מחשבות כדורסל של שלישי / רועי ויינברג

איך פותרים את הבלאגן בוושינגטון?

הוויזארדס עם 11-5 אחרי פתיחת עונה חלשה ולוח משחקים די קל. הקבוצה הפכה את בראדלי ביל וג'ון וול לזמינים ועושה רושם שהעניינים שם על סף פיצוץ – הם חייבים הרבה כסף בשנה הבאה (117 מיליון דולר) ולא פחות מעשרה שחקנים שלהם מסיימים חוזה.

מיצוי זה דבר טבעי בקבוצות שרצות הרבה שנים ביחד בלי הישג משמעותי. סביר שנראה טרייד, כנראה של וול או ביל – קשה לי לראות קבוצות שיקחו את אוטו פורטר. החוזה של וול גרוע יותר בהרבה – הוא יקבל 46 מיליון דולר ב-2022/23, כשיהיה בן 32 וכבר עכשיו אחרי לא מעט פציעות, לכן יכול להיות ששווה להם להעביר אותו ולבנות סביב ביל ופורטר בני ה-25. מה הם יכולים להשיג עליו?

חבילה מעניינת אפשרית היא מאורלנדו. הוויזארדס יכולים לנסות להשיג עליו את ארון גורדון שישלים טוב את ביל ואת פורטר ויתן לאורלנדו רכז ברמה גבוהה לצד מו במבה וג'ונתן אייזק. אפשרות אחרת היא אייזק לצד ניקולה ווצ'ביץ', סנטר עם משחק התקפה שלא מוערך מספיק וסקורר כמו ג'ונתון סימונס. השילוב בין שחקן חכם כוול ופינישר ברמה של גורדון יכול להפוך את המג'יק לקבוצה מסוכנת מאוד.

יעד אפשרי נוסף הוא ניו אורלינס, תמורת ג'וליוס רנדל וניקולה מירוטיץ' או אטואן מור ובחירת סיבוב ראשון. רנדל יכול להיות ביג-מן מעולה בהרכב ליד מרקיף מוריס ואוטו פורטר בפלייאוף והסגנון האגרסיבי שלו יהיה שימושי ביותר בקבוצה כמו הוויזארדס. טריו של וול, הולידיי ודיוויס הוא אולי השני המוכשר ביותר על הנייר במערב. הערך המוסף חשוב – לא בטוח שלפליקנס ישתלם להעביר את מירוטיץ' בהתחשב בהעדר הגבוהים האחרים וההתאמה שלו ליד מובילי כדור כוול והולידיי. אטואן מור בעונת קריירה, כרגע עם 15.6 נקודות ב-63% אפקטיבי מהשדה, מה שאומר שהוא יכול לבוא לידי ביטוי בכל הקשור ליצירת נקודות. נ"א בכושר נהדר, אבל מאוד לא יציבים וזה כנראה מה שמפריד ביניהם לבין צמרת המערב.

יכול להיות שערך השוק שלו יהיה שונה לגמרי בהתחשב בירידה שהראה בשני העונות האחרונות או שהוויזארדס יעדיפו להעביר את ביל בעל הערך הגבוה יותר ולהמר על וול. יש לא מעט קבוצות שישמחו לקחת את ביל, אבל לטווח הארוך אולי עדיף להשאיר אותו.

איך מתקנים את ההתקפה של הווריורס?

האלופה עם ניצחון אחד מחמשת המשחקים האחרונים וגם הוא מול אטלנטה. נכון שסטפן קרי לא משחק ודריימונד גרין פספס חלק ניכר מהמשחקים, נוסף על הריב המתוקשר שלו עם דוראנט, אבל בתקופה הזאת גולדן במקום ה-26 בליגה בנקודות למשחק ועם 8.4 שלשות בערב, לא כזה רחוק מקרי לבד (5.2 ב-49.2% לעומת 8.4 ב-31.1%).

ההתקפה חורקת. איך אפשר לפתור את זה? מהלך די מתבקש הוא לתת עוד דקות לג'ורדן בל, אחד משחקני ההתקפה המוכשרים על הספסל של גולדן סטייט. הוא מקבל 6.4 דקות למשחק, לדעתי מעט מדי. הוא יכול לשמש כפליימייקר מהפוסט וכתחליף לא רע לדריימונד גרין שיוסיף הרבה לקו הקדמי האנמי שמורכב מיונאס ג'רבקו וקוון לוני.

לפני חמשת המשחקים האחרונים, 51.5% מהזריקות של גולדן היו מול הגנה חלשה או חופשיות. ב-5 האחרונים זה 47.8%, שנכנסות באחוז נמוך יותר. זה לא רק רצף רע של דוראנט ותומפסון אלא משהו משמעותי יותר. לכן פתרון אפשרי הוא מעבר לסמול בול בדקות מסוימות – קווין דוראנט סנטר, אלפונזו מקיני (כשיבריא) ואנדרה איגודלה בעמדות הפורוורד ואת החמישייה ישלימו קווין קוק וקליי תומפסון. זה הרכב מסוכן מאוד עם 3 מוליכי כדור, מה שהופך אותו לאחד שיכול לשחרר משחקים תקועים.

בונים חמישיות הגנה

מי בחמישיות ההגנה של העונה עד עכשיו? הנה הזווית שלי:

חמישייה ראשונה:

גארד – גארט טמפל. אחד האחראיים להגנה הנהדרת של ממפיס. דירוג הגנתי טוב של 98.2, השלישי בליגה מבין השחקנים ששיחקו לפחות 25 דקות במשחק ושמירה אישית אפקטיבית. הוא פורח בשלב הזה של הקריירה ובהעדר גארדים שומרים נפלאים אחרים הרוויח מקום.

גארד – דני גרין. שחקן ההגנה המוביל של הראפטורס. שומר על יותר זריקות מכל אחד אחר אצל הקנדים וקולעים עליו ב-44.6%. הוא שומר על כולם – שחקני פנים וחוץ וטווח ההגנה שלו רחב מאוד. חזר לעצמו אחרי כמה שנות דעיכה בספרס (שימו לב, אגב, שאחרי שנים שבהן שחקנים דועכים אחרי שהם עוזבים את הארגון השנה טוני פארקר, דני גרין וקוואי לנארד משחקים מעולה) ומצעיד את הראפטורס למקום הראשון במזרח.

פורוורד – ג'ייסון טייטום. ההתקפה שלו לא מרשימה יותר מדי העונה כשהוא זורק יותר מדי מיד ריינג' ולא נכנס מספיק פנימה, אבל ההגנה טובה מאוד. אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, מה שמתבטא גם בסטטיסטיקה הגנתית וגם בכך ששיתק את פול ג'ורג', קריס מידלטון, ויקטור אולדיפו וגארי האריס. יש לידו עוד שני שחקני הגנה מחוננים, בסיס טוב לכל קבוצה אלופה. טייטום בהחלט שייך בשלב הזה של העונה.

פורוורד – פול ג'ורג'. אולי האחראי המרכזי להגנה הנפלאה של אוקלהומה העונה. אחד השומרים המובילים בליגה. השומר הבכיר של אוקלהומה שמתמודד עם כוכבי הליגה כל ערב ומספק סיוע הגנתי בעת הצורך. מועמד לגיטימי לשחקן ההגנה של העונה, שחקן שקשה לעשות עליו סל.

סנטר – ג'ואל אמביד. רציתי להכניס כאן את אנטוני דיוויס, אבל ההגנה של ניו אורלינס כקבוצה חלשה מדי בשביל להצדיק מקום פה. אמביד מוביל את הליגה בכמות הזריקות שהוא מכסה במשחק, 19.7, ועושה את זה בצורה טובה. הוא העוגן ההגנתי של ה-76' יותר מאי פעם וזה מצדיק לו מקום כאן.

חמישייה שנייה:

גארד – כריס פול. יוסטון לא מדהימים, אבל ההגנה השתפרה במשחקים האחרונים לא מעט בזכות פול. יש שיגידו שמדובר בבחירה קצת בנאלית, אבל קשה לי למצוא ראויים ממנו (ויקטור אולדיפו? דונובן מיטשל?).

גארד – ג'וש ריצ'רדסון. מחזיק את ההגנה של מיאמי. אחת מהסיבות המרכזיות שההיט בתמונת הפלייאוף היא השמירה האישית הקשוחה שלו שמובילה קבוצה די פיזית בלי יותר מדי כישרון. ראוי להכרה.

פורוורד – יאניס אנדטקומפו. עשה שיפור בהגנה אצל מייק בודנהולצר. הוא מכסה פחות זריקות ממה שעשה אשתקד, אבל מנוצל יותר טוב – יש את קריס מידלטון ואריק בלדסו שיתרכזו בהגנה האישית. האורך של יאניס מאפשר לו לסייע בהגנה על שומרים או סתם ליצור מתפרצות קלילות וזה עובד לא רע עד עכשיו.

פורוורד – אנטוני דיוויס. המספרים היבשים מספיקים: 9.4 ריבאונדי הגנה, 1.3 חטיפות ו-2.8 חסימות למשחק. השחקנים היחידים מלבד דיוויס עם 3 עונות כאלה הם אולג'ואן, קארים, רובינסון ובן וואלאס. לבד זה היה מספיק, אבל נ"א אחת מעשר ההגנות החלשות בליגה. מצדיק מקום מכובד בשנייה.

סנטר – מארק גאסול. אחד מחמשת שחקני ההגנה הטובים בליגה כרגע, אבל העמדות דחקו אותו לפה. כשהוא בריא הוא אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר עם השילוב המוכר בין מסה ופיזיות בצבע לראיית משחק נדירה שמאפשרת לו להשיג 1.7 חטיפות בממוצע. עוגן לכל דבר.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. וול והולידיי באותה חמישייה?
    קשה לי לראות את זה קורה. פחות מדי איום מבחוץ, תמורת יותר מדי כסף.

    כנ"ל לגבי כל טרייד אפשרי של וול לאורלנדו –
    אורלנדו משמיעים רעשים של שקט. הם נהנים להיות אובר אצ'יברים, והם מחוייבים לתהליך בנייה סבלני.
    וול, הגעתו לקבוצה עלולה להרוס את כל מה שלקח לא מעט זמן לבנות (פיננסית, וחברתית).

      1. אם אני הוויזרדס, אני ממתין בסבלנות עד שלסרבר קופץ הפיוז, ומנסה להוציא ממנו כמה שיותר.
        אני לא חושב שיש באמת יעדים אחרים שכרגע רלוונטיים עבור וול. לא עם הטרייד קיקר (בקיץ זה יהיה סיפור שונה – שחקן לא יכול להרוויח יותר מהמקס, ולכן הטרייד קיקר יקטן לכמעט 0).

        אבל בהיעדר קריסה מנטלית של סרבר, קשה לי להאמין שקבוצה כלשהי תיקח את וול.

  2. אני חייב להגיד שמאז הציוץ של ווג' על הוויזארדס אני בחשש מתמיד שאנחנו ניקח את החוזה של וול עלינו.
    איך מתקנים את ההתקפה של הווריורס?
    1. מחכים שקרי וגרין יבריאו
    2. סוגרים את גרין עם דוראנט ליומיים בחדר של 2 מטר על 2 מטר.
    3. מקדימים את הפלייאוף
    4. לא עושים כלום, לא מתקנים את מה שלא שבור. לפני הפציעה של סטף וכל ההופלה מסביב הם היו ביכולת שיא התקפית אז אין מה להתרגש מזה שנתפס להם שריר החשק.

          1. קוק ומקיני תוקעים את ההתקפה זה לא יהיה פיתרון, הם שחקני קצה.
            בל היה יכול להיות פיתרון אבל הוא לא מוצא את עצמו העונה.

  3. אני לא רואה את הפליקנס מוותרים לא על מירוטיץ' ולא על ראנדל.

    אטואן מור ובחירה – אולי, אבל לדעתי הפליקנס לא יכולים לוותר השנה על בחירת סיבוב ראשון כי הם ויתרו עליה בשנה הקודמת, ואם איני טועה אסור לוותר פעמיים ברצף.

    1. צודק
      לברון ידע מתי לברוח מהמזפח אל המערב החלש
      במזרח השנה הוא בחיים לא עולה לפלייאוף

  4. בכל הנוגע לחמישיות ההגנה –
    חסר לי נציג של הפייסרס.
    ההגנה שלהם טובה בהפרש מזו של הסיקסרס, ההיט, הפליקנס, או יוסטון.
    יאנג אולי לא שחקן בפרופיל של כמה מהשמות ברשימה, אבל יש לו מקום לפני דייויס.
    שחקן שקבוצתו מדורגת 26 בליגה בהגנה, לא צריך לזכות במקום בחמישיית הגנה כלשהי.

    1. למה, זה דבר שלא ברור לי?
      נניח לצורך העניין שדיוויס הוא ענק שבענקים, שכל מי שרואה אותו משחק מבין שהוא מחזיק את ההגנה לבד על כתפיו. אז בגלל שהחברים שלו שומרים גרוע/מזלזלים/המאמן חמור, בגלל זה לא תיתן לו את התואר?
      לדעתי צריך לנסות לעשות את ההבחנה בין היכולת האישית לבין ההישג הקבוצתי.
      כמו שלא נתנו ללברון את ה mvp אלא לאידו אדלה בגלל שהוא בא מהקבוצה שניצחה. זה מין קיבעון כזה אמריקאי טיפוסי

      1. אין בכלל ספק שלמאמן, לשיטה, ולחברי הקבוצה, יש השפעה עצומה על תפקוד ההגנה הקבוצתית.

        אבל –

        להבדיל מההתקפה, שם קל (יחסית) למצוא סטטיסטיקה אמינה שמלמדת על תפוקתו של שחקן, על היעילות שלו, ועל חשיבותו היחסית להצלחת הקבוצה,
        למצוא נתוני הגנה אישיים אמינים,
        זה מסובך למדי.

        לזהות מי הן קבוצות ההגנה הטובות בליגה,
        ומי באותן קבוצות הם העוגנים ההגנתיים,
        זה קל בהרבה. ואולי ברמה מסוימת, הוגן, היות וזה הרגע בו התקשורת שמה פוקוס על שחקנים שבדרך כלל מקבלים פחות התייחסות אוהדת.

        אם מתייחסים לדייויס ספציפית –
        ראיתי השנה את הפליקנס מספר פעמים.
        העוגן ההגנתי של הקבוצה (ומי שלטעמי הוא הסיבה המרכזית שהשנה הם לא קבוצת ההגנה הגרועה בליגה) זה בכלל ג'רו הולידיי.
        דייויס מרגיש קצת איטי מבעבר בהגנה שלו על שחקני חוץ,
        הולידיי, להבדיל, עושה עבודה נהדרת על גארדים, במעבר חסימות, ובכיסוי נתיבי מסירה.

        השורה התחתונה –
        הקושי במתן ציון שהוא אפילו קרוב להיות איכותי להגנה, גורם לכך שאי אפשר לא להתייחס לנתון ההגנה הקבוצתית.
        בינינו?
        אני מעדיף את גישה זו על הגישה שנותנת את הפרסים ל-"שמות גדולים".

        1. מה שמפריע לי הוא לא דיוויס כמובן וגם לא העניין של שחקן ההגנה דווקא, אלא הכלל האמריקאי שלא נותנים פרס אישי של הציונות כלשהי אם השחקן לא בא מקבוצה שהיא בטופ 5 נניח של הליגה. זו צביעות על רקע זה שהם מקדשים את האינדיבידואליזם בצורה די קיצונית

  5. אם אני פיניקס הייתי מנסה לסדר טריד.
    א. טרייד על וול:
    1. הם צריכים רכז אייטון ובוקר יפרחו ליד רכז בכיר
    2. חוץ מאייטון ובוקר ואולי ברידגס הסאנס יטרידו את שאר הסגל שלהם בלי למצמץ
    3. הסאנס צריכים רכז בקיץ חוץ מווקר אין אף רכז שמתקרב לרמה של וול וול להבדל מווקר הוא קודם כל רכז ואחר כך סקורר ווקר ביחד עם בוקר זה לא קו אחורי שייתן מספיק מקום לאייטון לפרוץ וול יותר מתאים וגם לא נראה לי שווקר יסכים להגיע לפיניקס פיניקס לא תמשוך כוכבים
    4. אין רכז בדראפט ששווה לבחור בבחירה גבוהה הצורך של פיניקס ברכז עולה על הצורך שלה בעוד פורוארד
    5. וול מקנטקי 😂😅.
    6. הגנה על בחירה טופ 3 השנה ובחירה לא מוגנת בעוד שנתיים זה מה שאני הייתי מציע ומוסיף את אריזה/וורן וגאקסון

    ב. עסקה סיבות שבה הם מקבלים את לונזו והליקרס את ביל
    לברון ומג'יק מבינים שלליקרס יש מספיק מובילי כדור (לברון רונדו אינגרם לאנס ולונזו) והם צריכים ספק נק' קבוע שגם ישדרג את הקליעה שלהם משלוש הפיניקס מקבלים רכז עם קליעה בעייתית אבל בשאר התחומים הוא טוב מאוד שישלים את בוקר ויפנק את אייטון במסירות
    הליקרס ייתנו את בול ובחירת סיבוב שני לפינקס ואת מו וואגנר kcp ובחירת דראפט השנה לא מוגנת לוושנגטון
    הפיניקס ייתנו את גקסון וריאן אנדרסון/אריזה ובחירה מוגנת טופ 3 בדראפט לוושינגטון
    וושינגטון יתנו את ביל ואת סטורונצקי לליקרס

    1. גם אני חושב שהסאנס לוקחים את לונזו, אם הוא זמין. אבל אין מצב שזה יהיה תמורת בחירת הדראפט שלהם.

      כנ"ל לגבי וול.

      צריך להבין את הסיטואציה. אין באמת קבוצה בליגה שתיקח את וול עם החוזה הנוכחי שלו. לא עם הטרייד קיקר שלו.
      במצב הנוכחי, וושינגטון יקבלו תמורתו לא הרבה יותר מחוזים נגמרים ושחקני פוטנציאל שמרחף מעליהם סימן שאלה (לונזו הוא שחקן שכזה. גם ג'קסון, ופולץ).

      כמובן שיש כוכבית שמעל כל מה שרשמתי.
      יש 2 בעלי קבוצות בליגה שלעולם אי אפשר לפסול את האפשרות שיחטפו ג'ננה, וילכו על מהלך נוגד כל היגיון –
      סרבר, ודולאן (ניקס).

      אישית, אני חושב שוול שווה את ההימור.
      לא תמורת בחירת דראפט,
      כן תמורת ג'קסון או וורן + בנדר + השלמות במידת הצורך (דניאלס ומלטון, אם זה החוזה של ג'קסון).

      יש המון דגלים אדומים שמרחפים מעל וול של השנה וחצי האחרונות.
      גם ברמת האופי, גם ברמת הכדורסל.
      אבל רכזים ששווים מקסימום, לא גדלים על העצים.
      וגם לא ממש בוחרים להגיע לאריזונה על דעת עצמם…
      וול בן 28, ואם יש משהו שיודעים לעשות במדבר אריזונה, זה להאריך את תוחלת הקריירה של שחקני כדורסל.

    2. סליחה אבל שני הטריידים שהצעת הם סיוט למי שרוצה בטובת פיניקס.
      את וול כרגע לא מעניינת הליגה אלא המועדונים בוושינגטון . הוא עשה EXIT ולדעתי כדורסל טוב כבר לא נראה ממנו. זה חוזה ענק מופרך שיתקע את הקבוצה לשנים כשיש בקנה עוד את המקס של בוקר החל משנה הבאה. לי זה נראה סוג של אסון.
      לגבי לונזו זה יהיה עוד יותר נורא בעייני – לונזו הוא שחקן שלא יוביל כלום לשום מקום – אין לו קליעה ולדעתי גם לא תהיה לו. הגיע הזמן לאמר את האמת : לונזו הוא באסט והוא יכול לשמש לכל היותר כרכז מחליף בליגה. אני אוהב את כל האספקטים במשחק שלו אבל הוא אף פעם לא יהיה קלעי יציב וזה בעיה בקבוצה שהמטרה שלה ללכת רחוק. לפיניקס יש היום כמויות אדירות של כשרון. הבחירה הנכונה ברכז היא קריטית לקבוצה הזאת . זה לא מקום להתפשר. צריך עוד סבלנות ולחכות להזמנות באמת טובה שתצוץ .

      1. מסכים לגבי וול. צריך להיות מטומטם כדי לקחת אותו. גם אם בוקר יתברר כסקורר חד מימדי בלי יותר מדי אפסייד, אני עדיין מעידף את החוזה שלו על פני רכז מזדקן שלא קולע מבחוץ ולא הוביל אף קבוצה לשומקום (וגם עולה 10 מליון יותר כל שנה).

        הסיכוי היחיד שלהם להיפטר ממנו זה לקוות שכריס פול יתדרדר מספיק כדי שמורי יהיה מוכן לאכול את השנה ספייר של וול בחוזה כדי להישאר תחרותיים (השאלה מה יעשה גארד שלא קולע שלשות ליד הארדן, אבל אולי עוד שנתיים יוסטון תשחק אחרת)

        לגבי לונזו – אני חושב שאתה מחמיר איתו. הוא לא מג'יק החדש, אבל אם אלפריד פייטון ודי ג'יי אוגוסטין הם רכזים פותחים בליגה, אפשר למצוא מקום גם ללונזו.

  6. אני מרחם על הקבוצה שתיקח את וול, מקווה בשביל האוהדים פה שזאת לא תהיה פיניקס..
    את ביל הייתי שמח לראות בלייקרס, השאלה מה ידרשו תמורתו (אני מניח שלא מעט).

  7. תודה רועי פוסט מעניין . הבעיה בוושינגטון היא לא רק השחקנים גם ההנהלה שלהם גרועה וגם המאמן ברוקס . הקבוצות שהכי צריכות רכז הן פניקס ואורלנדו הן יכולות לחשוב על וול למרות המחיר . על ביל יהיו יותר קופצים ולכן הוא האופציה ההגיונית . על פורטר לא יקפוץ אף אחד שילוב של חוזה ענק ויכולת בינונית מאוד מרתיע

    1. מכל מאוכזבות הפליאוף בשנה שעברה פורטלנד וושינגטון נקטו בגישה מעניינת שלא לשנות כלום או לפחות לא לשנות שום דבר מג'ורי (בניגוד לראפטורס ששלחו את דרוזן והחליפו מאמן מילווקינעם בולדנהוצר וכ'). אני מאוד אהבתי את הגישה שהן נקטו כי בסהכ שתיהן קבוצות שמשתתפות קבוע בפליאוף. בנתיים נראה שפורטלנד מאוד הצליחה עם הגישה הזאת וושינגטון לא. במקום להחליף את כל הסגל טוב היה אם היו מתחילים בברוקס שהוא פשוט לא. תשתית טובה של שחקנים יש שם והקבוצה מחוייבת לחוזים שקשה לראות איך יוצאים מהם בלי להיכנס לתהליך של טריידים עם בחירות דראפט על כל מה שזה אומר שבגדול זה אומר כניסה לתהליך של שנים. ולא חסרות דוגמאות כמה הגישה הזו יכולה להיות מסוכנת הדוגמא הכי בולטת זו אטלאנטה.
      הם פשוט חייבים להחליף את ברוקס זה הפתרון הנכון הקל והישים אבל כנראה שבעיות אגו של הנהלה שבחקה בו תכניס את הקבומה בזאת לסחרור שיכול לקחת שנים (יש כמובן גם את הדוגמא של הקליפרס שפרקו קבוצה ובנו משהו טוב תחתיה אבל הרבה מזה הגיע בזכות העסקה של פול ליוסטון שהביאה שבעה שחקנים. זה לא יקרה כל פעם) .

  8. וול לאורלנדו מאוד יכול לקרות. הם גם נוראיים בטריידים (יום אחד אני אכתוב את הכתבה על איך הם מצליחים קונסיסטנטית להפסיד את כל הנכסים שלהם בטריידים שנה אחר שנה) וגם לא היה להם שחקן בקליבר הזה מאז האוורד לדעתי.

  9. טמפל וגאסול נהדרים הגנתית, שמוסיפעם להם את סלו מו אנדרסון ואת ג'קסון הרוקי שיש לו יופי של זריזות בהגנה ביחס לגודל וטיימינג לא רע בכלל בחסימת זריקות מבינים איך הדובים חזרו לנצח דרך הלחם והחמאה שלהם מזה עשור בערך… הגנה, הגנה ועוד קצת הגנה.

  10. יש דיבורים בפליקנס על פורטר , הוא בדיוק השחקן שאנחנו צריכים הבעיה החוזה האובר פיי שלו , אישית עם מוסיפים גם את טרוי בראון ג'וניור חטפתי את העסקה , שולח את היל מירוטיץ ובחירה סיבוב ראשון של שנה הבאה מוגנת טופ 5.
    מקבל 2 שחקני כנף סופר איכותיים יחד עם הולדי דיוויס ורנדל קבוצה חלומית

להגיב על גיא רוזן לבטל

סגירת תפריט