הפליקנס ניצחו את טורונטו בטורונטו. יש באתר סיקר מעולה של המשחק מאת הילל הורוויץ, אז אני פחות מתכוון לדבר על המשחק גופו, ויותר על חשיבותו של המשחק הזה.

בכל עונה, בטח בעונה שנמשכת שניים ושמונים משחקים, יש משחקים חשובים פחות ויש משחקים חשובים יותר.

המשחק הראשון הוא חשוב. המשחקים האחרונים הם לרוב חשובים, ולעתים נסיבות הטבלה ולוח המשחקים מספקות לך משחק שחשיבותו היא בהיותו קו פרשת המים.

קו פרשת המים, מספרת לנו ויקיפדיה, "הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. לרוב עובר קו פרשת המים בשיא הטופוגרפי של האזור, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צדדיו."

אם נזכה השנה באליפות, בעצם כאשר נזכה השנה באליפות, נוכל להסתכל אחורה ולהבין שהמשחק הזה היה קו פרשת המים של העונה, שהמשחק הזה בעצם קבע את דרכה של הפליקנס לכתר במקום לבור האשפה של הליגה. ואסביר:

באמת באמת שלא יודע אם הפליקנס יגיעו למקום הראשון בסיום העונה הסדירה. מקווה שכן ועדיין מודה שלדעתי לא, פשוט כי הסגל הנוכחי קצר מדי לשם כך. אולי עמדה זו תשתנה אם יצורף לסגל עוד כוכב.

ועדיין, עדיין היום, הקבוצה הוכיחה לי שאפילו ללא אלפריד פייטון וניקולה מירוטיץ', היא יכולה להתמודד עם הגדולים במגרש שלהם – תרתי – ולנצח!

הקבוצה הזו הוכיחה לי לפנות בוקר, שכאשר מגיע רגע האמת, ביכולתה להתמודד עם קהל חוץ כמו זה בטורונטו במשחק חשוב. הוכיחה שביכולתה לנטרל בהגנה כוכבים נוסח קאוואי ולאורי, ובמיוחד הוכיחה שגם החמישייה שלה אמש ללא מירוטיץ' ופייטון, יכולה להתמודד עם הגדולים. זה נותן לנו שבעה שחקנים לפלייאוף, ומאחר והיו דיבורים עם מינסוטה על באטלר, הרי שברור שההנהלה שואפת להביא גם שחקן שמיני. ושמונה שחקנים טובים בפלייאוף – זה יהיה כבר משחק שונה לחלוטין…

אז אני מודה שבעקבות המשחק הזה התמלאה מעט צנצנת האופטימיות שלי, אתם יודעים, הצנצנת שבתוכה טמונה התקווה שכולנו נשמע בסוף העונה את הצרחה:

"והאלופה… ניו אורלינס פליקנס".

ולסיום, אמירה אישית:

מאחר והיומן לא התקבל טוב אצל חלק מהאנשים, החלטתי להפסיקו.

תודה שקראתם בו כל עוד הוא נמשך.

אני מתכוון להמשיכו בפייסבוק שלי Mu LI ואולי אף במקומות אחרים. נראה.

https://www.facebook.com/mu.li.921

אתם מוזמנים…