נשמה של אלופים / מנחם לס

נשמה של אלופים

את המשפט הזה כולנו יודעים. שמענו אותו שוב ושוב בחיינו. אבל מה שמיוחד הפעם במשפט הזה היתה העובדה שדווקא מאנו ג'ינובלי אמר אותו אתמול בבוקר בתכנית הספורט היקרתית "מייק-אנד-מייק" של ESPN. הוא נשאל מה דעתו על המשחק הירוד של מיאמי בשבת באינדיאנה. הוא הגיב, "כן, ראיתי את המשחק, אבל מיאמי היא אלופה וישנה לה נשמה של אלופה. אני חושב שהערב הם ישחקו משחק טוב מאד!".

ג'ינובלי, מה בקשר ל-'המשחק הטוב ביותר שלהם בפלייאוף העונה'?

זה הכל התחיל בשבת בלילה אחרי המשחק. לברון הסתגר בעצמו ולא דיבר עם האוהדים שבאו למשחק; עם המדיה – מלבד במשפטים הקצרים ההכרחיים – ולא דיבר עם חבריו לקבוצה. הוא התיישב לבדו במושב אחורי במטוס ופיו כאילו מלא מים. גם באימון הקליעות והשיחה הקבוצתית הוא לא דיבר. אבל ביום שני הוא ביקש מהשחקנים אם זה בסדר שהוא ידבר עם כולם, אחד-אחד ביחידות, אחרי האימון. אני לא יודע מה הוא אמר לאחרים, אבל אני יודע מה הוא אמר לדוויין ווייד וכריס בוש. הוא אמר לכל אחד מהם, "אני לא יכול לעשות את זה לבד. אני חייב עזרה גדולה מכם".

כשהמשחק ה-7 החל, לברון קרא תרגיל שהוא תרגיל לדוויין ווייד לעשות פיק-אנד-רול על כריס ולפרוץ לסל. לברון רצה מיד להכניס את דוויין לעניינים. ואז הוא רצה להכניס את שאר השחקנים למשחק. היודעים אתם שמיאמי היט זרקה 14 פעמים לסל לפני שלברון לקח את הזריקה הראשונה? אלה המפלילים אותו באגואיזם ובחוסר יכולת מנהיגות, מוטב שיידעו את הפרטים הללו. הוא דיבר עם כל שחקן 3-4 דקות. ואז כולם התאספו בחדר ההרצאות, ואני מאמין שאריק ספואלסטרה נתן את הנאום שעזר מאד למיאמי לשחק את המשחק ששיחקה. אנא אל תשאלו אותי מאין אני יודע. אני יודע, נקודה. הוא אמר להם את הדבר החשוב ביותר: LET THE GAME FLOW. אל תכריחו שום דבר. לי יש הכי הרבה מה להפסיד אם נפסיד הערב ומי יודע אם משרתי לא תלוייה בכך, והנה אני הראשון שאומר לכם: הבוקר נהרגו שלושה אנשי תחזית מזג האוויר בשעה שנסעו ישר אל תוך טורנדו במטרה להמשיך במחקר שלהם על התנהגות הסערה. המטרה כמובן היתה להוסיף ידע על הידע הקיים. בקליפורניה נהרגו שלושה אנשי מכבה-אש בשריפות הענקיות בהרים. ישנם דברים חשובים בחיים יותר ממשחק כדורסל. אז המסר שלי לכולם הוא לשחק ללא מורא ופחד. לא לחשוש מהחמצת קליעות; לא לחשוש מנסיון לדאבל-טים; לא לחשוש מנסיון לגנוב כדורים. אנחנו חייבים לשחק משחק נטול מתח ופחד, ולחזור לשחק את 'מיאמי בסקטבול'".

זה הכל. זה היה הנאום. כל השחקנים שהתראיינו אחרי המשחק הודו שנאומו של 'ספול' (עד היום לא ידעתי שזה כינויו) הוריד להם את המתח בצורה חדה כזאת שהם הגיעו רגועים למשחק.  אבל הכל בא כמובן אחרי תרגול ההגנה של הבוקר כשחואן האוארד מחקה את רוי היברט, ואריק ספואלסטרה מתרגל שוב ושוב את הדאבל-טים עליו בשעה שהוא מקבל כדור כשאחד הגארדים הקרובים אליו מיד מגיע מולו – מול פניו – ומונע ממנו את ההקפצה שאחריה בא הסיבוב והקליעה.

במשחק ההגנה הקבוצתית של מיאמי עשתה קליניקה שמי שהקליט את המשחק יכול להשתמש בה כדוגמא האידיאלית של "TEAM DEFENSE".  ההגנה של מיאמי חנקה, סתמה, וחיסלה את תרגילי ההתקפה של הפייסרס. הכל במשחקם השתבש. כשמדברים על אריק ספואלסטרה המאמן, חייבים לקחת בחשבון את ההגנה הקבוצתית שאין כמוה בכל הליגה, ושבגללה היה למיאמי יתרון של 36-43 בריטבאונדים, ו-21 איבודי כדור וגניבות נגד הפייסרס (לעומת ה-11  נגד מיאמי). חלק גדול מהאיבודים ניגרם ע"י מיאמי שלחצה על מובילי הכדור כבר מהוצאת הכדור תחת הסל שלהם רוב המשחק.

לברון היה גדול אמש. ממש גדול, והכי פחות בגלל 32 הנקודות או 8 הריבאונדים. הוא היה גדול כי הוא לא הכריח שום דבר משך כל המשחק כולו. הכל היה 'NICE AND EASY'. לא היו כל זריקות פראיות, או זריקות בלית ברירה. הכל זרם בשטף, ולא היתה כל הכרחיות, דחיפות, או נחיצות במשחקו. כפי שכבר כתבתי הוא אפילו לא זרק פעם אחת מתוך 14 הזריקות הראשונות. ומה הוא כן עשה? מה שהצעתי בפוסט של אתמול לכריס בוש לעשות: להיכנס ברוי היברט ולגרום לו פאולים. גם לו וגם לדייויד ווסט. לברון עשה זאת שוב ושוב ללא כפייה מיותרת וללא כורח של חובה. תוצאה: 15 זרירות פאולים שמהם קלע 15. לכן ה-32 נק' שלו כי הוא מעט ממש בזריקות מרחוק.

מה שלברון ידע שחובה לעשות זה להכניס את דוויין למשחק. ואכן זה קרה: דוויין הפך שוב למעופף. קטף 9 ריבאונדים מהם 6 התקפיים! לקח ריבאונדים מזרועותיהם המושטות של רוי היברט. היטיב לומר זאת פרנק ווגל, מאמן אינדיאנה, כשאמר במסיבת העתונאים, "דוויין הוא אולי 3'6 או 4'6. אבל ככל שהמשחק חשוב יותר כך הוא צומח בגובה. הערב הוא שיחק כאילו הוא היה 10'6. ולדוויין אין מחמאה גדולה מזו. לברון ידע שנגד ס"א חייבים דוויין במיטבו, ואמש הוא היה במיטבו, כמעט כמו בימים הגדולים.

כמה מהגולשים מסתכלים על כמה מסירות של ס"א למשל ומיד קובעים ש-"הפלח הוא המאמן הטוב ביותר; תראו איזה משחק קבוצתי ס"א משחקת". אנשים שוכחים שלמאמן ישנן חובות אחרות לחלוטין, והצורה בה הוא מתמודד איתן קובעת את ייחודו. על מה אני מעריץ את ספואלסטרה? שמתם לב שאמש מייק מילר ניכנס כמחליף ראשון – וקיבל את כל הדקות של שיין בטייה? על מה ולמה? זאת היתה התשורה של מאמן פיקח לשחקן שבמשחק הקודם ניכנס לכמה דקות אחרי שכמעט לא שיחק כל העונה, ונתן דקות מצויינות עם 3 שלשות. לכן אמש מייק מילר קיבל את הדקות של בטייה, ואני משוכנע שנגד הספארס יגיע גם זמנו של בטייה.

עוד דוגמא לפקחות של מאמן? אדוניס האסלם דידה רוב העונה בהתקפה. אבל ספואלסטרה נישאר איתו כשחקן חמישייה כי הוא ידע שיגיע יומו. יומו אכן הגיע במשחק הרביעי. או ריי אלן: השלשה ברחה לו מהידיים. המאמן יכול היה בקלות להכניס את ג'יימס ג'ונס ולבטל בכך את ביקורות המדיה על שהוא לא מנסה דברים חדשים כשהדברים הרגילים לא עובדים. ספואלסטרה החליט להישאר עם ריי באש ובמים. הוא יודע וידע שנגד ס"א הוא יצטרך אותו. אמש ריי החזיר את הקבלות ב-3 מ-5 מדאונטאון, ואת הפירות מיאמי תקטוף נגד הספארס כשהבטחון העצמי חזר אמש לריי אלן.  אלה הדברים שעושים מאמן, ולא תרגיל או שניים שכולם מכירים וכולם מסוגלים לבצע!

ספואלסטרה חייב את כריס בוש. הוא 11'6 וחייבים אותו בהגנה יותר אפילו מאשר בקליעה. המסר אליו אמש היה "קודם הגנה על היברט, ורק אח"כ התקפה". היברט קלע 18, אבל עם 18 מסנטר בגובה 2.20 מ' ההיט יכולה לחיות. אז לבוש לא היה יום טוב בקליעה (3 מ-13). הקליעה תחזור. מה שצריך עתה היא הגנה על ספליטר ודאנקן, וכריס בוש מוכן!

ווגל אמר: "הפסדנו לקבוצה אלופה שיש לה את השחקן הטוב בעולם. קיויתי שאוכל להחזיק את דוויין ווייד 'DOWN' לעוד משחק אחד, אבל לא הצלחתי. דוויין ווייד הוא אחד הגיימרים הגדולים של המשחק עם לב של לביאה. הוא-הוא שניצח אותנו. ידענו שלברון יקלע 30. אבל קיוינו למשחק חלש נוסף אחד של דוויין, אבל אלה שמכירים אותו – כמוני – יודעים שזה דבר שאי אפשר למנוע מפייטר כמוהו!". הוא הוסיף: "עד עתה בכל ששת המשחקים, ואפילו באלה שהפסדנו, הצלחנו להתאזן למיאמי היט. הערב הם העלו את משחקם ל-LEVEL שהוא עדיין בלתי ידוע לשחקנינו הצעירים. על זה מדברים כשמדברים על 'נסיון' בפלייאוף. הפסדנו, אבל אני מאמין שעלינו הערב כיתה!".

השיטה של ספואלסטרה "SPACE AND PACE" עבדה בצורה כמעט אופטימלית אמש. ההיט חזרה לעצמה. היא שוב יכולה להרים את ראשה ולומר: "אני האלופה, ואני מתכוננת להגן בכל יכולתי על התואר. אתם רוצים אותו? תצטרכו לבוא לביתנו, לשחק טוב יותר מאיתנו, ולקחת אותו. אבל תתכוננו לפייט שבחייכם עדיין לא הייתם בשכמותו!

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. סחטיין למיאמי. הפתיעו ממש לטובה. אפילו בושית נלחמה היום על הריבאונדים.

    יאללה. עכשיו לסדרה האמיתית.
    רק שלא יהיה סוויפ ולא משנה לאיזה צד- לפחות 6 משחקים. פלייאוף קיבלנו השנה- רוצה להנות ממנו כמה שיותר.

  2. כבר אין טעם לקרוא אותך, הקצב שבו מחליפים חיתול לתינוק משלשל ,יותר נמוך מקצב שינוי הדעות שלך. איך משחק אחד הופך אותם לקבוצה אדירה עם נשמה אחרי שהסריחו את הפרקט כל כך הרבה זמן מול אחת הקבוצות המוגבלות ביותר שיש.

    1. אה, הוא ממזמן כמו צביקה שרף. לא מפרש או מנתח. רק על פי הדקה האחרונה של המשחק האחרון. אפס או גאון – תלוי אם הכדור נכנס לסל בזריקה מסוימת, או כדור לשער בבעיטה מסוימת. זו השיטה האמריקאית.

    2. שמח שאתה לא קורא אותי יותר. בספורט, בתיאטרון, בזמר, בכל הופעה, זה "WHAT HAVE YOU DONE FOR ME LATELY?"
      יום אחד ספואלסטרה על הפנים ואני כותב זאת, ויום שני הוא בטופ של העולם ואני כותב זאת. בדיוק כמו הופעה של מדונה: יום אחד היא הטובה בעולם, ושבוע אחרי זה פניה שמנות, היא "PUFFY" והיא מאבדת את הקול.
      ככה זה באגרוף. ככה זה בהתאבקות. וככה זה בכדורסל.
      השורה התחתונה היא שספואלסטרה הביא את מיאמי לגמר בשלוש שנים רצופות, ואמש הוא היה מצויין בהחלטותיו והבחילופים שלוץ
      אתה SORE LOSER וכמה שיותר תתעופף מכאן יהיה יותר טוב לכולנו!

  3. אין מה לכעוס. הכתבה הזו נכתבה בלהט הרגע. מיאמי קבוצה טובה, הספרס קבוצה טוב. יהיה אחלה גמר.

    מנחם, אני בינתיים ממליץ שתעלה מן האוב כתבות שלך על אגדות הנבא או משהו. או אפילו איזה אתגר. יש בשבועים האחרונים 30 כתבות, כאשר 28 מתוכן על מיאמי, אחת על הגביע של סרינה, ועוד אחת עם פנינים של מומי.

  4. מה שחשוב זה שלמיאמי יש כלים להתמודד עם ס"א וכמו בסדרה הקודמת, מיאמי טובה מנצחת את ס"א טובה, הם רק צריכים להביא את עצמם להיות טובים כמו שהם יכולים.

  5. – מוקדש למנחם לס –

    מנחם יקר,
    בעקבות העפלת קבוצתך האהובה לגמר, רציתי להעניק לך מתנה קטנה לחגיגת האירוע.
    אמנם אנחנו חלוקים לגבי ההיט, אבל אני יודע ששנינו אוהבים ישבנים גדולים (אהבתך לסרינה ידועה היטב!).
    לפיכך מצרף בזאת קליפ קטן לשמח את ליבך לרגל אליפות המזרח (לצערי לא אוכל להעניק מתנה נוספת לרגל אליפות הליגה שכן ס"א תטאטא את קבוצתך האהובה 4-1).
    אני בטוח שתהנה! (וכן יתר הגולשים כמובן)
    שלך בהערכה, האשך.

    http://www.youtube.com/watch?v=hR-NXv5Tma0

  6. אשך אני אתך עובר לסאן אנטוניו אולי להם יש את האשכים לנצח את מיאמי למרות שאין לי בטחון בזה !
    אנשים אם אשכים תמירים אוהבים ישבנים אווריריים ?

    1. גו ס"א!

      לשאלתך, קשה לי לענות על כך שכן האשכים שלי לא כ"כ תמירים (די נפולים בעצם. גובה ברכיים בערך), לכן אין לי את הידע המקצועי לענות על כך כשורה.
      אני מפנה את שאלתך לדדי, המומחה בתחום.

    1. תקרא את התגובה שלי למעלה. מי שמעורר רחמים אלה שונאי ההיט. כבר התרגלנו לזה. אבל הרוב בוכה בזמן שאנחנו הולכים לבנק.
      דעתי על ספואלסטרה משתנה לפי החלטיות שהוא עושה, אבל הבוקר בכל האתרים, בספורטסנטר, במייק-אנד-מייק יש רק דבר אחד: מהללים את הצורה בה הוא ניהל את המשחק אמש: בשקט, ברגיעה, והעיקר – הוא הצליח לנסוך בשחקניו את אותה רגיעה, והוא, הפיליפיני הקטן הזה, פעם שלישית ברציפות בגמר.

      שימותו הקנאים!

      1. אל תשכח שהוא פעם שלישית בגמר עם רוסטר מהגיהנום. השחקן הכי מוכשר בליגה, הקבוצה הכי עמוקה בליגה והכי מוכשרת. האם הוא פעם שלישית בגמר בזכותו או בזכות לברון?
        להמליך אותו רק בגלל שהוא לוקח קבוצה ועוזר לה לממש בערך חצי מהפוטנציאל שלה בפלייאוף(וגם זה הגזמה) נשמע לך הגיוני?
        תסתכל באמת מה הוא הצליח לעשות בפלייאוף הזה. לקחת את ריי אלן ולהפוך אותו לשחקן רמה ד' . לקחת את כריס בוש ולהפוך אותו לשחקן רמה ג'. ועוד לא דיברתי על וויד שעד לפני שנתיים היה נחשב אחד משני הסקנד גארד הטובים בליגה. האם לדעתך אין לו חלק בזה? אתה כמובן יכול להאשים את הברכיים של וויד, את הגיל של אלן, את הרכרוכיות של בוש. אבל בעיניי זה לא צירוף מקרים. ספולסטרה הוא חרא של מאמן בגלל שהוא לא מצליח למצות את הפוטנציאל של הקבוצה שלו, בגלל שתחתיו כל שחקן חוץ מלברון לא מצליח להגיע למיטב יכולתו.
        על מה התשבוחות? על זה שהוא הצליח לנצח בשיניים קבוצה מוכשרת אבל ללא ספסל וללא אחד השחקנים הכי טובים שלה?
        איפה מיאמי המפחידה של לפני חודשיים? כנראה שהוא פשוט הביא אותם לשיא מוקדם מדיי.
        אתה יכול לטעון שהכול מתוכנן אבל קשה לי להאמין. מיאמי לא נראית טוב וזה אשמתו של ספו.
        מיאמי פייבוריטית בגמר אבל זה למרות המאצ' אפ בין המאמנים לא בגלל.

  7. מנחם אני נהנה לקרוא את הכתבות באתר אבל זה כבר נהיה יותר אתר של מיאמי היט מאשר אתר לNBA.
    מה עם כתבה על אינדיאנה? מגיע להם כתבה על העתיד כי בנתיים הם נראים בדרך הנכונה, מעניין אותי מה דעתך בנושא.
    אם אתה יכול לרשום על זה כתבה אני ישמח ואם לא מצדי לרשום על זה בעצמי, רק שיהיה קצת גיוון באתר, תודה.

    1. אז על מי לכתוב? על ממפיס? ביומיים הבאים זה יהיה כנראה סאן אנטוניו יותר ממיאמי, אבל זה אתר של מתנדבים. כתוב מאמר על אינדיאנה או מי שאתה רוצה ואם המאמר ראוי, אני מכניס אותו עוד היום.

  8. מיאמי קבוצה טובה יותר בשורה התחתונה
    עכשיו נראה אותם מול הספרס
    מעניין אם הפלח ישאיר את דאנקן ופארקר בסן אנטוניו הפעם ואם לה ברון וויד ישארו בסאות ביץ

  9. בדיוק צפיתי בראיון של ג׳ורדן לרגל יומולדת 50, ופתאום בלי התראה מוקדמת פיצחתי את סוגיית לברון. ג׳ורדן הוא ג׳ורדן בגלל שלמרות שהוא היה שחקן של 63 נקודות בבוסטון, או של 45 נקודות מתוך 87 במשחק האחרון בקריירה (כי וושינגטון מעולם לא קרתה), או 35 נקודות במחצית, או סתם סטטיסטיקה של 6/6 תארי אליפות ו-MVP בשישה גמרים, ולמרות שהוא תמיד היה נקודת המוקד של הקבוצה שלו, הוא ידע למקסם את מי ששיחקו לצידו, החל מפיפן ועד גראנט וקר שנשאו על העוצמה הבלתי מרוסנת שלו לפסגות שאפילו הם לא חלמו עליהן, וכל זה ממרומי ה-1.96 שלו. 1.96. אם אני רוצה באמת להשוות את לברון עם העליונות הפיזית הבלתי ניתנת לערעור שלו, עם הנטייה לשחק בהילוך שלישי לפעמים, עם הנון-שלאנס ותחושת ה׳יהיה בסדר׳ שהוא משרה על חבריו לקבוצה, האופי הלא ממש לוחמני והסוויפ בגמר הראשון בקריירה, אני חוזר כל הזמן לשאקיל.

    1. אין שאלה בכלל בקשר לג'ורדן, אבל דווקא אמש לברון ניסה בכוח להכניס את דוויין ובוש למשחק, והוא עשה זאת בהצלחה נדירה.

    1. באמת מנחם,התמונה מראה את הכל כי הם ניצחו,רק לפני יומיים שהם הפסידו מקצת מהחרא התחיל לצוף ותהיה בטוח שאם הם יפסידו לסן אנטוניו אז לא תראה "אהבה מוחלטת",שורה תחתונה מיאמי זכתה אתמול באליפות,ועם כל הסימפטיה לסן אנטוניו הם יצליחו לקחת מהם משחק אחד בקושי,מה שהכי מדהים זה כמה שהמזרח חלש לעומת המערב הוא היחידי שמסוגל לתת פייט למיאמי,גם שנה שעברה בוסטון ואינדי וגם השנה אינדי לעומת המערב שלא מצליחים לתת פייט(כן אני מקדים את המאוחר אבל חב'רה ס"א לא ברמה שלהם ואין להם גם מצ' אפ מתאים כמו שהיה לאינדי)

  10. נשמה? ממתי לפלסטיק יש נשמה? מנחם ידידי אתה מאבד את זה מיום ליום. אבל אפשר להבין אתה כבר בן (90?) והזין כבר לא עומד כמו פעם אם בכלל. עכשיו מה הסיפור עם התאילנדי, למה שלא תשכירו לכם חדר? עד כדי כך אהבתך לקבוצת הפלסטיק השפיע לך גם על הנטיות המיניות? אז עכשיו אתה בקטע של אסיאתים? תכין לנו איזה פוסט מנחם, ספר לנו על זה קצת. ותשתדל להוציא קצת את הזין של האסיאתי מהפה. זה לא טוב לעור הפנים. טוב מתוק?

    עכשיו למשחק, למרות שזו בעצם סדרה שהיתה מכורה מראש. אז אין מה לדבר עליה יותר מידי אז נדבר על גורג'. (אגב, סחתיין מנחם איך שאתה מתצליח להתרגש ממשחקים מכורים בגיל 90)

    אני חושב שג'ורג' קצת נופח מעבר לפרופורציות. שחקן טוב, אולי אפילו אולסטאר לגיטימי, אבל סה"כ יש לן עוד הרבה לאן להתקדם לפני שייכנס לליגה של הגדולים.
    לדעתי הוא לא יעשה את זה, זה נראה כאילו יש לו את החבילה השלמה, אבל משהו שם לא נראה לי בשל ואני מהמר ששנה הבאה הוא יראה בערך אותו דבר שהראה בליגה הסדירה ולא יותר מזה.

    אגב אני מחזיק בדעה דומה לגבי בלייק גריפין. עוד אחד שלכאורה יש לו את החבילה השלמה אבל משהו חסר שם, לא מספיק מלוטש, לא מספיק מגובש, ולדעתי הוא כבר בתקרה שלו ולא יהפוך לסופרסטאר אמיתי.

    1. ובכן, אם הגולשים היותר בוטים כאן סבורים שזה מגעיל עוד יותר מהתגובות הרגילות שלהם, הרי שYYY ליכלך כהוגן [וזה כמובן נכון, פשוט דוחה]

  11. ההתלבטות היחידה בגמר הולגת להיות האם ס"א יגמרו עם 4-1, או שיקח להם שישה משחקים לשים סוף לפרוייקט המגעילים מפלורידה, ולהשוואות המגוחכות לג'ורדן, לא פחות.

  12. טוב, ניצחנו,איזה כיף.
    כיף גם לקרוא את הבלוג החיי בלי כל הבכיינות/לוזריות.
    כשהשלשות של אלן התחילו ליפול-חיוך גדול נמרח על הפנים,
    בכל מקרה אחלה סדרה עם פינוק של גיים 7 .
    המחשבה שבשישי בבוקר נקום עם ההיט מול הספארס עושה לי טוב.
    אולי זה קצת מוקדם אבל בגדול נראה לי שנשאר רק-טו קיק בק-ולראות את לברון עונד את השנייה.
    זה הזמן שלו לזרוח,אין אף אחד בס"א שיכול לשמור עליו אפילו לא באופן חלקי,גרין ולאונרד קטנים ורזים מדי,זה הזמן לעלות מדרגה ולסיים עם 40 + כל משחק.
    באזור הגבוהים הקלה גדולה אחרי אינדיאנה, הנק' של דאנקן יתקזזו עם בוש וספליטר לא מסוגל לקלוע יותר מ-4 נק' למשחק,דוקא דיאה יכול להיות פקטור,יהיה עוד זמן לעבור על שאר העמדות בגדול מיאמי הולכים לתת הצגות.
    מילה על השיטה 2-3-2 ,מה לעשות אבל גם השיטה משחקת לטובת ההיט,אין אפילו סיכוי קלוש שההיט יפסידו שלושה משחקים ברצף, פשוט לא קיים,אז ישמרו על הבית ויקחו אחד או שניים בחוץ.
    תרשמו מי אמר את זה ראשון 4-1 להיט.

  13. לא מזלזל במיאמי, הם בנו קבוצה טובה וגם התגבשו עם הזמן, אבל צריך לזכור, שבגמר הם ייפגשו עם קבוצה נוספת שיש לה נשמה של אלופים. קצת רובוטריקים, אבל עם נשמה ועם טבעות אליפות על הידיים.
    לגבי כל הוויכוחים, כל עוד הם לא יורדים לרמה נמוכה ולא משתמשים פה בשפה מבישה, אז זה חלק מהספורט גם כן.
    ללא יריבויות ותחרותיות אין כל טעם לספורט, אבל, כאמור, כל עוד זה נעשה באופן מכובד וענייני ולא בדרך של הכפשות.

  14. אי פעם אמר סטרן בראיון לישראל היום [כמדומה] שבאירופה הספורט הוא תחליף למלחמה, אבל באמריקה – לא ניצחו, לא ביג דיל, והאמת חלק מהתגובות כאן מראות כי אנחנו תקועים עמוק בחרא של אסיה אפריקה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט