יומן אליפות הפליקנס אחרון לעונה זו / מולי

לוגו הפליקנס עם כתר
לוגו הפליקנס עם כתר

הפליקנס ניצחו את טורונטו בטורונטו. יש באתר סיקר מעולה של המשחק מאת הילל הורוויץ, אז אני פחות מתכוון לדבר על המשחק גופו, ויותר על חשיבותו של המשחק הזה.

בכל עונה, בטח בעונה שנמשכת שניים ושמונים משחקים, יש משחקים חשובים פחות ויש משחקים חשובים יותר.

המשחק הראשון הוא חשוב. המשחקים האחרונים הם לרוב חשובים, ולעתים נסיבות הטבלה ולוח המשחקים מספקות לך משחק שחשיבותו היא בהיותו קו פרשת המים.

קו פרשת המים, מספרת לנו ויקיפדיה, "הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. לרוב עובר קו פרשת המים בשיא הטופוגרפי של האזור, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צדדיו."

אם נזכה השנה באליפות, בעצם כאשר נזכה השנה באליפות, נוכל להסתכל אחורה ולהבין שהמשחק הזה היה קו פרשת המים של העונה, שהמשחק הזה בעצם קבע את דרכה של הפליקנס לכתר במקום לבור האשפה של הליגה. ואסביר:

באמת באמת שלא יודע אם הפליקנס יגיעו למקום הראשון בסיום העונה הסדירה. מקווה שכן ועדיין מודה שלדעתי לא, פשוט כי הסגל הנוכחי קצר מדי לשם כך. אולי עמדה זו תשתנה אם יצורף לסגל עוד כוכב.

ועדיין, עדיין היום, הקבוצה הוכיחה לי שאפילו ללא אלפריד פייטון וניקולה מירוטיץ', היא יכולה להתמודד עם הגדולים במגרש שלהם – תרתי – ולנצח!

הקבוצה הזו הוכיחה לי לפנות בוקר, שכאשר מגיע רגע האמת, ביכולתה להתמודד עם קהל חוץ כמו זה בטורונטו במשחק חשוב. הוכיחה שביכולתה לנטרל בהגנה כוכבים נוסח קאוואי ולאורי, ובמיוחד הוכיחה שגם החמישייה שלה אמש ללא מירוטיץ' ופייטון, יכולה להתמודד עם הגדולים. זה נותן לנו שבעה שחקנים לפלייאוף, ומאחר והיו דיבורים עם מינסוטה על באטלר, הרי שברור שההנהלה שואפת להביא גם שחקן שמיני. ושמונה שחקנים טובים בפלייאוף – זה יהיה כבר משחק שונה לחלוטין…

אז אני מודה שבעקבות המשחק הזה התמלאה מעט צנצנת האופטימיות שלי, אתם יודעים, הצנצנת שבתוכה טמונה התקווה שכולנו נשמע בסוף העונה את הצרחה:

"והאלופה… ניו אורלינס פליקנס".

ולסיום, אמירה אישית:

מאחר והיומן לא התקבל טוב אצל חלק מהאנשים, החלטתי להפסיקו.

תודה שקראתם בו כל עוד הוא נמשך.

אני מתכוון להמשיכו בפייסבוק שלי Mu LI ואולי אף במקומות אחרים. נראה.

https://www.facebook.com/mu.li.921

אתם מוזמנים…

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. מולי, זה לא חייב להיות הכל או כלום. ליומני אליפות בהחלט יש מקום, אולי פשוט כדאי להוריד את המינון לפעם בשלושה שבועות נניח.
    נראה לי שזה ישרת גם אותך משום שאז יווצר צמא אצל הקוראים.
    מכל מקום, תמיד שמח לקרוא את הפוסטים שלך ובהצלחה לפליקנס.

  2. אוי… אהבתי את היומן.
    יאללה, פעם בחודש ותפציץ ב 2500 מילה 🙂
    אגב, שכחת לציין שבמשחק הזה גם דיוויס לא היה במייטבו המפלצתי….

  3. אחלה יומן מולי! נהניתי לקרוא, מקווה שתוסיף הבלחות ממנו.
    יישר כוח 😀

  4. תודה מולי, נהניתי לקרוא.
    מקווה שתחזור לכתוב אחרי הנשימה.
    מסכים שאחת לחודש זה המינון הנכון מבחינת הקורא, וחושב שגם מבחינת הכותב על מנת לקבל פרספקטיבה קצת רחבה על הדברים.
    המון תודה על כל מה שעשית עד כה באתר, ושוב, מקווה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.

  5. אני נהניתי לאללה לקבל נקודה אישית של אוהד, גם אם לא בדיוק הכי סובייקטיביתת אני מקווה שתמשיך לכתוב את זה

  6. מה??
    זה היה הפרובינציאליות (אם ניתן לקרוא לזה ככה) הכי חביבה שנתקלתי בה בזמן האחרונה.
    תודה בכל אופן!!

  7. מולי זה מבאס שאתה מפסיק את היומן במיוחד בגלל הסיבה ומקווה שתחליט שאתה ממשיך בכתיבה. לא תמיד יצא לי להגיב אבל כמעט את כל היומנים שלך קראתי ונהנתי מאוד.

    1. חוץ מזה, ראיתי ת'משחק ולגמרי מבין למה הגדרת אותו קו פרשת מים. הם שלטו לחלוטין בביתה של הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. המשחק התנהל בסביבות ה 6 הפרש ובשום שלב השקנאים לא איפשרו להם להתקרב בצורה מסוכנת.
      איטוון מור וג'רו הולידי היו פשוט מעולים. את הגבה אין צורך לציין

  8. מולי אני מצטרף לממליצים להמשיך לכתוב את היומן פעם בחודש. אז תהיה לך הצטברות של הרבה יותר חומר מעניין

  9. מולי, כל כך חבל לי שאתה מפסיק את היומן שלך. יש מי שאוהב את הכתיבה שלך (וכמו שאתה רואה בתגובות, יש די הרבה כאלו) ויש מי שלא. כמו לכל כותב. בכל מקרה, אני אשמח מאוד אם תשקול מחדש ותוסיף עוד איזה שני יומנים לפחות לעונה הזו.
    ואגב, קו פרשת המים של ניו אורלינס היה סדרת הסוויפ בפלייאוף בשנה שעברה. משם כבר ראו שמשהו שם הסתדר ושהם על אמת.

  10. למה זה היומן האחרון ולמי זה מפריע? אני חושב שזה תענוג גדול שיש אוהדים שעוקבים אחרי קבוצה וזה כיף לעקוב אחרי יומן עם זוית קצת יותר אישית

  11. מולי אהבתי לקרוא על חוויות השקנאים. בכלל תמיד טוב לקרוא בפרספקטיבת האוהד של מישהו אחר (אולי חוץ מהאשך..). אני אוהב את השקנאים בעיקר בגלל דיוויס וזוכר להולידיי חסד נעורים מפילי ולמירוטיץ כשהוא נתן בראש למכבי, אז גם אני מצטרף לעצומה להשבת היומן

  12. הכתיבה אחלה, אפילו מעבר לזה – אחלה++, אבל בוא תהיה כנה עם עצמך – יומן אליפות פליקנס זה אוקסימורון, כמו שהם נראים כרגע. זה בדיחה במקרה הטוב, אילוזיה במקרה הרע.
    חבל על הזמן, תכתוב יומן על קבוצה שאשכרה יש לה יומרות אליפות, לא על חרטא-ברטא של קבוצה.

להגיב על גיא א לבטל

סגירת תפריט