הניקס נעצרים, הרפטורס ממשיכים, הנאגטס דורסים – סיקור משחקי שלישי / דובי עופר

בוקר טוב למאזינים, ותודה שהצטרפתם אלינו הבוקר, לסיקור יום רביעי הקבוע של משחקי ליל שלישי, בו נפגוש ניקס אחת שנתקלה בחומת פיסטונס, דינוזאורים שדילגו מעל משוכת דובים ולייקרס אחת, שעלתה לדנבר ופגשה שם משהו גדול וטורף.

עוד בטרם נעסוק בענייני ד'לילה נעצור לרגע ונרכין ראש לזכרו של ד"ר ג'יימס נייסמית, ממציא הכדורסל, שהלך לעולמו היום לפני 79 שנים, ב-28 בנובמבר 1939. תודה לך דוקטור נייסמית, על המשחק הנפלא שהבאת לעולם.

Image result for james naismith
זקן, מנוח, בחליפה ושפם, ועדיין עם ג'אמפ יותר טוב משל סימונס. ד"ר נייסמית מדגים.

דטרויט פיסטונס (7-11) 115 – ניו יורק ניקס (15-7) 108

מסע הקסם של הניקס, כמו שמכנים בניו יורק רצף שלושה ניצחונות, נקטע בדטרויט. גם הערב נתנו האורחים מניו יורק קרב ראוי, ואפילו הובילו 7-14 באמצע הרבע הראשון, אבל אז רצו המארחים 3-10, והאקס ניק לאנגסטון גאלוויי התכבד בשוויון, 17-17, 2:45 לסיום הרבע הראשון. מכאן זה היה פיסטונס אול דה וויי דאון סר, כמו שאמר ההודי בבדיחה.

המארחים הובילו בהפרש שנע בין חד ספרתי גבוה לדו ספרתי משך כל שארית המשחק, וכשאנדרה דה ג'איינט עלה לאלי הופ, 4:46 לסיום, ועשה את זה 88:104, הקהל המועט והמנומנם של הפיסטונס התחיל לחפש את היציאות.

הניקס, מסתבר, לא נשברים כל כך בקלות. וונלה ודוטסון צלפו שתי שלשות, טרייר המצוין הוסיף שתיים, ופתאום זה 96-104, שלוש דקות לסיום. יש משחק?

ככה. הפיסטונס מחזירים, הניקס מנסים, עד 100-110, דקה וחצי לסיום. עכשיו נגמר? שני רגעים בבקשה… דוטסון משחיל עוד שלשה, 103-110, קנטר חוסם את גריפין בצד אחד וטרייר תופס את הכדור וטס באמוק לצד השני. ליי אפ, מניח את הכדור בטבעת… או שלא. לפתע פתאום משום מקום מגיח ג'קסון עם קצף של אמסטל מהפה ועושה לנו חררה באצבעות הקטנות של הרגליים. לא דאנק כמו שהיה אמור להיות, לא גול טנדינג כמו שהיינו רוצים שיהיה. צ'ייס דאון בלוק פנטסטי של הרכז המעצבן של דטרויט.

13 שניות לבאזר דוטסון עוד צמצם בשלשה לשש, אבל זאת לא הייתה יותר מכוס רוח. הפיסטונס מנצחים 108-115, הניקס נשארים עם הסימפתיה.

בדטרויט גריפין המשיך את הכושר המצוין עם 30 נקודות, 5 אס' ו-4 ריב', למרות 5-0 מחוץ לקשת. סטנלי ג'ונסון עלה מהספסל עם 21, כמו ג'קסון, שהוסיף גם חסימה שוברת לב אחת. דראמונד עם 14 ריב' הראה נוכחות מתחת לסלים.

ובניו יורק מעקב רוקיז, נתחיל ב-2017. פרנק ניליקינה, בחירה 7, 0 נק', ריב' ואס' ב-15 דקות. דמיאן דוטסון, בחירה 44, 17 נק', כולל 3-3 מהשלוש.

הלאה, 2018. קווין נוקס, בחירה 9, 16 דקות, 4 נקודות אנמיות כמו אנורקסית טבעונית ב-7-1 מהשדה. אלונזו טרייר, לא נבחר, 24 נקודות, 10 ריב', 7 אס' ב-31 דקות. המיקרופון לקהל. מיטשל רובינסון, הבחירה ה-35, יצא תוך זמן קצר עם שש עבירות וחוץ מחסימה נאה לא תרם יותר מדי.

חוץ מהילדים, קנטר עם עוד דאבל דאבל של 14 נק' ו-16 ריב', והארדוויי 19, ב-5-15 מהשדה.

הניקס יוצאים לפילדלפיה לנסות להתאושש מחר בלילה מול הסיקסרס, הפיסטונס יחכו בבית עד יום שישי כדי לארח את שיקגו.

 

מיאמי היט (13-7) 113 – אטלנטה הוקס (16-5) 115

אוי כמה זה היה קרוב לניצחון הראשון של ההיט עם מדי ה-vice הזרחניים. בסוף הקללה ניצחה והפסד שישי רצוף נרשם במעטפת המצחיקה משהו.

Related image

מסתבר שכאשר הקבוצה הביתית הגרועה במזרח, עטופה במדים מקוללים, פוגשת בקבוצה הגרועה בליגה, הקללה מנצחת. בטח כשהאורחת מגיעה בתנופה, אחרי הניצחון בנקודה על שארלוט.

עד אמצע הרבע השני העסק דווקא היה צמוד, אבל אז ההוקס פתחו מבערים, מגוחך ככל שישמע המשפט. מ-50-51, 4:50 למחצית, רצו האורחים 2-17, עד 52-68 בירידה להפסקה. וביתרון 16, אומרים, החיים הרבה יותר פשוטים. היתרון נשמר משך כל הרבע השלישי, ו-8:50 לסיום פרינס עושה את זה 94-107, והכל נראה בדרך לניצחון קל של האורחים. ההיט לא מוותרים. ריצ'ארדסון שם שלשה ושתיים מהעונשין, אוליניק שתיים, אלינגטון מוסיף שלוש משלו, ו-5:04 לסיום ריצ'ארדסון חותם ריצת 0-14 ומעלה את המארחים ליתרון נקודה, 108-107. אבל היי, אלה ההוקס. עבורם ניצחון זה חדש ומיוחד. הם ינעצו בו שיניים!

בייזמור, דדמון, יאנג וקולינס מחזירים 0-8 משלהם ומעלים את ההוקס חזרה ליתרון 7, 107-115, 1:33 לסיום. מיאמי עדיין לא מוותרים. אוליניק בשלשה מחזיר תקווה, ו-26 שניות לסיום ריצ'ארדסון מצמק לאחת בלבד, 113-114. פרינס מהעונשין מגדיל לשתיים, ושנייה לסיום ריצ'ארדסון מקבל הזדמנות לנצח מהשלוש.

זה נגמר בקלונג, חיבוק מנחם מדי ווייד, והפסד להיט. ההוקס מנצחים שני ברצף 113-115.

באטלנטה הרוקי טריי יאנג נתן הופעה מלאת ביטחון עם 17 נק', 10 אס' ו-5 ריב', פרינס עם 18 וקולינס עם 16 סייעו, כשספלמן עם 14 ובייזמור 12 נותנים תמיכה מהספסל.

במיאמי, עדיין ללא דראגיץ' פצוע הברך, התאמץ ריצ'ארדסון עם 22 נק', 8 ריב', 4 אס' וחמש חטיפות. אלינגטון עם 5 חטיפות משלו, בנוסף ל-15 נק', השלים קו אחורי אגרסיבי והגנה מצוינת של ההיט, שכפתה על האורחים לא פחות מ-24 איבודים. דוויין ווייד, אחרי 35 נק' מהספסל במשחק האחרון, הסתפק הפעם ב-18.

ממפיס גריזליס (8-12) 114 – טורונטו רפטורס (4-18) 122

הרפטורס הביאו עמם למשחק מאזן של שבעה ניצחונות והפסד יחיד מול קבוצות המערב. כפי שהתברר 48 דקות אחר כך, יש דברים בגו. שתי דקות בתוך המחצית השנייה, הגריזלים כבר הובילו ב-17, 59-76. העסק נראה עובד כהלכה עבור המארחים, ואפילו עומרי כספי שלנו לקח חלק פעיל במשחק. אבל היי, זאת טורונטו. והיא הקבוצה הטובה בליגה נכון לעכשיו.

הרפטורס לא ויתרו, והתחילו לחפור את דרכם חזרה. בהדרגה נגסו האורחים בהפרש, עד ש-1:25 לסיום הרבע השלישי לאורי נכנס לסל ומצמק לנקודה בלבד, 93-94. אבל גם לדובים יש ציפורניים. המארחים משיבים מלחמה וגאסול בשלשה מחזיר את היתרון ל-9, 96-105, 8:58 לסיום. לא לסגור את המחברות חברים, כי הרפטורס בדיוק סיימו לאפס כוונות מעבר לקשת, והגריזלים מתבקשים לפתוח מקלטים ולפנות ממדי"ם.

אנונובי, רייט ו-ון וליט מתחילים עם שלוש שלשות ללא מענה ו-6:48 לסיום יש לנו שיוויון רבותיי!

ג'אמפר של לאורי כבר מעלה את האורחים לשתיים, אנדרסון דוחק מקרוב תשובה, ון וליט ולאורי שתי שלשות נוספות, שוב אנדרסון, שוב ון וליט משלוש, וכשגם לאונרד מוסיף אחת מעבר לקשת זה 111-119 לטובת האורחים עם 56 שניות לסיום, אחרי שבע שלשות שמורידות את האורחים לקרשים לספירת עשר. חילופי מהלומות מסכמים סוגרים את המשחק על 114-122 לטובת הרפטורס, שממהרים חזרה הביתה כדי להכין את המקום לאירוח הלוחמים מסן פרנציסקו שמגיעים ביום שישי להתארח.

פרט נוסף, שולי לכאורה אך מכשיל להמשך הייתה הדריכה המכאיבה של גאסול על כף הרגל של לאונרד לקראת הסיום. הסנטר המשיך לשחק כשהוא מדדה וכואב למראה. בהצלחה למעסים.

לאורי עם 24, כולל 8-5 מחוץ לקשת, ולאונרד עם 17, 10 ריב' ו-5 אסיסטים הובילו את הרפטורס, כשון וליט עולה מהספסל עם משחק מושלם של 6-6 מהשדה, בדרך ל-18 נקודות, כולל צרור השלשות הקטלני ברבע השלישי.

גאסול עם 27, כולל 4-6 מהשלוש, וקונלי עם 20, 6 אס' ו-5 ריב' הובילו את ממפיס.

עומרי כספי ניצל במלואן את 17 דקות הקרדיט שקיבל, עם 10 נקודות, 5 ריב' ושני אסיסטים.

דנבר נאגטס (7-14) 117 – לוס אנג'לס לייקרס (9-11) 85

אחרי ההפסד באורלנדו עלו הלייקרס לגובה מייל בתקווה להתאושש מול הנאגטס. תקוות לחוד ומציאות לחוד. זה נגמר בניצחון הגדול ביותר של הנאגטס על הלייקרס אי פעם, 32 הפרש מעליבים על לברון ולהקתו. מי היה מאמין ש-1:55 לסיום הרבע הראשון העלה לברון את הלייקרס ליתרון 21:22, לפני שהנאגטס רצו 1:8. פופ צימק בשלשה ולהפסקה שבין הרבעים ירדו הקבוצות עם 26:30 צנוע לטובת המארחים.

הרבע השני המשיך להיות צמוד עם יתרון קל למארחים, ובמחצית זה דנבר בשמונה, 50-58.

ברבע השלישי המארחים מפסיקים לשחק משחקים ומעבירים הילוך. שתי שלשות של ג'וקיץ' עושות את זה 14 ומבשרות את הסתיו שהנה קרב ובא. הלייקרס נאחזים במינוס 14 שלהם עד 4:31 לסיום הרבע, כשביסלי, מייקל, קולע וקובע 60:74. כעבור דקה זה כבר 18 אחרי שביסלי, מאליק, מעלה את הנאגטס ל-62-80. קוזמה עוד מצמק ל-12 לפני שדנבר פותחים בריצה קלה, ושנייה לפני סוף הרבע השלישי פלאמלי עוצר את השעונים על 71-89, פלוס 18 מאיים, שמבשר את החורף שיגיע אחרי ההפסקה.

והחורף היה 14:28 ברבע האחרון. הנאגטס שמו בצד את הרקטות, התניעו את המכבש והתחילו לנסוע. בהדרגה, צמח היתרון. וצמח. וצמח… וצמח, עד שחמישים שניות לסיום ביסלי, מאליק, קובע 85-117. תם ונשלם.

מילסאפ, מוריי וביסלי, מאליק, מהספסל חלקו שווה בשווה 60 נקודות, כשמילסאפ מתבל ב-11 ריב'. ג'וקיץ' עם 14, 7 ו-7 העמיד שורה סטטיסטית אריתמטית לטובת הנאגטס, שהביסו את הלייקרס מתחת לסלים 39-60.

קוזמה עם 21, ו-1-7 משלוש, ולצידו אינגראם ולברון עם 14 כ"א, הובילו את הלייקרס, שקלעו ב-14% אומללים מחוץ לקשת. 35-5 שכולם הפסד.

פיניקס סאנס (16-4) 104 – אינדיאנה פייסרס (8-13) 109

אוי כמה שזה היה צמוד. אינדיאנה הגיעו לפיניקס כשהם עדיין מתחממים לזכרון תבוסת הענק שהנחילו ביוטה לג'אז, וציפו למשחק נוח מול שטיחון הרגליים מפיניקס. אבל לשמשות היו תכניות אחרות לגמרי.

הסאנס ניצלו את חסרונו, שוב, של ויקטור אולדיפו, ונצמדו לאורחים משך כל הרבע הראשון, עד שיוויון 26 בסיומו. ברבע השני הפייסרס כבר הצליחו לפתוח הפרש שנשמר גם אחרי ההפסקה ואפילו לברוח עד 13 נקודות יתרון, 64-77, ארבע וחצי דקות לסיום הרבע השלישי. כאן החליטו המארחים שהיה לא תהיה, והתחילו לרוץ, בתנופה שנמשכה עד הרבע הרביעי, כשטי ג'יי וורן צולף שלשה וקובע 81-82, יתרון לפיניקס אחרי ריצת 4-18. סחתיין עליכן שמשות!

מכאן ג'אב לימין, הוק לשמאל, הדיפה, נגיחה, וורן שלשה, מקדרמוט שלשה, אריזה משווה בשלשה ל-99, שלוש דקות לסיום, טרנר שלשה לפייסרס, בוקר משווה ל-104… ואז, עם 31 שניות על השעון, בוגדנוביץ' תופר אחת מעבר לקשת. 104-107.

בוקר מחטיא ניסיון לתשובה, וקוליסון סוגר את הסיפור מהקו. 104-109 שכולו החמצה של הסאנס.

מקדרמוט עם משחק שני ברצף של 21 נקודות מהספסל, כולל 5-7 מהשלוש, לצידו עלה מאותו מקום עם אותה כמות סבוניס, שהזכיר קצת את אבא עם 16 ריבאונדים. טרנר עם 16 ו-13 ריב' ובוגדנוביץ' 15 ואותה שלשה קטלנית בסיום חיפו על חסרונו של אולדיפו. הפייסרס קלעו 26-11 מעבר לקשת, 42% מרשימים.

בפיניקס וורן הוביל עם 25. אייטון עם 18 ו-12 ריב' נתן תקוות להמשך, כשבוקר תורם 20 משלו ומוסיף 8 אסיסטים.

 

 

 

התחנה המוזיקלית שלנו הבוקר תהיה בקיסריה, עם שלום חנוך הבלתי נגמר שמתארח אצל תום פטרובר ואורית שחף, היהודים בשבילכם, שניים מהרוקרים הגדולים שקמו לנו.

ראשון ביצוע יוצא דופן, אדיר, לשיר הקסום במקור של שלום, הדרכים הידועות, מתוך חתונה לבנה, שיר שבשבילי משדר תמיד קצת מלנכוליה. בוורסיה הזאת הוא שונה, חזק, עמוק וכן, נפלא.

עצירה שנייה, מאסט, הם מחכים למשיח. שיר רב ביצועים, ועדיין, זה אחד הגדולים, עם מלוא הרוק שבלב. כשפטרובר מצטרף זה נשמע בול, ואורית שחף נותנת את הטאץ' הקטן שלה, משהו יוצא דופן.

שר האוצר בפיו של שלום חנוך, למי שלא זיהה, שמעון פרס כמובן. "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". מושלם.

ולקינוח, נינט אצל היהודים. יותר נכון נינט ואורית שחף בסינג אוף עם "קח אותי". פעם, כשהייתם קטנים, נינט שרה את זה בכוכב נולד. ההקלטה שנשמע מפוקפקת, מודה, ועדיין… כשנינט מתחילה אתה אומר וואו, אחלה קול, איזו זמרת… ואז באה המלכה האמתית והדבר הזה שהיא לובשת. אורית שחף עושה את זה כמו שזה אמור להישמע, ולהיראות, ובולעת את הילדה הנחמדה שעומדת לידה. מצמרר. כן, למרות ההקלטה המזעזעת.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 60 תגובות

    1. 20 משחקים ראשונים של לברון במיאמי: 8-12
      20 משחקים ראשונים בחזרה לקליבלנד: 7-13
      אם ניקח בחשבון את העובדה שהסגל שלידו הרבה פחות נוצץ אז זה די כפי שניתן היה לצפות.

      1. הגיוני.
        ניצחונות: פיניקס, סן אנטוניו, מיאמי, שרלוט, וושינגטון.
        הפסדים: אינדיאנה, דאלאס, סן אנטוניו, ממפיס, יוסטון.
        זה בגדול. ייתכן שיפתיעו לפה או יופתעו לשם, אבל 5:5 הגיוני מאד.
        14:16 אחרי 30 ישאיר אותם בסביבות 7-8 להערכתי – מסתדר לי עם התחזית לפני פתיחת העונה (7-10).

  1. כל טעויות ההגהה יתוקנו בהמשך הבוקר. סבלנות וזה יעבור. מי שמוצא טעות ומסמן עבורי מובטחת לו טרופית בשבוע הבא ביום רביעי בשידור החוזר.

    1. "קצף של אמסטל בפה".

      בהנחה שלא התכוונת שהוא לקח שלוק בירה לפני הבלוק, אלא רצית לדמות אותו לכלב רצחני..

      תזכיר לי במה זכיתי? טרופית אמרנו?

        1. טוב נו.. לא שוחה בחומר של הגששים. כמו שכתב דני דין- יצאתי חומוס.
          נשתה כוס מים ונירגע (במקום הטרופית שכבר חשבתי איך אני דוחף את הקשית בלי לצאת מהצד השני).

          1. אחח…מכת נוסטלגיה בבטן…רובוט מז**ן הרסת לי חודשים בילדות…

            אגב, תמריץ טוב יותר (עד לרגע שהשלוק הראשון יורד בגרון) היה להציע בקבוק SUPER-DRINK (רצוי הירוק) – הבחירה הטבעית של הסטודנטים.

            מה זה חור קטן בקיבה תמורת מחיר של 3 ב-10 (שהמכולת משלמת לך).

            הבנתי שסוגרים את המפעל…סטודנטים רוצו רוצו לאגור סטוק.

  2. תודה רבה דובי.
    כצפוי, קוואי וגרין גברו על סלו-מו בדרבי יוצאי הספרס.
    מגוחך לשאול אחרי הסיקור המשובח אבל בכל זאת – מה למען השם קרה שם בדנבר?? הלייקרס כבר נראו כקבוצה שיש בה הגיון כדורסל מסוים ולא סתם תחנת מוצא לקריירה ההוליוודית של לברון, והנה חזרנו לשחק כדורסל ברמה של הסגל של אושן 11…

    1. הלייקרס נראו כקבוצה כי הם שיחקו נגד קבוצות חלשות וגם אז כל ניצחון הושג בשיניים והלך הצמוד.המשחק היחידי הטוב של הלייקרס היה בניצחון על פורטלנד.אחת הבעיות העיקריות זה שאין ההיררכיה אחרי לברון ואין מישהו יציב שכל ערב יספק את הנקודות.

  3. תענוג דובי, יהיה כיף לקרוא אותך מסקר גם אליפות אוקיאניה בדוקים לגילאי נערים א'.
    אחלה אינדיאנה–אמנם כולה פיניקס אבל מסתדרים יופי בלי אולדיפו וממשיכים לתת עונה סולידית. חבל שהתקרה שלהם, כפי. שזה נראה נכון לעכשיו, היא הדחה בסיבוב הראשון. גג שני אם פילי יחרבנו את זה.

  4. תודה דובי!
    היהודים ושלום על הבוקר…איזה פינוק לבוקר שהתחיל אפור!
    לתשומת לב המאזין גיא הפיניקסים נתחילים להראות טוב יותר ב5 המשחקים האחרונים, לא צריכים להסחף בקשר לנצחונות אבל, היי, הם בתמונת הנצחון ברבע הרביעי.

  5. אחלה סיקור דובי. לברון בלי קלעי שלשות לידו זה מתכון לאסון, והכי גרוע מבחינת הלייקרס זה שהוא כבר זקן מדי לשחק אחרת.

  6. עשית לי את היומית עם היהודים ושלום חונוך.

    אפשר להכריז ששיר הראפ מספר אחד בעברית זה מחכים למשיח?
    אני לא מחכה לתשובה. אני מכריז. שיר הראפ מספר אחד בעברית. שלום חנוך מחכים למשיח.

    תודה על התזכוארת דובי

    1. בחיים לא חשבתי עליו ככזה, אבל עכשיו שאתה אומר…
      בכל מקרה, שלום חנוך והיהודים הם פשוט שילוב מושלם. גם המלווים וגם כל אחד מהשלושה, ואיך שהם מתחברים מטורף.

      נינט השתחלה בעיקר כדי להגדיל את אורית שחף, כמובן.

  7. הלייקרס נראו זוועה, זה לא היה סתם יום שהכדור לא נכנס, פשוט זוועה – אין הגנה, אין ריבאונד, אין התקפה.
    נקודת האור היחידה היה קוזמה, שנראה שלמד לשחק בצבע ועם הגב לסל ועושה נקודות גם משם.
    הלייקרס חייבים את רונדו כדי להיראות כמו קבוצה.

  8. חזיתי בשני משחקים במלואן והסיקור שלך מדוייק להפליא.

    והקריאה כמובן שוטפת ומהנה. רק במוסיקה אני טירון. אוהב לשמוע אבל לא יודע מי מה מלבד ברברה סטרייסנד, סיימון אנד גרפונקל, ג'והני קש, ניל דיימונד, וכאלה

  9. אורית שחף מ״היהודים״ היא הג׳ניס ג׳ופלין של הרוק הישראלי. אין בארץ זמרת מדהימה ממנה. תגיד דובי, הם עדיין מופיעים בלייב?

    1. בטח שמופיעים.
      הלהקה האהובה על בתי,
      אשתי לקחה אותה לראות אותם בזאפה בחיפה לפני חודשיים.
      חזרה הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט