מאניני עם מסירות ט״ד (כולל פלייאוף) כשלשניים יש 579 כאלה בקריירה. בריידי היה טוב מאוד אתמול עם 311 יארד, 24/32 ט״ד ואיבוד.

הפטריוטס עם צעד גדול לעבר הבטחת שבוע החופש המיוחל בווילד קארד, הוייקינגס בדרך להבטיח לעצמם גם שבוע חופש בויילד קארד אך מסוג מעט שונה

אריזונה קארדינלס (9-3) 20 – גרין ביי פאקרס (1-7-4) 17
תם עידן מייק מקארתי בגרין ביי פאקרס.
לאחר 12 עונות שבהן אימן אגדה בדמות ברט פארב, היה אמון על סאגת הטרנזיציה המקרטעת בין פארב לרוג'רס וזכה לאמן את אחד הק"ב המוכשרים בליגה לזכיה בסופר בול בודד, הייתה זו אריזונה קארדינלס ששברה את גב הגמל.
גרין ביי תחת מקארת'י לא מצליחה כבר שנים לממש את הפוטנציאל הטמון באהרון רוג'רס, ארגיובלי הק"ב המוכשר ביותר במשחק כיום, והעונה הזו מסמלת יותר מתמיד את הסטגנציה בניהול ובמשחק של הפאקרס.
וכשקבוצה מתחתית הליגה, בין הקבוצות הפחות מוכשרות השנה, מגיעה לטנדורה הקפואה, למבצר של הפאקרס בוויסקונסין, ומחלצת שם ניצחון. זה כבר יותר מדי מכדי לתת למאמן הראשי צ'אנס נוסף.
ההבדל בין אהרון רוג'רס וג'וש רוזן הוא בין שמים לארץ אבל שני הק"ב לא הצליחו לייצר יותר מדי התקפה. אחרי רבע ראשון אימפוטנטי ורבע שני בו שתי הקבוצות החליפו ט"דים בודדים, ברבע השלישי אריזונה עלתה ליתרון ט”ד, בעיקר בזכות משחק ריצה יעיל (צ'ייס אדמונדס עם צמד ט"ד על הקרקע).
ברבע הרביעי אהרון ג'ונס הצליח לרוץ לתוך האנד זון ולהשוות אבל פילד גול של אריזונה החזיר להם את היתרון.
מייסון קרוסבי, הגיבור הטראגי של העונה בגרין ביי, פיספס הזדמנות להשוות עם 3 שניות על השעון וחתם את גורלו של מייק מקארת'י.
ג'ו פילבין ימלא את מקומו עד סוף העונה. אבל מי לדעתכם יהיה מאמן גרין ביי הבא?

מראה לו את הדרך החוצה

לוס אנג'לס ראמס (1-11) 30 – דטרויט ליונס (8-4) 16
זה היה יותר קרוב ממה שהתוצאה מרמזת. הליונס הצליחו להחזיק מעמד שלושה רבעים מול הג'אגורנאוט של הראמס כשבתחילת הרבע הרביעי התוצאה הייתה 16-13 לאורחים.
אבל הראמס הם קבוצה שמתחזקת יותר ככל שהמשחק מתקדם וברבע הרביעי טוד גארלי לקח את המשחק לידיים כשניצל עמדות נוחות לאחר פאמבל של דטרויט ובעיטת אונסייד לא מוצלחת ונכנס פעמיים לשער כדי לחתום את המשחק.
גארלי, עם תוספת של 132 יארד ו2 ט”ד, נהנה מעונה מטורפת ומוביל את הNFL גם ביארדים עם 1175 יארד גם הרחק מעל המקום השני עם 15 ט”ד.

קליבלנד בראונס (1-7-4) 13 – יוסטון טקסאנס (3-9) 29
אחרי צמד משחקים טובים, בייקר מייפילד סבל מרבע שני מהגיהנום רבע במהלכו כל אחד משלושת הדרייבים של קליבלנד הסתיים בבייקר זורק את הכדור לקבוצה השניה. 3 חטיפות שאחת מהן הוחזרה לט”ד.
המחצית הראשונה האומללה של הבראונס הסתיימה עם 23-0 לטובת הטקסאנס ומשם המשחק היה רק לפרוטוקול כשקליבלנד מצליחה לצמק קצת עם 2 ט”ד משלהם במחצית השניה.
יוסטון חמה, חמה וממשיכה לנצח בלי הפסקה וכבר עם 9 נצחונות רצופים, מובילה בבטחה את הAFC דרום ויש סיכוי שלא תפסיד שוב עד סוף העונה כשנשאר לה רק את הקולטס, הג'טס והאיגלס.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (10-2) 16 – סיאטל סיהוקס (5-7) 43
הניינרס לא ניצחו את סיאטל כבר 5 שנים, 10 משחקים רצופים. ואף אחד לא ציפה שהם ינצחו הפעם. וכצפוי סאטל לא התקשתה להוריד על סן פרנסיסקו גשם של נקודות כשהם חותמים עם חטיפה שהוחזרה 98 יארד לט”ד.
ראסל ווילסון היה יעיל במיוחד כש4 ש11 המסירות שלו שהגיעו ליעדן היו לט”ד.
הניינרס ממשיכים לנסות לפתח את השחקנים הצעירים ולנסות למצוא יהלום שיסייע להם בעונה הבאה. דאנטה פטיס, התופס הרוקי, בחירת הסיבוב השני, שנדחף שוב לתפקיד התופס הפותח בעקבות חוסר כשירות של שני הפותחים הרגילים, הצטיין שוב עם משחק ראשון מעל 100 יארד (129) ו2 ט”ד.

קרוליינה פאנתרס (6-6) 17 – טמפה ביי באקנירס (7-5) 24
הפיראטים שדדו ניצחון מפתיע כשקאם ניוטון לא מפסיק לחלק מתנות עם 4 חטיפות כששלושה מהן לידיים של אנדרו אדאמס.
שניים מהחטיפות הגיעו בדרייבים של הרבע הרביעי בהם ניסה קאם ניוטון להחזיר רת קרוליינה למשחק. אבל כאמור, אנדרו אדאמס קילקל לו את התוכניות.
כריס גודווין הצטיין בטמפה עם 5 תפיסות ל101 יארד וט”ד. כריסטיאן מקפרי ממשיך להיות מכונה אצל הפנתרים עם 106 יארדים על הקרקע ו55 וט”ד באוויר.

 

ניו יורק ג'יאנטס 30 (8-4) – שיקאגו ברס 27 (4-8)

במזג אוויר מעונן וסגרירי, התפתח לו משחק מותח שהוכרע רק בהארכה, עם הרבה איבודים, מהלכים מפתיעים, והמון המון דרמה.

לאחר מחצית צמודה שהסתיימה ביתרון 10-14 לדובים, השיג אודל בקאהם שני ט"ד, אחד כמוסר ואחד כתופס, והענקים ביתרון 17-24, 2:36 דקות לסיום המשחק.

שיקאגו, בהובלת הק"ב המחליף צ'ייס דניאל, יוצאת לדרייב קריטי, רק בשביל לאבד את הכדור עם פאמבל, ולספוג שער שדה שקובע 17-27 לניו יורק, 1:53 לסיום.

אבל אותו דניאל, שנחטף כבר פעמיים, ופימבל 4 פעמים (!), מוביל מהלך בזק של שער שדה, ולאחר בעיטת אונסייד מוצלחת מוביל עוד מהלך, שמסתיים עם מסירה לט"ד של הרץ האחורי הרוקי טאריק כהן (ולא, הוא לא יהודי), והמשחק עובר להארכה.

בדרייב הראשון מבקיעה ניו יורק שער שדה, ומפה שיקאגו כבר לא מצליחה לחזור, ומאבדת את הכדור ואת המשחק בניסיון המרה כושל לדאון רביעי.

אז כאמור לדניאל לא היה משחק טוב (285 יארדים, ט"ד, וכאמור נחטף פעמיים ו-4 פאמבלים), אבל זה עדיין היה טוב יותר מאיליי מאנינג (170 יארדים באחוזים גרועים, ט"ד ו……. חטיפה). מי שכן שיחק טוב בהתקפת הג'יאנטס היה שוב סאקון בארקלי (125 יארדים בריצה, 21 באוויר), שיתמודד חזק על תואר רוקי השנה.

שיקאגו יכולה להתעודד מהעובדה שכל הקבוצות בבית הצפוני הפסידו, כך שיתרונה בראשות הבית נשמר, ואצל הג'יאנטס מרגישים שיפור עקבי, וזהו ניצחונם השלישי בחמשת המשחקים האחרונים.

ג'קסונוויל ג'גוארס 6 (8-4) – אינדיאנפוליס קולטס 0 (6-6)

בג'קסונוויל החליטו לספסל את הק"ב הפותח בלייק בורטלס, ולפטר את מתאם ההתקפה, אבל זה לא ממש עזר מבחינה התקפית. הק"ב המחליף קודי קסלר משיג 150 יארדים בלבד, והיגוארים משיגים רק 6 נקודות משני שערי שדה במשחק כולו.

למזלם הגדול ההגנה שיתקה לחלוטין את אנדרו לאק (248 יארדים וחטיפה), משאירה את התקפת הקולטס על אפס נקודות עגול, ומשיגה ניצחון ראשון לאחר שבעה הפסדים רצופים.

6 הנקודות המשותפות של שתי הקבוצות, משוות את מספר הנקודות הנמוך ביותר מאז 2007, וזאת הפעם השניה בלבד ב-25 שנים שהקולטס נשארים על אפס נקודות, כאשר הפעם הקודמת הייתה לפני שנה, מול ה……… ג'גוארס.

ריצת חמשת הניצחונות הרצופים של הקולטס נעצרת דווקא מול ג'קסונוויל, וזה לא הולך להיות קל יותר בארבעת המשחקים הנותרים.

סינסנטי באנגלס 10 (7-5) – דנבר ברונקוס 24 (6-6)

זה היה מפגש בין שתי קבוצות עם מומנטום שונה, ובסופו הברונקוס עם ניצחון שלישי ברציפות ממשיכים עם הפנים קדימה, והבאנגלס עם הפסד רביעי ברציפות ממשיכים לשפר את מיקום בחירת הדראפט שלהם.

זה לא שהברונקוס מדהימים, אבל הם עושים את הפעולות הנכונות לנצח במשחק, הן בהתקפה והן בהגנה.

הרץ האחורי הרוקי פיליפ לינדסי, שלא נבחר בדראפט והיה רק שלישי בהיררכיית הרצים, מציג עוד הופעה משובחת של 157 יארדים ושני ט"ד, ומצטרף למשחק סולידי של קייס קינום (151 יארדים וט"ד).

הגנת הברונקוס הסתדרה יפה עם ההתקפה האנמית של הבאנגלס, שאיבדה גם את התופס איי. ג'יי גרין (פציעת כף רגל), ובלעדיו לא היה שום סיכוי לק"ב המחליף ג'ף דריסקל (236 יארדים, ט"ד וחטיפה).

הברונקוס מתאוששים מפתיחת עונה לא טובה, והם כעת בתמונת הפלייאוף, במאבק לא פשוט על כרטיס הווילד קארד השני.

אוקלנד ריידרס 33 (10-2) – קנזס סיטי צ'יפס 40 (2-10)

אז כצפוי, הצ'יפס ניצחו את הריידרס, אבל זה לא היה קל ב"חור השחור" שבאוקלנד.

אחרי שהצ'יפס עלו ליתרון 16-33 ממש בסוף הרבע השלישי, צמצמו הריידרס את התוצאה עם שני ט"ד, גורמים לדופק מואץ אצל אוהדי קנזס סיטי. אבל פאטריק מהומס לא התרגש, וסגר את המשחק עם ט"ד, כשתי דקות לסיום.

מהומס סיים את המשחק עם עוד הופעה מרשימה של 295 יארדים ו-4 ט"ד, אבל את ההצגה גנב הטייט אנד הנפלא טרוויס קלסי, שתפס 12 מ-13 זריקות שנמסרו אליו, בדרך ל-168 יארדים ושני ט"ד (שאר שחקני קנזס סיטי השיגו ביחד 127 יארדים).

אצל הריידרס שיחק טוב הק"ב דרק קאר עם 285 יארדים ו-3 ט"ד, ואליו הצטרף משום מקום הרץ האחורי ג'יילן ריצ'ארד, שחרך את הדשא ל– 95 יארדים ב-6 נשיאות כדור בלבד, והוסיף עוד 31 יארדים באוויר.

קנזס סיטי ממשיכה את המאבק מול הפטריוטס והצ'רג'רס על המאזן הטוב ב– AFC, אבל 84 נקודות שהיא סופגת בשני המשחקים האחרונים צריכים להדליק נורת אזהרה לצוות האימון של הקבוצה.

פיטסבורג סטילרס 30 (1-4-7) – לוס אנג'לס צ'רג'רס 33 (3-9)

הרבה חוסר מזל מלווה את הצ'רג'רס בשנים האחרונות, אבל השנה הזאת הכל מתחבר לקבוצה מלוס אנג'לס.

פיליפ ריברס זורק כדור לאנדזון לידיים של שחקני פיטסבורג? הפעם הכדור מקפץ מהם ישר לידיו של קינן אלן, ט"ד צ'רג'רס.

פיגור 23-7 במחצית? אין בעיה, מחצית שניה עם 3 ט"ד, אחד מהם מהחזרת פאנט, ושתי המרות מוצלחות לשתי נקודות.

הסטילרס משווים 4 דקות לסיום? ריברס מהנדס דרייב כמעט מושלם, ולוס אנג'לס מנצחת עם שער ניצחון 00:00 על השעון.

