סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס (8 – 6) 113 – קליבלנד קאבלירס (2 – 13) 102
משחק במעמד צד אחד.
הקאבס לא הובילו אפילו פעם אחת במשחק, ולמעשה, התוצאה משקרת. ההפרש היה כבר 15 במהלך הרבע הראשון, בשני הוא חצה את רף ה-20 נק', ובשלישי את רף 25 הנקודות.
ברבע האחרון הקאבס צמצמו, אבל בשום רגע הם לא הצליחו לרדת לפער חד ספרתי.
כאמור – לא כוחות.
דרמונד (23 נק', 16 ריב', 3 גגות), גריפין (21 נק', 12 ריב'), ובולוק (21 נק'), היו הקלעים המובילים של הפיסטונס.
סקסטון (18 נק') היה הקלע המוביל של הקאבס.

 

שארלוט הורנטס (8 – 8) 117 – בוסטון סלטיקס (9 – 8) 112
משחק רב תהפוכות, התנהל הלילה בשארלוט. משחק בו במהלך רבע אחד (הרבע השני), שארלוט מצאו עצמם מובילים ב-13 הפרש, ויורדים להפסקה בפיגור של 5.
במהלך רבע אחר (הרבע האחרון), הם מוצאו את עצמם בפיגור של 10 נק', אבל בבאזר הם ניצחו ב-5 הפרש.
מי שנתן את הטון במשחק, והוביל את שארלוט לניצחון, היה אחד ממצטייני העונה עד כה, קמבה ווקר.
בכל פעם שהוא ירד מהפרקט, בוסטון רצו. בכל פעם שהוא עלה מחדש לשחק, שארלוט לקחו מחדש את המושכות.
הלילה היו לו "רק" 43 נק' לצד 5 אסיסטים. וכרגיל, הוא השיג אותן באחוזים טובים, ובמגוון דרכים (מיד ריינג', חדירות לסל, שלשות).
קיירי אירווינג (27 נק', 11 אס') היה מצוין אף הוא, אבל פשוט לא הספיק לאור היכולת הנפלאה של קמבה.

 

 

אינדיאנה פייסרס (11 – 6) 121 – יוטה ג'אז (8 – 9) 104
לפני המשחק היתנתי את ההימור שלי על ניצחונה של אינדיאנה, בשיתופו של אולדיפו.
הלילה אינדיאנה הוכיחה שהיא לא תלויה בשחקן אחד, הוכיחה שהיא "על באמת".
מול הג'אז, קבוצת פלייאוף בעונה שעברה, וקבוצת 50% העונה, גם בהיעדרו של אולדיפו, הם שלטו במשחק ללא עוררין.
למעט 5 הדקות הראשונות של המשחק, אז עדיין היה צמוד, בכל 3 הרבעים האחרונים של המשחק, לא היה בכלל ספק שזה של אינדיאנה, כאשר במשך מרבית המחצית השנייה, ההפרש נע בין 10 ל-20 הפרש.
21 נק' של בוגדנוביץ', לצד תרומה מכובדת מהספסל מצדם של סבוניס ואארון הולידיי (19 נק' כל אחד), היו הגורם המרכזי לשליטה של הפייסרס.
במדי יוטה, רק ריקי רוביו התייצב למשחק, כאשר הוא מסיים אותו עם 28 נק' (10 מ-13 מהשדה, 5 מ-6 מהשלוש), ו-6 אסיסטים.

 

פילדלפיה סיקסרס (12 – 7) 119 – פיניקס סאנס (3 – 13) 114
תוצאה צפויה, הדרך, קצת פחות.
המשחק נפתח בשליטה מפתיעה של הסאנס, שכבר הובילו בהפרש בן 15 נק' ברבע הראשון, ו-10 נק' בשלהי הרבע השני.
אבל בעיית עבירות של הסאנס (בוקר יצא מהמשחק עם 6 עבירות. אייטון, ברידג'ס, וורן, וכנען, סיימו את המשחק עם 5 עבירות כל אחד), ודקות לא טובות של הספסל, אפשרו לסיקסרס לחזור למשחק, ולקחת את ההובלה במחצית השנייה.
ברבע האחרון, ההפרש לטובת הסיקסרס כבר צמח ל-12 נק' הפרש, פוש אחרון של בוקר וחבריו, הצליח רק לצמצם את ההפרש ל-5 נק' בלבד.
השריקות המרובות גרמו לפספוס מסוים של המאצ' אפ המסקרן בין אמביד לאייטון, כאשר בחלק לא קטן מהדקות של אמביד, אייטון ישב על הספסל (סיים את המשחק עם 17 נק', 8 מ-11 מהשדה, 9 ריב', ב-27 דקות בלבד).
אמביד מצדו, המשיך להראות שהוא חזק במירוץ לתואר ה-MVP, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 33 נק', 17 ריב', ו-3 חטיפות.
לצדו בלטו סימונס (19 נק', 11 ריב', 9 אס'), ומוסקלה מהספסל (19 נק', 5 ריב').
בוקר (37 נק', 8 אס') היה הקלע המוביל במשחק.

 

אטלנטה הוקס (3 – 14) 119 – לוס אנג'לס קליפרס (11 – 5) 127
במשחק נטול הגנות, הקליפרס היו זקוקים לרבע אחרון פגזי של 38 – 23 בשביל להבטיח את הניצחון.
ההוקס הם שהובילו רוב הזמן, במשך 3 הרבעים הראשונים, כאשר יתרון השיא שלהם הגיע ל-15 הפרש, עמוק ברבע השלישי.
זה היה משחק נהדר של יאנג (25 נק', 17 אס') שנתן את היתרון להוקס.
זו הייתה תרומה מכרעת של הספסל הטוב בליגה, ספסל הקליפרס, שהפכה את התוצאה, ונתנה את הניצחון לקבוצה האורחת.
הראל (25 נק', 11 ריב', 5 חטיפות, 2 גגות), וסקוט (18 נק', 6 שלשות, 7 ריב'), היו הפעם שחקני הספסל הבולטים של הקליפרס.
האריס (24 נק', 8 ריב'), בלט גם הוא במשחק.

 

ממפיס גריזליס (11 – 5) 98 – דאלאס מבריקס (7 – 9) 88
ממפיס ניצחו במשחק "ממפיסי" קלסי. הגנה חזקה בכל 48 הדקות. משחק צמוד. וסיומת חזקה ברבע האחרון בשביל להבטיח את הניצחון.
עד כמה זה היה צמוד?
6 דקות לסיום, המשחק היה בשוויון. ב-42 הדקות שקדמו, הפרש השיא לכל קבוצה שהיא, עמד על 6 נק' בלבד.
התעלות בדקות הסיום של טמפל וקונלי נתנה לממפיס יתרון בן 10 נק', 2 דקות לסיום,
ובלילה בו ההגנה של ממפיס מחזיקה את דאלאס על 14 נק' בלבד ברבע האחרון,
זה הפרש שבאותה המידה יכל להיות גם 50 נק'.
קונלי (28 נק', 5 ריב', 7 אס'), וגאסול (17 נק', 15 ריב', 4 אס', 4 גגות) הצטיינו בשורות ממפיס.
דיאנדרה ג'ורדן (17 נק', 20 ריב') בלט בשורות דאלאס.
דונצ'יץ' סיים את המשחק עם 15 נק', ו-10 ריב', אבל רק 6 מ-20 מהשדה.

 

מילווקי באקס (12 – 4) 104 – דנבר נאגטס (10 – 7) 98
המשחק שהבטיח רבות, קיים את הבטחתו.
במהלך המחצית הראשונה, נראה היה שזה הולך להיות משחק חד צדדי. אבל לא לזכות מילווקי.
דנבר כבר הובילו ב-17 הפרש במהלך הרבע השני, ולרגע הייתה תחושה שהלילה זו לא הבולס שמילווקי פוגשת, מול קבוצה רצינית, הם כבר לא יצליחו לשלוף מהשרוול עוד קמבאק מפואר.
אבל שיטת בודנהולצר הוכיחה את עצמה שוב. אחרי שדנבר סיימו את המחצית הראשונה עם 56 נק',
הם הסתפקו ב-42 נק' בלבד במחצית השנייה.
כל אותן שלשות שנכנסו במחצית הראשונה, במחצית השנייה הפסיקו להיכנס, ודנבר שסיימו את המשחק עם 41 ניסיונות מחוץ לקשת (דנבר זורקת במשחק ממוצע 30 פעם מהשלוש), קלעו רק 12 מהן (29.3%).
הרבע האחרון היה צמוד בתחילתו, אבל התעלות של יאניס (29 נק', 12 ריב', 6 אס'), ובלדסאו (23 נק', 5 ריב', 5 אס', 8 מ-10 מהשדה), הבטיחה את ניצחונם של הבאקס.
יוקיץ' (20 נק', 5 ריב', 5 אס', 8 מ-18 מהשדה) היה הקלע המוביל של הנאגטס הלילה.

 

ניו אורלינס פליקנס (10 – 7) 140 – סן אנטוניו ספרס (8 – 8) 126
במהלך המחצית הראשונה, ניתן היה לחשוב שיש משחק. הספרס הובילו בהפרש בן 10 נק' במהלך המחצית, ו-9 נק', 4 דקות לסיומה של המחצית הראשונה.
ריצה של הפליקנס החזירה להם את היתרון לפני סיומה של המחצית הראשונה,
והמשך ריצה של אותם פליקנס, השאיר את הספרס חסרי אונים, כאשר ההפרש לטובת הקבוצה הביתית מגיע גם ל-20 נק' במהלך הרבע האחרון.
דייויס (29 נק', 9 ריב'), מור (24 נק'), רנדל (21 נק', 14 ריב', 10 אס'), והולידיי (21 נק', 9 אס'),
הובילו במשחק מאוזן להפליא, את קלעי הפליקנס.
דרוזן (21 נק', 7 מ-19 מהשדה) היה הקלע המוביל של הספרס.

 

סקרמנטו קינגס (9 – 8) 117 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (10 – 6) 113
במשחק החזרה של ווסטברוק לשורות הת'אנדר, הת'אנדר כמעט והצליחו לשמור על המומנטום החיובי אתו הגיעו למשחק הלילה אחרי רצף של 4 ניצחונות,
כאשר קמבאק מפיגור בן 19 נק' כל הדרך ליתרון בסיומו של הרבע השלישי,
לא הספיק לסיומת משחק מוצלחת של סקרמנטו בראשותו של הילד, שבאמני טיים קלע שלשה אחרי שלשה, שקברו את הקמבאק של הת'אנדר.
הילד סיים את המשחק כקלע המוביל של סקרמנטו בלילה של 25 נק', 5 מ-10 מהשלוש.
לצדו בלטו שאמפרט (23 נק', רובן במחצית הראשונה), ובוגדנוביץ' (16 נק').
פוקס, רכזה הצעיר והמבטיח של הקינגס, סיים לילה דיכוטומי עם 6 נק', 1 מ-10 מהשדה, אבל גם עם 13 אס', ודקות מצוינות של ניהול משחק בקלאצ'.
29 נק', 13 ריב', 7 אס', מצדו של ווסטברוק, לצד 27 נק', 9 ריב', מצדו של ג'ורג', לא הספיקו הלילה לת'אנדר.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

    1. הסיבה שסיקור המשחקים עלה לאוויר באיחור של שעה + ,
      זה בגלל שלא הצלחתי להסיר את עיניי מהמסך.
      אני לא מוצא מילה טובה יותר לתאר את המשחק, חוץ מ-"מדהים".
      14 טאצ'דאונס היו במשחק.
      לבילס, היו העונה בסך הכל 13 טאצ'דאונס.

      מדהים.

    1. אך ממש מדאיג המצב בסלטיקס שנראית לא מועמדת להובילא ת המזרח ואחרי טורונטו ומילווקי ופילדפיה לפחות.

  1. תודה רבה על פריוויו וסיקור מעולים וזריזים!
    קמבה פשוט לא יאמן. עושה סל בכל מצב. אם הוא לא יורד בחורף, הוא הולך להיות המלפפון החם בקיץ הקרוב.

  2. בוסטון מדגימה את המתמטיקה השברירית של סך החלקים והשלם. אם הם לא יתעוררו מהר (כבר בערך רבע ליגה מאחורינו), הדרך שלהם לפיינלס תעבור במילווקי וטורונטו ולפי יכולת משחקי החוץ שלהם זה לא הולך לעבוד

      1. פילי היא עוד קבוצה עם תצוגות חוץ בעייתיות. והייתי מעדיף בהרבה מפגש עם פילי (בסגל הנוכחי) על פני טורונטו עם קוואי וסגל סופר עמוק

  3. תודה על הסיקור גיא.אנחנו מדברים על הטופ 4 במזרח ואינדי מסתמנים כסוס שחור רציני. לנצח את יוטה בלי אולדיפו זו הצהרה, גם אם יוטה בתקופה לא משהו.
    הפסד די מיותר לסקרמנטו, אבל חייב להודות שנהניתי גם מסקרמנטו, יש שם חבורה של שחקנים שכיף לראות. כנ"ל הקליפרס.

  4. תודה גיא, אתה פנומן ספורט אמריקאי.
    אולי אני קצת זקן אבל אני לא קופץ להסיק מסקנות מההתחלה הצולעת של הסלטיקס. אני עדיין בטוח שהם יהיו מצוינים בחצי השני של העונה.
    במידה דומה של ביטחון הקליפרס ירדו בהמשך, וגם דנבר אם כי הם ישארו מספיק טובים. גם יוסטון וג"ס תחזורנה לעצמן. בקבוצות של וטרנים לא נלחצים כל כך מהר מכמה שבועות חלשים, המאני טיים עוד רחוק

  5. פריוויו היה מעולה והסקירה אחלה. תודה רבה גיא
    אני לא דואג לגבי בוסטון זה היה ברור שזה לא יעבור חלק. הכושר המופרע שקמבה נמצא בו זה לא קריטריון לכלום. הוא בסך הכל רוצה חוזה מקס לעשות את המליונים ואחרי שיקבל יחזור להיות קמבה הרגיל בדומה לוול (לזכותו יאמר שיש לו הילוך שביעי מה שאין להרבה בליגה רק שהוא לא נוהג להיות בו כשאין גורם מוטיבציוני בסביבה).

    1. אני חולק על דעתך בקשר לקמבה ווקר.
      ההבדל הגדול במשחקו השנה, בהשוואה לשנה שעברה, זה לא "הילוך נוסף" שהוא מצא, רגע לפני החוזה החדש,
      זה שינוי בסגנון המשחק של הקבוצה.

      יש עלייה של 50% בכמות הקאצ' אנד שוט שלו מה-3 בכל משחק –
      מ-3 ב-2 העונות האחרונות, ל-4.5 העונה.
      בכל העונות הוא קלע כמעט 40% מהמצבים הנ"ל,
      רק שהשנה, הקבוצה מנסה לחפש אותו יותר פעמים, עם תרגילים שכוללים חסימות ללא כדור, שמפנות אותו למצבים נוחים.

      הגיוון הזה במשחקו, עוזר לו להפוך לאפקטיבי הרבה יותר גם בפול אפס שלו.

      נתונים אלו דווקא הופכים אותו להימור מעניין עבור קונטנדרית.
      רכז שיודע לקלוע ככה בתנועה ללא כדור?
      הוא יכול להיות אדיר לצדו של יאניס, או אפילו לברון.

      טרייד עבורו של קבוצה כמו מילווקי, לדעתי, הופך אותה לקונטנדרית.

      1. גיא תודה זה נתון ממש מעניין שאני "נאלץ" להסכים איתך וחייב לאמר שעד עכשיו לא הצלחתי להסביר לעצמי את הקפיצה הזאת אז ההסבר הטריוויאלי היה שנת חוזה. ההסבר שלך הוא טוב מאוד ויותר הגיוני . אני חייב לאמר שהייתי בין הראשונים שזיהו את הפריצה המדהימה שלו השנה עוד לפני שמשך את תשומת הלב הכללית עם משחק 60 הנקודות. (מנחם שאל בזמנו באחד המעורבים מי השחקנים המשתפרים של השנה אז נתתי בתגובה את שלושת המקומות הראשונים לקמבה .. אחר כך כל היתר). אין ספק שבכושר הנוכחי שלו כל קבוצה חזקה שהוא מצטרף אליה היא קונטנדרית למרות שאני עדין שבוי בהנחת העבודה מתחילת השנה שיש רק קונטנדרית אמיתית אחת. בעייני סטף הוא כל כך unique שמאמין שיתגברו גם על המשבר הנוכחי ויש עוד קאזינס בקנה.

      2. אני חושב שיעשה נכון ג'ורדן אם יעשה טרייד על קמבה . הרי ברור שבסוף העונה הוא מאבד אותו בחינם, אז עדיף להרוויח עליו בחירת דראפט גבוהה לשנה הקרובה+שחקנים עתידיים טובים.
        מילווקי – לא יודע מה יש לה לתת חוץ מבלדסו שאולי עוד מעניין למרות שלדעתי הוא רק הולך ויורד עם השנים.
        לייקרס – בול?אינגראם? קוזמה? בחירת דראפט? יש להם הרבה מה לתת, השאלה אם כדאי.
        מינסוטה – עסקת חבילה של טיג+וויגינס+ אפשר להוסיף את תיבודו אבל לא נראה שמייקל ירצה אותו 🙂

          1. איך שקמבה משחק, אם ישמור על יכולתו עד לסיום העונה, ויזכה במקום באחת מחמישיות העונה –
            אז הוא יהיה זכאי לסופר מקס.
            מעניין איך יתנהלו המגעים על חוזה חדש במקרה כזה…

          2. זה גם מה שאני קראתי בכמה וכמה מקומות.
            הדיווחים מספרים ששארלוט דחו על הסף כל ניסיון לדון בטרייד אפשרי של קמבה.

        1. דווקא הייתי משאיר את קמבה. סופסוף יש סיכוי לג׳ורדנים לעשות פלייאוף השנה. מגיע להם להיות תחרותיים פעם אחת בעשור ואולי על הדרך ריצת פלייאוף טובה + מהלכים יפים באופסיזן וקצבה ישאר

  6. חוזר על מה שכתבתי בפריוויו\בלוג חי – הספרס העונה קבוצה לא טובה, יותר מדי שחקנים שלא באמת משחקים הגנה. זה מאוד מוזר לראות אותם ככה. אני לא יודע אם הם שווים פלייאוף במערב.
    בהנחה שפופ לא מטנקק אלא אם דהרוזן נפצע – הוא יהיה חייב לרתום אותם לשחק בהגנה ולא ללוות (דהרוזן אני מדבר עליך) או לעמוד מול השחקן (רודי גיי). כל השאר זה מגבלות – האיטיות של למרקוס וברטנס, פורבס ומילס הנמוכים וחוסר מושג כללי של מרקו בלינלי – הוא למשל דוגמא טובה לשחקן שבמערכת הגנתית טובה מצליחים להחביא אותו ולגרום לו ללחוץ יותר טוב על התוקף וללכת לדיפלקשיינס וחטיפות, אבל אחרת הוא מכונת פאולים או סתם יצור לא זריז

להגיב על איל רדושקוביץ לבטל

סגירת תפריט