Free No More 2018 – קלינט קאפלה / עומר מזיג
Free no more

Free No More 2018 – קלינט קאפלה / עומר מזיג

לא יודעים על מה מדובר? היכנסו לכאן

 

קלינט קאפלה נשאר ברוקטס – $87,500,000 לחמש עונות – 17.5$ מיליון לעונה:

בהסתכלות מנותקת מהקשר – שהרבה אנשים עשו כשהחוזה הזה נחתם – קאפלה הוא לא שחקן הכדורסל הכי מוכשר בעולם. רק 18.1% מהסלים שלו העונה באו ללא אסיסט, ורק 19.8% מהזריקות שלו העונה באו ממרחק גדול מ3 feet (פחות ממטר) מהטבעת. 56% מהעונשין השנה הם שיא קריירה (חיובי) עבורו, ובפלייאוף הוא ירד ל47.3% (26 מ55).

בגובה 2.08, הוא לא מסוגל לקלוע בפוסט מעל אף אחד (רק 32 פוזשנים כאלה העונהפחות מכריס פול וג'יימס הארדן – ביעילות של 0.63 נקודות לפוזשן). בנוסף, והוא גם לא מסוגל למסור משם לשחקני חוץ – או משום מקום לצורך העניין. קאפלה סיים את העונה עם 1.2 אסיסטים ל36 דקות משחק – הנתון השני הנמוך ביותר בליגה לשחקן ששיחק העונה יותר מ2000 דקות, ופחות משחקנים כמו דיאנדרה, האוורד או אדאמס:

מצד שני, הוא מוכשר מאוד ביכולת ההתקפית הנדרשת ביותר מסנטר NBA מודרני – סיום בפיק&רול. השוויצרי השיג 5.3 נקודות בממוצע למשחק דרך המהלך הזה, שני בליגה רק למארק גאסול הספרדי, וביעילות פסיכית של 1.34 נקודות לפוזשן – הגבוהה בליגה בפער גדול מבין 39 השחקנים עם יותר מ2 פוזשנים כאלה למשחק.

המספר הזה נובע מקליעה של 69.5% מהזריקות במצבים האלה, ומזה שרק 4.2% מהפוזשנים האלה מסתיימים באיבוד (אחד הנתונים הנמוכים בליגה). כל זה קורה כש21.7% מהפוזשנים האלה מסתיימים בזריקות עונשין – שאם הוא יקלע ביותר קרוב ל65% (נגיע לזה) יקפיצו את היעילות שלו עוד יותר.

בהגנה הוא כבר אחד השחקנים הטובים בליגה. עם 1.9 חסימות למשחק, הוא היה שני רק לאנתוני דיוויס העונה בליגה. בפלייאוף הוא אפילו העלה את המספר הזה ל2.1 וסיים כמלך החסימות של הפלייאוף בשנה השנייה ברציפות. הוא "מפריע" ל12.9 זריקות למשחק – שביעי בליגה, ולוקח בממוצע 10.8 ריבאונדים למשחק – שמיני בליגה.

אבל המספר שהכי מעניין את יוסטון בו הוא 28.5.

בשני הסיבובים הראשונים של הפלייאוף קאפלה התמודד מול קארל אנתוני טאונס ורודי גובר. בעוד שמדובר בשניים מהסנטרים הטובים בליגה, המאצ' אפ שלו מולם הוא "נוח" יחסית – במובן ששניהם משחקים כמו ביגמנים אמיתיים בצבע שהוא רגיל לשמור עליהם.

מול גולדן סטייט זה לא היה המצב, והמספר למעלה הוא מספר הדקות שקאפלה שיחק בממוצע למשחק בסדרה הזו. למי שעדיין זוכר, הסדרה הזו התאפיינה בחילופים על כל חסימה הגנה, ובידודים של שחקן על מיסמאצ' שנוצר בעזרת החילופים האלה בהתקפה. קאפלה הגן לאורך כל הפלייאוף ב61 פוזשנים של בידודים עליו, ושמר את היריב על PPP של 0.74.

זה נתון נמוך מאוד עבור סנטר שרוב הפוזשנים האלה עבורו הם מול גארדים קטנים וזריזים ממנו. אני לא מוצא את הנתונים המדויקים רק מהסדרה מול גולדן סטייט, אבל מצפייה בלייב, ובעיקר מכמות הדקות שיוסטון הצליחו לשחק איתו בסדרה, אני יודע שהוא הצליח להתמודד לפחות באופן סביר עם הגארדים של הווריורס בהגנה אחרי חילוף – משהו שאולי 3 או 4 סנטרים בכל ליגה מסוגלים לעשות לאורך סדרה שלמה.

זה בא בסתירה לטענה הנפוצה ש"כל אחד היה יכול להיות ככה ליד הארדן ופול". התקפית זה אולי נכון (לא לחלוטין – מדובר באתלט מן המעלה הראשונה עם ידיים טובות שקורא יפה את המשחק ויודע בדיוק לאן לזוז), אבל הגנתית השוויצרי הוא אחד מהסנטרים הטובים בליגה, והיחיד ביוסטון שמחזיק את הצבע בהגנה לצד שלל סטרץ' 4ים למיניהם.

 

בנוגע לחוזה, לכולם היה ברור שיוסטון – שהייתה מעל התקרה ככה או ככה – היו חייבים להשאיר את קאפלה בסגל. ההבנה הזאת, בצירוף של כמה החלטות רעות של כמה GMים שכבר כיסיתי הקיץ, הובילה לכך שאף קבוצה אפילו לא הגישה לקאפלה טיוטת חוזה שהוא היה מסופק מספיק ממנה כדי לחתום ולהכריח את יוסטון להשוות.

זה הביא למצב שבו 10 ימים אחרי פתיחת מועד ההחתמות, לאף קבוצה לא נשאר מספיק מקום פנוי מתחת לתקרת השכר כדי להציע לקאפלה חוזה ראוי, והאפשרויות שלו הצטמצמו ללחתום ביוסטון על חוזה ארוך טווח, או לחתום על הצעת היענות של 4.75 מיליון דולר ולהפוך לשחקן חופשי בלתי מוגבל בקיץ הבא.

כמו שכמעט תמיד קורה במקרים האלה, קאפלה בחר באפשרות הראשונה. יוסטון השיגה את השחקן השלישי הכי חשוב שלה בחזרה ואחד הסנטרים הטובים בליגה, במחיר קצת גבוה משחקן חמישייה ממוצע.

אם תגללו קצת למטה בהטמעת הקישור לחוזה מSportrac למעלה, תגלו שלקאפלה יש בחוזה הזה שלושה תמריצים כל שנה. הסבר קצר על תמריצים בחוזה NBA ועל תמריץ סביר מול תמריץ לא סביר: קבוצות יכולות "לתלות" חלק מהכסף שמשולם לשחקן בחוזים בתנאים מסוימים, שיכולים להיות כמעט כל דבר ששני הצדדים מסכימים עליו.

תמריץ נחשב כ"סביר" רק אם השחקן הצליח להשיג את ההישג אליו הוא מבוסס בעונה שקדמה לנתינת החוזה – אחרת הוא נחשב כ"לא סביר". למה זה חשוב? פשוט מאוד – תמריץ "סביר" נספר כנגד התקרה בעוד שתמריץ "בלתי סביר" לא.

במקרה של קאפלה, ההגעה לגמר האיזורי (הקבוצה הגיעה לגמר אזורי) ואחוז הריבאונד ההגנתי (30.7% בשנה שעברה) נחשבים כתמריצים סבירים בעוד אחוזי העונשין (56% בעונה שעברה) נחשבים כתמריץ לא סביר.

אני אוהב את הטריק הזה ולא מבין למה יותר קבוצות לא עושות אותו. להצמיד חלק (גדול יחסית – יותר מ10%) מהחוזה של שחקן להישגים שאתה מצפה להשיג באמצעות ההחתמה שלו אמור לדרבן אותו להשיג אותם. יכולות להיות גם השפעות שליליות (פתאום נראה אותו גונב ריבאונדים להארדן מהידיים) אבל בגדול – זה רעיון טוב (שמאוד מתאים לדריל מורי ליישם).

המספר שאני הכי אוהב בחוזה הזה הוא ה5 שנים. א', זה מיישר קו מבחינת השנים עם הארדן ופול, ומבטיח שהליבה הזו תרוץ ביחד עוד 4 שנים לפחות. ב', זה בדיוק ניצול השוק שאני חופר עליו כל הפרויקט הזה שקבוצות לא עשו.

אם אתה כבר משיג שחקן על מחיר מתחת לשווי השוק שלו (שזה בהחלט מה שקרה כאן), עדיף לך כבר לעשות את זה לכמה שיותר שנים כדי למקסם את הרווח. קאפלה עוד לא בן 25, ואני חוזה שעוד ישתפר לאורך החוזה הזה (עונשין, קצת פוסט אפים) – מה שיהפוך אותו לעוד יותר משתלם ממה שהוא נראה כיום.

בקיץ משונה מאוד, זה החוזה האהוב עליי בכל הליגה. כשמשכללים גם את זה שכל דולר אקסטרה שיוסטון משלמת במשכורות עולה לה בעוד שלושה או ארבעה במס מותרות, אין פה ויכוח על הציון

 

FAR = 10


לפוסט הזה יש 92 תגובות

  1. ניתוח פנטסטי.
    בהסתכלות קדימה, קשה להאמין שהרוקטס בצורה הנוכחית ישרדו חמש שנים. הייתי מוריד ציון על החריגה מתקופת הרלוונטיות של הקבוצה.

    1. מסכים מאוד, בנוסף צריך להתחשב בRepeater's tax ולא רק בהמסטרינג של כריס פול…

      בשביל לנצח עכשיו זה 10, עוד שלוש שנים זה לא יראה כך, זה עדיין 9 בגלל ההתאמה המושלמת.

    2. גם מורי לא חושב שהרוקטס בתצורה הנוכחית יחזיקו יותר משלוש שנים (כנראה שנתיים) אז מה? זה עדיין אחלה חוזה, יהיה אפשר להחליף אותו תמורת בחירות דראפט אם הולכים לבנייה מחדש ובכל אופן קפלה מספיק צעיר בשהיל להיות חלק מהשלד של הבנייה מחדש. עשר.

  2. חוזה 10. קלינט שווה בדיוק 17 עם יכולותיו המוגבלות ואם ישתפר איכשהו אז זה בכלל שיחוק של הרוקטס.

    סנטר סבבה שסגור ל-5 שנים, צעיר ואולי יהיה הרעב למשאיות ברינקס יותר גדולים בעתיד

  3. תודה על הניתוח עומר.

    דריל מורי בהחלט צריך לשלוח לא מעט זרי פרחים לשלל gmים בליגה שלא ניסו לפתות יותר מדיי את קאפלה. המזל הכי גדול הוא כנראה עם פיניקס, שזכו בבחירה הראשונה ולקחו את אייטון. לפני הגרלת הדראפט רצו שמועות שהם ינסו להחתים את קאפלה, אבל לאור העובדה ששפר עליהם מזלם בלוטרי, הם ירדו מזה.

    אז אחרי שקאפלה לא קיבל הצעה לחוזה שמן, הלבראג׳ לחוזה סביר היה כולו אצל מורי, בטח כשמדובר על שחקן שרק סיים חוזה רוקי של מיליונים בודדים ״בלבד״ (בניגוד למקרה טוביאס האריס, שהרשה לעצמו לקחת סיכון ולהמתין לקיץ הבא, אבל לפחות הוא כבר אחרי חוזה שמנמן אחד בקריירה שלו).

    אהבתי שהוספת לניתוח גם את הצד ההגנתי – אכן, החל מהפלייאוף הלפיי קדם, קאפלה הפך לעוגן ההגנתי של יוסטון, ובמהלך העונה והפלייאוף האחרונים הוא רק שיפר את היכולת שלו.
    הדרך שבה הצליח להתמודד עם טאונס, גובר ופייבורס הגבוהים, ומצד שני גם הקשה על גארדים נמוכים וזריזים, היא בדיוק מה שקבוצה צריכה בעידן הסמול-בול הזה.

      1. אבל כמו שעומר ניתח ואני ציינתי, בצד ההגנתי, שלא קשור כלל לטענה ש״רק בזכות פול והארדן קאפלה בא לידי ביטוי״, קאפלה הוא מהטופ של הסנטרים, ולזה בטח שיש ערך בשוק גם מחוץ ליוסטון.

  4. תודה עומר. ניתוח מעולה.
    הוא פשוט הסנטר המושלם לשחק ליד הארדן, ואני לא יודע איך הוא היה מתפקד בקבוצה אחרת.

  5. תודה עומר,
    החתמה 10 בלי עוררין.
    יוסטון קבעו מחיר שקפלה שווה להם, עבדו כל העונה להדגיש שיש להם תחלופות במידה וצריך כדי שהמחנה שלו יבין איפה הם עומדים אבל איכשהו הפחידו את כל הקבוצות האחרות שלא יבזבזו את הזמן והתקרה שלהן להציע לו חוזה גבוה מהשווי שהם צפו לו.
    אין סעיף אחד לא חיובי לקבוצה בחוזה הזה.
    גם לגבי הרפיטרס טקס, מדובר על עוד 3 שנים, ועדיין יהיה אפשר להשיג נכסים חיוביים על שחקן שיכנס לשיא הקריירה שלו במידה ורוצים להתחיל לבנות לעתיד.
    חוזה מושלם לקבוצה שהפך את הקיץ מבינוני לטוב

  6. 10 קליל. הייתי בטוח בוודאות שיקבל מקס מברוקלין או משהו והרוקטס יצטרכו לשפוך המון כסף. אין כבר מילים לומר על מורי.

    כתבה מצוינת כמובן

  7. תודה רבה עומר מצוין.
    משהו שלא ברור לי – האם לא ניתן ליחס את העדר ההצעות לכך שגם GM אחרים הגיעו למסקנה שיוסטון ישוו כל הצעה על קאפלה, פשוט מאחר ולא הייתה להם ברירה, כמו שציינת? במצב כזה אין טעם מבחינתם לבזבז זמן על קאפלה. אם אכן כך, זה נהיה משחק שמתקיים רק בין יוסטון לקאפלה, בלי מעורבות של השוק, שבו הם צריכים להסכים על המחיר ועל משך החוזה, מול האפשרות שימוש את האופציה הקיימת. אז אפשר לשאול האם המחיר והמשך טובים ליוסטון (מסכים שכן) ולקאפלה (נראה לי גם בסדר), אבל זה פשוט משחק אחר, דו-צדדי. מה דעתך?

    1. כן, אבל אם קבוצות היו בטוחות שיוסטון ישוו כל הצעה, דווקא קבוצות כמו הלייקרס שלא היו צריכות למהר (בניגוד לדאלאס שהרגישו לחץ מכיוון דיאנדרה) , היו יכולות להמר על חוזה גבוה יותר לקפלה רק כדי לדפוק את יוסטון.
      היופי במה שיוסטון עשו ובדרך שבה מורי פעל, היא שקבוצות שהיו צריכות את המקום בתקרה האמינו שיוסטון ישוו כל הצעה, וקבוצות אחרות פחדו שלא ישוו והן יתקעו עם חוזה מעל שווי השוק.

      1. אני לא בטוח אם אלה דברים שבאמת קורים. נניח שאני gm פיניקס, או אפילו הלייקרס, האם שווה לי להתאמץ כדי לדפוק קבוצה אחרת, אחת מתוך ה-29 שמתחרות איתי, בעוד חמישה מיליון דולר לשנה? זה לא נשמע לי הגיוני. מידת הנזק ל"שדה" כל כך נמוכה וזה גם יכול להעכיר מערכות יחסים עם gm-ים אחרים שאולי אצטרך מהם משהו פעם, או עם בעלים אחרים שאולי ארצה לעבוד אצלם. לא בטוח שבאמת עושים את זה.

        1. אני גם לא חושב שזה קורה אני איתך. זה מוגזם לי להאמין שקבוצות משחקות פוקר על שחקן שלא ככ בהם כדי לדפוק קבוצה אחרת ועוד בחוזים אסטרונומים.

        2. דברים כאלו קורים כל הזמן ומורי ספציפית ידוע בתור מי שג'י אמים אחרים שונאים כי הוא תמיד מביא הצעות לואו בול.
          אם אתה קבוצה מערבית אז בטח יש לך אינטרס להחליש יריבה מהקונפרנס.
          קיובן ניסה לעשות את זה למורי עם פרסונס. פחות הצליח לו.

      2. אתה לא מסכן תכנית של ללכת על דוראנט או קוואי בשביל קאפלה, וללייקרס לא היה את המקום בכל מקרה כי החוזה של פופ הוא חלק מכל המהלך של לברון גם אם לא רשמית, עוד מהעונה שעברה.

        1. זה בדיוק העניין. סיכון.
          אם היה ברור כל כך שיוסטון ישוו אז לא היה פה סיכון.
          אני לא יודע מה הלייקרס חשבו, אבל מכל הקבוצות האופציונליות בסיטואציה הזאת, להם היה גם את האינטרס לדפוק את יוסטון, גם את היכולת, וגם את הגמישות.
          גם אתה בזמנו טענת שזה מה שהם צריכים לעשות, זה מה שאני פחדתי שיעשו, ובסוף כנראה שמורי שמר את הקלפים מספיק קרוב לחזה כדי שלא יהיו מוכנים לקחת את הסיכון שיוסטון לא ישוו.

    2. אם הקבוצות היו יודעות ב-100% שיוסטון ישוו, הן היו מציעות לו מקס כדי לדפוק את יוסטון ולמנוע ממנה להתחזק. אבל אף GM לא רצה לעשות את הפוקר הזה עם מורי, רק כדי להיות מפוטר כי הוא הביא שחקן שהקבוצה שלו לא צריכה ב-110 מליון ל-5 שנים ותקע אותה שנה לפני שמלא כוכבים יוצאים לשוק החופשי.

      הקבוצות היחידות שכן שווה להן אולי להציע אלו הנמושות שרוצות להשתפר, כי זו הדרך היחידה שלהן לגייס כוכב. אבל אני לא יודע עם הדרך להפסיק להיות נמושה היא להציע מקס לשחקן כמו קאפלה.

      כל זה לא אמור לקבל את יוסטון, שקבלה את הסנטר שלה בחוזה מאוד נח לטווח ארוך. מבחינתי זה גם ציון 10 למורי

      1. תודה סכין, ראה שאלתי לאפלטון – אלה דברים שבאמת קורים? אנחנו יודעים על מקרה כזה, אפילו ברמת השמועות? דדי? מישהו?

        1. מאנו ופילדלפיה?
          לברוקלין לדעתי לתקופה היו רצף הצעות כאלו. נראה לי שהם היו אלו שסיבכו את וושינגטון עם החוזה של פורטר.

          1. השאלה האם הקבוצות המציעות באמת חשבו שאין להן סיכוי, והציעו בכל זאת כדי לדפוק את הקבוצה המקורית של השחקן, או שבאמת רצו את השחקן וחשבו שיש להן סיכוי ולו קלוש. לדעתי היה הרבה היגיון בהצעה של פילי למאנו, הוא מאד יכל להועיל להם והם לא יכלו להיות בטוחים שימשיך בספרס (ע"ע טוני ושרלוט השנה). ואני חושב שברוקלין באמת רצו את פורטר.

            1. היה ברור שהוויזארדס ישוו כל מה שיוגש לפורטר. ברוקלין ניסו בכל זאת (הם עשו את זה גם לפורטלנד עם אלן קראב). סקרמנטו הקיץ זרקו 80 מליון על זאק לאבין והכריחו את שיקאגו להשוות. לא חסר דוגמאות לזה

          2. כנראה שברוקלין רצו אותו, אבל למודי אכזבות הם דאגו להוסיף סעיף שמחייב את בעלת החוזה לשלם לפורטר חצי מהסכום השנתי לפני תחילת העונה. זה לפחות מחשיד.
            מעבר לזה, גם אשמח אם מישהו שיודע יותר יענה.

          3. גלעד, השאלה היא האם גם לברוקלין זה היה ברור שוושינגטון ישוו. אני לא בטוח. למיטב זכרוני הייתה על וושינגטון הרבה ביקורת על ההשוואה, מאחר וכבר היו מושקעים בשחקנים אחרים. לברוקלין לא היו חוזים גדולים ולכן פורטר בחוזה גבוה יכול היה להיתפס כעסקה טובה לברוקלין ורעה לוושינגטון.

            בנוגע לקארב זה עוד פחות הגיוני – מה יש לברוקלין לדפוק את פורטלנד? לא מתחרים איתם בקונפרנס ואפילו לא בטנקינג.

            הטענה שלי היא לא שקבוצות לא נותנות הצעות גבוהות בתקווה שהקבוצה המקורית לא תשווה. זה קיים, ברור, וזה גם יכול להסביר את ה"צ'ופר" בהצעה של ברוקלין לפורטר.

            הטענה היא שהן חושבות על האינטרסים שלהן ולא מציעות הצעות סתם כדי לדפוק את הקבוצה המקורית.

          4. הצצתי עכשיו בניתוח של עומר לחוזה של פורטר.

            אם הבנתי נכון, עומר אמר (בסוף), שאם וושינגטון הסכימו לשלם הרבה כסף על פורטר, היה הגיוני מבחינתם להציע לו חוזה מקסימום בעצמם, ולא לתת לו לחפש הצעות בחוץ, מכיוון שבמקרה של הצעה יזומה הם יכולים לשלוט יותר טוב באורך החוזה.

            אם עומר צודק, ואני לא רואה סיבה להניח אחרת, אז העדר ההצעה היזומה של וושינגטון בהחלט יכל להתפרש על ידי ברוקלין, כחוסר נכונות של וושינגטון לשלם מחיר גבוה, ומכאן שיש להם סיכוי להציע הצעה שוושינגטון לא ישוו.

            http://www.hoops.co.il/?p=102410

            1. אם אני זוכר נכון הוויזארדס היו מעל התקרה אז לא הייתה להם ברירה אלא להשוות. עומר כעס עליהם שהם חיכו ונתנו לברוקלין להחליט על החוזה (כמו הדבר המשונה עם ה-50% משכורת באוקטובר) ולא נתנו לו בעצמם מהתחלה חוזה ל-5 שנים

        2. אני לא חושב. נכון שה GM תיאורטית נאבקים אחד בשני, אבל בפועל נראה לי שרובם רוצים לשרוד בתפקיד שלהם, ולדפוק GM אחר מקדם אותם בממש מעט עם הרבה סיכון.

          הדוגמאות שיש למטה הן לא נראה לי עשיה בכוונה כי מדובר קבוצות חלשות שרוצות להשתפר והן מוכנות לשלם יותר כדי להביא כוכב. אני חושב שסקרמנטו באמת העריכו ששיקאגו לא תשווה את ההצעה ללאבין, כי זה חוזה מסוכן מאוד. כנ"ל לגבי פורטר, שהוא הרבה יותר בריא אבל ברור שהוא רחוק מאוד מלהיות שווה מקס.

  8. אחד המקרים הבודדים שבהם הייתי נותן לחוזה 11 ובכלל לא משנה מה קורה עם יוסטון, עם פול, עם המיסים או עם מזג האוויר.

  9. ניתוח מצויין. צריך לראות את ההחתמה הזו גם בקונטקסט. הקבוצה שיש עכשיו למורי היא התוצאה של תהליך בניה ארוך מאוד שכלל המון ניסוי וטעיה ועכשיו זה הפיק של הפרוסס. הארדן הוא פרנצ׳ייז היסטורי, בשיאו, וביוסטון יודעים שחלון ההזדמנויות הזה לא ימשך לנצח, בטח לא כשכריס פול בן 33. הם חייבים היו ללכת אול אין כאן ועכשיו. כל החלטה אחרת היתה מחלישה את הקבוצה ובטיימינג הכי גרוע שיש. נו בריינר.

  10. תודה רבה עומר, מת על הטורים האלה שלך. כמובן שעקרונית זה חוזה מדהים ליוסטון, אבל מה עם אלמנט המרמור אצל השחקן שמתלווה לתרחישים האלה? במיוחד אחד כמו קאפלה שהוא לא כשרון-על ומתבסס על הרבה אנרגיות ועבודה קשה

    1. לא חושב שזה מקרה כזה. קיבל משכורת יפה ומכובדת והסאגה איתו לא באמת נמרחה מספיק זמן כדי שזה יהפך למשהו לא נעים. אם היה חותם על הQO היינו מדברים אחרת.

      1. אולי אני טועה, זכרתי ידיעות על מרמור שלו לאורך הקיץ, מה שדי מקובל בסיטואציה. אם היה חותם על ה-QO בטוח היינו מדברים אחרת כי היה לו אינטרס ברור לתת עונה מצוינת

      1. אני חושב שדדי מתכוון לזה שהרוקטס היו בסיטואציה שהם פשוט חייבים להחתים אותו וניתן היה למנף את זה הרבה יותר טוב מבחי ת השכר.

        1. אני מבין, אני פשוט מנסה לדייק את זה – איזה סכום היה נחשב ל"מינוף טוב" של הסיטואציה הזו?

          1. לא יודע לגבי הסכום, אבל אולי לגבי משך החוזה – אם קאפלה היה משיג חוזה קצר יותר, נגיד ל-3 או 4 שנים, והיה מסיים אותו מצד אחד כשהוא צעיר יותר ומצד שני עדיין בשיא, הוא היה אטרקטיבי יותר ממה שהוא בפועל יהיה בסיום חוזה זה, וכך גם החוזה הבא שהיה חותם עליו.
            אין ספק שה-5 שנים משחקים הרבה יותר לטובת יוסטון, שחוץ מקאפלה אין שם עוד הרבה צעירים מוכשרים היום.

          2. ברגע שלא מצא קבוצה שתציע לו חוזה גבוה יותר הסוכן שלו עשה את המעשה הנכון והעדיף לחתום על סכום שהוא יודע שיקבל ויסדר אותו ואת המשפחה שלו לדורות מאשר לשחק משחקים כמו שעשה בי ג'יי ארמסטרונג עם די-מו בזמנו וגמר לו את הקריירה.
            הטעות היא של הקבוצות האחרות שלא ניצלו את המצב של יוסטון, לא של הסוכן שפעם אחת דאג לשחקן שלו במקום לאגו שלו.

  11. אין עדות ברורה יותר לכך שזה החוזה הכי מוצלח שנחתם הקיץ מאשר ההסכמה הגורפת בין כל המגיבים על ה-"10 קל".

    תודה, עומר.

  12. לגבי סוגיית קפלה ודונצ'יץ' במדי הסאנס, שנידונה כאן –
    שוכחים שיש מרכיב נוסף במשוואה. אייטון.

    אני מאוהדי דונצ'יץ'. אני מאמין שהוא יהיה שחקן מיוחד שיטביע את חותמו על הליגה.
    משהו כמו ג'ינובילי.

    אבל מי שצפה מספיק באייטון, רואה למה אי אפשר היה שלא לבחור בו בבחירה הראשונה.
    נכון, עוד חזון למועד. נכון, ראינו אותו רק במשחקי ליגת קיץ וקדם עונה.

    אבל –
    (ואני מצרף את ה-"טפו, טפו, טפו" הנדרשים לצד "חמסה, חמסה, חמסה", ומוציא מהמגירה את רגל השפן, רק בשביל לכסות את כל הבסיסים…)

    לאייטון יש פוטנציאל להזכיר שחקנים ברמת דייויד רובינסון.
    ג'ינובילי הוא אחד מהשחקנים האהודים עליי בכל הזמנים –
    אין GM אובייקטיבי שבוחר בו בדראפט אם יש רובינסון על הלוח.

      1. אנחנו חיים בעידן בו קל לגלות מחדש מה כל אחד אמר גם לפני כמה וכמה שנים.
        אחרי הטרייד ששלח את מונטה אליס מגולדן סטייט,
        אתה יודע מה היו התגובות במרשתת?
        איך הגיבו האוהדים של הווריאורס?
        אף אחד לא חזה שזה המהלך שהתחיל שושלת מהגדולות שראינו.
        אף אחד.

        "לא ייקחו 4 אליפויות", את זה אפשר לכתוב בלב שקט על כל קבוצה שהיא.
        אתה יודע לכמה קבוצות NBA יש 4 אליפויות ברזומה?

        בוא נגיד את זה ככה –
        אם הטרייד על דונצ'יץ' יביא לדאלאס אליפות אחת בעוד עשור,
        זה ייזכר כטרייד מוצלח במיוחד.

        (לייקרס, סלטיקס, בולס, ספרס, ווריורס. הקבוצות עם 4+ אליפויות)

        1. תשמע אליפות אחת זה ענק וגם להיות קונטנדרית בלי אליפות במשך כמה שנים זה מעולה.

          את דעתי על לוקה כבר אמרתי הוא סוג של גלינארי (עבר אפילו לעמדת ה-SF) וגלינארי זה לא עלבון, זה שחקן תותח שאילולא הפציעות ובקבוצה טובה יכל להיות אולסטאר (צריך גם מזל בחיים).

          ג'ינו זה שחקן של אותו סוג שהיה פשוט טוב יותר והיה במערכת נפלא (פה הגיע המזל).

          ממה שראיתי אצל דונצ'יץ' עד כה הוא חזק מנטלית וזה הכי חשוב, הוא לא משחק כמו וניל מפוחד, השאר יגיע בהמשך. אני מאמין שתהיה לו שנת הסתגלות קשה אבל מהעונה הבאה הוא יפרח.

          1. גלינארי יודע להכניס את הכדור לסל. וזהו. 2 אסיסטים בממוצע למשחק בקריירה זה נתון נמוך מאוד לשחקן בעמדתו.

            דונצ'יץ', הוא לא חיב לזרוק לסל בשביל להשפיע על המשחק. הוא יודע לנהל משחק מעמד הפוינט גארד,
            הוא יודע לנהל משחק מעמדת הפורוורד.
            זה הופך אותו לשחקן מיוחד.

          2. בסדר אז דלינארי עם יכולות ניהול משחק. עדיין הוא מזכיר לי אותו בכל תנועה בכל רמ"ח אבריו.

            אם לוקה ידע לקלוע ברמה של גלינארי הוא יהיה ענק. שוב אני חושב שדניס סמית יהיה האיש של המאבס-יש לי הרבה ציפיות מווסטברוק לייט.

            אגב אתמול לראשונה ראיתי משחק מלא את טריי יאנג שהתמודד מול הגנה די חזקה של OKC עליו, במיוחד עליו ניכר שהשקיעו בו.
            הוא לא דומה לסטפן(אבל גם סטפן לא גמה לסטפן בעונותיו הראשונות בליגה).
            יאנג זה מייק קונלי עם שלשות, הוא ממש הזכיר לי את קונלי אתמול בתנועות. ואני מצהיר כאן שהוא לא יהיה פלופ לכל המזלזלים בו, יאכיל הרבה כובעים כבר העונה במישור האישי (בקבוצתי חבל על הזמן )

    1. אני לא מבין את ההשוואה של דונציץ לג'ינובילי. אם כבר להארדן.
      כמה שאייטון יהיה טוב, צריך להיות דומיננטי ברמה של אמביד בהגנה קודם כל כדי להשפיע על המשחק של היום מעמדת הסנטר.
      דונציץ'+בוקר+קפלה= שלד לקונטנדרית עתידית.
      בוקר+אייטון= מינסוטה

        1. שמעון . קודם כל מה שאני אוהב אצלך זה את הנחרצות , הבטחון העצמי , והנכונות לקבוע עובדות עתידיות למרות שהיסטוריית הניבוי שלך היתה מזמן צריכה למתן אותך. להזכירך מנגבי הפרקט שלך עפו בסיבוב ראשון לקבוצה שהובלה על ידי רוקי ועוד ועוד מצד שני בסוגיית דונצ'יץ' יאנג בניגוד לרוב האנשים אני מסכים איתך שבטווח הארוך יש מצב שטריי יאנג הוא הדבר האמיתי ואטלנטה ניצחו בטרייד עם דאלאס.
          אני חייב להגיד לך (לא באותה מידה של נחרצות) שאני יותר בצד שלך בעניין הזה. לדעתי בטריי יאנג יש משהו מאוד מיוחד ונדיר ואני לא פוסל שבראי ההסטוריה למרות שכולם עפים פה על דונצ'יץ' (גם אני) אם אטלנטה יצליחו לבמות סביבו עוד מרכיבים טובים באמצעות הטנקינג יש מצב שהוא יפתיע הרבה אנשים. עדין הסיכויים נוטים לטובת דונצ'יץ' גם הוא מיוחד ויש לו כבר טרק רקורד חסר תקדים . ימים יגידו (בלי ניגובי פרקט).

          1. אני חולק רק על דבר אחד בכל מה שכתבת:

            "אם אטלנטה יצליחו לבמות סביבו עוד מרכיבים טובים באמצעות הטנקינג"

            קח בהכי נחרצות- לא יקרה.

            אני רואה את טריי פורח במקום אחר, בעיר אחרת.

            האמת לגבי טריי חשבתי שהוא טוב יותר ממה שראיתי ממנו עד כה בעיקר יכולת אחד על אחד שלו, היא לא כ,כ טובה וברמת הטופ אבל שוב אלו דברים שיכולים להשתפר עם הזמן (אף אחד לא חלם בעונת הרוקי של קרי וקליי או הארדן שהם יהפכו להיות מה שהפכו אחרי 5 שנים).

            מה שאני מופתע לטובה זה ההגנה האישית שלו באחד על אחד, הוא לא גרוע לפחות לפי המשחק אתמול כמו שציירו אותו.

            הוא מנהל משחק מעולה וקורא מהלכים נהדר.

          2. תקשיב שמעון . ברור שהוא קצת מאכזב אותך עכשיו כי באת עליו עם הר של ציפיות. זה שחקן שצריך להתפתח וזה יקח זמן הוא לא סוג של לברון שבא ועל הזניה הראדונה מביא תפוקה . לא יודע לגבי אטלנטה או לא אבל ללכת עליו כמו שהם הלכו ולספוג את כל הירידות עליהם עכשיו זה אומר שיש להם תוכנית ברורה. נחיה ונראה זה הרבה זמן אבל לילד יש פוטנציאל מטורף לדעתי. וכן זה יקח כמה שנים.

      1. נגיד והסאנס היו הולכים על דונצ'יץ' במחשבה שזה אכן הפרודג'י שאנחנו עושים ממנו.
        מי מבטיח שיוסטון לא משווים את ההצעה לקפלה?
        מי מבטיח שקפלה בגרסת דונצ'יץ' אפילו מתקרב להיות קפלה בגרסת הארדן?

        דונצ'יץ' + קפלה + בוקר,
        ככל הנראה > מבוקר + אייטון.

        אבל –

        את המקסימום שהסאנס היו אומרים בתסריט קפלה, לשלם לקפלה,
        הם יוכלו לשלם בשנה הבאה לשחקן מקסימום אחר.

        תרחיש בו אייטון זוכה ברוקי העונה, ובוקר מוכיח שהוא שווה את החוזה החדש,
        זה תרחיש לא בלתי סביר.
        ואז, הסאנס יכולו לנסות ולהחתים שחקן אחר משוק השחקנים החופשיים. רכז נשמע כרעיון לא רע . . .

        ודבר אחרון –
        אני לא מסכים עם התאוריה שסנטר חייב להיות דומיננטי בהגנה בשביל להשפיע בכדורסל כיום.
        אייטון נראה כמו שחקן של 10/20 כבר בעונת הרוקי. האחוזים שלו מצוינים, האחוזים שלו מהקו מצוינים, והוא אקטיבי מאוד בהתקפה –
        טס את המגרש בכל הזדמנות במשחק המעבר,
        נע ללא הרף בהתקפה,
        ומחפש לחסום לא רק לשחקן עם הכדור.

        סגנון שכזה, לצד היד הרכה שהוא מראה, הופך אותו לנשק התקפי שמתאים מאוד לכדורסל של ימינו. כאשר הוא ישחק לצד קלעים איכותיים, הוא בכלל יבלוט בהתקפה.

        בהגנה הוא עדיין בוסרי, ורואים זאת בניסיונות שלו להגן על הפיק אנד רול,
        אבל הוא עושה רושם של שחקן שיסיים את העונה גבוה בטבלת הגגות למשחק,
        כאשר גם בעזרה בהגנה הוא מראה יכולת מבטיחה (עוד תכונה שמתאימה לכדורסל של ימינו),
        וחשוב יותר –
        הרב' שלו שווה כמה וכמה פוזשנים נוספים בכל משחק.
        והגנה, בסופו של יום מסתכמת במכפלה של פוזשנים באחוז אפקטיבי.
        למנוע פוזשנים מהיריבה חשוב באותה המידה כמו להוריד את אחוזי הקליעה של אותה יריבה.

        1. מה אתה צריך כדי ליצור קונטנדרית בכדורסל של ימינו?
          מנהל משחק ברמה הכי גבוהה, קלע ברמה הכי גבוהה ומגן טבעת וורסטילי ברמה הכי גבוהה.
          זה מה שהיה יכול להיות לכם אם הייתם הולכים על המשולש של דונציץ, בוקר וקפלה.
          במידה ויוסטון היו משווים את ההצעה על קפלה, כמו שאתה אומר, היה לכם מספיק גמישות כדי למצוא את החלק הכי קל במשולש עם הערך הכי נמוך בשוק- סנטר.
          תן לי רכז מנהל משחק שתוכלו למצוא בשוק שנה הבאה שיביא אתכם לרמות הגבוהות ביותר. אין כזה.
          אטלנטה? עשו טעות טיפשית, אבל לפחות הימרו על זה שטריי יקח את המושכות של הקבוצה ויוביל אותה למעלה.
          פיניקס וסקרמנטו? הלכו על גישה שמרנית ומיושנת שמסבירה למה הקבוצות האלו נמצאות בתחתית הליגה כל כך הרבה שנים.
          אייטון עד שלא יהיה נוכחות הגנתית ברמה הכי גבוהה- יתן בדיוק מה שאמרת- 20/10 ומלא הפסדים.

          1. דרך אגב,
            כתבת תיאור מדויק של הקליפרס, כאשר תיארת איך נראית קונטנדרית.

            היה להם את כל הגורמים שציינת, זה לא הספיק אפילו לגמר המערב.

            אין ספק שהסאנס עדיין לא קרובים להיות קונטנדרים.
            לעזאזל, הם עדיין לא קרובים להיות קבוצת פלייאוף.

            אבל –

            יש להם את אבני הבניין שאפשר לדמיין איך ההם הופכות לקונטנדרית.
            אם אנסה לרגע להשתמש בכדור הבדולח שלי ולחזות את העתיד,
            אגלה שאפילו הוא לא מצליח להכריע בין לוקה לאייטון.
            מה שכן ברור –
            שזה לא כל כך פשוט.
            לוקה דונצ'יץ' עדיין צעיר. חוזה מקס על קפלה היה מכניס את הסאנס ללחץ הדוחף להצלחה מהרגע הראשון,
            וזה רחוק מלהיות מובטח עם מנהל משחק רוקי.

            להבדיל,
            כיום רמות הלחץ אצל הסאנס נמוכות בהרבה.
            יש להם את השנה הקרובה לפתח את אייטון. לפתח את הכימיה בין אייטון לבוקר. ולפתח את אוסף הפורוורדים הצעירים של הקבוצה.
            בשנה הבאה עדיין יהיה להם את היכולת להחתים חוזה מקס,
            עדיין את מרווח התמרון לנסות למצוא את החלקים החסרים דרך טריידים.

          2. 2009 אתה מתכוון.
            הפעם האחרונה שראיתם פלייאוף.
            יחד עם סקרמנטו, 2 הקבוצות שהכי הרבה זמן מחוץ לפלייאוף בקונפרנס המערבי.

          3. גיא הקליפרס היו קונטנדרים לכל דבר.
            5 שנים ברציפות טופ 4 במערב כשהבעיה אצלם (חוץ מקללת הקליפרס) לא היתה שתקעו את התקרה שלהם עם דיאנדרה, שלמרות המוגבלות שלו, נתן להם מה שצריך, אלא גריפין, שלא איפשר להם להביא רול פליירס 3&D בכנף.

          4. לא, אני התכוונתי לאלופת ה-NBA ב-2014,
            סן אנטוניו ספרס.
            הם שיחקו כדורסל שנשען על הנעת כדור קבוצתית,
            ואיזון בין יכולתם של שחקני הפנים לקלוע ביעילות,
            לבין יכולתם של שחקני החוץ לקלוע מה-3.

            לא היה להם לא מנהל משחק אחד דומיננטי (הארדן או לברון).

            מה שהסאנס מנסים לעשות זה לפתח את אייטון כציר (תרתי משמע) של התקפת הסאנס,
            כאשר בוקר מאזן אותו עם יכולת פנומנלית מבחוץ,
            וכאשר שורה של פורוורדים אתלטיים רב גוניים הם לב ההגנה.

            יכולת ניהול המשחק של בוקר הופכת את הצורך ברכז דומיננטי לפחותה. אולי אפילו למיותרת.
            לטעמי, שחקן כמו ג'ורג' היל (בחוזה הגיוני, כמובן),
            תפור על הצרכים של הקבוצה.

          5. אם אתה מתכנן להיות כמו הספרס של 2014 אז אתה חי בסרט כמו הג'י א מים שמחפשים את סטפן קרי 2.0.
            חד פעמי לחלוטין.
            מסכים שהמחשבה של פיניקס ללכת על ערימת פורוורדים וורסטיליים והגנתיים היא נכונה, אבל זה יכול לעבוד רק כשיש לך מגן טבעת איכותי (לא חייב להיות סנטר כמו קפלה אגב, הורפורד ודריימונד הם דוגמא טובה לא פחות, רק קשה יותר למצוא).
            לבסס התקפה על סנטר וקלע זה כדורסל של לפני 20 שנה.
            אולי יתמזל מזלך והגלגל יסתובב והכדורסל יחזור להיות מה שהיה בתחילת שנות ה2000 ואני אברך את מקדונו ושות שראו את הנולד.
            עד אז, הגישה שהם הלכו עליה, היא טעות גדולה לדעתי.

          6. שמעון אני לא יודע. לא ראיתי ממנו מספיק, ממה שראיתי בהגנה לא התרשמתי.
            אני מסתמך על מה שגיא אמר שלא צריך שסנטר יהיה דומיננטי בהגנה כדי להשפיע על הכדורסל של היום.
            אם אייטון אכן יהפוך לאיום הגנתי יחד עם הכישרון ההתקפי שלו, זה משנה את התמונה (ועדיין אני חושב שדונציץ היה עוזר להם הרבה יותר כשבוחנים את החלופות ואת השוק).

          7. אפלטון,
            כתבתי שיש לו חוסרים בהגנה. בעיקר בפיק אנד רול.
            זו מחלה שכמעט כל גבוה רוקי סובל ממנה.
            הגנת טבעת?
            לא הרחבתי על זה בגלל שזה לא מדגם קטן מדי. זה מדגם מזערי עד מקרוסקופי.
            אבל, אם אתה שואל,
            בכל משחק עד כה היו לו 3 גגות.
            הוא גבוה, הוא גדול, הוא נייד, והוא מנצל את זה גם בהגנה.
            שחקנים בממדים שלו, זה החלק מהמשחק שהם לומדים יחסית מהר,
            ואייטון הוא לא יוצא מן הכלל בתחום.
            אם כבר, הוא מפתיע לטובה, בעיקר בהשוואה לרוקים שיש מהם צפיות גבוהות בתחום (קארטר, ג'קסון).

            מיקום, קריאת משחק, עבודת רגליים, סבלנות –
            כל אלו לוקחים יותר זמן.

          1. KAT הוא דוגמה למקרה הכי טוב שיכול לצאת מאייטון.
            באמת כישרון נדיר.
            כמה הוא משפיע על יכולת הקבוצה שלו לנצח? מעט מאוד.
            לא משנה היכולת האינדיווידואלית של שחקן לייצר מספרים, אלא כמה המספרים האלו הופכים את הקבוצה שלו לטובה יותר.
            הסיבה שאמביד כל כך דומיננטי היא ההגנה שלו קודם כל. אני רואה הרבה יותר KAT מאשר אמביד באייטון, שזה לא רע, אבל כשיש לך סיכוי לשחקן כמו דונציץ, ואפשרות להשיג שחקן מושלם לצידו כמו קפלה, זה ההימור שצריך לקחת.

          2. KAT רק בן 23 וכבר הרגתם אותו וגם הוא היה עד כה עם מאמנים דפוקים וקבוצה דפוקה. קאט מפלצת ואם יהיה בקבוצה נורמלית עם מאמן נורמלי גם יביא קבלות.

            לא כל אחד זה קובי או לברון, גם קובי שהיה סביובו פחים לא עשה פלייאוף

            אייטון יהיה טוב מקאט, הוא חזק יותר, מאסיבי יותר, טוחן יותר בצבע ועם פוטנציאל הגנתי טוב יותר.

            KAT לא אשם בכלום כרגע. הוא יהיה אשם שהוא ימשיך במיניסוטה בחוזה חדש ולא יחליף קבוצה.

            סנטרים הם הכי תלויים במאמן ושחקנים אחרים כי בניגוד לגארדים הם לא יכולים להוביל כדור ולרכז את המשחק ולשלוט מה יהיה בכל מהלך כמו לברון או הארדן למשל.

            הכל שאלה בסוף מה אתה חושב שיא מהשחקן. אם מישהו מאמין שדונציץ הוא פוטנציאל סופרסטאר ו-MVP יקח אותו ומי שחושב שהוא גלינארי/ג'ינובילי לא יקח אותו.

            אני חושב שדונציץ לא יהיה סופרסטאר לעולם או שחקן טופ 10 בליגה ובטח שלא MVP (אבל היי אמרתי את זה גם על ראס ב-2008).

            את אייטון אני בקלות רואה טופ 10 עוד כמה שנים ומהר מאד מינימום הסנטר השלישי בליגה אחרי דיוויס ואמביד.

            במקרה הגרוע הוא יהיה אולסטאר, זו הרצפה שלו גם.

          3. לטעמי, הניתוח שלך בכל הנוגע ל-KAT הוא לא נכון.
            זה לא KAT שתוקע את מינסוטה –

            בעונה שעברה, ההבדל בין מינסוטה אתו למינסוטה בלעדיו הוא 13.5 נק' לכל 100 פוזשנים.
            הכי גבוה במינסוטה, כאשר רק באטלר משפיע כמו טאונס על המשחק של מינסוטה.

            מספיק שתחליף את וויגינס והחוזה המופרך שלו ב-טאקר/אריזה,
            (אפילו לא באיזה פול ג'ורג'),
            ותחליף את טיג באיזה הולידיי (או כל רכז אחר שיודע להגן),
            ואתה (לטעמי) מדבר על קבוצה שנמצאת חזק בכל שיחה על קבוצות העתיד של הליגה.

      1. יאללה, די לנאחס לי את הילד.

        הסאנס טעו,
        דונצ'יץ' עדיף,
        אייטון לא יודע להגן,
        הוא לא מתאים לכדורסל של היום,
        22, 12, 3 שיש לו זה רק קדם עונה,
        ועוד נגד מי? קבוצה אוסטרלית והקינגס,
        אלו רק 3 משחקים,
        גם קארטר,
        יאנג,
        ג'קסון,
        ובאגלי עדיפים.

        עדיף ככה.

        (מחזיר את רגל השפן למגירה, ומוציא פרסה של סוס.
        מזמין באינטרנט תלתן עם 4 עלים, משלוח מיוחד מדאבלין.
        זהו, עכשיו כיסיתי את כל הבסיסים…)

        1. רגל של ארנב(לא שפן, רק שלא תנחס אותו!
          הדבר היחיד שאני מפחד אצל אייטון הוא לגבי הניידות והריצה התקפה-הגנה, שעקב העומס הגדול בנב"א יקרה לו משהו ברגליים
          טפו טפו פרסה וכל זה

  13. 10 קל.
    עכשיו שימשיך לעבוד ולשפר את המשחק שלו בפוסט, למסור קצת, ולקלוע מהעונשין.
    יש תמריץ מובנה במשכורת אז נא לא להתעצל

להגיב על עידו גילרי לבטל

סגירת תפריט