ריברס מסיים משחק טוב של 299 יארדים ושני ט"ד, עם הרבה קור רוח ומנהיגות, ושיתוף פעולה מוצלח נוסף עם התופס קינן אלן (148 יארדים וט"ד).

גם בפיטסבורג ראינו שיתוף פעולה מוצלח נוסף של רות'לסברגר (281 יארדים, 2 ט"ד) ואנטוניו בראון (154 יארדים וט"ד), אבל ביג בן שוב נחטף, והוא חייב להפסיק עם המנהג המגונה של איבודי כדור (13 חטיפות, שני בליגה).

בפיטסבורג סופרים הפסד שני ברציפות, ובולטימור כבר נושפת בעורפם בבית הצפוני של ה– AFC.

הצ'רג'רס עם הפסד אחד בלבד בתשעת המשחקים האחרונים, והם חזק במאבק על ראשות הבית המערבי, וגם על המאזן הטוב ב– AFC.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. עם העין האחת שלו, ראש המוסד (לפחות לעוד זמן קצר) עפר שלח, בוכה בלילות לתוך הכרית בכי-תמרורים (או שמא יש לומר 'בכי-תמרור' במקרה של עפריקו)

  2. עכשיו נותר לגרין ביי לפטר את ההנהלה ויש להם סיכוי לחזור לעניינים מתישהו. אחד הארגונים הדפוקים שיצא לי לראות בשנים האחרונות שכל הופעה שלו בפלייאוף לוותה בניסים ונפלאות

  3. תודה ענקית לרביב וכל הצוות. מחזיק אצבעות לברונקוס לעשות וויילד קארד בבית הכי קשה בליגה. עוד דחיפה קטנה מצד גיא רוזן וזה גם יקרה ואז יהיו בפלייאוף שלוש קבוצות מאותו בית. קרה פעם בהיסטוריה של הליגה?

    1. בגדול זאת עמדה היסטורית שהיתה דומה מאוד ל-RB. לצורך העניין, ג'ים בראון שנחשב לאחד הרצים (והשחקנים) הטובים בהיסטוריה היה טכנית FB.
      היום העמדה כמעט ונכחדה, אבל אם קיים שחקן כזה הוא בעיקר משמש כחוסם לרץ המוביל של הקבוצה.

    2. פולבק זה אייל ניגוח. מעין גוש שרירים מוצק שנועד לפלס דרך לרץ האחורי.
      בNFL המודרני ומוטה משחק האוויר, התפקיד הזה כמעט ונכחד לחלוטין ומעדיפים להוסיף עוד תופס להתקפה במקום להשתמש בשני רצים.
      חלק קטן מהמאמנים אוהבים להשתמש בפול בק ובמקרים מסויימים משלבים אותם לא רק במשחק הריצה, אלא במשחק התפיסה.
      לא תמיד ההגנות מיחסות לפולבק חשיבות בתור פוטנציאל מסירה ויוצא שעם תכנון מהלך נכון הם פנויים לחלוטין.

  4. שני מהלכים שעשו לי את זה השבוע:
    1. 2:30 דקות לסוף המשחק מול הליונס ביתרון TD טוד גרלי חורך את כל הגנת הליונס בדרך לעוד TD. במקום להיכנס לאנדזון גרלי רץ לרוחבו ונותן להגנת הליונס להגיע אליו על קו 2 היארד.
    שני מהלכים אחר כך גרלי נכנס לאנדזון ומשיג את ה-TD. בנוסך להתקפי הלב לבעלי הפנטזי למיניהם גרלי בזבז עוד 40 שניות ושני טיים אאוטס לליונס שהפכו קאמבק לבלתי אפשרי בעליל. לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה העונה – שחקן חכם.
    2. ארבע וחצי דקות לסוף המשחק עם הפאקרס בשוויון 17-17 הקארדינלס כמו רוב המשחק לא מצליחים לעשות כלום ונמצאים בדאון 3 עם 23 יארד לעבור על קו ה-10 שלהם. ג'וש רוזן שזרק ברווזים כל הערב מסקרמבל ומשליך עוד ברווז שנראה בדרך לשום מקום רק כדי לראות את לארי פיצג'ראלד הבלתי נגמר מזנק משום מקום ומצליח לתפוס כדור שאולי עוד 4 שחקנים בליגה מסוגלים לתפוס. הוא משיג את הדאון הראשון זיין גונזלס ישיג כמה מהלכים מאוחר יותר את הרדמפשן שלו ואוהדי הפאקרס יזכו לשלהם עם פיטורי מקארתי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט