אף אחד לא מושלם- שבוע 9 בNFL/ צוות הופס פוטבול

 

קליבלנד בראונס 21 (1-6-2) – קנזס סיטי צ'יפס 37 (1-8)

קליבלנד זאת לא הקבוצה שתצליח לעצור את ההתקפה המשומנת של קנזס סיטי, ולאחר מחצית עם יתרון סביר של 6 נקודות לצ'יפס, בא רבע שלישי עם 13 נקודות ללא מענה עבור האדומים, והבטיח את ניצחונה השמיני של קנזס סיטי השנה.

התקפת הצ'יפס הציגה עוד משחק משובח בכיכובם של פטריק מהומס (375 יארדים, שלושה ט"ד ונחטף פעם אחת), קארים האנט (91 יארדים ושני ט"ד קרקעיים, 50 יארדים וט"ד באוויר), והטייט אנד הנפלא טרוויס קלסי (99 יארדים ושני ט"ד).

בייקר מייפילד אומנם השיג 297 יארדים ושני ט"ד (ונחטף פעם אחת), אבל פערי היכולות בין שתי הקבוצות היו ברורים לעין, עם ניצחון שלא היה מוטל בספק לאורך כל המשחק.

בולטימור רייבנס 16 (5-4) – פיטסבורג סטילרס 23 (1-2-5)

אחרי המחזור הרביעי, שבו ניצחו הרייבנס בפיטסבורג, העתיד נראה מבטיח בבולטימור וקודר משהו עבור הסטילרס.

חמישה מחזורים עברו חלפו להם, ושתי הקבוצות במומנטום שונה בתכלית. בעוד הסטילרס רק מנצחים מאז אותו הפסד (4 ניצחונות רצופים), בבולטימור רשמו רק ניצחון אחד וארבעה הפסדים (שלושה מהם ברצף), הדרדרות למאזן שלילי, והופעה בפלייאוף נראית מאוד רחוקה כרגע.

המשחק עצמו היה קשוח עם הרבה מהלכי הגנה, כיאה למשחקים בין שתי הקבוצות, כאשר את המשחק מכריע למעשה הרץ האחורי הרוקי של פיטסבורג, ג'יימס קונר, שמשיג 107 יארדים על הקרקע, ומוסיף עוד 56 יארדים וט"ד באוויר.

בן רות'לסברגר היה טוב למדי עם 270 יארדים ושני ט"ד באוויר, בתוספת ט"ד על הקרקע, ומולו שיחק לא טוב (שוב?) ג'ו פלאקו, שהשיג 206 יארדים ללא ט"ד.

קרוליינה פאנת'רס 42 (2-6) – טאמפה ביי באקנירס 28 (5-3)

בנדנדת הק"ב הפותח של הבאקנירס זכה לפתוח הפעם ריאן פיצפטריק, אבל זה לא ממש עזר מול בליץ אדיר של קרוליינה בחצי הראשון, שהשיגה 35 נקודות מול ההגנה החלשה של טאמפה ביי, והפכה את המחצית השניה לפרוטוקול בלבד.

בהתקפה של הפנתרים שוב שיחק מצוין הרץ האחורי כריסטיאן מקפרי, שסיים גם כרץ המוביל עם 79 יארדים ושני ט"ד, וגם כתופס המוביל עם 78 יארדים. הצטרף אליו "לחגיגה" קאם ניוטון, עם 247 יארדים ושני ט"ד באחוזים משובחים, והוסיף גם 33 יארדים על הקרקע, שזה 2 יארדים יותר ממה שהשיג פייטון בארבר, הרץ האחורי המוביל של טאמפה ביי.

כמו כן חגג שחקן הגנת קרוליינה מריו אדיסון, עם 3 סאקים במשחק.

ומה עם פיצמג'יק? הוא אומנם השיג 243 יארדים ו-4 ט"ד, אבל גם נחטף פעמיים ונחבט לא מעט מהגנת הפאנת'רס, שהלחיצה אותו כל המשחק.

קארוליינה רושמת ניצחון שלישי ברציפות, ונצמדת לניו אורלינס בבית הדרומי הקשה, במרחק של ניצחון אחד בלבד.

דנבר ברונקוס 17 (6-3) – יוסטון טקסאנס 19 (3-6)

מי זוכר עכשיו שהטקסנס פתחו את העונה עם שלושה הפסדים??

הניצחון השישי ברציפות הגיע לאחר מותחן בדנבר, שהוכרע רק אחרי החטאת שער שדה של ברנדון מקמנוס מהברונקוס בשניות הסיום של המשחק.

הניצחון הושג בזכות הגנה טובה, שמנעה מדנבר נקודות ברבע האחרון, ועוד משחק יעיל של הצמד חמד בהתקפה ווטסון את הופקינס, הק"ב השיג 213 יארדים ושני ט"ד , והתופס המצטיין עם 105 יארדים וט"ד.

בדנבר השחקן המצטיין היתה שוב ההגנה, אשר הרשתה רק שער שדה בודד בכל המחצית השניה, אבל זה לא הספיק מול הקבוצה הלוהטת מטקסס.

יוסטון בדרך הבטוחה לפלייאוף, עם מקום ראשון בבית הדרומי החלש למדי, ומצליחה לעמוד לעת עתה בציפיות שנתלו בה טרום העונה.

 

בפאלו בילס (7-2) 9- שיקאגו ברס (3-5) 41

לאחר שבשבוע שעבר הצליחו באופן יחסי לעצור את התקפת הפאטס, מגיעים הבילס למשחק מול ההתקפה הבינונית של הברס. שיקאגו תסיים ארבעה שבועות אינטנסיבים נגד קבוצות הAFC east אחרי מאזן מאכזב של 2-1 בשלושת השבועות הקודמים ותפגוש את הקבוצה החלשה בדיוויז'ן.

נדנדת הקווטרבקים בבפאלו המשיכה להתנדנד כשמקדרמוט החליט להחזיר למגרש את נתן פיטרמן הכ"כ מושמץ. אמנם חוליית הרסיברים המזעזעת והמביכה של בפאלו יכולה לשמש כתירוץ טוב אך עם המספרים קשה להתווכח. פיטרמן סיים משחק נוראי נוסף עבורו עם שלושה איבודים (אמנם חלק באשמת התופסים) ורק 189 יארד (מתוך 49 ניסיונות מסירה) וספק אם יזכה לחוזה נוסף בליגה הטובה בעולם. באפלו רושמת משחק שלישי ברציפות בלי אף ט"ד, עם 19 נקודות זכות בלבד בשלושת המשחקים האחרונים! הברס, רושמים ניצחון מרשים על אף שלא הבריקו בהתקפה (טרוביסקי עם 12/20, 135 יארד, טד וחטיפה), אך עם שני פיקסיקס נפלאים בהגנה המצוינת שלהם. טייריק כהן בלט גם הוא עם שני ט"ד על הקרקע. שיקאגו תהיה חייבת לשפר את ההתקפה בשביל להגיע לפלייאוף, והקרבות בדיוויז'ן הקשה שלהם יעלו מדרגה לקראת סיום העונה. יהיה מעניין.

מיאמי דולפינס (4-5) 13 – ניו יורק ג'טס (6-3) 6

וואו, זה פשוט היה רע. הג'טס והדולפינס הציגו את אחד ממשחקי הפוטבול הגרועים העונה, כשאף קבוצה לא מצליחה לעשות ט"ד התקפי. ההגנה של הדולפינס (שגם הייתה אחראית לטאצ'דאון היחיד במשחק) אמללה את סאם דארנולד כשהרוקי מאבד לא פחות מארבעה כדורים! קו ההתקפה הגרוע של הג'טס בא היטב לידי ביטוי כשהסילונים פשוט נכשלו פעם אחר פעם.

גם אצל מיאמי ההתקפי רעוע ביותר . טנהיל עדיין פצוע וברוק אוסוויילר לא ממש מצליח להרים את ההתקפה החלשה של קבוצתו. הוא אמנם לא איבד את הכדור (139 יארד, 14/25) אך פשוט לא הצליח לייצר דאונים ראשונים עבור קבוצתו. שתי הקבוצות העבירו את הכדור ביחד 15 פעמים ע"י פאנט (!!!), במשחק פוטבול קשה לצפייה ולבסוף מיאמי יצאה עם ידה על העליונה.

ניו אינגלנד פטריוטס (2-7) 31 – גרין ביי פקרס (1-4-3) 17

לא כל יום רואים משחק כזה. גם לא בכל שנה. ואם לדייק, אז רק פעמיים בכל החיים. משחק בין הקווטרבק הכי טוב בהיסטוריה, לקוטרבק הכי מוכשר בהיסטוריה. פסטיבל התקשורת סביב המשחק ושמועות על כך שזהו מסתמן להיות משחק העונה הסדירה עם הרייטינג הגבוה בתולדות הליגה לא פסקו. השניים הרעיפו מחמאות זה על זה כל השבוע ולנו נותר רק להנות מפוטבול איכותי.

בצד של הפטריוטס, גרונק ומישל שוב לא היו כשירים, ויחד עם ההגנה המקרטעת באופן תמידי הם מציגים העונה פוטבול בינוני, אך יעיל. אצל הפקרס, רוג'רס עדיין לא מראה את היכולות שלפני הפציעה, וההגנה החלשה יחסית יכולה להתנחם ברוקי המצויין ג'איר אלכסנדר.

ובכן, המשחק אולי הבטיח הרבה אך קיים מעט. שני הקווטרבקים הציגו משחק סולידי למדי ולא הרבו להסתכן. המשחק היה די שיוויוני לכל אורכו, כששתי הקבוצות מתקשות לייצר נקודות קלות. קורדל פטרסון התגלה לפתע כרץ והצליח לעשות עבור הפטס לא מעט יארדים חשובים, בעוד גרין ביי מצליחה להישאר בעניינים עם בזכות רוג'רס וג'ונס. לרבע האחרון הגיעה הקבוצה מוויסקונסין כשהמומנטום שלה. שיוויון 17, טווח טוב לבעיטת שדה בדרך להעלות ליתרון בדרייב שפותח את הרבע המכריע. אלא שפאמבל של אארון ג'ונס שינה מומנטום לחלוטין למשחק וניו אינגלנד יצאה לשני דרייבים מצויינים שנגמרו בטאצ'דאונים של וויט ואחד נפלא של ג'וש גורדון, כשאארון רוג'רס לא הצליח להושיע את קבוצתו.

ניצחון דחוק אך מתוק וחשוב עבור הפאטס וטום בריידי, שהוכיח (בפעם המי יודע כמה) שהוא הGOAT האמיתי.

אטלנטה פאלקונס (4-4) 38 – וושינגטון רדסקינס (3-5) 14

נראה שאטלנטה מצליחים להתאושש מהפתיחה הקשה לעונה ולצאת מהבור המאזני שאליו נקלעו, למרות פציעות בעמדות מפתח בהגנה ובקו ההתקפה. נצחון שלישי רצוף והפעם מבחן של משחק חוץ באצטדיון פתוח מול קבוצה שרק לפני שבוע נדמה היה שנמצאת בתנופה כשכבשה את ראש הNFCE.
עזר להם מאוד משחק שהתעלה על עצמו של הרץ טוין קולמן עם 88 יארד בריצה ו 68 יארדים ב5 תפיסות ששניים מהם הוא לקח כל הדרך לאנד זון.
הפלקונס עלו ליתרון 21 -7 במחצית והמחצית השניה הייתה רק לפרוטוקול כשהגדילו את הפער וקיבעו את הנצחון.
לקראת סוף הרבע הרביעי, כשהמשחק היה למעשה כבר גמור, מאט ראיין מסר קצר לחוליו ג'ונס, שלקח את זה 35 יארד, התגבר על שחקן שנתלה עליו סמוך לקו השער והצליח סוף כל סוף לסיים את בצורת הט"ד שממנה סבל מאז תחילת העונה.
הרדסקינס נאלצו לרדוף אחרי אטלנטה מהתחלה ונטשו מהר את משחק הריצה הכושל ששימש אותם כל כך טוב בשבוע שעבר, כשאלכס סמית' היה הרץ המוביל בקבוצה עם 22 יארדים.
הם יכולים להתנחם שלוח המשחקים מעתה והלאה קל למדיי.

דטרויט ליונס (5-3) 9 – מינסוטה ויקינגס (1-3-5) 24

הויקינגס זכו בניצחון קליל כשההגנה שלהם התעללה במאט סטאפורד המסכן והגיעה אליו 10 (!) פעמים.
התקפת הליונס לא הצליחה לייצר כמעט כלום תחת הלחץ הבלתי פוסק וסבלה מממוצע עלוב של 3 יארד למהלך.
קירק קאזינס לא היה צריך לעשות יותר מדי ולראשונה מאז תחילת העונ וזה חלק מהסיבה שאדם ת'ילן לא הצליח לצבור מעל 100 יארד במשחק, ושבר ולא הצליח לשבור את השיא (בשוויון עם השיא), אבל בכל זאת שמר על רצף המשחקים עם ט"ד (6).
דלווין קוק חזר לאקשן והצליח לצבור 89 יארד במהלך המחצית הראשונה כשרובם בנשיאה אחת ל70 יארד.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-6) 25 – סיאטל סיהוקס (4-4) 17

מלווין גורדן חזר ועזר לצ'ארג'רס להמשיך את רצף הנצחונות שלהם. גורדון תרם 113 יארד וט"ד בנצחון חוץ באחד האצטדיונים הקשים לנצח בהם והראה שלוס אנג'לס לא מתכוונת להאט. עד כה הם הפסידו רק לצ'יפס ולראמס וזו בהחלט לא בושה.
ההפסד הזה עצר את ההתאוששות של סיאטל שנראתה בשבועות האחרונים בדרך לחזור להיות גורם משמעותי בNFC.
למרות שהצ'ארגרס הובילו כמעט מההתחלה, המשחק היה במרחק ניתן להשגה עבור הסיהוקס. אבל זריקה לחטיפה של ווילסון ברבע הרביעי שהוחזרה 42 יארד לט"ד, חתמה את המשחק לטובת לוס אנג'לס.

לוס אנגל'ס ראמס (1-8) 35 – ניו אורלינס סיינטס (1-7) 45

במשחק בין שתי הקבוצות החמות ביותר בNFC והמועמדות הראשיות לכתר אליפות הדיוויזיה, קיבלנו ממתק במשחק התקפי עתיר ניקוד שבו בסופו של דבר הקבוצה עם הק"ב ביותר מנוסה שנתן תצוגת תכלית מושלמת.
דרו בריס התחיל חזק ולא הוריד את הרגל מהגז כשחילק 346 יארד וארבעה ט"ד לארבעה תופסים שונים. 2/3 מסך היארדים האלו הלכו למייקל תומאס המדהים.
אלווין קאמרה השתולל על המגרש עם 2 ט"ד בריצה ואחד בתפיסה.
הסיינטס דפקו 35 נקודות במחצית הראשונה ולא הסתכלו לאחור.
הראמס לא היו פריירים וג'רד גוף נתן משחק טוב מאוד עם 391 יארד 3 ט"ד וחטיפה בעיקר לברנדין קוקס (114 וט”ד) וקופר קאפ (89 וט”ד). טוד גארלי נתן את שלו (68 יארד וט"ד) אבל לא היה דומיננטי במשחק.
שני הק"ב נשארו נקיים ללא הפרעה כששתי ההגנות לא הצליחו להפיל אותם.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

    1. 121, 154, 179
      אלו מספרי היארדים על הקרקע שהשיגה קרוליינה בשלושת המשחקים האחרונים.
      קבוצה יוצאת דופן במונחי ליגת המסירות הנוכחית, יהיה מעניין לעקוב אחרי התופעה

  1. סיינטס – ראמס היה משחק אדיר. אולי המשחק שהכי נהניתי לצפות בו השנה.
    2 התקפות אדירות. מהלכי מסירה אדירים. מהלכי ריצה אדירים.
    מה עוד אפשר לכתוב על דרו בריס?
    היכולת שלו השנה היא פשוט. הדיוק שלו במסירות לאמצע, איך שהוא מצליח לזרוק מעל הידיים המורמות של קו ההתקפה, ולמצוא פעם אחר פעם רסיבר פנוי בדיוק מילימטרי, ובאחוזים מטורפים –
    זה פוטבול מפעים.

    קמרה וגארלי, כמעט תמונות מראה אחד שלך השני, ה-2 הגיעו הלילה ונתנו כל אחד את ה-100% שלו, וגם זה היה נהדר לצפייה.

    מחשבה שעלתה לי לראש, בסיומו של המשחק:

    קו ההגנה של הראמס יודע להגיע לקווטרבאק של היריבות. את זה אנחנו יודעים. אבל הוא מרגיש כבד משהו, ופגיע למהלכי מסירה מהירים, פגיע לראנינג באקס זריזים.
    אם הייתי צריך לבחור מי כיום הקבוצה החזקה ב-NFL, הראמס הם הבחירה.
    אבל אני לא בטוח שבמפגש פוטנציאלי מול פטריוטס בריאים, הם עדיין פייבוריטים.
    לטעמי, יש להם בעיית מאצ' אפ פוטנציאלית מול מהירות השחרור של בריידי, ומול הראנינג באקס המפתיעים של הפטס.

    נכון, עוד חזון למועד,
    סתם מחשבה שעלתה.

    תודה גדולה, סיקור נהדר!

  2. תודה חברים, יוסטון על הגל.
    דאלאס בדרך לפירוק החבילה. פרסקוט מוריד את המניות שלו עם כל משחק שעובר. לא זוכר כזה הבדל מעונת רוקי מדהימה לעונות הבאות של קטסטרופה.
    גילרי אמר לי אז שעוד נתגעגע לרומו. אז עוד לא, אבל עוד כמה משחקים כאלה כבר נתחנן שיחזור מהפרישה.

        1. אכן כן, בריס מחזיק בשיא היארדים הכוללים בעונה הסדירה, בריידי מחזיק בשיא היארדים בעונה הרגילה + פלייאוף.
          ושניהם עקפו את פייטון מאנינג.

  3. תודה רבה על סיקור נהדר ובכלל תודה כל תחום הפוטבול פה באתר, מבחינתי לפחות זה ללא ספק החלק הטוב ביותר. מעבר לעובדה שזה ספורט מדהים הכתבות פה כל כך נהדרות שפשוט קניתי ספרים על פוטבול בעקבות הפוסט על ההיסטוריה של קליבלנד. שוב תודה לכולכם.

  4. האם היחס של שתי מסירות לט"ד לעומת איבוד הם יחס טוב כמו בכדורסל שני אס' לעמת איבוד אחד?

    נכתב לגבי שחקן מסוים מספר היארדים בריצה ומספר היארדים בתפיסה. מה הכוונה יארדים בתפיסה, הרי תופסים את הכדור (הלא כדורי בעליל אלא סגלגלי) בנקודה מסוימת בלבד במגרש?

  5. דז ברייאנט חתם לשנה בניו אורלינס. הולך לתפוס מסירות מדרו בריס- הפוטנציאל מפחיד.
    עושה רושם שהתחזית שלי לסופרבול בין הסיינטס לפטריוטס הולכת להתממש.

להגיב על רביב פייג לבטל

סגירת תפריט