לשחק עם עכבר מסקרמנטו – יומן אליפות פליקנס / מולי

    לוגו פליקנס עם כתרלוגו פליקנס עם כתר

בשלוש ורבע בבוקר, רבע שעה אחרי ששידור המשחק התחיל, התעוררתי מחלום. סיפור אמיתי. בחלומי מישהו עקב אחרי במורד רחוב עזה, אתם יודעים, ממש ליד פינת בלפור – מעון ראש הממשלה.  פניתי ימינה ברד"ק והוא עקב אחרי, נכנסתי לרחובות עם שמות של גדולי יהדות ספרד בימי הביניים: בן מימון, אלפסי, אפודי, מטודלא… והוא אחרי.  לא משנה מה עשיתי, הוא עקב. ואז, לפני מעלה יצחק שריון (סימטה שכמעט אף אחד לא מכיר ושתודו שיש לה שם מדליק) חתכתי שמאלה לבן למברט, ומיד לבן סרוק, ואחרי הטירה עם החדר העגול שתמיד שאלתי את עצמי איך מנקים אותו, ירדתי ימינה לרחוב התיבונים ונעלמתי לו, למי שעקב אחרי.

חלום אמיתי. ממש מהלילה.

הטירה עם החדר העגול ברחוב בן סרוק בירושלים
הטירה עם החדר העגול ברחוב בן סרוק בירושלים

אז קמתי, חיברתי את השלוחה הסלולרית אל יד ימין שלי, נכנסתי לאתר הליגה והתחלתי לעקוב אחרי המשחק. סקרמנטו קלעו את הסל הראשון אחרי ש"כרגיל" העונה זכינו בטיפ אוף (שוב דייוויס למירוטיץ') ואחרי ש"כרגיל" העונה שוב דייוויס החטיא את ההתקפה הראשונה… אבל תוך דקות זה הפך לסל גורר סל. ועדיין, כל הזמן התחושה הזו שאולי קצת קשה לך להתנער ממי שרודף אחריך, אבל אתה יודע שבשורה התחתונה – זה תלוי רק בך איך ומתי תעשה זאת …

באמצע הרבע הראשון ההפרש לטובתנו הפך לעשר, אך בסופו התברר שקלענו 40, ארבעים? כן, ארבעים, 40 נקודות  וספגנו 32.

באמצע הרבע השני התחלנו להתגעגע לעוקב אחרינו, אז אפשרנו לו להתקרב. כמעט לגעת – אבל לא. מכירים את זה שמסקרן אתכם רכב שאתם רואים במראה, במסלול משמאלכם קצת מאחור, ולכן אתם מאִיטים כדי לראות מי הנהג (או עדיף הנהגת), אבל עדיין דואגים להאט מספיק כדי שיהיה בדיוק בקצב שלכם, אבל לא יעקוף אתכם?

אז ככה היה גם עם סקרמנטו.

חמש פעמים (משך כארבע דקות) אפשרנו להם להשוות. אתם יודעים, לראות מה הם שווים, להניח להם להתקרב אבל לא לעקוף, חמש פעמים. ואז, כמו כל חתול נורמלי, נמאס לנו מהמשחק עם העכבר מסקרמנטו (לפחות לעכשיו), ויאללה, ארבע דקות לסוף המחצית לחצנו בחצי לב על דוושת הגז וסיימנו את המחצית כשאנו מובילים בתשע הפרש: 63-72…

שש דקות לקח לנו ברבע השלישי להגדיל את ההפרש לחמש עשרה, ודקה וחצי לסיום הרבע ההפרש כבר עמד על 25 נקודות לטובתנו. בסיום הרבע, ההפרש ירד קצת לעשרים:  90-110.

האמת, לא לגמרי מבין את קואוץ' ג'נטרי. אמצע רבע רביעי, מול סקרמנטו, לא תגיד מול גולדן-סטייט, מול סקרמנטו! אתה מוביל ב- 28 נקודות הפרש ועד כה נתת רק לתשעה שחקנים לשחק? מילא במשחק הראשון שהיה מול יוסטון – ובחוץ, אבל כאן? המשחק בבית ומול סקרמנטו, מה כבר יכול לעשות עכבר ששאג לאחרונה לפני שנים?

יופי נחמה. שבע דקות לסיום ורק כעת הוא נזכר להכניס גם את אוקאפור. לפחות דייוויס שיחק רק 26 דקות, אבל למה מירוטיץ' צריך לשחק יותר משלושים? שש דקות לסיום ופרנק ג'קסון מחליף את מירוטיץ, משחק של הרכב שלישי מול הרכב שלישי.

כחצי שעה לפני סוף  המשחק החלו דיוני ווטסאפ אם הפליקנס יגיעו ל- 150 נקודות הערב. אז לא. רק 149 מול 129 של סקרמנטו.

בסוף שותפו שלושה עשר שחקנים, חבל ששלושה מתוכם רק ארבע או חמש דקות.

לוח התוצאות והסטטיסטיקה לא ממש משנים, חוץ – אולי – מג'וליוס ראנדל שלמרבה הצער מתקשה בקליעות עונשין: אפס מארבע…

עוד צעד בדרך לאליפות. מתברר שגם במשחקים עם עכברים צריך לנצח, לפחות אם אתה רוצה להיות החתול הגדול מכולם.

לילה טוב עולם, אני חוזר לישון, מקווה הפעם לחלום שונה. מי יודע, אולי על רגע האליפות?

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. מולי אומנם 2 משחקים אבל בהחלט רואים אור חזק שהפעם באמת עלינו על הגל.
    איפשר להגיד בפה מלא אליפות , הסגל טוב יש שיטה וכוכב על טרייד קטן ואנחנו שם

  2. נראה טוב, אפילו שזה הקינגס. בכל זאת להמטיר 150 זה לא עניין של מה שכך.

    הכי חשוב לפליקנס זה לשמור על קו הבריאות בעונה ארוכה ומתישה.

  3. ממש יפה לראות את הולידיי מתרכז באסיסטים ובהפעלת הקבוצה ופחות כסקורר (מה שהוא יודע לעשות).
    אחלה קבוצה.

  4. העכבר ששאג וואללה
    אז האובדן של רונדו לא היה כזה משמעותי? כנראה שנדע יותר טוב בפלייאוף

  5. אחלה פוסט מולי , הפליקנס נראים מצויין עם חיזוק נוסף יכול להיות שיוכלו לרוץ לגמר מערב מול הלוחמים אבל לא יותר מזה

  6. חביב ביותר
    חייב לציין שרחובות ירושלים הם אניגמה מבחינתי (וגם רמת גן וגבעתיים באופן הזוי)….
    בשאר הערים בעולם הסתדרתי יופי 🙂
    אחלה פוסט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט