סיקור משחקי ראשון / צוות הופס


לילה של משחקים מרתקים שכלל הפתעות, באזר ביטר, כמה משחקים צמודים וריקי רוביו. אז יאללה נצא לדרך.

לוס אנג'לס לייקרס (8-11) 104 – אורלנדו מג'יק (10-10) 108 [עידו]

המג'יק השלימו סוויפ עונתי על הלייקרס במשחק הפכפך הרבה בזכות משחק מצויין של ניקולה ווצ'ביץ' שנמצא בכושר טוב. הלייקרס פתחו חזק כשקייל קוזמה קולע בצרורות וג'אבל מגי שומר על הטבעת בהגנה עם 4 חסימות מהירות. הם עלו ליתרון 8-20 שפחות או יותר נשמר עד סוף הרבע שנגמר בתוצאה 19-29. הרבע השני כבר היה של אורלנדו. הלייקרס עוד הצליחו לשמור על ההפרש אחרי שבמבה ורוס קלעו מחוץ לקשת בשלוש התקפות רצופות אבל אז ווצ'ביץ' השתלט על העניינים עם 11 נקודות וסל ראשון של סימונס העלה את המג'יק ליתרון 49-51 לפני ששלשה של לברון על הבאזר קבעה את תוצאת המחצית.

הלייקרס עלו לרבע השלישי ללא שום כוונה לשחק הגנה והשיטפון של המג'יק נמשך בהובלת ווצ'ביץ' וגורדון כשההפרש מגיע ל-15 בסיומו: 71-86. עם פתיחת הרבע האחרון אינגרם וקוזמה ניצלו את העובדה שמולם היו מחליפי אורלנדו כדי לצמק במהירות ל-87-92 אחרי ארבע וחצי דקות. כאן חזרתו של ווצ'ביץ' למגרש העלתה מחדש ל-89-98 אבל לברון ג'יימס השתלט על המשחק ו-10 נקודות שלו דאגו להשוות את התוצאה על 104-104, 2 וחצי דקות לסיום. מכאן הקבוצות התחרו בהוצאה לפועל נחשלת עד שחצי דקה לסיום טרנס רוס קלע לייאפ שנתן למג'יק יתרון. בהתקפה הבאה לברון הוציא ל-KCP כדור לשלשה שלא נכנסה והמג'יק ניצלו את הריבאונד לדאנק מהיר של גורדון בצד השני שסגר את המשחק.

במגיק ווצ'ביץ' ישמח לשחק כל יום מול הלייקרס כשסיים עם 31 נקודות, 15 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 3 חסימות ו-2 חטיפות. ארון גורדון הוסיף 17 נקודות וטרנס רוס 16 עם 6 ריבאונדים.

את הלייקרס הוביל כרגיל לברון ג'יימס עם 24 נקודות ו-7 אסיסטים, אך גם 6 איבודים ולא מעט החטאות מהקו שהיו משמעותיות בסוף. הוא קיבל עזרה מקייל קוזמה עם 21 נקודות וברנדון אינגרם עם 17 כשלאנס סטיבנסון תופר 4 מ-6 מחוץ לקשת וג'אבל מגי מכניס המון אנרגיה עם 12 נקודות, 7 כדורים חוזרים ו-7 חסימות.

 

דטרויט פיסטונס (7-10) 118 – פיניקס סאנס (15-4) 107 [עידו]

במה שהיה בלשון עדינה משחק לא איכותי במיוחד, הפיסטונס מתגברים על הסאנס שממשיכים להיראות כמו עדר נטול רועה. הפתיחה הייתה דווקא של האורחים שנהנו מהתפרעות של בוקר ברבע הראשון שקלע 15 נקודות ומסר לעוד שלושה סלים שנתנו לסאנס יתרון 27-32. המחליפים של הפיסטונס עשו עבודה טובה מול מחליפי הסאנס והפכו את הקערה על פיה כשלנגסטון גאלאווי קולע שלוש פעמים מחוץ לקשת. האחרונה שבהן העלתה את דטרויט ל-45-55 כשבין לבין טי ג'יי וורן מורחק בעבירה טכנית שנייה. אבל כאן דקות טובות של קרופורד ואייטון אפשרו לסאנס לרדת להפסקה בפיגור מינימלי 60-62.

תחילת המחצית השנייה בישרה שוב על מצב בוקר בסאנס כשהוא קולע בשלוש התקפות רצופות כדי לתת לסאנס את היתרון. מכאן אבל הזריקות שלו הפסיקו להיכנס והרבע היה צמוד לכל אורכו. התקפת הסאנס כמו שקורה לא מעט השנה נתקעה ברבע הרביעי והפיסטונס ברחו ל-91-103 באמצעו ומכאן הסאנס יכלו רק לרדוף ללא הצלחה.

אצל הסאנס היה זה כרגיל דווין בוקר עם 37 נקודות כשדיאנדרה אייטון רושם 25 נקודות, 13 ריבאונדים ו-3 חסימות אבל עדיין נראה כאילו הוא צריך להתחנן לתשומת לב כשהוא זוכה רק ל-13 זריקות מהשדה. ג'מאל קרופורד הותיק הכניס הרבה אנרגיה מהספסל עם 12 נקודות ו-5 אסיסטים.

עבור הפיסטונס היה זה מאמץ קבוצתי מרוכז בראשותו של בלייק גריפין שקלע אמנם רק 16 נקודות אבל חילק גם 11 אסיסטים. אנדרה דראמונד רשם 19 נקודות עם 16 ריבאונדים ו-5 חטיפות (אבל רק 1 מ-8 מהקו). רג'י ג'קסון קלע גם הוא 19 נקודות עם 8 אסיסטים כשלנגסטון גאלאווי וסטנלי ג'ונסון מוסיפים 15 ו-14 בהתאמה מהספסל.

ממפיס גריזליס (7-12) 98 – ניו יורק ניקס (14-7) 103 [גלעד]

מארק גאסול וממפיס מארחים את המאמן לשעבר שעזב בטונים צורמים עם הניקס שלו שדווקא מגיעה בכושר לא רע עם 2 נצחונות רצופים ב-2 המשחקים הקודמים.

המשחק נפתח בקצב איטי מאוד ו-2 הקבוצות יחד קולעות רק 4 נקודות יותר ממה ששארלוט לבדה קלעה ברבע הראשון במשחק המקביל.

אין אירועים מעניינים מדי גם ברבע השני והמחצית נגמרת בתוצאה 52-43 לטובת הדובים כשגאסול מוביל את כל הקלעים עם 14 נקודות ובצד השני טים הרדוואי ג'וניור מלכלך את הפרקט מאז שהעזתי לתהות אם הוא שווה את החוזה שלו.

הרבע השלישי נפתח במיני (אבל ממש מיני) ריצה של הניקס שצמצמה ל-6 בלבד אבל שלשות של קונלי וגאסול גורמות לפיזדייל להזעיק טיימאאוט.

עוד ריצה הפעם על באמת של הניקס בהובלת טימי שהשמצתי לפני 2 שורות וההפרש יורד ל-2 נקודות בלבד ומכריח את ביקרסטאף לקחת טיימאאוט מול הבוס לשעבר שלו.

הריצה של הניקס לא מפסיקה גם בבאזר של הרבע השלישי ועומדת כבר על 25-5 (הרדוואי עם 13 ברבע). הדובים לא פוגעים בכלום והניקס פוגעים מעט שמספיק להם להכנס לרבע הרביעי בפלוס 7. קנטר עם דאבל דאבל שעבר כבר את ה-20-20 והרדוואי עם 19 מובילים את הניו יורקרים. גאסול עם 18 וקונלי עם 15 בצד השני.

בתחילת הרבע הרביעי הדובים חוזרים לאיטם למשחק עם יכולת טובה של גאסול, קונלי וג'ארן ג'קסון ג'וניור ומגיעים כבר למינוס 2 לפני שסל של ברק מעלה את זה ל-4 וביקרסטאף לוקח עוד פסק זמן חמש וחצי דקות לסיום.

חוזרים למשחק ועונשין של גאסול + סל של קונלי ואנחנו על 89-89, 4 דקות לסיום.

הרדוואי וברק קולעים כולם כשבצד השני רק קונלי עם סל ודקה לסיום הניקס בפלוס 4 אחרי דאנק אדיר של מודיאיי.

עונשין של מודיאיי ואז סל של גאסול וההפרש שוב 4 לניקס, 20 שניות לסוף עם כדור שלהם. הגריזלים צריכים נס.

פאול על ברק שקולע את שתיהן. שלשה גדולה של JJJ מורידה ל-3 והדובים בזריזות עם עבירה על נילקינה שעומד בלחץ וקולע פעמיים מהעונשין. 5 הפרש. משחק גמור. הניקס מנצחים משחק שלישי רצוף.

פיזדייל זוכה לנקמה שלו ומקבל חיבוקים משחקני ממפיס (כולל גאסול) והניקס נראים טוב.

את הניקס הוביל טים הרדוואי ג'וניור עם 22 נקודות (16 במחצית השנייה), קנטר נתן 21 והוסיף לא פחות מ-26 ריבאונדים, מודיאיי תרם 17, ברק 15 וטרייר 10.

בממפיס גאסול נתן משחק מצוין עם 27 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 5 חסימות וגם 2 חטיפות. קונלי שם 23 ב-33 אחוז מהשדה עם עוד 11 אסיסטים וג'ארן ג'קסון ג'וניור בעל השם המשולש היה הצלע השלישית עם 16 נקודות במאה אחוז מהשדה (כולל 4 שלשות), 6 ריבאונדים, 3 אסיסטים ולא פחות מ-7 (!) חסימות.

אטלנטה הוקס (16-4) 124 – שרלוט הורנטס (10-9) 123 [גלעד]

טריי יאנג הגיע למשחק עם 1/25 מהשלוש בששת משחקיו הקודמים. קמבה ווקר הגיע כשהוא שני בליגה כולה בנקודות למשחק.

בהתאם לזאת שארלוט קלעה ברבע הראשון 43 נקודות והובילה ב-11 בסיומו.

הנצים רצו 9-0 בתחילת הרבע השני כדי להשוות את התוצאה ומשם זה היה די צמוד עד המחצית שנגמרה ב-66-65 לטובת הצרעות.

מעקב יאנג – 10 נקודות, 2 שלשות מ-4 נסיונות שישפרו קצת את האחוזים המזעזעים.

מעקב קמבה – 3/14 רע מאוד מהשדה, גם כן עשר נקודות אבל מוסיף 7 אסיסטים לחברים כך שלמרות הערב המזעזע שארלוט עדיין מובילה במחצית.

ברבע השלישי הניצים לא מורידים רגל מהגז ומנצלים את ההופעה הרעה של ווקר (4/16 בסוף השלישי) כדי לסיים את הרבע ב+3.

יאנג כבר עם 4 שלשות במשחק ואולי סוף סוף יצא מהסלאמפ.

4 דקות לתוך הרבע הרביעי שלשה גדולה של מונק משווה את התוצאה ל-106 לכל ולויד פירס לוקח פסק זמן.

סלים לפה וסלים לשם עד ש-6 דקות לסיום המשחק בייזמור מוצא את קולינס פנוי לגמרי לדאנק והניצים מובילים ב-5.

הצרעות חוזרות למשחק עם עוד שלשה גדולה של מונק וסל של ווקר שאולי מגיע למאני טיים ואנחנו עם שוויון 3 דקות לסיום.

סל של קולינס בצד השני, שלשה של קמבה ובייזמור עונה ב-2 משלו. וויליאמס מקבל שלשה פנויה לגמרי מהפינה אבל מחטיא. ההוקס מובילים בנקודה דקה וחצי לסוף.

קולינס עם דאנק מאסיסט של יאנג מעלה ל-3. קמבה הולך לקו וקובר שתי זריקות. יאנג מחטיא שלשה, קמבה הולך ורוקד ורוקד וקובר סל יפהפה. יאנג שוב מחטיא והכדור אצל קמבה. עדיין אצל קמבה. עדיין אצל קמבה… מוסר לברידג'ס מאוחר מדי והבאזר של 24 שניות מצפצף לפני שהוא מוציא זריקה.

כדור של ההוקס במינוס 1 עם 15 שניות לסיום.

בייזמור מקבל את הכדור וחודר עד לטבעת עם ליי אפ ענק שמשאיר לשארלוט קצת פחות מ-5 שניות לסל נצחון.

קמבה מקבל את הכדור וחודר. קולינס עם חסימה גדולה. גיים אובר.

הרבו לקלוע לאטלנטה – קולינס גיבור המשחק עם 23 נקודות ו-11 ריבאונדים. בייזמור גיבור המשחק השני עם 20. יאנג עם 18, פרינס ובמברי 16 כל אחד וגם ג'רמי לין תרם 12. ההוקס כקבוצה עם 34 אסיסטים על 50 סלי שדה.

בשארלוט מונק השווה שיא קריירה עם 26 נקודות (7/11 מ-3), קמבה ביום של 30% מהשדה נתן 22 נקודות ו-9 אסיסטים. וויליאמס עם 20 ו-13 ריבאונדים וגם באטום (14), לאמב (13) וקמינסקי (11) קלעו בספרות כפולות.

 

טורונטו ראפטורס (4-17) 125 – מיאמי היט (12-7) 115 [נמרוד]

מיאמי עולים ל-2-4 בפתיחה, הראפטורס מגיבים בריצת 3-16 בדרך ליתרון דו ספרתי מהיר. וויד עולה מהספסל ומצליח להכניס את ההיט לעניינים והופך את זה למשחק שנע סביב 4-7 הפרש כשההיט מצליחים להתקרב עד למינוס 2 במהלך הרבע השני. טורונטו מסיימת חזק את הרבע וחוזרת כבר לדו ספרתי בעזרת תרומה מכל שחקני החמישייה כשלמחצית הקבוצות יורדות בפלוס 9 לראפטורס.

את הרבע השלישי הראפטורס פותחים בטירוף, כששוב תרומה מכל שחקני החמישייה, כשסיאקם ולאונרד בולטים ומובילים ריצה של 8-25 בחמש הדקות הראשונות של הרבע בדרך ליתרון שיא של 26 נקודות.

וויד חוזר לקראת סוף הריצה ושוב מפריח חיים במשחק של ההיט שמצליחים לייצר ריצת 2-10 משלהם בסוף הרבע בדרך למינוס 12 בכניסה לרבע האחרון.

מיאמי עוד ניסו לחזור ברבע האחרון אבל לא הצליחו להוריד את ההפרש לפחות משמונה נקודות. ואן וליט עם דקות טובות בתחילת הרבע שמר על היתרון, ונקודות של לאורי, סיאקם וקוואי סגרו עניין בדרך לניצחון נוסף לראפטורס במשחק שהתנהל בשליטה מוחלטת שלהם מהפתיחה.

אצל הראפטורס שבעה שחקנים קלעו בדאבל פיגרס, אותם הוביל קוואי עם 29 ו-10, סיאקם היה מצוין עם 21 נקודות ב-8/9 מהשדה, JV שעלה בחמישייה תרם 17 ו-10 משלו כשלאורי עם עוד משחק בדאבל פיגרס אס' (10) לצד 12 נקודות. מהספסל מיילס, ואן וליט ודלון רייט תרמו 10 כל אחד.

אצל ההיט כמו שהבנתם וויד עם עוד משחק אדיר לרזומה כשהיה רמה מעל כל הקבוצה שלו בדרך ל-35 נקודות (6 אס', 5 ריב') עם אחוזים מעולים מכל הטווחים. ריצ'ארדסון קלע 19 ואדביו היה מצוין גם כן מהספסל עם 16 נקודות ו-21 ריב'.

ברוקלין נטס (13-8) 125 – פילדלפיה 76' (8-14) 127 [נמרוד]

דיווח מורחב על המשחק בכתבה של שחר מהמגרש.

משחק שהתנהל בשליטה מוחלטת של הנטס. הסיקסרס הובילו פעם אחת במשחק, 0-2 ומאז הנטס השתלטו את המשחק והגדילו את ההובלה בהדרגה עד ליתרון שיא של 20 נקודות במהלך הרבע השני כשגם הרבע השלישי מתנהל כמעט כולו ביתרון דו ספרתי לנטס ובכניסה לרבע האחרון הם בפלוס 13.

הרבע האחרון נפתח עם דקות טובות של הסיקסרס שמורידים כבר ל-7 הפרש, אבל שלשה של ראסל ועוד חמש נקודות של דינווידי וזה שוב 13, קצת פחות משש דקות לסיום.

הסיקסרס לא נכנעים ויוצאים לריצת 0-11 בהובלת באטלר, רדיק ואמביד בדרך למינוס 2 בלבד 2:30 דקות לסיום. במהלך הריצה הנטס לא מצליחים לקלוע, החטאות מתחת לסל של אלן, דינווידי, שתי שלשות של האריס ואפילו שתיים עונשין של אלן. כל זה מכניס את פילי למומנטום.

כדי לעצור את הריצה ראסל עם עוד חדירה לצבע שנגמרת בהחטאה מעל הידיים הארוכות בהגנה של פילי, אבל אלן ממשיך בדאנק כדי לתת קצת אוויר לנטס ולהחזיר את ההפרש ל-4. דאנק של אמביד אחרי צעדים ברורים וזה חוזר לשתיים בלבד. ראסל מחטיא שלשה ורדיק קולע אחת גדולה בצד השני והסיקסרס חוזרים להוביל בפעם הראשונה מאז אותו 0-2 בהתחלה.

טיים אאוט נטס. בחזרה מפסק הזמן אסיסט מעולה של ראסל לשלשה חופשית להאריס שקולע, והנטס שוב בפלוס שתיים. פילי הולכים שוב לביג גאי שמחזיר עם פאול סל גדול על ג'ו האריס, קולע גם מהקו וזה שוב נקודה לפילי.

דינווידי לוקח את הכדור עליו, ועוצר במיד ריינג' מעל רדיק בדרך לסל גדול ושוב נקודה לנטס. לא נגמר. טיים אאוט סיקסרס.

הסיקסרס מגיעים לזריקה מצויינת מחצי מרחק של רדיק שמחטיא, מאבק על הריבאונד ויש ביניים בין באטלר לג'פרסון. באטלר מנצח בביניים ופילי לוקחים טיים אאוט אחרון 10 שניות לסוף.

כדור אחרון הולך לבאטלר שמקבל את הוליס ג'פרסון עליו, כמה כדרורים, בלימה, סייד דריבל ובום, עוד שלשת ניצחון לבאטלר במדי הסיקסרס. לנטס עוד נשארו 0.4 שניות וטיים אאוט אבל הם לא הצליחו לייצר מזה כלום.

רבע אחרון גדול של פילי בהובלת באטלר שקלע 34 נקודות במשחק (12 ריב') מתוכן 18 ללא החטאה ברבע האחרון (7/7, 4/4 לשלוש). אמביד גם הוא עם רבע אחרון מצוין סיים את המשחק עם 32 נק' (12 ריב') כשגם הוא לא מחטיא זריקה ברבע הקובע (3/3, 5/5 מהעונשין). שאמט הרוקי המצוין הוסיף 16 (4/4 מחוץ לקשת), רדיק 15 (7 ברבע האחרון), סימונס 13 ו-9 אס', צ'נדלר עם 10.

הנטס המאוכזבים קיבלו משחק גדול משני הגארדים המובילים שלהם. ראסל סיים עם 38, 8 ו-8 באחוזים טובים, דינווידי הוסיף 31 משלו באחוזים מעולים, אלן הוסיף 17 ו-10, הוליס ג'פרסון סיים עם 13.

סקרמנטו קינגס (10-10) 112 – יוטה ג'אז (11-9) 133 [מתן]

סקרמנטו מתחילים את המשחק כשבוגדנוביץ' עולה בחמישייה בפעם הראשונה העונה, והג'אז עולים ללא המוציא לפועל העיקרי שלהם, דונובן מיטשל (כאב בצלעות).
המשחק נפתח ב-7-0 למלכים, כשהוונילים האירופאים אחראים על הנקודות. בוגדנוביץ' נראה טוב מאוד, כשהפציעה בברך לא משפיעה על שינויי הקצבים שלו בדרך לסל. בצד השני, רוביו מסיים את הרבע עם 14 נק' ו-2/3 מחוץ לקשת.

הכל עבר היום דרך רוביו, שניהל את המשחק של הג'אז היום ביד רמה. נטו ואינגלס תפסו את המושכות כשרוביו נח על הספסל.
הג'אז, כהרגלם, שמרו על הגנה חזקה כל המשחק, כשהצבע נשמר מאויים על ידי רודי גובר. לאורך כל המשחק היה נראה שהג'אז בטוחים בניצחונם בזכות ההגנה. וסניידר שמר על רוטציה רחבה מאוד כששמונה שחקנים משחקים 20 דק' ומעלה ואף שחקן לא עובר את טווח 30 הדקות.

את הרבע השלישי פתחו הג'אז עם 9 נק' הפרש, ועם כמה נסיונות ריצה, הקינגס פשוט לא נתנו להם לברוח. זה לא סוד שלקינגס יש בעיות ליצר מצבים במשחק עומד, אבל עם הגנה חזקה ויציאה למתפרצות התוצאה ברבע ירדה עד ל-4 הפרש לחובתם. בשלב הזה, סניידר יורד לסמול, ומחליף את גובר באינגלס. תוצאה בסיום הרבע 91-80 ליוטה.

יוטה פתחה את הרבע האחרון בריצה, כשאינגלס תוקע פגיון אחרי פגיון בלב המלכים. 9 דק' לסוף הרבע הקינגס נשארים עם באגלי על המגרש, ואנחנו נשארים עם הגארבג' טיים.

ביוטה רוביו מסיים כקלע המוביל עם 27 נק', 7 ריב' ו-5 אסיסטים. גובר מסיים עם דאבל דאבל נאה של 18 נק' ו-15 ריבאונדים. אינגלס כהרגלו היה ענק עם 18 נק', 6 אסיסטים וטונה של מנהיגות.

בסקרמנטו – בוגדנוביץ' מסיים עם 20 נק' באחוזים סבירים. ובאגלי עם 18 נק' ו-6 ריבאונדים. דיארון פוקס ביום חלש סיים עם 13 נק' ו-3 אס'.

פורטלנד טריילבלייזרס (8-12) 100 – לוס אנג'לס קליפרס (6-13) 104 [מתן]

איזו דרמה מיותרת הייתה לנו הבוקר במודה סנטר..

נתחיל מהסוף: 2.11 דק' לסיום, 100-93 לקליפרס, דמיאן עולה לשלשה מטר וחצי מחוץ לקשת, עברה של אלכסנר, אחרי זריקת עונשין מוצלחת לוח התוצאות מראה 100-97 לקליפרס.
התקפה הבאה שלשה של ליליארד אחרי מסירה של יוסוף.. שוויון 100.

אבל אם יש משהו שהבלייזרס אוהבים לעשות, זה לבעוט בדלי הכי חזק שאפשר..

בואו נתחיל מההתחלה, הקליפרס עולים למשחק כשהם ממוקמים במקום הראשון במערב (לא יאומן נכון!!), ופורטלנד עם נצחון אחד פחות כשדיי-מו נותן עונה מרשימה לכל הדעות.
דמיאן פותח את המשחק בקצב טוב, כשסי ג'יי מסייע לו עם קליעה מכל הטווחים.

בצד השני טוביאס האריס הנהדר קולע באחוזים נהדרים כשהוא משתמש בגודל שלו להגיע לסל פעם אחר פעם מול האין הגנה של הבלייזרס.
רבע מעולה נגמר ב-2 הפרש לדיי-מו וחבורתו.

ברבע השני תאודוסיץ' עולה על המגרש ונראה פשוט לא בכיוון. למרות ממוצע של נק' לדקה, מילוש לא עומד בקצב בהגנה והקליפרס מקבלים בראש התקפה אחר התקפה וכשלוח התוצאות מראה 46-35 לטובת הבלייזרס דוק מתעורר ומכניס את אלכסנדר במקומו וההגנה מתחילה להראות סימני חיים..

ההפרש מתנדנד לאורך שאר הרבע ונגמר 58-45 לבלייזרס.

רבע שלישי, הקליפרס חושבים שהם גולדן סטייט והופכים הפרש 13 לחובתם לפלוס 9. הבלייזרס משחקים הירו-בול שפשוט לא עובד. והקליפרס מנצלים שוב, את האין-הגנה של הבלייזרס לעשות סלים קלים מהצבע, כשהאריס\אלכסנדר\האראל מנצלים את יתרון הפיזיות והגובה שלהם באזור הצבע.

רבע רביעי ואחרון, כשהם עם רגל וחצי בתוך הקבר, הבלייזרס מתחילים להפציץ משלוש ומגיעים כאמור לשוויון 100 דקה לסיום.

50 שניות לסוף, גלינרי עושה את מה שהלך לקליפרס כל המשחק. הקליפרס משאירים את גלינרי בבידוד על סי ג'יי מיילס. גלינרי מצידו מוריד את סי ג'יי לצבע. וביתרון גובה של כמעט ראש וחצי שם עוד 2 נק' קלות. כל מי שיודע למה הבלייזרס לא שלחו עזרה למהלך הכה צפוי, שישלח את התשובה ויזכה במערכת הפעלה חדשה מתנת סטיב באלמר.
הבלייזרס פשוט עצובים עד הסיום והמשחק נגמר בתוצאה 104-100 לקליפרס.

30 נק' של ליליארד לא הספיקו מול 34 נק' ו-11 ריב' של טוביאס האריס, בשילוב 17 נק' של גאלינרי.

לפוסט הזה יש 70 תגובות

  1. אחלה סיקור חברים, לילה מעניין למדי יותר מהצפוי. הקליפרס ממשיכים בפתיחה הנפלאה שלהם, ממפיס מצד שני עם הפסד מביך. פורטלנד כרגיל תפשל פה ושם. ואורלנדו מה נגיד, אחלה ווצביץ

    1. בממפיס אין כשרון כמעט. היא קבוצה קשוחה ולוחמת שמוציאה 200% מעצמה כמו יוטה ואינדיאנה. למעט קונלי וגאסול המזדקנים וגקסון הילד היתר הם שחקני יורוקאפ במסווה של שחקני NBA.

      הם בקלות יכולים להתרסק במערב עם כל הפתיחה הטובה וזה לא יפתיע. בסוף התקפה מנצחת משחקים בעידן של היום, כוכבים וסקוררים.

      הן מהותית שונות מהקליפרס שמפוצצת בכשרון אבל בשחקנים טובים ולא בסופרסטארים ומאד מאוזנים. הקליפרס אם לא יהיו שם פציעות יעשו פלייאוף, חצי שני של העונה יהיה להם לוח הרבה יותר קל. נ"א במצב רע מאד.

      סטיסנס וריברס לא מתביישים להוציא במאני טיים את הכוכבים שלהם לחילופי הגנה והתקפה (קיירי ולו וויל)

      1. שמעון לממפיס יש הגנה נהדרת ובסוף זה דבר שמביא נצחונות וכל עוד קונלי וגאסול בריאים אני מהמר שהם יעשו פלייאוף. כן הם לא יישארו בצמרת אבל רואה אותם נכנסים ממקומות 6-8 ומשאירים עוד קצת את הפרנצייז' רלוונטי. מומלץ לשים לב לרוקי ג'קסון ג'וניור לא בשל לגמרי אבל מראה פוטנציאל יפה הגנתית וגם קליעה מבחוץ (שעוד צריכה עבודה)

        1. לדעתי הם יפלו מחוץ לפלייטוף גם אם כולם בריאים. למעט פציעות אני לא רואה סרט בו קליפרס גולדן אוק דנבר לייקרס יוסטון פורטלנד לא נכנסות. לפורולנד צפוי חצי עונה שנייה מול מלא נמושות. נשאר מקום 1 שעליו ילחמו ממפיס נא יוטה. אם ממפיס וקליפרס בפנים מי לדעתך תישאר עוד בחוץ?

          1. גולדן סטייט, אוקלהומה, יוסטון וכנראה פורטלנד וגם הלייקרס והספרס כנראה יהיו שם. נשארנו לדעתי עם קליפרס ,יוטה ,דנבר ,נ"א וממפיס
            (וסליחה עם מיני, הקינגס ודאלאס המפתיעות והסאנס) .
            אני לא רואה אותם נופלים מניו אורלינס ודנבר בעיקר בזכות ההגנה שלהם, יהיה קרב צמוד מול בקליפרס ויוטה ותדעתי יסיימו לפני יוטה גם

  2. סיקור מהיר ומצוין חברים.
    כל הכבוד לקליפרס ולדוק ריברס, שמצליח לגבש חבורה די גדולה של שחקנים לגיטימיים ליחידה אחת בלי תלונות על דק' משחק.
    מחזיק אצבעות בשבילם שגלינארי יישאר כשיר.

    בנוגע לניקס, מתי הפעם האחרונה שהיא ניצחה 3 ברצף?
    כמו כן, לא שאני מחדש משהו, אבל קאנטר הזה משאבת ריבאונדים.
    אבדוק מאוחר יותר היום את האחוז ריבאונדים שהוא לוקח. זה פסיכי.

  3. סיקור מקיף ואיכותי
    הקליפרס הפתעה מרעננת
    זיהיתי את דובי וגילרי , מי עוד בצוות?

  4. תודה רבה חברים.
    Jjj עם 💯 אחוז מהשדה כולל 4 שלשות??? מצדיק את העונה האבודה החולפת שהושקעה בו. וואו.
    יאללה יוטה, לחזור לעניינים, התגעגענו.
    ומי ידע שיש יחס ישר בין ביקורת של דובי לדקות טובות של פאטתימי? יש דברים שלא תמצאו בניילון או בקלינינג דה גלאס אלא רק בהופס.

  5. סיקור מעולה
    המעבר של לברון ללייקרס הוא הדבר הכי טוב בשבילו. הוא עדיין שחקן ענק, באמת, אבל שאר הקבוצה גורמת קצת לרחם עליו ולחבב אותו.
    איך אפשר להמשיך לשנוא אותו ככה ???

    1. לא יודע, אתמול הוא נח בחלקים גדולים של המשחק (הגיוני, אם המאמן משאיר אותך 40 דקות על הפרקט…), ובחלקים אחרים שיחק לא יעיל. ענק? כנראה. חביב? כנראה שלא

  6. תודה על הסיקור

  7. תודה לעושים במלאכה

    לא מבין את הטרנד של ההתעלמות המוחלטת מכספי: מה, לא שווה אזכור בשורה על הישראלי היחיד בנ.ב.א?
    זה מרגיש כמו איזה קונטרה מעוותת לכיסוי היתר כלפיו באתרי ספורט ישראלים אחרים

    שיחק? לא שיחק? משהו? או שזה מתחת לכבודכם לרשום משהו פטריוטי קצרצר כחלק מסיקור ארוך?

    אל תצלבו אותי.

    1. כספי עלה מהספסל ל-4 דקות (כולם ברבע השני אם אני זוכר נכון), לקח 3 ריבאונדים וקלע 4 נקודות. כשאין מה לכתוב לא כותבים..

      1. תודה! כיף לקרוא. מר נקודה לדקה, הלא כן? 🙂

    2. זיו – לדעתי זה נובע מכך שפשוט התרגלנו שכספי ב-נ.ב.א.
      אני בטוח שאף אחד לא עושה "דווקא", ושהרבה אנשים רוצים לראות אותו משחק ומצליח.

      1. פשוט רציתי להעלות את העניין למודעות..

        1. +18 לזיו

          1. פעמיים ח"י ברשותך

  8. תודה על הסיקור הנהדר.
    – הלייקרס ממש ביאסו עם משחק סופר מפוזר. נראו קצת כמו קבוצת קולג' מתלהבת בחצי הראשון.

    – דראמונד זה אנדרה, לא? ג'ון זה האצן שרץ בשליחים האמריקאים נדמה לי.

    יום נעים!

    1. אכן, תודה 🙂

  9. תודה לעידו גילרי, גלעד, נמרוד, ומתן המוצלחים והמבריקים מאד על סיקור פיצוץ. מעל ומעבר לכל מה שדיימנו בעבר, אתם כישרונות כתיבה וראיה כדורסלנית, באהבה

  10. מתן גילור תודה גם הכתבה האחרונה שלך על הקצפת הסטיסטית של כוכבי הליגה, קראתי באיחור, לא מספיק לקרוא חלק מהכתבות. כתוב מופלא, כמו תמיד אצלך

  11. תודה על הסיקור האיכותי חבר'ה.

  12. תודה על סיקור מעולה!
    רוביו…נו אז הוא כן שחקן בסוף? בכל פעם שאני מתייאש ממנו האיש חוזר ומפציע, בלבלת, ריקי, בלבלת.

    1. אל תתבלבל. שחקן כן, אחד שיודע לקלוע לא (למרבה הצער).

  13. טופ 10של הלילה מהטובים שהיו העונה
    https://www.youtube.com/watch?v=eQXDn9o6wXY
    (אפשר לראות כאן את השלשה של באטלר, הסל נצחון של בייזמור, הבלוק של קולינס, הדאנק של מודיאיי ועוד מלא)

  14. סיקור יוצא מן הכלל!
    תודה גדולה.

  15. תודה רבה, נשאר לי רק לחלום על הטרייד שיכל להיות לספרס עם הקליפרס, האריס במקום דרוזן ועוד איזה תוספת נחמדה…
    דרוזן פשוט מבאס לי את הצפייה בקבוצה.

  16. סיקור מצויין, נראה שכל קבוצה יכולה להפתיע כל קבוצה השנה, כולל לוזריות נצחיות כניקס, הלוואי שזה ימשיך.ככה גם לפליאוף. ההפתעה האמיתית תהיה ערב שבו כל הפייבוריטיות ינצחו 🙂
    חוץ מזה, במשחק של טורונטו נגד מיאמי היה רגע סמי היסטורי- קוואי קיבל את הטכנית השנייה שלו בכל הקריירה, תכלס לא ברור למה, הוא לא עשה משהו יוצא דופן, רק התרעם על אין- שריקה

    1. זה היה בגלל שהוא התחצף לפופוביץ'

  17. סיקור מצויין.
    זה רק אני או שלברון היה חרא אתמול? בהגנה וגם בהתקפה

  18. תודה על הסיקור.
    ספויילר – לא לאוהבי נ.ב.א
    מבחינתי, הליגה השנה קצת איבדה את זה, ההגנה נזנחה לחלוטין, בריש גליי, הבושה נעלמה. המשחק הפך לריצה אחרי היילייטס, כל דה מבריק גבר.
    דוגמאות לא חסרות: מי שראה אמש את הלייקרס מול אורלנדו אולי היה שותף להתלהבות מההגנה "המדהימה" של מק'גי החוסם הנוצץ, אבל ספק אם שם לב איך אותו מק'גי, שלמד לנצוץ (ואפילו להדגים יורו סטפ) שכח לצאת לווצ'ביץ' שתפר שלוש שלשות בעמידה מהאמצע והחזיר את אורלנדו למשחק ברבע השני. מק'גי פזל לרחבה, לחסימה ואפילו זכה לשבחים על כך מהשדרים.
    זו רק דוגמה מקרית לתופעה שהתחילה מלברון ותפסה כאש בשדה קוצים בקרב שאר הכוכבים. הכוכב העכשווי מגן רק כזה נראה לו, או כשזה נראה טוב בטלוויזיה. חריגים (קליי, קאוואי) רק מעידים על הכלל. לכוכב העכשווי גם לא יאה להגן על רוקי, או שחקן ספסל. תחזרו למשחקי ההצלבה באירופה של יקיר-האתר, הטוב בעולם, דונצ'יץ' – אם אינני טועה, החזיקו אותו שם על 2 או 4 נק', 10 נק' ממוצע. באירופה שומרים, אז היה לו קשה. מול ג"ס אף אחד לא ישמור עליו (שדוראנט יכופף בירכיים בשבילו?!), איזה כיף ב-נ.ב.א
    יש גם את הזאטוט החביב, טריי יאנג, שנראה כמו בן 12 אבל זה לא הפריע לו להעיף שלשות מהחצי משל היה סטף, כבר במשחק השני שלו בליגה. ויש כמובן את לונזו כוכב העל שבאירופה לא היה מגיע לממוצע דו ספרתי, ואת מיצ'ל האליל החדש שגילה השנה כמה קשה להתקיף כשמתכוננים אליך. ויש עוד.
    יותר מדי הפצצות והתפוצצויות, יותר מדי משחקי 50 ו-60 נק', יותר מדי כוכבי על עם נעליים חדשות.
    מעט מדי הגנה אישית שחקן מול שחקן, מעט מדי כבוד אישי במאבק מול המאצ'אפ שלך (מייקל, קובי), טיילת מצולמת ברחבה, הטבעות לכל חי (הבאד בויז כבר היו שולחים מישהו לבית חולים), מעט עד אפס לחץ על הכדור (רכזים מכל מיני סוגים מצחיקים עוברים את החצי בכדרור תוך כדי שינה ועומדים ומוסרים בלי לחץ לכל מאן דהוא – לברון, הארדן, עוד מעט גם דיוויס ירצה לרכז. שים עליהם לחץ בכדרור והם לא נושמים אחרי שבע דקות. אבל אסור).
    בשורה התחתונה, במשחק ללא הגנות, משחק שכולו היילייט – יש הרבה הפתעות, אך גרוע מזה, הניצחון לא חשוב וההישג הסטטיסטי כבר לא מרשים. וואו, סחבק קלע 60? ביג דיל, כל אחד (כמעט) יכול.
    יש הסבר עומק לתופעה הזאת, הוא לא בהכרח שלילי, זה קו חדש שפורץ הדרך, ההוגה והמבצע שלו הוא לברון – אבל לא אכנס לזה עכשיו כי אין לי כוח (לעשות הגנה…)
    קשה לי להתחבר השנה לליגה, נכון, בוקה-ריבר לא יותר יותר טוב, אבל מה עם משהו באמצע? כבר עכשיו לא חסרים כיסאות ריקים באולמות, בסוף זה יגיע גם לזכויות השידור. או שלא, מה אני יודע, העולם הרי השתנה והוא שייך לצעירים (שלא שומרים).
    סליחה על הדה-מורליזציה, אני מקווה שהדברים ישתפרו בפלייאוף.

    1. אתה מודע לכך שמעל השם "דה שוט",
      מתנוססת תמונתו של כרמלו? . . .

      1. +1
        חחח… צודק
        קשה לענות על זה, עדיין – עם כל הכבוד לבוקר שלך וכל השאר שכבר הזכרתי – יש להם עוד דרך לעשות כדי להגיע אליו.

        1. גיא הקדים אותי… אז רק אציין שגם ראסל עונה לתיאור שלך כבר שנים ארוכות… אבל האהבה היא עיוורת, כידוע 😉

    2. יש דבר אחד שלא ממש מובן לי –
      על איזו ירידה בהגנה מדובר?
      הקבוצות לא קולעות טוב יותר השנה.
      השנה האחוזים מהשדה, והאחוזים מהשלוש, נמוכים מאלו של השנה שעברה.
      האחוזים ל-2 גבוהים ב-0.7%

      ככה, שהאמת היא, שאין באמת הבדל בתפוקה ההגנתית.
      יש הבדל בקצב המשחק (יותר זריקות למשחק. שזו, דרך אגב, הסיבה לעלייה באחוז ל-2. יותר סלים קלים בהתקפת מעבר),
      ויש הבדל בכמות השלשות שנזרקות למשחק (35.2% מסך ניסיונות הקליעה השנה. 33.7% בשנה שעברה).

      כל הקטע הזה של "הוגה הרעיון" ש-"הרס את הליגה",
      זה לא באמת. זו סתם תחושה שלא באמת קשורה למציאות.

      (לא שאני מאשים את לברון שהוא נותן 100% מעצמו בהגנה בכל משחק.
      רק שזה לא חדש, וזה לא באמת משפיע על משהו, או מישהו.
      הוא לא השחקן המבוגר הראשון שהבין איך לשמור כוח במהלך משחק כדורסל)

      1. זה עולה לי בבריאות, באמת, אבל:
        The hell I don't! LISTEN, KID! I've been hearing that crap ever since I was at UCLA. I'm out there busting my buns every night! Tell your old man to drag Walton and Lanier up and down the court for 48 minutes!

        1. כנראה שגם אתה אכלת מהדג…

          1. דג? מה זה?

        2. זה מעלה את השאלה –
          מי ישחק את מרדוק בחידוש לסרט?

          1. ווסטברוק – תפור עליו.
            או קאווי – הוא בחור מצחיק

          2. וואלה, ווסטברוק. הציטוט הזה באמת תפור עליו…

          3. המועמדים שלי: רג'י, בארון דייויס, לאב.
            (קוואי לא מתאים בגלל הקולג').

        3. חחח… קארים, אחלה סרט

      2. גיא – לא אמרתי בשום מקום "הרס את הליגה"
        לגופו של עניין – לא הכל בסטטיסטיקה. אתה הרי רואה המון משחקים, אתה לא מרגיש שלאף אחד אין כוח להגן 48 דקות בלי להתפשר? זה כל כך שקוף, שחקנים מטביעים, שחקנים עוברים על חסימות, שחקנים חודרים בקלות לטבעת – ולפעמים הם נחסמים, ולפעמים לאף אחד לא אכפת. אתה רואה צעירים נרדמים בהגנה או מזלזלים בהגנה בזמן שאין להם בעייה לזרוק 30 זריקות. אתה כבר לא רואה לחץ על הכדור, אין "באמפ" לשחקן נמוך שעובר בצבע, אין עבירות קשות (כמעט), אין עלבון כשהשחקן שלך חוגג. בוסטון הגאה (עאלק) נתנה לבוקר שלך לחגוג עליה בשנה שעברה בלי קשר לכדורסל – אצל מק'הייל הוא היה עושה את השיא בחדר מיון עם סדק בצלע או פציעה מינורית אחרת. יש עוד מיליון דוגמאות. דונצ'יץ' הכי בולט – חכה לשנה הבאה ותראה.
        לגבי לברון – ציינתי שהאמירה עליו לא בהכרח שלילית – הוא שינה את המושג "תחרותיות", עידן אותו, הפך את כל השחקנים לסוג של קולגות שמשחקים ביחד ולא זה נגד זה. היריב שלו הוא בכלל הבעלים. אולי זה חיובי, זה נראה מוסרי, אבל זה הופך את המשחקים לשעשוע שעיקרו היילייטס. הגנה קבוצתית קשוחה ועיקשת – והכי חשוב עקבית – כבר לא קיימת. ממפיס עוד מנסים, זה יעבור להם, זה גם לא מוכר (ממפיס נגד ס"א בגמר המערב הייתה הסדרה עם הרייטינג הכי נמוך).

        1. אין באמפ אחי זה הרחקות ממשחקים ועולה כסף. הליגה דאגה שלא יהיה את זה אז שחקנים לא עושים. תובסיף את עידן השיימינג ברשת שלא היה אז לשחקנים כמו למבייר. היום הפיסטונס של אז היו נרמסים ולא יכלו לעשות כלום או שהיו מסיימים את המשחקים עם כולם מורחקים. גרין ניסה את הטריקים האלו ב-2016 וראית מה עשו לו. הסרט הזה נגמר וטוב שכך. אני אוהב מכות שלא תבין אבל אין סיבה בכדורסל סתם לכסח ולפצוע שחקנים כי הם טובים ורוקדים עליך.

          1. + 10
            מסכים עם הכל – כמעט – לא מקבל התרפסות כשרוקדים עליך.

          2. תרקוד חזרה. זה לא בושה להפסיד לסלבדור. מה מסי לא רוקד ורקד על שחקנים? מה יעשו ישברו לו את הרגל? צריך לתת 200 אחוז מאמץ. נתת אתה יכול לישון בשקט. אם סטפן נכנס לריקודי טראנס אין מה לעשות נגד זה.

    3. מצד אחד אין הגנות, מצד שני מיטשל שמגלה שקשה להתקיף כשמתכוננים עליו? תחליט, יש הגנות או אין? בשנות ה-90 לא היו הפגזות כאלה מסיביות מהטריי, בטח לא של עמודי חשמל כמו לופז, ווצ'בי'ץ או יוקיץ. מהבחינה הזאת היה קל יותר להגן על חדירות, לצופף הגנות. המשחק השתנה.

      1. יש הגנות רק לפרקים, ומתוך תחושת חובה

    4. דה שוט יש משהו במה שאתה אומר אבל לדעתי אתה נתפס רק למה שויזיבילי וכואב בעין אבל אלה לא מקרים שמייצגים את רוב השחקנים.
      התפוצצויות התקפיות באות עקב זריקת 3 מרובה וכשחקן כזה, בקבוצה חלשה בד"כ, תופס יום אז זה על כל הקופה.

      עכשיו משהו אחר, לגבי התיאוריה שלך של משחקי אגו בין דוראנט וסטף – מעניין אותי לשמוע את הזוית שלך על משחקי האגו בין דוראנט לגרין דווקא?

      1. כתבתי על זה במקום אחר – לדעתי הכאב של גרין מגיע ממקום אותנטי – רק שניים באמת קיבלו את דוראנט לגולדן סטייט – גרין ומאיירס. סטף צעק לו "זה הבית המ… שלי", קליי אדיש לכל דבר, קר נזף בו והשפיל אותו קבל עם ושידור ישיר מיוסטון, והקהל באורקל על כדורי הרעם והאשברים שבו – סנט בו ועודד אותו בו בזמן, מי יותר מי פחות – אבל תמיד נהה בעיוורון אחרי הגולדן בוי השברירי שהוא עצום וענק וגדול ומופלא (לא בציניות) אבל חתום על אליפות אחת מול דלבדובה, וויז או דו ריספקט.
        גרין היחידי שקיבל את דוראנט מהרגע הראשון – ולכן הוא הכי פגוע מכך שדוראנט לא מאריך חוזה. אני לא מחובבי גרין, אבל כאן אני לגמרי יכול להבין אותו.

        1. צ"ל באנגלית צחה : וויז אול דיו ריסטפקט

        2. לי נשמע שקרי והבעלים קיבלו אותו מצוין.
          רק גרין, שהוא החוליה החלשה במועדון הזה, התהפך עליו. וגם זה בגלל שהוא אימפולסיבי וילדותי (גרין)

          1. התיאוריה שלך נשמעת יותר הגיונית משלי. קרי אכן קיבל אותו טוב ברמה המקצועית. העתיד הקרוב (סוף העונה) יגלה לנו קצת יותר לגבי המצב האמיתי.

          2. +1

    5. לא יודע דה שוט, לא מסכים עם הכל, הכישרון גדול. פעם היו נגרים שלא ידעו לקלוע מחצי מטר והיה קל לצופף מולם. היום ברוק לופז תוקע לך סלים מטר מאחורי הקשת. זה הוציא את ההגנות החוצה, השחקנים הרבה יותר מהירים ככה שמאד קשה לשמור אותם גרייט דיפנס בטר אופנס.

      אתה לא יכול לומר שלא שומרים על לברון או על ראס או על הארדן, שומרים ועוד איך, פשוט אין מה לעשות. מה אתה רוצה לעשות מול סטפבק? ישפשפו זה ישר עבירה ו-3 זריקות.

      בד בויז היו בתקופת נגרים, היום היו תופרים אותם שחקנים עלומים, עם שינוי החוקים ביל למביר היה מושעה לשנה אחרי עבירה אחת.

      זה עידן אחר בשנות ה-80 וה-90 70% מהליגה היו נגרים שלא ידעו להקפיץ או לקלוע. היום יש מעט מאד נגרים אמיתיים קלאסים.

      הקצב היום מהיר, הכשרון יותר טוב, שחקנים יותר אתלטים ומהירים זה המינימום.

      זה כמו שהרומאים ינסו להילחם ברובים עם חרבות. אנחנו בעולים של רובים, ראן אנד גאן.

      אם יש לך פתרון לנצח את זה בבקשה, נראה אותך.

      מה שכן דוראנט בטוח לא יכופף שום ברך מול לוקה או יאנג, יש את לוני שירקוד במקומו.

      1. + 100
        הכישרון עצום והגארדים היום בלתי עצירים. אכן נהיה קשה מאוד לשמור. עדיין – בודדים מנסים, וברמת הקבוצות – רק ג״ס (עד לפני שנתיים גם ס״א) עוד מתעקשת על זה. למה לתת לחברון לכדרר להנאתו בהליכה עד לקו השלוש? למה דוראנט, יאניס ודייוויס לא מכבים שחקנים? למה סימונס שלך התחיל לחפף בהגנה כבר בעונה השניה? למה בוקר אפילו לא עושה קולות?

        1. אתה צודק.

    6. אלה השנים הרעות והשחונות של ה-NBA, בגלל אהוב ליבך הקאפקייק, וזו אחת התוצאות שלהן –

      "עבור מה להתאמץ?"

      זה מה שאתה אומר, השחקנים לא מתאמצים, רק מחפשים היילייטס וסטט' מרשים. נכון – כי עבור מה להתאמץ?

      ליגה מפרכת של 82 משחקים, כדי להיות סטטיסט בפלייאוף, בלי שום סיכוי? "נעשה פלייאוף". וואלה יופי. מינסוטה עד היום חוגגת העפלה היסטורית לפלייאוף במקום דנבר. הישג המילניום. חארטה בארטה. למי איכפת, ומי בכלל זוכר. אז עבור מה להתאמץ?

      ממילא צריך להיכנס ל-8, לא באמת סיפור גדול, אפשר בחצי קלאצ' (ופה לברון באמת אחראי גדול), נהיה שם בסביבה, ובסוף נלחץ קצת על הדוושה, ע"ע בוסטון של השנה (קיירי הביא את מורשת לברון), ולא רק היא.

      לפעמים לא צריך ללכת רחוק מדי. הכי פשוט הוא הכי פשוט: אתה אתלט על, שבא לתת את כל כולך. ואומרים לך, שמה שלא תעשה, אין לך לעולם סיכוי לזכות. שום סיוי, אפס. ולא רק היום, גם שנים קדימה. אז עבור מה להתאמץ? איך בככל אפשר להתץאמץ? זו רוח רעה שבסוף מגיעה לכולם. כשאין תחרות, אין כלום. זו התוצאה.

      1. יש אמת בדברים אבל הגוון אפוקליפטי מדי; אי אפשר להפיל הכל על דוראנט, עדיין – הוא השחקן הראשון שאני רוצה לראות משחק.

    7. תכל'ס יש בזה משהו
      משחק גברי עם הגנות חזקות, מאבקי איתנים ושופטים שלא שורקים על כל שטות מתאים לי הרבה יותר

  19. יש מצב שממפיס עשו את גניבת הדרפט , JJJ נראה כמו AD הצעיר , מספרים יפים בקבוצה לוחמת שמנסה להגיע לפליאןף .
    היה צפוי קרב לגבי מי הכשרון של הדרפט והיה ברור שזה דונציץ איטון וג'רן ג'קסון , כמו תמיד סקרמנטו בוחרת השחקן הלא נכון שאפילו במבה ויאנג הייתי לוקח לפניו .
    ממפיס ממש מעניינת ולמרות זאת הייתי מחפש פירוק וטריידים לקונלי וגאסול שמראים שהם שווים משהו .

    1. קונלי וגאסול במו ידיהם הפסידו אתמול לקבוצה שלהם את המשחק.
      כל המחצית השניה אותה התקפה 23 פעמים. קונלי מסתובב על הבייס ליין 18 שניות כשגסול עושה לו חסימות פה ושם. 3 שחקנים נוספים בפינות עומדים ויכולים לקרוא עיתון כי בטוח שהכדור לא יגיע אליהם.
      להפסיד לניקס כשהובלת במחצית ב7 נק' ,זה גם בושה וגם חרפה.

    2. יוסי אם לא פירקו לפני פתיחת העונה ממפיס ירוצו עם הצמד גם את העונה הזו, בטח ובטח כל עוד הם מצליחים להיות תחרותיים. ג'קסון ג'וניור ממש מרשים לפחות אותי בעיקר ביחס לזה שהוא עוד לא לגמרי בשל ואפילו עם הקליעה הלא הכי מהוקצעת שלו מצליח להשחיל כמעט שלשה למשחק באזור של 35% מהטווח הזה והאפקטיב שלו מהשדה עומד על 56%.
      האקסטרה שלו בהגנה מבחינת ניידות ומיקום כמגן טבעת נהדרת
      (2 חסימות למשחק בממוצע)

  20. תודה רבה לכם על סיקור חד ומדויק וגם לרועי על פריוויו מצוין.
    טוביאס האריס מוכיח שהחליט נכון בדרך לחוזה עם מיליונים רבים. רק שיישאר בריא.

    1. למה החליט נכון? הוא נתן בדיוק אותה יכולת גם עונה שעברה. לא חושב שמידהו ישלם לו 30 מיליון לעונה. הוא יקבל שוב את אותו ה20. אולי יציעו עוד 2 מליון נוספים ואז שיחק אותה. אם ישיג 25 בכלל שיחק אותה.

    2. תאר לך אם קאווי ודוראנט עושים יד אחת לקליפרס בסיין אנד טרייד במקום טוביה ודניאל🤣

      1. זה יהיה מהלך היסטורי נוסח התאגיד של 2 הקאפקייקים השקטים😂

  21. אני כל פעם נדהם מחדש מיכולת 3-4 אנשי צוות שונים להתארגן בקואורדינציה כזאת נהדרת ולצאת עם מוצר שאדם אחד לא היה מסוגל להוציא בשום אופן אלא אם כן עבד על כך 3 שעות בבוקר.
    על כל משחק היה לי משהו להגיד אבל אז הכל ברח לי מהראש.
    אטלנטה – שרלוט הפך לדרבי אמיתי כשמאות עולים על מכוניות לעשות את ה-3 שעות נסיעה (לא דרך גרינוויל על I-85 כי אז זה 4 שעות).
    המהפך שקרה במשחק של רוביו אינו פחות מאחת מהפתעות העונה, כמו זריקת הפאולים של ג'ורדן.
    אני ממש מאושר שמונק – שכה התלהבתי ממנו במכללה – אולי סוף סוף יוצא מהקליפה.
    תודה גדולה לכל המשתתפים ואני כמעט בטוח שישנו אחד מעליהם (עידו גילרי?) שמארגן את הכל אחרת זה מבצע שיכול להתבלבל.

    תענוג ממש ותודה לכל המשתתפים.

להגיב על Ljos לבטל

סגירת תפריט