האם קווין דוראנט יהיה אי פעם השחקן הכי טוב ב-NBA? – קווין אוקונור / תרגום Smiley

הכוכב המושמץ נכנס לשנתו השלישית עם האלופה המכהנת בשנתיים האחרונות, הווריורס, ושוב הוא מוצא את עצמו בצומת דרכים. האם הוא מסוגל למצוא את מה שהוא מחפש בשושלת של גולדן סטייט, או שהגורל ידחוף אותו למקום אחר?

מאמר מקורי: https://www.theringer.com/nba/2018/9/17/17869342/kevin-durant-warriors-lebron-james-nba-preview

קווין אוקונור / The Ringer

ספטמבר 17, 2018

See the source image

אנחנו כבר יודעים איך זה נראה כאשר קווין דוראנט הוא השחקן הטוב בעולם. זה נראה כמו במשחק מספר 2 בגמר ה-NBA לשנת 2017, כאשר הוא עצר את קווין לאב, חוסם את מהלך הפוסט שלו לפני שבכלל הכדור עוזב את אצבעותיו של לאב, ואז לוקח את הכדור מחוף-אל-חוף, לאחר מכן חולף בהטעייה על פני לברון ג'יימס בדרכו לליי-אפ פלאי כאשר גופו כמעט מקביל לפרקט.

בפוזיישן הבא של הווריורס, לאחר שהקאבלירס קלעו ביציאה מפסק הזמן, דוראנט קבר ג'אמפ קשה מה- 3 ושדרן ESPN, מייק ברין, השתולל, וכך גם אני מהכיסא שלי באורקל ארינה. כל רצף האירועים סיכם את הערב של דוראנט. היו לו 33 נקודות והיה מרחק שתי חטיפות מ-5 מ-5, כאשר הוא מוביל את הווריורס לניצחון 132-113. הוא היה בכל מקום בו זמנית. סיקור המשחק לא עושה חסד עם דוראנט, הוא היה אכזרי בהגנה מהתחלה ועד הסוף, ובזמן שדריימונד גרין היה בבעיית עבירות, דוראנט התעלה על מגבלותיו שלו בכך ששמר על כל עמדה במגרש. למשך משחק אחד, הוא התעלה אפילו על לברון.

לפני חמש שנים, דוראנט אמר לספורט אילוסטרייטד שהוא עייף מלהיות במקום השני. מאז הוא זכה בתואר ה-MVP, שתי אליפויות, שני תארי MVP של סדרת הגמר. אבל המימוש העצמי שלו באזור המפרץ לא שינה כלום עבור התואר היחידי שעדיין לא ברשותו: הוא לא נחשב לשחקן הכי טוב בעולם. לברון עדיין האלפא של ה-NBA. המבקרים יצביעו על העובדה שסטפן קארי הוא גם הפנים של הווריורס וגם השחקן ההתקפי הכי חשוב שלהם, בזמן שדריימונד הוא השחקן ההגנתי הכי חשוב. למרות שהוא משחק את הכדורסל הכי טוב בחייו עם גולדן סטייט, דוראנט מעולם לא נמלט מהמקום השני. בדיוק כפי שנראה שהליגה תקועה במצב בו היא מחכה שהווריורס יפלו, נראה כי התקווה היחידה של דוראנט כדי לקחת את כס המלכות מלברון היא רק חלוף הזמן. אבל האם המתנה בצד היא הדבר היחיד שדוראנט יכול להדוף כדי לתבוע את זכותו?

כאשר קוואי לנארד ביצע את הזינוק בסטטוס לרמת העילית במהלך עונת 2016-17, הוא עשה זאת בכך שהפך לסוג של שחקן ההתקפה שרוב הצופים יכולים היו לזהות: סקורר בידודים הרסני. ברור, הוא היה פעמיים שחקן ההגנה של השנה, אבל גדולה בצד הזה של המגרש היא לא קלה לזיהוי כמו זריקת פייד-אווי. השיפור של דוראנט היה ההפך מקוואי: סקורר קטלני שהתחיל לשחק את ההגנה הטובה בחייו.

לברון אמר שהזמן שלו במיאמי היה כמו ללכת למכללה, ואותו הדבר יכול להיאמר עבור דוראנט באזור המפרץ. דוראנט עשה זינוק בהגנה במהלך השנים: מי שפעם היה גארד רזה עם הסוניקס, חישל את גופו והפך לחיה נטולת עמדה במגרש. עם גולדן סטייט, ראיית המשחק שלו אף התחדדה. הוא מחשב במהירות רבה יותר את הרוטציה ואת העזרה בהגנה. כפי שהוזכר קודם לגבי משחק מספר 2 בגמר של 2017, הוא ביצע מהלכים חכמים ואתלטיים מהצד החלש, אבל גם בצד החזק, כשהוא סוגר את המאמצים של קליבלנד לבודד את קיירי ארווינג עליו. דוראנט מעולם לא נבחר לחמישיית ההגנה, אבל הופעתו בפלייאוף חשפה שהוא יכול להיות דומיננטי בצד ההגנתי כשהוא בוחר לעשות כך.

דוראנט גם הפך להיות וורסטילי יותר בהתקפה.  הוא משחק עם חברי הקבוצה הטובים ביותר בקריירה שלו שלוקחים את הכדור מידיו, ומכריחים אותו להיות שחקן טוב יותר במשחק ללא הכדור. כאשר הוא כבר סקורר דומיננטי, הוא נהפך להיות מיומן יותר כשחקן חוסם ובחיתוך לסל.

האלמנטים של משחק רחוק מהכדור במשחקו של דוראנט לא הופיעו רק כאשר הוא נחת במערכת המסירות-השמחות של סטיב קאר. KD כבר ביצע חסימות וחיתוכים אינטליגנטים ב-OKC, אבל המערכת והנסיבות לא בהכרח דרשו את היכולות הללו. עם גולדן סטייט, הם הכרחיים. דוראנט תמיד מבודד במרכז המגרש בין העונשין לקשת השלוש כאילו הוא קובי בראיינט, אבל בווריורס הוא יכול גם לחסום ולהתגלגל לקליעה כאילו הוא דירק נוביצקי, או לעבור דרך חסימות כאילו הוא קליי תומפסון. אנדרה איגואדלה תיאר את דוראנט כ"2.10 שיכול בקלות לקבור ג'אמפ ממרחק רב". אין עוד שחקן בהיסטוריית ה-NBA שאפשר לומר זאת עליו.

האינסטינקטים שלו כסקורר תמיד היו מתנת האל, ההתפתחות שלו כמוסר זה כבר סיפור אחר. הוא מוסר טוב אבל לא מעולה שחסר את היכולת הטבעית ליצור ולראות כמה מהלכים קדימה כמו הפליימקיירים הגדולים ב-NBA. אתם בקושי תמצאו את דוראנט תוקף את הטבעת ואז מוציא החוצה לשלשה מהפינה, כמו שלברון עושה בכל ערב על בסיס קבוע. יש הבדל גדול מאוד ביכולת יצירת המהלכים בין ג'יימס לדוראנט. ולא עושה רושם שהדבר ישתנה. אבל דוראנט השתפר בלקרוא מהלכים תוך כדי כדרור עם הווריורס. לפעמים תראו אותו נותן מסירה לרוחב המגרש מהפוסט:

או נותן מסרה פנימה בתוך כל התנועה בצבע עם ידו הרחוקה מהמגן:

דוראנט עדיין משתמש באופן חלקי ביד אחת כדי לתת מסירות מכדרור, במקום להרים את הכדור לחזה ולהשתמש בשתי ידיו באופן יותר בסיסי. אם לברון הוא ה-ארון רוג'רס של מסירות הכדורסל, אז דוראנט הוא הקירק קאזינס: נהדר רק לפרקים ונעדר מהעילית של המסירות המהירות והמדוייקות. דוראנט יהיה בן 30 כשהעונה תתחיל ועדיין יש לו מקום להתפתח, במיוחד אם הוא יקבל יותר הזדמנויות להיות פליימקר.

דוראנט מתפקד באופן שונה בהרבה מעמיתיו הסופרסטארים, וזה יותר ברור כאשר מדובר בהתקפת מעבר. בזמן שרוב השחקנים ברמה העליונה מורידים את הכדור לרצפה בעצמם או מפנים את עצמם לזווית למסירה ארוכה, דוראנט, בשונה מהם, בדרך כלל נע לכנף. הוא סיים את העונה האחרונה עם ממוצע קריירה של אחזקת כדור של 2.6 פוזשיינים למשחק להתקפת מעבר, לפי סינרג'י (Synergy), אבל תוצאה זו מחווירה ליד הממוצעים של ווסטברוק (5.5) ולברון (4.2), וזה אפילו מאחורי אלפריד פייטון (3.1).   במהלך הקריירה שלו, דוראנט היה מעט קטלני במתפרצות כסקורר. הוא יכול לגלוש לטבעת כמו ג'יאניס אנטטקומפו או לזרוק ל- 3 כמו קיירי ארווינג. אבל הוא מעולם לא היה פליימקר עיקרי.  ב-OKC זה היה ווסטברוק, ובאוקלנד זה קארי – למרות התפתחות באמינות יכולת המסירה שלו.

במשחק העומד על מחצית המגרש, דוראנט עושה עבודה טובה בהוצאה לפועל של מסירות מדויקות ומסירות להאלי-הופ עבור הגבוה שמסתובב, והוא משאיר שחקנים לזריקות פנויות כאשר הוא תוקף או סורק את המגרש.

דוראנט בקושי נותן מסירות ראוותניות כמו לברון, ויחס האסיסטים-איבודים שלו הוא יותר בכיוון של ג'יימס הארדן (1.8 ל-1 עם יוסטון) מאשר כריס פול (4.1 ל-1 במהלך הקריירה). אבל הארדן לא היה מסוג הפליימקר המוביל עד שיוסטון הפכה אותו לאחד כזה, הוא לא היה זוכה בתואר ה-MVP מבלי האפשרות להוציא את יכולתיו לפועל. תמיד חשבתי שיש יותר במשחקו של דוראנט מאשר יכולנו לראות באולהומה סיטי, ולמרות כל התארים שצבר עם גולדן סטייט, תחושתי נשארה כזו. דוראנט אף פעם לא היה האיש של הקבוצה שלו באותה הדרך בה לברון היה במשך רוב הקריירה שלו. KD תמיד חלק, תחילה עם ווסטברוק והארדן, ועכשיו עם שלושת הגדולים האורגינליים של הווריורס. ועדיין, סט היכולות שלו תמיד איפשר לו להרחיב את משחקו, ולא משנה מי הסובבים אותו. לאחר שהת'אנדר העבירו את הארדן לרוקטס, דוראנט השתפר כאשר הוא קיבל תפקיד גדול יותר כפליימקר, ואז נתן עוד קפיצה בתוך שיטת הנעת הכדור של גולדן סטייט.

אם דוראנט היה מקבל את המפתחות למכונית, זה היה הגיוני, כי הוא מסוגל לבצע עוד קפיצה כשחקן שהוא קודם-כל סקורר דומיננטי. זאת אולי החוליה החסרה בהבנת מקומו של דוראנט בין הגדולים ביותר. KD מצמצם פערים מג'יימס, אבל הוא עדיין לא עשה את מה שרוב עשרת השחקנים הטובים בהיסטוריה עשו: להוביל את קבוצתם, כפנים של הארגון, לאליפות.

לברון צעד לתוך המנהרה באמריקן איירליינס ארינה עם ראשו שמוט לאחר משחק 5 גמר המזרח ב-2012 כאשר ילד צעק: "עבודה טובה! מאמץ יפה!".  המיאמי היט של לברון הפסידו והיו בפיגור של 2-3 מול הסלטיקס באותה הסדרה. זאת הייתה הערה לא מזיקה מילד שסיכמה את הקריירה שלו במלואה עד לאותה הנקודה. אנחנו יודעים עכשיו שלברון הוא האתלט הכי קרוב להדחתו של ג'ורדן מכתר ה-GOAT. אבל אז, הוא תוייג כמי שנחנק באופן עקבי תחת הלחץ. אבל אז הכל התחבר. לברון השמיד את הסלטיקס במשחקים 6 ו- 7, ואז הוביל את ההיט לזכייה בתואר הראשון שלו. זה היה הרגע בו לברון נהפך להיות הלברון שאנחנו מכירים היום. האזור המזרחי היה מגרש המשחקים שלו במשך שמונה העונות האחרונות. הוא זרע פחד ויראה בקרב השחקנים היריבים והאוהדים, כפי שג'ורדן עשה. הוא נסק למעלה.

במיאמי, לברון התבגר כאשר שינה את משחקו ליד דווין וויד וכריס בוש. הוא אימץ סכמות ועמדות חדשות, ותוך כדי הוא היה השמש של המערכת הסולארית שלהם. היו לידו סופרסטארים בכירים שהקלו על עבודתו. לברון שיחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו במיאמי, בדיוק כמו דוראנט באזור המפרץ. הניסיון של לברון במיאמי, צייד אותו בכלים לחזור הביתה לקליבלנד ולהדריך את קבוצת הקאבלירס המפוררת לאליפות הראשונה שלהם בהיסטוריית המועדון. הוא זכה להצלחת חסרת תקדים בשנות ה-30 שלו. תוכנית האב נמצאת שם כדי שדוראנט יוכל לעקוב אחריה.

סיפורו המלא של דוראנט טרם חשף את עצמו במלואו. העונות הבאות יאמרו לנו כיצד הוא ייזכר אחרי שהוא יסיים את הקריירה שלו. למרות שדוראנט זכה בשני תארי ה-MVP של סדרת הגמר, ב- 2017 וב- 2018, הוא לא יהיה מסוגל לברוח מהצל של קארי באזור המפרץ. אם דוראנט יסיים את שנות השיא שלו ככוח מרכזי בקבוצה משלו, עם תפקיד כסקורר המשמעותי כפי שהיה באוקלהומה סיטי ועלייה באחריות כפליימקר, הוא יכול לשנות את מסלול הקריירה שלו לחלוטין. אבל האם הוא רוצה לקחת את הסיכון הזה בעזיבת הווריורס – איתם הוא יכול להתמודד על התארים מדי שנה – כדי לבנות קבוצה משלו?

ההחלטה של לברון ב-2010 יצרה מסלול חדש עבור שוק השחקנים. במהלך שמונה השנים האחרונות, הרעיון ששחקן יהיה מסוגל להחליט עבור עצמו היכן הוא רוצה לשחק נהייה נורמלי. דוראנט עקב אחר צעדיו של לברון בכך שהצטרף לווריורס – וזה נתון לוויכוח אם עשה זאת בצורה טובה יותר, בהתחשב בכך שהווריורס פירקו את הקאבס בשתי סדרות הגמר האחרונות – אז הדבר מוכיח כי הוא תומך במיזם האחרון של לברון. החלטתו של המלך ביולי להצטרף ללייקרס הייתה המשך להחלטתו מלפני שמונה שנים – כאשר הפעם הוא מתרכז לקחת את כישרונו לאפיקים מחוץ למגרש. "אני נרגש שהוא ניצל את ההזדמנות כדי לשחק עבור הלייקרס, וגם שפשוט החליט לנצל את היתרונות של לוס אנג'לס באופן כללי. זה מה ששחקני ה-NBA צריכים לראות: זה נהדר שהוא החליט לקחת את הצעד הבא עבור הקריירה שלו", אמר דוראנט לווראייטי ספורט ובידור ארוחת הבוקר ביולי. "אני חושב שלשחקנים נהדרים כמו לברון יש את האופציה לבחור את השתיים: לקבל אווירת כדורסל נהדרת, אבל גם לחיות במקום שנותן לעסקים שלו יתרון".

בזמן שהוא משחק וגר בקרבת הסיליקון ואלי, דוראנט ושותפו לעסקים, ריץ' קליימן, הרחיבו את ההשקעות המרכיבות את תיק ההשקעות של שחקן הווריורס תחת החברה של דוראנט ויצרו חברת מדיה משלהם. דוראנט אמר כי הוא מקווה שתהיה בבעלותו קבוצת NBA יום אחד, בדיוק כפי שלברון שואף. הצעד ההגיוני הבא יכול להיות כאשר דוראנט יחקה שוב את צעדיו של לברון בכך שיקח את הכישרון שלו לעיר בה יש שוק טלוויזיה מאסיבי. מנהלים בכירים וסוכנים העלו ספקולציות כי דוראנט לוטש את עיניו לכך כאשר הוא יהיה שחקן חופשי בקיץ הבא, אחדים מצפים ממנו לסיים את הקריירה שלו בגולדן סטייט. ג'יימס היה מסוגל להצטרף לקבוצה בה הוא היה מסוגל להריץ את המופע, ולבסוף גם להתחרות על תארים, ולקדם את עסקיו. מדוע דוראנט לא יכול לעשות את אותו הדבר?

השאלה היא איפה. הווריורס משחקים באחד מ-10 שווקי המדיה הגדולים ועומדים לעבור לאולם חדש בסן פרנסיסקו, ככה שאין כנראה שווקי מדיה גדולים יותר מלבד ניו יורק ולוס אנג'לס. אף על פי כן, שווה להציץ לתוך הנאמנות של דוראנט מחוץ למגרש. קליימן הוא מניו יורק ויש לו חלומות להריץ את הניקס יום אחד. בעונה שעברה, על פי הדיווחים, הוא דחף את נשיא הניקס, סטיב מילס, להעסיק את מארק ג'קסון בעמדת מאמן הקבוצה שהייתה פנוייה. הניקס לא העסיקו את ג'קסון, אבל המאמן החדש דיוויד פיזדייל לקח את רויאל אייבי כעוזר. דוראנט כינה את אייבי כ"חבר הקבוצה המועדף אי פעם" וגם "חברו הטוב בליגה". ישנם סוכנים ומנהלים ברחבי הליגה אשר חושבים כי דוראנט לוטש עיניים לניו יורק, והסימנים נמצאים שם ואפשר לקרוא אותם.

דוראנט יהיה בסיטואציה טובה בניו יורק. קריסטאפס פוזינגיס, למרות קרע ברצועה הצולבת, פורח לרמת סופרסטאר. פרנק נטיליקינה וקווין נוקס בעלי תקוות רבות, אבל הקבוצה נעדרת אלפא אמיתי שיכול לסחוב אותם לארץ המובטחת. דוראנט יכול להיות החתיכה הגדולה שתוביל את הקבוצה שלא ניצחה כלום כבר עשור, ולקדם את האינטרסים העסקיים שלו. ריצת אליפות של הניקס המובלת על ידי דוראנט תשבור את הרצף הארוך של הארגון כלא רלוונטי ותביא להישג של מעשה גבורה שטרם צלח על ידי השחקנים הגדולים של הניקס בחמשת העשורים האחרונים – באחד השווקים הגלובליים הכי גדולים של ה-NBA. הוא  גם יצטרף ללברון, קארים עבדול-ג'אבר, ווילט צ'מברליין, ושאקיל אוניל כשחקן טופ 25 אי פעם שזכה בתארים ביותר מארגון אחד.

האם למבקרים יהיה אכפת בעוד 30 שנה שדוראנט הצטרף לווריורס אם הוא יצליח עם הניקס? כנראה שלא. לאף אחד לא אכפת היום שביל ראסל זכה ב-11 טבעות עם סגל שהיה נעלה ביותר על המתחרים שלו. ראסל אינו ה-GOAT, אבל הוא מקובע כאחד הטובים אי פעם והוא סמל להצלחה של שושלת. זה היה רק לפני מספר שנים שהרבה אנשים חשבו שיצירת קבוצת ההיט תהיה כתם על מורשתו של לברון. ג'יימס עזב את מיאמי, ניצח בקליבלנד, והכל נשכח. הפוקוס עכשיו הוא על מה שמצפה ללברון בלוס אנג'לס. ניו יורק הייתה ארגון מקופח במשך עשורים, עם בסיס אוהדים שיקבל בזרועות פתוחות את דוראנט. הנרטיב של ה"משיח במכה של הכדורסל" מאפיל על כל דבר אחר.

הניקס הם בהחלט אופציה כשוק גדול, אבל הם אולי לא יהיו טובים מספיק לפתות מיד את דוראנט. הם יכולים לשנות זאת אם פורזינגיס יחזור מפציעת הקרע ברצועה וימשיך להשתפר, אם אחד מהשחקנים הצעירים יתן קפיצה, או אם הם יוסיפו עוד שחקן בעל השפעה גבוהה. הניקס הם אופציה אפשרית עבור קיירי ארווינג, אבל זה יהיה קרוב לבלתי אפשרי עבורם להחתים את ארווינג. עקב החתמה מחדש של פורזינגיס למקסימום הצפוי שלו, השווה 27 מיליון דולר בשנה הראשונה, ולצרף את דוראנט. לברון בחר בלוס אנג'לס בגלל הרבה סיבות שהן מעבר לכדורסל, כדי שניו יורק תהיה התשובה, דוראנט יצטרך לעשות את אותו הדבר.

אפילו אז, התחייבות ארוכה יותר לגולדן סטייט תהיה הימור בטוח יותר. אם הווריורס יפגשו ביריב איכותי העונה, הדינמיקה הקבוצתית יכולה להשתנות במהירות. הם כנראה יצטרכו את דוראנט יותר מאשר שהם היו צריכים אותו בסדרת שבעת המשחקים מול הרוקטס. רק אם הם ימשיכו לשחוט את יריבותיהם והטעם של הניצחונות יתחיל להיות תפל, התפתחותו של דוראנט כנראה תיראה כחסרת התקדמות.

דוראנט אמר ליאהו ספורט ביוני שהוא מאמין שזה קשה "להתבלט" בזמן שמשחקים עם חברי קבוצה מעולים מאשר בלי. באוקלהומה סיטי, דוראנט וראסל ווסטברוק חלקו את אור הזרקורים, ואת האשמה – זוכרים את "מר לא אמין"? עכשיו דוראנט חולק את האהבה עם קארי, גרין ותומפסון, אבל לוקח כמעט תמיד את כל האשמה כאשר התקפת הווריורס לא מתפקדת. הסיטואציה בה הוא שם את עצמו, היא לא כזו שרוב האוהדים נוטים להעריך. הוא יודע שזה נכון. "הנרטיב הוא מה שמשנה. התפיסה היא חשובה", דוראנט אמר ל-ESPN במאי. "אז כשיש לך את רוב העולם שדואג לגבי התפיסה וכיצד הם נראים, אז האנשים שלא אכפת להם לגבי הדברים הללו נראים מזויפים עבורם".

אבל יש לו נקודה בקשר לקושי להתבלט. תחשבו על זה כעל אימון התנגדות: כל מה שדוראנט שיפר עם הווריורס לא תמיד נראה גלוי לעין, אבל השחקן שהוא הפך להיות, בכל זאת סגר את הפער על לברון. מה שיקרה בעתיד עבור KD, לחלוטין תלוי בו עצמו.

See the source image

לפוסט הזה יש 193 תגובות

  1. הוא כבר שנתיים הכי טוב. אתה מתכוון אם אי פעם ידרגו אותו ראשון בדירוגים של התקשורת. לזה אין סיכוי כל עוד התאגיד חי ונושם במשחק. התאגיד ידרג תמיד את עצמו ראשון.

    1. + 1
      אכן הכי טוב כיום – לגבי דירוג קריירה – יש עוד זמן ולא הכל זה התאגיד. אחלה מאמר ואחלה תרגום. תודה לסמיילי

  2. יחי התאגיד,ימח הטוסיק שלהם

  3. הוא בטח גם רואה מה השהות בניו יורק עשתה לעסקים של שמנמלו…
    רעיון מעניין
    הייתי רוצה שיצליח. לא בשביל דוראנט…. בשביל אוהדי הניקס 🙂

  4. איזה כיף זה לשחק עם קבוצמה שלפחות 2 שחקנים בה דורשים דאבל טים, או קבוצה ש-4 שחקנים בה נחשבים טופ 10 בליגה בעמדה שלהם?

    ואתה, שגם ככה שחקן מצויין, רק צריך להשתלב, לקלוע פה ושם (הרי עושים דאבל טים על האחרים ואתה זוכה למשמעותית פחות תשומת לב), והופ! קוראים לך השחקן הכי טוב בעולם.

    מישהו באמת חושב שאם נוציא מקליבלנד של שנה שעברה את לברון ונשים את דוראנט, מישהו היה מעז לקרוא לו השחקן הטוב בעולם?

    1. גם במצב הזה לברון היה עדיף על דוראנט בעונה שעברה הן בעונה הסדירה, הן במהלך הפלייאוף והן בסדרת הגמר.

      1. ממש אבל ממש לא. לא שיחק הגנה והתקשה במזרח מביך.

    2. דוראנט וקיירי נגד גולדן סטייט עם לברון ב-2017 זה כמעט 50-50. הסיבה לנרטיב שלברון סוחב קבוצות גרועות היא שהוא הופך אותן לגרועות.

      1. ברור. לפניו קליבלנד היתה אימפריה והעונה סביר להניח שתזכה באליפות. הרי אם הפך אותה לגרועה, עכשיו אמורה לעשות קפיצת מדרגה.
        אין לי ספק שכבר הימרת בכסף גדול על התרחיש בו קליבלנד משתפרת לעומת העונה שעברה.

        1. חיים אתה בנאדם מביך.

          1. גם על פי מה שאתה כותב, אז קליבלנד אלופים השנה, כי לברון הפך אותם לגרועים, ובגלל זה הם הגיעו "רק" לגמר ה-nba, השנה הם אלופים, שים על זה הרבה כסף, תוכל להתעשר.

      2. חיים,
        נראה לי שפספסתי את הריצה שלנו (מיאמי) לאליפות בין 2015 ל 2018

      3. חיים, כל מילה בסלע

    3. תודה רבה סמיילי .
      7…. קראת מה כתוב במאמר?
      "ההחלטה של לברון ב-2010 יצרה מסלול חדש עבור שוק השחקנים. במהלך שמונה השנים האחרונות, הרעיון ששחקן יהיה מסוגל להחליט עבור עצמו היכן הוא רוצה לשחק נהייה נורמלי. דוראנט עקב אחר צעדיו של לברון בכך שהצטרף לווריורס – וזה נתון לוויכוח אם עשה זאת בצורה טובה יותר, בהתחשב בכך שהווריורס פירקו את הקאבס בשתי סדרות הגמר האחרונות"
      לברון הלך למיאמי ודאג שיהיו שם עוד שני אולסטארים איתו וכשריי אלן בגיע זה כבר היתה קבוצה של ארבעה אולסטארים. מי שהמציא זאת זה אהובך לברון אז על מה בדיוק אתה יורד על דוראנט?

      1. כשריי אלן הגיע למיאמי הוא היה בן 37, הוא היה אולסטאר לשעבר,

  5. מאמר יפה, תודה רבה סמיילי.
    אני במקומו הייתי נשאר הלוחמים ולא מתעסק יותר מדי ב"מורשת שלי", ב"קבוצה שלי" וב"עיר שלי", אבל נראה שדוראנט הולך בעקבות לברון, אז יתכן שיעשה זאת. אם כן, הסיפור יהיה יותר יפה אם יחזור לאוקלהומה ולא ילך לניו יורק.

  6. מת לראות את דוראנט בניקס. יכול להיות אדיר.

  7. כשחקן כדורסל דוראנט כבר עכשיו טוב מלברון בשיאו. כל עוד דוראנט מבין שהרבה אליפויות עם הלוחמים שוות יותר מאליפות אחת בקבוצה אחרת אז אין כמעט ספק שהוא יעבור את לברון ויהיה בטופ 10 של כל הזמנים. כל ניסיון שלו לחקות את לברון ישאיר אותו טיפה מאחור, וזה חבל כי דוראנט הרבה יותר ראוי מלברון.

    1. לפי אילו פרמטרים?

      עזוב שיאי קריירה. בשנה שעברה –
      לברון קלע יותר מדוראנט,
      הוא קלע את הנק' שלו באחוז אפקטיבי גבוה יותר
      (בעוד שמס' הנק' לא באמת אומר משהו, לאור העובדה שדוראנט חולק בבמה עם עוד כמה כוכבים, האחוז האפקטיבי ועוד איך אומר. ללברון לא היה בעונה שעברה את קרי וקליי שיאפשרו לו זריקות פנויות).
      הוא קטף יותר רב', הן בהגנה, והן בהתקפה,
      והוא מסר הרבה יותר אסיסטים (שוב, לצדו של לברון לא שיחקו קליי וקרי).
      לברון גם חטף יותר כדורים.
      הנתון היחיד שדוראנט מוביל בו הוא נתון הגגות.

      אם מדברים על הגנה,
      אז נכון שההגנה של לברון בשנה שעברה סבלה מ-"מנוחות יזומות",
      אבל, שוב, כאשר שחקן אחד נושא בנטל כל כך גדול בהתקפה,
      אז הוא חייב להוריד הילוך בהגנה.
      אם משווים את לברון בשיאו לדוראנט?
      אין על מה לדבר.
      לברון בשיאו אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה,
      שחקן שעצר במאני טיים את כוכבי היריבות, אם היו פוינט גארד,
      אם היו פאוור פורוורד.

      1. תודה גיא 🙂

      2. לברון שחקן הגנה???
        גייסון טרי פירק אותו בגמר 2011, וכך גם קאווי ב-2014 ודוראנט ב-2017.
        ה"מלך" כבר 5 שנים מקפיד לשמור על השחקן הכי חלש בקבוצה היריבה. לא ניתן להשוות את הקליעה של "המלך" לזו של דוראנט גם עם כל מיני קשקושים סטאטיסטיים. מדוראנט כולם משקשקים ול"מלך" נותן מטר כדי שיזרוק. כדורסל זה לא רק ססטס'.
        כפי שאמר אלברט איינשטיין : "יש שקרים קטנים, יש שקרים גדולים ויש סטטס".

        1. איינשטיין בכלל אמר: "כשאתם רואים שאנשים מייחסים לי ציטוטים באינטרנט סביר להניח שמישהו אחר אמר אותם."
          מה שאיינשטיין באמת אמר זה: "שער, שער" ו-"אוי אוי אוי דוידוביץ'".

          1. ואף על פי כן, גילור, זהו ציטוט של איינשטיין

          2. ואף על פי כן, איש שמפחד להזדהות בשמו, זה ציטוט של בנג'רמין ד'ישראלי שאפילו לא ציטטת כמו שצריך: "ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה."

        2. + 100

        3. עוד פעם עם הגניבת דעת של "קוואי עצר את לברון ב-2014" לברון סיים את הסדרה מול ס"א עם 28.2 נק' למשחק עם 57.1% מהשדה ו-2.8 שלשות למשחק ב-51.9%, ממש עצר אותו.
          אגב, אף אחד כבר לא נותן ללברון מטר, אנחנו לא ב-2011 יותר.

      3. דוגמה להגנת-הברזל של לברון בשיאו בבקשה…

        1. נסה להסביר מה בדיוק אתה מחפש: בחירות, סטטיסטיקות מתקדמות, משחקים ספציפיים. זה לא ממש ברור.

          1. משחק שלם עם מחוייבות מלאה בהגנה, בלי מנוחות, משהו שקובי ומייקל עשו בערך כל ערב

          2. כמעט כל משחק ב-10 העונות הראשונות. בעונת 2012/2013 הוא היה שחקן ההגנה הטוב בליגה. בחר לך משחק משם ותהנה.

          1. לא נראה לי שזה הסרטון שהתכוונת לשתף.

          2. אכן לא הסרטון הנכון.
            אני רציתי להראות את זה שמראה את כל הגגות של לברון בפיינלס 2016.
            16 גגות ב-7 משחקים, היו לו באותה סדרה. אני די בטוח שקרי,
            הוא לא מסכים עם הטענות של דה שוט על ההגנה של לברון…

          3. גיא – גגות זה לא סמן להגנה טובה, מה שכן זה מצטלם טוב

          4. תלוי.
            אם אותו שחקן עם הגגות, הוא זה שהוביל את הפיינלס (2 הקבוצות) בגגות, ובחטיפות, ובריבאונדים,
            אם הוא הוביל את כל השחקנים המובילים מ-2 הקבוצות בדיפנסיב רייטינג.
            אם באותו פלייאוף הוא הוריד את אחוזי הקליעה של יריביו ב-13.5% ,
            אז כנראה שההגנה שלו הייתה לא רעה בכלל.

            אהה, כן.
            זה באמת מצטלם לא רע. בעיקר הגג שהיה ההבדל בין אליפות להפסד.

      4. גיא אני לא בדקתי אבל אני מניח שבכל הנתונים הסטטיסטיים האלה אתה צודק. אבל דוראנט לקח אליפות בסוויפ על הקבוצה של לברון ובוא נגיד ביננו שאני לא רואה את לברון לוקח עוד אליפות . זה מה שחשוב

      5. גיא כשאתה אומר שלברון קלע בעונה שעברה את האחוזים שלו באחוזים אפקטיביים יותר טובים מדוראנט זה מה שנקרא לקחת את המציאות ולכופף אותה לכיוון הנדרש. נוח לך לשכוח שיש עוד סוג קליעה בכדורסל .. קליעה חשובה .. קליעה מהקו . כשמוסיפים אותה למשוואה אז. ה TS של דוראנט היה 64% ולברון רק 62%. וזה האחוז הנכון להתיחס אליו לגבי אפקטיביות של קלעי. גם מבחינת ה usge לא היה פער גדול 31.5 לעומת 30. זה אומר המון לדעתי. תוסיף את ההגנה וקל להבין שדוראנט טוב יותר מלברון.

        1. אי אפשר להתעלם מזה שהוא קלע פחות נקודות ובפחות משחקים. או כמו שנכתב פה לא מעט (ובצדק) שכשלברון נח בחלק מה-B2B בעונות הקודמות זה תרם ליעילות שלו. בעונה האחרונה הוא לא נח בכלל. כמובן שזה פגע ביעילות לעומת דוראנט שכן נח.
          ופלייאוף (וסדרת הגמר) לברון קלע יותר וביעילות גבוהה יותר (ולפני תגיע לי מזרח-מערב, בדוק את היעילות ההגנתית של הקבוצות שכל אחד מהם פגש בפלייאוף).
          מעבר לזה שיש כמובן עוד פרמטרים במשחק.
          קל להבין שלברון טוב יותר מדוראנט.

          1. מסתבר שלא קל להבין את זה.
            השאלה חוזרת ועולה והתשובה כל הזמן

    2. +23 (המקורי)

  8. אחלה תרגום, תודה רבה

  9. יש פה הרבה מלל וניתוחים משכנעים, אבל בשורה התחתונה קשה למדוד את השיפור שלו, הן בצד ההתקפי והן בהגנה, כאשר שחקן שבלאו הכי היה בטופ של הליגה עובר פתאום לקבוצה שעוד לפניו הייתה בטופ של הליגה.
    עצם העובדה שהוא נהיה יותר מפלצתי ברמת המשחק שלו זה דבר מתבקש כשאתה עובר לשחק בקבוצה חכמה ומאומנת, עם 2 מהקלעים הטהורים ביותר של ההיסטוריה של המשחק, ועוד 2 פורוורדים ורסטיליים ב-2 צידי המגרש שגם כן ייזכרו בדפי ההיסטוריה של הליגה.

    בקיצור – קשה לקחת ברצינות את כל הניתוחים והטיעונים האלה ולהשליך אותם על דוראנט לבדו. זה הכל תוצאה של סינרגיה בין האופי שלו לבין המערכת השמחה והמאוזנת של הווריורס.

    1. ותודה כמובן על התרגום סמיילי.

  10. אם דוראנט פורש היום גולדן סטייט עדיין פייבוריטית לאליפות. לכן הוא אף פעם לא יהיה הטוב בליגה לדעתי. תודה על התרגום סמיילי

  11. כרגיל, תרגום נהדר.
    תודה, סמיילי.

  12. הניחוש שלי?
    דוראנט בשנה הבאה משחק לצדו של לברון בשורות הלייקרס.

    1. זאת תהיה עוד אחת מהטעויות .
      אם הוא רוצה להיות הטוב בעולם אז למה להגיע לקבוצה בה הוא יהיה מספר 2 ועוד לעזור ל"יריב" לקצור טבעת?

      1. אני חשוב שאיך שאנחנו האוהדים תופסים את דוראנט, קרי, ולברון,
        זה שונה לחלוטין מאיך שהם תופסים את עצמם.

        אנחנו לא באמת יודעים מה התעדוף של דוראנט יהיה עם תום החוזה שלו.

        1. אני מסכים עם גיא. לא תמיד הם מקשיבים לחולומת שלנו האוהדים ולנראטיב שאנחנו מנסים להכתיב להם

      2. +100

    2. הלוואי,אבל קשה לי לראות את זה מתרחש,הוא יעזוב את גולדן סטייט בשביל ללכת לשחק עם לברון?
      שוב זאת לא תהיה הקבוצה שלו אז חוץ מלהיות בלוס אנגלס מה זה יעזור לו למורשת.

      1. אתה מחמיץ את הפיץ' של לברון –

        "הוליווד. פוליטיקה. כוח.
        בוא ללייקרס, תיהנה מכל אלו, בעיר עם הפרופיל הגבוה ביותר לצד ניו יורק,
        ותוך כדי תתפוס את מקומך כשחקן הטוב ב-NBA בזמן שאני לאט לאט משנה תפקיד מ-"לברון שחקן הכדורסל" ל-"לברון כוכב המדיה, ויקיר התקשורת".
        תראה איך הנרטיב שלך הופך ל-"הנבחר 2.0" ,
        ותוכל להגיד שלום ולא להתראות לנרטיב הקפקייק. "

        גולדן סטייט יוכלים להציע תארים, אבל לא את תואר "השחקן הטוב בעולם".
        הלייקרס במהדורתם הנוכחית יתנו לדוראנט מצא נוח יותר להפוך ל-"שחקן הטוב בעולם" בעיני התקשורת,
        וכבונוס, הוא יקבל תפקיד ב-"ספייס ג'ם 2" . . .

        1. בדיוק מה שאני חושב למעט זה שהוא עדיין ישאר בצל המלך שיאדיר את הנרטיב של עצמו עם עוד אליפויות ואז דוראנט יעלם עוד יותר. בגולדן עוד יש ספק מי מספר 1 בלייקרס זה תמיד יהיה לברון. אגו של הקינג לעולם לא יאפשר לו לחיות בצל של שחקן אחר ודוראנט לא יקנה את הפיץ של לברון. לדעתי דוראנט רוצה עוד שני אליפויות ואז כבר יהיה שחיקה בגולדן הם לא יהיו אלופים לעד ואז יעבור קבוצה שהוא נקי מלחץ.

    3. זה ניחוש די נפוץ לאחרונה… אני הייתי רוצה לראות את דוראנט הולך להרים איזה פרנצייז' כושל סטייל הניקס (סליחה דובי).
      טבעות הוא השיג כבר ,עכשיו הגיע הזמן להשאיר חותם בעוד דרך…

    4. אופציה ריאלית ואפשרית במידה מפחידה. הוא כבר עשה זאת בעבר בהצלחה. הייתי שמח לראות סדרה בין הלייקרס עם KD נגד הווריירס בלעדיו. האם הליגה יכולה למנוע מהלך כזה?

  13. זה הדבר שמבדיל בין ה🐐 האמיתי מעיר הרוחות לחבר'ה החדשים בשכונה, להשאר באותה הקבוצה ,לקבל נוקאוטים, להכשל ולקום ושוב להכשל ושוב לקום ,לעבור את דרך הייסורים וחבלי הלידה בלי קיצורי דרך ובלי הרמת ידיים ולבסוף להגיע לנחלה ,זה מה שמבדיל אותו מכל השאר.

    לגבי הקאפקייק ,הוא לעולם לא יהיה הטוב בעולם כל עוד הוא משחק בג"ס.
    העובדה שהוא עזב מתחרה רצינית
    העובדה שהוא אינו האלפא בקבוצה
    העובדה שהוא ציין כי הוא לא מנהיג ולא מעוניין להיות מנהיג
    העובדה שהקבוצה הזו היא קודם כל של קרי
    העובדה כשלצידו משחקים 2 הצלפים הטובים בליגה ואולי אף בהיסטוריה
    העובדה שהקבוצה הזו לקחה תואר בלעדיו

    הוא יגיע לגאולה רק אם וכאשר הוא יעבור קבוצה ויצעיד אותה לאליפות עד אז הוא ימשיך להתמרמר ולהתכסח עם אוהדים בפרופיל מזויף כי ברור שהוא בעצמו יודע שהטבעות הללו נקנו בזול בשוק סיני.

    1. מייקל, אזא"מ, היחיד שנבחר לקבוצת תחתית ותחת מגבלות תקרת השכר הצליח לסחוב אותה לאליפויות מרובות, כשלאורך כך התקופה אין כל ספק שהוא השחקן מספר 1 בקבוצה. אכן GOAT.

      1. גם אולאג׳ואן עונה על הקריטריון הזה

      2. מה זה אזא"מ? אפילו באינטרנט הגדול לא מכירים את ראשי התיבות שלך 🙂

        1. חחח גם אני למדתי משהו חדש

      3. אייזאה תומאס.
        מהבודדים שהצליחו לשבור את ניחוס הבחירה ה-2 בדראפט.

    2. +אינסוף.

    3. אתה צודק אבל תשכח שלמייקל הייתה תחרות לא חזקה. מייקל לא נאלץ להתמודד מול 3 אולסטארים וסטארים וכשהוא כן התמודד הוא הפסיד. קבוצות היו צריכות להכניע מאז 2011 את ההיט הקאבס והלוחמים שכל אחת עם 3 סטארים אז תחרות ברמה הרבה יותר גבוהה. פאשלות של ההיט גרמו לשני הפסדים מול המאבס והספרס אחרת כל ה7 שנים היו הופכות לאלופות עם 3 סטארים. אז אי אפשר לעשות מה שמייקל ולחכות להיחלשות הטריו כי כל הזמן צץ טריו חדש התחרות היום הרבה יותר קשה.

    4. ולמען שאר השחקנים והאנשים בעולם (לא בהכרח מכוון כלפי דוראנט):
      אתם לא חייבים להישאר בסיטואציה שרעה לכם.
      אתם לא חייבים להישאר במקום שפוגע בכם ועוצר אתכם.
      אתם לא חייבים שום דבר לקבוצה שהביאה אתכם לליגה.
      מותר לפעמים לחשוב גם על עצמכם.
      מותר להתמודד עם דברים בצורה אחרת משאנשים דורשים.
      מותר לכם להרגיש טוב במקום שנותן לכם להרגיש טוב, גם אם זה לא המקום שכולם היו רוצים שתהיו בו.
      ושום דבר מזה לא מוריד מהגדולה שלכם. לפעמים זה מוסיף.

      ובעיקר, פאק אלפא.
      https://media.giphy.com/media/3oz8xETviCTLc93cDC/giphy.gif

  14. אני חושב שבתחילת הדרך שלו היה ספק לגבי מי מספר 1 בקבוצה (ראלף), אבל אני מודה שזה על דעת אחרים כי אני צעיר למדי כדי לזכור את זה.

      1. אני חושב שלמעט השנתיים הראשונות שלו (אז אולי סמפסון היה מספר 1), האקים היה השחקן הבכיר של יוסטון במשך קצת יותר מעשור והוביל אותה ל-2 אליפויות

  15. חבר'ה אתם לא בכיוון

    כל דיבורי הטוב בכל הזמנים שייכים לעידן הישן
    לברון הוא השחקן הגדול האחרון.
    את אף אחד זה כבר לא מעניין כשהכסף נשפך מהאוזניים ובסך הכול שחקנים רוצים לחיות טוב.

    אתם חושבים שזה מעניין את דוראנט איפה הוא ממוקם בהיסטוריה??
    תנו לו ולהרבה אחרים להנות מהמשחק ,להנות מהחיים ,להרוויח טוב לתת למשפחה שלו חיים טובים ולהנות מהתחביבים שלו.

    1. אתה טועה דחקנים כמו דוראנט וקרי מאד חשוב להם בשביל עצמם. קרי אפילו אמר את זה פעם שהוא רוצה להיות אחד הגדולים.

      1. אז מה אתה רוצה שאגיד שזה לא חשוב לו?
        יש חשוב ויש חשוב.
        גם לי חשובים הרבה דברים זה לא אומר כלום..
        לא דוראנט ולא קרי יהיו אחד הגדולים. אולי יהיה להם כשרון ספציפי בו הם יהיו מהגדולים למשל קרי הקלע הגדול בכל הזמנים או דוראנט השחקן ההתקפי הכי מגוון אבל לא יותר מזה.

        1. פה אני מסכים איתך אבל אתה אמרת שאין להם רצון. רצון יש ועוד איך אין מבפיק יכולת. קרי היה בטופ מעט שנים מה שפוגע בו. דוראנט עם עוד 2 3 אליפויות נכנס בקלות לראשמור או קרוב מאד אל תשלה את עצמך.

          1. רצון יש לכולם.
            טירוף יש לבודדים

    2. אוהו זאת תיזה מעניינת דקסטר. אני מסכים איתך לגבי רוב השחקנים "הבינוניים" (קליי, קרי, קוואי כאלה) אבל דוראנט? הוא הרי רואה את עתמו כשחקן הטוב ביותר בליגה וכל הזמן ממורמר שהוא לא מקבל את ההכרה לא הוא ראוי.

      1. אתה מזלזל ברעב של קרי. תקרא ראיונות איתו. הוא כל הזמן מצהיר שהוא רוצה להיות בגדולים ביותר ולהיזכר בהיסטוריה. הוא גם אמר שזה מה שמנחה את קליי. אל תסלזל לרגע ברעב דלהם.

        1. אז אמר..
          הוא מקסימום יכול להיות הקלע הטוב ביותר.
          בליגה שאסור לנשוף על שחקנים אף אחד לא לוקח את זה יותר מדי ברצינות.

          שמעון לא צריך לקחת מילולית כל פלוץ שאתה שומע

          1. לא לוקח כלום אתה פשוט טועה שלקרי אין רצון להיחשב בטופ. יכולת סה משהו אחר. רצון יש לו ובטירוף.

      2. יש הבדל בין לא להקבל הכרה לבין להחשיב את עצמך כגדול בכל הזמנים.
        המדיה והתקשורת מאוד קיצוניים. פתאום עושים מדוראנט שמוק קטן אז ברור שיהיה לו איכפת..

        אבל בגדול את זה אף אחד לא זה לא באמת מעניין בכדורסל של היום.
        אני לא צריך שידברו על זה אני רואה מה הם עושים.

        חוץ מזה אנחנו בדור אחר לחלוטין

    3. לשחקן שפותח חשבונות טוויטר מזוייפים כנראה שכן אכפת מה חושבים עליו…

  16. כנראה שלא ידרגו אותו מעל לברון אלא אם לברון יפול משמעותית. אם הוא יעבור לקבוצה אחרת ויוביל אותה לאליפות ללא ספק ידורג ראשון.

    1. עם המזל שלו, כשלברון לא יהיה ראשון ישימו שם את דייויס, הארדן או חס וחלילה קרי.

  17. הוא השחקן הכי טוב כבר שנתיים. עולה על "המלך" בכל פרמטר של המשחק, בעיקר קליעה והגנה, למעט אולי מסירה.

    1. אני ממש לא מצליח להבין את הטענה שדוראנט עולה על לברון בקליעה/

      כאשר אנחנו בוחנים קליעה (מי מה-2 סקורר טוב יותר),
      אנחנו בוחנים כמות, ואנחנו בוחנים יעילות.

      בשנה שעברה לברון קלע 27.5 נק' למשחק ב-59% אפקטיבי.
      דוראנט קלע 26.4 נק' ב-58.6% אפקטיבי.

      כאשר צריך לזכור –
      לצד דוראנט שיחקו קרי וקליי. עם כאלו קלעים סביבו, היה לו קל בהרבה.

      בפלייאוף של השנה שעברה, הפער גדל.

      לברון סיים את הפלייאוף עם 34 נק' ב-57.7% אפקטיבי.
      דוראנט סיים את הפלייאוף עם 29 נק' ב-54.1% אפקטיבי.

      זה כבר פער מהותי. הן בכמות הנק', והן באחוז שלהם.

      נוסיף את העובדה שלברון לקח יותר רב', יותר רב' הגנה, יותר רב' התקפה, חטף יותר, ובעיקר מסר הרבה יותר אס' –
      ונבל מסקנה די פשוטה (שהופכת לפשוטה עוד יותר עבור מי שצפה בכדורסל בשנה שעברה) שלברון > דונאנט.

      1. עזוב רגע מספרים – ענה על השאלה: האם לברון קלעי טוב יותר מדוראנט?

        1. הם יצרני נקודות זהים באיכותם (רק שלברון עושה זאת על פני תקופה ארוכה יותר). לדוראנט יש טווח גדול יותר ולברון מתקיף טוב יותר את הטבעת.
          בדרך כלל נהוג לייחס לתיבה "קלעי" את עניין הטווח, כלומר דוראנט קלעי טוב מלברון. רק שבמקרה של כוכבי הקבוצה נכון יותר להסתכל על כמות הנקודות ויעילותן. זה לא קורבר שיש לו שטנץ ספציפי שאתה רוצה אותו בגלל גם אם לא יודע לעשות דברים אחרים באיכות דומה.
          לצורך העניין, קורבר קלעי טוב משאק, אבל אף אחד לא יטען שהוא יצרן נקודות שאפילו מדגדג אותו.

          1. נקודה נכונה וחשוב מתן. כשאומרים קלעי בדרך כלל מתכוונים לשוטר לדעתי ופחות לסקורר.
            מה שכן יש הבדל בין דוראנט ללברון ודוראנט מה לעשות סקורר יותר יעיל מלברון (וכל שנה שהוא יישאר בווריורס תגדיל את הפער הזה).

          2. לא ברור לי על סמך מה אתה טוען שהוא סקורר יעיל יותר מלברון (תחת הנחה שבסקורר אתה מתכוון ליצרן נקודות).
            עונה סדירה:
            קריירה:
            לברון – 27.2 נק' ב-54% אפקטיבי, 58.6 TS% על פני 1,143 מש'.
            דוראנט – 27.1 נק' ב-53.9% אפקטיבי, 61.1 TS% על פני 771 מש'.

            עונה אחרונה:
            לברון – 27.5 נק' ב-59% אפקטיבי, 62.1 TS% על פני 82 מש'.
            דוראנט – 26.4 נק' ב-58.6% אפקטיבי, 64 TS% על פני 68 מש'.

            הפלייאוף:
            קריירה:
            לברון – 28.9 נק' ב-52.8% אפקטיבי, 57.9 TS% על פני 239 מש'.
            דוראנט – 28.8 נק' ב-52.2% אפקטיבי, 59.1 TS% על פני 127 מש'.

            עונה אחרונה:
            לברון – 34 נק' ב-57.7% אפקטיבי, 61.9 TS% על פני 22 משחקים.
            דוראנט – 29 נק' ב-54.1% אפקטיבי, 60.6 TS% על פני 21 משחקים.

            כמו שכתבתי לעיל – יצרני נקודות זהים באיכותם. מייצרים כמויות דומות ביעילות דומה. לברון עושה זאת יותר זמן. בלי בדיקה ולצורך הדיון (למרות שאני ממש לא בטוח שזה המצב) אני אניח שזה מתאזן עם ממוצע הגנות עדיף שדוראנט שיחק מולו (ונתעלם מזה שבממוצע ליד דוראנט היו יותר מושכי אש ונתעלם מעוד עניינים כמו ממוצעי ויעילות של הליגה לפי שנים ואיך השחקן עומד מולן ואיך זה משפיע על ממוצע קריירה).

          3. אהה 2.5% ב-TS זה הבדל משמעותי.

          4. השוויון בינהם כסקוררים הוא כמעט מוחלט.

            27.2 נק' ללברון בקריירה,
            27.1 לדוראנט.
            54% אפקטיבי ללברון בקריירה,
            53.9% לדוראנט.

            בפלייאוף –
            28.9 נק' ללברון,
            28.8 לדוראנט.
            52.8% אפקטיבי ללברון,
            52.2% לדוראנט.

            מה שאני רואה זה שוויון כמעט מוחלט.
            אם כבר, בשנתיים האחרונות לברון נתן קפיצה קטנה בנתוניו, שהעלתה אותו מעל דוראנט (הן באחוז האפקטיבי, והן בנק' למשחק).

          5. חברים המשמעות של 2.5% ב-TS היא שאם שתי הקבוצות מקבלות אותו מספר פוזשנים ובאחת רק דוראנט מסיים ובשנייה רק לברון יהיה הבדל של 5 נקודות באופנסיב רייטינג זה הבדל ברור. לכן על פני הקריירה דוראנט סקורר יעיל יותר.

          6. נכון שההבדל ביעילות נובע אך ורק מהעונשין אבל כשאנחנו מדברים על יעילות ביצירת נקודות זה פקטור משמעותי.

          7. על פני פחות משחקים משמעותית (וכמות נקודות אבסולוטית נמוכה משמעותית). עדיין בדעה שהם יצרני נקודות זהים באיכותם. בטח בעת הנוכחית. (למרות עונשין כמובן.)

          8. אנחנו מדברים על יעילות. אתה מוריד לדוראנט נקודות על זה שהוא נכנס אחרי לברון לליגה? זה לא שפר משחק הווליום זרקיות שלו נמוך יותר. איפה ההגיון? מה זה העת הנוכחית? מאז שדוראנט עבר לווריורס זה רק שדרג את היעילות שלו אז גם לא.
            אני לא מבין מה ההתנגדות האגרסיבית שלכם. יש כאן פרמטר מדיד ודי פשוט: כמה נקודות אתה מייצר מההתקפות שסיימת. דוראנט עולה על לברון בפרמטר היחידי הזה בצורה ברורה. למה קשה להסכים עם זה?.

          9. צודק (לגבי ה-TS)

            אני עדיין חושב שבשנה האחרונה לברון היה סקורר עדיף על דוראנט.
            אולי בעצם בשנתיים האחרונות.

            בשנה האחרונה (עונה רגילה + פלייאוף) לברון קולע 28.8 נק' למשחק.
            דוראנט קולע 26.9 נק' למשחק.
            ואז (כמו שמתן מציין) יש את כמות המשחקים שכל אחד מהם משחק –
            מאז 2015 לברון מחמיץ משחקים כמעט אך ורק כאשר זו מנוחה יזומה.

          10. שוב דיברנו אך ורק על יעילות. אז אני אדגיש- לא מי סקורר יותר טוב או מי קולע יותר. דוראנט סקורר יותר יעיל מלברון. זהו. לא יותר לא פחות.

          11. אם אתה מדבר על מי קלע טוב יותר –
            בכלל אין לי וויכוח.

            אני התייחסתי לשאלת הסקורר.

            השרשור התחיל כאשר בתגובה שלי לאיבו נאקיץ, שם רשמתי:
            "כאשר אנחנו בוחנים קליעה (מי מה-2 סקורר טוב יותר)"

          12. עידו, בוודאי שכמות זה פרמטר חשוב בממוצעי קריירה.
            תמיד אפשר לרדת לעוד רזולוציות.
            שניהם שיחקו בעונות היעילות ביותר בהיסטוריה של הליגה בעוד שלברון ספג עונות פחות יעילות מה שמן הסתם מוריד ממוצעי קריירה. אם תיקח מרחק מהממוצע אתה כבר יותר קרוב.
            אבל כמו שכתבתי אני חי תחת הנחת איזון, כי אין סוף למספרים שאפשר להביא לכאן או לכאן.
            לפיכך, אני איתן בדעתי לגבי הפרמטר הזה.

          13. לא מה פתאום איך חזרת לקטע של הקלע? אני חושב שאין על זה ויכוח.
            כסקורר דוראנט יותר יעיל. כלומר עושה את הנקודות שלו מפחות פוזשנים. זהו.

          14. נכון שדורנאט שיפר את היעילות בשניים האחרונות. גם לברון. היעילות של הליגה זינקה לתקדימים היסטוריים.

          15. מעניין לראות כמה הTS של דוראנט עלה מאז שהוא הגיע לווריורס.
            אם באמת הTS שלו היה יותר גבוהה משל לברון גם כשהוא היה באוקלהומה אז לא תישאר ברירה אלה להסכים איתך אבל אם היה יותר נמוך אז כנראה שלשחק בקבוצה שרובה אולסטרים זה פשוט יותר קל.

          16. מתן, כמות היא לא פרמטר כשאתה מתייחס ליעילות.
            אז תוריד ללברון את 4 השנים שלפני ותשווה רק את השנים שהוא אם דוראנט בליגה ותראה עדיין שיש הבדל.
            יעילות מוגדרת בצורה מאד פשוטה למה להסתבך . אתה מנסה אולי לחפש את הסיבות להבדל אבל זו לא הנקודה כאן.

          17. 4 העונות האחרונות של דוראנט ב-OKC היו ביעילות מאד דומה לזו שבווריורס. כל הזמן חוזרים כאן על "זה נורא קל להיות יעיל כשיש לידך 2 סקוררים אולסטארס" אבל שוכחים שלא פחות מהכישרון בווריורס זו השיטה שמאפשרת את היעילות הנ"ל.

          18. אבדת אותי, עידו. יכול להיות שלא הבנתי מה אתה כותב לי, ומה למתן.

            יעילות, זה רק אחד מהפרמטרים למדידת "סקורר".
            קייל קורבר קלע את נק' שלו בקאבס של 16' ב-TS% של 67.7%

            אני חושב שכולנו נסכים שהוא קלע נפלא.
            אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהוא סקורר עדיף על לברון או דוראנט.

            לטעמי, בשנתיים האחרונות, הפער בסך הנק', ובנק' למשחק בין לברון לדוראנט, משמעותי יותר מהפער ביניהם ב-TS%

            לטעמי, דוראנט קלע עדיף.
            לטעמי, לברון בשנתיים האחרונות (למרבה התדהמה), הפך לסקורר עדיף.

          19. מתן לגבי הזינוק ביעילות של הליגה של דוראנט ושל לברון יש הבדל משמעותי. לברון כמו שאר הליגה הפנים את המורי-בול וזה מה שהפך אותו ליעיל (זנח את המיד ריינג' שלו – למרות שפלייאוף האחרון הוא קבר אותו ביעילות ג'ורדנית). דוראנט לעומת זאת קפץ ביעילות כתוצאה מהגדלת נתח השלשות כבר לפני שש שנים ומאז הוא לא שינה מהותית את החלוקה כשהוא קולע באפקטיביות מכל מקום.

          20. אני אדלג על העונות הראשונות של דוראנט כי זה דמגוגי לתת אותן.
            נתחיל מעונת 2009/2010 בה הוא לראשונה עוקף את לברון – עונה סדירה:
            2009/2010: לברון – 60.4%, דוראנט – 60.7%.
            2010/2011: לברון – 59.4%, דוראנט – 58.9%.
            2011/2012: לברון – 60.5%, דוראנט – 61%.
            2012/2013: לברון – 64%, דוראנט – 64.7%.
            2013/2014: לברון – 64.9%, דוראנט – 63.5%.
            2014/2015: לברון – 57.7%, דוראנט – 63.3%.
            2015/2016: לברון – 58.8%, דוראנט – 63.4%.

            פלייאוף:
            2009/2010: לברון – 60.7%, דוראנט – 49.9%.
            2010/2011: לברון – 56.3%, דוראנט – 58.2%.
            2011/2012: לברון – 57.6%, דוראנט – 63.2%.
            2012/2013: לברון – 58.5%, דוראנט – 57.4%.
            2013/2014: לברון – 66.8%, דוראנט – 57.0%.
            2014/2015: לברון – 48.4%, דוראנט – לא שיחק.
            2015/2016: לברון – 58.5%, דוראנט – 54.2%.

          21. התגובה האחרונה לשאלתו של המגיב Dr.Faisel.

          22. גיא, אז קודם כל קורבר היה סקורר יעיל יותר משניהם כאמור הוא מן הסתם עשה את זה בנפח נמוך יותר ולכן ההשוואה לא במקום. עכשיו כשבאים להשוות בין שניים אז כאן מגיע ההבדל בנפח. לכן נרצה להשוות רק בין שניים בעלי נפח זריקות דומה. אתה רוצה להגיד שלברון סקורר יותר טוב (מה שזה לא אומר) בשנתיים האחרונות כי הוא קלע יותר נקודות – בסדר. עדיין בשנתיים האלה דוראנט סקורר יותר יעיל. זה כל מה שאני מנסה להגיד.

          23. כאמור, אנחנו מסכימים.

          24. עידו, אז בהחלט יש לנו פערים בהגדרה.
            יעילות חייבת להימדד ביחס לנפח.
            אני לא אעז לומר שד. ג'ורדן סקורר יעיל ממ. ג'ורדן.

          25. אולי אבל פה זה לא רלבנטי כי שניהם עומדים על אותו נפח פר משחק. את למעשה מדבר כאן על Longetivity וזה לטעמי לא רבלנטי.זה לא שכשהוא על המגרש דוראנט יעיל יותר כי הוא לוקח על עצמו פחות. (במקרה כזה ההשואה באמת לא הייתה במקום – ראה הדיון עם גיא).

          26. משהו קטן בהתייחס לתנודתיות הגדולה במספריים גם של דוראנט וגם של לברון ברשימה של מתן (ירידה או עליה של 7 ואפילו 10 אחוזים) – הרי זה לא שלברון נהיה פתאום תוך שנה אחת גרוע ב 10 אחוזים ושנה אח״כ הוא נהיה טוב בחזרה.
            זה רק מראה שהרוסטר השתנה והתפקיד של השחקן השתנה, וביתר שאת בפלייאוף, זה תלוי גם במאצ׳אפ של היריבה.
            רוצה לומר, הבדל של 2% זה משמעותי בהחלט, אבל בגלל שינויים סביבתיים שלא תלויים ישירות בשחקן, ישנן תנודות הרבה יותר גדולות באחוזי הקליעה.

        2. עידו, במדי גולדן סטייט האחוז האפקטיבי (שזה מה שרלוונטי, אם בוחנים את ההשפעה של הקבוצה על היעילות של השחקן) של דוראנט הוא 59% ,
          ב-4 העונות שקדמו, במדי הת'אנדר, הוא קלע באחוז אפקטיבי (ממוצע) שנמוך במשהו כמו 2%

          נראה לי שאתה הסברת עד כמה 2% הבדל ביעילות זה הבדל משמעותי…

          1. לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד?

          2. גיא טוען שדוראנט רץ בירידה ולברון בעליה. אני בחרתי להתעלם מזה בדיון שלנו.

          3. מתן, אם כבר נכנסנו לדיון אז הקאבס עשו למעשה המון כדי להגדיל את היעילות של לברון (שלא ישתמע שהם עשו את זה רק למען לברו ן- הם רצו לקחת אליפות וזה עבד).

          4. כמו שכתבתי, בכוונה לא נכנס לדיונים לעונש כי זה לא רלוונטי. הרי מפה אפשר להיכנס לכמה B2B ומול איזה קבוצות היית פצוע ומידת עייפות (פילוח לפי דקות) ועוד 1,001 דקויות. אני מניח ששנינו מבינים שאין פה עבודת דוקטורט ומנהלים דיון בשביל הכיף. (ושלא ישתמע שזה שלא מדובר על עבודת דוקטורט מצדיק טיעוני תת רמה, אלא שנכנסנו מספיק לעומק בשביל הדיון הזה.)

        3. תודה רבה מתן,
          איפה אתם מוצאים את כל הסטטיסטיקות האלה?
          זה יהיה יותר נוח אם פעמים הבאות אני אבדוק לבד במקום סתם להציק לכם חח

          1. תודה גיא, מעריך את זה מאוד.

      2. גיא, מסכים עם הטענות שלך, ושל אחרים, דוראנט עוד לא הוכיח, למרות שהפוטנציאל שם.
        רק הערה קטנה, לא דונאנט, אלא קאפ קייק.

      3. גיא עם כל ההערכה שלי אליך זה לא נכון לקחת את האפקטיב. צריך להכניס למשוואה כם את העונשין ואז התמונה מתהפכת ב 2018 דוראנט 64 לברון 62.

        1. צודק, גם כתבתי זאת לעידו.

          2 דברים:

          הפער האמתי בין דוראנט ללברון ב-TS% בעונה שעברה (עונה רגילה + פלייאוף) הוא בערך אחוז וחצי.

          בשנה האחרונה (עונה רגילה + פלייאוף) לברון קולע 28.8 נק' למשחק.
          דוראנט קולע 26.9 נק' למשחק.
          ואז יש את כמות המשחקים שכל אחד מהם שיחק –
          לברון סיים את העונה עם 104 משחקים,
          דוראנט עם 89.

          והשאלה היא, מבין הפרמטרים שקובעים מי סקורר טוב יותר,
          האם אחוז וחצי TS% גדול מ-1.9 נק' בממוצע למשחק?

          אני מנחש שזה תלוי את מי שואלים.
          בכל מקרה, בכושר הנוכחי של ה-2,
          אני מנחש (שוב) שמישהו אובייקטיבי קובע שזה למעשה שוויון,
          ומתעלם מטיעון ה-"משחק לצדם של קליי וקרי", שאני כל כך אוהב. . .

          1. אוקי גיא תודה. קראתי גם את כל השיחה שלך עם עידו . אני עדין חושב שיש משמעות ל 2 אחוז הנוספים ב TS. אני חושב ששורה תחתונה אם לוקחים את זה פלוס ההגנה לא ניתן לטעון שלברון טוב מדוראנט . בעייני יותר קל לטעון את ההיפך. אבל איש באמונתו יחיה מה שנקרא.

  18. מילא זה היה רק espn, אבל גם בסקרים של השחקנים והמנהלים בליגה לא מתייחסים לדוראנט כראשון.

  19. כרגיל, תודה על התרגום

    מבחינתי, מה שבאמת מעניין זה לא רק "האם", אלא לכמה זמן.
    לברון זה נתון, כוח-טבע, ודוראנט כרגע שחקן לא הרבה פחות טוב אם בכלל, (בדירוג ההיסטורי יצטרך כמובן לעשות דברים דרמטיים כדי להתקרב אליו), אבל גם חבר'ה כמו AD והגריק פריק לא פראיירים ויכולים להתעלות על דוראנט עוד לפני שתהיה לו בכלל הזדמנות ליהנות מההתדרדרות של לברון עם הגיל שאמורה בכל זאת להתחיל מתישהו

  20. תרגום מעולה, כרגיל.

  21. גיא הראה לך שחור על גבי לבן- דוראנט קולע פחות! טוב!! מלברון
    לכל מי שראה כדורסל העונה זה ברור כשמש של אוגוסט באריזונה

  22. תודה רבה על התרגום
    לטעון שלברון קולע טוב יותר זה קצת למתוח את הסטסיטקה
    אני חושב שאחוזי קליעה לא מתחשבים בדרגת הקושי של הקליעה
    דוראנט לוקח הרבה זריקות מ 8 מטר ומעלה
    היעילות שלו בחצי מרחק בלתי נתפסת
    לדעתי דוראנט בגלל לברון תמיד יתקשה להיות מס 1 בטח כשהוא משחק בקליבלנד

    1. מי מונע ממנו להתקרב? אני מניח שכל שחקן מתיימר להשיג כמה שיותר נקודות ביעילות כמה שיותר גבוהה, בין אם זה מטר מהסל ובין אם זה מהחצי. דוראנט פחות תוקף את הטבעת כי הוא פחות יעיל בזה.

      1. כי לברון בהמה וחזק מאוד לעומת דוראנט
        לטעון שלברון קלעי טוב יותר … נו שווין

        1. אני לא טענתי שהוא קלעי טוב יותר וזה שקר לכתוב שטענתי זאת. אני טענתי שהוא יצרן נקודות לא פחות טוב. מה זה בכלל משנה אם זה משום שהוא חזק יותר הוא מסיים טכני טוב יותר ליד הטבעת או קופץ גבוה יותר או הזקן שלו מפחיד את ההגנות? המבחן שלך למי יצרן נקודות טוב יותר על סמך המבנה הפיזי של השחקנים מעוות ביעני.
          אם דוראנט רוצה להיות חזק יותר הוא מוזמן לעבוד יותר בחדר כושר ופחות על קליעה. אני בספק אם זה ישתלם לו…

    2. למה?
      למה לטעון שלברון כסקורר יעיל יותר זה למתוח משהו?

      ג'ורדן, אולי הסקורר הגדול שיצא לי (ולך) לראות,
      הוא היה קלע (בכל הקשור לטווח) שהתקרב למה שדוראנט עושה?
      שמתקרב למה שקרי עושה?

      סקורר צריך לדעת להכניס את הכדור לסל.
      ג'ורדן, שאקיל, לברון, דוראנט, קארים.
      כולם סקוררים אדירים. כל אחד מהם עשה זאת בדרכו.
      אני לא מוצא הבדל בין הסקייהוק של קארים לפייד של ג'ורדן.
      שונים, אבל 2 מהנשקים האדירים של 2 מהסקוררים האדירים.

      1. להגיד על שאק זורק הבלטות סקורר זה מצחיק אותי
        סקורר זה אחד שיודע לקלוע ובכך דוראנט המשובח שבמשובחים

        1. כל אחד וחוש ההומור שלו . . .
          נראה לי שיש לנו הגדרות שונות למושג "סקורר".

          אני מבדיל בין "שוטר" (קלע), לבין "סקורר" (ובכן, גם כן קלע? . . .)

          קרי שוטר על. גם קליי, ריי אלן, וסטיב נאש.
          קרי בשיאו הוא גם סקורר ענק –
          שחקן שלילה אחרי לילה מספק את ה-25+ נק', זה סקורר.

          שאק בשיאו, היה סקורר לא פחות גדול. אי אפשר היה לעצור אותו,
          וזה באמת לא משנה שהדרך שלו להכניס את הכדור לסל כללה להכניס גם את היריב למחלקת טראומה . . .

          תעשה חיפוש קצר אחרי דרוגים שונים ל-
          greatest nba scorers of all time

          תגלה שברשימות סובייקטיביות (לא סתם רשימות ממוצעים),
          שאק תמיד בעשירייה הראשונה,
          לצד קובי, דוראנט, קארים, קרל מאלון, וג'ורדן כמובן.

          המשותף לכולם?
          הם ידעו/יודעים להשיג את הנק' בכל לילה, שוב ושוב.

  23. קודם שייקח אליפות בודדת (ולא אלו בג.ס לא נחשבות)

  24. ארהל'ה, מה הקשר? מדברים פה על השחקן הטוב בליגה, לא השחקן הגדול בליגה.
    לא חסרות דוגמאות למצבים בהם לאורך תקופה של מספר שנים לשחקן הטוב בליגה לא היתה אליפות (אם אני זורם איתך שאין לו, ואני לא).

  25. דוראנט הגיע לשיאו בשנתיים האחרונות והיה צריך להשתלט על הליגה עם אוק סיטי. מסכים עם הרוב כאן – המעבר שלו לג״ס פגע לו במורשת. אין אליפות אלפא – כך לעולם לא ידביק את לברון.
    מבחינת כדורסל – לדעתי הוא טוב מלברון בשנתיים האחרונות, ושוב – בגלל ג״ס הוא משחק בהילוך שלישי. חבל לנו כאוהדים אבל לו – זה כנראה נוח. מסכים עם אלה שלא מנסים להבין אותו יותר מדי – אי אפשר לנחש מה יעשה, זאת שטות. יכול להישאר, או ללכת לניו יורק, לוס אנג׳לס, וושינגטון, אפילו אוק סיטי (קלוש).
    תודה על התרגום הנהדר

  26. תודה לקוראים ולמגיבים

  27. כזה כוס** לא יכול להיות הכי טוב עם אופי מתוסבך ממורמר וילדותי

  28. בינתיים מדווחים שג'ימי באטלר איבד את זה באימון מיניסוטה, התגרה בחבריו לקבוצה ובמאמנים וצעק לעבר סקוט ליידן (הGM) "אתה פאקינג צריך אותי!", כנראה עקב הדיבורים על מעבר למיאמי. נאחל לו בהצלחה.

    1. ודברים ממשיכים לצאת. וגאד, זה הסלים מהר.
      ככל הנראה ג'ימי החליט להרוס מבעוד מועד את היחסים שלו עם חברי קבוצה פוטנציאליים במיאמי ובניקס כשקרא לוויגינס טים הורטונגטון ג'וניור וסלין דיון וויטרס, ולקאט אנס קנטר דומיניקני.
      מישהו רואה דבר כזה קורה בספרס? עזבו, באורלנדו? מי נותן לבאטלר להשלים אימון שלם כזה?
      איזו קבוצה מסודרת תרצה להכניס כאב ראש כזה אליה?
      איזו קבוצה מסודרת תרצה את האנשים שנתנו לזה לקרות מאמנים ומנהלים אותה?
      אני יודע שיש מספיק שירדו עליהם ויגידו שזה מוכיח כל מה שבאטלר אמר, אבל כל הכבוד לוויגינס וקאט אם הם לא הגיבו להתקפות של באטלר. אין סיבה להסלים את המצב עוד יותר.

      אתם יודעים מה? אני קצת חושש שת'יבודו יגיד שזה בדיוק מה שצריך ויתאמץ עוד יותר להשאיר את באטלר.

  29. לגיא ולעגל – חסימות זה לא הגנה! זה הבלוף הכי גדול. הצ'ייסדאון זה בדיוק המהות של ההגנה של לברון – שואו, הצגה, רעש וצילצולים. עגל – ראיתי את הסרטון של החסימות של לברון – מדהים – אבל לא קשור להגנה. קח כמה דקות, צפה בסרטון המצ"ב, של המגן הגדול ביותר ששיחק (ביחס לזמנו כמובן), ותראה את ההבדל בין הגנה על בסיס יסודות ומחוייבות, לבין דוגמנות.
    https://www.youtube.com/watch?v=N9vFHYVXtRk

    1. וכמובן גם למתן

    2. תלוי.
      אם אותו שחקן עם הגגות, הוא זה שהוביל את הפיינלס (2 הקבוצות) בגגות, ובחטיפות, ובריבאונדים,
      אם הוא הוביל את כל השחקנים המובילים מ-2 הקבוצות בדיפנסיב רייטינג.
      אם באותו פלייאוף הוא הוריד את אחוזי הקליעה של יריביו ב-13.5% ,
      אז כנראה שההגנה שלו הייתה לא רעה בכלל.

      אהה, כן.
      זה באמת מצטלם לא רע. בעיקר הגג שהיה ההבדל בין אליפות להפסד.

      1. אם יש מקום שבו הסטטיסטיקה עלולה הכי הרבה לעוות – זה בהגנה. כל מאמן מתחיל יאמר לך שחטיפות, חסימות ואפילו ריבאונד – אינם סימן להגנה טובה.

        1. זה הופך למשעשע.
          מצד אחד, יש את הטענה שלך, זו שלא מגובה במשהו, שאומרת שלברון שומר רע.
          מהצד השני,
          כאשר מציגים שלל סטטיסטיקות (שנכון שכל אחת לבדה לא אומרת הרבה, אבל כמצרף, אפשר להסיק מהן מסקנות) אתה מבטל אותן על הסף.

          את המאמנים אתה בוחר לשאול?
          סבבה.
          עד 2014, אלו המאמנים שהצביעו לחמישיות ההגנה של ה-NBA.
          בין השנים 2009 ל-2013 (5 שנים רצופות), לברון נבחר לחמישיית ההגנה הראשונה.
          ב-2014 הוא נבחר לחמישיית ההגנה השנייה.

          לא אנשי תקשורות (שחברים ב-"תאגיד" של שמעון),
          מאמני הליגה (מאמן לא יכל לבחור בשחקן קבוצתו) הם שבחרו בלברון.
          (למרבה האירוניה, מהרגע שההצבעה עברה לתקשורת, ואלו כבר לא אנשי מקצוע שמצביעים, לברון איבד את המקום בחמישיית ההגנה הראשונה).

          לכמה חמישיות הגנה נבחר דוראנט?
          (אם אתה תוהה –
          התשובה היא 0)

    3. איך זה קשור אלי? אני דיברתי על חסימות?
      היכולת של אנשים (מידן ועכשיו אתה) להדביק לי דברים שלא אמרתי מוציאה את החשק לנהל אתכם דיון.
      הרגע בו הפסקתי לדון איתך, כי פשוט אין לי שום עניין להתייחס לטענות שאתה יוצר בשבילי.

    4. מסכים שחסימות זה לא הכל, זה רק מצטלם מצוין.
      אבל לא נתתי לך סרטון רק עם חסימות, היה שם הכל.

  30. אולי, אם תהיה ירידה ביכולת של לברון לפני שתהיה לדוראנט, מה שבכלל לא בטוח שיהיה…

  31. טריייאנג עם השלשה של ה פרה סיזן. סטף סטייל

    1. כמה ביטחון עצמי יש לילד.

    2. הוא הולך להאכיל הרבה כובעים, חבל לי רק שנפל לפחי ההוקס אבל זה גם יכול להיות טוב הוא יכול להשתפר שם למכונה בלי לחץ.

      יש לו יכולת ניהול משחק ברמות הכי גבוהות, רכז אש.

      הוא מייק קונלי עם שלשות וניהול משחק טוב יותר. (לא קשור לסטף, הוא לא נע כמו סטף בלי הכדור, הוא לא מהיר וזריז כמו סטף ואין לו אחד על אחד ברמה של סטף.

  32. עכשיו ראיתי את ההיי לייט של ג"ס נגד הלייקרס.
    מצחיק שבכלל מדברים על דוראנט בהשוואה ללברון. זה כמו שהיו כאלה שהשוו את דומיניק ווילקינס למייקל ג'ורדן בדלל יכולת ייצור נקודות.
    הלייקרס הולכים לשחק מהר השנה, ולברון מנהל משחק ברמה גבוהה מאד, וגם סקורר. הוא נותן להם כל כך הרבה אופציות לסגנון משחק, ולא צריך פוינט גארד מוכשר במיוחד, או פורוורד דומיננטי שיקח ריבאונדים. דוראנט? אחד על אחד, פיק רנד רול, והגנה. כוכב אחד על אחד, מאד מוכשר, בדיוק כמו קובי.
    הלייקרס צריכים להגיד תודה, קיבלו מתנה, שחקן שראה הכל, ואיתו הם לא מפחדים מאף אחד. אם הוא יישאר בריא השנה, הולך להיות שם מאד מעניין.

    1. אתה מודע לזה שזה קדם עונה ומשחק אימון ולברון שיחק רק 18 דק נכון?

      1. אתה מודע לזה שלא התייחסתי לתוצאת המשחק נכון?

      2. איך, שמעון, איך בתגובה למה שכתבתי, אתה מצליח לייצר תגובה חסרת כל התייחסות עניינית, שבה אתה בוחר לענות (או לא לענות) על מה שלא אמרתי, ושלא קשור לכלום בתגובה? אתה דונאלד טראמפ? בלעת את סטיבן איי? קיבלת הכשרה ככתב בוואלה?

        1. זו הייתה מסקנתך מהמשחק

          מצחיק שבכלל מדברים על דוראנט בהשוואה ללברון. זה כמו שהיו כאלה שהשוו את דומיניק ווילקינס למייקל ג'ורדן בדלל יכולת ייצור נקודות

          הלייקרס הולכים לשחק מהר השנה, ולברון מנהל משחק ברמה גבוהה מאד, וגם סקורר. הוא נותן להם כל כך הרבה אופציות לסגנון משחק, ולא צריך פוינט גארד מוכשר במיוחד, או פורוורד דומיננטי שיקח ריבאונדים. דוראנט? אחד על אחד, פיק רנד רול, והגנה. כוכב אחד על אחד, מאד מוכשר, בדיוק כמו קובי.

          אתה מסיק את זה ממשחק קדם עונה חסר חשיבות לשני הצדדים שמי שמתאמצים במשחקים האלו זה אלו הרוצים לקנות לעצמם שם.

          דוראנט קרי קליי או לברון אתה יודע את מה זה מענין להם.

          1. קודם כל, דוראנט יצא ב 6 עבירות מהמשחק, חושב שהוא לא התאמץ?
            אבל לעניינו:
            אני מדבר על סגנון משחק ועל יכולות. אין לזה קשר אם המשחק תחרותי. מעבר לזה, במשחקי קדם עונה כן מתאמצים, כדי לבדוק אם דברים עובדים. אז נכון שזה 80% בערך, אבל זה מספיק להבין מה קורה.
            אלה לא משחקי תצוגה כדי להעביר את הזמן, והכוכבים של ג"ס שיחקו די הרבה, למעשה כמעט כמו במשחק עונה.
            הטענה שלי היא שלברון ישפר מאד את הלייקרס, בדיוק כמו ששיפר את הקבוצות במזרח.
            הטענה השניה שלי היא שדוראנט סופרסטאר, אבל לא ברמה של לברון, וזו הסיבה שהוא בג"ס, עד שיוכיח אחרת.

          2. נכון ל-2018

            הטענה השניה שלי היא שלברון סופרסטאר, אבל לא ברמה של קובי, וזו הסיבה שהוא במיאמי וקליבלנד, עד שיוכיח אחרת.

            נשמע מוכר?

          3. אין בעיה שמעון איי סמית, אני אומר שהוא הוכיח אחרת. נראה לי שהג'נרל מנג'רים של הליגה (בין השאר) מסכימים.

  33. לא מבין איך משווים בכלל. דוראנט לדעתי לא השחקן הכי טוב בקבוצתו. שימו לב שדוראנט לא הופך את שאר השחקנים לטובים יותר בגלל חוסר היכולת שלו לחלק אסיסטים. לדעתי קרי השחקן הטוב בלוחמים הוא משפיע על כך על המשחק באסיסטים הקליעה שתמיד גורמת לכולם לבוא לשמור עליו בריבאונדים שהוא לוקח ( כבר שתי סדרות גמר שהוא מסיים עם ממוצעי ריבאונד של סנטר) ובואו לא נשכח שדוראנט באוקלהומה די כשל למרות סגל מעולה לעומת קרי שאם סגל שעל הנייר אולי אפילו פחות טוב הביא אליפות ועונת 73_9 ןהיחנקות שממנה אליפות במשחק 7 . לגבי ההגנה של דוראנט הוא ממש לא שומר כמו לברון בשיאו ששיתק את דרק רוז לדוגמא או את דוראנט עצמו במיני טיים ב2012 בגמר. אני מזכיר בגמר השנה שאיגודלה השומר הכי טוב על לברון לא היה במגרש לברון נתן 51 נקודות ה60 אחוזים מהשדה . לאחר מכן שיחק עם יד שבורה ועדיין לא היה מי יודע מה עציר. לא ראיתי מהלכים שדוראנט מצליח להקשות מאוד על לברון בגמר הזה מבחינה הגנתית מדי פעם הוא כן מצליח למנוע ממנו לחדור או לקלועה אבל עדיין לא ברמה שקרוב לאיגודלה לדוגמא.

    1. דביר, אתה מדבר על דברים שקרו לפני שנתיים באוקלהומה. זה יותר מידי זמן בשביל האמנזיה שלנו, אל תשכח שיש לנו גם יכולת קשב מאד נמוכה. כל מה שאנחנו יודעים הוא שדוראנט לקח שתי אליפויות בשנתיים האחרונות, זה מה שחשוב.

    2. דוראנט מפגר יכל לקנות תהילת עולם ב-OKC שכבר הייתה בהבשלה ןלך תדע אם פול גורג לא היה מגיע להצטרף אליהם בטרייד עם אולדיפו.

      הוא מפגר אמיתי, הגיע לגיים 7, הודח, הביאו לו את אולדיפו בדיוק בשביל הגנה על קרי וקליי והיה אמור להיות קו אתלטי של חילופים והגנה רצחנית עם אולדיפו דוראנט ורוברסון.

      קרי וקליי לא היו שורדים עוד שנה נגד אוק אבל הטמבל הזה היה חסר סבלנות והלך לקנות אליפויות ומשלם על זה בתודעה.

      ב-okc גם בקרב התקשורת הוא נחשב המלך.

      1. רק לשם המחשה גולדן סטייט בקושי שרדה הגנת חילופים של פאקן גורדון, אריזה וטאקר ועוד הם היו עם דוראנט.

        תחשבו מה היו עושים להם אולדיפו, דוראנט ורוברסון שיש רק קרי וקליי ושחקן אחר שלא מתקרב ליכולות של דוראנט.

        וזה עוד עם שדרוג של אדמס. פרסטי עשה הכל נכון רק דוראנט הטמבל פירק לו ולעצמו את כל הדומינו. חתיכת קאפקייק מפגר

        פרסטי בנה הכל בשביל לתת ללוחמים בראש והכל נכון והקאפקייק בגד בו שעבר עוד ליריבה כדי שהתוכנית שלו לא תצא לפועל

      2. הכל נכון וכל מילה בסלע – אבל דוראנט עייף מראסל וההירו בול ואיבד את האמונה שלו בעצמו וביכולת של אוק' ללכת עד הסוף. במבחן התוצאה – בינתיים – הוא די פגע.

        1. הוא פגע במבחן התוצאה אבל נכשל במבחן התודעה.

          1. + 100
            נשאר לנו רק לחלום כמה היינו מאושרים לו היה נשאר – ולאכול את הלב

          2. אם יהיה נס וראס יביא אליפות אף אחד לא יזכור את דוראנט ראס כבר יעבור אותו האליפות שלו תהיה שווה יותר מכל אליפויות קאפקייק.

            סקוטי ווילבקין רוצח את פנא

    3. לברון בשיאו היה שומר הרבה הרבה יותר טוב מדוראנט בשיאו.

      דוראנט לא שומר גדול בכלל. כנראה איזה כתב חצר החליט להריץ אותו שנה שעברה ששם הוא עוד נתן הגנה סבבה.

  34. דיווחים מהשטח טורונטו, קוואי מראה איכויות. אינטליגנצית משחק גבוהה, יכולת ייצור מהלכים, והגנה קבוצתית יפה. עוד לא אקספלוסיבי, ולא קלע באחוזים טובים.

    1. קאוויי נראה בריא לחלוטין.
      הקליעה, היא קשורה יותר לכושר משחק מאשר לכושר גופני. היא תגיע.
      אבל כל השאר?
      יוצא מן הכלל.
      הגנה אדירה,
      אתו טורונטו (לדעתי) הפכה למעומדת המובילה לסיים את העונה כהגנה החזקה בליגה.

      מי שהיה אדיר במשחק זה גרין, שאחרי פתיחה צולעת למדי במשחקי ההכנה (עדיין שחקו הגנה נהדר מהרגע הראשון של קדם העונה),
      תפס הלילה משחק, משחק.
      22 נק', 6 מ-7 מהשלוש, 5 חטיפות.
      אם בשנה שעברה טורונטו היו עמוקים, השנה הם הביאו את העומק למימדים מפחידים.
      לקבוצה יש פותחים ומחליפים בכל עמדות הגארד והפורוורד, שיודעים לתת עבודה ב-2 צדי המשחק.
      הפריווילגיה של אנונובי על הספסל,
      של היכולת לשחק עם הרכב סמול בול בו קאוויי ב-4,
      או הרכב גבוה בו קאווי ב-3,
      הופכים את הקבוצה למפחידה במיוחד.
      עם גרין חוזר לתת עונה בה הוא גם קולע?
      צריך להוסיף אותם לרשימת הקבוצות שמסוגלות להפתיע העונה בענק.

        1. תלוי עם איזה כובע אתה מתהלך בימים אלו.
          אם זה הכובע של אוהד ראסל והת'אנדר,
          אז בצדק אתה לא חושש. הסיכוי של הת'אנדר להגיע לפיינלס הוא קצת נמוך מ- 0 . . .
          אם על כובע האוהד שלך תמונות של אמביד וסימונס,
          אז חוסר החשש שלך יגרום לכך שההפתעה בסיומה של העונה תהיה גדולה למדי.

          טורונטו ובוסטון, לטעמי, הן היחידות במזרח שיכולות לראות עצמן בקונסטלציות מסוימות, קונטנדריות.
          יש לי תחושה שתהיה סדרת גמר מזרח מטורפת בין ה-2.

          1. טורונטו עמוקים, וקוואי נראה טוב, אבל יש הרבה סימני שאלה של כימיה, יכולת אימון, כושר אמיתי של קוואי, מנהיגות, כל אלה הופכים את טורונטו לחידה קשה לפיצוח.
            פילי, עם פוטנציאל, אבל גם כן קשים לחיזוי.
            בקיצור, גם אני לא מפחד מטורונטו במונחים של סדרות פלייאוף, גם אם יצליחו בליגה. יש סיכוי שיהיו מעולים, סיכוי קטן.

          2. אני לא רואה את טורנטו בשום מקום שנקרא גמר NBA.

            אני מסתובב עם כובע סומבררו גדול שמצד אחד תמונה של ראס ומצד שני תמונה של סימונס בג'אמפ מה-3.

            הסיכוי של כל המערב הוא 0% להגיע לגמר הליגה למעט הלוחמים.

            טורנטו לא קונטנדרית, הם קבוצת עונה סדירה עם הסגל השני הכי טוב באיכותו במזרח ואמורים להגיע לגמר המזרח כמשהו מובן מאליו. אבל בוסטון תתן לה בראש בקלות שם אם בכלל תגיע (אני צריך לראות איך פילי יראו ואיך יאניס יראה)

          3. אגב אני בטוח בדבר אחד שטורנטו לא תהיה בגמר ה-NBA אם לא יהיו פציעות מפתח בבוסטון.

          4. היי היי גיא..
            נהפכת לשמעון…
            הצהרות שלא מגובות בסטטיסטיקות מתקדמות.
            הסיכוי של הת'אנדר לפיינלס נמוך מ0?
            בטוח שתצליח להסביר גם את זה…

          5. שלום לך יום אחד – טוב לראות אותך – השנה נלך רחוק

          6. יום אחד,
            אולי חוש ההומור שלי לא מוצלח כפי שאני מדמיין שהוא.

            מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית:

            "שלוש נקודות רצופות (…) מורות –
            ד. אירוניה, לגלוג, או חוסר אמון."

            המשפט –
            "אז בצדק אתה לא חושש. הסיכוי של הת'אנדר להגיע לפיינלס הוא קצת נמוך מ- 0 . . ."
            נועד להיקרא בהבנה שהוא אירוני.

  35. תגובה למתן גילור – הזכרתי אותך בתגובה הקודמת כדי לכבד אותך – כיוון שלקחת חלק בדיון (בפעם ה-8567) לגבי ההגנה של לברון – והתעלמות איננה מנומסת. נראה לי שהבנת אותי לא נכון. בכל מקרה אמשיך לקרוא בעניין רב את תגובותיך באתר. שא ברכה

    1. OK. מקבל. תודה על ההבהרה. מתנצל על שהבנתי לא נכון.

  36. אם יעבור לניקס וייקח איתם אליפות אז לגמרי כן.

  37. מאמר נהדר מאוד אוהב את אוקונור תודה רבה סמיילי.
    לדעתי העונה תהיה העונה שהמספרים של לברון בעונה הסדירה ירדו קצת (שינוי גדול בשיטת המשחק ורצון לתת יותר במה לצעירים).
    לדעתי דוראנט הוא השחקן השני הכי טוב אחריו אבל מבחינה תקשורתית נראה הרבה יותר באזז סביב יאניס ודייוויס

    1. ובצדק כל עוד דוראנט נשאר בווריורס (שאין להתווכח על זה שהחיים שם קלים יותר)

  38. תשובה: לא.
    אבל מאמר יפה.
    תודה כלת התרגום מולי.

  39. תודה על התרגום!

  40. מאמר מצוין. סמיילי אתה מלך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט