דירוג הרוקיז 18/19 (1) / תומר שנאן

ערב טוב לכולם. אמנם מעט באיחור, אך הליגה חזרה ואיתה גם דירוג הרוקיז. לאחר שבשנה שעברה היינו עדים לאחד ממחזורי הרוקיז המשובחים ביותר שהיו בהיסטוריית הליגה, השנה נראה כי המחזור הנוכחי פתח את העונה באופן מעט מנומנם יותר, עם רוקי אחד שבולט מעל כולם.

אז מי נכנס לדירוג הראשון? מי נשאר בחוץ? ומי כבש את הפסגה? התשובות לפניכם.

מקום עשירי: קווין נוקס (פורוורד, ניו יורק ניקס)

נתונים: 7.6 נק' (33.3% מהשדה), 2.5 ריב', 0.4 חט' וחס' למשחק ב-17.8 דק' לערב (14 משחקים)

נבחר בבחירה התשיעית בדראפט.

אחד מהשחקנים הפחות יציבים בליגה כולה. נוקס הוא אחד מסימני השאלה הגדולים ביותר בקרב הרוקיז עד כה. במשחק אחד הוא יכול לקלוע 11 נק' ב-44.4% מהשדה, ומשחק לאחר מכן לסיים עם 4 נק' ב-25% מכל הטווחים, לסיים עם 11 נק' ו-9 ריב' נגד יריבה משמונה הטובות במזרח, רק כדי להשיג 5 נק' וריב' אחד בלבד נגד קבוצה מהמקום ה-12 במערב. אמנם כשהוא משחק טוב הכשרון מתפרץ החוצה ורואים שחקן עם פוטנציאל עצום, אך במשחקים הלא טובים שלו הוא בעיקר נראה כמו צל של שחקן, פחות כמו הבחירה התשיעית בדראפט. אם נוקס לא ייכנס לקצב, ויתחיל להופיע טוב על בסיס עקבי, זה עלול לגרום לאיבוד אמונה מצד האוהדים, מצד חלק מחבריו לקבוצה ובמקרה הגרוע ביותר איבוד אמונה שלו ביכולותיו. הוא צריך להיכנס לקצב, כי כשהוא עושה את זה, הוא נראה כאחד הרוקיז היותר טובים שיש למחזור.

יהיה חייב לשמור על עקביות על מנת להצליח, נוקס.

מקום תשיעי: אלונזו טרייר (שוטינג גארד, ניו יורק ניקס)

נתונים: 11.4 נק' (49.1% מהשדה), 2.9 ריב', 0.5 חט' וחס' למשחק ב-23.7 דק' לערב (21 משחקים)

לא נבחר בדראפט.

משחקן שמאכזב מעט את יושבי המדיסון סקוור גארדן, לשחקן שמפתיע כמעט בכל ערב מחדש. כששמו של טרייר לא נאמר בדראפט האחרון, איש לא ציפה שהוא יצליח כל כך בליגה הטובה בעולם. טרייר אמנם לא עושה יותר מדי מעבר לקליעה ומעט הגנה, אך נכון לעכשיו זה כל מה שהוא צריך. הרוקי המוכשר קולע ביעילות נהדרת (54.1% אפקטיבי, 45.9% לשלוש), ותורם רבות למשחק ההתקפה של הניקס. אם הוא ימשיך לצבור נסיון וביטחון, וישפר מעט את שאר האספקטים במשחקו, הוא יוכל להפוך לרול פלייר לא רע בכלל בעתיד.

מקום שמיני: קולין סקסטון (פוינט גארד, קליבלנד קאבלירס)

נתונים: 14.6 נק' (46.8% מהשדה), 2.8 ריב', 2.4 אס' ו-0.4 חט' למשחק ב-27.6 דק' לערב (18 משחקים)

נבחר בבחירה השמינית בדראפט.

למען האמת, אני לא מתרשם ממש לטובה מסקסטון עד כה. הוא אמנם קולע, ודי הרבה יחסית לרוקי, אך מעבר לכך לא ניתן להבחין בערך מוסף אמיתי שהוא מוסיף לקאבס. בהתחשב בעובדה שקליבלנד צריכה רכז לעתיד ההחלטה לבחור בו הייתה נכונה, אך צוות האימון של הקבוצה חייב לעבוד איתו על עוד אספקטים מעבר ליכולת לשים את הכדור בטבעת. הוא מאבד רק 0.4 פחות כדורים למשחק מכמות האס' שהוא מחלק, לא ממש בא לידי ביטוי בהגנה, ובמקום להיות נק' אור נוכחית בקליבלנד הוא בעיקר גורם לאוהדי הקאבס להרים את עיניהם לעבר הדראפט הקרוב. אני מאוד מקווה שאני טועה לגביו, אך התחושה שלי היא שלסקסטון יש עוד המון עבודה לפני שהוא מגיע לרמה של רכז פותח בקבוצה סבירה בליגה, וקיים ספק לגבי הנכונות שלו לבצע את אותה העבודה.

מקום שביעי: שיי גילגוס אלכסנדר (פוינט גארד, לוס אנג'לס קליפרס)

נתונים: 10.5 נק' (45.6% מהשדה), 3.2 ריב', 2.9 אס', 0.9 חט' ו-0.7 חס' למשחק ב-27.7 דק' לערב (19 משחקים)

נבחר בבחירה ה-11 בדראפט.

התלבטתי רבות היכן לדרג את שיי. משום שעל פניו, הנתונים שלו לא מזהירים והוא מקבל לא מעט דק' למשחק. למעשה, אין כמעט הבדל בינו לבין סקסטון אם מסתכלים על נתונים בסיסיים בלבד, כשהרכז מהמזרח קולע 4 נק' יותר ממנו עם אחוזים גבוהים יותר. אם כך, מדוע שיי נמצא מעליו? מהסיבה הפשוטה הבאה – בעוד שהקאבס מדורגים במקום ה-14 במזרח, הקליפרס נמצאים בצמרת המערב ונאבקים עם הווריורס על המקום הראשון בקונפרנס. לשיי יש השפעה רבה על הימצאות הקליפרס שם. אמנם הנתונים שלו לא מזהירים, אך הוא נלחם בכל דקה בה הוא נמצא על הפרקט, לוחץ את השחקנים עליהם הוא צריך לשמור, ולא נותן לאף יריבה להרגיש בנוח כשהוא על המגרש. בחירה חכמה מאוד של הקליפרס, שמספקת לה רכז מוכשר עם פוטנציאל לא רע בכלל.

הפתעה נעימה לקליפרס, אלכסנדר

מקום שישי: וונדל קרטר ג'וניור (סנטר, שיקגו)

נתונים: 11.2 נק' (47.2% מהשדה), 7.2 ריב', 1.7 חס' ו-0.7 חט' למשחק ב-25.3 דק' לערב (20 משחקים)

נבחר בבחירה השביעית בדראפט.

שחקן שעדיין בוסר, אך עם זאת מפגין יכולות נהדרות ומקשה כמעט על כל סנטר שהוא פוגש. השחקן הפחות מוכשר (לכאורה) מצוות תאומי המגדל של דיוק מציג נתונים לא רעים בכלל עד כה. ועושה זאת ביעילות לא רעה אם כי לא גבוהה מספיק (53.4% טרו שוטינג, 49.4% לשתיים). הדבר היחיד שעומד בעוכריו של קרטר? השלשות. אמנם "מי שלא מנסה לא טועה", אך עד כה יש לסנטר הצעיר 0.2 שלשות למשחק שנקלעות ב-22.7%. הוא לא צריך להפסיק לזרוק או אפילו להוריד בכמות הזריקות לשלוש, שכן הוא זורק רק זריקה אחת כזו למשחק, אך הוא כן יצטרך לעבוד עליה אם הוא רוצה לקחת חלק גדול יותר בהתקפת הבולס, ולהפוך לשחקן שלם יותר.

מקום חמישי: מארווין באגלי ה-III (פורוורד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 12.7 נק' (50.8% מהשדה), 6.7 ריב', 1.3 חס' ו-0.5 חט' למשחק ב-24 דק' לערב (20 משחקים)

נבחר בבחירה השנייה בדראפט.

אם בשחקנים שזקוקים לתקופת הבשלה עסקינן, באגלי הוא הדוגמה הכמעט מושלמת לשחקן שעדיין בוסר, אך גם כעת יש לו כבר לא מעט לתרום לסקרמנטו. נכון, אמנם האחוזים שלו מהשלוש ומהעונשין (31.8 ו-64 בהתאמה) לא ממש טובים בלשון המעטה, אבל כמעט מכל בחינה אחרת הוא נותן המון ערך מוסף למשחק של הקינגס. נוסף על כך, השילוב שלו עם ד'ארון פוקס, שחווה עונת סופומור יוצאת מן הכלל עובד נהדר, ויחד עם בוגדנוביץ' או הילד בעמדת הקלע, נראה שלקינגס יש בסיס לא רע להמשך, והפעם גם עם שחקן פנים בעל פוטנציאל.

מקום רביעי: ג'ארן ג'קסון ג'וניור (פורוורד/סנטר, ממפיס גריזליס)

נתונים: 13.1 נק' (51.9% מהשדה), 4.6 ריב', 2.2 חס' ו-1.1 חט' למשחק ב-25.3 דק' לערב (19 משחקים)

נבחר בבחירה הרביעית בדראפט.

על פניו, נתוניו של ג'קסון ייראו לכם אולי מעט פחות מרשימים מאלה של באגלי, במיוחד לאור העובדה שהוא מקבל 1.3 דק' יותר למשחק. אם כך, למה הוא מדורג לפני הפורוורד של הקינגס? התשובה טמונה במס' הניצחונות של הגריזליס, לעומת אלה של סקרמנטו. הגריזליס, נכון להיום, נמצאים במקום הרביעי במערב, מרחק משחק אחד בלבד מג"ס והקליפרס שנמצאות בראש טבלת הקונפרנס, ולטריפל J יש תפקיד מהותי בכך. נכון להיום הוא החוסם החמישי בטיבו בליגה, אחרי חסן ווייטסייד, ג'אבל מגי, אנת'וני דיוויס ומיילס טרנר. הוא מוביל את הרוקי בקטגוריה הזו כמובן, נמצא במקום השלישי מבין הרוקיז בחט' למשחק, חמישי בנק', ושישי בכמות הריב'. כל אלה עוזרים לממפיס להתקבע במקום הרביעי בטבלה, ולג'קסון ג'וניור, שנבחר במקום הרביעי בדראפט, לכבוש את המקום הרביעי בדירוג.

מקום שלישי: טריי יאנג (פוינט גארד, אטלנטה הוקס)

נתונים: 15.7 נק' (38.3% מהשדה), 7.7 אס', 2.9 ריב' ו-0.7 חט' למשחק ב-29.2 דק' לערב (20 משחקים)

נבחר בבחירה החמישית בדראפט.

הגארד המוכשר מציג כמעט הכל. הוא קולע, מוסר, לא מפחד לחדור, עובד נהדר בהגנה ומשתלב נהדר עם שאר שחקני ההוקס. הבעיה היחידה של יאנג? חוסר הנסיון, המוביל לחוסר יעילות. הרכז, שישנם כאלה המשווים אותו לסטף קרי בעוד שאחרים טוענים שהוא יהיה באסט צורם קולע ב-38.3% בלבד מהשדה, 24.1% לשלוש ומאבד לא פחות מ-3.9 כדורים למשחק. אמנם הוא לא הרוקי היחיד שעושה זאת או עשה זאת, והוא עדיין מתרגל להלך הרוח בליגה, אך יאנג חייב לעבוד על האספקטים האלה של המשחק. כאשר הוא יפחית את מס' האיבודים, "יירה" פחות לשלוש, ויבחר את הזריקות שלו יותר בחכמה, נתחיל לראות אותו משפיע באופן חיובי יותר על אטלנטה החלשה. ומי יודע? אולי בעוד מס' שנים הרכב הכולל את יאנג, קולינס ופרינס (שלושת הצעירים המובילים של הקבוצה) יטיל אימים על הליגה. הפוטנציאל בהחלט שם, כעת צריך לממש אותו.

מקום שני: דיאנדרה אייטון (סנטר, פיניקס סאנס)

נתונים: 16.9 נק' (62.4% מהשדה), 10.4 ריב', 2.8 אס', 0.7 חס' ו-0.6 חט' למשחק ב-32.3 דק' לערב (19 משחקים)

נבחר בבחירה הראשונה בדראפט.

כשפיניקס בחרה באייטון בדראפט, לצד כל היתרונות שלו היא ידעה כי הוא מעט לא בשל, וכי יש לה עוד מספר שנים לעבור איתו לפני שהכשרון יתפרץ והשחקן ימצה את הפוטנציאל הטמון בו. ואם נשפוט ע"פ תחילת עונת הרוקי של אייטון, הפוטנציאל בשמיים, והעתיד ורוד מאוד. הסנטר המוכשר שומר על עקביות מופלאה בכל משחק ומשחק, כאשר למעט שני משחקים בהם חווה נפילה דרסטית הוא מצליח לקלוע ביעילות נהדרת, ולקבוע את הטון מתחת לסלים. דבר שהיה חסר לסאנס המון זמן. הסיבה היחידה שאייטון לא במקום הראשון היא פתיחת עונה מפלצתית של שחקן אחר, המאפילה אפילו על זו של בוגר אונ' אריזונה. מי הוא השחקן המדובר אתם שואלים? התשובה לפניכם.

מספק את הסחורה עד כה, אייטון.

מקום ראשון: לוקה דונצ'יץ' (פורוורד, דאלאס מאבריקס)

נתונים: 19.1 נק' (45.3% מהשדה), 6.6 ריב', 4.3 אס' וחטיפה אחת למשחק ב-33.7 דק' לערב (18 משחקים)

נבחר בבחירה השלישית בדראפט.

כשלוקה עבר בטרייד בערב הדראפט, הרבה מאוד אנשים האמינו שאטלנטה תצטער על זה. כעת, אחרי 18 משחקים בהם לוקה לקח חלק, מתוכם ניצח בתשעה והפסיד כמות דומה במדי המאבריקס, ניתן לומר בביטחון שהוא אחד הרוקיז היותר מרשימים שפקדו את הליגה. הוא קולע, חודר, מוסר, שומר, לוקח ריב', מפגין חוכמת משחק, בגרות ואחריות. והדבר המרשים ביותר – הוא בן 19 בלבד, אחד מהשחקנים הצעירים ביותר בליגה. הביטחון שמפגין לוקה, יחד עם הבגרות ולקיחת האחריות אותם ציינתי קודם לכן, משפיעים על כלל שחקני דאלאס לטובה. וכבר בתחילת עונת הרוקי שלו ניתן לראות ניצנים של פרנצ'ייז פלייר, שרק צריך לעבור מעט ליטוש ולקרוע עוד זוג נעליים או שתיים לפני שהוא הופך לדבר הגדול הבא בליגה.

*כל הנתונים נכונים ליום שני בערב (טרם קיום המשחקים בין שני לשלישי).

לפוסט הזה יש 72 תגובות

    1. אהלן רזי. טוב לראות שאני לא הביולוג הימי היחיד כאן. רק עכשיו גיליתי את הופס. איזה כיף. מאז שקראתי את הכתבות של מנחם ב'על המשמר' לא הייתי מבסוט ככה

  1. התגעגעתי למדור תומר. הייתי רק מחליף את המיקומים של הרגלי וגיגלוס אלכסנדר. יש סיכוי שהייתי שם את ג'קסון לפני יאנג בגלל היותו משמעותי בקבוצה תחרותית ולא בקבוצת טנקינג שבה הוא יכול להתפתח בלי לחץ.

  2. איזה כיף שחזרת!

    אני אולי משוחד (לא. לא אולי, בטוח),
    אבל לטעמי, זה תיקו על המקום הראשון בין אייטון ללוקה.
    היעילות של אייטון יוצאת דופן, כאשר אין נקודה בצבע ממנה הוא לא יודע איך לעשות נק' באחוזים גבוהים במיוחד.
    אפשר רק לפנטז על איך הוא ישחק בעוד חודש, בעוד חודשיים, אחרי שמה שהוא לומד עד כה, יבוא לידי ביטוי.
    עד כמה הוא טוב?
    מבין הסנטרים שקולעים 15+ נק' למשחק, רק לקפלה יש אחוזים טובים יותר.
    ההבדל בין אייטון לקפלה הוא שהרכז של אייטון הוא כנען, וקפלה משחק לצדם של פול והארדן.

    ועכשיו, אחרי שסיימתי עם הדעה הקדומה,
    כמה מילים על לוקה.
    ללוקה יש את אותה תכונה נדירה, שיש רק למתי מעט,
    הוא משפיע עמוקות על משחק קבוצתו, גם כאשר הכדור לא בידיו.
    נתון האסיסטים שלו מרמה. לא מעט מההצלחה הקבוצתית של דאלאס היא בגלל חלקו בניהול המשחק, חלק שפשוט לא מופיע בסטטיסטיקות "הרגילות".
    האמת?
    אם אהיה לרגע כנה, ואתנער מהדעה הקדומה –
    אתה צודק. לוקה ראשון.

    1. קצת פחות חשוב, אבל בכל זאת –
      אחוז אפקטיבי עדיף בהרבה מאחוז מהשדה.

      ללוקה דונצ'יץ' יש 53.6% אפקטיבי. זה מהותית שונה מ-45.3% מהשדה.

      נשווה לרגע בינו לבין קולין סקסטון.
      לסקסטון יש 45.1% מהשדה, רק 0.2% הבדל מלוקה.
      אבל האחוז האפקטיבי שלו הוא 47.9%,
      וזה כבר פער מהותי.

      1. להבא אכניס גם את האפקטיבי וגם אחוזי שדה. לגבי אייטון=דונצ'יץ', לטעמי ההשפעה של דונצ'יץ' בדאלאס רחוקה שנות אור מזו של אייטון בפיניקס או כל רוקי בכל קבוצה אחרת. לא לתת לו את המקום הראשון, או לשים אותו בצוותא עם מישהו אחר במקום הראשון, זה די נחשב זלזול בכל מה שהוא עשה עבור דאלאס העונה. והוא עשה המון

  3. הדירוג שלי

    1. לוקה
    2. אייטון
    3. יאנג
    4. גקסון
    5. אלכסנדר
    6. באגלי
    7. קרטר
    8. דה ויצנזו
    9.סקסטון
    10. טרייר

    לא מבין מה נוקס עושה פה. מיילס ברידכגס והמידו דיאלו לפניו גם

    1. אגב כל מי שטוען שאייטון ראשון או תיקו זה לא יכול להיות כי ללוקה יש סטט יותר טוב ויותר נצחונות, אין מה לעשות.

      אני מסכים שצוות האימון של פיניקס וההנהלה הם אוטיסטים ומנסים למנוע מאייטון את התואר אחרת אם היו משחקים עליו כמו על לוקה הוא היה משאיר אבק לכולם.

      ההגנה של אייטון יותר טובה גם מכל הרוקים (את גקסון לא ראיתי, לא יודע והוא גם בקבוצה עם אוריינטציה הגנתית ואי אפשר לדעת איך היה נראה בזבל כמו הסאנס אבל נעזוב לרגע), או הרוקים המובילים לוקה ויאנג. השלישייה הראשונה בדרגה בפני עצמה. אח"כ יש את גקסון במדרגה 2 ואז את כל היתר

      1. לגבי נוקס פייזדייל אידיוט, לא נותן לו לשחק בסחי כמו הניקס. במקום זה כל מיני פחים שיגיעו בקרוב למכבי ראשון כמו ניקיטה ונואה ונילה משחקים שם.

    2. דה וינצ'נזו מקום שמיני? 6.5 נק' עם אחוזים מחפירים מהשלוש,3 ריב' ו-1.5 אס' לערב. בכלל לא משהו, בטח שלא בהתחשב באיכות השחקנים ששמת מתחתיו. לגבי נוקס, מיילס אמנם מספק את הסחורה אבל עדיין פחות טוב מהפורוורד של ניו יורק, ובתור אוהד אוק' שהיה מת להכניס את דיאלו לדירוג הוא עדיין לא בטופ 10

      1. עזוב ניקוד. דה ויצנזו משחק המון דקות, נותן האסל, שומר על כוכבי היריבה כל ערב. בטח יותר מסקסטון וטרייר באיזה קבוצות זבל שרק מנפחים סטט. אבל בסדר לגיטימי לשים אותם לפני דה ויצנזו ואני מבין.

      2. לא אמרתי שהוא 10 אבל חושב שנותן יותר נוקס (לא באשמת נוקס כמובן כי הוא פוטנציאל אולסטאר אבל מועדון רקוב כמו הניקס יהרוס אותו).

  4. טוב שחזרת (כבר אי אפשר לקרוא לך רוקי).
    לא הייתי מכניס את נוקס לדירוג הוא די זוועה.
    שאמט עושה יופי של עבודה בינתיים בסיקסרס וגם את ברידג'ס הייתי מכניס לפניו. אפילו את במבה או אוקוג'י.
    בכל מקרה תוריד לעצמך 5 נקודות על זה שבפסקה על אייטון כתוב: "הסנטר המוכשר שומר…"

    1. נוקס לא זוועה לרוב, הבעיה אצלו היא חוסר יציבות ועקביות. כשהוא משחק טוב הוא נהדר, כשהוא לא זה פשוט זוועתי. אולי שאמט באמת היה צריך להיכנס במקומו, אבל לטעמי זה צמוד מאוד עם יתרון קטן לטובת נוקס

          1. אנחנו צריכים לעבור דחוף על ההגדרה של מה זה טוב ונהדר.
            אם אלה הדוגמאות שלך אז זה רק מחזק את הדעה שלי. הוא היה נורא נגד OKC והמג'יק ובעיקר עשה נקודות גארבג' טיים. נגד הסלטיקס היה סביר לא יותר ומול ברוקלין לא ראיתי. בכל מקרה אלה היו המשחקים שיכולת לציין לטובה בשאר הוא היה עוד יותר זוועתי. בינתיים הוא פשוט לא טוב.

          2. לפי הניסוח שלך הוא לא היה ממש נהדר במשחקים האלו, לפחות לא נגד הסלטיקס ואורלנדו, וגם הם מיעוט מהמשחקים כך שדברים אלו לא מסתדרים לחלוטין עם דבאיך שכשהוא הוא נהדר!

      1. נוקס הוא לא רק זוועה לרוב, בעיקר בהגנה אבל גם בהתקפה, נוקס הוא זוועה בדרך כלל עם פוטנציאל להידרדרות.
        להגיד עליו שהוא נראה כמו אחד הרוקיז הטובים במחזור זה לא פחות ממגוחך.

  5. איזה קאמבק תומר ברוך שובך. לוקה ראשון בקלות למרות שאייטון באמת נותן מס יפים אבל לוקה הוא משלנו.

  6. פנטסטי ! מסכים עם הדירוג, ג׳קסון מדורג לפני באגלי לא רק בגלל כמות הניצחונות של ממפיס אלא בגלל שהוא חוסם יותר מפעמיים למשחק כמו שציינת.

  7. מסכים כללית עם הדרוג, מלבד הראשון שהכנסת. אני מאמין שהוא "SLOW STARTER" ויתפתח להיות שחקן מצויין, אבל בינתיים לוקח לו זמן.

    כיף שחזרת!

  8. איזה כיף שהסדרה חזרה! ואין ספק לגבי לוקה. זה שחקן שמתחיל לתת הרגשה שרק קיבלנו בעבר מלארי בירד. והוא רק בן 19!

  9. תומר, איזה כיף שחזרת עם הטור האהוב עליי מהשנה הקודמת.
    תענוג לקרוא אותך, והדרוג פשוט פנטסטי
    הייתי מקפיץ את אלכסנדר למקום השישי ואולי אפילו לפני באגלי
    פשוט נותן הגנה פנטסטית הבחור הצנום הזה, משאיר כל איפה שיש בו על המגרש. עבורי, זאת התכונה החשובה ביותר.
    את ג’קסון הייתי מדרג לפני יאנג, יאנג עד עכשיו מאוד מאכזב
    לקלוע מלא נקודות באחוזים מחפירים זה לא חכמה, לתת איזשהי תקווה לעתיד ורוד יותר, את זה הוא לא עושה.
    ג’קסון לעומת זאת משתלב נהדר בהגנה של ממפיס, פשוט התאמה מושלמת. מה עם הרוקי הנהדר של ממפיס משנה שעברה? ברוקס אם אני לא טועה שנבחר בבחירה ה45? הוא בחיים?

    1. חי וקיים, אבל מקבל הרבה פחות קרדיט בהשוואה לעונה שעברה. באשר לשיי, התלבטתי המון זמן אם לשים אותו מקום 7 או 6, בסופו של דבר הלכתי על מקום שביעי קרטר הרשים אותי יותר ממנו, על אף היכולות הנהדרות שהגארד הצעיר מציג

  10. כתבת יפה על לוקה אבל לדעתי אתם עדיין לא מבינים מה זה לוקה. לוקה זאת הביאה השנייה של לארי בירד, רק בעמדת הרכז. שחקן שבגיל 19 יש לו את אליפות אירופה ואת אליפות היורוליג, mvp יורוליג ובקרוב רוקי העונה. לא רואה מתי זה חוזר בקרוב המקבץ הזה אצל שחקן כלשהו. זאת ווינריות נדירה וחסרת תקדים. לדעתי הוא יהיה שחקן עם סטטיסטיקות כמו של לברון רק עוד יותר ווינר.

    1. כתב את זה קרמר ואף אני. זה אכן הכיאה השניה של בירד. לארי בירד בעונה הראשונה, בעשרים משחקים הראשונים קלע ב32 דקות למשחק, 19.5 נקודות, לקח 10 ריבאונדים ו4.5 אסיסטים,2 חטיפות, ב40% מה3 48% מהשדה 82%מהקו. לוקה ב33.7 דקות קולע 19.1, לוקח 6.6 ריבאונדים ומחלק 4.3 אסיסטים וחטיפה אחת. הדיוק שלו 40% מהשלוש (וזורק הרבה יותר שלשות מלארי), 45% מהשדה, ו78% מהקו.
      הוא לגמרי בכיוון הנכון הבחור.

  11. לגביי טריי יאנג אם הוא קולע 24% לשלוש הוא לא יהיה סטף קרי לעולם. בכל שאר האספקטיפ הוא דיי קרוב אליו לעונת הרוקי שלו ואפילו עולה עליו באסיסטים. אבל מה זה סטף קרי בלי שלשות…כמו גורדן בלי ניתור וכמו כארים בלי סקייהוק

      1. שמעון, ״טריי יאנג זה מייק קונלי משופר״ זה ההשוואה הכי גרועה שיכולת
        להביא.. אני לא רואה שום דמיון בין השניים, לא בצורת המשחק, לא בהתקפה ובוודאי שלא בהגנה וגם לא באופי השחקן. ועוד הוספת את המילה משופר על רוקי ששיחק 15 משחקים בקבוצה שעד כה נראית אולי הכי גרועה בליגה, אה ויש לו אחוזים מחפירים.

        לולא קרי והמהפכה שהוא הביא איתו אף אחד לא היה סופר את
        יאנג

  12. דונציץ לוקח הענק ,אני הייתי הראשון לומר שיש בו משהו לארי בירדי , גאונות עם לחימה .
    מספרים שלו מדהימים וזה בלי לכפות את עצמו ולא בקבוצת ויקינג.
    אני כבר הזמנתי חולצה שלו לאוסף

    1. עוד פעם אתה מגזים? לוקה לא יהיה בירד לעולם. גם לא קרוב. לארי הירד היה 3 פעמים אמויפי ו3 פעמים אלוף. נראה לך שלוקה יגיע לזה? ואני לא מדבר על היכולת.

      1. גם אם לא יהיה ממש לארי בירד יש לו פוטנציאל ךהיות כוכבגדול בסגנון לארי בירד, שחקן שמתבסס על חוכמת משחק ועבודנ קשה וגם כישרון רב ויכולת מגוונת. לאחר רבע עונה יש ללוקה נתונים דומים בקליעה ובאס' למה שהיה לבירד לאחר רבע עונה בעונתו הראשונה.
        יש ללוקה פוטנציאל להיות שחקן שמזכיר את בירד וכוכב גדול בנב"א.

  13. תודה רבה על הסיקור של הרוקיז , תמיד מעניין לקרוא ולשמוע עליהם.
    לדעתי טריי יאנג עד עכשיו אכזבה עצומה , הוא התחיל את העונה טוב מאוד אבל מאז האחוזים שלו רק יורדים , הוא פשוט לא מצליח לקלוע והוא מפצה על זה בהרבה אסיסטים. לזכותו יאמר שהוא נמצא בקבוצה לא מספיק טובה ואולי עם שחקן טוב לידו הוא היה מוציא הרבה יותר.
    דונציץ ואייטון נהדרים , ואני בטוח שהם ילכו וישתפרו.

    1. הבחור משחק בסחי, ההגנות מתכוננות אליו והוא מקבל שמירה חזקה מאד. הוא ילמד והוא לא סטפן אם זה מה שציפית. אני ציפיתי לשחקן של 16 נק ב-42% בעונת הרוקי והוא די קרוב לזה.

        1. אפקטיבי 😁 סתם. יגיע לזה לכ כל יום יפגוש את דנבר או כולדן סטייט. יש מספיק נמושות בליגה לשפר מולן אחוסי שדה. מה אתה דואג יש עוד 60 משחקים.

      1. האמת ציפיתי לשחקן שיקלע יותר נקודות באחוזים טובים יותר.
        הוא סה"כ משחק בקבוצה חלשה ורוב הכדורים מגיעים אליו(14.6 ניסיונות למשחק מול 12.6 של הבא אחריו). הוא לפחות מפצה על זה באסיסטים.

  14. תודה רבה, תומר. חיכיתי לזה.
    לדעתי אנשים קצת מחמירים עם יאנג, ראינו אותו בקולג' ואין סיבה שהוא לא יעלה משמעותית את האחוזים משלוש. אם הוא מצליח למסור 7.7 אס עם שחקנים כל כך בינוניים סביבו סימן שיש לו חוש מצוין למשחק וראינו שהוא מוסר אדיר. הוא גם מצליח להגיע לטבעת לא רע בכלל. בשורה התחתונה, רק הקליעה כרגע חסרה לו ואין לי ספק שהוא ימצא אותה במשך העונה. מאמין שבדירוג הבא הוא יתקרב יותר לשני הראשונים מאשר לאלה שאחריו.

  15. תומר וולקאם באק אחד המדורים הכי סבבה שיש פה. אני רואה המון סאנס השנה (נדבקתי) נהנה ממה שאני רואה למרות ההפסדים ויכול להיות שלכן אני מוטה אבל אני מצטרף בהחלט לגיא. איטון מצוין לגמרי יציב מאוד כמו שכתבת יעיל ולי הוא רושם גם של טיפוס די אינטילגנטי. הוא קולע טוב מאוד מהקו ומהמיד ריינ'ג ויש לו את האחוז הכי גבוה מהצבע מכל הליגה. הוא צריך לשפר את ההגנה . אני חושב שזה שיוויון בין לוקה לאיטון (לוקה נפלא על זה אין כלל ויכוח) ואם אתה מתעקש לשים אותו ראשון כמו הרוב המוחלט פה אין לי בעיה עם זה אבל זה בטח לא בנוק אאוט.
    אני מאוד אוהב את טריי יאנג אבל כרגע JJJ מעליו וזה בעיקר הקליעה הלא יעילה שלו.
    את סקסטון ראיתי רק במשחק אחד וזה היה המשחק הכי טוב שלו העונה ואני חושב שהוא פוטנציאל ענק.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט