עוד מותחן בבירה, הרחקה, ודרמה / יניר רובינשטיין

הליגה סיפקה לנו שבוע פתיחה מסקרן מאוד. הערב, שיחזור של סדרת הפלייאוף מלפני חצי שנה, יריבות מוכרת, לאחר שכל צד ישב, חשב, וערך מקצה שיפורים בקיץ. גולת הכותרת היא הגעתו של הווארד מחד, ושל לנארד מאידך. אך שניהם נחים היום! ניחא, יש לנו עדיין שלושה אול-סטארים ושפע כישרון לערב מרתק.

ניק נרס,  מתראיין מחוץ לחדר ההלבשה, ויחסית מעט כתבים עוטפים אותו. משום מה, אף שטורונטו אולי הקבוצה הטובה במזרח, היא לא מצליחה לייצר באז תקשורתי (וגם המנוחה של קוואי לא עוזרת):

אני מקבל רושם של מאמן עם רגליים על הקרקע, צנוע, וחברותי מאוד. לאחר שהתגודדות הצלמים מתפזרת אני משוטט בחדר ההלבשה, ולתדהמתי, הוא ניגש אליי ומתחיל לפטפט, תוך כדי שהוא מורח לעצמו חמאת בוטנים (גרסת ה-chunky) על פת לחם. מתברר שהוא היה בארץ ב-1998 במשחק שבו אימן את אוסטנדה הבלגית נגד רעננה, וב-2010 פגש את נבחרת ישראל (זוכר במיוחד את כספי ואת הרכז הישראלי של הנבחרת, אך אינו מצליח להיזכר בשמו (וגם אני)) כאשר אימן את נבחרת בריטניה. הוא מכיר היטב את דייוויד בלאט, ומשוכנע שהוא יחזור לאמן בארה"ב ("דייוויד אפילו לא ידע שהוא יאמן את לברון כשקיבל את המשרה", הוא מפטיר), והוא אף זוכר את בנו של בלאט, תמיר, מטרוויזו. הוא מודע היטב לפופולריות של הענף בישראל, "basketball is huge in Israel". תוך כדי השיחה אחד מעוזרי המאמן עובר והוא פולט ?"are we good with this starting lineup", ואני מבין שקוואי לא משחק, וגם דלון רייט לא הגיע עקב פציעה, ובאופן מפתיע איבקה יעלה מהספסל!

בחדר ההלבשה השני אני למד שסטורנסקי ויאן ווזלי (שחקן וושינגטון לשעבר) משחקים מהנוער ביחד. זה מסביר את התיאום הכל-כך חלק ביניהם (צפו בכמה מהפיק-אנד-רולים הנהדרים מנבחרת צ'כיה ותבינו מיד). הוא מודע לעובדה שבאירופה הוא מקבל אמון מלא מהמאמן, והוא אף מדגיש שאת סל הניצחון נגד רוסיה (צפו בתקציר) הוא זרק (וקלע) לאחר שהחטיא את שתי הזריקות הקודמות שלו והוא מוסיף שלמאמן שלו (שלקשר שלו עם ישראל אשמור לכתבה אחרת) עדיין בטח בו להתקפה המכריעה. אין לי ספק שיש פה רמיזה לאמון הלא מלא שהוא מקבל כאן. אך הוא מוסיף, בחיוך, "I need to be more agressive, for sure". ואני מוסיף, "you have nothing to lose", והוא חוזר על דבריי ומסתכל לאוויר בהסכמה.

על המגרש אני מוצא את OG אנאנובי מתאמן על שלשות. הטריינר של טורונטו צועק עליו "game shot! every shot is game shot". שמונה דקות לתוך הרבע השני ו-OG קובר שתי שלשות בדיוק מאותן הפינות תוך שלושים שניות (אך יש לציין גם עושה טעויות של רוקי, למשל בעבירה מיותרת על מוריס במתפרצת שגררה מהלך + 1 והכניסה את מוריס למשחק, לאחר התחלה חלשה מאוד).

החצי הראשון צמוד, ברובו אך לא מותח במיוחד. נראה שמוריס לא התאושש עדיין מהטעות הקריטית שלו מלפני יומיים שעלתה לוושינגטון בהפסד בשנייה האחרונה נגד מיאמי, לאחר שלא סגר לריבאונד את אולניק. לפחות שלוש פעמים בחצי ביצע את אותה טעות, וגם איבד את הכדור פעמיים שלאחריהן באות שלשות קלות של לאורי על שמירה רופפת של מוריס ש- does not commit on defense וגם וולנצ'יוניס חוגג עליו עם 14 נקודות בחצי. טורונטו בורחת ל- 55-43 קצת מעל דקה לסיום החצי, אך ריצת 0-11 לוושינגטון תוך ארבעים שניות (!) מצמצמת ל- 55-54, כולל עבירת clear path נגד ואן ווליט שמשנה את המומנטום. נראה ששופטים ישרקו יותר עבירות כאלה השנה, והקבוצות יצטרכו להפנים את השינוי בחוקה.

לקראת הרבע הרביעי: פוקוס על גרין vs גרין

דני גרין, הרכש החדש לא ממש מחובר לקבוצה עדיין, כצפוי, וחסרונו של דרוזן/קוואי מורגש בכך שאין go-to guy, שחקן שאסור לעזוב בהגנה. גרין לא יוזם כמעט, ונפטר מהכדור מהר, ולמרבה האמת, גם בזכות הגנה יעילה של פורטר. בהגנה הוא מעט מתוסכל ורושם עבירה רביעית באמצע הרבע השלישי.

ג'ף גרין משחק דקות רבות תחת ברוקס, אשר נוטה להישען על שחקנים מנוסים. לאחר חצי שני מוצלח נגד מיאמי במשחק הפתיחה, היום גרין רואה פחות דקות (למה?) ונראה מלא ביטחון, אך הכדורים פשוט לא נכנסים, 1/7 מהשדה בשלושת הרבעים הראשונים, והרבה סימני שאלה. לקראת הרבע הרביעי (90-82 לטורונטו), יש הרגשה שהגרין שיכנס למשחק יכריע את הכף לטובת קבוצתו.

הרבע הרביעי

ברוקס מחליט לסגור את הערב עם חמישיה נמוכה מאוד עם גרין כסנטר, יחד עם ריברס, ביל, וול, ואוברה, במין ניסיון נואש לאחר שטורונטו מובילה ב-12 עם 9 דקות לסיום. אוברה עם דאנק מהסרטים מחזיר את הקהל למשחק:

ומוריד ל-9. אך מנגד, בטעות של טירון, בא לעזור על ואן ווליט חודר ומשאיר את סיאקם לשלשה מהפינה.

בינתיים השיפוט מתדרדר, וביל חוטף עבירה לאחר שאיבקה מעיף אותו לריצפה. הקהל בטרוף. בהתקפה הבאה, ביל מתפרץ על השופט לאחר שאיבקה מגלגל את וול לרצפה והשופטים שורקים לכדור חוץ לטורונטו, טכנית לביל, וברוקס רץ לחצי ונראה שעוד רגע יוריד זקיף את אחד השופטים, ומורחק מהמשחק! (ואני חושב, וואלה, לא רע, יש עוד סיכוי לוושינגטון!)

נראה ששמרו לנו את כל המהלכים המדהימים לרבע הרביעי, קבלו את ביל לוול אלי-הופ מדהים:

המשחק נראה כמעט גמור, 12 לטורונטו עם 6 דקות לסיום. אך אז, ביל מתעורר, סוחט עבירת תוקף מ-OG, ושובר את שיא המועדון בשלשות עם שתי שלשות רצופות (וכבר 32 נקודות) וההפרש יורד ל-5, הכל פתוח. אך חוסר יכולת לקטוף כדורים חוזרים בהגנה עולה לוושינגטון ביוקר, ושלשה של לאורי, סוגרת את המשחק? לא, ולא. וול בלייאפ של 4 שניות ואסיסט לשלשה של אוברה מוריד ל-3, וסיאקם (הנהדר) יוצא עם 6 עבירות, ואנו בישורת האחרונה בהחלט. דרמה בהיכל, שריקה של goaltending נגד וושינגטון מבוטלת ע"י מרכז הווידאו של הליגה, אך ואן ווליט בסל קשה, לא, מטורף, בסוף שעון, לאחר מסירה/איבוד (?) בין הרגליים של איבקה, 115-111, 14 שניות לסיום:

וול מצמצם לשתיים, וואן ווליט על הקו, יכול לסגור עניין, ועם קרח בעורקיו, חותם את הערב, 117-113 לקנדים.

גיבור הערב, עונה ברצינות על השאלה מה חשב במהלך האחרון, בסל הניצחון שלו, תוך כדי שהוא עונה, איבקה מתלוצץ איתנו, הכתבים:

המשחק של ואן ווליט היה לא פחות מהירואי, שאפו. אני סוף-סוף נזכר בשמו של הרכז הישראלי, גל מקל. ביציאה מחדר ההלבשה אני מבחין בניק נרס, שכבר הספיק לפשוט את החליפה.

"Coach, his name was Gal Mekel," אני אומר לו בחיוך. "Yes, you're right", הוא עונה. אני מברך אותו על הניצחון, והוא עונה, עם קריצה שלא אשכח לשנים רבות, "Piece of cake!"

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. כיף של סקירה. מלאת צבע וטעם. רק שתדע שאין חובה או צורך לסיים הכל באותו ערב. לא יקרה שום דבר אם תשב על המאמר עד למחרת, אבל תלוי בך. שמח בשבילך שהיית בשני מותחנים אבל חבל שוושינגטון הפסידה בשניהם.

  2. תודה רבה מנחם!! כבוד ענק לקבל מחמאה מענק כמוך.

  3. אחלה סיקור

  4. חוץ מזה, כל הכבוד לטורונטו.
    את המשחק לא ראיתי, אבל לנצח את וושינגטון במשחק בק טו בק ובלי קוואי (יופי של החלטה לתת לו לנוח, מראה לו שהקבוצה רוצה לשמור על הבריאות שלו) זה לא פשוט

    1. ממה שנכתב נראה שהשופטים עזרו לטורונטו כמו בעבירהשנשרקה לביל כשלמעשה נעשתה עליו עברה.

  5. ראיתם איך סטפנסון עובד על הארדן? בינתיים הוא השחקן מס' 1 בלייקרס… אני מת עליו. דפוק בראש אבל בכיף

    1. הוא אחלה שחקן משלים, נותן הגנה סבבה, קולע לפעמים ויודע לשגע כוכבים יריבים. הוא הגיע ללייקרס רק בשביל דוראנט לפלייאוף (שעוד היו 2 אולסטארים בתכנון בקיץ שלא הגיעו בסוף)

  6. 'האיש שליע' מגי חוסם וחוסם את קפלה

  7. סיקור נהדר.
    הכי כיף מבחינתך, זה לראות כוכבים (למרות שמאמן טורונטו רק בתחילת דרכו). מפגינים ניצוצות של אנושיות.

    1. תודה רבה על הפרגון.

  8. הוויזארדס היו צריכים לנצח את המשחק הזה. הראפטורס אחרי באק-טו-באק (שהמשחק הראשון היה קרב מול הסלטיקס) ונותנים לקוואי מנוחה.
    משהו בוויזארדס פשוט נראה לא טוב והם לא מצליחים (כבר שנים!!!) לממש את הפוטנציאל שלהם.

    הראפטורס הראו איזה קבוצה עמוקה הם היום. לאורי נתן רבע אחרון מצויין וסיאקם ממש השתפר לעומת שנה שעברה. ואן-פליט, פשוט מציאה לראפטורס.

    1. סיאקם היה מעולה, מסכים עם הכל.

  9. אחלה סיקור משחק.
    הצלחת להביא את המתח לכתיבה 🙂

    1. תודה רבה, מעריך את זה.

  10. אחלה זוית מבפנים יניר. יש הערכה מתי הווארד יהיה כשיר?

    1. לעת עתה לא. הניחוש שלי שבמשחק הבית הבא (עוד כמעט שבועיים) הוא ישחק.

  11. תענוג של כתיבה, מחיה את המשחק מחדש.

    יאללה הימורים!
    על כמה משחקים העונה נגיד: הויזארדס היו צריכים לנצח את זה.

    1. תודה רבה! במסיבת העיתונאים ברוקס אמר ש"כמעט זה לא נחשב בספורט, אבל…"

  12. סקירה נהדרת. ממש.
    באמת הפתעה עם ההעלאה של איבקה מהספסל. דווקא נתן משחק מצוין משם.
    היתרון של טורונטו בריבאונד היה יותר מדי, בלי הווארד וושינגטון בבעיה רצינית בתחום הזה.

    1. המון תודה. צודק, הריבאונד היה +15 לטורונטו, בעיה רצינית.

  13. אש של סיקור.טורונטו נראו טוב, ובלי קוואי לנצח בחוץ זה מעודד. וושינגטון ימשיכו לחכות את הווארד שיציל אותם, סתם לא באמת

    1. תודה רבה. האמת שטורונטו נראו מעולה, בעיקר הספסל שלהם מדהים.

  14. וושינגטון פחי זבל תעיפו כבר את ברוקס ותעשו טרייד לאיזה פראייר על גון וול לנקות את התקרה. וול לא יוביל אתכם לכלום. מקומות 5-8 אפשר להגיע במזרח גם בלי לשלם 40 מיליון ל"סופרסטאר" שלך.

    1. השנה הוא עדיין על חוזה של בערך 20 מיליון.

  15. אחלה סיקור, תודה רבה שלהבת.

    בעניין דני גרין – הבחור בבק-טו-בק אחרי ניצחון על בוסטון כולל החסימה המטורפת ההיא בסוף…. אפשר להבין. כל עוד השלשות יכנסו טורונטו יכולים להיות מאד מרוצים.

    1. הוא גם מביא להם הגנה על כמה עמדות. הוא שחקן שרק כאשר הוא בקבוצה שלך אצה מבין כמה הוא חשוב (הוא לא "נוצץ")

    2. תודה רבה מאנו. דני גרין היה סביר בהגנה, אך ממש לא קיים בהתקפה.

  16. סיקור נהדר, תודה רבה

    1. תודה רבה.

  17. סיקור מעולה. רץ לראות את התקציר

    1. תודה רבה.

  18. בעוד יומיים, יתארחו אצל ראובן בראל ופורטלנד, יהיה אחלה משחק! ראובן, אתה תהיה?

  19. סיקור אדיר! תודה רבה. יש דברים שרק הכתבים בשטח יכולים לחוות ולשתף בהם את כולם.
    מה יהיה עם וושינגטון? לא נמאס כבר שנה אחרי שנה לשלם הון תועפות ולא להיות קרובים למיצוי הפוטנציאל? חבל…

  20. סיקור מעולה, יניר, ממש מעביר את התחוששות של חדר ההלבשה. יש לך מזל לתפוס את ניק נרס כשהוא 'צעיר', ועוד יש לו כוח להיות נחמד את האדם הפשוט…
    מקווה שנמשיך לקרוא הרבה סיקורים שלך, ושכולם יגמרו בCliffhanger, ככה כולם מרוויחים

  21. מעולה, שלהבת. בשביל אנחנו משלמים לשלוח אותך לשם. ניק נרס באמת נראה אדם נחמד ומי ידע שגל מקל יאחד ככה בין אנשים?
    טורונטו מנצחים בזכות שחקני ה-905. התרבות ממשיכה.
    ו-וושינגטון ממשיכה לעשות וושינגטון. הכי קבוצת ג'ליבין שראיתי בחיים שלי.

    1. תודה רבה! ניק נרס התחיל לאמן בגיל צעיר מאוד. ולכן אפילו שהוא צעיר יחסית יש לו המון ניסיון.

  22. סיקור פשוט מצוין תודה רבה. נרס נראה אחלה גבר ובינתיים גם מביא קבלות

    1. תודה רבה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט