משנים של סדר לאמונה: כיצד התהליך יחזיר את האמונה לפילי? – קווין ארנוביץ' / תרגום Smiley

משנים של סדר לאמונה: כיצד התהליך יחזיר את האמונה לפילי? – קווין ארנוביץ' / תרגום Smiley

משנים של סדר לאמונה: כיצד התהליך יחזיר את האמונה לפילי?

אוקטובר 15, 2018

קווין ארנוביץ' / ESPN

מאמר מקורי: http://www.espn.com/nba/story/_/id/24968034/next-post-process-philadelphia-76ers

באחר צהריים מאוחר אחד בקיץ 2016, ג'ואל אמביד עובד קשה באימון – ואלטון בראנד צופה בזה.

במשך שבועות, אמביד דומיננטי במשחקים רנדומלים במתקן האימונים הישן של הסיקסרס במכללת פילדלפיה לרפואה אוסטאופתית. לאחר שהחמיץ את שתי העונות הראשונות בקריירה שלו בגלל עצם שבורה ברגלו הימנית, הוא בילה שבועות כשהתאמן להחזיר לעצמו את עבודת הרגליים הנהדרת שלו, שבזמן קצר, תביא אותו למעמד הכוכב. אבל נכון לרגע זה, באולם, הנטל בלשחק הגנה על אמביד בלואו-פוסט הוטל על מי אם לא אלטון בראנד – בחור בן 37 שבדיוק שיחק עבור חוזה מינימום לוותיקים למה שתהפוך בסופו של דבר לעונה האחרונה בקריירה של 17 שנים.

בחלק מהימים, כאשר האיש הגדול עם הפוטנציאל המבטיח ב-NBA והשחקן שעבר כל כך הרבה תחנות בקריירה עושים את דרכם כדי להתאמן באולם הישן, בראנד חושף שהעבודה היא סיזיפית, כאשר הוא משמש ממלא מקום לפי גיליון השמות שעל הקיר. אבל ביום ההוא, הסנטר המבטיח של המכללה המקומית שהיה אמור להתמודד מול אמביד מאחר – אז בראנד מוצא את שמו רשום על הקיר. ואמביד, שקיווה לעשות בית ספר למישהו בן גילו, מתרגז.

"אלו הן שטויות", אמביד צועק, כשהוא רוקע על הפרקט.

ואז, אם העניין לא היה ברור עדיין, הוא מעיף את הכדור לצד השני של המגרש.

"בלילה אתמול, צפיתי בביצועים של שאק, ורציתי לקבל תחרות", אמביד אומר היום. "אני צריך מישהו שילחם בי בחזרה".

במשך כל השיחות בשנים האחרונות על חשיבות התרבות הארגונית, הדמות הכי מרכזית בשיחות הללו היא בדרך כלל לא אלו עם החליפות שיושבים למעלה או המאמן הראשי, אלא הסופרסטאר. מייקל ג'ורדן למשל עם יצר התחרותיות הבלתי מתפשר שהגדיר את הבולס של שנות ה-90'. גרג פופוביץ' התעקש כי התרבות של הספרס הייתה דיוקנו של דאנקן והיא לא הייתה צניעות כוזבת אלא מה שנחשף בגולדן סטייט, שם הקבוצה שיחקה בשמחה מדבקת שהשתקפה בתשוקתו של סטפן קארי.

אבל היום, שנתיים לאחר ההתפרצות הזו, בקבוצה המחפשת זהות כדי להניע את התהליך בו הסיקסרס הגיעו לשיא מטרתם, זוהי שאלה פתוחה איזו קבוצה הם – ולפי איזו נפש הם ילכו בדרכה.


בוקר אחד מוקדם בקיץ הזה, בן סימונס מגיע ב-7:15 לאימון במתקן האימונים החדש של הסיקסרס, לתדהמתם של אנשי הצוות של הסיקסרס. האולם בנוי ככה שהוא מואר באור טבעי, ואחד משני מגרשי האימונים מוכן לאירוע מוקדם של אחד מנותני החסות – ממתי בזמן כזה מוקדם בקיץ השחקנים צריכים את המגרש לפני 8 בבוקר?

סימונס זוכה להתאמן על המגרש הפנוי, עם כיסאות מתקפלים, אביזרים כחולים ואנשי צוות אימון שעסוקים במהלך האימון שלו. הוא נע בקצב שלו במהלך המתודולוגיה של התרגילים, אדיש למה שמתרחש סביבו, שולח מסר ברור: בחור שבדרך כלל משתרך לאיטו 30 דקות לפני האימון במהלך העונה האחרונה מכוון כעת להיות נוכח כל הזמן, 24/7.

למרות כי יש כמה קולות הסבורים שהסיקסרס הם "הקבוצה של ג'ו", יש אמונה מקובלת בארגון שסימונס הוא קילר כמו אמביד. וסימונס, השומר על מעגל חברים סגור עם אחיו במרכז, מתחיל לבלות זמן רב יותר במתקן בדרבונן של אותם אנשי סוד, שהרגישו שהגיע הזמן שהרגליו היומיים ישקפו את יצר התחרותיות שהוא מפגין על המגרש.

לדוגמא: סימונס וקייל לאורי מטורונטו מצאו את עצמם בעימות בשנה שעברה, לאחר ששני השחקנים הורחקו בשניות הסיום של ניצחון הסיקסרס. מספר רגעים לפני כן, כאשר נותרו 20 שניות וטורונטו עדיין בעלת תקוות, לאורי דחף את הכדור במעלה המגרש, וסימונס מסיט את הכדור בעזרת ידי התמנון שלו, וסוגר את הסיפור. כאשר אמביד ניגש לקו בהתקפה בפוזישן הבא, לאורי ניגש לסימונס. שחקן השנה הראשונה, בתגובה, זרק מספר מילים אבל לא ממש היה בעניין של ויכוח קולני.

לאורי, המבולבל מגישתו השקטה והאדישה של סימונס, שאל בבדיחות מאוחר יותר את סוכנו של סימונס, ריץ' פול, עם הלקוח שלו, שהוא אוסטרלי שעדיין לא ממש מוכר באחוות ה-NBA, דיבר אנגלית.

"אתה מתחיל לנבוח על בן, והוא פשוט חייך", אומר לויד פירס, עוזר מאמן לשעבר בסיקסרס. "הוא משתמש בדרכים אחרות כדי להתמודד עם היריב. אין שום 'אני הגבר'. הוא פשוט יתן טריפל-דאבל ולא יאמר כלום".

בזמן שתמיד היו קבוצות עילית ב-NBA עם כישרונות נשגבים, קבוצות העל בעידן המחזורי של 24 שעות הן עדיין מציאות חדשה פנומנלית. כוכבים הנאספים יחדיו עם שאיפות לאליפות מעולם לא היו שיקול יותר רלווטי: כסף, טיפוח המותג האישי, הדאגה שאיזה סרטון וידאו אישי ופוגעני יצוף מעל פני השטח. מספר כוכבים צריכים לשאוף את אותו החמצן ולחלוק את אור הכוכבים באותה האווירה זה פוטנציאל דליק.

אז איך התרבות מוגדרת על ידי הסופרסטארים הצעירים של הסיקסרס? האם יש מספיק חמצן בפילדלפיה עבור סימונס, אישיות הרבה יותר מופנמת מאשר אמביד הקולני, כדי לתרום לזהות הקולקטיבית? האם סימונס יכול להיות מרוצה עם ההערצה הרחבה כלפי התחרותיות וחוסר האנוכיות שלו כשחקן, אם אמביד נערץ כמנהיג כריזמטי?

רבים בתוך הארגון מאמינים שהדינמיקה תחשוף את עצמה בבוא הזמן, כפי שקורה בכל נישואים. "החברה האלה עדיין מנסים לברר זאת", אומר ג'י ג'י רדיק. "הם מתפתחים כשחקנים, אבל יותר חשוב, הם מתפתחים כאנשים".

צביון האבולוציה הזה הוא חיוני, במיוחד לאחר שנה בפילי שראתה שרשרת אירועים הראוייה לדרמה טלוויזיונית איכותית: עוד פציעה מסתורית של בחירת דראפט גבוהה, הפסד בסדרת פלייאוף לקבוצת הסלטיקס שנועדה להיות היריבה העיקרית של הסיקסרס, סקנדל במדיה החברתית שגרמה לעזיבה לא מובנת של מנהל הכדורסל הראשי בארגון.

מקבוצה שבונה כרגע את כרטיס הביקור שלה, מדובר בהמון מהומה.


זהו יום שני הראשון של מחנה האימונים, והסיקסרס של 2018-19 מסתדרים לאורך קו הבסיס במגרש האימונים הקרוב. מול השחקנים עומד המאמן ברט בראון, מחזיק בכדור בידיו. זוהי סצינה המדמה משחק מחניים בחטיבת הביניים, מלבד העובדה שבראון הוא קבוצה בפני עצמה – והוא בחר במטרה הראשונה שלו. בראון מעביר את הכדור למרקל פולץ'.

התרגיל אינו מסובך כדי לעקוב אחריו. בראון זורק את הכדור. שחקן תופס את הכדור. ואז השחקן חייב ללכת לקו העונשין ולזרוק שתי זריקות עונשין. יש רק חוק אחד: מחטיא את אחת מהזריקות וכל הקבוצה יוצאת בריצה מהירה לאורך המגרש וחזרה. ועכשיו עם התקהלות התקשורת מעברו השני של המגרש כאשר כולם מסתכלים במכשיריהם ומחדדים את הפוקוס שלהם על הזורק שזריקתו אולי הכי מתוקשרת ב-NBA.

See the source image

ישנה סיבה שבראון בחר בפולץ' ראשון – ואולי מדובר באחד המשתנים הכי חשובים להצלחת הסיקסרס בעונה הזו. ישנה ממש חוסר וודאות לגבי הצלחתו של מרקל פולץ' ביכולתיו לקלוע לסל.

בעונה האחרונה פולץ' סבל מפציעת כתף (חוסר איזון בשרירים) ועבר תהליך שיקום מסובך, מה שגרם לשינוי במכניקת הזריקה של אחד הסקוררים הדינמיים ביותר שהיו בכדורסל המכללות והבחירה ה-1 בדראפט 2017. לוח הזמנים של זה היה מתועד היטב. מידע לגבי הפציעה, אשר לפעמים היה סותר דיווחים קודמים, שהיו מופצים מפעם לפעם. צילומי וידאו של זריקות הג'אמפ המתוקנת שלו ושל זריקות עונשין מאימון או מחימום לפני משחק היו נפוצים. האוהדים בנו את הנרטיב של עצמם, שצפו בפולץ' זורק לבנים מוזרות ואיבחנו התמוטטות מנטלית כתוצאה מכך.

נקודת ההתלקחות במהלך כל תהליך הפציעה של פולץ' בשנה שעברה הייתה עקב ההתעקשות של אלו שצפו מבחוץ כי הבעיה שלו היא אחת מהשתיים: "פיזית" או "נפשית". עבור פולץ', מגוחך להציע כי קלעי אשר מסתמך על זיכרון השריר שלו לא יטיל ספק בזריקה שלו כאשר מכניקת הזריקה שבורה.

"נגיד שקרעת את הרצועה הצולבת שלך או את גיד האכילס", פולץ' אומר. "בפעם הראשונה שאתה בתהליך השיקום שלך, לא משנה מה אתה עושה, הצעד הראשון שלך ללא הקביים, אתה הולך לחשוב שהרגל שלך … שזה לא מרגיש נכון, אבל מה זה? אם משהו קורה לך, אתה באופן אוטומטי תתחיל לחשוב על זה כי אתה נורמלי. אתה רוצה להבין מה זה. ופשוט להבין את הדברים, אתה הולך להעסיק את המוח שלך. אין לי שום בעיות מנטליות. זה היה דבר נורמלי של פשוט לנסות ולהבין מה מתרחש ורק לעבוד תוך כדי".

כאשר פולץ' חזר סוף סף לפעולה מאוחר במרץ, הוא הראה ניצוצות של הכישרון שלו, וכמה מהמהלכים אותם הציג באוניברסיטת וושינגטון. אלו שצפו בפולץ' במהלך הקיץ דיווחו שיכולות יצירת מצבי הזריקה שלו בשיאן ושהוא נראה טוב מאוד במהלכי פיק-נ'-רול המסתיימים בזריקה מחצי מרחק. אותם אנשים גם מדווחים שהם לא צפו בפולץ' זורק ממרחק במשחקים חיים.

אז האם בראון מוכן לשים בקו האחורי את סימונס ופולץ', שני אתלטים מעולים ובחירות מספר 1 בדראפט שאין גבול ליכולת יצירת המהלכים שלהם. סיומנס הוא קטר בגובה 2.08 אם ראיית מגרש מצויינת והוא כבר מגן על שמסוגל לשמור על כל עמדה. פולץ' הוא סקורר רב תכליתי שיכול להרוס הגנות תוך כדי כדרור וה-2.08 של מוטת ידיו נותנות לו את האפשרות להיות מגן סולידי.

אבל בליגה שהזריקה מרחוק נהייתה חובה להצלחה, הזיווג הזה מציע לחלוטין חוסר בטווח. בראון תמיד היה מאמן לא קונבנציונלי שמוכן לקרוא תיגר את צורת החשיבה ב-NBA, אבל הניסוי הזה יבחן את המחשבות הבלתי שגרתיות לפני שיקבל החלטה: לשים גארדים על המגרש המסוגלים לזרוק – או לפחות שאחד מהם יהיה מסוגל!

ועכשיו, שכולם באולם מתבוננים בביצוע שלו כמו פאנל שופטים בהחלקה על הקרח, פולץ' ניגש לקו העונשין.

"לא אכפת לי כמה אתה טוב, כמה שנים היית בליגה, באיזה גיל אתה", בראון אומר. "ללכת מול 40 אנשי תקשורת, וחברי קבוצתך וצוות המאמנים, וכולם תקועים ביחד, ואם אתה מחטיא, הקבוצה שלך הולכת לרוץ. אתה יכול לנסות להתעלם מזה בכל דרך שתבחר, אבל עדיין יש כאן מעט חרדה. ידעתי את כל זה – זאת לא הייתה טעות. הוא פשוט תפס את הכדור, הלך לשם, שם שתי קליעות. זה מה שחשוב".

ואם אתם תוהים למה שתי קליעות עונשין באימון פרטי חשובות? ובכן, למרות שאימון במחנה האימונים הוא לא משחק 7 בגמר המזרח, התוכנית בפילדלפיה – זאת שנמצאת בעבודה כבר במשך חודשים עם נתונים מהאנשים הבכירים ביותר בארגון – היא להכניס את פולץ' לחמישייה הפותחת בעונה הזו.

אם להיות ברור: פילדלפיה 76 כנראה תשבור את אחוז השימוש בחמישייה מהעונה שעברה – חמישייה של סימונס, רדיק, רוברט קובינגטון, דריו סאריץ' ואמביד שקלעו מעל היריבים שלהם ב-21.0 נקודות ל-100 פוזשנים. רדיק, שב-12 עונותיו קלע 1,464 זריקות מה-3 ב-41.5 אחוז (כאשר אחוזים אלה עולים בכל אחת מארבע העונות האחרונות), יוחלף על ידי גארד שהוא, ב-14 משחקים בקריירה שלו, קלע שני סלי שדה מעבר לקשת.

שבוע לאחר שפולץ' קלע את שתי הזריקות מקו העונשין, הוא זרק כמה ניסיונות מהשלוש במחצית הראשונה של משחק האימון השני של הקבוצה. כאשר הניסיון השני צלל לתוך הרשת, ספסל הסיקסרס הריע. ולמרות שקליעה אחת מוצלחת משלוש לא אומרת הרבה, להשריש בפולץ' את הביטחון זהו הימור שהסיקסרס מוכנים לקחת בהווה שישרת אותם בעתיד. כאשר הארגון מדמיין את הקונפטי נופל בפילדלפיה, אלו הם אמביד, סימונס ופולץ' במרכז המקלחת. פולץ' השפיע על הסיקסרס לסחור תמורתו בנכס חשוב (ולוותר על ג'ייסון טאטום), מהלך שהם עשו בלהט ניכר. הארגון מחוייב כולו לפולץ'.

"עבדתי כל כך קשה, לא ממש דאגתי לגבי משהו", פולץ' אומר כאשר מקבלים ממנו טעימה לראיון קצר בערוץ הטלוויזיה של ה-NBA המתבצע על אחד הקירות הרחוקים במתקן האימונים של הקבוצה. "ראיתי את התקשורת וקצת חייכתי, בגלל שהייתי ככה, 'הם כנראה כבר לא יכולים לחכות לרגע הזה כאן'. אני די בטוח שרבים מהם כנראה חשבו, 'הו, הוא הולך להחטיא'. פשוט קלעתי את שתי קליעות העונשין – סותם את הפה לכל השונאים".


הרחובות של מערב פילדלפיה נראים כמו שני אשדי מים כאשר ממטרים חזקים שוטפים את העיר באחר הצהריים של יום שלישי האחרון. הסיקסרס מתוכנים להופיע במשחק ראווה באולם הפאלסטרה בן ה-91, אחד ממקדשי הכדורסל, אבל הגשם הציב את רחוב 32, והספיג בגשם אוהדים בחולצות הסיקסרס המנסים לדלג באופן נואש על האספלט, מנסים למצוא מקום יבש שלא שקוע בכמה סנטימטרים של מים. דיווחים מוקדמים מהפאלסטרה אומרים כי יש חשש לפרקט, או לפחות זה מה שבראנד שומע כשהוא נוהג ברכב הטסלה שלו דרך הקמפוס של פן בדרכו לאולם.

לפני שנתיים, בראנד חיכה ליד הטלפון בתקווה למצוא עבודה בסגל של קבוצת NBA כשחקן שעובר בין קבוצות בדמדומי הקריירה שלו, ובזמן הפנוי מתרגל יוגה ומתפקד כממלא מקום. היום הוא בטלפון בשיחות ועידה עם מנכ"ל הקבוצה, הנשיא, המאמן ראשי ואנשי המנהלה כדי לקבוע מה הפעולה הטובה ביותר.

"הטמפרטורה באזור ה-20 והלחות גבוהה יחסית", בראנד אומר. "יש לנו עוד 30 דברים אחרים לעשות במשרד, והשאלה שמגיעה אלי, 'מה אנחנו עושים, מר בראנד?'"

עבור בראנד, זוהי החלטה קלה – הסיכון הכי קטן לפציעה של שחקן מצדיקה ביטול. זוהי תהיה ההחלטה העקבית ביותר שלו בתור מי שמכהן כמנהל הכדורסל החדש של הסיקסרס, אבל חמישה ימים לתוך עבודתו, זה מחדד את המציאות שלו: הוא עכשיו זה שלוקח את ההחלטות בפילדלפיה.

וכיצד זה הפך להיות סיפור שלא היה עולה על דעתו לפני עשור, ועדיין בלתי מובן היום, אפילו בליגה שעולים בה סיפורים אבסורדים והופכים לפלא נרטיבי.

(Photo by Andrew D. Bernstein/NBAE via Getty Images)

מאוחר במאי, The Ringer פרסם דוח ארוך על אוסף של חשבונות טוויטר חשודים הפועלים באנונימיות באפלה של הטוויטר של הסיקסרס. היה נראה כי לחשבונות אלה יש גישה למידע רגיש – פציעות, תוכניות של עסקאות, מידע פנימי על האסטרטגיה של תוכנית המשחק. בין הציוצים אפשר היה למצוא כמה המכוונים באופן אישי לאמביד.

הסיקסרס פתחו בחקירה באופן מיידי, ומצאו באופן נחרץ כי החשבונות שייכים לברברה בוטיני, אשתו של נשיא פעולות הכדורסל, בריאן קולנג'לו. החקירה לא הייתה חד משמעית לגבי ידיעתו של קולנג'לו על חשבונות אלו, אבל היא קבעה כי הוא לא היה זהיר עם מידע רגיש שבהחלט הופיע בציוצים המדוברים. שבוע לאחר שהחקירה החלה, קולנג'לו שוחרר.

בקיץ הזה בראון לקח פיקוד על פעולות הכדורסל בזמן שהבעלים חיפש אחר מחליף לקולנג'לו. הסיקסרס תחילה הלכו לנסות לצוד את השמות הגדולים, ועוד מספר של מנהלים ותיקים פנו וביררו אצל הסיקסרס לגבי אולי המשרה הפנוייה והכי נחשקת ב-NBA. שיחות עם הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, דריל מורי היו "הלכו די רחוק", על פי מקורות המקורבים לתהליך, אבל מורי בחר להישאר ביוסטון.

כאשר החיפוש המשיך, החל קונצנזוס להיבנות בפילי כי המשכיות המנהלים במשרד היא בעלת חשיבות לבריאות העתידית של הארגון, דבר שבראון במיוחד העריך ונלחם עליו. יומיים לפני תחילת המחנה, בראנד – ששימש כעוזר, וכמנהל זוטר, והדריך את פעולות הכדורסל במשך הקיץ – נבחר לתפקיד הג'נרל מנג'ר.

"כאשר אתה חי עם החברה האלה במשך שלושה חודשים, מהדראפט לשוק השחקנים החופשי, אתה מעריך מה שכבר יש לך", בראון אומר. "אלטון תמיד הלך להיות ג'נרל מנג'ר בנקודה מסוימת, באיזושהי עיר. ויתכן שגם כאן, ויתכן שזה יהיה עכשיו".

בראנד נערץ באופן אוניברסלי – במיוחד על ידי השחקנים – ונחשב לאחד משחקני לשעבר שלומדים הכי מהר. הייתה לו גישה בלתי מוגבלת וחסרת תקדים לדיונים רמי דרג. בנוסף, עברו רק שנתיים מאז השתמשו בו כמחליף באימוני הקיץ. אבל בעונה זו הוא יתחיל לפקח על צוות פעולות כדורסל עצום באחד הצמתים הכי חשובות בהיסטוריה של הארגון.

כאשר קבוצת הבעלים והמנהלים הבכירים יצרו רשימה בסדר יורד של ההיבטים החשובים להם בתפקיד – גיוס כוכבים לפילדלפיה, המשך בניית התשתית ברמה הגבוהה ביותר – העדיפות העליונה היה ניהול השחקנים. מנהל הכדורסל של הסיקסרס, בראש ובראשונה, חייב לוודא כי השחקנים אוהבים אחד את השני בחדר ההלבשה, שהוא תופס אותם לפני שהם נופלים, שיש לו אצבע על הדופק על רצונותיהם, צרכיהם וחוסר ביטחונם.

בקצרה, זאת הייתה המשרה עבור אלטון בראנד.

מספר גורמים בליגה סבורים כי בראנד נשכר כדי להצהיר על שליטה של קבוצת הבעלים של הסיקסרס, וזאת בגלל תואר ה"ג'נרל מנג'ר" של בראנד (קולנג'לו שירת כנשיא פעולות הכדורסל). המחשבות האלה גורסות כי היו להם אולי מחשבות אחרות, שאולי הבעלים ימשיכו לרדוף אחר שמות גדולים ויכניסו מישהו בראש פירמידת הארגון מעל בראנד.

במסיבת העיתונאים שהציגה אותו מאוחר בספטמבר, בראנד היה לחוץ להגדיר את סדר ההיררכיה בקבלת ההחלטות בפילדלפיה. כשהוא יושב ליד בעל השליטה, ג'ושוע האריס, בראנד הדגיש כי לא משנה מה קורה בעניינים האישיים בינו לבין בראון, הוא תמיד בסופו של דבר יתן המלצות לבעלים, שלו יש את המילה הסופית.

עדיין, כמו שבראון משקיע אמונה בגארד חסר ניסיון, הבעלים נותנים קרדיט לנקודת מבטו של בראנד כמנהל המוביל. הסיקסרס בוטחים בבראנד יכול להתמודד בצמוד עם דני איינג' ומסאיי יוג'ירי, בשולחן הפוקר בעל הסיכונים הגבוהים של ה-NBA, שהוא יכול לפקח על 100 איש ולהבדיל בין מידע טוב לרע – ויכול להקסים בממזריותו את אחד השווקים המקומיים הכי אגרסיביים שיש, בו שולפים את הסכינים מאוד מוקדם ולעתים קרובות.


זהו לילה בנובמבר בסן אנטוניו, פחות מחודש לתוך עונת 2014-15 של הסיקסרס, ובחדר אחורי ב-AT&T סנטר נערך מפגש בין ג'ואל אמביד לטים דאנקן. זאת הייתה התחלה שלא מבשרת טובות עבור הסיקסרס, שהפסידו בכל אחד מעשרת המשחקים הראשונים שלהם. למרות זאת, בראון, ששימש כעוזר בספרס לפני שלקח את משרת המאמן הראשי בפילדלפיה, ארגן את הפגישה בין שחקן השנה הראשונה הפצוע שלו לבין מי שזכה בחמש אליפויות. ולמרות שהאיש הגדול לא הולך לעלות על הפרקט במשך השנתיים הבאות, המסר ברור בכל זאת.

"בילינו קצת זמן ביחד, אולי 30 או 45 דקות", אמביד אומר. "הוא דיבר בעיקר על הדברים הקטנים, ואני רשמתי זאת בטלפון שלי".

ארבע שנים מאוחר יותר, כשהוא מעורה עמוק בטלפון שאולי אפשר לקרוא לו הנשק הכי קטלני במלחמות המדיה החברתית ב-NBA, ספר ההדרכה שבאמתחתו של אמביד הוא משהו שהוא ממשיך לחזור אליו. בזמן שארוחת הצהריים שלו מחכה לו, עטופה בשקית נייר עם השם "ג'ואל" עליה, ונחה בדום, הוא קורא מהטלפון:

תמשיך לשמור על לוח הזמנים במהלך הפגרה, ותעבוד קשה – אבל באופן מבוקר.

אגרוף הוא אימון טוב ("אני מתאגרף מדי פעם במכון בפילדלפיה …").

מנהיגים מובילים על ידי עבודה קשה ומשמשים דוגמא, ולא על ידי צעקות על אנשים.

תזהה מה המשקל הכי טוב עבורך לשחק.

"וזה מאוד אופייני לטים דאנקן", אמביד אומר: תפתח מהלך אחד או שניים נהדרים, והסתמך על כל אחד מהם.

העובדה שאמביד מכנה את הטקס הזה דאנקניזם אינו צירוף מקרים. הוא בדיוק הגיע מפגישה מתמשכת עם עוזר המאמן החדש של הסיקסרס, מונטי וויליאמס, חבר לקבוצה לשעבר של דאנקן. וויליאמס בעל סמכות פסטורלית ואמינות כמאמן ראשי לשעבר וחבר הספרס. והיום, עם אמביד, הוא חלק את שניהם.

"אמרתי לו, בהתבסס על מה שראיתי, יש לך הרבה דברים, אבל יש משהו שאתה מפספס", וויליאמס אומר. "הדבר היחיד שלמדתי – אתה לא זוכה לנצח בדרך שלך. אם אתה רוצה להיות אחד הטובים בכל הזמנים, אז זה הולך לדרוש משהו אחר מלבד רק כישרון והעבודה על המגרש וכל הדברים שאנחנו נוטים לחשוב שהם הכרחיים. זה יותר מזה".

אמביד לא יכול להיות שונה יותר מדאנקן מבחינת המזג שלו, שהיה בעל אלרגיה חמורה מאימוץ החיים המתלווים להיותו כוכב כדורסל. אבל לא משנה כמה אמביד מוקיר את העובדה שיריב גדול וצעיר יקבל ממנו בראש, הוא בהדרגה מסכים עם הרעיון שוויליאמס צודק – שכנראה יש משהו שחסר.

אמביד עדיין מדבר על "פוטנציאל", שהוא טבעי – הוא רק בן 24 ולא הרים כדורסל עד שנת 2011. אבל למרות שמכירים בכבוד על כך שהוא עובד מאוד קשה על משחקו, היו את הבקרים המקריים האלה בעונה שעברה שבהם, רגעים לפני שאימון צפייה בסרט עמד להתחיל, שאף אחד לא ראה את ג'ו.

עבירות כאלו הן כמו שומן תינוקות שאמביד שופך במהרה. הוא מדורג גבוה בין חברי קבוצתו וחברי ההנהלה. הם מאמינים כי בעתיד הוא יהיה יותר בררן לגבי הרגעים במדיה החברתית או פרסום פוסטים פחות אנוכיים. ומה שחסר יתגלה עם הזמן.

וככה גם הקבוצה שנולדה על נתונים ונוסחאות נחה עכשיו על שאיפות, תקווה ואמונה. אמונה כי גארד חסר ניסיון יכול להיות כוכב, אמונה שמנהל בלתי מנוסה יכול לממש את הפוטנציאל שלו. אמונה ששני שחקנים צעירים כישרוניים ביותר יכולים ליצור אחווה שתרים את הארגון.

ואמונה שיש זמן – הרבה זמן, ועדיין – עבור התהליך הזה להחזיר את האמון. "הכל עדיין מרגיש חדש", אמביד אומר, מרים את ה-2.13 של גופו מהכיסא. הוא שם חזרה את הטלפון שלו בכיס. "עכשיו יש לנו ציפיות הרבה יותר גדולות".


התוספת האחרונה: ג'ימי באטלר

 

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. שמאלץ, קיטש, דבש מצופה סוכר.
    נועד להיטיב לבלוע את הגלולה המרה עבור פראיירי הסיקסרס.
    סימונס נגר ואין לו תפקיד מתאים במגרש, פולץ באסט לא נורמלי, המאמן יותר ראש בקיר מווסטברוק, ועכשיו הבאתם את הסרטן מס' 1 בליגה.

    עוד קצת דבש בבקשה, עדיין מרגישים את טעם הגלולה…

  2. תודה רבה על אחלה תרגום. הקהל בפילדלפיה עבר תהליך גדול בפני עצמו ויפה לראות שהם מאמינים בקבוצה אחרי כל השנים במדבר. מעניין כמה הטרייד על רוברט קובינגטון, אולי השחקן שהכי מייצג את הטנקינג (היה שם מאז 2014) ישפיע.

  3. וואו איזה מאמר ואיזה תרגום…. שאפו סמיילי
    הביאו את באטלר, בכלל יהיו צחוקים
    ועדיין אין לפילי קליעה מבחוץ….
    גו גו רדיק 🙂

  4. תמיד מעניין לקרוא על ״מאחורי הקלעים״ בליגה ופילי זה בכלל חתיכת סרט. תודה סמיילי על ההשקעה. מחכה רק שסימונס יזרוק סופסוף שלשה ושהאשך יאכל סופסוף את הכובע (סנוניות ראשונות הופיעו בשנה שעברה..). גו פילי

  5. תודה על התרגום סמיילי . מאמר מעניין , פילי מאז שפיטרו את הינקי הם מקבלים החלטות רעות : פולץ בחירה מספר 1 , טרייד על באטלר תמורת קובינגטון + שאריץ , לדעתי הטרייד על מיקאל ברידגס היה טעות , בראנד גם טעות במינוי

  6. התרגום מעולה, תודה רבה סמיילי. חייב אבל להוסיף שהכתבה המקורית נשמעת כמו עבודת יח"צ (ובטח שהפרספקטיבה של פתיחת העונה הנוכחית לא תורמת)

  7. תודה לקוראים ולמגבים.

    לדעתי פילי בסופו של דבר תקום וטיפול על הבריאות של טמביד וההתפתחות של סימונס. שני כישרונות על.
    הבעיה של אמביד היא רק אם הוא מסוגל להישאר בריא כי הוא מוכיח משחק אחרי משחק שהוא שחקן אדיר המסוגל לסחוב קבוצה.
    סימונס – פשוט עניין של התפתחות שלו כשחקן. יש לו נתונים ייחודיים ואתלטים (כמו יאניס ולברון) אבל הוא חייב (פשוט חייב) לסגל לעצמו קליעה אמינה (וכרגע הוא פשוט לאמוכן לזרוק).

  8. שמע סמיילי נתת פה עבודה. אולי הבחירה בבראנד לא היתה טעות והיתה שם הרבה מחשבה מאחורי זה, אני עדיין סקפטי אבל רק הזמן יגיד. אם הוא מקבל כבוד אבסולוטי מכולם אז העבודה שלו באמת תהיה יותר נוחה.

  9. שמועות שנתקלתי בהם לאחרונה, מרקל פולץ היה מעורב בתאונת אופנוע לפני הדראפט.
    הערכה שלי אחרי הביקור במתקן האימונים של פילי.

    הסלטיקס כנראה ידעו והצליחו להשיג שחקן נהדר אחר ובחירת דראפט.

    היה גם וידיאו נהדר של באטלר ופולץ מאחורה עם הזאיקה התקועה.

    ממש תעלומה כל נושא הזריקה, כמעט בוודאות יהיה באסט.
    פילי זקוקים לעוד טרייד על סימונס/פולץ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט