פינת הגולש הצעיר: יומן בני הרצליה (1) – הקדמה וסיקור המשחק מול מכבי אשדוד/יהלי אולמר

ג'ף אדריאן, הזר הוותיק של בני הרצליה. צילום: דני מרון, באדיבות מינהלת ליגת העל

שלום לכולם, אני יהלי, בן 15 מהרצליה וזה מאמרי הראשון באתר "הופס".

אז מה מביא אותי להיות אוהד "בני הרצליה" בכדורסל?

כמו שציינתי קודם, אני גר בהרצליה, ואוהב לשחק כדורסל בספורטק העירוני, זה מביא אותי להיות אוהד הקבוצה העירונית "בני הרצליה" בכדורסל.

השנה הבעלים, אלדד אקוניס, השקיע בקבוצה הרבה ובנה את הסגל בעצמו (!) ללא תיווך של המאמן הסלובני בן ה-37 גאשפר פוטוצ'ניק. מהעונה שעברה נשארו ג'ף אדריאן (בעבר ב-NBA) ואור לאומי, הקלע הישראלי הצעיר שהחלים ממחלת הנשיקה אחרי שנה של היאבקות בה. לאקוניס הייתה הרבה עבודה והיא חולקה להביא שחקנים בכל עמדה ומוצא. בגזרת הישראלים אקוניס החזיר את כרם משעור (הבן האובד וה-MVP הישראלי של לפני שתי עונות) שלא מצא עצמו במכבי תל אביב ובאמצעות פרט גאוני בחוזה שקבע שאם כרם משוחרר ממכבי יש להרצליה זכות ראשונים עליו, הוא חזר לאולם היובל. ניצן חנוכי בא אחרי גלות ארוכה של 10 שנים שברובן שיחק במכבי ראשל"צ, ישר לתפקיד קפטן הקבוצה. בסוף עונת ההחתמות ובאמצע משחקי האימון, החתימו את איש הנדודים והסנטר הישראלי שמוכר לכל צופה בקשיחותו, עמית ביר-כץ.

בגזרת הבינלאומיים (זרים), אקוניס החתים את גייב לוין, גבוה מתאזרח ממכללת לונג ביץ' סטייט, וזוהי עונתו הראשונה במקצוענים (זכה בכמה תארי כדורסל במכללה). לצערנו, גייב נפצע בגב ויעדר לעוד חודש בערך. מייקל דיקסון ג'וניור, הגארד הגאורגי אמריקאי הצטרף לקבוצה ויביא סקורינג מעמדות הגארד. עוד גארד הוא ג'יימס רובינסון האמריקאי, ששיחק בגרמניה לאחרונה, והוא יביא יכולת אול אראונד ייחודית לקבוצה. כמו בכל סרט טוב, תמיד יש את הדמות הייחודית ואצל הרצליה היא הווינג בוגדן בליזניוק. הצלף (שלא ממש מתפקד עד עכשיו) בעל מכניקת הזריקה המעט חשודה, הוא אוקראיני שגם היה בליגת המכללות בעונה האחרונה. שהייתה מצוקה בעמדת הסנטר הזר (שעושה מה שעמית ביר-כץ עושה רק ביותר גבוה), אקוניס הביא את חברו למכללה לשעבר של אדריאן, הילטון ארמסטרונג, סנטר מחליף קלאסי בעשור הקודם ב-NBA (בחירה 12 בדראפט 2006).

לדעתי, הסגל נבנה בצורה לא מספיק מאוזנת: בקטגוריית הריבאונד הסגל חזק מאוד ואגרסיבי (בעיקר הילטון, לוין, אדריאן, ביר-כץ ומשעור שגם רובינסון ובוגדן יכולים לעזור) והרבה פחות חזק בקליעה משלוש (הילטון וביר-כץ לא חושבים בכלל על לזרוק משם. אדריאן, סינגר, חנוכי, משעור, בוגדן לא יציבים/זורקים מספיק והקלעים האמינים היחידים הם לאומי, דיקסון ורובינסון. עתידו של לוין לא נודע אבל הוא אמור להשתייך לקבוצה השניה ובתקוותי שלקבוצה השלישית).

אני בעיקר מזדהה ואוהב בקבוצה את אור לאומי, שעבר מחלה קשה ומתחיל להסיר חלודה ולממש את ההבטחה שלו, כי הוא אחד שקולע משלוש בסגל שמשווע לזה ובעל סט כישורים מגוון ולא רגיל לשחקן ישראלי. אני גם אוהב את כרם משעור, כי הישראלי ממוצא ערבי נותן הכל על המגרש, באמת נותן את נשמתו לקבוצה שמחזירה לו עם אהדה מעיר הולדתו נצרת. הזר האהוב עלי הוא אדריאן, השחקן המצטיין של הקבוצה, הוא פיתח קצת קליעה משלוש בזמן שקליעתו בטווחי הביניים חזקה מאוד לכל רמה. אני מצפה מכולם להציג במשחק מול אשדוד יכולת טובה ושכולם יביאו איתם קצת שלשות על הדרך.

אור לאומי. צילום: דני מרון. באדיבות מינהלת ליגת העל

ומה היה במשחק עצמו?

במשחק עצמו הרצליה הציגה בשלושת הרבעים הראשונים יכולת טובה ובחלק ניכר מהזמן היא פתחה פער דו ספרתי מול אשדוד. שהקבוצה מהדרום ניסתה לחזור הרצליה בלמה אותה פעמיים והשיבה את היתרון לאיזור החיוג של דו ספרתי. ברבע האחרון אשדוד נתנה את הקאמבק המיוחל ועלתה ליתרון 2, חצי דקה לסיום. הכדור אצל הרצליה, דיקסון שולח מסירה קשתית לאדריאן והוא תופס אותה באוויר אך מחטיא את הזריקה ברשלנות שלא אופיינית לו. אשדוד ניצחה 75:70. במשך המשחק שמתי לב שדיקסון לא ממש אוהב למסור את הכדור, ולוותר על מלאכת ריכוז המשחק. הוא סיים עם 6 אסיסטים, אולם לי היה נראה שהוא מנסה לקחת את הכל על עצמו, וזה פגע בשטף הטוב שהיה להרצליה בחלק מהמשחק.

מה השחקנים האהובים עלי עשו?

נתחיל מאור לאומי, היה לו משחק מצוין של 15 נקודות, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים וחטיפה. הוא איבד 4 כדורים שהיו קריטיים, וזה מתקבל על הדעת כי הוא עוד מסיר חלודה. בנוסף, הוא קלע 3 שלשות מ-5 ניסיונות. אני מעריך שעוד 4 מחזורים בערך נוכל כולנו לראות אותו בשיאו. לכרם משעור היה משחק פושר, שאמנם הוא סיים עם 11 נקודות, אך תרם רק 3 כדורים חוזרים בנוסף לארבע העברות שביצע, והרצליה יצטרכו תרומה שלו בחלקים אחרים של המשחק כדי לעלות לרמה הבאה. לקבוצה כולה היה ערב שיעדיפו לשכוח מדאון טאון- רק 5 קליעות מוצלחות מ-22 ניסיונות, דבר שמחזק את הסברי עבור אופן בניית הסגל הנ"ל.

משחק הבית הבא של הקבוצה יערך ביום שבת, 3 בנובמבר נגד העולה החדשה, הפועל באר שבע. טיפ למשחק: לתת לרובינסון לרכז את המשחק ולשמור על היתרון.

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 10 תגובות

    1. תודה רבה על ההזמנות יאיר ואשמח להסביר.
      לפני שנה ושנתיים הרצליה השתתפה במפעל אירופי- היורופקאפ (מעיו הליגה האירופית של פיב"א). והתמודדה לפני שנתיים מול הקבוצה של קורמנד ההונגרית שגאשפר היה מאמנה. אם אני לא טועה אז ההונגרים ניצחו אותנו פעמיים. אקוניס היה בקשר איתו אחרי המשחק והקיץ הרגיש שזה נכון להביא אותו.

    1. תודה רבה מנחם. עצם זה שבאתר יש פינה לגולשים צעירים זה מחמם את הלב שנותנים לנוער כאן במה. תהנה בשובך לארץ הקודש.

  1. תודה רבה יהלי
    שתי הבנות שלי לומדות עכשיו במרכז הבינתחומי בהרצליה. הן גרות בפינסקר ואבן גבירול, לדעתי מרחק הליכה מההיכל. כמה עולים כרטיסים והאם יש הנחה לסטודנטים?

  2. 1. אקוניס הוא לא היו"ר? בעלים זה מישהו אחר, לא?
    2. אקוניס לאורך השנים הוכיח שיש לו עין לשחקנים זרים, ולאורך השנים הוא מביא אחלה זרים לליגה הישראלית.
    בהרצליה יצא לו להרכיב כמה מהקבוצות המהנות ביותר שהיו לליגה הישראלית להציע.
    3. חבל לי שהרצליה ויתרה על תום מעיין. רכז ישראלי ששומר ומנסה לנהל את המשחק. אם כי, גם תום מעיין לא ממש פרץ והיה מאוד סולידי.

  3. 1. נכון, טעות חמורה שלי, אקוניס הוא היו"ר והבעלים הם משפחת רקנאטי.
    2. אם מישהו זוכר את חליל קנאסביץ' שהרצליה שחררה לפני עונה, היה שחקן חכם ואהוב, חבל שעזב.
    3. תום היה טוב מאידך, אבל לא קלע יותר מדי והחזיק בכדור הרבה יותר מדי.

להגיב על יהלי אולמר לבטל

סגירת תפריט