סיקור משחקי שני עם שיא NBA מדהים/ צוות הופס (ולדי, רון וניב)

לפני שבוחרים- מסקרים!

עוד ערב מדהים של כדורסל היה לנו עם קליי תומפסון שעלה באש, שיא בקריירה הצעירה של דונצ'יץ' ומשחק הארכה בסן אנטוניו ועוד רבים וטובים.

אך בואו ונתחיל מההתחלה, אליך ולדי.

פילדלפיה (3-4) 113 – אטלנטה (4-2) 92

משחק שלא התעלה לרמה גבוהה כמצופה עם תוצאה כמעט ידועה מראש. פילי אמנם נראים לא טוב כשאת 2 המשחקים האחרונים ניצחו ב-3 הפרש במצטבר, והם היו חייבים נצחון הצהרתי גם אם רק על אטלנטה. במחצית זה לא נראה משהו עם שוויון 47, כשאפילו נשמע בוז מהאוהדים המסורים והסבלניים. לא טוב. ברבע השלישי העסק קצת השתפר, כשמקרל פולץ המושמץ הראה קמצוץ של כשרון ומה הוא יכול לעשות ובכמה מהלכים יפים עזר לפילי לעלות ל-20 ולסגור את הסיפור. הבחור סיים עם 16 נק' ב-23 דקות, ואולי מפה תבוא הבשורה (למרות ששוב, רק אטלנטה כן?).

את פילי הובילו סימונס עם כמעט טריפל של 21 נק', 12 ריב' ו-9 אס', מרקל כאמור עם 16, רדיק ומוסקלה 14 לראש, שאמט המפתיע עם 13, אמביד לקח יום חופש ונתן 10 בלבד.

אצל הניצים הרצוצים בייזמור תרם 18 ביום סולידי, יאנג (8 אס'), ספאלמן (מי?) ודדמון עם 11 לראש. אטלנטה ממשיכים במסע הבטוח לעבר מתנות דראפט 2019.

מיאמי היט (3-3) 113 – סקרמנטו קינגס (3-4) 123

והנה משחק שלא ציפינו ממנו למשהו וקיבלנו עוד הפתעה חביבה, כשקבוצתו של זיו ממשיכה בפתיחת עונה נהדרת, וכבר נמצאת במאזן חיובי (לא אני לא חולה ובדקתי פעמיים). הרבע הראשון לא הלך לכיוונם כשמיאמי פתחו פער של 11, כשאת הרבע סוגרים שם שלשות של ריצ'רדסון ודווין, כשבאמצע חסן צד לבן שנתן משחק משחק.

ברבע השני סקרמנטו מתחילים לאט ובזהירות לקזז את ההפרש, ומורידים ל-6 מהר מאוד עם כל מיני קופוסים ויוגי פרלים, ומתחילה נדנדה סביב ההפרש הזה, עד שמצליחים להשוות 51-51 ממש על סף המחצית והקבוצות יורדות בשוויון כשהמומנטום סגול. ברבע השלישי סקרמנטו פתחו מבערים ועם 43 נק' ב-12 דק' פתחו פער דו ספרתי לקראת הרבע המכריע, כשווילי קאולי סטיין נותן משחק למזכרת עם 26 בכולל, ומעלה ל-13 הפרש למלכים (היום מגיע להם), ואז באגלי דופק שלשה ועושה 16. הגארדים של מיאמי מצמקים טיפה לקראת סוף הרבע ומורידים ל-11.

הרבע הרביעי נמשך כמו השלישי כשסקרמנטו פותחים הפרש של 17, ומפה מיאמי כבר לא חזרה.

את סקרמנטו הובילו סטיין עם 26 ו-13, הילד עם 23, פוקס עם 20 ובייליצה המפתיע עם 19, באגלי סיים עם 7 נק' ב-17 דק'. בעיקר נראה שסקרמנטו משחקים בלי לחץ, וואלה עד עכשיו נראה לא רע. פלייאוף כנראה לא יהיה אבל לפחות נדפוק קצת את בוסטון שלא תקבל עוד בחירה גבוהה.

את מיאמי הוביל ריצ'רדסון עם 31, דראגיץ' עם 20, וייטסייד חשב של"ג בעומר מתקרב ואסף קרשים לכולם עם 24 כאלה, כולל 16 נק'. ג'ונסון היה היחיד מלבדם שתרם בספרות כפולות עם 11. מיאמי הולכים לעוד עונה בינונית מינוס, לא נורא לפחות רועי ישלים שעות שינה, מצרך חשוב בצה"ל.

אינדיאנה פייסרס (3-4) 93– פורטלנד טריילבלייזרס (2-4)103

משחק משונה קיבלנו בין 2 קבוצות איכותיות. לילארד ואולדיפו שאמורים לסחוב את הקבוצות לא קלעו נק' עד לאמצע הרבע השני, מה שהפריע יותר לפורטלנד שסיימה בפיגור את המחצית. במחצית השנייה פורטלנד דפקו ריצה קדימה עם השחקנים המשלימים, ובתחילת הרבע הרביעי כבר התקרבו לדו ספרתי. השם שאני אזכור מהמשחק הוא קיילב סוואניגן שנתן דאבל דאבל סולידי והראה שפורטלנד זה לא רק לילארד את מקולום. ברבע הרביעי אולדיפו מנסה להציל את המולדת ומוריד ל-5 הפרש לקראת הסיום, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי כשלילארד שם את השלשה האחרונה לערב (מפתיע נכון?).

את פורטלנד הובילו מקולום וקולינס עם 17 כל אחד, לילארד 16, טרנר 13, אמינו (10 ריב') וסוואניגן (10 אס') עם 11 לראש. מגוונים הבלייזרס, אולי יש תקווה למרות הכל.

את אינדי הוביל כמובן דיפו עם 21, קוליסון 17, יאנג שם 16, בוגדנוביץ 14. לאינדי דווקא יש גיוון, אבל היום היה חסר כוכב שני שיקח על עצמו אקסטרה כי אולדיפו לבד לא תמיד מספיק.

שיקגו בולס 124 (5-2) – גולדן סטייט 149 (1-7)

לאחר התצוגות האחרונות של קרי ודוראנט, נראה היה שזה רק עניין של זמן עד שקליי תומפסון "יתפוס יום", ולצערה של שיקגו זה קרה נגדה.

לאחר מחצית ראשונה מטורפת בה קלע 10 שלשות והוביל את הלוחמים ליתרון 50-92 במחצית, תומפסון קיבל אור ירוק מחבריו (כולל מחזיק השיא הקודם סטף קרי) להמשיך ולזרוק, בדרך לשבירת שיא השלשות למשחק והעמדתו על 14.

בסה"כ, תומפסון צלף 52 נק' ב-26 דק' משחק (שלושה רבעים בלבד), וסיים עם 18 מ-29 מהשדה (14 מ-24 מחוץ לקשת).

מ-ד-ה-י-ם.

קליי תומפסון אחד, שלושה רבעים, 14 שלשות (שיא נ.ב.א חדש), 52 נק'.מדהים.

Posted by ‎רון טחן – אזור הצבע‎ on Monday, 29 October 2018

מי שחגגו ביחד איתו על המגרש היו קרי שהמשיך את פתיחת העונה הנהדרת שלו עם 23 נק', כאשר אלפונזו מק'יני ניצל את ההזדמנות לסיים עם 19 נק' ו-10 ריב'.

אצל שיקגו בלט כרגיל זאק לאבין עם 21 נק', ו-וונדל קרטר יתנחם בשיא קריירה של 18 נק'.

מילווקי באקס (0-7) 124 – טורונטו ראפטורס (1-6) 109

ללא כוכביהן הראשיים, הגיעו שתי הקבוצות המושלמות היחידות ערב המחזור למשחק בציפייה לראות מי ימלאו את החסר.

אצל טורונטו אלו היו סרג' איבקה ופסקל סיאקם, שקלעו 30 ו-22 נק' בהתאמה ובאחוזים טובים (12 מ-21 לאיבקה, 10 מ-16 לסיאקם).

אלא שלצערה של הראפטורס זה לא הספיק, כאשר לאורי אמנם סיים עם שיא עונתי של 15 אס', אך לא מצא את הרשת עם 9 נק' בלבד (3 מ-14 מהשדה).

במילווקי חלוקת המאמץ הייתה משותפת וכללה שבעה שחקנים שסיימו עם ספרות כפולות בעמודת הנק', כאשר איליאסובה מוביל עם 19 נק', ותון מייקר חזר לעניינים עם 11 נק' ו-7 ריב'.

בכלל, החל מהרבע השני הבאקס השתלטה על המשחק ולא הביטה אחורה בדרך לניצחון גדול, ושמירה על מאזן מושלם ונקי מהפסדים.

מישהו מריח מועמדות לתואר מאמן העונה למייק בודנהולצר?

ניו יורק ניקס (5-2) 115 – ברוקלין נטס (5-2) 96

כולם יודעים שניו יורק כחולה/כתומה?

בואו לא ניסחף, אבל תמיד טוב לעצור רצף הפסדים (שעמד על חמישה), ואם אפשר לעשות זאת בדרבי – מה טוב.

המשחק דווקא התחיל לא רע עבור ברוקלין, שפתחה פער מוקדם של 9 נק', אך עד מהרה הניקס חזרה לעניינים, בדרך למחצית שנייה שהתנהלה על מי מנוחות עד לסיום.

את הניקס הוביל פעם נוספת הארדוואי ג'וניור עם 25 נק', כאשר פרנק ניקילינה תורם 16 משלו, והרוקי אלפונזו טרייר תורם 12.

כמו כן, אנס קאנטר שממשיך להתרגל לתפקידו החדש-ישן כשחקן השישי של הקבוצה, תרם דאבל דאבל של 15-15.

את הנטס, שלא תיקח יותר מדי דברים חיוביים מהמשחק, הובילו ספנסר דינווידי עם 17 נק' ו-הוליס-ג'פרסון עם 16 נק'.
דיאנג'לו ראסל, למי שעדיין עוקב, סיים עם 13 נק'.

מינסוטה טימברוולבס (4-3) 124 – לוס אנג'לס לייקרס (5-2) 120

ת'יבודו לא רוצה לתת לבאטלר ללכת והוא יודע למה. 5 מתוך 8 השלשות של מינסוטה ברבע הרביעי הגיעו ממנו ועזרו לקבוצתו להחזיק מעמד אל מול לברון ג'יימס והצעירים המוכשרים מאל איי.

"הם שיחקו מהר", אמר באטלר לאחר המשחק, "והאנרגיה שלהם כנראה גם הדביקה אותנו".

הלייקרס עוד ניסו לתת פוש כדי להתקרב אך בעזרת משחק הגנה (כן הגנה) מצוין של מינסוטה הם הצליחו לקבל את העצירות הנדרשות ולברון סופר כבר הפסד חמישי בשבעה משחקים.

אז נכון שלברון תמיד אומר שהוא סבלני, אבל מי שמכיר את פועלו יודע שסבלנות זו לא התכונה החזקה שלו.

"אנחנו חייבים להיות יותר טובים", אמר לברון, "אנחנו יודעים את זה. אנחנו מדברים על זה כל הזמן, מדברים על סבלנות אבל אנחנו לא יכולים לחזור שוב ושוב על אותם דברים ולצפות לתוצאה שונה".

המשחק עצמו היה צמוד לכל אורכו וההפרש לא עבר את 5 הנק' לאף קבוצה. ברביעי הלייקרס ניסו לקחת את ההובלה ולברוח אך בכל פעם נענו על-ידי באטלר או טאונס במפגן קלאצ' מרשים.

למינסוטה: באטלר עם 32 נק' (6 שלשות), טאונס במשחקו הטוב ביותר העונה עם 25 נק', 16 ריב', 6 אס' ו-4 בלוקים. אוקוג'י שמחליף את וויגינס הפצוע בחמישייה הוסיף 17 עם הגנה מעולה ורוז עם 11 מהספסל.

ללייקרס: לברון עם 29 נק', 10 ריב', 8 אס', אינגראם חזר מהשעיה עם מוטיבציה להוכיח וקלע 24 נק', קוזמה עם 19 ורונדו עם 13 ו-8 אס' מהספסל. בול שוב לא נראה מחובר וסיים עם 4 נק' בלבד.

סן אנטוניו ספרס (2-4) 113 – דאלאס מאבריקס (5-2) 108 [הארכה]

איזה משחק היה לנו באלאמו דום. דמאר דה-רוזן היה בכל מקום. לוקה דונצ'יץ' הראה מעט מהכישרון האדיר שלו והאוהדים קיבלו את ערך הכרטיס ויותר עם דרמה, הופעות גדולות וניצחון קבוצתם הביתית.

דונצ'יץ' ודה-רוזן נאבקו ראש בראש בסיום המשחק וההארכה במשחק שהיו בו 10 שינויי הובלה ו-12 פעמים שוויון. דה-רוזן קלע 18 נק' מה-34 שלו ברבע הרביעי ובהארכה, כשדונצ'יץ' עונה לו ב-10 נק' משלו באותו פרק זמן.

דניס סמית' עוד היה יכול לגמור את המשחק כאשר דה-רוזן עשה עליו פאול שניה וחצי לסיום הזמן החוקי. סמית' קלע את הראשונה להשוות את המשחק, אך החמיץ את השנייה והמשחק הלך להארכה.

בהארכה, יחד עם הקהל המשולהב, הספרס ודה-רוזן כבר לקחו את ההובלה ולא עזבו.

בספרס: דה-רוזן עם 34 נק', 9 אס', 6 ריב', אולדריג' עם 20 נק' משלו ורודי גיי עם 15 נק' ו-11 ריב'.

דאלאס: דונצ'יץ' היה בספק למשחק עם כאבי גב אך שיחק 40 דק' בהם קלע שיא קריירה של 31 נק' עם 8 ריב' ו-4 אס' (גם 6 איב'), סמית' עם 22 נק' ובארנס עם 18 עזרו גם הם. דיאנדרה ג'ורדן בפעם הראשונה העונה לא סיים עם דאבל דאבל כשקלע 8 נק' יחד עם 18 ריב'.

דנבר נאגטס (1-5) 116 – ניו-אורלינס פליקנס (2-4) 111

במה שהיה אמור להיות משחק המפגיש בין שתי המרעננות הרשמיות של החורף במערב, ניו-אורלינס קצת הרסה את החגיגה כאשר דייוויס ופייטון לא עלו לשחק בשל פציעות. אך למרות זאת אלווין ג'נטרי צריך לצאת מרוצה מהמשחק כי קבוצתו נלחמה ועמדה שווה מול שווה מול קבוצה מצויינת בדמות הנאגטס.

כשהם כבר בפיגור 18 ברבע השלישי, הפליקנס החלו לצמצם והגיעו לפיגור 96-94 ארבע דקות לסיום המשחק אחרי לייאפ נוסף של הולידיי. אך שלשה של מאליק ביזלי מייד אחר כך נתנה למארחים את החמצן הנדרש לנצח את המשחק.

לנאגטס: 23 נק' כ"א למורי והאריס, יוקיץ' עם כמעט טריפל דאבל סולידי של 12 נק', 10 אס' ו-9 ריב' ופול מילסאפ עם 18 נק'. ליילס היה מצויין מהספסל עם 17 נק'.

לניו-אורלינס: 18 נק' לאנטואן מור, 16 נק' יחד עם 9 אס' ו-8 ריב' להולידיי, 17 יחד עם 10 ריב' למירוטיץ' ורנדל היה נהדר עם 24 נק' ב-27 דק' מהספסל.

לפוסט הזה יש 169 תגובות

  1. שיא מדהים בתחת שלי. יותר מדויק לקרוא לזה קרקס והשפלה שלא מקובלת בענפי ספורט אחרים.

    קליי גם שבר את שיא הנסיונות משלוש למשחק, לרסיסים, 24 פעם. חוץ מג'ייא אר המשוגע, וקובי פעם אחת, אף אחד לא העז לעבור את ה-20.

    קלע 14, שזה נחמד מאוד, רחוק ממדהים ורחוק ממה שחושבים עליו כשאומרים שיא. קצת יותר מ-50 אחוז.

    כל זה ב-27 דקות, 29 נסיונות קליעה סה"כ ב-27 דקות, שזה אומר קרקס. במשחק הבא יכולים לתת לקארי לזרוק 60 או 70 פעם במשחק שלם.

    מי שרצה קרקס קיבל אותו. נגד חצי הרכב של הקבוצה הכי חלשה בליגה. מתפלא שסטיב קר עומד מאחורי זה.

    1. שהבולס יגידו תודה שלא נרמסו יותר. מגיע להם שיתחילו לשמור.

    2. כשאתה קולע בכמעט 60% תזרוק גם 40 שלשות

      1. +1

      2. קליי תומפסון לא קולע ב-60 אחוז מהשלוש ואף אחד בעולם לא.
        "יד חמה" זה בולשיט. מספרים לא משקרים. השאלה כמה אתה נותן לשחקן לזרוק.
        זה העניין המרכזי. קבוצה בוחרת לעשות צחוק ממשחק כדורסל. ברבע השלישי, כשתומפסון קלע 4 מ-10, מספרים מתחילים להתיישר, ובסה"כ 13 פעם ב-7 דקות, שתי זריקות לסל כל דקה של שחקן אחד – קארי לא איים על הסל אף לא פעם אחת. דריימונד גרין לא איים על הסל פעם אחת. קווין דוראנט זרק בטעות פעם אחת.
        זה נשמע לך הגיוני? זה נשמע לך כדורסל?
        אם אתה אוהב את זה, אחלה. אולי ברבע הרביעי העלו את כלבי הים והמוקיון.

        1. בניגוד לאמונה פופולרית, אף מחקר לא הפריך מעולם את קיומה של תופעת היד החמה.

    3. יכול להשאיל לי את הספר על מה מקובל ומה לא מקובל בספורט,? אני לא מוצא אותו…

      1. +23

    4. אני מבין את התגובה הראשונה, אבל כמו שכתב אפלטון, בסופו של דבר הוא קלע באחוזים מצוינים.

      בנוסף, קר הוציא אותו אחרי שבירת השיא וכמיטב המסורת אפשר לכוכבים לנוח ברבע הרביעי של המשחק.

    5. כמה מרמור בתגובה אחת…

    6. איך אפשר לאהוב כדורסל ולכתוב תגובה כזאת ? שחקן שלא שיחק נגד קונוסים אלא נגד שחקני אן בי איי מוריד 52 נקודות ב 26 דקות עם 14 מ 24 מהשלוש. לא מתחת לסל וחלק גדול מהסלים מעל שמירה. איך אפשר שלא להעריך את המיומנות? את הפרגון בין השחקנים כולל של השחקן ששבר את השיא שלו? מה זה דבר חדש שהולכים בכל הכח לאיש החם? (במקרה הזה קלעי שלשות שנמצא ב zone אז הוא זרק 24. ככה בדיוק צריך לשחק לא? איך אפשר לא להעריך את סטיב קר שמתעקש להוריד אותו לספסל כי המשחק כבר חסר ערך ספורטיבי ולא נותן לו לנפץ (לא לשבור ) את השיא? איך אפשר לא להעריך קבוצה שלקחה שחקנים מהדראפט והביאה אותם לרמות כאלה ? מזכיר שזו קבוצה אלופה עוד לפני שדוראנט הגיע וההכל מהצמחה פנימית של הכוכבים שבחרה בדראפט.זו דוגמא ומופת לניהול קבוצה. איך אפשר לא להעריך את זה לפחות?.

      1. 1001+

      2. הקדשת קצת יותר מדי זמן לקרקס אנונימאנו 😉 מסכים כמובן להכל

      3. לא אמרתי שאני נהנה מזה, בטח לא כשזה קורה ב40-50 הפרש ואין שום ערך ספורטיבי למשחק (או לליגה, אבל בסדר, כבר אמרנו סופרים ממקום 2). אבל באופן תיאורטי, כששחקן קולע מעל 50% מהשלוש, שיזרוק כמה שהוא רוצה.
        מי שרוצה לצפות בקרקס, ויש כנראה לא מעט כאלו, יצפו.
        אני תן לי את סן אנטוניו-דאלאס כל ערב.

    7. השיא של קובי דווקא לא נקבע במשחק ה-81 נק' שבו קלע 15-12 מהשלוש (לא זוכר כמה לשתיים וכמה מהקו).

    8. לקלוע 14 שלשות ב-58.33% במשחק נב"א זה מדהים ושיא ליגה!!!

  2. תודה רבה על המאמץ המשולב. יצא מצוין, ואפילו עם פרגונים לסקרמנטו!

    1. "הקינגס עושים יופי של קריקטורה לקבוצת כדורסל"

      " לו רק הייתה שם קבוצת כדורסל. לו הייתי פיראט יפתי"

      לדעתי זה רק ההתחלה של הפרגונים.. שינוי מגמה
      בוגדנוביץ המנהיג של הקינגס שנה שעברה יחזור רק עוד שבועיים ובאגלי מראה רק ניצוצות הבחור יכול להיות דומיננטי…

      איך הצלחת לראות משחק שלם של הקינגס השנה כולל ההוא בדנבר שהיה הכי חלש של הקינגס השנה ולהגיע למסקנה הזו…(היה רבע וחצי מאד חלש…)

      בשביל להבין מגמה צריך לראות משחקים ואם לא רואים משחקים
      כי ברור זה לא קל..מומלץ להיות זהיר בסגנון

      היה מסקר אחר שכתב על הקינגס איומים כשהיו נהדרים והפסידו לניו אורלינס ביום משוגע.

      בכל מקרה ,הקינגס הם לא ילדי הכאפות השנה והתופעה של קבוצות שהם מושא לירידות פסולה בעיני ומורידה את השיח 🙂

      1. מודה בעובדות ובאשמה, אבל אנחנו מודעים ויש מאמץ בכיוון, שתדע.
        הלילה מול אורלנדו הם במשמרת שלי.

        1. תודה רבה דובי 🙂 !

      2. זיו היה פרשן של סקרמנטו שדיבר על הסיקור התקשורתי המלגלג.
        מה שהוא אמר זה הדבר הכי נכון- 'הדרך הכי טובה לשנות את השיח היא להתחיל לנצח'.
        זה הכל. ברגע שהקינגס יתחילו לנצח גם הסיקור כלפיהם ישתנה.
        אגב אני זוכר ששנה שעברה פרגנתי להם בכל סיקור כמעט (בעיקר כי אני ממש אוהב את בוגדנוביץ' והילד כצוות), כך שיש לך קריאה קצת סלקטיבית.

        1. אני כשלעצמי חרד מהיום שהניקס יתחילו לשחק, להתנהל ולקבל יחס של קבוצת כדורסל לגיטימית.

          1. תכלס אוהדי הניקס יעברו כזה משבר זהות שיעברו לאהוד את ברוקלין.
            מה יעשו שם בלי הציניות והשנאה הבריאה לדולן?

        2. לגביך שנה שעברה נכון,
          ואין לי בעיה מול ביקורת וגם שבחים עניינים
          יש לי בעיה עם סגנון מתלהם שלא מבוססת על עובדות ולא בכל המקרים על צפיה אלא על דעות מהבית ואמירות כלליות.
          יש פה מסקרים שאני יודע שלא ראו את המשחק/ים ואני מאד אוהב את הסיקורים כי הם לא מתיימרים להיות מה שלא ונשארים עניינים.
          מותר וחיוני לחלוק על כולם, אבל פחות ללכלך וזה בתחושה שלי היה פה קצת..
          בתקווה מכל הבחינות.. מאחורינו 🙂
          ושוב המון תודה לכל המסקרים!!!!

          1. ולגבי הפרשן.. נכון, אבל הוא כנראה ובתקווה רואה משחקים
            לא כל הפסד ב20 נקודות הוא תבוסה נוראית, או לא כוחות,
            לכל משחק דינמיקה משלו ויש פעמים שאחת הקבוצות גם ביום משוגע או ביו גרוע.
            אחרי עשרים שלושים משחקים אפשר לצייר קו מגמה אבל לא אחרי אחד ,שניים , שלושה או ארבעה.
            וגם לא אחרי שבעה, אני מאד מקווה שהמגמה החיובית של הקינגס תמשך,אבל, אני עדיין לא משוכנע אבל כמו שכתבתי יש לי סיבות להאמין..

        3. אולי הוא פשוט דילג על הסיקורים שלך?

          1. מה פתאום…חלילה…
            רק הם היו לפני שנה…קצת מזמן…
            מאז כבר היו בלי סוף אמירות אחרות של אחרים , בתרום עונה ובשבועיים הראשונים

      3. למה אתה מבלבל אותנו עם עובדות ?
        עד שיש רגע של נחת…. 🙂

      4. שחרר בן אדם, אז יורדים על הקונגרס, ביג דיל. תקרא מה כתבו כאן על אוק סיטי, הניקס, אטלנטה, פיניקס(!), הפרוסס, ברוקלין, ואחרות.

        1. קונגרס = קינגס
          חחח…

  3. קליי עם 52 נק ב26 דק וירד לנוח 5 דק לסיום רבע 3 ולא חזר. בקצב הזה יכל לדפוק 20 שלשות אם היה משחק משחק שלם. ברוך הבא לעונה. לייקרס יהיו בצרות להפסיד למיניסוטה זה באמת לא היה בתוכניות. מה קורה שם במיני אגב? הם מתאמצים? בסבוטאז? תיבס ובאטלר עשו את בכוונה להעיר את הקבוצה? באטלר באמת שונא ושנוא? מה קורה איתם? הצוות המסייע של יאניס ניגב את הפרקט עם צוות קאווי ומילווקי לדעתי האיום הגדול ביותר בפלייאוף המזרחי על בוסטון. בודנהולצר מראה שהוא מאמן אדיר ואולי בדרך לתואר מאמן העונה. דונציץ עם ההופעה הלילה תופס נכון לעכשיו את ההובלה במירוץ לרוקי העונה גם בעקבות משחקים חלשים של יאנג והמאבס יכולים להיות מאד מעודדים למרות שהעונה לא יגיעו לכלום. זיו עד כה צדק הקינגס רצים ועפים ומשחקים מהר מה שמקשה על קבוצות בינוניות ומטה לעמוד בקצב. אם ממפיס ומיני גם בעניין המערב יהיה רצחני מאי פעם. פילי כצפוי תרמוס נמושות ותפסיד לחזקות המשחק הבא מול הבאקס השאלה אם יאניס ישחק. נא כבר עם 2 פסדים מתוך 6 משחקי הרצח שלהם ושניהם בלי ad מישהו יודע מתי הוא חוזר?

    1. מילווקי יסיימו 3. הם לא בקליבר של טורונטו עם קוואי.
      דונצ'יץ מגשים את כל הציפיות ממנו ומעבר (להזכירך קראת לו גלינארי…).
      לא סתם נבחר ברוב מטורף לזכות ברוקי העונה.
      שחקן מיוחד מאוד שמשנה פרנצ'ייז.
      על הלייקרס דיברנו בבלוג החי… לברון המשמיד עושה את עבודתו נאמנה, הפאסיב אגרסיב יצא לשלב הביצוע.

      1. הוא עדיין גלניארי גלינארי תותח תראה מה עושה ברליפרס שהוא בריא זה לא בושה להיות גלינארי הוא הכי גלינארי שיש גם היום. אם עתה חושב דדונצצץ יעשה יותר צזה אתה טועה הוא די קרוב לתקרה שלו בניגוד לאייטון ויאנג דהייתי בוחר בהם גם היום לפניו ולדעתי יהיו דחקנים יותר טובים. אל תפסול אחרים. אני לא רואה בדונציץ סופרסטאר. ועל כלינארי עמרתי שאם היה בקבוצה מנצחת הוא היה אולסטאר לא בושה

        1. הקשר היחיד בין גלינרי לדונצ'יץ הוא ששניהם ונילים.
          סוגי שחקנים שונים לחלוטין.
          דונצ'יץ סוג של לארי בירד סלובני, גלינרי סתם סקורר פציע.
          יאנג לא יהיה שחקן על בחיים. הוא קוריוז והתקרה שלו זה להיות סקורר של קבוצות לוטרי.

          1. ימים יגידו.

          2. לארי בירד נעלב מההשוואה לדונציץ. דונצצץ לא קרוב ולא יהיה קרוב לא לבירד ולא נוביצקי והוא בחיים לא יהיה סופרסטאר. התקרה שלו זה גלינארי גינובילי אולי קצת יותר טוב. הסופרסטאר היחיד מהדראפט הזה יהיה אייטון. יאנג דונציץ נוקס יכולים להגיע לאולסטאר וכנראה גם יגיעו אמרתי את זה עוד לפני הדראפט. אייטון זה הריל דיל

          3. שמעון, לא בטוח שלארי נעלב.
            דונצ'יץ' קולע יותר טוב מבחוץ, מראה בינתיים יכולת מפתיעה בריבאונד ואת המסירה והאופי הווינרי כבר מכירים.
            אז קשה להעריך איך בירד היה מסתדר היום בליגה, אבל דונצ'יץ' יכול להיות דוגמה לא רעה.

            אותי דונצ'יץ' מפתיע לטובה ואני עוד חשבתי שיהיה הטוב ביותר מהדראפט הזה קודם.
            תראה איך הוא מנצל את הגובה שלו למסירות, את הסטפ בק, בפיק נ'רול ובמתפרצות שחקנים פשוט לא יודעים אם לצאת אליו, להתקפל אחורה, כן להחליף או לא להחליף. כשהוא יתרגל לקצב, ישפר קצת כושר ויפתח כימיה עם שאר השחקנים הוא יהפוך כל התקפה לסיוט בשביל ההגנה.

      2. בעונה הסדירה כנראה שכן הפלייאוף אם תהיה סידרה בין טורנטו למילווקי הכסף של על האיילים

        1. יש לך ווינר על מוכח כמו קוואי בצד אחד.
          בצד השני מאמן טוב שקבוצותיו נחנקות בפלייאוף.
          טורונטו ובוסטון ברמה משל עצמן.

          1. נחיה ונראה. מי נחנקו ההוקס עם שחקנים בינוניים? הלוואי שנראה בידרה טורנטו מול הבאקס. אין שום דבר ווינרי בטורנטו.

          2. עכשיו יש

  4. וואו קליי!

    + מדהים לראות את הפרגון של דוראנט ובעיקר של קי(שהשיא היה שלו), והמשיך למסור לקליי ולעזור לו לשבור את השיא של עצמו…

    8 משחקים לתוך העונה, נראה שתריפיט בדרך…

    1. גם בלי זה הטריפיט בדרך רק פציעה של אחד מהטריו עלולה למנוע את זה אבל כמו שיתר הקבוצות נראות גם זה לא ימנע.

      1. +1

  5. תודה רבה לצוות, אחלה סיקור.

    הספרס, בגירסת ההארלם גלובטרוטרס, ממשיכים קדימה. נדמה לי שלגיי היו 6 חטיפות (?!?), נקווה שזה ימשיך ככה, לפחות עד שלוני וווייט יחזרו לרוסטר. גם הלילה יענקל'ה לא קיבל דקה, למרות סנטר דומיננטי בצד השני. ממש מדאיג.

    מברוק לקליי המלך!!!!

    מעניין מה בודנהולצר זומם שם במילווקי… זו יכולה להיות האליפות המפתיעה ביותר של המילניום, כשבמקום האוטובוס הפתוח בחגיגות של הלוחמים, נקבל את יאניס על הארלי דייווידסון 😉

    1. סביר בערך באותה מידה שיאניס יגיע לאלאמו בשנה הבאה ויחבור לפופ .
      בעצם – עוד הרבה פחות .

      1. הייט, בוא נחלק את השלל חצי בחצי – אתם תיקחו את האליפות, את השיאים ואת התהילה, אבל תשאירו לנו את התקווה ואת הפנטזיה, נשמע לי הוגן….

        1. מיקי, בחיי שזו אחת התגובות הכי יפות שהיו כאן באתר. בתור אוהד למוד קרב ומפלות, מה זה קל לי להזדהות איתה.

          1. 🙂

        2. אקס-מיקי – שנים רבות זה היה הפוך . ואז קינאתי במורשת של ס"א . לעיתים הייתי בעדכם ( מול השיקוץ ממיאמי ) , לעיתים נגדכם ( בעימותים מול הסאנס של נאש ) . אבל תמיד התקנאתי בשושלת וביציבות של ס"א בטופ או קרוב לו.
          אז עכשיו הגלגל התהפך . גם זה לא יישאר לנצח, ואני עדיין צובט עצמי אם זה לא חלום .
          בהערה שלי לגבי הבאקס התכוונתי שיתחילו במטרה צנועה יותר – להגיע לגמר המזרח . גם שם הם לא יהיו לדעתי .

          1. אובייקטיבית, אני מסכים איתך.

    2. אז יש כבר תסריט של חגיגות האליפות.
      חצי מהעבודה עשינו.

    3. גיי מדהים, הוא צריך להיות הסוגר שלנו ולא דרוזן.

      1. דרוזן ענק, עד עכשיו. אשכרה MIP. עזב סיטואציה בעייתית ונכנס למערכת בריאה. פורח ממש.

  6. חברה המון תודה על הסיקורים המושקעים!

    1. 100+

  7. אחלה סיקור
    סאן אנטוניו יכולה להיות מרוצה מהסקור הנמוך של היריבה 🙂

  8. תודה למסקרים! תענוג

  9. תודה חברים נהדרים.
    ס"א מתחילה לשחק בהגנה? הם מתחילים להיראות לא רע בכלל. דרוזן משחק קצת כציר והעזרה שמביאים עליו בצבע הוא מצליח למצוא שחקנים לחיתוך – עוד הברקה מבית פופ.
    מנסה לשים את השנאה בצד אבל קשה לי לראות את לברון באור חיובי. זה לא כדורגל ששחקנים יכולים להשאר למעלה בהתקפה. מה הסיפור שישחק 25 דקות במשחק וייתן את כל מה שיש לו?! זה פשוט WIN-WIN לו ולצעירים. באמת נשגב מבינתי.

    1. זה פשוט מחליא, זה הופך לסימן ההיכר שלו כבר מעונה שעברה, ועוד עשה את זה בפלייאוף.
      בנאדם דוחה בלי בושה.

      1. פריק קונטרול בדרך הכי שלילית שאפשר.
        משהו אחד בקשר לדיון מהבלוג החי – אפשר לשנוא אותו אבל אי אפשר להתווכח עם ההצלחה שלו. מה שהוא עשה לקליבנד בשנה שעברה היה מדהים וקשה לי להאמין שהיו עוברים סיבוב בלעדיו ולפי איך שזה נראה בתמונת מצב כרגע גם לא היו מדגדגים את הפלייאוף בלעדיו.

        1. הם לא היו עוברים סיבוב בלעדיו וגם לא היו אמורים לעבור סיבוב איתו.
          לברון מסוגל לשחק רק ב"לברון סיסטם" שהוא מייצר – שהוא מחזיק בכדור כל ההתקפה, חודר, מבצע עבירת תוקף שלא נשרקת, ואז או שמקבל שריקה שלרוב מומצאת או שמוסר לקלעי שצריך לעמוד בפינה כמו ילד טוב.
          הסטטיסטיקה נצברת היטב עבורו – או בנק', או באסיסטים.
          והקבוצה הופכת סטטית ונכה ולא מסוגלת לשחק בשיטה אחרת, כשהוא לא על המגרש.
          שאר השחקנים צריכים להיות קלעים של קאץ' אנד שוט ובהגנה פועלים שחורים שינסו לסגור את החורים שלו ועוד לקבל על הראש כשלא יצליחו.
          הלברון סיסטם מספיקה למזרח. הספיקה אפילו עד אליפות בצירוף אירועים של אחד למיליון (חלקו מכוון) ועם הופעות קלאץ' פסיכיות של קיירי.
          היא רחוקה מלהספיק במערב.
          צעירי הלייקרס ו-וולטון גם לא יישברו כ"כ מהר וייכנעו לה.
          אבל לא תהיה להם ברירה.
          הוא מזיק כרגע יותר ממה שהוא מועיל, תוקע את המשחק המהיר, משמיד את ההגנה ויוצר מצבים של 4 נגד 5.
          יוצר אווירה שלילית בקבוצה.
          כשיצטברו מספיק הפסדים וולטון יקבל בעיטה ותבוא בובה שתשחק את הלברון סיסטם.
          כמה מהצעירים המרדניים יעופו בטרייד עבור "כוכב".
          רונדו יורחק כלאחר כבוד להרכבים ללא לברון כי הוא לא סופר אותו ומחזיק בכדור יותר מדי (והוא באמת משמש דוגמא לצעירים, ולא כמו הפייק מנהיג לברון).
          כל זה היה ידוע מראש, זוהי דרכו של השיקוץ.

          1. תגובה מהמוצדקות ביותר שיש.
            הציוץ של לברון לאחר פיטורי הטירון מראה בדיוק מה הולך לקרות בעמדת המאמן של הלייקרס בחודשיים (גג) הקרובים.

          2. חחחחח יצירת מופת מבית האשך היקר, + 1000

  10. תודה רבה על אחלה סיקור!
    איזה שיא של קליי המלך!!!!!!!!!!
    איזה מאמן בודנהולצר!
    איזה שחקן דונצ'יץ'!

    מילה לזיו – הקינגס הרוויחו ביושר את הזלזול כלפיהם במשך שנים וכמו שאמר אפלטון 'הדרך הכי טובה לשנות את השיח היא להתחיל לנצח'.

    1. שי ,או קיי נניח…
      מה זה הרוויחו ביושר..

      זה שיש ילד מוזר אז מותר להציק לו..
      בלי קשר להתנהגות שלו וגם אם השתנה..

      וזה מצדיק כתיבה חובבנית עם דעות מהבית..( לא כולם,כן אפלטון…)
      אפשר להשאר צנוע כשלא רואים יודעים.

      עובדות הם לא רק התוצאה
      הדרך לא פחות חשובה מהשורה התחתונה!

      ושוב בתקווה , מאחורינו:)

      1. מאחל לך מכל הלב שפתיחת העונה המוצלחת לא תהיה אפיזודה חולפת.
        בכנות.

  11. סיקור מעולה ללילה מעניין תודה רבה. הופעה נפלאה של דונצ'יץ' הלילה ואם ימשיך ככה יהיה מועמד לגיטימי לרודי העונה שבנתיים זה איטון ללא כל צל של ספק.

    1. בוא נראה איפה דאלאס ייסיימו ואיפה פיניקס ואז ההבדל בסטטיסטיקות יהיה זניח לחלוטין…

    2. שני אלה ובאגלי.
      בלונג ראן לדעתי דונציץ יהיה השחקן הטוב מהדראפט ובאגלי שני
      יותר קשה להוליך קבוצה היום מעמדת הסנטר

    3. סיכומי ביניים לרודי העונה: 1. רודי גובר 2. רודי גיי. מחוץ למרוץ: רודי פרננדז. HOF: רודי טומג'נוביץ

      1. 🙂

      2. באופן מפתיע זו תחרות צמודה בינתיים.

  12. סיקור מעולה ללילה חמוץ
    הלייקרס היו חייבים לצאת מהטארגט סנטר עם W
    מה שקליי עשה הלילה זו חוויה מבלי להכנס לאם זה קרקס או לא גולדן סטייט בפיק התקפי בעיקר בזכות דוראנט וקארי

    1. קליי תומפסון הוא השחקן השני הכי חשוב בגולדן אחרי קווין דוראנט.

      הוא גם לא צריך לעשות תנועות חיקוי של ג'ורדן.

  13. תודה על סיקור מצויין לערב היסטורי.

  14. יופי של סיקור!

    יכול להיות שדה רוזן מתחיל לפתח יכולת במאני טיים?
    יכול להיות שהכינוי "דה פרוזן" לא יצוץ השנה בפלייאוף?

    1. לא בוחנים יכולת מאני טיים מול קבוצה גמורה כמו דאלאס.

      1. לא באמת..
        יש פה כאלה שסימנו מיקומי פלייאוף ותארים אישיים ע"ס 3 משחקים ראשונים, זו פרודיה.

    2. זה מטופש, הבנאדם מכריח זריקות רעות מאוד בתור שיטה לסופי משחקים.
      הוא יהיה משופר אצל הפלח, אבל הבסיס נשאר זהה.
      הוא יכול מאוד להועיל לספרס אבל צריך להגבילו בסיום אחרת ה"דפרוזן" יחזור ואיתו יקפאו הספרס.

  15. הליגה הזאת לא מאוזנת.

    אף אחד כבר לא מתפלא כשרואים סופר טים מול חצי קבוצה כמו שיקאגו.

    השיא הזה ושל סטפאן לא מצביעים על שום גדולה אישית פרט לחולשה של היריבה.

    1. צודק . מספר לך משהו ששמעתי שמדברים עליו עכשיו לגבי שנה הבאה.אבל זה רק ביננו חשוב שלא ידלוף החוצה. יש מצב ששנה הבאה אדם סילבר לוקח את כל הקבוצות וושם להם מאמן את סטיב קר. חמישיה – שים לב כל הקבוצות החמישיה של גולדן כולל דה מרקוס קזינס!! זה עדין לא נסגר פשוט מפחדים שכל אלה שמתבכיינים על זה שהליגה לא שיוויונית עכשיו (למרות הדראפט מס המותרות ועוד מלא דברים שאין באף ליגה אחרת שהמטרה שלהם לשמור על שיוויוניות אבל להשאיר אפשרות גם לניהול ולהתפתחות) – בקיצור מפחדים שכל אלה שמתבכיינים על זה שהליגה לא שיוויונית יתבכיינו על זה שהיא הפכה להיות שוויונית מידי. בגלל זה עוד לא סגור אבל יש מצב. תזכור איפה קראת את זה פעם ראשונה.

  16. תודה על הסיקור – קליי תומפסון – מדריך הטרמפיסט לגלקסיה – 24 ניסיונות לשלוש ב-27 דקות – הליגה צריכה לעשות בדק בית.
    ובינתיים (די) רחוק משם, לברון מגלה את החיים האמיתיים. מקלל את הפט-שופ-בויז…

    1. לא בדקתי אם נכון אבל חבר שלח לי נתון שכל המשחק קליי כדרר פחות מעשר פעמים, האיש פשוט צבר נק' בצורה מקסימאלית

      1. אם דבר כזה רק היה מתחיל באימון – המאמן לא היה מרשה את זה. שום קשר לכדורסל

        1. יש חוקים ויש את המטרה: לנצח. איפה פה הבעיה? צריך להוסיף חוק שאוסר על שחקן לזרוק יותר מעשר שלשות?

          1. יש חוקים לא כתובים – אתה לא משפיל קולגה, קליי היה יכול לוותר על השיא הזה מול הרכב ליגה ד' (עכשיו יתנפל עלי איזה אוהד שיקאגו פגוע) וסטף וקיידי היו יכולים לשחק כדורסל אמיתי, מכבד ומתחרה ולא מן בדיחת אימון שכזאת שאין שום קשר בינה ובין כדורסל (מלבד החוקים שאתה כל כך דבק בהם). אבל זה הולך יפה עם כל היחס המזלזל של הגולדנים בשנים האחרונות – מפתיע אותי שסטיב קר העביר את פסקי הזמן ולא איגודאלה.

          2. מה במה שהם שיחקו לא כדורסל אמיתי? אתה חושב שסתם ההפרש גדל ככה? מי שמזלזל זה שיקגו שהשחקנים שלה חושבים שלשמור זו מילה גסה.

          3. כדורסל מכבד ומתחרה מאת אוהד אוקלהומה = משחק בידודים מכוער, עושים תורות פעם אני פעם אתה, זריקות מהתחת בלי שום קשר למשחק ולאחוזים, פרצופים קשוחים וכועסים ו-100% מאמץ בלעמוד בצד עם הידיים על הברכיים כשאתה לא עם הכדור.
            זה כדורסל!
            גם מכבד, גם מתחרה, וגם משאיר את היריב בעניינים.

          4. ששני הקלעים המובילים שלך מוותרים על זריקות בצורה גרוטסקית כדי שחבר ישבור שיא על גב של הרכב שני במצוקה – זה לא כדורסל אמיתי. בכדורסל אמיתי אתה משחק 100% כל הזמן – כך אתה מכבד את היריב. אתה עושה את המקסימום שלך כל הזמן – או שאתה יורד לספסל – אתה לא עושה מולו תרגילי גלובטרוטרס.
            לטמיר – ראסל תמיד נותן 100%, גם ג'ורג' – זה אולי מכוער בעיניך ובעיני רבים אחרים – אבל הם לא מזלזלים, לא מוותרים על זריקות (אולי פה ושם, נקודתי), ולא מנצלים חולשות כדי לשבור שיאים. את שיא ה-TD ראסל עשה על כל הקבוצות בליגה, בכל סוגי המשחקים כאשר רק באחרון (16 ריב') היה שקוף שהקבוצה עוזרת לו. עדיין זה היה במשחק שחייבים לנצח וכל השחקנים שחקו את המשחק הטבעי שלהם.
            ג"ס מזלזלים בכל מה שזז, בעולם אידיאלי – אחד משחקני שיקאגו היה נכנס בקליי בפראות (לא בהכרח פוצע אותו), מתחיל תגרה המונית ודואג ששיא השלשות לא יישבר על הגב שלו במשחק כזה מול הרכב משני ואומלל שכזה. בעולם הנוצץ שלנו – קליי הוא "טופ-10" (שמעון, אני מת עליך, אבל פה – כמו שפעם אפלטון האשים אותי – יצא לך איירבול).

          5. צריך להתחיל "כששני בקלעים…"

          6. "כששני הקלעים…" חחח… יום בחירות, בירה בצהריים וכאלה…

          7. נו מה כבר אפשר לצפות מאוהד OKC וכרמלו…. ויתור על זריקות הופך למשהו גרוטסקי. אבל אל תשכח לספר לנו אחר כך על כל מלחמות האגו – מי מוותר על הזריקה ביותר גרוטסקיות.
            והכי חשוב כשלא יחתכו את ג'רבקו לפני הפלייאוף בגלל שהוא לא יהיה פצוע חשוב להזכיר לנו שזה רק בגלל שהוא שבדי ולא ישראלי חס וחלילה.

          8. ורק לשם הבהרה – לא היה אף תרגיל גלובטרוטרי עבור קליי.בעיקר חסימות של קרי ואחרים. אז אם מהלך כדורסל בסיסי עבורך הוא גרוטסקי באמת כדאי שתישאר עם הפיק-אנד-ראס שלך.

          9. "ראס משחק 100% מאמץ" זה אחד השקרים הגדולים בנבא.
            לא לשמור, לאבד לחלוטין את השחקן שלך ולתת לו לזרוק כדי לרוץ לריבאונד זה לא 100% מאמץ.
            גם לא לעמוד על הקשת ולצפות בשיעמום בנעשה כשהכדור לא אצלך.
            להעליב וניל ספרדי שתפר אותך כי אתה חור בהגנה זה גם לא לתת 100% מאמץ.
            לשחק כמו מטומטם עם הראש בקיר או לקפוץ באמוק על שחקנים גם לא בדיוק עונה להגדרה.
            ראס משחק 100% בשביל עצמו, הטריפלים שלו, והאתוס שלו בראש שהוא נותן 100% מאמץ… לא בשביל הקבוצה.
            רחוק מאוד מזה.
            הוא אחד השחקנין הזרקנים והלא מתאמצים שראיתי.

          10. גילרי – מייקל או קובי היו עושים את זה? לא, כי הם נותנים כל ערב את המשחק שלהם, בלי קשר לתוצאה וליריב. עבור סקורר, לוותר על זריקות בניגוד לטבע – זה זלזול. סטף ודוראנט זרקו 9 כ״א ב-28 דקות. אצל מייקל וקובי זה לא היה קורה, הם תמיד נותנים עבודה.
            הטמיר – יש הרבה אמת בדבריך על ראס – אבל את כל השטויות שלו הוא עושה בשיא הרצינות ובמאה אחוז מאמץ. הזלזול הפומבי המכוער ברוביו נבע ממצוקה וביזה בעיקר אותו עצמו. במגרש הוא לא זלזל בו

          11. כמו שאמרתי – מצד אחד אתה מדבר על ויתור על זריקות (במשחק אחד השם ישמור) כזלזול (באמת זלזול נורא מצד סטף לקלוע רק 23 ב-25 דקות על המגרש. שיתבייש לו) ומצד שני אתה חופר על מלחמות אגו. תחליט כבר. זה שמייקל או קובי לא היו עושים את זה (אגב קובי כבר עשה דברים כאלה כשהוא רצה להראות שהו גם מוסר) לא אומר כלום. בסופו של יום אתה פשוט עוד קופץ על עגלת ההייטרים של הווריורס.

          12. אני לא חושב שאני הייטר כי אני אוהב את כל הכוכבים בליגה, אולי קצת של סטיב קר. מה שכן – כבר כמה שנים אני עקבי בטענה שקר זחוח ומתנשא, ושזו רוח המפקד בג״ס. אם זה הייטר? כל אחד יחליט לעצמו. בקשר למאבקי אגו – עכשיו זה בטח לא הזמן, ראינו את זה יפה בסדרה נגד יוסטון וזה נחלת העבר, יוסטון כמעט ניצלו את זה, והתפספס להם, תרתי משמע.

          13. בסדר, נתפשר על הייטר של קר. אז בתור אוהד שרוף שלו – צפה פגיעה.

        2. עזוב שהם מתחממים שים רגליים על השולחן תשען על הספה ידיים על מאחורי הראש ותהנה מהשואו 3 מהגדולי הקלעים אי פעם שואו מובטח.

          1. זה כמו אימון קליעות – יש עוד עשרה שחקנים בליגה שהיו קולעים מול שיקאגו הערב במקום קליי 14-24 לו סטף וקיידי היו עובדים בשבילם : לילארד, קיירי, ג'ורג', מיטשל, אינגלס(!), הארדן, כרמלו(!!!), סמית', קורבר, לונזו בול… (סתאאם)

    2. בשביל הזקנים כאן, GO WEST זה יותר וילג' פיפל מפש"ב 🙂

      1. + 1
        אבל הבויז עשו את הלהיט

      2. ואני בכלל חשבתי שהוא התכוון ל-I'm not scared…

        1. כשאתה יוצא כל ערב למגרש עם מקגי, סטיבנסון, רונדו, ביזלי ועכשיו מסתבר שגם אינגראם – you are definitely scared

  17. שמעתי כל כך הרבה פרשנים מלגלגים על דונצ'יץ לפני הדראפט, חלק מבטאים את השם שלו בכוונה בצורה מגוכחת, שלא תטעו, חלק ניכר מהעניין הזה זה בגלל צבע עורו, וחלק זה הזלזול בכדורסל האירופאי, הייתי מצפה שהם יוכלו את הכובע עכשיו, אבל אני בספק שזה יקרה, בינתיים הוא נראה מדהים, מי שכן מאכזב זה סמית ג'וניור, שמתקשה לקבל את שינויי ההיררכיה בקבוצה, ואפשר לראות שדונצ'יץ לא מנסה לגנוב לו יותר מידי ולהתבלט.

    1. מדויק. לא אהבתי אותו בעונה שעברה, עוד אחד שמסתמך יותר מדי על האתלטיות שלו וחושב את עצמו יותר מדי.
      קיוויתי שהוא יתגבר על עצמו עם לוקה. אני עדיין מקווה.
      מקסימום יקבל בעיטה בתחת מקרלייל.

    2. *יאכלו

  18. הלוחמים עושים צחוק מהליגה… הם משחקים על מנת לשבור שיאים זה עצוב כבר… אם תומפסון היה משחק 48 דקות המשחק יכל להיגמר גם 200-100

    1. מעניין מתי גולדן יגיעו ל200 נק במשחק ומול מי

  19. כל השיאים האלה כבר יצאו מהחורים.
    אני לא מתרגש היום מאף שחקן ואף נתון.
    כשהליגה תתאפס אפשר יהיה לחזור לדסקס ברצינות

    1. במידה ואתה רואה משחק של 3 צלפים הכי גדולים שדרכו על המגרש שכל אחד יכול לתפוס 50 דקות ולא להנות רק מהכישרון הטבעי שלהם זה כבר בעיה שלך .

      ואני אוהד שיקאגו ובכיתי.

      1. זו בעיה לא קטנה למאמן אם הוא משחק עם שלושת הקלעים הגדולים שדרכו על הפרקט ומגיע להארכה כל משחק😉

  20. לא מבין על מה יוצא קיצפם של חלק מהמגיבים.

    קליי תומפסון קלע מחונן והוא מנצל את זה עד הסוף. אין שום בעיה בזה. הוא לא עושה את זה בצורה מלוכלכת, הוא לא מזייף נפילות או עבירות תוקף מדומיינות, לא מגחך על היריב (כמו שקארי לצערי התחיל לעשות).

    הוא פשוט קם בבוקר, הולך לעבודה, קולע 14 שלשות, מחתים כרטיס והולך הביתה.

    לצאת נגד זה זה כמו שבזמנו הליגה הוציאה את הדאנקים מחוץ לחוק בגלל קארים או ווילט (לא זוכר מי זה היה משניהם) כי ״זה לא ספורטיבי״.

    ולגבי המעבר של דוראנט (אני לא קורא לו קאפקייק) לג״ס שזה בעצם מה שמפריע לאנשים כי ״כל הכשרון בליגה בקבוצה אחת ואז בטח שתומפסון יכול לזרוק כמה שהוא רוצה״ – אז אף אחד לא מנע מפול ג׳ורג׳, כרמלו או קאזינס לחבור ללברון למשל כבר בעונה הזו וליצור סופר טים. כסף היה ללייקרס למכביר (בעצם גם אף אחד לא מנע מדוראנט לחבור בזמנו לקליבלנד וליצור מתחרה רצינית). עובדה שזה לא קרה, ובג״ס זה כן קרה. כי בג״ס כנראה יודעים לנהל נכון את העניינים.

    1. מספיק אם האגדה הזו שה-NBA הוציאה את הדאנקים מחוץ לחוק.

      1. זה היה במכללות לא? בתקופה של קארים

        1. כן.

  21. הפסד למאבס ו-וולטון בחוץ. 2-8 באופק. גם בראין שואו לא יעשה את ההבדל.

    1. המאבס חלשים מידי לנצח את השיקוץ אבל אם ינצחו יהיה מצחיק בטוח

      1. זה גם מה שחשבנו על מינסוטה. ואחרי זה פורטלנד וטורונטו בבאק טו באק רצחני.

  22. הגרוש שלי על השיא של קליי – כמישהו קולע מעל 50% לשלוש, שום כמות שלשות שהוא יזרוק לא תהיה לא הגיונית. אבל, כמו שלהבקיע שלושער במשחק ידידות זה לא כמו להבקיע שלושער במשחק רשמי (שלא לדבר על מעמד מכריע), גם פה אין מה לקחת את השיא הזה כיותר מקוריוז.

    החוקים שהנ.ב.א מכיל (תקרות שכר ודראפט) יצרו משחקים כמו ג"ס ושיקאגו, שבהם שחקני יורוליג + נאבקים בדרים טים. אם כבר הכעס צריך להיות על הנ.ב.א (למרות שבכל ליגה יש דברים כאלה), ואם כבר צריך להגיד תודה לקליי ולגולדן סטייט, שמצאו דרך להפוך 36 מתוך 48 הדקות המיותרות האלה לקצת יותר מעניינות.

    ההימור המעניין הוא האם ה-"שיא של קליי" יישבר כבר השנה, ונראה לי שכן.

    1. איך תקרת השכר והדראפט יצרו משחק של קבוצת יורוליג מול דרים טים? אם כבר זה אמור להיות להיפך.

      1. תקרת שכר גמישה בהחלט יצרה סופרטים שלא היה מתאפשר בתקרת שכר קשיחה (עם זה חוקי הבירד, חריגות טרייד ומיד לבל…), הקפיצה העצומה והלא הדרגתית בשכר אפשרה צירוף של שחקן נדיר כמו דוראנט בפריים לקבוצה שיש לה שחקן נדיר כמו קריי ועוד צלף כמו קליי שכולם בפריים שלה , נוסיף לכל את הזלזול במקצוע ובמעמד ושהיום יותר מאי פעם המטרה מקדשת את האמצעים, ואת ההחלטות הפחדניות של קאזינס ודוראנט ונגלה שמצב כזה לא היה אמור לקרות שקבוצה אחת מחזיקה באוסף כישרון חד פעמי, קבוצה כמו הלוחמים מוכיחה שתקרת השכר הגמישה מבחינת התחרותיות פשוט לא עובדת, אני לא זוכר ליגה כזאת משעממת ולא תחרותית הרבה מאוד שנים, הגמר בשנתיים האחרונות היה מהנוראיים והחד צדדים ביותר.

        כולם משבחים את קליי והוא היה מדהים ללא ספק אני באופן אישי נגעלתי מהמשחק,ספורט תחרותי לא אמור להיראות ככה.
        בנוסף לכך השנאה ללברון בבלוג החי עברה כל גבול

        1. הטינופת הזאת הרוויחה כל טיפת שנאה ביושר רובין

        2. חבל שאתה מוריד כל כך את הרמה באתר.

          1. כל אחד וההנאה שלו רובין,אני מתעב אותו,תגיד תודה שזה רק הוא,חחחחח דמיין שהיו עוד פלולות כמוהו,לאיזה רמה הייתי מוריד את האתר

        3. כן אבל בהשוואה לליגה שאין בה דראפט ותקרת שכר …
          אלו בדיוק החוקים שדואגים לאזן את הכוחות.
          זה נכון שהתקרה הגמישה היא בעייתית בהקשר הזה והווריורס בהחלט נהנו מהצטרפות של כמה נסיבות.

          1. לא צריך שום חוקים, לתת לקבוצות להביא את מי שבא להן, ולאפשר לקבוצות לרדת ליגה. תקבל ליגת NBA של 12 קבוצות שכולן אולסטארים, או במילים אחרות, ליגה. לא צריך לגרום לקבוצות להיות ברמה נמוכה יותר.

          2. אם אתה רוצה עסק מרוויח אז אתה לא יכול לאפשר לקבוצות לרדת ליגה = לאבד את כל/רוב ערכן. זו אחת הסיבות שזה עסק מצליח כי הבעלים תמיד יודעים שיש את שנה הבאה ואפשר לתכנן קדימה (או לפחות לנסות).

        4. חכה, עוד לא ראית כלום. אנחנו בחימום של הפרה-סיזן כרגע.
          תתחיל לקחת כדורים נגד אולקוס

        5. גם מהלייקרס האהובים שלך משנות השמונים נגעלת?

          1. הליגה בשנות ה80 הייתה תחרותית מאי פעם לפני שהוסיפו כמה קבוצות שהם נמושות , אני לא חושב שהיה גמר מעניין יותר מבוסטון נגד הלייקרס של אותה תקופה, הוליווד נגד הצווארון הכחול בירד נגד מגיק, אתה מסוגל להשוות בכלל את התחרותיות באותה תקופה ואת הבאז שהיה בגמר לעומת קליבלנד הלוחמים?

          2. יתרה מכך אני חושב שאם יהיה שאלון איזה עשור הוא הטוב בהיסטוריה מבחינת תחרות כוכבי עניין … שנות ה80 לוקח בהליכה התקופה הטובה ביסטוריה של הליגה

          3. אתה לא עונה על השאלה.
            אתה בוכה על יצירת קבוצה מסוימת מתמוגג מהמפלצת שאתה אוהד.
            לא היו קבוצות פח בשנות ה-80? וואלה זה חדשות מעניינות.

          4. היו הרבה פחות קבוצות פח בשנות ה80 הרמה בליגה הייתה הרבה יותר מאוזנת ממה שהולך עכשיו (תראה לי בשנות ה80 קבוצה שדומה לפיניקס שיקגו וקליבלנד הנוכחיות?), לא היה בהיסטוריה המודרנית קבוצה שהתקרבה לכישרון שיש כיום אצל הלוחמים, באותה תקופה הייתה תחרות הרבה אבל הרבה יותר גדולה ומעניינת .ולא היה קבוצה שהייתה פייבורטית באופן כל כך מובהק באותה תקופה היו את לייקרס ובוסטון אחריהם פילי ויסטון דטרויוט.

          5. לא היו? אני מזמין אותך להיזכר בקליפרס ההישגיים של שנות ה-80. קבוצת פאר. או בקליבלנד בתקופה הסטפיאנית שלה. ליגה תחרותית. כן זו מה זה תחרות להיכנס לפלייאוף של 16 קבוצות כשיש 23.
            כמה קל לבכות על הווריורס כשהקבוצה שלך בנתה אימפריה לפני שהייתה תקרת שכר. אז זה נוח שקארים רצה לעבור ל-LA ושמג'יק לא רצה לשחק בשיקגו. מאד נוח.
            זה לפני שבלל התחלנו לדבר על המשכורות והשיויוניות שאתה כל כך בוכה עליה.
            היה כל כך תחרותי שבכל שנה הייתה לנו או את הסלטיקס או את הלייקרס או את שתיהן בגמר. נורא תחרותי.
            אז כן בהחלט שנות הזוהר של ה-NBA ותקופה נהדרת אבל אל תרד לקרקע המציאות ותפסיק להתבכיין.

          6. 1.בוא נדייק, קארים רצה לעבור לLA או לניו יורק כיוון שרצה קבוצה עם שוק גדול ממש לא כדי לקחת טבעת בקלות בדומה ללברון דוראנט קאזינס… ,זה הסיבה שגורדן נחשב לגדול מכולם וזה אחת הסיבות שלא החשיבו את לברון בכלל בדיון עד שלקח אליפות עם קליבלנד הייחס ההיסטורי שדוראנט יקבל גם אם ייזכה ב8 טבעות עם הלוחמים .

            הליגה של אז הייתה הרבה אבל הרבה יותר תחרותית ומעניינת מהליגה של היום. איפה באותה תקופה הייתה לך פייבוריטית כל כך מובהקת כמו הלוחמים, לא הייתה תקופה בהיסטוריה שהתקרבה לרמת התחרותיות בשנות ה80 שהיוותה את השילוב המושלם בין מספר כוכבי העל הקבוצות החזקות ביותר (עד שהליגה התחילה לדלל את כמות הכישרון על ידי הוספת קבוצות) והיריבות ההיסטורית בין הקבוצות.

            אתה שוב משווה את התחרותיות בליגה של אז לתקופה של היום? עידו באמת אני יודע שאתה אוהב להתווכח אבל אתה אפילו לא מסוגל להאמין לזה. באותה תקופה היו שני קבוצות על ועוד קבוצות חזקות נ בפלייאוף דטרויוט יוסטון פילי שכל אחת מהם יכלה לקחת אליפות ולהדיח את הפייבורטיות.
            אתה יכול להגיד בפה מלא שהגמר של שנה שעברה ולפני שנתיים השתווה למה שהלך ב80 השמונים? אתה יכול להשוות את השעממומון קאבס לוחמים לגמרים של לייקרס בוסטון?

            היום יש קבוצה היסטורית שמחזיקה 4 אולסטרים (נחכה לראות איך קאזינס יחזור) שכולם בפריים שלהם שמתוכם שני כוכבי על שהם 2 מ3 השחקנים הטובים בעולם, לעולם לא היה קבוצה שהחזיקה בכל כך הרבה כישרון, יש אותה ועוד 29 קבוצות. הליגה של היום עם כל הגבלת השכר שלה כשיש קבוצה חד פעמית והיסטורית כמו גודלן סטייט לא מדגדגת את רמת הבאזז העניין והתחרותיות שהיה בשנות ה80.

          7. אתה פשוט הולך מסביב. כמו קרמר אתה יודע לזרוק ססמאות כמו הליגה הייתה תחרותית ובלה בלה בלה בלי קשר לכלום.
            ברור שהגמר בשנתיים האחרונות היה משעמם בגלל שקליבלנד היו הרבה פחות טובים מהווריורס. אתה בוחר תקופה של שנתיים כדי להשליך על כל העשור? כן הווריורס אחת הקבוצות הכי טובות בהיסטוריה אם לא ה. זה לא הופך את המה שהיה בשנות ה-80 ליותר תחרותי. תחרותיות זה מעבר לקבוצות שמגיעות לגמר.
            כל הדיון התחיל מזה שאתה בוכה על הווריורס ומרייר על הלייקרס שלך שהיו לא פחות אימפרייה. בחייאת רבאק שמונה גמרים מ-10 שנים או משהו כזה. אתה רוצה לקרוא לזה תחרותי כי יוסטון היו לאיזה שנתיים חזקים? מה שעושה לך טוב .זה רק גורם לך להיראות יותר מוטה.

          8. אני ממש לא בוכה על הווריורס, ואני מעריך אותם מאוד על מה שעשו הבעלים והמנגר גאון, מה שאני אומר הוא כשדוראנט עבר ללוחמים הוא רצח את התחרותיות בליגה לשנים הקרובות, ותקרת השכר נכשלה כי הייתה אמורה למנוע בדיוק כאלה מקרים (למרות שמדובר בסיטואציה חד פעמית)

        6. ברוך אתה מתלונן על גולדן? למה ראס ודיוויס לפני כמה שנים שסיימו יחד חוזה לא חברו יחדיו? למה כוכבים אחרים לא מתחברים? בשנות ה80 הלייקרס היו כמו גולדן הקטע שבצד השני היית גם קבוצה כזאת שכמןה אין היום. מי שרוצה לנצח את קבוצת הכוכבים שיתחבר גם לכוכבים או יחכה להזדקנותם ומיצוי החומר כמו הפיסטונס בשנות ה80. אם לשחקנים לא אכפת מספיק למה שלי יהיה אכפת? הליגה מתנהלת מעולה

      2. הדראפט יצר מצב שבו לקבוצות יש אינטרס לייצר סגלים גרועים כדי להרוויח כוכב, וברגע שכולן מבינות את זה אז נוצרים לך סגלי יורוליג – וגם השינוי בשיטה לא יעזור הרבה כי עדיין עדיף להיות גרוע לבינוני.

        בתקרת שכר התכוונתי במבנה הנוכחי שלה, שלא באמת מונע מקבוצות להפוך לסופר טימס.

        מה שכן, לטווח ארוך הדראפט והתקרה כן מחליפות את הזהות של האימפריות והנמושות, וגם נותנות משקל גבוה יותר לניהול נכון בהצלחה של קבוצה.

        1. כן, אם זה אני מסכים. אין ספק שבעיית הטנקינג היא משהו שקשה לפתור. מצד שני לאורך זמן השיטה מאפשר לכל קבוצה להתעצם.

  23. שווה לעקוב אחרי פולץ. זה עניין של ביטחון. בסולם 1-10 הוא העלה את הביטחון שלו מ 1 לנגיד 3. זה משתפר עם הזמן, וכשיגיע ל 7, יזכיר את דונובן מיצ'ל של לפני שנה.
    הגנה, זה בשנים הבאות.
    התקרה של דונצ'יץ זה לארי בירד, גם אם יהיה דרגה מתחת זה עדיין סטאר בכיר.
    גולדן הכניסו את קליי לעונה היום, אבל מרוויחים כבר שבועיים את ג'רבקו, מקיני, לוני שנותן תפוקה כל משחק, ונותנים נסיון לג'ונס.

    ללייקרס, קצת כמו לפילי, אין עדיין שיטה ברורה, זו קבוצה בבנייה. הספרס תמיד יוצרים שלם שגדול מסכום חלקיו, זו הגדולה שלהם.
    סקרמנטו ודאלאס היו עושות פלייאוף במזרח בסיכוי טוב

    1. זה אשליות. כוכבים לרוב רואים ישר תראה את דונציץ יאנג אייטון מהרגע הראשון.פולץ כמו בול מנתחים כל מוב שלו כאילו איזה כוכב אין לו מה לחפש בפילי לצד סימונס אולי במקום אחר אבל לא נראה לי הואפלופ כמו לונזו אז מידי פעם מול ההוקס יתן משחק פה ושם בין סה לסופרסטאר דציפו ממנו שמים וארץ

      1. כן כי את הסוללה של החופשיים בקיץ הקרוב ממש ראו ישר. את פול ג'ורג', את קאווי ואת ג'ימי באטלר. ממש על הדקה הראשונה כולם ידעו שיהיו כוכבים.

        1. מה הבעיה במילה לרוב? ואף אחד מהם לא היה נגר כמו בול ופולץ ואיש מהם לא נבחר בחירה 1 ו-2

          קאווי ובאטלר הפתעות לבחירות נמוכות. לבחירות נמוכות לוקח זמן לבחירות טופ שהופכים לכוכבים רואים במיידי. איזה שחקנים נבחרו בטופ וניגרו שנתיים ואחרי זה הפכו לסופרסטארים??

          1. על סופרסטארים אפשר להתווכח אבל לא חסרות דוגמאות. אולדיפו, מייק קונלי ואפילו הארדן שלא לדבר על ווסטברוק או וול שמנגרים עד עצם היום הזה.

        2. ושוב בחירות 1-3 או 1-5 נגיד אמורים להיות אולסטארים במינימום אחרת זה כשלון

  24. יש סיכוי לפיטורים של וולטון?

  25. "כנראה שאתם לא רוצה להיות לידי כשהסבלנות שלי תיגמר. ברצינות".
    https://twitter.com/DimeUPROXX/status/1057111483526664193

    אני מייייייית,ציטוט שצריך לקעקע על הלשון של נורטון רני וכל הג'מעה שלהם,זה ציטוט שלהפלול מאתמול ,לכתב שלחץ עליו,ההר געש מבעבע,מבעבע,הופה הופה תכף מתפרץ,וולטון חפש עבודה,רונדו רד לספסל,חחחחחחחחחחחחח,עונה נפלאה לפנינו,ה-ללל מתכוננים ליום חג

    1. חחחחחח קבלו את הפטרון, הג'וק, הפלולה, מר דרמה, שיקקקקקקקוווווווווווווווץץץץץץץץץץ גגגגגדדדדדדדדדוווווולללללללללללל!!

      ברוכים הבאים לעונה החדשה של "שיקוצים על גחלים" – "ברביקיו ב-LA"!

      כולם מוזמנים, אוהדי הלייקרס והפלולה אנא הצטיידו בשקיות הקאה

      האולם אינו אחראי לאולקוסים, התקפי לב, או זרנוק קיא של מישהו שחטפת מאחור

  26. לברון שחקן גדולואדם טוב שתורם כבר הרבה שנים. זכותו לרצות לבנות את הלייקרס בצורה מסוימת. נתן בקליבלנד הכל, והביא להם אליפות הסטורית אחרי 50 שנה עם 4 גמרים. שווה להנות מהכמה שנים שעוד נשארו לו. היה שווה MVP לפחות 10 פעמים, וגם היום הוא לא רחוק מזה

  27. שווה להנות מגולדן כמה שעוד אפשר, הסטוריה מול העיניים. זה כמו לראות את הלייקרס בשנות ה 80 או שיקגו ב 90 או אולי פילדלפיה 83

  28. כמו כל מערכת גם ה NBA תצטרך להתאים את עצמה מחדש ביחס לתקופה.
    אין לי בעיה עם יצירת סופרטימס כמו גולדן סטייס אבל יש לי בעיה עם כך שהליגה מכוונת לסוג משחק נטול הגנות ועם העדפה ברורה להתקפה.
    בצורה כזו אי אפשר לנצח אם אין לך את הכלים ההתקפיים הטובים ביותר במשחק.
    פעם היה אפשר לנצח דרך ההגנה או פילוסופיית משחק מסוימת לא קונבציונלית. בימינו אתה שווה כמו סך הכישרון וזהו.

    לכן זה עוד יותר מחדד את עניין אוסף הכשרונות והסופרטארים בקבוצה אחת. אין שום משמעות לרול פליירס ובניית קבוצת. המטרה היחידה היא לאסוף כמה שיותר אולסטטארים ומשם לצמוח לקבוצה ולא להיפך.

    לגבי הלייקרס,
    אני לא מבין את ההזויים נגד לברון ג'יימס, שחקן שכל משחק על סף ה 30-10-10 וחושבים שהוא מזיק לקבוצה אבל שחקנים שפעם קולעים 4 נק' ופעם 8 ופעם 16 הם הכוכבים האמיתיים.
    חבר'ה, בלי לברון ג'יימס הקבוצה היתה עם אפס ניצחונות

    1. כשתגדל תבין

      1. אשך זה קצת אירוני כשזה בא ממך.
        אתה חי בעולם מדומיין בו הלונזואים והאינגרמים ישתלטו על הליגה
        זה מתאים לילדים קטנים לפנטז לא למבוגרים.

        חוץ מזה הבעיה של הלייקרס דומה לבעיה של חיפה מבחינת אופי שחקנים. כולם סוג של רול פליירס, שחקנים נגררים ולא גוררים, יכולים לבצע סט מסוים של תפקידים.

        וכנראה שלא מדובר במאמן המתאים אבל זאת שאלה אחרת

        1. אתה חי בעולם מדומיין שבו אתה משווה נדל"ן לקבוצות כדורסל.

          אגב מעולם לא טענתי לגבי לונזו או אינגרם שישתלטו על הליגה

    2. יוסטון לא היו קרובים מאוד לבעוט ללוחמים בתחת? יש שם פילוסופיה ייחודית שבזכותה ועם עוד 2 סופרסטרים היו מאוד קרובים להדחה של קבוצה הסטורית בצורה מאוד משכנעת.
      בוסטון מוכיחה שלא חייבים סופרסטרים בשביל ליצור תלכיד מלהיב. מילוואקי מוכיחה עד כה (וזה מאוד מוקדם לחגוג אבל עדיין) שכשיש מאמן טוב הוא יכול לעשות עם אותו הסגל התקדמות אדירה. יוטה מוכיחה כמה חשובה משמעת והתאמה. כוכבים זה נהדר אבל טיבס מוכיח שזה לא הדבר שבהכרח יביא אותך להצלחה למרות שסך הכישרון שיש לו הוא מהגבוהים בליגה.

      בוא נדבר בפגרת האולסטר על הלייקרס ונראה את המאזן שלהם אז. בינתיים לברון עם כל הכבוד לא קרוב למה שכיוונו אליו ופשוט מביך לראות אותו לא עושה הגנה

      1. מה שהיה שנה שעברה מת.
        זאת ליגה שונה.
        כריס פול הזדקן בעוד עונה, איבדו שני שחקנים חשובים לרוטציה והארדן לא בכושר בינתיים. כשיוסיפו את באטלר נדבר..

        לגבי מילווקי זאת בסך הכל העונה הרגילה אין מה להתרגש, בוא נחכה לפלייאוף.

        לגבי מינסוטה, על אלו כוכבים אתה מדבר? לא הייתי נוגע באף שחקן מהם ב 30 הבחירות הראשונות שלי לקבוצה חוץ מבאטלר.
        זה אנטי כוכבים.

        לברון עוד יתאפס, וגם בקליבלנד היכולות שלו לא היתה משהו בתחילת העונה פשוט במזרח אפשר לנוח ולתקן פה עד הפלייאוף.
        חוץ מזה שיש שם בעיות נוספות

        1. אבל אתה טוען שקבוצות הן סך הכישרון שלהן – קרי קח את אותם שחקנים לא משנה מהי המערכת סביבם והתוצאות יהיו זהות. ואתה גם טוען שעכשיו ישנה נטייה ברורה עבור ההתקפה ולא ההגנה – כאילו שהגנה זה משהו שמגיע משום מקום ולא דורש כישרון בפני עצמו (אנדרה רוברסון חייב להיות מובטל לפי הטיעון הזה כמו עוד לא מעט שחקנים)
          אז איך קבוצה כמו אוקלהומה, פורטלנד לא עברו סיבוב ראשון ואיך טורנטו לא עברה סיבוב שני? איך הספרס מצליחים לשרוד או שאולי כן יש להם כישרון נסתר? לא יודע זה נראה לי פשוט לצייר עיגול מסביב לחץ.

          1. כל הקבוצות שהזכרת חסרות עוד שחקן לפחות

  29. יש משהו לא מובן בטענה מאוד נפוצה פה.

    מצד אחד יש קבוצה מדהימה, מנוהלת טוב, שחקנים פורחים בה – לצורך העניין נקרא לה סן אנטוניו. יש עוד כל מיני כאלה, הרבה לאורך השנים, אבל נניח שסן אנטוניו תהיה המייצגת.

    מצד שני יש קבוצה זבל, איומה, בדיחה, שכונה, שכל הצעירים והכשרונות שלה על הפנים – והכל בגלל שחקן אחד שהורס אותה, מדרדר, טרוריסט, חורבן, פיפי קקה. וזו הלייקרס (של העונה), או כל קבוצה שלברון דורך בה.

    משהו לא מסתדר פה. אז איך ה"סן אנטוניו" הזו מנצחת על הקשקש את הלייקרס האלה? או לפעמים מפסידה? או הרבה מפסידה? או לפעמים ניגפת בסוויפ? או אפילו מפסידה את האליפות בבית אחרי יתרון 1-3?

    ממי אנשים עושים פה צחוק, מאחרים או רק מעצמם? טוב, לפחות פה התשובה ברורה.

    1. זה עניין של נראטיב 🙂
      כמו קספרוב-קרפוב בשנות ה 80
      בלי לגרוע מגאוניותו של קספרוב,
      אף פעם לא הבנתי איך דו קרבות בין גאון יצירתי וחד פעמי לבין שחקן אפור שעלה בזכות הממסד הסובייטי, מסתיימים כל פעם בתיקו, או מאד קרוב לכך

      1. בשח ברמה הזו הרבה משחקים יסתיימו בתיקו. חוצמזה שקספרוב צעיר ב-12 שנה מקרפוב, מה שנתן לו יתרון רציני.

        1. בהחלט
          ועדיין דו קרבות של 24 משחקים הסתיימו בתוצאות כמו 12-12 ו 12.5-11.5, מאד שקול

    2. כמה משחקים ניצחה ס"א בשנה שעברה למרות שהכוכב היחיד שהיה לה סירב לשחק (פרט לחלק מינורי של השנה) וכמה ניצחה אל איי עם כל בחירות הדראפט שלה?

  30. "יד חמה" אמת או אמונה ?
    אז בניגוד למה שטוען העכברוש ב 1.2.2.1 אז יש מחקרים ולא אחד שמראים שהיד החמה היא תופעה סטטיסטית רגילה כלומר גם בפילוג סטטיסטי רגיל של שחקנים לאורך הקרירה יקרה שבמשחק מסויים יתקיים רצף או קרוב לרצף של קליעות. כמובן שאצל שחקנים עם אחוז גבוה לאורך הקרירה התופעה המדהימה הזו קורית לעתים קרובות יותר אך בהחלט היא מתאימה לפילוג גאוסי ואמורה לקרות מפעם לפעם. במילים אחרות היא אינה נס וצפויה סטטיסטית.

    1. תן לינק למאמר כזה.

      אף אחד לא טוען שיד חמה זה נס. יד חמה זה פשוט מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי של שחקן. יש ימים ששחקנים מרוכזים פחות, יש ימים ששחקנים מרוכזים יותר. הטענה היא בערך שרצף הקליעות במשחק עד כה (למשל עד אמצע הרבע השני), תחת קונטקסט כלשהו, עשוי להכיל אינפורמציה על רצף הזריקות בהמשך, עם קורלציה חיובית. זאת טענה לא לגמרי מוגדרת ולכן לא ברור איך ניתן למדוד אותה במחקר.

      המאמר הקלאסי המפורסם לא מראה את מה שטוענים שהוא מראה. הוא בסך הכל מראה שקליעת סל לא מגדילה את ההסתברות שהזריקה הבאה תיכנס. זה שהם מחליטים שהמדד הזה הוא בדיוק מה שנקרא יד חמה, זה על דעתם בלבד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט