השבוע בפינתנו: אגדה ירוקה, קפיצה מדהימה וחברות מפליאה.
תהנו
1. הבוסטון סלטיקס הוא אחד המועדונים הראשונים והמעוטרים בליגה עם 17 אליפויות.
שמות כמו רד אורבך, ביל ראסל, לארי בירד ולאחרונה גם פול פירס נקשרים מידית להצלחה של הקבוצה מבוסטון, אבל יש שם אחד שמבטא את מה שנקרא "סלטיק פרייד" (הגאווה של הסלטיקס) יותר מכל.
טום היינסון לא מופיע בראש טבלאות הסטטיסטיקה של שיאי כל הזמנים של הסלטיקס כמעט באף קטגוריה, אבל יש שמחשיבים אותו כנשמה הירוקה של המועדון.כשנבחר בדראפט של 1956 על ידי הסלטיקס כבחירה טריטוריאלית הם היו מועדון בליגה צעירה וקטנה בת 8 קבוצות, ולא הגיעו לגמר אפילו פעם אחת בעשר העונות הראשונות.
באותו הדראפט הסלטיקס גם עשו עסקה בה השיגו אחד, ביל ראסל, שהצטרף לשאר חבריו רק בדצמבר עקב נסיעתו לאולימפיאדה.
ההיעדרות של ראסל אפשרה להיינסון לזכות בתואר רוקי העונה, אך מאותה שנה והלאה הוא היה בצילו של ראסל האגדי.
זה כמובן לא הפריע לו לזכות ב-8 אליפויות כשחקן במדי הסלטיקס ולפרוש לאחר 9 עונות עקב פציעה ב-1965.
הפרישה לא ניתקה את היינסון מהמועדון.
לבקשתו של רד אורבך הוא המשיך להגיע יום יום לגארדן, הפעם כשדרן הרדיו של הקבוצה.
הוא המשיך לשדר עוד שלוש שנוים עד שב-1969 נקרא לשוב לפארקט, הפעם כמאמן, והצעיד את הסלטיקס לשתי אליפויות נוספות.
הצלחתו הובילה אותו להיבחר להיכל התהילה גם כשחקן וגם כמאמן (כבוד שהוא חולק עם חברו לקבוצה ביל שרמן, לני ווילקינס וג'ון וודן האגדי).
כשסיים את שירותו כמאמן חזר שוב לעמדת השדרן ומ-1981 הוא משדר את משחקי הסלטיקס גם בטלוויזיה.
על שמו של היינסון בן ה-84 רשומות בינתיים 63 שנות שירות במועדון.
הוא היה שותף בדרך זו או אחרת לכל אחת מ-17 האליפויות של הקבוצה.
מי שצפה בשידורי הבית של הסלטיקס בטח שם לב שלפני שמדובר בפרשן מדובר קודם כל באוהד שרוף, שלא חושש לבקר כל החלטה גבולית או סתם החלטה נגד קבוצתו האהובה.
כשמדברים על רוח המועדון, טומי היינסון הוא הביטוי המוחשי ביותר שלה. תודה. לעידו גילרי.
2. כשהיה בן 17, סביר להניח שהשאיפה הגדולה ביותר של די ג'יי מבנגה לא הייתה להיות שחקן כדורסל, אלא פשוט להישאר בחיים.
לאחר מהפך בשלטון ברפובליקה של קונגו, אביו, שהיה מזוהה עם המשטר הקודם נהרג בנסיבות לא ידועות.
בינתיים די ג'יי הצעיר נשלח לכלא על לא עוול בכפו, ודינו נגזר למוות.
כעבור כשנתיים, מבנגה נחלץ מהכלא בזכות שוחד ששילם אחיו לשומר, בדרך לטיסה לבלגיה שם קיבל מקלט מדיני.
מבנגה שהה עם אמו בעיירה הבלגית קאפלן, שם החל לשחק לראשונה כדורסל.
מימדי גופו המרשימים של מבנגה החסון והגבוה (2.13 מ') משכו את תשומת לבו של ווילי סטבניירס, שחקן עבר בלגי שהחליט לקחת את הצעיר תחת חסותו, וללמד אותו איך לשחק כדורסל.
תוך זמן קצר מבנגה מצא את עצמו בליגה הבלגית השנייה (2001), וכעבור שלוש שנים כבר חגג זכייה באליפות הליגה הראשונה עם שרלואה.
המסע המדהים של מבנגה נמשך כאשר חתם בדאלאס, והגיע לשיאו כשזכה לעבור ללייקרס ולזכות עם הקבוצה בשתי אליפויות.
3. כשהוא מתנשא לגובה של 1.58 מ' בלבד, ספק אם היו יותר מדי אנשים שהאמינו שסי ג'יי מקולום בן ה-15 ישחק כדורסל למחייתו.
לשמחתו של הגארד הכשרוני המככב היום בפורטלנד, במהלך שנותיו בתיכון הוא המשיך לגדול ולגדול, עד שהגיע לגובה של 1.90 מ'.
מקולום הוא כמובן לא השחקן היחיד שחווה צמיחה משמעותית בשלב מאוחר.
לדוגמא: אנטוני דיוויס הפך בתיכון מגארד בגובה 1.86 לפורוורד/סנטר בגובה 2.10, דוויט הווארד סיפר כי בגיל 16 צמח כ-30 ס"מ, ויש כמובן את הסיפור המטורף של דניס רודמן, שכבר סיים את התיכון ומצא עבודה כשרת בשדה תעופה לפני שצמח פתאום ב-31 ס"מ וחזר לשחק כדורסל.
4. מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא…
כאשר קבוצה זוכה באליפות, הייתם מצפים שגם אם לא תצליח לשמור על התואר, היא לפחות תצליח לשמור על כבודה ולא להתרסק.
ובאמת, גם כאשר הן לא שומרות על התואר, ואפילו לא מתקרבות לשמור עליו, האלופות היוצאות מגיעות לפחות לפלייאוף.
ובכן. כולן חוץ משתיים.
אל עונת 1969-70 הגיעה בוסטון לאחר זכייה שנייה ברציפות באליפות על חשבון היריבה השנואה מלוס אנג'לס.
זו הייתה העונה האחרונה בקבוצה של ביל ראסל, שפרש מתפקידו כשחקן ומאמן הקבוצה, והעביר את המושכות לטומי היינסון.
מי שפרש ביחד עם ראסל היה סאם ג'ונס האגדי, ובלי השניים הקבוצה התקשתה להתאושש, לאחר שסיימה את עונת האליפות עם מאזן של 34-48, ירדה למאזן של 48-34 והחמיצה את הפלייאוף.
הקבוצה השנייה ברשימה הלא מחמיאה היא שיקגו בולס.
בעוד לאחר פרישתו הראשונה של מייקל ג'ורדן הבולס נשארה אחת הקבוצות החזקות בליגה (ותודה לסקוטי פיפן), לאחר פרישתו השנייה בשנת 1998, הבולס פתחה את עונת 1998-99 בסגל ללא ג'ורדן, פיפן, רודמן, לוק לונגלי, סטיב קר וגם ללא מאמנה פיל ג'קסון.
התוצאות לא איחרו לבוא והאלופה הפכה לנמושת המזרח, כאשר רק בגלל שביתה בתחילת העונה העונה המסויטת נמשכה 50 משחקים בלבד (מאזן 37-13). תודה למידן בורוכוב.
5. בין שחקנים בליגה נוצרות לא מעט חברויות, לעתים גם כאלו שחוצות קבוצות.
בחלק מהמקרים הידידות מתחילה כבר בקולג' אבל במקרה של מייק קונלי ג'וניור וגרג אודן ההיכרות הייתה הרבה יותר מוקדמת.
השניים נפגשו בכיתה ז' כאשר אודן הצטרף לקבוצת איגוד הספורט החובבני בה שיחק קונלי באינדיאנפוליס.
אודן, שגר באותה עת בפרברים היה נשאר בביתו של קונלי בתקופת המשחקים, והשניים הגיעו יחד לתיכון לורנס צפון באינדיאנפוליס והפכו לצמד המאיים בכל המדינה.
קונלי היה פוינט גארד קלאסי שעזר לחברו גדול הממדים להפוך לסנטר אימתני.
התיאום והכימיה בין השניים הובילה את בית ספרם לשלוש אליפויות מדינה.
כשהגיעה צומת הדרכים הבאה אודן נחשב לפרוספקט התיכונים המבטיח במדינה וקונלי לגארד השלישי בטיבו.
בדרך כלל זה מוביל לפיצול, אבל השניים החליטו להמשיך יחד במכללת אוהיו סטייט, שם הצליחו לקחת בשנתם הראשונה את הבאקאייס עד למקום הראשון בדירוג והפסד בגמר טורניר המכללות לאלופה המכהנת מפלורידה.
בתום אותה עונה החליטו השניים לצאת לדראפט כששניהם מועמדים להיבחר בטופ 10.
בערב הדראפט של 2007 נקרא שמו של גרג אודן ראשון כשנבחר על ידי הטרייל בלייזרס מיד לפני קווין דוראנט. ושלוש בחירות מאוחר יותר נקרא גם שמו של חברו מייק קונלי שהלך לגריזליס ממפיס.
הקריירה של השניים תפסה כיוונים שונים לחלוטין כאשר קונלי הופך למנהיג בממפיס ואף זכה לרגע לחוזה הגדול בתולדות הליגה על סך 153 מיליון דולר.
אודן לעומתו נקלע לבעיית פציעות חמורה שמנעה ממנו לממש את הפוטנציאל העצום והציפיות שתלו בו.
בסך הכל שיחק רק 105 משחקים, אך לפחות מבחינת העו"ש אין צורך לדאוג לענק שהרוויח מעל 24 מיליון דולר בזמן הזה. תודה לעידו גילרי.
שמעון
6 אוק 2018 07:49:06יפה הסיפור של קונלי ואודן. חשבתי שקונלי יהיה אולסטאר בזמנו ערב דראפט 2007 ויהיה שחקן טוב ממה שהוא היום. תמיד אמרתי לכולם שהוא יהיה טוב מאודן ושאודן פלופ וכולם גיחכו. מה שכן לא תיארתי שאודן יהיה פלופ ברמה כזאת שבקושי ישחק בליגה. למזלו הוא עשה החלטה אחת שדינתה את חייו והיא לצאת לדראפט ולהתעשר זה למה חשוב לצאת ישר שיש הזדמנות ולא לחכות. פציעה אחת וממיליונר הפכת לשרת בשדה תעופה.
ברוך רובין
6 אוק 2018 08:55:38אודן לא היה פלופ, הגוף שלו לא היה בנוי למעמסה של הNBA, לא היה לו זמן להוכיח את עצמו.
Mbk
6 אוק 2018 09:08:30הוא לא פלופ
הוא פאשלה
אני תמיד טענתי שהוא ב 15 שנה מבוגר מגילו האמיתי 😀
דוראנט היה שיחוק פנומנלי לעומתו
וניל זה טרופי
6 אוק 2018 22:43:43אני לא מבין את הדמות שלך שמעון באתר, אתה הנבל? התמיד צודק? החכם בדיעבד? מה זה "תמיד אמרתי שהוא יהיה פלופ"… למי אמרת מתי אמרת ומה זה בכלל תורם לדיון כאן? מעריך מאוד את המסירות שלך אבל באמת אני מעוניין לדעת, בלי שמץ של זלזול.
חמי
7 אוק 2018 06:53:31אודן לא פלופ כמו שסם בואי שנבחר לפני מייקל לא היה פלופ, פציעות לא מגדירות אותך כפלופ. חוסר יכולת לשחק ברמה גבוהה כן, כמו קוואמי בראון ובנט הקנדי האגדי
עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס
8 אוק 2018 22:37:45אז מה שמעון, אתה ניבאת את הפציעות של אודן בריל טיים?
משה
10 אוק 2018 11:07:33איך שחקן שנפצע הוא פלופ, זה רק הגיון כורדי ירושלמי
גיא רוזן
6 אוק 2018 07:57:52איזו תמונה מטורפת, התמונה של משולם הצעיר.
תודה, רון. נהדר!
עידו גילרי
6 אוק 2018 08:42:31וגם קצת "מלוטשת"
הנה גרסה קצת יותר מדויקת שעדיין ממחישה את התמונה היטב:
https://www.cantonrep.com/sports/20160326/stark-hs-icons-forget-his-youth-watch-his-game-mccollum-tops-glenoak-list
עידו גילרי
6 אוק 2018 09:01:25האמת שאחרי מבט נוסף אני כבר לא בטוח… בראשונה היה נראה לי שפרופרוציות הגוף לא נכונות אבל ייתכן שזה רק תוצאה של התנועה.
גיא רוזן
6 אוק 2018 09:05:38אתם, הפולנים.
אתה סקפטי רק בגלל ששמו הוא משולם . . .
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
6 אוק 2018 08:27:52מעולה רון, תודה רבה.
סוסמעץ
6 אוק 2018 08:36:29תודה רבה!
עידו גילרי
6 אוק 2018 08:43:38לא יודע מה אני מעדיף – גזר דין מוות או לשחק עבור הלייקרס, אבל הסיפור של מאבנגה מדהים.
גל נבו
6 אוק 2018 14:21:21אח שלו, בנבחרת של המתנס לא היית נבחר אז בוא לא נצא מפרופורציות
רועי ויינברג
6 אוק 2018 09:49:37תודה רבה רון, סיפורים נהדרים
Berch
6 אוק 2018 10:04:51איזה סיפורים אתה מביא… בונבונים אחד אחד 🙂
שי אבן צור
6 אוק 2018 10:46:26שנים שאני לא סובל את צוות השידור של בוסטון ובמיוחד הפרשן ועכשיו מתברר שהפרשן הכי מעצבן בליגה הוא שחקן ומאמן עבר…
ענק רון!
Mbk
6 אוק 2018 10:56:34אי אפשר לאהוב משהו שקשור בירוקים האלו ( חוץ מטייטום )
שי אבן צור
6 אוק 2018 11:10:43ובראון
והורפורד
ורוזייר
וביינס
וסטיבנס
ו…
🙂
שחר דלאל
6 אוק 2018 17:23:28פעם מישהו אמריקאי שאל אותי עליו וכשסיפרתי שאל: "אתה בטוח שהוא לא יהודי? כי הוא ממש נודניק"
פה איתמר
6 אוק 2018 11:10:44אחלה רון
zivovivo
6 אוק 2018 11:19:53תודה רבה רון!
פאקו
6 אוק 2018 12:17:59סיפורים נפלאים רון.
Ljos
6 אוק 2018 12:30:40חבל שקונלי ואודן לא זכו לשחק ביחד גם ב-NBA. עוד יותר חבל שקונלי מתחיל ללכת בדרכו של הענק הזקן.
האווי לאסוף
6 אוק 2018 13:11:47מעולה, תודה
שי אבן צור
6 אוק 2018 13:14:59אגב, זה די מדהים שאודן, שהקריירה שלו בליגה היא סדרת פציעות מתמשכת ותו לא, סיים את האפיזודה העצובה הזאת עם 24 מיליון ירוקים.
Mbk
6 אוק 2018 13:50:08הרוב מחוזה 4 שנתי אוטמטי לבחירה 1 בדראפט
מניח שגם בנט יושב על סכום דומה
שי אבן צור
6 אוק 2018 14:00:36אז בנט יעשה בקריירה שלו יותר מכספי למשל?
חחחח
Mbk
6 אוק 2018 14:03:35כרגע כן ,הוא סביב ה 16 מיליון
כספי באזור ה 15 אם אני זוכר נכון
שי אבן צור
6 אוק 2018 14:08:05ממש ממש שווה להיבחר בלוטרי
גם אם אתה באסט אדיר שנפלט אחרי שנתיים אתה יכול להסתדר יותר טוב כלכלית מאחד שעשה קריירה של עשר שנים
עידו גילרי
6 אוק 2018 15:25:58עקרונית בחירה גבוהה בהחלט משתלמת כלכלית. אבל שחקן שהתחיל באותה נקודת זמן ושיחק 10 שנים בליגה יעשה בדרך כלל יותר כסף.
שחר דלאל
6 אוק 2018 17:25:55בעבר לשחקן עלית שהיה נבחר בסוף הסיבוב הראשון בד"כ היתה בעיה, מכיוון שהחוזה שלו נגזר מהחוזה הקודם והוא היה מפסיד כסף. היום בעידן של החוזים האסטרונומיים וחוזי הסופר מקס אין באמת הבדל.
עידן עופר
6 אוק 2018 14:37:59מעולה רון, תודה !
גלעד
6 אוק 2018 14:52:11מוצלח מאוד כמו תמיד. תודה רבה
מנחם לס
6 אוק 2018 16:26:06מצויין. היינסון הוא המייצג את בוסטון סלטיקס. צרוד, לבן, אגרסיבי, צווארון כחול. נהדר
עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס
8 אוק 2018 22:41:50נפלא רון (ועידו)