אחרי החגים – סיכום מחזור 5 ב NFL / רביב פייג

פורסם ב - 08. אוק, 2018 ע"י ב - כללי

נגמרו להם חגיי תשריי שסידרו לנו ימי חופש להתאושש מחודש פתיחה מצויין של ארבעת המחזורים הראשונים של הNFL.
ולמרות שפה חוזרים לשגרה ולעבודה, מלאכת הקודש של סיקור משחקי הפוטבול חייבת להמשך.
עונת 2018 כבר שוברת שיאים וכבר מספקת רגעים בלתי נשכחים, סיומי התקף לב, והחמצות שוברי לב.
חלק מהקבוצות פורעות צ'קים שנרשמו בטרום עונה וחלק פושטות את הרגל, אבל כמו תמיד  אין תחליף לדרמות ולסיפורים של כל מחזור ומחזור.

הנה הסיפורים של מה שקרה במחזור החמישי:

גרין ביי פאקרס (1-2-2) 23 – דטרויט ליונס (3-2) 31
מייסון קרוסבי, הבועט הותיק והמוערך של גרין ביי פאקרס, תפס את הראש באכזבה ובתדהמה כשהוא צפה בכדור החמישי שהוא בועט במשחק, בדרכו החוצה מבין הקורות האנכיות. 4 שערי שדה ונקודת בונוס אחת הוחמצו, במה שחייב להיות יום הקריירה הנורא בחייו של קרוסבי, ובעונה שבה נראה שבועטים מפשלים יותר מתמיד ועולים לקבוצות שלהם בנצחונות, המשחק הזה שבר שיאים.
אבל לא רק קרוסבי פגע בסיכויי גרין ביי פאקרס לנצח מול יריב שעל פניו נראה חלש יותר. אהרון רוג'רס סבל ממחצית ראשונה חלשה שבה חוסר ריכוז שלו גרם לשני איבודי כדור (בפאמבלים) שדטריוט שמחו לנצל לשים נקודות על הלוח ולרדת במחצית עם 24-0 מפתיע על גרין ביי.
למרות שרוג'רס הצליח להניע את הכדור כמה פעמים, הפאקרס לא הצליחו לסיים עם נקודות בגלל מכת פיספוסי שערי השדה.
במחצית השניה רוג'רס [32/52 ל 442 ארד, 3 ט"ד ו2 פאמבלים] חזר למגרש עם כוחות מחודשים והתחיל לחלק כדורים במהירות ויעילות ונראה שהנה מתרחש לו עוד קאמבק אגדי מבית היוצר של הטוען לכתר ה GOAT אך כל פעם שהפאקרס התקרבו, הליונס הצליחו להתרחק שוב ולשמר ניצחון מפתיע. ניצחון שני שלהם על קבוצה מהאשלון העליון של הליגה.
מתיו סטאפורד נתן משחק סולידי וחף מטעויות [14/26 ל183 יארד ו-2 ט”ד] והסתמך על משחק הריצה של קאריון ג'ונסון המצויין ושל לאגרט בלאנט שנזכר להגיע למסיבה עם צמד חגיגות באנד זון.


אטלנטה פאלקונס (4-1) 17 – פיטסבורג סטילרס (1-2-2) 41

גם אטלנטה וגם פיטסבורג הגיעו למשחק הזה במצב יאוש, כשכל הנורות האדומות דולקות כשהן יודעות שמי שמפסיד במשחק הזה יפול לבור שהסטטיסטיקה המובהקת אומרת שאין ממנו מוצא.
אבל בעוד פיטסבורג תיקתקה בכל החזיתות, הציגה משחק ריצה חזק של ג'יימס קונור במחצית הראשונה [21 ריצות ל110 יארד ו2 ט"ד, 4 תפיסות ל75 יארד] שפתח את משחק הפליי אקשן והמסירה במחצית השניה שבתורו התניע את הכימיה שהייתה חסרה כל כך בין רות'לסבירגר לאנטוניו בראון [6 תפיסות ל101 יארד ו-2 ט”ד] והגנה שמיררה למאט ריאן את החיים (טי. ג'יי וואט עם משחק שני עם 3 סאקים!!) –אטלנטה לא הצליחה להתגבר על החוסרים הקריטים בהגנה ומאט רייאן שלא הצליח לשחזר את מטר הנקודות האופייני שלו, אולי בגלל שאחרי שלושה משחקים בתוך אולם סגור הוא פתאום משחק בחוץ ואלי בגלל ההפסד המייאש לבנגלס בשניה האחרונה שבוע שעבר, כל אלו גרמו לאטלנטה להיראות כמו קבוצה שלא מסוגלת להילחם לצאת מהבור.

טנסי טייטנס (2-3) 12 – באפולו בילס (3-2) 13
אל תסתכלו עכשיו, אבל נראה שבאפולו מצליחה להתאושש מהפתיחה הנוראית לעונה שהכתירה אותם בתור הקבוצה הגרועה בליגה ורבים כבר קברו אותם עמוק במעלה הדראפט.
הם לא עושים את זה בצורה יפה (ג'וש אלן 82 יארד באוירלמשחק שלם, כן?) אבל ניצחון זה ניצחון ואלן הצליח לקדם אותם בדרייב רבע רביעי, ארוך ומתודי, שהסתיים בשער שדה מנצח משחק בשניות האחרונות.
גם מרכוס מריוטה לא הצליח להלהיב עם 129 יארד ב14/26 וחטיפה והטייטאנס לא הצליחו למצוא את אזור השער של באפולו והסתפקו בתפוקת ארבעת שערי השדה של ריאן סוקופ שלא הספיקו לשחזר את היכולת של הטייטנס להחזיק מעמד במשחקים מספיק כדי להתגבר בקצת על היריבה, ולהמשיך במומנטום של שלושת הנצחונות האחרונים שלהם שבהם הצליחה לתגברה על ג'קסונויל וההגנת העילית שלה ולהפתיע את האלופה היוצאת, פילדלפיה.
דווקא הבילס אמרו את המילה האחרונה וקטעו את הרצף של מייק וריבל וסיבכו את הטבלה בבית הAFC דרום בשיווין מאזנים עם ג'קסונויל.

מיאמי דולפינס (2-3)  17 – סינסנטי באנגלס (1-4) 27

נראה היה שהדולפינס מתאוששים מהתבוסה שספגו שבוע שעבר בניו אינגלנד כאשר עלו ל17-0 מול סינסנטי באנגלס והצליחו לשמור על 17-3 עד סוף הרבע השלישי. אבל הרבע האחרון היה שייך לגמרי לסינסנטי כשהבנגאלס הראו הרבה אופי וענו ב27 נקודות ללא מענה, הרבה בזכות קריסה מוחלטת בשמירה על הכדור של ראיין טנהיל שמסר ל 2 חטיפות ואיבד פאמבל, שניים מהאיבודים ב3 דקות האחרונות של המשחק ושניים מהם הוחזרו לט"ד הגנתי.
אי, ג'יי גרין שבר את שיא הקבוצה עם 32 משחקים עם מעל 100 יארד בתפיסה [6 תפיסות ל112 יארד] והרץ ג'ו מיקסון שעושה חילופי משמרות עם ג'יו ברנרד על ספסל הפצועים, חזר ועזר עם 93 יארד בריצה ו3 תפיסות ל22 יארד בתפיסה עם ט"ד.
סינסאנטי נראים טוב ושולטים בראש הבית, ובצדק. במיוחד לאחר ההפסד המפתיע של בולטימור לקליבלנד.
לעומתם, מיאמי, שהחלה את העונה עם תקוות לפרוץ את תקרת הזכוכית בדינמיקה של האיי.אפ.סי מזרח כבר נמצאת במאזן זהה לניו אינגלנד כששתי הקבוצות מתקדמות בכיוונים הפוכים.
לא פלא, כשקבוצה עם יתרון של 17 נקודות, לא מסוגלת או לא רוצה להריץ את הכדור כדי לבזבז זמן ומאפשרת לפרנק גור לרוץ רק 12 פעמים, מספר פעמים כפול מקניין דרייק שבערך מחצית מהגיל שלו.

בולטימור רייבנס (2-3) 9 – קליבלנד בראונס (1-2-2) 12
פעם שלישית העונה שקליבלנד סוחבת משחק להארכה. נראה שזו דרכם של הבראונס להודיע לעולם הפוטבול שהנה, השתפרנו מאוד, אבל אנחנו הולכים לעשות את זה קשה.
אלא שהפעם, קליבלנד עשתה עוד צעד חשוב קדימה ולמדה לא להפסיד משחק צמוד, ולהפתיע יריבה מהבית.
במשחק הבית הראשון שלו, בייקר מייפילד לא הצית את העולם [25/43 ל 342 יארד, ט”ד וחטיפה] והזריקה לחטיפה כבר במהלך הרביעי שלו במשחק לא בישרה טובות, אבל במשחק הגנות ופילד פוזישונס (17 בעיטת הרחקה בין שתי הקבוצות במהלך המשחק), הט"ד של מייפילד לראשאד היגינס בסוף המחצית הראשונה, עשה את כל ההבדל.
קליבלנד הצליחה לשמור על האנד זון שלה נקי כשמנעה מג'ו פלאקו [29/56 ל298 יארד וחטיפה], שנראה עד המשחק הזה בפורמה של עונת הסופר בול, להבקיע באויר ומאלכס קולינס [12 ריצות ל59 יארד] ביבשה.
עם 9 שניות לסיום המשחק, ושיווין 9-9, קיבלו הבראונס הזדמנות לסגור את המשחק עם שער שדה מ-55 יארד, הבועט גרג ג'וזף פיספס ונראה היה שהבראונס שוב הולכים להגיע עד השוקת אבל למצוא אותה שבורה, אבל, בהתאם לרוח המשחק, לאחר כמה דרייבים לא פרודקטיבים במהלך הארכת הזמן, הבראונס הצליחו להגיע לטווח בטוח מספיק בשביל ג'וזף לבעוט עבור הניצחון עם 5 שניות על השעון.


דנבר ברונקוס (3-2)  16 – ניו יורק ג'טס (3-2) 34
המשחק הזה לא התחיל טוב עבור הניו יורק ג'טס כאשר בילאל פאוול פימבל כדור בדרייב הראשון שלהם ונתן לדנבר הזדמנות להבקיע, ובדרייב הבא שלהם הג'טס פיספסו שער שדה.
אבל הג'טס דבקו במשחק הריצה שהשתלם בענק.
323 יארד על הקרקע כשאיזייה קרואל [15 ריצות ל219 יארד וט”ד] ובילאל פאוול [20 ריצות ל99 יארד] קורעים את הגנת דנבר לצ'אנקים גדולים וסם דארנולד משגר מטח טילים מהאוויר [10/22 ל 198 יארד, 3 ט”ד וחטיפה] בעיקר לרובי אנדרסון [3 תפיסות ל123 יארד ו 2 ט”ד!!] ופתאום הכל נהדר במדולנדס.
קייס קינום כמו משוגע כדי לנסות לרדוף אחרי הג'טס [35/51 ל377 יארד, 2 ט”ד וחטיפה], בעיקר לדמריוס תומאס (5 תפיסות ל105 יארד וט"ד] אבל ללא תוצאות משמעותיות והמשחק למעשה היה גמור במחצית כשהג'טס מוסיפים עוד 10 נקודות ברבע האחרון כדי לתקוע את המסמרים האחרונים בארון הקבורה של הברונקוס לאותו ערב.

ג'קסונויל ג'אגוארס (2-3) 14 – קנזס סיטי צ'יפס (0-5) 30
בחמישה מתוך ששת המשחקים בשנים החרונות, שהציגו את ההגנה הטובה ביותר מול ההתקפה הטובה ביותר, ההתקפה ניצחה.
במשחק שהתקיים בארוהד, הצטדיון הבייתי של קנזס סיטי צ'יפס ואחד הרועשים ביותר באמריקה, דווקא הגנת הצ'יפס, שנחשבת לאחת החלשות בליגה, הייתה דומיננטית ביותר כאשר כפתה על בלייק בורטלס 5 איבודי כדור (4 חטיפות ופאמבל) והגיעו אליו 4 פעמים במשחק.
הגנת הג'אגוארס, הטובה בליגה, אמנם הצליחה להשיג מה שלא הצליחה אף הגנה לפניה, לחטוף את פטריק מהומס, לא פעם, אלא פעמיים, ולגרום לו להראות פגיע כשלראשונה לא הצליח למסור לט"ד, אבל מה שלא הושג באוויר נכבש בקרקע והצ'יפס עלו ל17-0 במחצית ו 2 איבודי כדור של בורטלס בשלהי המחצית השניה חיסלו כל סיכוי לקאמבק.
מהומס [22/38 ל 313 יארד, 2 חיפות וט”ד בריצה] הציג משחק חלש יחסית(במושגים של מהומס) ונעזר בקארים האנט [22 ריצות ל87 יארד וט”ד] כדי לשמור את הצ'יפס על מאזן מושלם בAFC מערב, הרחק מעל שאר הקבוצות.
אבל זה לא חדש לצ'יפס שגם עונה שעברה היו הקבוצה האחרונה בליגה להפסיד במהלך העונה הסדירה ונראה איך היכולת והשינויים השנה יתרגמו ליכולת בפלייאוף.


ניו יורק ג'איינטס (4-1) 31 – קרולינה פנתרס (1-3) 33

בעונה שפספוס שערי שדה מחסלי משחקים הפך למגיפה, נחמד לראות בועט שברגע האמת מתעלה מעל ומעבר. גראהם גאנו, הבועט של קרוליינה, עם 6 שניות על השעון ובפיגור של נקודה, ניגש לעמדת הבעיטה לנסות שער שדה של 63 יארד, מרחק אסטרונומי בכל קנה מידה ובמיוחד שגאנו לא בעט מעולם שער שדה מוצלח ממרחק מעל 59 יארד.
פרץ רגשות השמחה בשורת הפנתרים כשהכדור האליפטי עבר בין הקורות, יכל לבייש חגיגות סופרבול.
רק לפני כמה ימים איליי מאנינג נתן ראיון בו דיבר על הסיכונים במסירות לעומק ורק לפני כמה ימים אודל בקאהם ירד על חוליית ההתקפה של קבוצתו וביקש להיות מעורב יותר.
ונראה שזה עובד להם, מאנינג לקח יותר סיכונים ודחף את הכדור לבקאהם ללא הרף [8 תפיסות ל131 יארד ו ט"ד] ושיתף את סאקוון בארקלי במשחק המסירה [15 ריצות ל 48 יארד ו4 תפיסות ל81 יארד ו2 וט"ד] ולמרות המחיר (2 חטיפות לאחר 163 נסיונות מסירה ללא חטיפה), שמר על הג'איינטס צמודים לקרוליינה שלושה רבעים ובפעם הראשונה במשחק להעלות אותם ליתרון עם דקה ורבע על השעון.
אבל כאמור, קרוליינה הצליחה לקדם את הכדור לטווח על קצה גבול היכולת של בועטים, וזה עבד להם.
קאם ניוטון עם 21 פגיעות מתוך 35 ל237 יארד, 2 ט”ד ו2 חטיפות כשאחד מהט”ד היה לכריסטיאן מקקפרי, הראשון שלו באוויר.
ניו יורק ג'יינטס של השנים האחרונות הא בין הקבוצות שממעטות לצבור נקודות בליגה, הם לא הצליחו להשיג מעל 30 נקודות כבר שנים. אולי הם יוכלו להתנחם ב31 נקודות של אמש.

אוקלנד ריידרס (4-1)  10 – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-3) 26
הצ'רג'רס לקחו שליטה על המשחק מתחילתו כשעלו ל17 -3 כבר במחצית ושמרו על היתרון לאורף כל הדרך כשהריידרס, אחרי משחק מטורף ועשיר בנקודות עמוק לתוך ההארכה כשניצחו את הבראונס שבוע שעבר, ניצחון ראשון לעונה ולמאמן ג'ון גרודן, נראו אנמים ולא הצליחו לייצר כלום רוב המשחק. מרשואן לינץ' שנראה שמצא את מעיין הנעורים רק לפני שבוע, לא הצליח להתניע את משחק הריצה. (מישהו יודע מה דאג מרטין עושה שם חוץ מלאסוף את צ'ק המשכורת?)
לעומתם פיליפ ריברס [22/27 ל339 יארד ו 2 ט"ד] שהניע את הכדור בחופשיות ומלווין גורדון [19 ריצות ל58 יארד וט”ד, 4 תפיסות ל62 יארד] חגגו על המגרש.

מינסוטה ויקינגס (1-2-2)  23 – פילדלפיה איגלס (3-2) 21
השיחזור של גמר הNFC משנה שעבר, בשינוי העמדה שמאחורי הסנטר עבור שתי הקבוצות, הפך למשחק "הנקמה" של הויקינגס ששלטו ברוב המשחק, עלו ל20-6 ברבע השלישי והצליחו לעמוד בנסיון קאמבק של האיגלס שהובלו הפעם בידי קארסון וונץ במקום ניק פולס.
קירק קאזינס [30/37 ל301 יארד וט"ד] נראה נהדר ומדוייק כשחילק מסירות לאדם ת'ילן [7 תפיסות ל115 יארד וט"ד] וסטפון דיגס [10 תפיסות ל91 יארד] וחתף את הקו האחורי של הגנת פילדלפיה.
האיגלס, סובלים מרגרסיה של קו ההתקפה שלא מצליח לתת לוונץ [24/35 ל311 יארד ו-2 ט"ד] מספיק שקט ולבסס משחק ריצה וגם של הגנת המסירה ונופלים למאזן שלילי והפסד בעייתי בבית הצמוד כל כך.

לוס אנג'לס ראמס (0-5) 33 – סיאטל סיהוקס (3-2) 31

במשחק בסיאטל, שהייתה לי הרגשה שיהיה משחק מלכודת עבור הראמס, הגנת סיאטל הצליחה לנטרל חלקית אספקט אחד של התקפת הראמס כשפציעות של קופר קאפ וברנדין קוקס גרמו לג'רד גוף להראות פחות דורסני באויר. אבל לוס אנג'לס העמוסה בנשקים, פשוט נתנה לטוד גארלי לזרוח עם שלושער בריצה [22 נסיונות ל 77 יארד, 4 תפיסות ל36] שעזר למשחק להישאר צמוד עם חילופי מהלומות הדדיות וחילופי הובלה תכופים, עמוק לתוך הרבע השלישי בו נראה שסיאטל הולכת להתנתק מהחיבוק הצמוד, אבל שער שדה ברבע הרביעי העלה את הראמס ב-2 נקודות מעל הסיהוקס והם הצליחו לשמור על הנצחון.
ראסל ווילסון [13/21 ל 198 יארד ו3 ט”ד] שרד ונשאר בחיים למרות התחזיות על מותו המוקדם מידי אהרון דונלד ונמדקה סו שהתבררו כמוגזמים.
הראמס התגברו עלו אתגר משמעותי במשחק חוץ באחד האתרים הקשים לנצח בהם והוכיחו שהם ראויים למאזן המושלם בראש הNFC מערב.

אריזונה קארדינלס (4-1) 28 – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-1) 18

עד לפני חמישה שבועות, הפורטי ניינרס נחשבו כוח עולה בליגה, הקבוצה עם הכי הרבה סיכוי לעשות את הקפיצה הגדולה קדימה, עם ההייפ הכי מטורף.
חודש אחד קדימה וסן פרנסיסקו היא קבוצה שבורה, חבולה שמשחקת ברמה של טרום עונה, מילולית, כי הפציעות הרבות לשחקנים פותחים מחקו את העמדות הפותחות מטבלת העומק בהרבה מהעמדות המשמעותיות בהתקפה , ובראשן עמדת הק"ב הפותח.
עד לפני שבוע אריזונה קארדינלס נחשבה בין הקבוצות הגרועות בליגה, פתחו את העונה עם ארבעה הפסדים ונראו לא מוכנים לעונה עם כשלים בעמדת הק"ב ובמשרת המאמנים.
ג'וש רוזן אחד קדימה והקרדינאלס מראים השתפרות משבוע לשבוע. במחזור הקודם כמעט וניצחו את סיאטל והשבוע, במשחק חוץ, הביסו את הפורטי ניינרס.
סן פרנסיסקו התעלו על אריזונה בכמעט כל פרמטר על המגרש. כפול יארדים במסירה, פי 3 יארדים בריצה, פי 2 זמן אחזקת כדור, כמעט פי ארבע אחוזי השלמה של דאון שלישי, אבל בפרמטר הכי חשוב, נקודות על הלוח, הם נכשלו.
הגורם המכריע היה משחק מרושל שכלל חמישה איבודי כדור, 2 חטיפות של בת'ארד ושלושה פאמבלים (2 מתוכם גם של ב'תארד). בת'ארד אומנם סיים את המשחק עם שיא אישי ביארדים במסירה למשחק [34/54 ל 354 יארד, 2 ט"ד, 2 חטיפות] אבל בניגוד לשבחים שקיבל על התפקוד שלו מול הצ'ארג'רס בשבוע שעבר, אבל לא נראה כפיתרון לעונה כשחלק גדול מההפסד על כתפיו עם משחק מהוסס ומרושל.
ג'ורג' קיטל הטייט אנד הוא נקודת האור היחידה בקבוצה כשהוא ממשיך עם תצוגה טובה [5 תפיסות ל83 יארד] ומבסס את מיקומו כטייט אנד צמרת בליגה.
רוזן עשה את המינימום ההכרחי עם 170 יארד באוויר כאשר 75 מתוכם במסירה הראשונה של המשחק לט"ד של קריסטיאן קירק.

דאלאס קאובויס (3-2) 16 – יוסטון טקסאנס (3-2) 19
בדו קרב של מדינת טקסס, האקדוחן דשון ווטסון [33/44 ל 5 יארד, ט"ד וחטיפה] התחבר הייטב עם דיאנדרה הופקינס [9 תפיסות ל 151 יארד] והוביל את יוסטון לניצחון דחוק על הקאובויס.
זיק אליוט לא הצליח לעזור לקבוצה ולהמשיך את המומנט של המשחק האחרון שלו, כשהשיג רק 54 יארד ב20 נשיאות. דאק פרסקוט ממשיך לא להרשים עם 208 יארד ב18 מסירות, ט”ד ו2 חטיפות.
למזלם של הקאובויס, בית הNFC מזרח לא מספק מובילה ברורה ובשלב זה של העונה המאזנים שם דיי צמודים. אבל אם הם לא יתחילו לחבר דברים, קל יהיה לראות מי החוליה החלשה.

Tags: ,

51 תגובות ל - “אחרי החגים – סיכום מחזור 5 ב NFL / רביב פייג”

  1. יוסי ברקלי

    08. אוק, 2018
    21:01

    הג'יאנטס נשדדו!

    Reply to this comment
    • אור

      08. אוק, 2018
      21:06

      זה היה די ברור בלייב שהוא לא עבר את המארקר, לפחות היו בודקים.

      Reply to this comment
  2. ולדי קוגן

    08. אוק, 2018
    21:19

    התוצאה בפיטסבורג אטלנטה הפוכה. אטלנטה סיימו את חלקם, הם לא יוצאים מהבור הזה.
    מה הקטע עם באפלו, הם אמורים להיות גרועים ואיכשהו מנצחים 2 מ-5. די מדהים לקבוצה בלי יכולת התקפית בכלל.
    הקאובויס פשוט אחת הקבוצות החלשות, קשים לצפייה.

    Reply to this comment
  3. עידו גילרי

    08. אוק, 2018
    21:23

    רביב לכם לפחות יש תירוץ של פציעות. ההתקפה של הקארדס פשוט אימפוטנטית. פשוט עצוב לי על פיצג'ראלד שצריך להיות חלק מזה. ג'וש רוזן בינתיים מפיל ציפורים מהשמיים עם המסירות שלו ואת אלה שלא הרסיברים של אריזונה מפילים לרצפה.

    Reply to this comment
    • רביב פייג

      08. אוק, 2018
      21:27

      כן, מאוד מוזר מה שהלך שם. למרות האימפוטנטיות של הקארדס, ולמרות המספרים הטובים של הניינרס, כנגד כל הגיון בריא וסטטיסטיקה של שנים- הובסנו קשות.
      אם זו לא הקללה של בית הקברות האינדיאני שהוקם על בית קברות לחיות שמתחת לאצטדיון ליוויס, אז אני לא יודע מה זה. (:

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        08. אוק, 2018
        21:43

        המספרים קצת משקרים הכדור היה כל הזמן אצלכם אז מן הסתם יארדים נצברים. גם האיבודים לא עוזרים.

        Reply to this comment
  4. אור

    08. אוק, 2018
    21:28

    תודה על הסיקור.

    1. לא בדקתי את הסטטיסטיקות אך כמו שכבר טענתי אתמול, רודג'רס והפאקרס נכנסים הרבה פעמים לפיגור גדול מוקדם ואז הוא צריך להיות המשיח. נשאלת השאלה, למה ההתקפה בראשותו לא שמה נקודות על הלוח מתחילת המשחק?

    2. בולטימור בראשות פלאקו זו קבוצה שאסור להתלהב ממנה ע"ס משחק או שניים בודדים (כנ"ל לגבי הטייטאנס ומאריוטה או מיאמי וטאנהיל, אבל מהם אף אחד לא באמת מתלהב).

    3. גם כשקליבלנד מנצחת עם FG זה עם הבעיטה הכי "קליבלנדית" שיש..

    4. מאהומס היה טוב מאוד. אני לא חושב שהצ'יפס יתפרקו שוב הפעם כי הוא לא אלכס סמית'. אולי בעונה הבאה תקרה לו נפילת עונה שנייה..

    5. הג'איינטס נשדדו כאמור, אבל לפחות נתנו לאוהדים משחק מהנה. הבעיטה של גאנו הייתה אדירה והיו לו עוד כמה יארדים בטווח של שיא NFL חדש.

    6. אני עוד מצפה ממינסוטה לממש את הפוטנציאל, אחרי אתמול הם בכיוון הנכון.

    7. ברכות לעידו ולקארדס, כבר לא יהיה 0-16 (אני יודע שמנחם מכריח אתכם לרשום מימין לשמאל משום מה..).

    8. שוב ביסט-מוד לא קיבל את הכדור מהגול-ליין ושוב זה נגמר בחטיפה… בכל מקרה אני עדיין מופתע שהקאמבק שלו התברר ככזה מוצלח.

    9. מי שיודע מה גארט עושה בתור מאמן ראשי ב-NFL שיעדכן אותי. כרגע גם ואנס ג'וזף מועמד חזק להיות המפוטר הראשון.

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      08. אוק, 2018
      21:32

      מהומס היה בסדר לא הייתי אומר טוב מאד.

      Reply to this comment
      • אור

        08. אוק, 2018
        21:38

        יחסית למשחק מול הג'אגס המאיימים..

        Reply to this comment
    • שחר דלאל

      09. אוק, 2018
      17:47

      1. הוא שם אותם בעמדה להוביל פעם אחר פעם, אם קרוסבי לא היה מחטיא את הבעיטות היינו מדברים על משחק אחר.
      3. הגדירו את זה יפה אחרי המשחק – הבועט של קליבלנד אומנם ניצח להם את המשחק, אבל הוא צריך להיות ללא עבודה (החטיא גם אקסטרא פוינט שהיתה מנצחת את המשחק ללא הערכה)
      9. נראה שדרכו של גארט סלולה החוצה. הוא כבר זומן לשיחה אצל המנהל…

      Reply to this comment
  5. אור

    08. אוק, 2018
    21:28

    10. ג'וש רוזן נראה… לא משהו

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      08. אוק, 2018
      21:31

      זה אנדרסטייטמנט…

      Reply to this comment
      • אור

        08. אוק, 2018
        21:39

        מה עם פיצ, אין לו איזה שיא שהוא יכול לקבוע העונה?

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          08. אוק, 2018
          21:40

          שיא לא. יכול להגיע למספר 2 ביארדים אבל בקצב הזה…. לך תדע.

          Reply to this comment
          • אור

            08. אוק, 2018
            21:42

            כן מספר 2. הלוואי, מגיע לו

  6. עידו גילרי

    08. אוק, 2018
    21:29

    לגאנו יש בודאות כמה וכמה שערים מעל ל 51 יארד. אני די בטוח שהוא מעולם לא עבר 60 אבל 55 לפחות כן.
    חצי מהאיבודים של בורטלס היו דביליים בטירוף בלי קשר ללחץ של הצ'יפס.

    Reply to this comment
    • אור

      08. אוק, 2018
      21:38

      לפני הבעיטה הראו שהמקס הקודם שלו היה 59

      Reply to this comment
    • אור

      08. אוק, 2018
      21:41

      אני זוכר שהוא היה די גרוע בוושינגטון, יפה שהוא מחזיק מעמד כבר עונה עשירית בליגה

      Reply to this comment
      • שחר דלאל

        09. אוק, 2018
        17:49

        מצוין כבר כמה שנים בקרוליינה. שנה שעברה הם בחרו בדראפט בהאריסון בוטקר (שהיום עושה חיל בקנזס סיטי), אך גאנו ניצח בתחרות ללא עוררין והם נאלצו לשחרר אותו.

        Reply to this comment
  7. איתן

    08. אוק, 2018
    21:45

    בס"ד
    לבראונס יש שני נצחונות נראה לי ולא שני תיקו או שאני טועה?

    Reply to this comment
  8. עידו גילרי

    08. אוק, 2018
    21:56

    דרך אגב יש כבר שם קליט לפוזת פריסנאפ של מהומס?
    זה הולך לתפוס חזק.

    Reply to this comment
  9. Berch

    08. אוק, 2018
    22:46

    תודה על הסיקור. מהנה גם להדיוטות כמוני 🙂

    Reply to this comment
  10. ג'ו פלאקה

    08. אוק, 2018
    23:37

    מאט ריאן לא מפסיק לחרבן במכנסיים.

    הבחור מתעלם מהרסיבר הכי טוב בליגה והשחקן הכי טוב בפנטאזי אצלי.

    Reply to this comment
  11. אור

    08. אוק, 2018
    23:41

    אם אני אוהד הג'אגס, אני בוכה בלילה שהקבוצה לא עשתה הכל בשביל להביא את קאזינס והחתימה את בורטלס במקום.

    Reply to this comment
    • שחר דלאל

      09. אוק, 2018
      17:51

      זאת בחירה מודעת תחת מגבלות תקרת השכר. הוא הק"ב הפותח (שלא בחוזה רוקי) שמרוויח הכי מעט בליגה. ההתקפה היתה נראית אחרת לחלוטין את פורנט היה כשיר.

      Reply to this comment
  12. רביב פייג

    09. אוק, 2018
    05:41

    דרו בריס- איזה שחקן ענק.
    שבר את השיא של כל הזמנים ביארדים במסירה- 71,940 יארד באוויר.
    עבר את פיטון מאנינג שהחזיק בשיא במשך 3 שנים.
    וכמו השחקן הגדול שהוא עשה את זה בצורה הכי מיוחדת שאפשר. פצצה ל62 יארד וט"ד לטרקואן סמית' (דרך נחמדה להתגנב לספרי ההיסטוריה) שחקן טירון שעד היום תפס תפיסה אחת בקריירה שלו.
    מחבב את בריס עוד מימיו בסן דייגו ואין ראוי ממנו.
    מזל טוב.

    Reply to this comment
  13. עמיר פז

    09. אוק, 2018
    05:51

    תשובה לאור. ג׳ייסון גארט הוא הפודל והיס מן של ג׳רי ג׳ונס, שהורס את הקאובויס בניהול שערורייתי. מאז ימי ג׳ימי ג׳ונסון לא היה מאמן ראוי בדאלאס. כמה עצוב שקבוצה שזכתה חמש פעמים בסופרבול לא זוכה לחזור למעמד מזה 23 שנים

    Reply to this comment
  14. המשגיח

    09. אוק, 2018
    09:18

    כל הכבוד לבאנגלס.
    הפתעת העונה עד עכשיו לא?

    Reply to this comment
  15. ינון יבור

    09. אוק, 2018
    10:52

    תודה רביב. סיקור אדיר.
    מה שיא הליגה מבחינת הבעיטה הארוכה ביותר שנכנסה? ושלא נכנסה?

    Reply to this comment
  16. גיא רוזן

    09. אוק, 2018
    12:20

    מה עוד אפשר לומר על דרו בריס?
    לא סתם שבר את השיא,
    עשה זאת במשחק בו הוא נראה כמו הקווטרבאק הטוב בליגה
    (לא רק נראה – ראשון ברייטינג מסירה, שלישי ב-QBR, יש לו 11 טאצ'דאונס מול 0 אינטרספשינס. יש לו קייס יפה לתואר ה-MVP, עד כה).

    תודה על אחלה סיקור!

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      09. אוק, 2018
      12:28

      משעשע שרק לפני כמה שניים היו לא מעט שעוד ניסו לטעון ברצינות שהוא לא HOF.
      הנה ברכה ממישהו שמבין קצת בנושא:
      https://www.youtube.com/watch?v=F27qn5b7UuA

      Reply to this comment
      • גיא רוזן

        09. אוק, 2018
        12:39

        ענק, מאנינג. פשוט ענק.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          09. אוק, 2018
          12:40

          אכן, כישרון גדול שהתבזבז על משחק אדיוטי כמו פוטבול…

          Reply to this comment
      • נתי

        09. אוק, 2018
        13:08

        נשבע לך, עוד לפני שפתחתי ידעתי מה אתה מצרף!! גדול…

        Reply to this comment
  17. נתי

    09. אוק, 2018
    13:11

    נראה שגם שיא הטאצ' יילך אל בריס בסוף. אין ספק שהוא ראוי לו, אם כי, ואני אוהד בריידי בכלל, חייב לציין ששני השיאים המשמעותיים האלה ישבו טוב על פייטון…

    Reply to this comment
  18. מיצי

    09. אוק, 2018
    15:05

    מעולה, תודה! תמשיכו ככה

    Reply to this comment
  19. שחר דלאל

    09. אוק, 2018
    17:56

    מדהים שלקראת הדראפט דיברו על טי ג'יי וואט רק כאח של ולא באמת בחנו אותו כשחקן בפני עצמו. הוא בסוף נבחר בסיבוב הראשון, אבל היה צריך להיבחר הרבה הרבה יותר גבוה (נבחרו לפני 5 שחקנים בעמדה שלו, כשרק לאחד מהם – דרק בארנט מפילי – יש קייס מוצדק מדוע נבחר לפניו).

    Reply to this comment
  20. 7even

    10. אוק, 2018
    12:26

    הנקודות שלי מהמחזור:
    1. כמה חבל שגרין ביי מבזבזים את אחד השחקנים הכי טובים אי פעם בקבוצה חסרת יכולת ביצוע. ואני בכלל לא מדבר על קרוסבי. זו לא אשמתו שמדובר בפרנצ'ייז לא מתפקד כבר שנים.

    2. קאזינס…פולס…קינום…אלכס סמית'.
    כל אלו היו זמינים לג'אגס השנה והם בחרו להישאר עם בורטלס.
    כמה חבל מבחינתם. יכלו להיות קונטנדרים רציניים.

    3. קרלויינה פשוט קבוצה קשוחה בטירוף. לדעתי היא עוברת לאנשים מתחת לראדאר

    4. אוי הדולפינס שלי. להוביל ב 17 ולהפסיד ב 10?? טנהיל עלה מסומם חצי שני

    5. קליבלנד אחלה קבוצה. הריידרס מממ ממש לא.

    6. אודל יצא נגד איליי. אולי בצדק ואולי לא אבל זה מרגיש שהדקות של איליי בג'איינוטס ספורות אם הפרנצ'ייז פלייר יוצא עליך

    7. ליביון בל ממשיך לשלם 850 אלף דולר על כל משחק שהוא לא מגיע אליו, ולא נראה שהסטילרס בכלל צריכים אותו

    8. מה חשבתם, שהפטס לא יובילו את הבית שלהם עד המחזור השישי?

    9. מטורף מה שאנדרו לאק מבצליח לעשות עם קבוצת פרי סיזן מסביבו

    10. הבילס, השטיח של הליגה שוחטים בחוץ את הוייקינגס, שמנצחים את האיגלס, שמראים כל משחק הרבה אופי, אבל מפסידים לטייטאנס, שמפסידים לבילס. אע?

    Reply to this comment
    • שחר דלאל

      10. אוק, 2018
      16:50

      4. הדולפינס סבלו מהחיסרון של טאנסיל. נגד שיקאגו זה לא הולך להיות יותר קל…

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        10. אוק, 2018
        16:53

        הדולפינס סבלו יותר מאי-החיסרון של טנהיל.

        Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *