סיכום רבעון א ב-NBA / גלעד

אז בלי ששמנו לב הרבע הראשון של העונה כבר כמעט נגמר כשכמעט כל הקבוצות עברו כבר את המשחק ה-20 שלהם העונה. אז הגיע הזמן להעניק פרסים למי שעשה עד כה את רבע העונה הכי מוצלח. כל הבחירות הן הבחירות האישיות שלי אלא אם צוין אחרת.

והנה כך הרבע הראשון נגמר

כל הסטט' בכתבה תיכתב בתבנית נקודות/ריבאונדים/אסיסטים/חטיפות/חסימות.

  • MVP – יאניס אנטטקומפו – מילווקי – 26.8/13/5.9/1.4/1.3 עם 58.1 אחוז אפקטיבי מהשדה כשהוא מוביל את ההתקפה הטובה בליגה ובנוסף את ההגנה השישית בטיבה ולוקח את מילווקי למאזן 6-14 וכל זה כשהוא עוד לא בן 24 (חוגג עוד שבוע בערך) ובלי לפספס אפילו משחק אחד. נתון מעניין נוסף שראיתי לגביו הוא 18.6 נקודות בצבע למשחק. הכי הרבה מאז שאק הצעיר ומדהים שלמרות המגבלות שלו בקליעה הוא מצליח לייצר התקפה כל כך משכנעת.
  • MIP – ניקולה ווצ'וויץ' – אורלנדו – 20.8/11.3/3.7/1.1/1 ב-58.4 אחוז אפקטיבי. שיאי קריירה כמעט בכל הקטגוריות. בעונה השמינית שלו בליגה ווץ' הפך לאחד מסנטרי ההתקפה הטובים בליגה ועד כה מצליח גם לסחוב את אורלנדו למאזן טוב מהצפוי ומקום בפלייאוף לו העונה הייתה מסתיימת היום.
  • MIP חלק ב – נאלצתי לבחור רק בשחקן אחד אבל אני כן רוצה לציין שזו הייתה הקטגוריה שהיה לי הכי קשה לבחור כשהמועמדים הנוספים שלי (לא בסדר מסוים היו) – פסקל סיאקם, קמבה ווקר, טוביאס האריס, באדי הילד, ג'וש ריצרדסון, דומנטאס סאבוניס וגם דיארון פוקס (למרות שהוא רק שנה שנייה) וכמובן כריס לברט שפתח את העונה מצוין והיה זוכה לדעתי אם לא היה נפצע לתקופה ארוכה.
  • השחקן השישי – לו וויליאמס – קליפרס – 17.8/2.5/4.4/0.6/0.1 ב-42.7 אחוז אפקטיבי. היו לי מועמדים עם סטט' יותר טובה אבל מה שסוויט לו עושה בקליפרס זה מעבר למספרים ובתור האופציה ההתקפית הראשונה בקלאץ' של הקבוצה מקום ראשון במערב מגיע לו הפרס בפעם השלישית ב-5 שנים.
  • השחקן השישי חלק ב – בכל מקרה אני כן רוצה לציין עוד 2 שחקני ספסל מצוינים. הראשון הוא חבר לקבוצה של וויליאמס – מונטרז הראל ששיפר משמעותית את הממוצעים שלו ומקבל קצת יותר מ-25 דקות בערב מהספסל כשהוא הסנטר הטוב ביותר של הקבוצה. השני הוא דומנטאס סאבוניס ששיפר העונה את כל הממוצעים שלו ולדעתי הוא השחקן השני הכי טוב של אינדיאנה.
  • שחקן ההגנה – פול ג'ורג' – אוקלהומה – זו הייתה בחירה קשה בשבילי כי אף אחד מהמועמדים הקלאסיים לא נותן עונה ממש טובה (גובר בתחתית הליגה, גרין פצוע, קוואי פספס כבר 6 משחקים). אז החלטתי ללכת על השומר הכי חשוב בקבוצת ההגנה הכי טובה. ג'ורג' שיחק הכי הרבה דקות באוקלהומה העונה ומקבל לרוב את השחקן הכי טוב של היריבה. בנוסף לשיאי קריירה בחטיפות, חסימות וריבאונד.
  • רוקי העונה – לוקה דונצ'יץ' – דאלאס – 19.1/6.6/4.3/1/0.3 – אומרים ששיר שווה אלף מילים אז הנה – מי שכן רוצה קצת מילים מוזמן לקרוא את מעקב הרוקיז המצוין של תומר.
  • מאמן העונה – דוק ריברס – קליפרס – ההתקפה השישית בליגה, ההגנה ה-11 והמקום הראשון במערב. שיקום מי שראה את זה מגיע.
זה איזשהו סוג של קסם? השחקן המשתפר של הרבעון.

חמישיות העונה –

חמישייה ראשונה –

גארד – קמבה ווקר – שארלוט – 27.9/4.3/6.5/1.2/0.4 ב-54 אחוז אפקטיבי. קמבה הקפיץ העונה גם את הווליום וגם את היעילות והוא מוביל קבוצה מאוד בינונית של שארלוט (השני אחריו בנקודות הוא ג'רמי לאמב) למאזן חצוי ומקום בפלייאוף. כל זה מספיק למקום בחמישייה הראשונה ואם אכן יהיה כך גם בסוף העונה הוא יהיה זכאי לסופרמקס שלא בטוח שההורנטס ירצו לתת לו.

גארד – קייל לאורי – טורונטו – 15.6/4.3/10.2/1.3/0.4 ב-56.3 אחוז אפקטיבי. לפני העונה היו הרבה ספקות סביב לאורי אחרי המעבר של חברו הטוב דרוזן לסן אנטוניו ומה שאמר על אי תקשורת עם המאמן וה-GM בקיץ. אבל אז העונה התחילה ולאורי הגיע ביכולת מדהימה ובינתיים מוביל את הקבוצה שלו למאזן הטוב בליגה ובנוסף מלך האסיסטים של הליגה.

פורוורד – יאניס אנטטקומפו – מילווקי – ראו MVP.

פורוורד – לברון ג'יימס – לייקרס – 27.6/7.9/6.7/1.4/1 ב-57.1 אחוז אפקטיבי. כשהלייקרס פתחה חלש את העונה היו מי שאמרו שזו סוף סוף העונה שנגלה שלברון הוא בן אדם ולא יכול להחזיק עונה שלמה במערב וללא סגל מסייע טוב מספיק, אז אמרו. בעשרת המשחקים האחרונים הלייקרס נצחו 7 ולמלך יש סטט' דומה מאוד לעונות "רגילות" שלו כשהוא עם שיא קריירה שלילי בדקות.

סנטר – ג'ואל אמביד – פילדפיה – 28.1/13.3/3.5/0.5/2 ב-51 אחוז אפקטיבי. זו הייתה הבחירה הכי קלה עד עכשיו כשאמביד כמעט ונכנס כ-MVP עם עונה אדירה ב-2 צדדי המגרש ומוביל את פילדלפיה למקום השלישי במזרח למרות המון בעיות (נגיע לזה) והוא בלי יותר מדי ספק הסנטר הטוב בליגה היום. בונוס סטט' – פילי מובילה את הליגה במשחקים. אמביד פתח בכולם ומשחק בממוצע כמעט 35 דקות. כיף לראות.

יפגשו באולסטאר גם העונה? ווקר ולאורי.

חמישייה שנייה –

גארד – ויקטור אולדיפו – אינדיאנה – 21.4/6.6/4.7/1.6/0.5 ב-50.5 אחוז אפקטיבי – חלק מהמספרים קצת ירדו מהעונה הקודמת המדהימה של ויק אבל למרות זאת הוא עדיין מצליח להוביל את הפייסרס למקום הרביעי במזרח (מעל לציפיות) עם ההגנה הרביעית בליגה. ואם יש לכם עדיין ספק, לכו תראו את זה שוב.

גארד – דיימיאן לילארד – פורטלנד – 26.5/5.2/6.1/0.8/0.4 ב-50 אחוז אפקטיבי. לילארד לוקח את פורטלנד להתקפה השמינית בטיבה בליגה ומאזן מצוין במערב קשוח מאוד ועם לו"ז לא קל. הוא קצת התקרר אחרי שבפתיחת העונה הוביל את הליגה בנקודות ואת פורטלנד למקום הראשון במערב אבל בעונה חלשה של החשודים העיקריים בעמדת הגארד (ווסטברוק, הארדן) הוא ראוי לא פחות מכל אחד אחר.

פורוורד – קווין דוראנט – גולדן סטייט – 29.2/7.8/6.1/1/1.1 ב-54.3 אחוז אפקטיבי. אחד הסקוררים הגדולים בהסטוריה של המשחק כאן ופספס בקושי את המקום בחמישייה הראשונה ללברון. אחרי שהקבוצה קרסה במשחקיה הראשונים ללא קרי וגרין בשלושת המשחקים האחרונים KD לקח את הקבוצה על הגב לשלושה נצחונות רצופים כשהוא קולע 125 נקודות בשלושת המשחקים יחד. האחוזים קצת נמוכים ממה שאנחנו רגילים ממנו (בעיקר מ-3). אבל הוא מוכיח שגם בלי קרי יש על מי לסמוך בגולדן סטייט.

פורוורד – קוואי לאונרד – טורונטו – 24.3/8.6/3.1/1.8/0.5 ב-51.2 אחוז אפקטיבי. גם על קוואי היו לא מעט שאלות בפתיחת העונה. אני חושב שלא מוגזם להגיד שהוא ענה על כולם כשטורונטו שלו מחזיקה במאזן הטוב בליגה והמאמן שלו אומר שאנחנו מתקרבים לנקודה שבה הוא יפסיק לפספס משחקי בק2בק אפשר להמר שבסוף הרבעון השני הוא כבר יהיה בדיוני ה-MVP.

סנטר – מארק גאסול – ממפיס – 18.5/9.4/4/1.7/1.3 ב-54.4 אחוז אפקטיבי. אחרי העונה הקודמת כולנו מיהרנו לקבור את הדובים אבל כנראה שהם שמעו והתעוררו ובינתיים משחקים נפלא. גאסול הוא העוגן של ההגנה החמישית בטיבה בליגה ועקף את הגבה עם מאזן מוצלח בהרבה וחוסר בפציעות (טפו טפו טפו) תוך שהוא משחק גם התקפה נהדרת עם מעל 41% מחוץ לקשת העונה.

חמישייה שלישית –

גארד – מייק קונלי – ממפיס – 20.3/3.4/6.6/1.2/0.3 ב-48.3 אחוז אפקטיבי. תגללו שנייה למעלה ותקראו את השורה הפותחת של גאסול, הצלע השנייה של הדובים מנהל את המשחק שלהם ביד רמה והוא וגאסול, מסתבר, עדיין מהצמדים החזקים בליגה כל עוד הם בריאים. *כמעט הורדתי את קונלי לטובת הארדן בגלל אחוזי קליעה רעים מאוד אבל בסופו של דבר החלטתי שאני עדיין מעדיף את הנתונים הקבוצתיים במקרה הזה*. כנראה שלו הייתה להצבעה שלי משמעות הייתי כנראה שם את הזקן אבל במקרה הזה בחרתי שלא.

גארד – סטף קרי – גולדן סטייט – 29.5/5/6.1/1/0.3 ב-64.6 אחוז אפקטיבי. הסיבה היחידה שסטף כאן ולא למעלה ב-MVP היא שהוא פספס כבר 10 משחקים מתוך 22 של קבוצתו ובמונחים שלנו זה כמעט חצי עונה, למרות כל זה לא יכולתי להשאיר אותו בחוץ. הסטט' אולי מהמשוגעות שנתקלתי אי פעם היא שסטף זורק מעל עשר שלשות במשחק בכמעט 50%. לשם השוואה, היחידים שזרקו לפחות 8 שלשות למשחק וקלעו מעל 40% הם סטף קרי (4 פעמים לפני העונה), קליי תומפסון (פעמיים) וריי אלן בעונת השיא שלו בסיאטל. אז סטף קרוב ל-50 וכל זמן שהוא היה על המגרש אי אפשר היה להוריד את העיניים מהמסך. נקווה שהוא יחזור מהר ויצליח להשאר בריא כי יש לנו פה את אחד משחקני ההתקפה הגדולים בהסטוריה.

פורוורד – פול ג'ורג' – אוקלהומה – 24/8.1/4.4/2.3/0.4 ב-49.2 אחוז אפקטיבי. הרחבתי קצת על ג'ורג' למעלה בשחקן ההגנה אבל אכתוב שוב. העונה הוא השחקן הכי טוב בקבוצה וכרגע מוביל אותה למרות פתיחה קשה לטופ 4 במערב ולהגנה החזקה בליגה. וזה עוד לפני שרוברסון חזר.

פורוורד – בלייק גריפין – דטרויט – 25.1/9.6/5.1/0.7/0.5 ב-52.6 אחוז אפקטיבי. בלייק הוא סיפור קצת מוזר. הוא היה אולסטאר במערב בחמש העונות הראשונות שלו בליגה ברציפות ואז ב-3 עונות לאחר מכן היה בעיקר פצוע, לא שיחק טוב ובסופו של דבר הועבר בטרייד לפיסטונס. העונה נראה שהקריירה חוזרת לדרך הנכונה בעיר המכוניות כשגריפין הוא שחקן ההתקפה הכי אמין בקבוצה ואין במזרח כמעט שחקנים שיכולים לעצור אותו בלי דאבל טים שהוא יודע לנצל מצוין. בינתיים הוא מוביל את דטרויט לפלייאוף וכל עוד הוא בריא הוא יהיה אולסטאר בלי ספק.

סנטר – אנטוני דייוויס – ניו אורלינס – 27/12.8/4.9/1.6/2.7 ב-50.5 אחוז אפקטיבי. הגבה מאבד פה נקודות על פציעות חוזרות וחוסר יציבות בנוסף למאזן שלילי של הקבוצה אבל הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בליגה ואפשר לסמוך עליו שאת העונה הוא לא יסיים בחמישייה השלישית.

שחקן ההגנה של הרבעון.

חמישיות ההגנה – אני מרגיש שכתבתי כבר הרבה ועוד יש לי להוסיף אז אולי אכתוב בצורה יותר מפורטת בתגובות אם יהיה ביקוש. כרגע רק השמות.

ראשונה – אריק בלדסו, ג'רו הולידיי, פול ג'ורג', רוברט קובינגטון, מארק גאסול.

שנייה – ויקטור אולדיפו, מייק קונלי, יאניס אנטטקומפו, פול מילסאפ, אל הורפורד.

 

סיפורים מרכזיים עד כה –

  • שביתה איטלקית של באטלר שבסוף מקבל את מבוקשו ועובר לפילדלפיה על חשבון העומק של הקבוצה.
  • בוסטון לא מצליחה למצוא את המתכון הנכון בהתקפה ומדורגת במקום ה-25 בליגה.
  • יוטה לא מצליחה לשחזר את ההצלחה מהעונה שעברה וממוקמת כרגע 14 במערב.
  • המרכיבים בחדר ההלבשה של הוויזארדס מגיעים לפיצוץ וכל הקבוצה על מדף הטריידים.
  • דריימונד גרין וקווין דוראנט נכנסים לריב מאוד פומבי בנוגע לעתיד של דוראנט בקבוצה.

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. ואין מילה אחת על הספרס, בפעם הראשונה מאז ימי המכבים שהם מחוץ לתמונת הפליאוף.
    והאמת בצדק, קבוצה משעממת: אפילו לא זוועתית או רעה מדי.

    1. מצד אחד כן. מצד שני יוקיץ לא מדהים מספיק כרגע כדי לתת לו את היתרון על מספרים עדיפים בהרבה כרגע של הגבה (ובניגוד לקונלי-הארדן יוקיץ לא שומר טוב)

  2. בחירות מצויינות. הייתי בוחר ב-95% כמוך.
    מוזר לראות את גדוק ריברס בראש המאמנים אבל בינתיים הוא זכה בתואר ביושר.

  3. תודה רבה! כתבת יפה.

    אבל הערה קטנה על משהו שלי אישית מציק, ורשמתי את זה גם בדיונים אחרים –
    דיי כבר עם הקטלוג של סוויט לו כ״שחקן השישי״. הוא היה כזה בטורונטו, מאז הוא ממש לא כזה. הוא שחקן עם איכות חמישייה, שפותח מהספסל.
    הארל שציינת הוא באמת שחקן שישי קלאסי – הוא שונה מאוד בסגנון המשחק שלו לעומת הפורוורדים הפותחים (גלינרי והאריס), וטכנית הוא קצת יותר מוגבל מהם בסגנון שלו, אבל האנרגיות המתפרצות שלו הופכות אותו לשחקן שישי קלאסי – כזה שעולה ברגעים הנכונים מהספסל ומשנה את האנרגיה במשחק, אבל אם תיתן לו לשחק דקות ממושכות האפקטיביות שלו תרד מהותית.
    שחקן כמו וויליאמס משחק כמות נכבדת מדיי של דקות כדיי להגדיר אותו כ״שחקן שישי״ אמיתי.

    סליחה על החפירה 🙁

      1. בוא נשאל שאלה אחרת אז –
        אם אתה היום בונה קבוצה, ואתה צריך לבחור גארד לחמישייה שלך, אתה תיקח לפני וויליאמס את בברלי או בראדלי?

        1. תלוי מה אני רוצה. בברלי 2way player יותר טוב מוויליאמס. אם אתה שואל מי אני רוצה שייקח את הזריקה האחרונה זה לו אבל זה לא קשור.
          ההגדרה של שחקן שישי זה שחקן שפותח על הספסל אין הגבלה לדקות (גם אריק גורדון שחקן יותר טוב מאניס שפותח) ולו פתח כל המשחקים היה על הספסל

    1. מה כל זה משנה. הוא עולה מהספסל אז הוא יכול להיות השחקן השישי. זה הקריטריון היחידי שיש. היו המון שחקנים שישיים שהם למעלה שחקני חמישייה לכל דבר (דש ממאנו). אם נתחיל לחפור פה אז אין לזה סוף.

      1. כך גם מקהייל שזכה פעמיים בתואר השחקן השישי של הליגה כשבירד היה הפותח בעמדה 4 וסדריק מקסוול היה הס"פ הפותח.
        גם הבליצ'ק היה כזה כמה וכמה עונות (בזמנו לא היה תואר השחקן השישי של העונה).

      2. צריך להגביל שחקן שישי עד 24 דק כחלק מהבחירה לתואר או עד 22 דק. כי אלו שחקנים 6 אמיתיים.

        סוויט לו לא שחקן 6 באמת. אבל על פי החוקים היום ברור שמגיע לו

    2. מה שקובע הוא לא רמת השחקן אלא אם מתפקד כשחקן שישי. ראה מקרה מקהייל שזכה פעמיים בתואר אף שהוא שחקן ברמה היסטורית וכך גם הבליצ'ק לפניו במשך כמה וכמה עונותכשהזמנו עדיין לא היה תוארהשחקן השישי של העונה.

  4. תודה רבה.
    חלק חלק מסכים לחלוטין ועם חלק פחות, אבל כל הבחירות הגיוניות.
    הכי קשה זה מי ליד יאניס בחמישייה הראשונה. לא משנה מי מבין לברון/דוראט/קוואי היית לוקח, השניים האחרים יכלו לראות עצמם מקופחים. על כל בחירה פה היית סופג אש מחלק מהמגיבים ושבחים מהאחרים.
    זה מחזיר אותי לטענה שלי שארבעתם וג'ורג' (שבחרת ל-DPOQ) הם החמישייה הכי חזקה שאפשר לייצר מעמדה אחת בפרק זמן ספציפי בהיסטוריה של הליגה (אם כי העונה יאניס משחק בעיקר 4 וגם דוראנט לא מעט).

    1. אכן הבחירה הכי קשה. היה לי די קל להזיז את קוואי בכלל המנוחות וכי שמתי כבר את לאורי אבל באמת עמדה מאוד איכותית בשנים האחרונות

  5. יופי גלעד. לא מסכים בכלל לגבי החמישיות. קמבה ולאורי? את קמבה אני עוד מבין אם אתה פוסל את קרי עקב מיעוט משחקים אבל דמיאן בחוץ? לברון חמישייה ראשונה למה בדיוק? 9 הפסדים ושומר קונוס. למה הוא לפני קאווי ודוראנט ששומרים טוב ממנו ועם מאזן טוב ממנו? חמישייה ראשונה שלי קרי ליליארד קאווי יאניס אמביד חמישייה שנייה קמבה דרוזן דוראנט לברון דיוויס. מארק גאסול עם סטט כזה חלש לא יכןל להיות לפני דיוויס כנל אולדיפו סטט חלש מידי לעומת דרוזן והוא במזרח. חמישייה שלישית קיירי אולדיפו גורג בלייק גאסול. שחקן ההגנה גורג. חמישיית ההגנה שלי מורי קליי גורג יאניס הורפורד. חמישייה שנייה הולידיי האריס קובינגטון בלית ברירה גאסול פלאמלי. מה עושה פול מיילסאפ בחמישיית ההגנה??? אמ ויפי יאניס. משתפר זאק לוין. ווצביץ כבר נתן פתיחות עונה דומות. הארל היה ככה גם שנה שעברה בחלק הדני של העונה

    1. 1. לאורי עם מספרים פחות טובים מלילארד אבל הוא השחקן הכי חשוב בקבוצה הכי טובה.
      2. כמו שמתן כתב כל בחירה ליד יאניס מבין דוראנט לברון וקוואי הייתה תופסת. בחרתי בלברון כי הוא הכי משמעותי לקבוצה שלו.
      3. מילסאפ הוא שחקן ההגנה הכי חשוב של דנבר עם הגנה מקום 3 בליגה
      4. לאבין לא באמת השתפר הוא פשוט זורק יותר

  6. מצוין ומהנה לקריאה גלעד. אני הייתי מחליף בחמישיות בין לאורי לקונלי שלדעתי המשקל שלא לדובים ופתיחת העונה הטובה מאוד שלהם ביחס לציפיות בחלק נכבד בגללו. יש סיכוי גם שהייתי שם את קאווי במקום לברון בחמישייה הראשונה ,הבנאדם אחרי עונה בחוץ וזה מורגש אומנם באספקטים מסוימים אך במידה קטנה מאוד. חזרה מפתיעה באופן החלק בה נעשתה.

    1. לגבי קונלי. הסטטיסטיקה היבשה פשוט לא טובה מספיק ואני לא חושב שמגיע לו יותר מלאורי שבאמת אדיר העונה
      לגבי קוואי. כמו שמתן כתב כל בחירה ליד יאניס אפשר להסביר. אפשר בקלות ללכת עם קוואי

          1. כי הכל מתנהל סביבו וסביב גאסול, אם כל אהבתי לצוות המסייע שלו הוא פחות טוב משל לאורי. שלאורי ביום פחות טוב עדיין יש לראפטורס מספיק כלים , כאשר קונלי לא טוב אין ממש מי שמילא את מקומו

  7. פוסט נהדר פשוט. אולי הייתי שם את לילארד לפני לאורי אבל מגיע לטורונטו. קמבה לדעתי בטוח יקבל סופר מקס בשארלוט וקצת חבל, בזבוז של כשרון על קבוצה פרווה.

    1. קודם שיהיה זכאי לסופרמקס אבל במסגרת ההחלטות שקופצ'אק וג'ורדן לקחו בעשור האחרון זה לא יפתיע אותי אם גם את השטות הזו הם יעשו.

    1. אכזבה שלי בוסטון כקבוצה. שחקנים סימונס למרות שכבר ראיתי שהוא נגר במשחקי ההכנה אז פחות התאכזבתי😁 מורי ודניס סמית. יוסטון עם כל הפציעות וכרמלו פחות מאכזב מבוסטון למרות שגם מפתיע. הפתעות לטובה מיניסוטה אורלנדו ממפיס. קליפרס הפתעה אולי כמקום 1 אבל לא לפלייאוף. היה ברור שיש שם חומר שחקנים משובח שחשבנו שיפצעו או יוטרדו.

  8. אני אחזור ואומר את דעתי לגבי בוסטון. הבעיה היא קיירי.
    ראיתי אותם משחקים איתו, וראיתי בלעדיו. הוא מחזיק יותר מדי בכדור, הוא ממעט למסור. לא מדובר בקבוצה עם סטאר יחיד, זו קבוצה בה כולם יכולים ואמורים לתרום באופן כמעט שווה, הוא צריך להבין שלא מדובר כאן בקליבלנד עם לברון בה יש שני שחקני מפתח והשאר משלימים, כאן כל החמישיה (להוציא את עמדת הסנטר) הם שחקני מפתח, הוא צריך לשנות פאזה, ומהר.
    אני לא יודע מה הפתרון, אולי לא להחתים בסוף העונה ולהחתים רכז אמיתי.

    הבחירה בווצ'וויץ' היא מתבקשת, אבל עדיין בלב נושבת התקווה שיבחרו בדרק רוז.
    האדם היחיד שהתגובות אליו לא ציניות ועוקצניות בדפי הפייסבוק של b/r ודומיהם זה הוא.

    1. אני מסכים על קיירי. איכשהו אשמה אף פעם לא נופלת עליו כמו שהיא נופלת על לילארד למשל כשפורטלנד נכשלת.
      אם יש לך פוינט גארד ברמה הזו חייבת להיות לך התקפה טופ 10 (שוב ראה ערך לילארד). ההתקפה של בוסטון נוראית ולא שמעתי מילה רעה על קיירי

      1. איזה מילה רעה אתה רוצה? זה האיש זה מה הוא נתן נותן ויתן. הוא לא מנהל משחק ברמה של ראס או הארדן אלא יותר בכמה של ליליארד. צריכים להתאים את המערכת ליתרונותיו ולא אותו למערכת בבקשות שהוא לא יכול ליישמן ובתכונות שאין לו. ליליארד האחרון שאשם בפורטלנד. רוצים מנהל משחק "אמיתי" שמשחק " נכון"? קחו את סימונס תביאו את קיירי. כולם שווים? מה זה קיבוץ שנות ה40? אין גבר כזה יש כוכבים ויש שלא. קיירי הוא כוכב היתר עוד לא. לומר שקיירי הבעיה בבוסטון זה כמו לומר שלברון וליליארד הבעיות בלייקרס ופורטלנד. אחכ בפלייאוף שכולם יהללו אותו תזכרו את מה שרשום כאן.

        1. עקרונית אני מסכים איתך, אבל אני לא מדבר ברמה האידיאלית אלא הפרקטית. פרקטית יותר פשוט להביא רכז 'טהור' מאשר מאשר להחליף את סגנון המשחק של שישה שחקנים.
          צודק שזה לא בהכרח 'אשמתו', אבל זה הפתרון לדעתי.

  9. ברצינות ג׳יימס הארדן אפילו לא בחמישייה השלישית? איזה חוסר כבוד. הבן אדם הוא הקלע המוביל של הליגה והוא טופ 10 באסיסטים. להצלחה קבוצתית לא אמור להיות כל כך הרבה משקל.

  10. בקונפרנס שההבדל בין מקום 14 למקום שלישי הוא משחק וחצי, לא הייתי ממש נותן דגש למאזן המדויק. הקבוצה סובלת ממכה של פציעות וגם ההשעיות לא עזרו לסגל שהוא דק כמו הסנטר הסיני שלהם. הגדולה שלו עוברת ללא הבחנה כל הזמן וזה קצת מפריע

להגיב על Heisenberg לבטל

סגירת תפריט