צריך כפר שלם – לקראת מחזור 7 ב- NFL / פריים-טיים זק


השבוע צד את עיני הקאמבק (הקצר והזמני כנראה) של ברוק אוסווילר, שעלה לשחק במדי מיאמי בעקבות הפציעה של הק"ב הפותח ריאן טנהיל והכניע בצורה מרשימה (380 יארד, 3 ט"ד, רייטינג 95) את הגנת שיקגו החזקה. אוסויילר יפתח גם במשחק השבוע מול דטרויט, והרמה הגבוהה  שהפגין, לאחר שכבר הפך לבדיחה של הליגה, מציפה כמה שאלות מעניינות.

ראשית – תקציר הפרקים הקודמים, למי שלא מכיר: אוסווילר נבחר בסיבוב השני בדראפט של 2012 ע"י דנבר ושימש שם ק"ב מחליף במשך שלוש שנים (בהן פייטון מאנינג האגדי היה הק"ב הפותח). בעונה של 2015, בעקבות פציעה וירידה ביכולת של מאנינג, אוסווילר הוזנק להרכב ובקמפיין של שבעה משחקים שיחק מצוין, תוך שהוא מוביל את הקבוצה לפלייאוף עם מאזן של 5- 2 במשחקים בהם פתח. הוא ירד קצת ביכולת וגם נפצע לקראת סוף העונה וראה מהספסל איך הברונקוס עם מאנינג (ובעיקר עם הגנה הסטורית) זוכים באליפות. היכולת שהפגין בדנבר הביאה לו חוזה ענק ביוסטון בעונת 2016 אבל הוא נכשל שם בצורה איומה, ולמרות שפתח כמעט בכל המשחקים והקבוצה הגיעה איתו לפלייאוף הוא נזרק מהטקסנס, התגלגל לקליבלנד (שם  – אפילו אצל הבראונס! – לא קיבל את תפקיד הק"ב הפותח ונחתך לפני פתיחת העונה) ומשם שוב לדנבר ואז למיאמי, בה צץ מחדש ביכולת מצוינת בשבוע שעבר.

והשאלה שעולה אצלי בעקבות סיפור רכבת ההרים של אוסווילר (שניתן לראות לא מעט כמוהו בליגה) היא: עד כמה הצלחה של ק"ב תלויה ביכולותיו האישיות וכמה ממנה נגזר מהסביבה שבה הוא מתפקד? אני לא מדבר על הבלחה של משחק או שניים (בסגנון פיצפטריק של תחילת העונה) אלא רצף ארוך של משחקים טובים (כמו שהפגין אוסווילר בדנבר) שלא הצליח לשחזר ברגע שעבר לסביבה אחרת (לפחות עד השבוע…). דוגמא עדכנית לאותה תופעה אנו רואים עכשיו בדנבר כאשר קייס קינום לא מצליח לשחזר את היכולת המצוינת שהפגין בעונה שעברה במינסוטה. דוגמא בכוון ההפוך הוא ג'ארד גוף, שבעונתו הראשונה בראמס נחשב כשלון מחפיר ולמזלו שינוי בצוות האימון והגעתו של שון מקויי איפשר לו לפרוץ וכיום הוא מוביל את ההתקפה הטובה בליגה.

האם אוסווילר היה מצליח להשאר ק"ב פותח אם היה נשאר בדנבר? האם גוף היה נעלם אם ג'ף פישר היה נשאר מאמן הראמס עוד כמה שנים? ואם נלך רחוק יותר – האם בריס היה מגיע להישגים שלו אם היה נשאר בצ'ארג'רס, שם נתנו לו ללכת אחרי כמה עונות לא מלהיבות? מה היה קורה אם הפאקרס היו עושים ב-2006 מה שעשו הפטריוטס בשנה שעברה, מחליטים לתת עוד כמה שנים לק"ב המזדקן ברט פארב ומוכרים את הק"ב המחליף הצעיר והמבטיח (ארון רוג'רס) לאחת מנמושות הליגה? ועוד יותר רחוק – האם בריידי היה הופך למה שהוא היום גם עם מאמן שאינו ביליצ'ק (הרי אף אחד לא נתן לו צ'אנס אחרי הקולג' והוא נבחר בסיבוב השישי)? אם ניו אינגלנד היו בוחרים בדראפט של 2000 את אחד מ-6 הק"ב שנבחרו לפני בריידי, אולי היינו היום מדברים על צ'ד פנינגטון (שנבחר בסיבוב הראשון באותה עונה) כ- GOAT ?  כנראה שלא, אבל תודו שהמחשבה הזו מרתקת..

אז מהו הגורם המכריע בהצלחת הק"ב, בהנחה שמבחינת יכולות אישיות יש כנראה יותר צעירים שמתאימים לתפקיד מהשניים או שלושה שעושים זאת כל שנה ב- NFL? קודם כל צריך כמובן מאמן והנהלה שיפקידו בידיהם את הקבוצה (כמו שאנדי ריד עשה עבור פטריק מהומס, למרות שהיה הרבה יותר "בטוח" להמשיך עם אלקס סמית המנוסה). אבל זה לא מספיק  – הקבוצה צריכה להתאים את ההתקפה ליכולות שלהם ולא לכפות עליהם שיטה (מה שלא קורה בטנסי, והורס את הקריירה של מרקוס מריוטה), לדאוג להם לקו התקפה שיגן עליהם (כמו שמגלה לצערו כל שבוע דשון ווטסון ביוסטון), צריכים תופסים טובים בכל הטווחים (שחסרים למשל למתיו סטאפורד בדטרויט) וגם הגנה וספישל טימס טובות שיתנו להתקפה אפשרות לנצח משחקים. כמובן גם צריך מזל (שלא היה למשל לטדי ברידג'ווטר, שנחתך ממינסוטה ומחכה עכשיו להזדמנות מאחורי דרו בריס בסיינטס) לא לספוג פציעות משמעותיות שיגרמו לו לאבד את מקומו בקבוצה.

בקיצור – IT TAKES A VILLAGE ("צריך כפר שלם" – כשם ספרה המפורסם של הילרי קלינטון) כדי לגדל ק"ב עלית ולהגיע איתו להישגים. כמובן שיהיו בודדים שיצליחו בכל התנאים (ויהיו כאלה שיכשלו גם במצב אופטימלי – ד"ש לבלייק בורטלס) אבל אצל רוב השחקנים ההצלחה שברירית וזמנית והתלות בכל הגורמים שאין להם שליטה עליהם מחייבת מהם להפגין המון אורך רוח, נחישות ואמונה תוך המתנה לשילוב הנכון שיאפשר להם לפרוץ. כנראה שגם כדאי לק"ב מצליח להישאר במקום שבו פרץ ולא להתפתות לעבור תמורת כסף גדול יותר למקום חדש, שכן אז (כמו שגילה אוסויילר) הוא יכול לחכות שנים לכוכבים שיסתדרו נכון עבורו ועבור הקבוצה שתאמין בו, וזה יכול גם לא לקרות שוב לעולם. נקווה עבור אוסווילר שזו עבורו התחלה חדשה ולא הבלחה אחרונה לפני העלמות סופית.

ואם מדברים על הצלחה – השבוע היה לח"מ מאזן הימורים מוצלח של 11- 3 (הטוב ביותר מתחילת העונה) מה שמביא את המאזן שלי מתחילת השנה ל – 54- 32. כולי תקווה שגם אני אצליח לשמור על רצף מוצלח בשבועות הבאים…

השבוע יש לנו כמה וכמה משחקים מעניינים, גם בתוך הבתים וגם ביניהם. רוב הבתים עדיין צפופים מאד ומרבית הקבוצות בהחלט בתמונת הפלייאוף. גם אלו שכבר איבדו סיכוי השנה נותנות פייט ולא עושות חיים קלים ליריבות (כמו שגילו השבוע הפאקרס, שכמעט הצליחו להפסיד לניינרס). כמעט כל המשחקים לגמרי ראויים לצפיה ומעניינים.

עם זאת, בחמישי בלילה התקיים משחק שהיה מראש אחד הפחות מעניינים במחזור, וזה המשיך גם במהלך המשחק עצמו שהתקיים במעמד צד אחד. התוצאה במשחק היתה אריזונה קרדינלס (1- 6) – דנבר ברונקוס (3- 4) 10- 45. ג'וש רוזן האומלל איבד את הכדור חמש פעמים – שני פאמבלים ושלושה יירוטים, מתוכם שניים שהוחזרו לט"ד. עם כל כך הרבה מתנות מהיריב, קייס קינום לא היה צריך לעשות הרבה וגמר ערב שקט עם 161 יארד באחוזים סבירים וט"ד (וגם יירוט אחד). דנבר עלו כבר בתחילת הרבע השני ליתרון 28- 3 ומשם זה היה גארבג'-טיים ארוך עד לסיום. לדנבר יש עוד שבב סיכוי (או אשליה) לשנות את גורל העונה הזו ולצאת ממנה עם כוון חיובי לעתיד (לפלייאוף הם בכל מקרה לא יגיעו מבית שכולל גם את הצ'יפס והצ'ארג'רס) בעוד באריזונה רק מחכים שהעונה האיומה הזו תסתיים.

זמני כל המשחקים לפי שעון ישראל.

מקום בצמרת – משחקי השבוע (לשריין ביומן!)

  1. פילדלפיה איגלס (3- 3) מול קרולינה פנתרס (3- 2) (פילדלפיה, ראשון ב-20:00)

האם האלופה חוזרת לעצמה? במשחק נגד הג'יאנטס זה בהחלט נראה כך, בשני צידי המגרש. עכשיו מגיע מאבק יותר משמעותי שיוכל לתת לנו אינדיקציה ברורה יותר. נראה שדווקא הפציעה של אג'אי שחררה משהו אצל קרסון וונץ. אולי הוא הבין שהקבוצה תלויה רק בו – והוא משחק הרבה יותר טוב. ביכולת כזו, ועם סגל התופסים המאוזן שיש לו (אגולור, אלשון ג'פרי והטייט אנד הנפלא זק הרץ- לא קרוב משפחה של הח"מ…) פילדלפיה יכולים להגיע רחוק גם בלי משחק ריצה משמעותי, בוודאי בבית ה- NFC מזרח החלש בו המאזן החצוי שלהם מספיק כדי להיות בשוויון בראשות הטבלה (ביחד עם וושינגטון ודאלאס). לקרולינה אין את הפריווילגיות האלה – משחק הריצה שלהם קריטי להצלחתם (ובאופן מפתיע נראה רע מאד בהפסד לוושינגטון) ולמרות מאזן חיובי נמצאים כבר בפיגור אחרי ניו אורלינס שלא מראה סימני עצירה. הפסד נוסף עלול להכניס אותם לבור עמוק שירחיק אותם מהפלייאוף. הגנת פילדלפיה היא בין הטובות בליגה כנגד הריצה (למרות 130 היארד שעשה עליהם סקון ברקלי מהג'יאנטס השבוע), והשחקנים יגיעו רעננים אחרי מנוחה ארוכה (שיחקו ביום חמישי). לעומת זאת הגנת קרולינה היא בינתיים בין הגרועות בליגה נגד המסירה…

ההימור שלי – הגנת פילדלפיה תעצור את ניוטון (בעיקר במהלכי הריצה) ו-וונץ יחגוג על הגנת קרולינה. ניצחון לפילדלפיה.

אלשון ג'פרי – האם התופסים של פילדלפיה ימוטטו את הגנת הפנתרס?
  1. בולטימור רייבנס (4- 2) מול ניו אורלינס סיינטס (4– 1) (בולטימור, ראשון ב-23:05, ספורט5 LIVE)

משחק השבוע – והפעם הכותרת היא "הגנה נגד התקפה". הגנת בולטימור המונהגת ע"י טרל סאגס הלא נגמר ועם המון כישרון צעיר סביבו (כמו למשל זדריוס סמית, שהשיג 3 סאקס השבוע) היא היא אחת משתי הטובות בליגה (יחד עם שיקגו) והשבוע שיתקה לחלוטין את התקפת הטייטנס תוך שהם לא רק משאירים את טנסי עם אפס נקודות אלא גם מאפשרים להם 106 יארד כוללים בלבד בהתקפה (!) ומשיגים 11 סאקים. השבוע יש להם אתגר ברמה שונה לגמרי. ההתקפה של ניו אורלינס היא אחת הטובות בליגה ואחרי שובו של מארק אינגרם מההשעיה הם נראו (בניצחון המוחץ על וושינגטון במחזור החמישי) בלתי ניתנים לעצירה. ההגנה של הסיינטס גם כן מתחילה להראות סימני שיפור – הם עדיין לא מספיק טובים אבל הם לפחות מצליחים לעצור את משחק הריצה (הטובים בליגה בתחום זה!) ולמנוע מהלכים גדולים של היריבה במרבית המקרים. זה נותן לבריס מספיק מרחב כדי לנצח תוך שימוש מרהיב בכל הכלים ההתקפיים העמדים לרשותו. צריך גם לזכור שניו אורלינס מגיעים רעננים אחרי שבוע חופש, מה שיגביר את הלחץ שיפעילו על הגנת בולטימור. פלאקו מצד שני מוביל התקפה יעילה ולמרות רייטינג נמוך יחסית (87) מצליח לייצר כמעט 300 יארד באוויר למשחק ולשים יותר מ-25 נקודות על הלוח בממוצע (מקום 12 בליגה). שתי הקבוצות מוליכות את הבתים שלהם (בולטימור ביחד עם הבנגלס) ומקוות לייצר פער מהדולקות אחריהן.

ההימור שלי – בולטימור לא מנוצחת בבית והסיינטס פחות טובים בחוץ (במיוחד באצטדיונים פתוחים). במערכה כל כך שקולה זה מה שיכריע. הגנת בולטימור תגביל את בריס ושות', ויאפשרו לפלאקו לנצח את המשחק.

טרל סאגס והגנת בולטימור – יעצרו את דרו בריס הלוהט?
  1. קנזס סיטי צ'יפס (5- 1) מול סינסינטי בנגלס (4 – 2) (קנזס סיטי, שני ב- 03:20, ספורט5)

שתי הקבוצות פיספסו בדקות האחרונות של משחקי השבוע הזדמנות לתת ניצחון הצהרתי. קנזס סיטי נכנעה לדרייב מכריע (בפעם המי יודע כמה) של טום בריידי ואיבדה הזדמנות למצב את עצמה כקבוצה הטובה ב- AFC. סינסי לעומת זאת אפשרה לבן רוטליסברגר לנצח אותה בדקה האחרונה ובמקום להוביל בביטחה את בית ה- AFC צפון היא נמצאת בשוויון עם בולטימור ובפער של חצי משחק מעל פיטסבורג. יהיה מעניין לראות איך שתי הקבוצות יתמודדו עם האכזבה הזו במשחק פריים-טיים השבוע. פטריק מהומס נראה כבר שבוע שני ברציפות קצת יותר אנושי ואפשר ארבע חטיפות בשני המשחקים. הוא עדיין מצויין אבל כנראה מה שראינו בשבועיים האלה ישקף יותר את יכולתו בהמשך העונה מהכושר המופלא של המחזורים הראשונים. הבעיה של קנזס סיטי ממשיכה להיות בהגנה שהיא אחת הגרועות בליגה ולא מסוגלת לעצור שום יריב, וזה יקשה מאד על מהומס וההתקפה המצוינת שלו מול אריות הליגה. סינסינטי היא לא ברמה של הפטריוטס אבל הם משחקים פוטבול סולידי בהתקפה עם יכולת טובה של אנדי דלטון – במיוחד כשהוא מוסר לאיי-ג'יי גרין. גם כאן ההגנה היא נקודת התורפה אחרי שאיפשרה להתקפה היריבה להשיג 480 יארד או יותר פעמיים בשלושת השבועות האחרונים. יתפתח כאן משחק צמוד עם הרבה מסירות ותוצאה גבוהה בלי שההגנות מצליחות להוות גורם משמעותי  עבור שום צד.

ההימור שלי – בעימות בין התקפות תנצח ההתקפה הטובה יותר והיא זו של קנזס סיטי, בוודאי בבית. מהומס יחזור למסלול הנצחונות.

אנדי ריד ופטריק מהומס – יתאוששו מההפסד הצורב בפוקסבורו?

כמו כן דורגו – מוקדי עניין נוספים (לראות, אם יש זמן פנוי)

  1. ג'קסונוויל ג'גוארס (3–3) מול יוסטון טקסנס (3–3) (וושינגטון, ראשון ב– 20:00, METV)

קרב חשוב בתוך בית ה- AFC דרום. בבית זה שלוש קבוצות עם מאזן חצוי ובהנחה שבטנסי יפסיקו לקרות נסים שמביאים לטיטנס נצחונות משונים ומפתיעים, אלופת הבית תהיה אחת משתי המתמודדות במשחק זה. למרות המאזן הזהה הקבוצות מגיעות לשבוע 7 במומנטום שונה לחלוטין זו מזו. יוסטון, לאחר פתיחה נוראית, התאוששה ורושמת רצף של שלושה נצחונות בהם היא מתחילה להראות חלק ממה שציפו ממנה לפני תחילת העונה. דשון ווטסון עוד לא משחזר את הקסם שראינו לפני הפציעה בעונה שעברה אבל משחק טוב ומייצר הזדמנויות לקבוצה למרות קו התקפה חלש שגורם להרבה הפלות ואיבודי כדור. ההגנה בראשות ג'יי-ג'יי וואט מתחילה להזכיר את היחידה הקשוחה של לפני שנתיים או שלוש ומדורגת בין העשר הטובות בליגה, ובכוון עליה מתמיד בשבועות האחרונים. הם בהחלט מכוונים לפלייאוף וכרגע נראים כקבוצה הטובה בבית. בג'קסונוויל אחרי שני הפסדים המורל מן הסתם נמוך ואחרי תצוגות מזעזעות של בלייק בורטלס מתחילה שוב לעלות השאלה האם הוא מתאים להוביל את הקבוצה להישגים. יותר מוזר הוא התהליך שעבר על ההגנה האימתנית של היגוארים שהתפרקה לחלוטין ואפשרה לדאלאס לכבוש 40 נקודות ולרוץ מעל 200 יארד מולה. ליוסטון אין שום דבר שדומה לזיק אליוט מדאלאס כך שהיא לא תכניע את ג'קסונוויל בריצה ותצטרך להתמודד מולה באוויר. יוסטון תקווה שדאנדרה הופקינס המצוין יתפוס את המסירות של ווטסון מול הקורנרים המצוינים של היגוארים ושקו ההתקפה החלש שלהם יחזיק מעמד מול הפאס-ראש של ג'קסונוויל שלא התגבר על אלו של דאלאס וקנזס סיטי בשבועיים האחרונים. ג'קסונוויל מצידה החליטה לא להמר על החלמה מהירה של לאונרד פורנט הפצוע, ביצעה טרייד שהביא אליה את קרלוס הייד מקליבלנד ומאמינה שמשחק יוריד את הלחץ מבורטלס.

ההימור שלי – הטרייד על קרלוס הייד יכול להיות הגורם המכריע פה, אם יצליח להכנס לעניינים במהירות. לשתי הקבוצות פגמים רציניים בהתקפה והגנות טובות. יתפתח משחק עם הרבה איבודי כדור ובסופו תנצח הקבוצה הביתית בהפרש קטן.

דאנדרה הופקינס – האם יתפוס מספיק מסירות כדי לנצח?
  1. וושינגטון רדסקינס (3– 2) מול דאלאס קאובויס (3 -3) (וושינגטון, ראשון 23:25, METV)

משחק משמעותי בבית ה- NFC מזרח הצפוף. אחרי התבוסה בניו אורלינס, וושינגטון הצליחו להתאושש במהירות ולנצח באופן מרשים את קרולינה. השבוע הם נשארים בבית ומארחים את דאלאס שרמסה באופן מרשים את ג'קסונוויל במשחק שהחלה עם הגב אל הקיר. שתי הקבוצות מסתמכות על משחק ריצה משמעותי (אליוט בדאלאס, פיטרסון בוושינגטון) וקוורטרבקים (אלקס סמית ודאק פרסקוט) שמתמחים במסירות לטווח קצר ולא לוקחים סיכונים במהלכים גדולים. ההגנות שתיהן בינוניות ומטה, כשזו של דאלאס טובה יותר מול הריצה והגנת וושינגטון טובה יותר נגד המסירה. שתי הקבוצות מובילות כרגע את הבית (וושינגטון ראשונה, דאלאס שניה) אבל הן מרגישות את פילדלפיה נושפת בעורף ואף אחת מהן לא רוצה להישאר מאחור במרוץ המשולש הזה (הג'יאנטס כבר לגמרי מחוץ למרוץ…). יתפתח כנראה משחק צמוד עם דרייבים ארוכים ותוצאה נמוכה יחסית (למרות ההגנות הבינוניות) וטעות של אחת הקבוצות יכולה להכריע את המשחק לכאן או לשם.

ההימור שלי – הנסיון של אלקס סמית ואדריאן פיטרסון ימנע טעויות מכריעות, בוודאי בבית,  ויאפשר לוושינגטון לנצח ולהשאר בראשות ה- NFC מזרח.

אדריאן פיטרסון – ימשיך את הקמבק המרגש וירוץ כל הדרך לניצחון?

בפינה לשיפוטכם – יתר המשחקים (למטיבי לכת / אוהדים שרופים)

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (4- 2) מול טנסי טייטנס (3- 3) (לונדון, ראשון ב- 16:30, METV ו-ספורט5+) – אחרי השבוע שעבר, יש לנו עוד משחק בלונדון שצפוי להיות חד צדדי לחלוטין. לוס אנג'לס יעשו את הטיסה הארוכה יותר (ישחקו בשעה 6:30 בבוקר לפי שעון החוף המערבי!) אבל הם ללא ספק הקבוצה הטובה יותר, עם ההתקפה השלישית בטיבה בליגה ואפילו (באופן מפתיע עבורם) הגנה סבירה ומעלה. הם מגיעים אחרי רצף של 3 נצחונות ורוצים להישאר קרובים לקנזס סיטי. הטייטנס איבדו לחלוטין את היכולת ההתקפית שלהם (הבקיעו 12 נקודות בשני המשחקים האחרונים ביחד) ונראים אבודים לחלוטין כשגם הנצחונות שלהם מגיעים בדרכים ביזאריות לחלוטין. ההגנה שלהם לא מספיק טובה כדי לעצור את ריברס, וצפוי ניצחון קל לצ'ארג'רס.

שיקגו ברס (3- 2) מול ניו אינגלנד פטריוטס (4- 2) (שיקגו, ראשון ב-20:00) – אחרי שבוע החופש, הגנת שיקגו נכנעה במפתיע לברוק אוסוויילר ממיאמי וגרמה להפסד בהארכה למרות משחק טוב של טרוביסקי. הם מקבלים עכשיו את התקפת ניו אינגלנד כך שכדאי מאד שיחזרו ליכולת של פתיחת העונה. לבריידי יש עכשיו ארגז כלים מגוון כמו שהוא אוהב (סוני מישל המצוין נותן מימד ריצה חשוב והוא בהחלט מועמד לרוקי העונה אם ימשיך כך). ההגנה נראית קצת יותר טוב ועם היכולת ההתקפית של הפטריוטס זה כנראה יספיק ברוב המקרים, כולל ניצחון השבוע במשחק חוץ לא קל.

ניו יורק ג'טס (3- 3) מול מינסוטה ויקינגס  (3- 2- 1) (ניו יורק, ראשון ב-20:00) – עימות מעניין בין שתי קבוצות שבאות במומנטום טוב (אחרי שני נצחונות רצופים) ומקוות להתאושש מפתיחת עונה לא טובה ולחתור לפלייאוף. הג'טס ניצחו את הקולטס במשחק שבמפתיע היה מרובה נקודות, אבל נקודת החוזק שלהם היא עדיין ההגנה. מינסוטה משחקת מצוין בהתקפה (השבוע גם קיבלו משחק וינטג' מלטביוס מארי שהשיג 155 יארד בריצה) אבל ההגנה שלהם עדיין מגמגמת. עם זאת, ההתקפה שלהם מספיק מגוונת כדי להכריע את הגנת הג'טס, והניצחון עשוי להעלות אותם לראשות הבית אם שיקגו יפסידו לניו-אינגלנד.

אינדיאנפוליס קולטס (1- 5) מול בפאלו בילס (2- 4) (אינדיאנפוליס, ראשון ב-20:00) – ג'וש אלן הפצוע לא ישחק עבור הבילס שכנראה התייאשו מנתן פיטרמן ששובר שיאים שליליים של יעילות (רייטינג של   17 – זו לא טעות כתיב…) ויעלו עם הוותיק דרק אנדרסון שפתח 4 פעמים מאז 2010… כנראה שאין להם מה לבנות על משחק התקפה סביר והלחץ על ההגנה המצוינת שלהם (שלישית בליגה!) יהיה גדול. אנדרו לאק בהחלט ינסה לנצל זאת ולא לתת מתנות ליריב שיאפשרו לבילס להשיג נקודות קלות דרך ההגנה כפי שעשה בהפסד לג'טס (3 יירוטים כולל פיק-סיקס אחד).  לדעתי גם מול הגנת הבילס החזקה הוא ישים מספיק נקודות על הלוח שהבילס ללא ק"ב ממשי לא יוכלו להדביק.

טאמפה ביי באקנירס (2- 3) מול קליבלנד בראונס (2- 3- 1) (טאמפה, ראשון ב-20:00) – עוד עימות של התקפה מול הגנה. טאמפה ביי עם ג'מיס ווינסטון לראשונה כק"ב פותח נראתה טוב בהתקפה בשבוע שעבר בהפסד לאטלנטה (ויש להניח שהוא ינער קצת חלודה וישתפר עם הזמן) אבל ההגנה שלה היא עדיין הגרועה בליגה. לעומתה קליבלנד היא קבוצת הגנה טובה מאד (שאמנם התרסקה מול ההתקפה החזקה של הצ'ארג'רס, אבל זו כנראה היתה נפילה חד פעמית) עם משחק התקפה לא יציב שמבוסס על מייפילד הרוקי שהיה חלש מאד בשבוע האחרון אחרי כמה תצוגות טובות. קליבלנד הצעירה עדיין לא ניצחה בחוץ והשבוע ווינסטון לא יאפשר להם לעשות זאת. ניצחון צמוד לטאמפה שתחזור למאזן חצוי.

מיאמי דולפינס (4- 2) מול דטרויט ליונס (2- 3) (מיאמי, ראשון ב- 20:00) – כאמור, טנהיל הפצוע לא ישחק וברוק אוסווילר ינסה לייצר שוב סיפור סינדרלה אחרי הניצחון המפתיע (?) על שיקגו.  מיאמי קצת ירדה לקרקע אחרי הפתיחה המרשימה של העונה אך היא עדיין נראית לא רע בשני צידי המגרש ואם אוסווילר יצליח לשמור על הרמה משבוע שעבר היא תוכל להמשיך לחלום על הפלייאוף. דטרויט מגיעה אחרי שבוע חופש ויקוו שהמומנטום מהניצחון היפה על גרין ביי בשבוע 5 לא התפוגג. הליונס מצליחים השנה לנצח את הגדולות (גרין ביי, ניו אינגלנד) ולהפסיד לקטנות (הג'טס, הניינרס) ומיאמי כנראה יותר קרובה לקטנות… בכל זאת השבועיים שהיו למאט פטרישיה להתכונן והמגבלות של אוסויילר יאפשרו לדטרויט להכין לו מספיק הפתעות ולנצח בחוץ.

סן פרנסיסקו 49 (1- 5) מול לוס אנג'לס ראמס (6- 0) (סן פרנסיסקו, ראשון ב-23:25) – מפגש קצוות בבית ה- NFC מערב. הניינרס מפתיעים במידת הלחימה שלהם וביכולת להישאר במשחקים אבל עדיין הפסידו בכל משחק מאז הפציעה של גארפולו. הראמס הם באמת אתגר ברמה אחרת שסן פרנסיסקו לא מסוגלים במצבם להתמודד מולו. לוס אנג'לס עם ההתקפה הטובה בליגה ירמסו את הגנת הניינרס הבינונית (למרות שהיא יחסית טובה מול משחק הריצה, מה שיגרום לג'ארד גוף לפעול בעיקר באוויר ולהשתמש פחות בטוד גרלי), ישייטו לעוד ניצחון קל יחסית ויישארו היחידים בליגה במאזן מושלם.

אטלנטה פאלקונס (2- 4) מול ניו יורק ג'יאנטס (1- 5) (אטלנטה, שלישי ב-03:15) – מפגש בין שתיים מהמאכזבות הגדולות של העונה. מאט ראין המסכן עושה כל מה שהוא יכול ומציג רייטינג פנטסטי (114 – קרוב למספרים שהשיג בעונת הסופרבול) אבל ההגנה הפצועה שלו עושה הכל כדי להכשיל אותו ולמרות 350 יארד ו-3 ט"ד הוא הצליח בקושי לנצח את טאמפה ביי החלשה בשבוע האחרון. הג'יאנטס גרועים אפילו יותר (אצלם יש בעיות גם בהגנה וגם בהתקפה…) וגם נמצאים באמצע ירי של האשמות בתוך הנגמ"ש אחרי רצף של שלושה הפסדים. הפאלקונס ינצלו את הבלגן של ניו יורק לניצחון בבית וימשיכו לחלום שיוכלו להציל משהו מהעונה האומללה הזו.

שבוע חופשי – גרין ביי פאקרס, אוקלנד ריידרס, פיטסבורג סטילרס, סיאטל סיהוקס.

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. אני חושב שהצלחת ק"ב היא מאוד רנדומלית ודורשת המון מזל והמון דברים שיסתדרו בדיוק נכון מסביב. אבל אנ יגם חושב שק"ב שנבחר בסיבובים ראשונים בדראפט, יקבל יותר צ'אנסים ויהיו יותר סבלנים איתו.
    אלכס סמית' עולה לי לראש.
    יש יוצאים מהכלל כמו ג'וני מנזיל או גריפין. אבל הנסיבות שלהם פחות קשורות לכישרון על המגרש.

  2. תפקיד הק"ב דורש הרבה יותר כישרון מאשר צוות אימון. קבלת החלטות טובה תחת לחץ של הפאס ראשרס ויכולת אלתור גבוהה היא המדד הטוב ביותר לדעתי לבחון ק"ב האם הוא מסוגל להיות פרנצ'ייז ק"ב או לא. כאשר יש קו התקפה טוב, ניתן לראות יותר את המערכת שמסביב לקווטרבק ואת הפלייבוק של צוות האימון והמערכת שסביבו.
    לברוק אוסוויילר יש את זה בידיים – זאת תחושתי. עם זאת, נראה כי מדובר בשחקן שדי חלש מנטלית, שקורס תחת הלחץ הכבד שהיה סביבו במדי הטקסאנס עם החוזה המנופח. ואחרי שהוביל את הדולפינס לניצחון אדיר מול ההגנה הטובה בליגה, היום הוא יחזור לגודל טבעי ויפסיד להם את המשחק.

    1. דווקא במקרה של אוסוויילר ככל הנראה מדובר בצוות אימון ושיטת המשחק. הוא חווה את ההצלחה שלו תחת גייס בדנבר והוא היחיד שהסכים להמר עליו אחרי שכל הליגה כבר ויתרה. כנראה שהוא יודע להפעיל אותו יותר טוב מאחרים (והוא כבר הוכיח בעבר שהוא מאמן ק"ב מעולה).

  3. הייתי מקפיץ את שיקגו פטס רמה למעלה. משחק מעניין לראות האם הפטס חוזרים לשגרה אחרי הנצחון על הציפס ויחזרו לתת בראש. קל זה לא יהיה. וושינגטון דאלאס יהיה חד צדדי, דאלאס בבית ובחוץ זה 2 קבוצות שונות.
    רייבנס סיינטס משחק פתוח, עם בולטימור אי אפשר לדעת מה תקבל.

      1. מאק בספק, בלי מאק שיקגו חסרת סיכוי. ובנוגע לדאלאס, בעבר הם היו קבוצת חוץ, לביתיות אין הרבה קשר בעיקר באיצטדיון לא ביתי כמו בוושינגטון.

  4. מעולה תודה רבה.
    עכשיו בעצם מתחילה העונה אצל הרבה קבוצות.
    יוסטון כבר סופרים ניצחון שלישי רצוף ומרגישים שעשו את הסוויץ'.
    דאלאס אחרי הניצחון הגדול מבינה שלא עשתה כלום אם לא תתחיל לנצח בחוץ והאלופה מרימה ראש ויכולה להיות המרוויחה הגדולה בין הקרב התוך ביתי.
    אחלה מחזור של משחקים שלדעתי המשחק האיכותי מכולם יהיה בפילי. מקווה שקרוליינה תחזןר עם ניצחון

    1. איך אפשר לקוות לניצחון של המגעיל בשחקני הליגה קאם ניוטון אין לי מושג. הוא אובריידט בלתי נסבל שמסוגל לצאת בחגיגות כאשר הוא משיג דאון ראשון מריצה שלו באמצע הרבע הרביעי בפיגור 30 נקודות. זה הטיפוס המחליא והערב פלטשר קוקס ילמד את הילד המושתן נימוסים

      1. אז כי הוא חוגג ו"ילדותי" נניח הוא מגעיל ומחליא? מה עם שחקנים שפוצעים אחרים בכוונה? לדעתי תגובות כמו שלך הן המגעילות והמחליאות.

  5. נייט פיטרמן הוא לא קב גרוע הוא פשוט קורבן של נסיבות עם יד לא מספיק חזקה לקב בליגה הזו
    במשחק בו חטפו לו את הכדור 5 פעמים במחצית אחת הוא היה רוקי במשחק חוץ ! הראשון בחיים שלו ב- NFL נגד קבוצת הגנה טורפת בדמות הצרגרס עם קו התקפה גרוע וחבורת רסיברים עלובה מזכיר לכם שהפותח הקודם טיילור היה קב שזרק את רוב הכדורים לצדדים ושיחק על בטוח כל הזמן . עברה שנה והקו הקדמי הגרוע של הבילס רק הפך ליותר גרוע בגלל שגלן עזב והסנטר פרש והוא עלה נגד בולטימור בחוץ סיים בלי כלום ועם 2 חטיפות השלישי היה שבוע שעבר כשעלה אחרי שהקו הקדמי הצליח לרסק גם את ג'וש אלן השיג ט.ד וכשניסה לעשות יותר מידי עם אותו קו קדמי הפסיד שוב בחוץ ! לטקסאנז לא הייתי רוצה את הצאנסים שהבחור קיבל . אנדרסון לא ישיג יותר ….

  6. ג'ייסון, בעלה של בתי אפרת, צילצל ואמר שיש לו כרטיס עבורי לאטלנטה נגד הג'איינטס ביום שני בערב. אבל לחזור הביתה ב-1 בלילה, ולחזור לאטלנטה למחרת לישון שם שוב לקראת הטיסה לישראל ביום רביעי? לפני 20 שנה הייתי עושה זאת ללא היסוס. הפעם – "בהמלצה" מהזקנה, אני מוותר (במיוחד כי ביום שלישי עלי לכתוב פריוויו גדול במיוחד על פתיחת הוורלד סרייס בין הרד סוקס והדודג'רס.
    לפעמים אני ממש מעריץ כמה שהשדרים בטיווי שיודעים כל מה שקורה כאן בשבת-ראשון: פוטבול מכללות, בייסבול (2 משחקים לאליפות הפננט), NBA וכל הטרוף עם הלייקרס, וכמובן NFL (מי מדבר בכלל על ה-NHL?).

    TOO MUCH SPORT. הראש מתפוצץ.

    לפחות המשחק בין אטלנטה לג'איינטס הוא בין שתיים פצועות מאד, ועם רקורד לוזרי מאד, אז אני לא מפסיד איזה משחק חשוב במיוחד

  7. איך ההגנה של דאלאס בינונית ומטה? איך הקבוצה הרביעית בליגה בטוטל דיפנס היא הגנה בינונית ומטה? רביעית ביארדי יריבה פר פליי? על סמך מה החלטת שהם הגנה גרועה? גם לפני שבועיים אמרתי את זה, ולמעט הופקינס הם המשיכו להראות שהם הגנה טובה.

    1. נכון שהיא רביעית ביארדים הגנתיים למהלך אבל יש עוד פרמטרים שמגדירים הגנה. למשל היא מספר 27 בכמות האיבודים שהיא כופה למשחק. בדרוג DVOA שמשקלל את כל הפרמטרים היא מספר 13 – די באמצע (בין הצ'ארג'רס לסטילרס)

      1. איך אני אוהב מאמנים שמתחכמים על ה-1 יאדד ליין כמו פיט קארול בסופרבול (אני יודע שאז זה גם היה קשור לניהול שעון, ועדיין) ומשלמים על זה בהפסד.

        1. בניגוד למצופה מלינץ', אחוזי ההתמרה של סיאטל בריצה בדאון שלישי וקצר היו נמוכים לאורך העונה. 538 הראו שהיה עדיף למסור בסיטואציה הזו.

  8. פרסקוט נכנס לפרוטוקול זעזוע מוח עם סיום הרבע הראשון.
    7-0 לוושינגטון עם כדור שלהם ב35 יארד.
    לא נראה טוב לקאובויז

      1. הקאובויז והאוהדים שלהם הם כמו אוהדי הניקס.
        תמיד חושבים שיש סיכוי אבל יודעים בלב שמישהו הולך לפשל.
        אבל יש כמה רוקיז מבטיחים שם. גאלופ עכשיו עם תפיסה גדולה לטאצ'דאון שבוע שני ברצף, הארנס נראה יפה. לאט לאט ההתקפה תגיע, ככל שקו ההתקפה יאפשר לפרסקוט זמן.
        עדיין עם כמה שאני חושד ביד של פרסקוט, סומך עליו יותר מרומו.

        1. אייצג את האוהדי הקאובויס ואומר שהשוואה לניקס לא נכונה, התקוות של דאלאס נועדו להתנפץ בדרך הכי אכזרית מתישהו במהלך העונה, לפעמים זה קסמים של רודג'רס, לפעמים מחזיק הכדור לבעיטה מפמבל את הכדור, לפעמים אינטרספשן ברבע האחרון, לפעמים פאול מטופש שלוקח אותך חמש יארד אחורה ובגללו אתה מפסיד בעיטה.

          ופרסקוט הולך ונראה פחות ופחות משכנע, טוני רומו הוא הקוורטרבק הכי אנדרייטד אי פעם ואני בשלב זה הייתי מעדיף אותו על פרסקוט שזרק לא מדויק רוב העונה

  9. רייבנס סיינטס היה אחד המשחקים היותר כיפיים לצפיה.
    בשניה האחרונה בלטימור פספסו שער שדה שהיה משווה להם את המשחק (אחרי שהורחקו לקו ה 45 נדמה לי, בגלל עבירה אווילית)

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט